מפחדת...... כנראה זה יחלוף אחרי הרגע הזה... טריגר!

יצא לכם לשמוע אותי מדברת על אוכל?? על כך שאין אצלי משוואה ישירה בין מזון להפעלת מכונת הגוף?? המצב מחמיר כנראה..... אני לא אוכלת תקופה מאוד ארוכה... זה התחיל/חזר (בחורף) עם משקה שמסיע לירידה במשקל אבל בד בבד לא אכלתי.. ואז כן אכלתי ולא וכן ולא.. כשאני אומרת לא.. אני לא מתכוונת שאני מרעיבה את עצמי.. פשוט אוכל לא מדבר אליי. ואם ארגיש רעב אכלתי מה שהיה בא לי..... (לא הכוונה לארוחות טובות או כמה פעמים ביום..) אז מרגישה שאני בסדר..... והנה הגיע עוד תקופה שבה כל הזמן אני עייפה.. מותשת.. מתמודדת מול הרבה קשיים.. בחיי האישיים והזוגיים... עייפה פיזית. לא יוצאת. לא ככ עונה לטלפונים.. עבודה בית. גם פה לא היה לי כוח לכתוב... זוכרות..?! ואז החלטתי להתעמל.. כי למי מכן שזוכרת.. אני שונאת את הירכיים שלי.. פעם התבטאתי שהלוואי הייתי יכולה לחתוך אותן..... אבל מהר מאוד גיליתי שאין לי כוח..... ואז הגיע נשירה.............. מכיוון שאני עם כיסוי ראש אז זה לא מדאיג אותי כל הזמן כי כביכול מה שלא רואים לא זוכרים שקיים... אבל זה נעשה חמור ממש........ עכשיו שוב חזרתי להתעמל.. כיוון שאני בחופש אז יש לי מעט את הבוקר... 10 דקות לא יותר... והעצמות מתגלות........,.. אני מכניסה לעצמי שאיני אנורקסית.. שאני שולטת.. שעובדה שאם אני רוצה אני אוכלת.. מה שאני רוצה.. שאיני רעבה... ואיני מלקה את עצמי על שאלתי או מקיאה..... אבל רוב האוכל שלי מבוסס על נישנושים.. סתמיים.. מזדמנים... ועדיין אני רואה שומנים שנואים עליי.... במיוחד בירכיים ובישבן..... כאילו אני 2 חצאי אנשים... רזה שלד הפלג גוף עליון.. אבל עם תחת... שבשבילי הוא גדול.. לא עוזר לי לדעת שזה הטרנד.. או שזה סקסי.. או שאני מגזימה וזה לא כך........ ראיתי כעת סרטון.. שמסביר על אנורקסיה.. אולי בעקבות משפט שאמרה המטפלת.. תיכף תאבדי את המחזור.... נבהלתי קצת... במיוחד שבסירטון היא הסבירה שבהתחלה זה נשלט... אח''כ כבר לא. והנזקים קשים. אז גם אם עברה בי מחשבה, חולנית אולי תקראו לה.. שבא לי להיות במקום שמטפלים בו כל הזמן... באיזה כלא.. (שיקומי) עד שכל הקשיים יעובדו.. ויהיה לי כלים להתאפס מחדש על החיים..... ואפילו חייכתי בלב.. אמרתי אם אני לא אכניס עצמי כי פגעתי בעצמי בצורה קשה.. אכנס בדלת האחורית.. אנורקסיה.... וסוף סוף אנוח. בלי המחויבות לתפקד...... לדאוג לכולם...... ואז.. כששמעתי בהמשך הסירטון על האופן שלפעמים מגיעים לטפל בגוף- במכונה בה שורה הנפש.. החיוך נעצר. החלום התפוצץ.... ואני מפחדת.

