רק לבכות ברגע של חולשה.. בדידות.. ועצב....

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

30/10/2019 | 23:50 | מאת: מתמודדת

ולקבל חיבוק.. תודה משתקמת...

31/10/2019 | 00:36 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי מתוקה שלי תבכי יפתי הכתף שלי כאן בשבילך.. בדידות ועצב כי....? רוצה לספר לי מה עובר עליך.... חיבוק ענק רק בשבילך יפתי אוהבת אותך חטולית

31/10/2019 | 06:36 | מאת: מתמודדת

זו אני.. מתמודדת... אני מרגישה פלונטר, בעיה.. תקועה במקום מבחינת הזוגיות... גם כשהוא כרגע מנסה אני לא מצליחה לקנות את זה להאמין לו ולהיפתח אליו מחדש.. אז אני עומדת במקום.. מנהלת שגרה אך מרוחקת... וזה אמור להיות בעיה שלי?!?! כי אני חסומה רגשית כרגע?????? למה זה קרה? איך הגעתי למצב שרק איתו נחסמתי רגשית.. למה עם אף אחד אחר אינני חסומה ואני מדברת יפה ובחופשיות..? הוא אומר שרוצה חברות היא משבחת את זה... אני אמרתי חסר ביטחון ואמון איך תהיה חברות???? בטח חברות חשובה אבל האם הוא עושה משהו בשביל זה???? הכי נחמד להיות רק אדם שאומר דברים ולקבל פששש על ההבנה הזו. אבל אני כבר יודעת שאין כלום מאחורי המילים. או שהוא מצפה שאני יעשה ויזום... אני ככ פגועה שלא נמצאת בשלב זה.... אבל היא אמרה שנתחיל ליצור שעתיים זוגיות.... היא גם לא שומעת מה שאני אומרת........!!!! אני עוד לא שם.. קודם שאראה באמת שיש זוגיות ואחכ אני כבר מעצמי יצור את הבילויים... הרי לי זה חסר כל הזמן. לו זה חסר רק שהתפוצצתי ואני כר מרוחקת ממשששששששששש ואיך זה נשמע???? בעיה שלי נכון.?? כי הוא מוכן.. יודעת שאעשה כי אני עדיין מנסה ונותנת צ'אנס. אבל בבפנים שלי.. בלב.. אני פגועה. כואבת. מתוסכלת. מאולצת. כי הוא כעת מוכן אז אני צריכה לשים את כל הפגיעה ממנו בצד ולאפשר........... אני נקראת חסומה רגשית. עם הפרעת אכילה שצריך לדבר על זה ושזה יהיה נוכח בעניין הזוגי. ולו.. היא לא אומרת אלימות מילולית.. רגשי .. פיזית........ שחובה!! להפסיק. מה השלכותיה. וכו'.... עצוב. עצוב ממש!!!!!!!!! מה זה צריך להיות????????

31/10/2019 | 07:02 | מאת: מכל

מתמודדת יקרה!!! וואו...את כל מה שכתבת תגידי לה במפורש!!!!! ואני מבינה שיש לך גם מטפלת אישית נכון?? הייתי מעלה בפניה את הכללל וכנראה חטולית התבלבלה כי כתבתי בפורום השכן..והתחושות שלי גם עכשיו עצובות. איתך יקירתי! תבהירי הכל בטיפול!! באמת קשה כל כך.

31/10/2019 | 07:54 | מאת: מכל

ואגב. בטוחה שחטולית הייתה כותבת את אותו הדבר בשבילך🤗😍

31/10/2019 | 12:06 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה לגמרי מבינה אותך ואת הכי נכונה שאפשר אי אפשר לקחת מצב של פגיעה נפשית ..התעללות נפשית על טווח ארוך וליצור ממה שאין..פתאום יש..... תעבדי רק לפי מה שמרגיש לך הכי נכון....!!! אל תקשיבי לאחרים כי הם אינם מרגישים את מה שאת מרגישה נשמה.. הבנת.. ואייך לא תהי חסומה אם כל מה שעשה לך..הנפש הפגועה צריכה קודם להחלים כדי שיהיה מקום למשו חדש ואני לצערי בכלל לא מאמינה לו על שום דבר שיגיד..ברגע שתרפי מעט מהחבל ותהי נחמדה אליו הוא יחשוב ששוב מותר לו לחזור לסורו ואז מה ? ואם היא לא שומעת מה שאת מדברת..אולי תתחילי לצעוקקקקקקק 🙏🙏🙏🙏🙏 איתך אהובה חטולית

