תודה מתמודדת. בוקר.

בוקר. תודה. יותר טוב. כמו שהמטפלת אומרת "הכל חולף"

צודקת מיכלי הכל חולף אבל אצלי דברים כאלה לא תמיד נשכחים במהרה..צריך לדבר עליהם בטיפול..כדי שיזוזו מהמקום שהם תופסים..ומקום פגיעה גופנית לדעתי חייבת שיחה והוצאת הפגיעה מחיי היום יום.. הייתי מולקט לה את הראש מהיסוד עד שתצרח ותבקש סליחה ומחילה על כל מה שנגעה...אסור בתחליט האיסור מגע כזה ועוד כאלו הכל שריר ותקין אבל רק מתמודדת יכולה להחליט מה טוב לה לעשות..ומה ..כי אם הפגיעה לא מדוברת זה יכול להתווסף לאוסף הפגיעות הגופניות שכבר עברה..ומה אז??? כך לפחו. אני מרגישה ואם הגזמתי ..אז באמת סליחה ומחילה.. פדוט המטפלת שלי...לא מוותרת על שום פסיק מכל פגיעה שעברתי..וע לשום רגש שזה מעלה בהמשך החיים כי לכל דבר יש השלכות.. גם כיום..ובמיוחד על אז.. לשיקולך מתמודת אהובה

ברור שלא התכוונתי לשכוח!!!! הכל חולף הכוונה שכשרע אז לדעת שההרגשה תחלוף... ולעבד, לעבד ולעבד הכל להוציא את העבר עד שהוא יהיה רחוק ובעבר ולא ישפיע יותר מידיי על ההווה!!! זאת מטרת הטיפול והשגתי אותה! ברור שלא שכחתי כלום..איך אפשר????? ולהתמודד כל יום זה קשה. לכן לדבר ולעבד הכלללללל בטיפול. חשוב!!!

צודקת מיכלי מאמי זו היתה כל הכוונה שלי לא משהו אחר לגמרי לא

מיכלי נשמה! שמחה לשמוע שהוקל לך... חיבוק גדול ממני

חטולית יקרה!! תודה על הדאגה הכנה.. אכן לא נעים. סיפרתי למטפלת על כך. לא היה זמן להתעמק כי הייתי עסוקה עם ענייני הזוגיות והצירוף שלו לטיפול..(זה היה בזמן שהוא עוד השתתף) כעת, שכבר לא בא.. מניחה שזה יעלה מתישהו.. אני לא מולקת לה את הראש כי אני רק מנסה להבין שזה לא בסדר. לקרא לזה פגיעה... אולי.. אבל להתעמת?? אני רחוקה... כן. דברים משאירים צלקות.. אבל כל מיני דברים פתוחים.. אין לי זמן וכוח לזה... מעדיפה להתפלל או שהיא לא תבוא אליי שוב ואם תבוא שיהיה לי כוח להתנגד או לשאול את שמה והפעם הבאה לבקש מראש שהיא לא תיכנס. או בכלל לא ללכת לשם... עוד לא החלטתי סופית. אחליט בפעם הבאה לטבילה.... בינתיים מחכה כבר למחזור! עברו 3 שבועות... מכמה סיבות.. אחת, לראות שהכל תקין. (בגלל חוסר האוכל המזעזע שהיה לאחרונה. השבוע וחצי האחרון היו מעט ארוחות שכן אכלתי. מידי פעם.. וזה התקדמות..) הסיבה השניה, בשבת הייתי עם בעלי. ואני בלי מניעה.. (אחרי מלא זמן שלא היינו יחד) וזה קצת מלחיץ.. הסכמתי כי ידעתי שאני לקראת מחזור. אבל... אולי אסור לסמוך על זה???????? הפסקתי עם המניעה כי ההורמונים עושים לי רע. בנוסף לקושי צריכה להתמודד מול תחושות שכבר אני לא יודעת מה שלי ומה הורמונים של המניעה... ניסיתי כל מיני סוגים. לא הלך טוב. אולי אלך על התקן תוך רחמי? מפחדת מזה. מה אתן אומרות?? מתחיל היום.. יום עמוס.. בעז"ה אכנס בהמשך... אוהבת. ומעריכה. מתמודדת

מתוקה שלי התקן תוך ריחמי עושים בדרך כלל את את מחליטה שבשנים הקרובות את לא רוצה הריונות משהו כמו הין 5 ל..7 שנים עד כמה שאני זוכרת... ולגבי לפני המחזור...לא הייתי סומכת כי מכירה נשים שגם עם המחזור וגם עם ההתקן כן נכנסות להריון...אבל גם זה לא חייב חהיות בטוח הכי טוב לעשות בדיקת הריון עם העכרה... יכול גם להיות שאם לקחת גלולות למניעה ההורמונים שבהם יראו על איחור.. בכל מקרה שווה לעשות את הבדיקה עם הערכה וב"ה שתהיה שלילית חיבוק מקיף עולם בשבילך אהובה

