מה הייתן עושות??????
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אם הייתה לכן הרגשה שהבן שלכם יוצא עם נפגעת???? אולי פוסט טראומטית,?? הוא קשוב ורגיש...
מיכלי מאמי מתוקה אפשר לשאול אותו בזהירות.. ועוד במיוחד שאת מציינת שהוא רגיש וקשוב.. הבן שלי האמצעי לפני שנים יצא עם מישהי נפגעת. .. הוא רגיש ברמות..הם היו ביחד כמה חודשים...הוא בעצמו סיפר לי שהיא נפגעת..ידע כמה דברים קטנים עלי..והסיק מסקנות ובלי בושה בא ושאל מה עושים ואייך מתנהגים.. קיבל ממני את כל האינפורמציה שהיה צריך ..בלי להסתיר .. מאוד חשוב לדעתי כן לדבר בפתיחות ולתת הרגשה שהוא לא לבד בקטע הזה..
וואו... פתיחות זה דבר חשוב, היא קיימת אצלנו גם במידה מסויימת. זה בכלל לא פשוט.
בכלל לא פשוט ולא מובן מאיליו על פתיחות צריך לעבוד מאוד קשה ולא תמיד ... אבל כן.. אם היא חשובה לו .. בהצלחה מאמי
בהומור אפשר לומר שאני לא דואגת לגבי קרבה פיזית.....לא מאמינה שתהיה ביניהם. מקווה שלא יפגע וגם היא לא ממנו, אין לי שליטה על זה או עליו. הוא כבר גדול...
כמו שאמרת ..את לא דואגת לגביו.. אין לדעת אם תהיה קירבה כזו או אחרת בינהם זה שהיא הנפגעת לא אומר כלום...מנסיוני...כן היתה בינהם קירבה ..וגם יחסים אע אינטימיים..!! תמיד טוב להיות עם האצבע על הדופק כדי לא להיות מופתאים....ב.. בום...!!
תודה יקירתי על השיתוף זה נותן לי ביטחון קצת. ונכון להיות שם פשוט בשבילו כרגע..כי גם לו כנראה לא פשוט.
בטוחה שבשבילו לא פשוט בכלל כמה טוב שאת שם פשוט בשבילו לפחות יתן לו גם גב שהוא לא לבד
מיכלי... לא התנסיתי.. ומעניינים מאוד ומאתגר העניין.. דווקא מהמקום שלנו... חיבוק ענק ובהצלחה
תודה זה רק התחלה. לא בטוח שזו "חברה" הם פשוט יחד הרבה ואני דואגת.
מאמי שלי במקום לדאוג מציאה לך לדבר איתו ולברר עד כמה הם באמת "חברים" גם אם נמצאים הרבה זמן ביחד..עדיין לא אומר כלום ויתכן ובאמת אין כלום... במקום לדאוג...דברי את הדאגה ותסור מליבך
היי.. שוחחנו. הם לא מתכוונים להיות זוג כרגע. לא מתאים לשניהם. אבל כייף להם להיות יחד, הוא משמש אוזן קשבת עבורה. ומה שמלחיץ זה שידע לעשות גבול... שלא יסחף לרחם וכו'.
מיכלי מותק... אינני מצליחה להבין.. האם זו הקלה? איך מלכאתחילה שיערת שהבחורה נפגעת? רואים זאת ממש? שיתפו אותך? האם היית מיעצת לו להמשיך ברגישות? או שמא להרפות? כל כך אין לי מושג מה אני הייתי עושה במקום הזה.... מהכרות עם עצמי.. זה לא פשוט! צריך סבלנות ורגישות.. (שאגב לכל זוג צריך זאת עם כל שק שעובר.. לכל אחד יש משהו.. מי יותר מי פחות) אם היה רגישות לבן הזוג ומהיכרות עם הבת וקווי האופי שלה.. אולי הייתי ממליצה לנסות... אם הייתי חוששת ממשהו.. אצלה שלא נראית שעיבדה את הפגיעה ויש חשש כלשהו או אצל הבן שלא יוכל להיות עבורה.. או מהניסיון האישי שלך.. אולי הייתי מכירה את עיניו לחדול.... אין לי מושג!! חטולית ייעצה לדבר. לברר יחד.. בפתיחות. מדהים בעיניי... את אומרת שהם לא חברים רק כיף להם להיות יחד.. זה דווקא מקסים.. מראה שלבנך יש רגישות.. כבוד.. הקשבה.. והוא בוחר סביבו אנשים טובים... מקווה שיהיה הכי טוב. אין עלייך.. את אמא נהדרת.. עוקבת מדברת.. בוחנת.. מדריכה ומכוונת.. מי ייתן ונצליח לייעץ ולהיות אוזן קשבת לילדינו.. בהצלחה יקרה מתמודדת