31/10/2019 | 12:12 | מאת: חטוליתוש

אכן התבלבלתי 😆😆😆😆 כנראה שהחוסר שינה משפיע בצורה לא נעימה כי לא שמתי לה.. מצטערת יפה שלי אבל תמיד איתך חיבוק ענק

31/10/2019 | 20:52 | מאת: מתמודדת

מיכלי מאמי.. אכן יש לי מטפלת אישית אך היא בחופשה בחול ואפגש איתה רק שבוע הבא. מאז החגים לא התראינו......... אין לי כוח ככ להרחיב... ראיתי את השירשור שלך למעלה.. מחזיקה לך אצבעות וממש ממש גאה בך!!! לא פשוט להמשיך לצעוד.. יום יום ולדעת שעם כל הקושי שרדת וצלחת עוד יום של געגוע.. ה"צבע" הטרי מעט התייבש יותר.. מתכוונת שבהתחלה קשה. וכל יום שעובר ורגע משפשף אותנו יותר.... שמחה לשמוע על התוכנית לצאת עם חברה.. מחזקת ומעודדת אותך. להמשיך לכתוב כשמתאים לך על הקושי בתהליך.. מאמינה שזה עוזר.. ואת בתוכך כוחות רק לפעמים צריך לשחרר ולהיטען... מחבקת

31/10/2019 | 21:04 | מאת: מתמודדת

מאמי שלי את . אני מאוד אסרטיבית ולא ויתרתי ואמרתי הכל.. אבל היא לא שומעת אותי. ואני מתכוונת לכך!! דיברתי על זה עם המטפלת שלי והיא גם מכוונת אותי איך לומר אבל בסופו של יום המטפלת הזוגיות אומרת לך קשה וגם לו... ומנסה לעשות מאזניים בשעה שאין בכלל שניים.. זו רק אני שעבדתי כל הזמן.. היא לא מקשיבה לכל מה שעשיתי חושבת שתעשה נס... אבל אין ניסים... כל מטפל הגיע איתנו להבנה שמתגרשים.. שם עשיתי הכל גם כשהיה קשה. וכשהגיעו למסקנה בעלי טען שהם לא מקצועיים וכו'.. עכשיו מישהי חדשה ואני כבר איבדתי כוח וראיתי שכל הזמן רק אני עובדת אז דיייייי כבר לומר לי מה לעשות כי תמיד עשיתי וזה לא הועיל. אז תתיחסי קודם לעובדה: למה כל הזמן זה לא הועיל וכעת כן.. מה יעשה את השינוי?? בגלל שאני הגעתי לקצה והוא מחליט שמתאים לו לעבוד עכשיו?? שבעתי מרורים.... ועד שסוף סוף התעורר אולי מהתרדמת.... הניתוח אולי הצליח אבל אני מתתי.... זה לא פייר לומר לי מה לעשות... אני רוצה לראות איפה הוא!!?????? למה לעשות לי כאלה חיים??? אני משערת שאיני ברורה מספיק כי לא כותבת כל הזמן.. ואינכן חוות את הכל.. אבל עם כל התסכול אני עושה ועושה... לא יכולה ולא מצליחה פתאום להאמין לו. בכלום!!!!! כל דבר נראה לי הצגה שעוד רגע ירד המסך.. איך הגיוני אדם שכל כך התאכזר פתאום ברגע יכול להיות כל כך אוהב.... אני נגעלת ממש.... אינני גם כועסת על המטפלת כי היא אולי חדורת מטרה אבל אני כבר מכירה הכל ועשיתי את כל מה שאומרת לפני כן. זה לא שווה מספיק בדיקה???? אבל היא שוב.. אומרת אבל עכשיו הוא פה. וגם הוא פגוע. ולא קל לו. ולכן צריך לעבוד..... נ.ב יודעת שהתבלבלת.. הכל בסדר.. תיקנתי וזהו.... חיבוק אוהב....