אוף איזה תיסכול

מצטערת שנעלמתי לאחורה עוברת תהליך עם עצמי וצריכה להתבשל בתוכו לבד... אבל אוף הלילות האלו בלי השינה כבר שבוע שלא מצליחה לישון ונתנו לי כדורי שינה והחליפו לי לכדורים חזקים הרבה יותר וכלום השינה ממני והלאה ואין לי כוח להיות ערה כל היום וכל הלילה וכל בוקר לקום ב 6 כשנרדמת במקרה הטוב לקראת 4 כבר בא לי ללכת לבקש הרדמה בחדר ניתוח מותשת לחלוטין ואני מצוננת וכואב לי הגרון ויש לי חום ולא כייף לי ככה ומשעמם לי בלילות ואני מאבדת תשפיות שנותרה בי בלי השינה ואני מגיעה למחלקה כל בוקר וכל מה שאני רוצה זה לישון ואני חוזרת הבייתה והשינה בורחת ולא רוצה לערבב כדורים ואתמול גם ככה לקחתי 4כדורים במקום אחד וזה עדיין לא הרדים אותי והיום ניסיתי תכדור החדש שהבטיחו לי שהוא מפיל לחלוטין וישנתי איתו בדיוק שעה :-( ונשאר לי לחכות ל6 בבוקר כדי להיכנס למקלחת ולהתחיל עוד יום אני רוצה לישון אני רוצה לישון אני רוצה לישון

מצטערת שלא הגבתי עד עכשיו..עוברים עלי ימים לא קלים..ובכל זאת היה לי חשוב לכתוב לך ולהגיד לך שאני כאן..קוראת את מה שאת כותבת..מזדהה מאוד עם העייפות הזאת שבאה כשלא ישנים...כשאני לא ישנה...שזה כמעט כל הזמן כרגע..אני מרגישה כאילו הימים שלי צבועים באפור ואין לי כוח לנשום כמעט. רציתי להגיד לך גם שאת אמיצה אמיתית..יש בך כוחות שאני רואה למרות שאני לא בטוחה שאת רואה אותם כרגע.. חושבת עליך דמעה