מזג האויר הסגרירי, העייפות הטוטאלית, כאב גרון אני

טובה בתירוצים,שוב לא מצליחה להוציא את עצמי מהבית לעבודה היום, ואני יודעת שבסוף זה יחזור אליי בבומרנג,כי השכר יפגע,ואני יודעת מה ההשלכות, אבל מרגישה שאין לי כוח למלחמה בחוץ היום, המילים של השיר לא שלי בוא אלי של אפרוק וכל נשימה שעוברת עכשיו דרך הריאות, הגרון וכל בוקר שחור של חצי הזייה והזמן טס כמו חץ ירוי הישר למטרה עיוורון כבד מערפל את חושיי לא יכול כבר לברוח מתחושת המחנק אולי הגוף עוד סוחב אבל הנפש כבר הלכה מזמן ואני מטייל בגן הזיכרונות שהשארתם לי ואני שוחה בים הדמעות שבכיתם בשבילי עננים של סערה מתקרבים אלינו עכשיו ואני פותח דלת ואדון העולם שוב מביט בי והוא לא מרחם רק לוחש אלי בשקט: בוא אלי והידיים שלא יכולות כבר לזוז מחפשות עוד מקלט אינסופי מחפשות עוד מגע אנושי, רק הסוף הוא נצחי וכבר אין כאן יאוש וכבר אין דיכאון וכבר אין כאן בלבול גם לא פחד ילדותי ורק קר, כל כך קר ואני מטייל בגן הזיכרונות שהשארתם לי ואני דורך על שברי התקוות שבניתם בשבילי עננים של סערה... וכל כך כבד עכשיו אני צועק אליו

יש לנו כניסה כזאת שמשותפת לשני החדרים,ואני באתי לצאת בריצה לקחת משהו והשניה נכנסה בריצה לחדר והתנגשנו אחת בשנייה חטפתי זץ רציני בחיבור של הברך בצד,חשבתי שאני רואה כוכבים מהכאב,שתינו מתגלגלות מצחוק, אני חצי בוכה חצי המומות לא מבינות אייך זה קרה ,והיום מקשטת את המקום חבורה בצבעי הקשת וזה עדיין כואב, סתם רציתי לשתף

במה את עוסקת? מרגישה סיפוק מהעבודה? קראתי את שני השירים שהבאת. כואבים ומשקפים את מצב הרוח שלך כנראה... תרגישי טוב. ושמחה שאת משתפת .