מיכלי הבאג שוב קורה....
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
נשמע שכדאי ליצור פינה משלך גם במחיר לצאת להליכה עם שירים למשל.. מה אומרת? כדי שלא יגיע עומס. בתחילה זה נבלע.. מובן וכו' עד שחלילה .. תני לעצמך את הפינה הזו.. גם אם במיטה עם ספר או במטבח ליד השולחן כדי לכתוב או לצייר... בתקווה שהות עושה לך טוב במטבח.. ולגביי....כמה מוזר, נהנית לעבוד מהבית. לא חסר לי לחזור לעבודה. עם כל הקושי והעומס בשיחות שזה מביא.. אני בבית!! ואוהבת להיות בבית. אפילו שהילדים איתי וזה לא באמת לגמרי "חופש" כי זה זמן קשה לי נפשית, אז מהבחינה הזו כאילו החיים נעצרו ומאפשרים לי להתקדם ולתפוס את הרכבת.....משהו כזה... רק בבריאות!!!!!!
בוקר.... מנסה לפעמים להתנתק..זה לא פשוט. למצוא מקום כזה.. ובכל זאת מתגעגעת לשבת אצלה ..אצל המטפלת שלי. החיבוק שלה חסר הכי בעולם...אבל הוא מופנם אצלי אז טוב שיש למה להתגעגע כמו שאודי אומר...
מיכלי כמה טןב הציטוט של אודי אני לא מתגעגעת אליה ובטח לא לרבע חדרון הקר והמנוקר שבו טופלתי מתגעגעת כן למטפלות הקודמות שהיו חמות גם בגישה וגם בדיבור הרך המבין המכיל..זה כן אז כן נוסטלגיה יש למה להתגעגע ומתמודדת שלי גמה טוב לדעת שאצלך המצב טוב שרק ימשיך כך חטולית
אכן כך... חיבוק כמו של אם, כמו של ה כ ל... זה בהחלט חסר ומרגיש געגוע... אבל כמו שאמרת, את יודעת שזה קיים. ותמיד תהיה לה פינה שם..... זה מרגיע... תודה לך חטולית, התכתבתי בהקשר של הקורונה... את יודעת.. בשורות טובות לכל עם ישראל אוהבת אתכן
