איך זה להמחק?

ואם ימחקו אותי, זה כבר קרה. הכאב של חרם של לא להיות קיימת. מלווה כמעט כל החיים. אסור לספר מה קורה בבית. מה עושים לי, למה אני עדה. מרוסקת מבפנים חיה שני עולמות ואולי יותר. אני כבר לא אלך לקבוצות יותר בחיים. ואל תשאלו אותי למה אני מתכוונת. רק שלא מוכנה להתנסות בכאב הזה יותר. שב ומציף ועולה ומנקר. החרם של הנפגעות. אלו שלא עונות על אף מייל. קשה לי לחשוב שזו רק הוראה מגבוה והן כל כך פוחדות ממנה. לא רוצה ללכת ולספר ולהחשף שוב ולהביא את הכאב למקום חדש ולחזור לבית מבולגן וילדות שרוצות אמא נורמלית. אבל כמה אפשר לבקש עזרה בין פגישות מאנשי המקצוע? המקום הזה שב ומאיים אבל אני רוצה לשם שיקשיבו גם לי. כשהוותיקות כותבות אני שואלת פנימה איך זה שמחקו אותי, שכחו אותי, עשו ממני רעה. מסרבת לקחת על עצמי אשמה על משהו שאין לי כל אשמה בו. חיטטתי מספיק. להרגיש אשמה שזה לחיות שוב את הילדות המעוותת. נמאס לי להיות גיבורה. נמאס לי מהלבד. נמאס לי מרשימת המטלות ומהרושם הטוב שאני עושה עד שאף אחד לא מעלה בדעתו עם מה אני מתמודדת. לא יכולה יותר עם הלחץ והלבד והתחושה שלמרות הכל אני לא מספיק בסדר.

אני קוראת ומזדהית עם התחושות שאת מתארת...ומה שעולה לי לראש זה מה שאני תמיד אומרת לבנות שלי..אם לא מתיחסים יפה את לא צריכה אנשים כאלה בחיים שלך...תמיד יבוא מישהו טוב יותר..רק צריך סבלנות..ואני יודעת שקשה לראות אפילו מעט אור כשהכל מסביב חשוך כל כך אבל אני מאמינה שיש אור בסופו של כל לילה..אפילו הלילה החשוך והארוך ביותר...אני כל כך מבינה את ההרגשה הזאת של לעשת רושם כלפי חוץ שהכל בסדר כשבפנים הכל מתנפץ לרסיסים קטנים...יודעת גם כמה קשה להתמודד עם ילדים כשרק רוצים לעצום עיניים ולא לראות או לשמוע אף אחד. פה את לא מחוקה...פה תמיד יש ויהיה לך מקום ופה תמיד נקבל אותך באהבה. תחזיקי מעמד דמעה

ועושה קישור בין מה שקרה לך בבית בילדותך ובין מה שקרה לך בקבוצה וזהו קישור מאד נכון. נטלת תפקיד שלא רצית בו. השעיר לעזאזל זה שמעורר ומרכז אילו המון רגשות שליליים. לצערי יש לי ילדה בכורה מקסימה שחוותה חויות קשות של דחיה והתעלמות. גם מצד חלק מבני המשפחה שלי שאת כל האיכסה שלהם מוציאים כלפיה. למדתי להגן עליה. אולם אין בכך די. חלק מהעזרה הוא בנסיון לעזור לה להבין איפה היא מחוללת את תגובת השרשרת הזו לפעמים באופן טרגי כמה שהיא מנסה יותר ככה לועגים לה יותר. ואני מאמינה שחלק מהילדים מאד נחמדים אבל הם לא רוצים שתהיה לידם כי היא מטרידה אותם. כי היא מציקה. רוצה יחס. רעבה לתשומת לב. ובמקום להיות נדיבים הם מתרחקים. לפעמים נדמה לי שהיא מיקום אחר. נעלה יותר. עדין יותר. תמים ואוהב. אצלך אני יכולה להציע כפי שהציעה לך דמעה לא ליצור קשר עם מי שלא הבהיר בפירוש שהוא או היא רוצים להיות איתך בקשר. לא לדפוק על דלת חצי סגורה כי זה יגרום למי שבפנים לנעול אותה. וגם אצלנו הרי השער פתוח לרווחה תכנסי עם העושר שיש בך ותניחי את הדברים שמעוררים אנטיגוניסם בצד. מה דעתך?

בואי והסתופפי תחת צילנו. ללא מנטרות זולות וקלישאות קושיתיות. ללא התניות, ללא טרוניות, ללא שיפוטיות ובלי בעיות. אני תדיר מצפה למוצא פיך, לפניניך שלא יסולאו בפז. שדה ניר.