לא יודעת מה...ולמה. פשוט מרביעי שעבר שביזות כזו

מאז שרבתי(בעלי ואני) וזה גורם התמיכה העיקרי שלי. ואפילו שהשלמנו אין הסכמה בנינו וזה לגיטימי...מרגישה שגם ממש הבנה בנינו חסרה וזה עצוב. יודעת שתחלוף ההרגשה, יודעת שזה גל, יודעת שיש לי כלים להתמודד ולזהות רגשות יותר. יודעת ומודעת יותר. ובכל זאת ברגש...מאוד מסורבל... רוצה להפרד, יודעת שרוצה! אבל כשרבנו יודעות מה עשיתי- שתפתי אותה!!! כאילו מה??? הייתי ממש על הפנים... ועכשיו...לא יודעת. תמיד הייתי קובעת פגישה נוספת, לא מסוגלת לחכות. גם עכשיו רציתי לקבוע והיא לא יכלה.וגם כתבתי שרק אם אפשרי..ואם לא אז רגיל.. ולא הראתי שדחוף וקבלתי שהיא לא יכולה.. ההרגשה שלי עצובה...קורבנית מאוד. אני מודעת לזה לעומת פעם שלא הייתי מודעת, יש לי קצת יותר חמלה לעצמי. רוצה להצליח ומותר להיות עצובים. נכון? השאלה מה עושים עם זה?? וזוכרים את המילים שלה. כי זה מה שנשאר...

מיכלי זה חלק מהתהליך מריבות בזוגיות מן הסתם יהיו גם אחר כך כי זה חלק מהזוגיות יפה בעינינשהשלמתם גם כשאינכם מסכימים וכן הבדידות הזאת בתוך היחד ....זאת כנראה בדידות שהיא מנת חלקיינו ....ואין מקום בסדק הזה של המוות בנשמה שהתרחשה אז בהיותיינו לבד . . ככה לפחות אני מבינה את זה ... חיבוק אוהב

תודה אביבי, מבחינתי ריב כזה קשה ערער מאוד. וישר המחשבות רצות לנטישה...ולבדידות תהומית..שריטה שכזו. למרות שהזוגיית טובה..והוא באמת מנסה ומשתדל. אני שוב בתהליך..ולמידה ולא יודעת איך אעמוד בהכל עד הפרידה ויש הרבה זמן עד אז...וגם שזה נמשך תקופת הפרידה..לא בטוח שזה נכון..כבר לא יודעת. מקווה שאהיה פחות דרמטית כזו...לא קל.

מיכלי אהובה!! זה ככ מובן שזה מופיע דווקא עכשיו.. כל התקופה... רגישה... כל דבר מקפיץ.. זה משהו חדש. מאיים גם אם את שלמה עם ההחלטה. המוח על מצב כוננות.. מצד אחד מנסה להוכיח. לצלוח. להוכיח. מצד שני העור רגיש. חשוף. כל משב רוח מורגש..... רק להבין זאת את אמורה ולשייך כל דבר גם לזה. כדי לקבל פרופורציה. והבנה. ממליצה לך.. לא לקרא לזה מפגשי פרידה... זה מלחיץ.. במיוחד שאת יודעת. וגם היא איפשרה שהכל גמיש.. זה לא חייב להסתכם ב10 פגישות...... הכל עולה מחדש בתקופה שרוצים לסגור.. מתנדנדים על המצוף.... אבל בסוף מצליחים למצוא את שיווי המשקל ולהנות.... חיבוק יקרה. שמחה שאת רואה שהוא משתדל... תביני גם את עצמך.... מתמודדת

היי מתמודדת יקרה, תודה..אכן תקופה נפיצה... גם איש אינו יודע דבר על הטיפול, ועכשיו גם על הפרידה, כך שאין את מי לשתף..אז אתכן אני משתפת.

נשמע בודד.... בעלך כן יודע משהו? אפשר לשתף אותו? הוא יוכל להבין לכבד ולחבק? בכל אופן.. תודה לאל שיש את המקום פה. שמחה שאת יכולה לאפשר לרגשות לשתף.. ונמצאת איתך... באשר את.. חיבוק אהובה יום טוב מתמודדת