25 שנה אחרי ועדיין בורחת

הי לכולן (יוצאת מהנחה שהרוב נשים). אז מאז גיל 13 עבר הרבה שנים והיום אני בת 40. ניסיתי 2 מערכות יחסים שכשלו לא נהניתי בכלל מהצד הפיזי כי הרגשתי מנוצלת, מושפלת, חשופה, חלשה וקטנה. שנאתי כל רגע. עברתי כמה טיפולים אבל החלטתי שגברים זה לא בשבילי. לעולם. ועדיין 25 שנה אחרי, מישהו מחמיא לי, או מציע לי להפגש ואני מבועתת ... אם היה אפשרי הייתי בורחת לאיזה חדר ולא יוצאת עד שהוא הולך. אני ביום יום מתקשרת המון עם גברים (עבודה וכו') והכל בסדר, אבל ברגע שיש טיפה התעניינות שלהם בקצת יותר אני מרגישה כאילו יש לי פלשבקים של ההרגשה. וההתנהגות שלי בהתאם... כועסת על עצמי שאני כמו ילדה קטנה . למה אני לא יכולה לקבל מחמאה בלי כל הבלאגן בראש?? יש עוד כמוני??

שלום ילדת אור שם יפה בחרת לך ברוכה הבאה לפורום הזה 2 מערכות יחסים ולא עבד עדיין לא אומר כלום אלה..אם קרו לך דברים לא נעימים או קשים במהלך היחסים האלה זו כבר שאלה אחרת יכולה/רוצה אולי לשתף במה שקרה לך מה שעבר עליך שככה החלטת ? חטולית