רציתי לשתף אתכם בהחלטה שלי
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
החלטתי שלא אכתוב יותר פה בפורום. נוצר מצב שהוא קשה לי..אני מכירה חלק ניכר מהכותבות בפורום הזה מהעולם שמחוץ לאינטרנט וזה מבחינתי גורם לי להרגיש מאוד לא בטוחה כאן. זה אחרת שכותבים בפורום ויודעים שלא צריך להתמודד עם מי שקורא את מה שכתבתי בחוץ...אני לא מרגישה שאני יכולה כבר לחשוף פה את מה שמתחת למסכה שלי כי אני יודעת שאפגוש בעולם האמיתי אנשים שקראו את מה שכתבתי בפורום ואני מרגישה חשופה מידי. מקוה שאתם מבינים תשמרו על עצמכם דמעה
מאוד יכולה להבין אותך הרגשתי את זה מאוד חזק השבוע דווקא אחרי שכתבתי כל כך הרבה. הרגשתי הכי חשוף לראות את כולם ובעיקר שיראו אותי... אבל מצד שני דמעה אין לך במה להתבייש ואנחנו כאן כדי להיות ביחד גם בזה... אז אולי לפחות ככה את לא לבד.. לא יודעת איתך בכל החלטה..
אולם נראה לי שהפתרון הוא כמו שאני רואה אותו הוא לכתוב עם גבולות. בזהירות. גם אותי מכירות חלק מהקוראות ואני מצנזרת לפחות סגנונית מעדנת מסרים וכו'. האנונימיות אינה מלאה. ככה זה. ארץ קטנה מדינה קטנה קהילה קטנה... מכירים. יש בזה גם שהו חמים אבל גם משהו לוחץ תלוי איך בוחרים לראות ולקחת את העובדה הזו למקום חיובי או למקום שמאלץ אותך לפרוש לשתוק להסתגר. חושבת שהאפשרות של להמשיך ולבטא את עצמך חשובה וחיובית יותר. אבל זו הבחירה שלך. מסכימה עם ילדונת לך אין במה להתבייש. חיבוק חם מכל הלב שלך אופיר
אך זכרי שאינני שופטות אותך או פושטות את עורך מעליך..מעבר למה שאת משתפת ומשתפכת. את מוזמנת לגלות נוכחות כלשהיא בקצב שלך אף ללא התערטלות נפשית- פרונטאלית. אתגעגע אליך, על כל פנים. שדה ניר.
