הקשר הולך ודועך...

דיברתי פה פעם כל תכנית ההתנתקות (: אז הנה, זה קורה! לא במודע, כמובן מאליו.. הקשר שלי עם משפחתי כבר הרבה זמן.... עם אימי ואחיותיי שלא נדבר על אחי זהו.. נפגשים באירועים וגם שם.. בחג אימי התקשרה להזמין אבל אני הפעם לא רציתי וגם היא לא ממש התחננה או הצטערה לא ממש מזיז לה והפואנטה היא *שגם לי כבר לא...* זהו, זה קרה! לפחות, מתוך כבוד התקשרתי לאחל חג שמח וזהו אחותי שהתחתנה אפילו לא טרחה להרים טל' גם לא אחותי השנייה (לא מתביישות- כמה שהזמנתי, אירחתי ופינקתי אותן ועשיתי בשבילן! כל הזמן אותו תקליט "מזמן לא היינו ב...(בעיר שלי) נבוא.. נבוא שנהיה שם.." "פשוט מזמן לא היינו.." ויש לי הרגשה שיד אימי במעל כי מאז שרבתי איתה באירוע על המקום (לא רבתי אלא עמדתי על שלי!) אחותי כמעט ולא מדברת איתי גם לא התקשרה לומר תודה על המתנה דבר שלא אופייני ובכז.. אני לא נלחמת על צדקתי רוצות לנתק, בבקשה תמשיכו להיות מורעלות ע"י אימי- הסכסכנית הראשית! אתן עוורות! אתן מורעלות מטומטמות! אין לכן את הראייה שלי לכן תמשיכו לחיות בתוך הסחי הזה הביצה הזאת שיהיו לכם חיים נעמים זה מראה שאינכן אוהבות אותי באמת כי אחרת לא משנה מה הייתן לצידי אבל אתן לא. כן.. ואימי כבר חצי שנה! "אם היה לי טסט לאוטו מזמן הייתי באה!" כן..כן כבר שמעתי כן..טסט לאוטו.. אבל רק במוצש האחרון באת לבקר יולדת מהמשפחה בעיר ולא קפצת! ולא ידעת איך לתרץ לי "אין לי טסט לאוטו" אז היא המציאה שהשאילו לה רכב אחר אבל היא הייתה חייבת לחזור עם בעלה של כי לא היה לו איך לחזור.. אז היא לא קפצה בקיצור- אין מילים לתאר.. זה שקוף! אז לא! בחג הזה לא רציתי להיפגש רצו כולם לעשות יחד במן מלונית (בסוף לא הסתדר להם) אבל אני הודעתי מראש שאני לא! לא מרגישה יותר שייכת דיי סמויה תסתכלי למציאות בעיניים: מישהו מתעניין בך? מישהו מעונין בחברתך? אם את לא נמצאת את חסרה שם למישהו? חוץ מסבתא שלי מי שואל עלייך? גם אותה דודה שחשבת שחברתך תקעה לך סכין בגב. אל תתחרטי, סמויה על ההתנקות תמשיכי בשלך.. כך הכי טוב תהיי חזקה סמויה

מכירה את ההרגשה שעליה את מדברת. לי עצמי אין משפחה כמעט. שני ההורים באדמה ממיזמן וטוב שכך, זה היה צריך לקרות הרבה קודם, ואח אחד שמתפלל ומייחל למותי כל יום ביומו... קרובי משפחה נוספים מעטים שלא רואים אותי כמעט. ומנסיוני, לפעמים גם כשנמצאים עם המשפחה, הביחד הזה הוא חיצוני ולמראית ין והוא לא מפר את הלבד שאותו מרגישים מבפנים. אני חושבת שעדיף להשאר לבד ולהרגיש טב עם הבחירה מאשר להיות ביחד ולהרגיש לא שייכת למרות הכאב והתסכול שקשורים בזה. אני חושבת שחברות טובות יכולות להיות שם בשבילך ולהפר את הלבד גם בחגים ויכולות להיות כמו המשפחה שלך וזה בעצם מה שאני עושה, מתמקדת בחברות הטובות שלי שתמיד נותנות לי הרגשה טובה ושאוהבות אותי ומפרגנות. יודעת שמהלך כזה של ניתוק מאד כואב, ובעיקר שאנחנו כמהות למשפחה וחום ואהבה הורית וכל מה שקשור בזה, ויחד עם זאת ניבראנו אנושיים ואנחנו יכולות לתת לעצמינו את האהבה הזאת מבפנים. הדרך היא לעבוד על להרגיש שאת טובה וראויה לטוב ובעיקר שאת מספיקה לעצמך, שאת לא צריכה אף אחד כדי לשפר לעצמך את ההרגשה, אלא שאת יכולה לעשות את זה לעצמך לבד. ומי יודע, אולי ברגע שתאמיני שאת ראויה לטוב ומגיע לך הכי טוב שיש לעולם הזה להציע לך, ברגע הזה גם כל הסביבה שלך תאמין בזה עבורך והכל ישנה. לבנתיים שולחת לך חיבוק, שלך - מציאות אחרת.

