זעקה לעזרה, מצב מורכב

היי נשים חזקות, דפדפתי וקראתי את ההתכתבויות בינכן. הייתי חייבת לציין שזה מרגש אותי אפילו רק ע״י צפייה מהצד, לראות כמה אתן תומכות אחת בשנייה. אני בת 26. בגיל 15 התחלתי ללכת לשיעורים פרטיים אצל מורה מומלץ שגר שכונה לידי. אמא שלי קיבלה המון המלצות, והתחלתי ללמוד אצלו. למדתי אצלו שנתיים, שנתיים שלמות שבהן הוא תקף אותי על בסיס שבועי. בשיעור האחרון הקלטתי אותו בנייד, ואזרתי אומץ להשמיע לאמא שלי. היום אני בחקירה מולו, נעזרת בחוקר פרטי. אני כותבת לכן בעקבות ההשלכות והסימפטומים שאני חווה מאז הטראומה. אני מכורה נקייה. אני נקייה חצי שנה. אבל ההתמכרות שלי לסמים הביאה אותי לזנות, למגורים ברחוב, לרעב ועוני קיצוני (שלמעשה, אומצתי ע״י אמא אמידה שנתנה לי חיים טובים בלי מחסור בכלום). היום, אני תחת קורת גג עם אמא שלי, אחרי 14 גמילות שעברתי בחמש שנים האחרונות. אני חודשיים במצב נפשי קשה. הפסקתי טיפול של תרופתי פסיכיאטרי בבת אחת (עקב הוראה של פסיכיאטר) . מאז, אני מפחדת לצאת מהבית, אני מפחדת לישון, מפחדת להירדם. הפלאשבקים מחמירים. אני בחרדה תמידית. אני לא ישנה לילות שלמים. יושבת על הספה מול הטלויזיה, בלי לעצום עין. מפחדת מהסיוטים, מפחדת מהפלאשבקים. כן, אני נקייה מסמים וזה נהדר. אבל בלי הסמים אני לא יכולה לטשטש את הרגשות, הפחדים, הפלאשבקים, החרדות. אני לא יצאתי מהבית חודשיים. מפחדת ללכת ברחוב, מפחדת לשבת לבד עם המחשבות. מפחדת מהחיים עצמם. אני מבודדת חברתית. ולאחר 5 שנים שהייתי במסגרות סגורות של טיפולים, אין לי אמונה יותר שהמצב שלי ישתפר אי פעם. אני מתחילה להשלים עם העובדה שככה החיים שלי נראו עד היום, וככה הם גם יראו בעתיד. אני מצטערת על המרמור. אני אשמח אם מישהי אולי שחוותה משהו דומה, או שמבינה מה עובר עליי, תכתוב לי בתשובות. לא יודעת לאן ממשיכים מכאן. אובדת עצות. תודה לכן יקירות, על שקראתן. שבת שלום

היי חומד מצטערת שרק כעת ראיתי את ההודעה שלך עברת גהינום ממש וטוב עשית שהקלטת והשמעת לאמא שלך הייתי ממליצה לך להכנס לטיפול במקום מגוריך לנפגעות תקיפה מינית או להתקשר לטלפון 122* זה מוקד לנפעות הם יכולים אולי גם להפנות אותך למקומות נכונים לטיפול גם תמיכה נפשית אל תזניחי את עצמך בעתיד זה גובה מחיר גבוה שאת לא צריכה לשלם בגלל בן הבליעל שפגע בך חטולית