אני מקווה שהפחד לא יחלוףףף ודחוף תטפלי בעצמך עם טיפול שמבין בהפרעות אכילה .. את פוגעת בעצמך פגיעה בילתי הפיכה אוף כמה זה קשה ונורא ...בבקשה אהובה יודעת שזה לא קל ולא פשוט תטפלי בעצמך יש לך שני ילדים לטפל בהם......חיבוק

אביב.. טוב שהגבת. מצטרפת לדברייך. ותודה על האיחול למטה. מקווה שאת בסדר. ❤

מתמודדת ילדתי האהובה אז מה אם פעם היה...ווטאבר.. תסתכלי על החיים שלך כיום אז היית רווקה ומשולחת רסן...כיום את קודם כל אמא...על כל המשתמע מכך וגם אשה..את פוגעת באמא של הילדים שלך בצורה מסוכנת !!! היית רוצה שזה מה שהקטנים יזכרו מתהליך הגילה והצמיחה שלהם ?? אייך לא תהי מותשת אם את בעצמך גורמת לגוף שלך לקרוס!! אין בזה לא יום ולא לילה..חוץ מכאבים בגוף ובנשמה!! בבקשה ממך נהדרת שלי קחי את עצמך בידים ומיד!! אוהבת אותך מלאן תלפים

תודה על תגובתכן!! פה רואים כמה לכן כבר יש בשלות... ואני... למרות שתיכף 30.. שלמרות הידע.....ולמרות הבשלות..... אני עדיין ילדה!!! ילדיי........ אוי..... ילדיי....!!!!!!!😥😭😢 לטפל...... עד כמה שעה שבועית יכולה להכיל??? עבר.. פגיעה.. /ות.... השלכות... זוגיות.... אלימות..... דיכאון.... ואכילה????? "קחי עצמך בידיים....... בלתי הפיך... אמא של הילדים..... " מילים קשות.... משמעותיות. מה יהיה?!?! הצילו.. לא יודעת מאיפה להרים את עצמי... דועכת ממש.... האם אני בכלל רוצה לקום?! אוף!!!!!! אם אסתכל על עצמי מהצד כרגע... אני לא יודעת איך לעזור לעצמי..

וואו מתמודדת מתוקה, אכן את עוד ילדה אבל במובן חיובי... אני זקנה לעומתך..לדעתי כולנו פה עברנו את ה30 מזמן.. אני בכלל הגעתי לטיפול יותר מבוגג ממך. וכל מה ששאלת איך אפשר לטפל בשעה. אז אפשר!! הייתי כל מה שכתבת למעלה.. הכל!! ובהכל נגענו והנה אני היום. אחרת לגמריי!! פתאום הבריאות שלי כל כך חשובה לי, מי היה מאמין??? הבית, הילדים..רוצה לחיות!!! להנות!!! והאמיני לי ממש לא רציתי...רק שיעזבו אותי בשקט אבל שקט לא היה! תטפלי בעצמך כי את חשובה!!! אהובה.. ויש לך מפה גם הרבה תמיכה. ועידוד כמו שאמרת עברנו הכל. ...

מיכלוש... אכן ובכל אופן גם אני קרוב ל10 שנים מטפלת..... והיו מתוכם שנים של הפסקות כמו נישואיי... בשנה של הלידות והחלפת המטפלות כפי שסיפרתי... לפני 10 שנה רק סיפרתי.... בתחילה בטיפול ואז לאימי ושנה לאחר מכן לאבי.. כדי להפסיק את הפגיעה..... שנמשכה עד 19.. גדולה יחסית......😑😏 לא פשוט!!! אכן פגישה מכילה המון. אבל יש פעמים שחייבים רצף.. קשה לחכות לשבוע הבא.. הרבה דברים כואבים כרגע פתוחים... וזה בעייתי שהכל מקביל..... תודה על המילים. מקווה לישועות

מתמודדת אהובה נכון ימים קשים ימים עמוסים כולנו עברנו חווינו ..גם בגילך גם עם ילדים ימים קשים והמון כאב וצער שליוו את הימים האלה.. אבל דיברנו בטיפול שפכנו את הכאב ו רעל החוצה.. וגם אנחנו כאן מדברות מתיעצות ..תומכות ..אוהבות .ולא לבד גם את כבר לא לבד רציתי להגיד עוד ולא דברים קשים שתרגישי רע בגללם אבל כבר עייפה מידי.. אוהבת אותך אל תשכחי