שאת ממקדת את הקשרים שלך בחברות. לפחות יש לך את זה לי אין חברות אפילו לא אחת! זה לא אמר שאני יצור בודד יש לי מכרות, ידידות פה ושם כל מיני בעבודות בהקודמות היו לי לפינת קפה אני דיי חברותית מבחוץ היו לי אפילו ידידים! גם בצבא זה לא שאני אבל יש לי בעיה אני לפעמים מנותקת מאנשים או בכלל מנותקת פתאום מדברים מהמציאות קורים לי כל מיני פדיחות משונות והזיות לא יכולה להישאר על הקרקע אולי אני לרוב מנותקת.. אני ידועה כמרחפת תכונה שאני מנסה להסתיר ללא הצלחה לא להרבה זמן מהרושם הראשוני שמסווה ומטעה עד הפדיחה הראשונה.. (:

כאב הניתוק מהמשפחה הוא עצום גם אם נגיד לעצמנו מה שנגיד גם אם נקבל או נמציא כל מיני סיבות ותרוצים אפילו אם ננסה כביכול להתעלם הכאב נמצא שם ותמיד יהיה שם אף אחד לא אוהב להרגיש דחוי ע"י אף אחד זו תחושב מאוד מעליבה וכואבת וזה לא עושה את הכאב פחות כואב גם כשאנחנו יודעים מי הם הנפשות הפועלות ומה יש לנו לצפות מהם זה עובד כך בכל מישור בחיים בין אם זו משפחה או חברה-חברים במקום עבודה עצם הדחיה-כואבת עצם המחשבה שאנשים מסוגלים להיות מושפעים מגורם אחר דווקא לרעה ולא לטובה יפה שלי ! ההפסד הגדול כולו שלהם כי הם מוותרים עליך נכון שגם את מפסידה וכואבת-כי בכל זאת זו משפחה אך אם הם בוחרים בדרך העיוורת אין ממש מה לעשות כואב מאוד לא להרגיש שייכת , מנודה ו,,,,,,,,,, תפני את כל האהבה הגדולה שיש לך לאנשים שכן ראויים לכך ואל תשכחי גם את עצמך ! אני הייתי מנותקת מהמשפחה של אבי הביולוגי למעלה מ-20 שנה נפגשנו בארועים פה ושם ולא ניגשתי אליהם לומר שלום רק בגלל שדחו אותי מגיל 6 כשהורי התגרשו כאלו שאני הייתי אשמה במשו הם במקום ובחיים שלהם ואני במקום שלי בחיים שלי את חושבת שלא כאב לי ברור שכאב לי מאוד ולא שרדתי -שרדתי בגדול מבינה את הכאב שלך מאוד מאוד תמשיכי בחיים שלך עם המשפחה היפה שבנית לך וכמו שאני מכירה אותך אני בטוחה שאת תחדירי לילדים שלך ערכים אחרים לגמרי ותוכלי להתגאות בהם ובעצמך!!! אוהבת מאמי חטולית

צודקת גם! בגלל זה כתבתי למטה סמויה- תהיי חזקה כלומר בניתוק הזה זה לא קל להבין למה לחפש סיבות למה הם מלוכדים ואני תמיד מחוץ? הרי זה היה ככה מילדות זה לא חדש תמיד הייתי שונה במשפחה לא משלהם. למה שזה ישתנה עכשיו פשוט רק עכשיו נופל לי האסימון שמזמן הייתי צריכה ל.. ולא להתאמץ להיות איתם בקשר וגם לא להצטער על כך אבל כמה שאני לא ישכנע את עצמי כמו שאמרת אי אפשר שלא להצטער על כך אי אפשר שזה לא יכאב אי אפשר! לכן כתבתי סמויה- תהיי חזקה ושוב אני שואלת- מה, הם גידלו ילדה או כבשה? כאילו מה, זה קל להם להתנתק ממני כמו איזה חברה כמו זרה כמו הרי גדלנו יחד זה לא ניתוק פשוט אבל הוא קורה בכזאת קלות!

אבל כמו שאמרה מציאות גם כשיש משפחה לפעמים זה מרגיש כמו אין .חוץ מאחי שפגע בי יש לי עוד אחות ואח שהם חצאי אחים וגדלו איתי ,אחותי עסוקה בצרותיה ואף פעם לא מקשיבה למה שיש להגיד לה והאח אמר ליפעמים שאני בעצם לא אחותו כי עם הבת של אמא שלו זה כאב אבל כמוך נמאס לי ואני לא מתקשרת ולא אכפת לי מימנו בכלל פשוט עדיף להיות רחוקים . באמת יקרה מחזקת אותך זאת החלטה נבונה קשה ולפעמים היא תהייה קשה מאוד אבל זה עדיף כי מקבלים שקט . מחבקת בעדינות חיבוק אוהב