עוד גבולות

זה כבר הופך להיות סיפור: יום שישי שני ברציפות יש את הסגת הגבול התורנית: לפני שבוע זה היה מתנדב במשמר האזרחי, היום בעל הבית שלי שגילח את הגינה כשלא הייתי בבית, ניסה לטעון שהאקס שלי הבטיח לו במתנה את המזגנים שלי, בא אלי הביתה כדי לצרוח בפראות תוך התזת רוק (למה?) בגלל שהצגתי לו מראה כמה הוא ישר? ודורש ממני לחתום על מסמך... השד יודע מה הוא רוצה בהתחלה הוא רצה לבחור סייד ולהגיש לי חשבון ואני סירבתי אמרתי שהתחייבתי להחזיר בית מסויד אבל אני אעשה את סקר השוק שלי... הוא מנסה להוציא ממני כמה שיותר לפני שאני עוזבת ואני רק עומדת על זכויותי. בשלב מסויים הוא נפנף בהמחאות שלי וצרח שאפנה את הבית מיד... לא יכולה לתאר לכן כמה פחדתי. ואני חושבת שהתגובה של בפנים מאוד קשורה לעבר שלי... והפחד ממשיכת היתר בבנק. מנהל הבנק יחכה למשכורות שיתחילו להגיע בנובמבר?? ואיך בדיוק אני אכסה את הוצאות המעבר? (ועוד לא מצאתי בית אחר ולא יודעת כמה זה יעלה) לא רוצה לבקש מההורים שלי. מתחלחלת מהמחשבה. מרגישה שמגיע לי ושונאת להרגיש ככה. יודעת שחלק מהביזבוזים באים כמו טירוף של מכורים. נכון, אני נהנית מהדברים גם אחר כך אבל זהממש מייצר אצלי "היי". זה נגמר בבכי היסטרי. העיניים שלי נפוחות כל כך. ושורפות. נמאס לי להיות דיסוציאטיבית. ממש אפשר לשבת לעבוד ככה...

נסי לא לתת לזה להשפיע עליך כל כך . זה הוא לא את. גאה בך שעמדת על הזכויות שלך מולו. יש חוקים והוא לא יכול לעשות מה שבא לו. כל הכבוד. נינג'ה אמיתית את אחותי... לכי תעשי משהו טוב לפנק את עצמך ואל תפחדי.