אני נשברת

הגעתי למצב האבסורדי שבו התרגלתי לזה שמתייחסים אלי כאובייקט מיני. למרות שהבטחתי לעצמי שאני לא יתן לאף אחד לנצל אותי שוב, אני מוצאת את עצמי כל פעם מחדש באותו מצב ומתחרטת על זה רק אח"כ. זה העתיד שלי? להתרגל לזה שמתייחסים אלי כמו לאיזה גוף חסר נשמה? אני כבר לא מצליחה לזהות מתי מתייחסים אלי יפה ומתי לא. וכבר כשאני מצליחה אני לא יודעת מה לעשות עם זה - עם משהו שמתיחס אלי כמו לבן אדם... אני מרגישה ממש מקרה אבוד!

מיכל היקרה, מצטערת לשמוע כיצד הדברים חוזרים ומשתחזרים... לפעמים החזרה הזו ממקום שחוזרים למקום מוכר...פוגע אבל מוכר... לפעמים חוזרים למקום הפוגע בכדי לחזור ולתקן.... אולי בכדי להרגיש שאני שולטת... אולי כי אני זו שמחליטה.... את מבינה מה שקורה לך... לא מבינה אך...? למה...? אך עושים אחרת? מה יכול לעזור? האם את נמצאת בטיפול? אידה http://www.hebpsy.net/community.asp?id=33

אידה, את כנראה צודקת. ככה זה התחיל, הכנסתי את עצמי למצבים האלה כדי להרגיש בשליטה. אבל עכשיו אני רוצה לחזור אחורה, רוצה להפסיק עם זה, לא רוצה שיסתכלו עלי כאל בחורה מושכת אבל אני לא יודעת איך. ככה אני מתייחסת לעצמי ופה הבעיה מתחילה, איך אני יוצאת מזה??? אגב, הייתי בטיפול והפסקתי. לא הרגשתי נוח בכלל בכל הסיטואציה הזאת. תודה, מיכל