רגע בחיי נפגעת תקיפה מינית
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
יש משהו שאני חיבת לפרוק. אפשר מבחינתי ללמוד גם בחוג לקרימינולוגיה. המכתב למעשה נועד לאנס בפוטנציה... רק רגע אחד עצור, תקשיב מה עושה כפייה של מישהו אחד על מישהי אחרת. פחד מוות ראשוני... הוא ירצח אותי? או" רק יאנוס" ? הוא יחזיר אותי למקום מואר, או שיעזוב אותי חבולה ומדממת כאן באמצע שום מקום? אני אמצא את עצמי בהריון בגלל האונס, או רק אדבק באיזו מחלת מין? ואים הוא לא ירצח אותי ואני אצליח להגיע בסופו של דבר הביתה, מה יגידו ההורים שלי? הם יכעסו? אולי ירביצו לי? אני אשמה במה שקרה לי? כן עכשיו אחרי הרבה הרבה אחרי שאני כבר בבית, אני מרגישה אשמה, הבאתי את זה על עצמי התלבשתי בצורה פרובוקטיבית עצרתי טרמפ באמצע הלילה.. תמיד לימדו אותי להזהר מאנשים זרים. ואני לא נזהרתי ממך, שנים אחר כך...אתה כבר שכחת מהאונס ואצלי התמונה כל כך חדה ברורה נוקבת כואבת... היא תחזור אלי כל רגע אפשרי, בנסיעה באוטובוס כשהעצים חולפים על פני... כשאני יוצאת רגע יחפה לגינה. זה קרה על החול אתה זוכר? אפילו ברגע כל-כך אינטימי ,כשאני אניק את הילד שלי, שרחוק כל כך מהזוהמה שלך...של החיים. ואחר כך אני יעבור לילות שלמים ללא שינה. כמו עכשיו למשל... שים לרגע אחד את אמא שלך את אחותך.או את הבת היקרה שלך במקומי, ותחשוב פעמיים לפני שתעיז לאנוס...
לליאור היקרה בוקר טוב. רציתי לבקש ממך משהו- אני בינתיים קוראת כאן רק כי אין לי אומץ לשתף. בפורום פסיכיאטריה דיברו כמה פעמים על אונס, על ההשלכות של משהו פוסט טראומתי ועל מה שזה עושה לקורבנות, גם שם אני רק קוראת. רציתי לבקש ממך, האם אני יכולה ברשותך להעתיק לשם את מה שכתבת? כדי שכולם יבינו מה קורה לנו. מה הדבר הזה עושה לנו כל כך הרבה שנים אחרי. נגעת בי מאד עם כל מילה שכתבת. כואבת, נועה
נועה יקרה, את בהחלט רשאית להעתיק. המטרה היא שיבינו שידעו...
גם אני בין הקוראים מאחורי הקלעים קראתי את המכתב והייתי חייבת פשוט להגיד שהוא קולע בול מכתב כזה צריך להופיע בכל פורום בנושא (או קרוב אליו) מאחת שקוראת בשקט
זה קרה לפני הרבה מאוד שנים, בעצם לפני כ 14 שנים, בעצם כאילו אתמול בשונה ממך הוא היה חבר שלי בחור מסוקס כזה שהיווה מאמץ לגרמת קנאה לחבר שעזב אותי, בגלל מה תשאלו? בגלל שלא הסכמתי לסקס (אוי כמה שזה אירוני...) אז שלא כמו היום הזמנים היו שונים ובגיל הזה רובינו היינו עדיין בתולות.... והוא ניצל את פגיעותי וניצל את תמימותי וניצל את האשכנזיות שבי שהיה לה פשוט לא נעים והתביישה להודות בטעות וללכת (כן מה יגידו..) והוא אנס אותי בכוח במשך 7 חודשים למרות שאחרי זמן מה לא הבעתי התנגדות פיזית יותר אלה רק בכיתי די די... והורי לא ידעו והיו אטומים (לא רצו לחשוב... לא רצו להאמין...) ורק אחרי שעזרתי אומץ לספר לחברה הכי טובה , היא זו שעזרה לי לצאת משם ולברוח. ועל כך אני מודה לה בכל נימי כל חיי. עד היום הורי לא יודעים. ואבדו לי חברים יקרים בדרך אז בגלל מליון שקרים שנועדו לכסות את האמת... מצב נוח לחלוטין לאנס לעשות את ענייניו בשיא הנוחות. שנים הייתי מתוסבכת בגלל זה , עדיין יש מקומות שבהם הכל חוזר.. לא טופלתי אף פעם, לא הודתי בקול רם , והוא עדיין מסתובב לו חופשי. אני לא גאה בזה היוםף ואני במקומות רבים בתוכי מרגישה אשמה שהכנסתי את עצמי לגלגל הזה שכשנמצאים בתוכו מאוד קשה לצאת ואכן היה קשה. הרגשתי צורך לשתף אחרי המכתב שלך , לא יודעת למה היום במרומי שנות נישואין ושני ילדים עוררת בי את הצורך להפתח. תודה.
די כי מסריך הנוקבים יפלו על אוזן אחת שתסיר את עורלתה ואת עורלת לבבה.. ושרשרת הפגיעה לא תועתק כי אם ת(נ)ותק ממקומה. חובה להעביר את ידך המכוונת לכל רשימות התפוצה האפשריות-במרחב הרשת המקוונת . חזקי ואמצי. שדה ניר.
