התחלה חדשה?!
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אני רוצה לכתוב מילים של תקווה מילים שיעידו על תחילת דרך חדשה וסיום של תקופה. אבל המילים והאמונה עוד רחוקה אז אולי זאת דרך חדשה אולי עוד התחייבות עוד ניסיון ומפחדת מפחדת שאם גם זה לא יצליח אז מה אז? שוב לשמוע שאני מקרה אבוד וכרונית פתאום לשבת במחלקה פסיכיאטרית עורר כל כך הרבה שדים שהוחבאו היטב פתאום לשבת שם ולראות מנעולים דלתות רופאים מטפלים הזכיר את מה שרציתי כבר לשכוח רציתי להשאיר אותם שם מאחור וזה שוב חי ואמיתי וצריך תקווה , אחרת זה שוב לא יהיה שווה אבל מפחדת מפחדת לפתח ציפיות מפחדת שלא אצליח והיום אחרי שלוש שנים חזרתי למקום שנשבעתי שלעולם לא אשוב הדלת נפתחת מעל השלט הענק "פסיכיאטרית" הם דיברו ואני לרגעים בכלל לא ידעתי למה אני שם ולמה אשפוז ולרגעים ידעתי שזה הצעד הכי נכון אז זאת לא מחלקה סגורה הפעם ואין לי מה לפחד כי בסופו של יום אני אשן במיטה שלי ולא במיטת בית חולים ועדיין הקולות צורחים בתוכי שאני לא שייכת לשם ולפעמים רק ברגעי השקט מול עצמי אני יודעת שאין דרך אחרת... אוף איבדתי את עצמי ותפואנטה רק תחזיקו אצבעות שהפעם זה יהיה אחרת....
מחזיקה לך אצבעות- צנועות ומנועות מלחלץ אך לא מוצנעות. מגוידות ומגולדות אך אינן צבועות! חזקי ואמצי, ילדה. עוד נכונה לך כברת דרך חדשה וארוכה. מקווה כי תמצאי את דרך הנועם שתעלה בך ארוכה! תתעודדי, ילדה חביבה. כל החיים פרושים עוד לפנייך...
כמה אומץ יש לך...כל הכבוד על הנחישות למצוא את הדרך לחיים טובים יותר..אני מחזיקה לך אצבעות..גם ברגליים...מקוה שתמצאי את השקט שמגיע לך.. שולחת חיבוק דמעה
ילדונת יקרה, מחזיקה לך אצבעות ומאמינה יחד איתך שהכל יהיה בסדר ושיהיו חיים אחרים, בלי בתי חולים פסיכיאטריים בלי כל ההתמודדויות הכמעט בלתי אפשריות ואל תפחדי תמיד מותר לקוות וגם אם השינוי המיוחל לא יבוא מייד וגם אם יהיו עוד כשלונות בדרך העיקר שיש תקווה
מבינה שמדובר בטיפול על בסיס קבוע על השקעה בעצמך על מקום שיתן מסגרת וגבולות ותחושת שייכות ויציבות ויחד עם זה ישמור על החופש ועל העצמאות שלך ילדונת מחזיקה לך אצבעות שתפי אותנו במה שקורה בשביל זה אנחנו פה. מקשיבות ומעודדות מאמינה בך שתצליחי לצמוח ולהתפתח ולהשתמש בכלים שתקבלי רק לטובתך...
