אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לקחת אויר לנשום עמוק להירגע להזכיר לעצמי שזאת רק תקופה זה יעבור- פרק מעבר יהיה יותר טוב זה יגמר אני לא אשאר שם לעד אני לא אשאר ככה לעד וכל השיכנוע העצמי הזה לא עוזר ורוצה רק לברוח ורחוק לישון לישון לישון ולישון ומזכירה לעצמי את הרגעים עם החברים את החיוכים את השירים והכל נבלע ואני רוצה להסתגר ולהיעלם לי ולא להיות אויר שקופה נקודה בלתי נראית אני רוצה שההורים יבואו לבקר אותי ולא להיות לבד אבל כל פעם שהם מציעים אני צורחת לא! החלטי אני מבובלבת והסופש הזה פשוט נורא ומצד שני אם הוא יגמר מהר ורע ואני לא אהנה ממנו ואז יום ראשון שוב אני איהיה באישפוז בין כל הלא מחוברים ושוב יהיה רע ומגעיל ודוחה ואני רוצה להנות מרגעי השפיות שיש לי בעולם כאן עם האנשים שכאן ואני לא מצליחה להיות כאן וגם לא שם רק לברוח להיעלם יש לי כאב מוזר בחזה כזה שחונק אותי ספק דמעות ספק תסכול ספק פחד ולרגעים הייתי רוצה להיות במחלקה עכשיו ולישון שם ולא כאן ומי היה מאמין שאני אוציא את המשפט ההזוי הזה מהפה שלי הרי ממש רע לי שם אבל ממש מפחיד לי כאן אבל גם שם לא מוגן אני מבולבלת ולא יודעת איך לצאת מזה.... מוותרת לעצמי...
ילדונת יקרה יש בך כל כך הרבה כוחות, יכולות.... את נאבקת ולא מוותרת... מושכת למעלה.....מרפה לנוח מעט... אך לא מאפשרת לעצמך.. את מתמודדת עם הכאב...הפחד... באומץ...אומץ רב.. רצון... אמונה בעצמך... מחזקת אותך אידה
