החילותי טיפול טפילי. ותפל...הבטל בשישים!

הפסיכולוגית קלינית הקשוחה שלי...שבדל של חיוך לא עלה על שפתותיה לאורך כל הפסיכותרפיה הדינמית ההתחלתית שלנו.... הרתיעה אותי וממש לא גרמה לי לתחושת הקלה.. מלבד שאינני בודדה במערכה... היא היתה נוקשה..קשה..חסרת אמפטיה..ומעורת אנטיגוניזים וחוסר סימפטיה... נסיתי בכישורי הענפיםי לבדח את רוחה המלנכולית, אך לא עלה בידי... היא החליטה שלאור הרפרטואר הקשה שלי..התמורות..וחוסר היציבות שלי משחר ילדותי עד עצם היום הזה.. טיפול חד שבועי אינו מספק..ולאור נסיבות החיים הקשות והמזעזעות שלי..ודבר היותי נון קונפרומיסטית.. מצבי הסיזיפי מצריך מסגרת שיקומית אינטנסיבית יותר... בכדי לצאת ממעגל המצוקה- מעגל הקסמים הבלתי פוסק ומשתק- שאני מצויה בו. והיא תבדוק עם גורמים בכירים במערכת..האם לאור הפרמטרים החמורים שמניתי בפניה..יממנו לי מסגרת שיקומית- מעון יום. יצאתי בתחושה איומה... האם תוכלו לומר לי במה דברים אמורים? מה משמעות מעון יום?! ומהם הקריטריונים לצורך קבלה?

מאחלת לך שתמשיכי בתהליך מבלי להתעכב על זוטות. כגון אישיותה של המטפלת מכל אחת אפשר ללמוד ולהפיק תועלת לעצמך אני סומכת עליך את חכמה מספיק כדי לעשות את זה בסגנון המדהים שלך. אגב, האם קשה לך במידת מה להכנס לנעלי הילדה? החלשה? המטופלת? ניחנת בדי תבונה ותובנה והבנה מילולית בכדי לגבור על כל דמות שתנסה לגעת בך ללמד אותך לכוון אותך האם את מוכנה לתת למישהו אחר להוביל?

המובילה, ברת ההחלטה , הדומיננטית והאסרטיבית... והנה הקערה התהפכה על פיה..ואני חסרת הישע.. הנתמכת..הנחשלת..והנכשלת.. שכושלת ואינה חולשת ומחושלת... עברנו את פרעה נעבור גם את זה... אני בבירא עמיקתא- בשאול תחתיות.. כל שנותר לי אך לעלות ולהתעלות... כפי שציינת אני אכן בעלת תבונה ותובנה ויכולת אינטלקטואלית וורבאלית... אך כידוע: לא לחכמים לחם..(ציטוט מחז"ל) ואין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.. האם סטטוס של מעון יום מוכר לך, אופיר המקסימה? שוהדה? ומי היא ואיזו היא- הגננת הנרגנת מגן שרה??