זוכרת. ודאי!!! אם אני עושה בדיוק כמותכן דאז...... אז מה הבעיה? למה עדיין זה מתדרדר? או ככה זה בטיפול...... ....... או... הרמתי ידיים?! ..... לבחירתך ולפי הזמן שפנוי לך לומר מה שתבחרי. גם אם זה קשה.. נראה לי אני מקבלת לרוב את הדברים.. גם כשהם כואבים.. לא תמיד הם מצליחים להשפיע במידי אבל מחלחלים ודאי..... עייפה גם אני... לילה טוב 😘

אם הייתי יודעת שאת ערה בשעות שכתבת הייתי נכנסת לפחות לארח לך לחברה... כי בכל מקרה לא הצלחתי להרדם עד אחרי 3 לפנות בוקר... לא מתכוונת לכתוב דברים כואבים ממש לא וצר לי אהובה שהדברים הכאיבו לך אני מרגישה שאת כמו בנפילת אנרגיות וכוחות מוחלטת ..שאין לך כוח לנשום ...שאת רוצה להרים ידים ולוותר על הכל... אהובה ומתוקה שלי ..כמעט 30...עדיין צעירה מאוד ...למרות כל הפגיעות וכל ההתעללויות שעברת ...כן..צעירה וכואבת..ואייך לא... שום בעיה לצערי לא נפתרת רק בשיחה אחת...ומבינה את הצורך ליותר פגישות ובתידרות יותר גבוהה..הגיוני ביותר..ככל שהנושא מתרחב בדיבור בטיפול..כך יש עוד דברים שבאים ודורשים מקום...גם אני רוצה להיות מדובר.. אבל...מבקשת ממך בכל לשון של בקשה... אל תרימי ידים..!! אל תיכנעי ללחץ שעובר עכשיו כמו גל שוטף ומציף את כולך את כל ישותך... מאמינה שאת מסוגלת למצוא כוחות להמשיך ולהאבק על כל מה שחשוב לך בטיפול... אחרי הכל את מ ת מ ו ד ד ת בהמון כוחות עם ...חינוך הקטנים..עם בעיות היומיום וכל השאר..לא לחינם את נקראת מתמודדת..! אז הנה עוד נפילה שגם ממנה את תצאי יותר מחוזקת.. שום דבר בטיפול לא קל ממש לא..ולא חשוב כמה שנים את מקדישה ל..טיפול.. הנה שגם אני אחרי שנים של הפסקה חזרתי לטיפול.. בהחלט צריך המון כוח נפשי לעמוד בזה..ולבד באמת מאוד קשה .. רק דמייני מצב שבו את באמת מרימה ידים ומוותרת עליך...מה זה אומר ? מה זה עושה למי שהכי חשובים לך בחיים האלה.. הכי חפים מפשע ..הקטנים הנהדרים המקסימים שבלעדיך לא יוכלו... כך גמני תמיד הרגשתי..שלמענם אני חייבת להיות...נוכחת..יציבה..חזקה..ולימים...כאשר עברו המון שנים ..והבנים שלי לא ידעו כלום כמובן..אמרו לי שהמשפחה עומדת על תילה רק בזכות שהייתי איתנה ועמוד התווך של כל המשפחה... מעולם לא חשבתי שמילים כאלה יגיעו מהם למרות שהם לא ידעו כלום....הם רק הרגישו את הכוח שאני הפגנתי כלפי חוץ...את הנחישות שלי שהמשפחה הקטנה,שלי תהיה חזקה ועומדת על רגליים יציבות..וזה לא בא משום מקום ..אלה מהחלטות קשות שעשיתי כדי שכך יראו הדברים..לא ויתרתי ..למרות שגם לפעמים נחלשתי.. הכוח נמצא בך...בהחלטות שלך ..בהתנהלות שלך !!! תחליטי לאן את מנווטת את החיים ..אייך את רוצה שהם יראו...אייך את רוצה שהם יהיו עבור הקטנים.. ואולי ממה שכתבתי לך ..תקבלי כוחות להמשיך להלחם כי זה תחליט החיים תמידל הלחם ולא לוותר!! הכי אוהבת אותך נשמה אהובה חטולית