זה היה יכול להגמר רע יותר,היום בחזור מהעבודה,

נכנסתי למונית שירות בדרך הביתה מלאה בנוסעים מיוזעים וריח אלכוהול לא הספקתי לשבת בחלק האחורי של המונית שירות בגלל חוסר מקום הנהג נתן טיסה כי עשה תחרות להשיג אוטובוס ומונית שירות נוספת נכנסתי במלוא הכוח עם החלק האחורי של הראש בפתח איורור הרגשתי אייך אני מאבדת שליטה לא הספיקה המכה הזאת חטפתי עוד מכה בברך מהעמוד באמצע, ןהאנשים אדישים לא זזים לא מנסים לעשות לי מקום,בסוף איכשהו הצלחתי להתיישב כולי צפופה כואבת ועצבנית ואייך שהתפנה המושב הראשון לבד עברתי לשם, הנהג המשיך לדהור עם עצירות חדות לא מזיז לו האנשים העיקר להשיג התפללתי שזה לא יגמר בתאונה כי הוא נסע ממש מטורף, עכשיו אני לא מרגישה טוב כואב לי גם בראש וגם בברך,והיו לי גם בחילות שעכשיו הם פחות שונאת את הנסיעות האלההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ואת האנשיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם

בבית הזה צועדים בשקט לא לרמוס את קורי האשליות שמלתה הדקיקה קלה ומתנפנפת אבל אותה קשה לראות. סנדלי משי ורקמת זכוכית היא טופפת על טיפות הטל מי ידע אם שמחה מי יודע אם זה בכי מי מכיר אותה בכלל. ומן המרתפים עולה קולו של הלב שקמל כמו פרח והיא שתקבע את גורלו אם לחיות או למות בארמון הקרח. בבית הזה צועדים בשקט שרק החלום לא ייהרס כי על מה תעמוד בשתי רגליה אם תתן לחיים להיכנס. היא גרה שנים בין קירות של מים עטופה עד הראש צמר גפן רך אבל מה היא חושבת בעצם ובינתיים מי יחיה את החיים שלה