הגוף והנפש עייפים כבר עד כדי שאני חולה,בערב התחלתי

להרגיש רע פיזית ואני מקוררת מרגישה כמו סמרטוט,הנפש שלי סחוטה,לא יכולה להכיל כלום יותר,לא יכולה להמשיך,רוצה קצת, טיפה, שקט ואין לי ,פשוט אין לי הולכת לאיבוד,מאבדת את הדרך,רוצה למחוק אותי,רוצה להעלם. כבר לא יודעת מי אויב ומי ידיד,איבדתי אמון באנשים,מרגישה שאין לי מקום בטוח יותר ואני מתדרדרת במדרון במהירות

אין אור בקצה המנהרה אין כאן שקט אבל יש פה סערה לא ביקשתי הרבה בקצת אני מסתפק מתקרב אל האור אבל שוב הוא מתרחק אין אור בקצה המנהרה - עין הסערה חושך מוחלט, אין תאורה - מצב נורא המותשים אובדן כוחות אין הוכחות רק הבטחות פתוחות - אבל דלתות סגורות ואין תשובות ברורות ספקות רק מתגברות ואני לא יודע לאן ללכת הזמן לא עוצר מלכת, תקוע במערה בלי אור ולאחור - אני לא יכול לחזור ...אין אור