בשם האהבה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
למה כל כך קשה להרפות הרי הרפתי בגוף בלב בנפש מה עוד קושר אותך אלי? מה עוד מסרב להרפות מן האחיזה שלך בי אהבתי אותך כן, אבל לכל סיפור אהבה יש סוף. וכאן זה הסוף ויתרתי עלייך ויתרתי אני קוברת אותך עם אהבתי חלומותי ושנאתי אני קוברת אותך עם כל השאיפות והחלומות אני קוברת את היופי אידיאל והשלמות תני ללכת... לא מוכנה להיות קורבן של עצמי יותר. כואב לי ללכת באמת שכואב... טיפות דם זולגות מעיניי. אבל אין עתיד איתך... העתיד איתך הוא בצורת מצבה... הניחי לי בשם האהבה הזו בשם הברית שנחרטה בגופי לפני 9 שנים בבקשה תעזרי לי ללכת ממך... ~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~.~ אני שלמה עם ההחלטה אני שלמה איתה אז למה זה כל כך קשה? ה' למה? למה אני עוד חולמת שיום אחד יקרה הקסם והכל ישתנה.. אוף המאבק הזה.. אני לא יודעת איך עושים אותו.. איך לומדים לחיות מחדש לאכול מחדש.. איך מוותרים על השליטה.. אני לא מרפה אני מנסה אני מנסה וזה קשה ואפילו עוד לא התחיל המאבק והוא כבר מתחיל להיראות בלתי אפשרי.. אחחחח קולות הפחד מכרסמים בתוכי.. אני יכולה אני יודעת שאני יכולה... הפעם זה עד הסוף...
ילדונת יקרה סוף הוא תמיד התחלה חדשה.... אבל הפרידה היא קשה.. פרידה ממי שעוזר.... אוהב... תומך... מקבל... נותן אשליה.... גם כשהפגיעה גדולה יותר... הפרידה קשה... הניתוק... מקום חדש... לא מוכר.. מפחיד.. החלטה...התמדה התמודדות... לגעת... להוציא.. להשליך.. והכי חשוב לא לבד.... איתך אידה