אמרתי ש...

אני לא יודעת מה זה טוב חשבתי על זה ולא מצאתי תשובה טוב זה כשלא רע אבל לא רע זה לא באמת טוב.. כי השאיפה היא שהיה טוב ולא רק לא רע כי לא רע זה בערך כמו בלתי מספיק בתעודה. אבל אני לא יודעת מה זה טוב אני יודערת רק כשרע אז עכשיו רע...

מה כלכך רע בזה שיהיה לך טוב? מה עלול לקרות שניה אחרי שתרגישי שטוב לך? פשוט לפעמים נדמה שלי שזה לא שאת לא יודעת אלא שאת כלכך מפחדת מהאפשרות הזו...]

ואת תמיד גורמת לי לחשוב.. וראיתי תתגובה עוד אתמול בלילה והחלטתי ללכת לישון על זה לפני שעונה לך.. וכן אני מפחדת שיהיה טוב אבל זה לא סותר את העובדה שאני לא יודעת מה זה טוב. כי אם אני מפחדת אני לא מאפשרת ואז בעצם אני לא יודעת אחרת.. אני קצת מכורה לעצב... וחפרתי קצת פנימה ואצלי הרי הכל או שחור או לבן אין אפור ובגלל זה מתפרק לי כל הזמן כי ששחור אז שחור אז בסדר הכל שחור. וכשניהיה לבן אז החלקים השחורים לא נעלמים הם נדחקים הצידה והמסכות מכסות אותם אבל אי אפשר להשתיק הרבה זמן תקולות אז הם מתפרצים שוב והכל ניהיה שוב שחור.\ אם רק יכולתי לתת לקולות האלה מילים ולהמשיך לחיות רגיל אולי האפור הזה היה מנצח.. ובכלל הטוב הזה או הלא רע הזה זה סתם עוד סוג של היי אוףף דיי שיהיה כבר אחרת.... בואי .. אני צריך חיבוק :-(