להרגיש מתה בלי למות בפועל...

החיים נעצרו אין כלום מסביב הכל רדום הגוף, המחשבות התנועות איטיות וכבדות המחשבות זוחלות לאטטטטטטטטטט לאטטטטטטטטטטטטטט ההרגשה היא שזה רק שלב אחד אחרון לפני המוות עוד רגע והכל יקפע, יעצור לתמיד אין כוח לכלום שום דבר כבר אינו חשוב, אינו מעניין או משמעותי זאת הרגשה של תהליך איטי של גסיסה או של מוות בעודי בחיים זה מעניין, כתבתי שילשום שאני רוצה למות ועכשיו אני מרגישה מתה - כמו זומבי מהלך

האומנם אין משהו/מישהו בחייך שיכול להקל מעליך את נטל התחושות הקשות? מזדהה עד כאב......... איתך. זכרי ונצרי המוות הנו פיתרון סופי לבעיה זמנית!

יש בחיי הרבה אנשים שיכולים להקל והם מקלים אם אני מאפשרת להם להתקרב... וותחושת המוות יכולה להיות זמנית - כמו עכשיו והבעיה יכולה להיות נצחית - אם לבעיה הזאת קוראים החיים או שבעצם לא - החיים אינם נצחיים... בכל אופן, אני לא מתכוונת לעשות כלום בנדון בזמן הקרוב...

ואפילו פטנט לא תוכלי לרשום על זה. כל כך הרבה מאיתנו מכירות את זה, חיות את זה, אולי זה מה שקורה אחרי שהרגשנו מאוד חזק או שאסור להרגיש כי אנחנו לא יכולות לעמוד בזה? אפילו כשיודעים שזה עובר נדמה שאי אפשר לשאת את זה רגע אחד נוסף....

לרשום פטנט :) הצחקת אותי... לא, אפילו לרגע לא חשבתי שזה ילך לי...