שתיקה

אני רציתי לכתוב שתיקה אז כתבתי.... שקט.....

אחוזת איימה כשחלקים בתוכי מתנפצים לרסיסים שברים שלא ניתן לאחות מתעוררת בזעקת פחד שקורעת את מייתרי הקול התעוררתי להקרנה הלא נכונה התעוררתי לתוך סרט חיי... רק שהכל יקפא על מקומו ימחק כלא היה רק שהמילים יפסיקו להיכתב רק ש... אני כבר לא אהיה... אוף הלילות האלה... מוציאים מתוכי את כל הכאבים...

ל ר ו ץ ושהאותיות ירדפו א ח ר ע צ מ ן ל ר ו ץ כי הכל רוצה ל ב ר ו ח מתוכי ל ר ו ץ כי אם אעמוד אני פשוט אפול אני מנסה לכתוב כדי לא להישאר עם עצמי עכשיו ואני לא מצליחה נתקעת במילים בחומות במחסומים נתקעת בתוך עצמי :-\

7/6/04 לפעמים בא לי לזרוק את כל ההצלחות שלי לפח ולהתמכר לחולי לתת לעצמי לברוח לאט לאט לאבדון לדרך מוכרת לדרך שכבר לא מפחידה אותי לתת לעצמי לשקוע עמוק עמוק ולהתכסות בעפר מעל הראש לפעמים בא לי לברוח למוות ולפעמים אני רוצה להפסיק להיות מתה ~~~~~~~~~ מפחיד אותי לפעמים שדברים לא משתנים. עברה שנה והכל נשאר תקוע באותם מקומות זה עושה עצוב... יושבת קוראת את מה שכתבתי שנה שעברה ולפני שנתיים ולפני שלוש והכל כמו שיחזור מדיוק נמצאת באותן נקודות.. שיגמר כבר.. אוף

וכלום לא משתנה.. וכבר יום שלם יושבת וקוראת דברים של פעם שוב ושוב והכל נשאר אותו דבר.. זה מפחיד עד כמה לא השתנה כלום.. ~~~~~~~ 8/12/02 לכתוב אויי כבר שכחתי איך עושים את זה אני נופלת נופלת נופלת כל פעם מגלה שיש יותר למטה משנדמה כואבת חותכת בולעת כדורים מקיאה ושוב חותכת כדי להבריח תכאב כדי להפחיד את השדים שתוקפים אני חזקה כן כן חולמת להיות חזקה ואיפה החוזק נמצא? עמוק עמוק בשירותים בין האצבע שנדחפת לגרון לאסלה שמקבלת כל כל הכוח אז איפה החוזק ואני זקוקה לעזרה אני צורחת הצילו מפחדת אם רק היה לכם מושג כמה מפחדת זקוקה לחיבוק כן כן חיבוק כזה שיעטוף את כולי יד שתרגיע כתף שלא תבהל מהדמעות ואני שוקעת למטה למטה למטה בורחת מהאמת בורחת מעצמי בורחת מכם כואבת והמילים כבר לא נכתבות מרגישה שכותבת בכוח כדי לתת סימן חיים אות אות שתראה שאני פה פה פה פה ולא שם אבל פה כואב ושם כבר זה הסוף וכמה שהייתי רוצה שהסוף כבר יבוא איפשהו מחכה לאור בקצה המנהרה אבל המנהרה שלי חשוכה חושך חושך חושך ואין יציאה מהמבוך הזה אז נותרתי חסרת תחושות חסרת מילים מילים מילים מילים מאיפה אני יביא אותן שיתארו כמה כואב ורואים רק את הסימנים על הרגלים את הדם שלא מפסיק לזרום דם מהול בכאב כאב מהול בדם דמעות מלוחות כאב שורף אש בלהבה בודדה והמילים ריקות חסרות תוכן לחלוטין פחד פחד פחד מסתכלת במראה אויי המראה שאמורה להישבר לאלפי רסיסים וכל רסיס שיכנס לגוף הנתעב הזה אני שונאת אותך ילדונת מתי תביני את זה שונאת אותך שונאת כל חלק וחלק בך שונאת להיות את שונאת להיות אני שונאת ושוב הפחד מבצבץ בין המילים ורועדת וקר וחם וגלים שעוברים על הגוף גלי קור גלי חום ושוב מילים ומתבוננת עכשיו על עצמי ורואה איך אני כבר מזמן לא אני שכחתי איך לחיות שכחתי שאפשר גם אחרת מקבלת דם מהול בדמעות דם מלוח זה התוצר הלוואי ולא הייתי כאן יותר ולא כאן ולא שם ולא בשום מקום רק לא להיות להיעלם רזון מתועב רזון חולני מילים בלי משמעות וממשיכה לכתוב עד שיגמרו לי כל האותיתיות כי אות ועוד אות יוצר משפט משפט של כאב אז תברחי ילדה מטומטמת תברחי לסכין הסכין תושיע אותך מכאן תברחי תטרפי את כל האוכל בבית תתטרפי תטרפי ואז דחפי אצבע עמוק לגרון תוציאי תקיאי תערבבי אוכל מגעיל עם שנאה מהוללה תקיאי תיהיי מגעילה רק שם מותר לך להראות את הצד החולני שלך את הצד שזועק לעזרה כלפי חוץ תפגיני אושר ושמחה תפגיני יופי ועדינות תפגיני אהדה ואהבה תמשיכי לשחק את המשחק כי ככה מגיע לך לחיות להוציא אגרסיות בשירותים ולצאת מחוייכת תשארי צבועה אין לך עתיד תשארי מלוכלכת טמאה אפס ~~~~~~~~~~ ומה שיותר מפחיד שבעוד שנה מהיום אני אהיה באותה נקודה...