חטוליתי שלי, איך את? איך הטיפול? אשמח לשמוע.. ומה עם אימך וכל הסובבים? הגבתי ולצערי כעת רואה שזה לא נשלח.. בגדול מה שרשמתי זה שאני עדיין חוששת מהתקן. לא יודעת למה.. נמנעת אפילו מלחשוב.. מעדיפה בלי כלום. אך לצערי אאלץ לבחור במשהו כי נראה שלא מתאים כרגע ילדים נוספים... עם כל הצער בכך.. לא למצבי הנפשי שבבניה מחדש (עליות וירידות). אך בעיקר, לא לזוגיות. ולכל מה שזה אומר .. לגבי הריון.. היו פעמים שקיבלתי גם ביום 40+.. אז בינתיים אחכה עם הבדיקה ואקווה שאקבל. כרגע אני 35... הסיבה שמאחר לדעתי זה המתח בו אני נמצאתי.. או הבלגן עם האוכל... בתקווה לבשורות טובות .. ונהניתי מהחיבוק העולמי הזה... ;-) אוהבת, מתמודדת

אמא שלי תודה לקל בסדר ...אנשים בגיל הזקנה תמיד עם מיחושים..סכרת לא מאוזנת ..לחץ דם לא קבוע..מקבלת טיפולים בהשגחה כל הזמן כי פוחדת שאם לא אבדוק אותה כל הזמן ח"ו לא תהיה לי שליטה על מה שהיא עושה או שוכחת לעשות אבל בדרך כלל זה בסדר.. ואני בטיפול חושבת שדי בסדר...המטפלת מאוד מקפידה איתי על כל פסיק בטיפול....מה שנותן הרגשה שאכפת לה מהכל... ואני כמובן משתפת פעולה כי אם לא בשביל מה אני הולכת ?? בתקופה העכשבית עולים תכנים עם טריגר והיא בכלל לא נבהלת מכל מה שיוצא בטיפול..כאלו מחכה רק לשמוע מה יש לי להוציא וכבר נדרכת כדי לעזור ... אהובה שאת גמני לא ממליצה על ההתקן את צעירה מידי לדעתי בשבילו.. אולי גלולות יתאימו עכשיו יותר..רק תהי במעכב לבדוק מה קורה כי לפעמים ההורמונים משתנים ואת יכולה להרגיש שונה בלי לדעת שבא מהגלולות רעיון מעולה לחכות ולראות אייך זה מיסתדר ..אחרי הכל כבר יש לך נסיון... אצלי היה מגיע בדיוק אחרי 28 יום אם לא זה היה סימן להריון אבל רק בשניח הראשונים כח אחרי זה התקנתי טבעת ולקח 7 שנים עד להוצאה..מה שנתן לי המון שנים שקט מהריונות.. מאוד הגיוני שהאיחור שלך מגיע מלחץ נפשי עצום שאת עוברת עכשיו במיוחד בטיפול וההשלכות של זה בחיי היומיום..ולגמרי הגיוני שאם את לא אוכלת מסודר גם זה משפיע לרעה !! בבקשה יפה ומתוקה שאת ומתוקה שלי אל תזניחי את עצמך עלולים להיות לזה השלכות לא טובות חלק מהבישולים לכבוד שבת כבר מוכנים כולל חליות קטנות שהיום הכנתי ובעלי עזר לתת להם צורה (כי אני כבר לא מסוגלת לקלוע אותם כמו פעם ) ולאפות אותן..עכשיו שהתקררו אשים אותן בנילונים שישמרו על הטריות לכל השבת..ובסופו יש סעודה מפסקת לפני הצום של 9 באב מחר אכין סעודה מיוחדת.. ואורז שנשאר להכין..רולדות בשר טחון עם חצילים קלויים ופילפלים קלויים..ממש מעדן..קיצות דגים ברוטב.. והשאר כבר מוכן. מחר גם שטיפה של הבית בקיצור יש עוד מספיק מה לעשות לכבוד שבס.. עכשיו כנראה כבר אלך למיטה כי כל הגוף שלי מאותת לי מלא כאבים וחייבת לנוח אוהבת אותך מקסימה שלי.. חיבוק חם רך ואוהב שולחת לך ומקןוה שדברים יתחילו להסתדר גמלך ביי בנתיים

טעות בכותרת התכוונתי לכתוב מתמודדת ויצא מתמוגגת