סדרת המכתבים שלי (1 כל פעם)
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לנ. אני לא יכולה לכתוב לך תשובה ישירה לשאלה שלך. את יודעת למה. אבל חשוב לי להגיד לך במקום שאת יכולה לראות, שאת מחפשת תשובה לשאלה שלך, אם יש יש כאלו שמחלימות ואיך הן נשמעות, במקומות הלא נכונים. וגם רוב הדוגמאות שנתנו לך הן לא משהו. והרי את יודעת היכן לשאול את השאלה הזאת. זה נשמע מפחיד אבל אני מאמינה שאם תעזי, יוקל לך. אני באמת מאמינה, כמו שכתבתי פעם, שהמסע אורך חיים שלמים. ולהחלים, לא הופך אותנו לאנשים טובים יותר בהכרח. זה מסע מסוג אחר. גם את זה צריך לרצות, רצון נפרד מהרצון להחלים מהפגיעה. להחלים זה לא לתת לפגיעה לנהל לנו את החיים. אבל כשמההתחלה רוצים כבר להבריא (וזה בטח קורה להרבה כשלהכרה חודרת ההבנה עם מה אנחנו מתמודדות) מתפספס החלק הנעים בתהליך של החלמה בתוך טיפול טוב. החלק שמגדל את הילדה הקטנה ונותן לה קצת ממה שלא היה שם כל השנים והיא עדיין בפנים כל כך צריכה. אני עסוקה עכשיו, מעבר לחיים המאתגרים של הגדולה שבי בלמצות את החלק הזה עד תום.
