עוצו לי עצה בדחיפות המירבית

http://www.iwomen.co.il/show_article.asp?article_id=88096,msn=yes קראתי ובכיתי ללא הרף... הטריגר כבד מנשוא... אני שרויה במצוקה כמעט זהה... חוששת לגלות טפחיים בנושא החמוקיים המדוברים, אך הלקח מאלף ומאלץ כמלקחיים... חוששת להשתחרר מהרעל המצטבר בקרביים... הקשר שבשתיקה המעיקה קורע ומכריע אותי. מה עושים???האיך פועלים??? מעוניינת שהכל ישאר דיסקרטי... אני אולי פטתית..אך מעניקה צאנס לאדם באשר הוא- לחוויה מתקנת... אני חוששת לילדי מחמדי יחידי... ובמצבי הנוכחי אין לי היכן לגור.. ופוחדת שאת אשר יגורתי ממנו- בא לי. המתוסכלת האלמותית.......

קראתי. לא יודעת מה להגיד לך. את לא כל כך ברורה בנושא החששות אבל ממה שעולה בין המילים.... האם את בטיפול? אולי משם המקום הכי בטוח להתחיל. אני יודעת שטיפול הוא לא מילת קסם. ולא נאיבית כמו שאני נשמעת בנושא. פשוט יש לי מזל והשקעתי הרבה משאבים (לא רק כספיים וזה לא קרה בן לילה). אבל נוכחתי לדעת שבצד שרלטנים יש גם רשת של אנשי מקצוע שאפשר לסמוך על העצות שלהם. נסי לפנות למרכז הסיוע באזור מגורייך ולהתייעץ עם אחת הרכזות.

אני חוששת להסחף על מנת לא להחשף.... אני חסרת אונים...ומטענים. האונס שעברתי היווה טריגר לכל הזוועה שהיתה מנת חלקי מינקותי ועד בכלל... בטלפון של מרכזי הסיוע למינהם אני משתדלת להיות עניינית... קורקטית, קונקרטית..לא רגשנית... ניסיון חידוש טיפול רציני אני מתחילה ביום ראשון הקרוב... שם אהיה חיבת לגולל את כל המאורעות הסנציונים..ולהעלותם- מן האוב.... אני בהתמוטטות עצבים טוטאלית! פיזית, נפשית, אמוציונלית ומנטלית... לא די שהגוף בגד בי..אף חברה טובה בגדה בי... מתחולל בי שמות...מהומות...פוגרומים... ולא יועילו לי כל פרסי תנחומים ומילות ניחומים.... אני גאה בך שהגעת לאן שהגעת..בדם ויזע ותמרות עשן! אני כאן..כי אין לי להיכן ללכת.... המתוסכלת המבולבלת.