מאמר ב"הארץ"-פתרון לבעית הפדופילה

שאלתי האם ישנה תרופה מוכחת לבעית הפדופיליה?... להלן התשובה: לא מדובר בהורמונים משתוללים תרופה חדשה בטיפול בפדופיליה ממקדת את פעילותה ברמה המוחית, ואינה גורמת לתופעות לוואי מאת: קומם הילה תאריך: 02/01/1995 ארכיון "הארץ" שלב ראשון של ניסוי לטיפול בפדופיליה - הנפוצה שבין ההפרעות המיניות - הסתיים באחרונה בבית החולים הדסה עין כרם. במסגרת הניסוי, שערכו פרופ' אריאל רסלר מהמחלקה לאנדוקרינולוגיה והפסיכיאטר פרופ' אליעזר ויצטום מבית החולים עזרת נשים-הרצוג, ניתנה לקבוצת גברים הסובלים מהמחלה תרופה אנדוקרינולוגית, שעד כה לא נעשה בה שימוש בטיפול בהפרעות מיניות. מנתונים רשמיים עולה, כי %2 מהאוכלוסייה סובלים מהמחלה, אך סביר להניח, אומר ויצטום, שמספרם גבוה יותר שכן מקרים רבים אינם מדווחים ולא מגיעים לידיעת הרשויות. ספר האבחנות הפסיכיאטרי מגדיר פדופיל כ"פרט הסובל מדחף מיני חוזר בעל עוצמה חזקה, המתעורר על ידי ילדים (בדרך כלל מגיל 13 ומטה). דחף זה צריך להימשך לפחות שישה חדשים. על הפרט המאובחן כפדופיל להיות לפחות בן 16, או מבוגר מהילד לפחות בחמש שנים". פדופיליה מופיעה ברמות שונות של חומרה. "לא כל הפדופילים מקיימים מגע מיני עם ילדים", אומר ויצטום. "חלקם מגיעים לסיפוק מהפשטת ילדים או מהסתכלות בהם. %95 מהפדופילים הם הטרוסקסואלים". התיאוריה המקובלת במשך שנים היתה שהדחף המיני העז של פדופילים נובע מרמת הורמוני מין גבוהה במיוחד, אולם מחקרים שהתבצעו בתחום לא הצליחו לאושש זאת. רסלר וויצטום אף מצאו שמרבית המטופלים שלהם, שנטלו תרופות לדיכוי הפעילות ההורמונלית, המשיכו לדווח על דחף מיני גם כשרמת הורמוני המין שלהם ירדה כמעט לאפס. "הסבר אפשרי לממצא זה הוא שהרצפטורים (קולטנים) של הורמוני המין, בעיקר קולטני הטסטוסטרון של אנשים הסובלים מדחף מיני גבוה, רגישים יותר", אומר רסלר. בלוטת יותרת המוח האנושית מפרישה שני הורמונים: L.H ו- F.S.H אצל גברים, אחראי הראשון על ייצור טסטוסטרון והשני על הפקת הזרע. התרופה המקובלת לטיפול בפדופיליה חוסמת את קולטני הטסטוסטרון, ומפחיתה את רמת ה- L.H ואת ייצור הטסטוסטרון. אולם תרופה זו, שגורמת לחסימת קולטני טסטוסטרון בכל הגוף, פוגעת גם בפעילות הרצויה של ההורמונים, ומלווה בתופעות לוואי קשות הכוללות השמנה, עלייה בלחץ דם, פגיעה בקרישת דם ובתפקודי הכבד. התרופה שנבדקה במחקר נקראת דקפפטיל, והשימוש בה הושאל מתחום רפואי שלכאורה שונה לחלוטין. "תרופה זו משמשת בין השאר לדיכוי המערכת ההורמונלית של ילדים שסובלים מהתפתחות מינית מוקדמת מאוד, ושל חולי סרטן עם גידול ממאיר הרגיש להורמונים", אומר רסלר. "הינחנו שהיא תדכא את המערכת המינית גם אצל פדופילים, ותביא לירידת הדחפים המיניים שלהם. "לתרופה זו יש יתרונות בולטים על קודמותיה: היא עובדת על הורמון ספציפי ברמה המוחית, אינה פוגעת בתפקוד ההורמונים הגבריים המופקים בבלוטת יותרת הכליה ואינה גורמת לתופעות לוואי. להבדיל מהתרופות הקודמות, שניתנו במינון יומי או שבועי, הטיפול נעשה באמצעות זריקה חודשית של חומר המשתחרר בצורה אטית ומבוקרת. דקפפטיל היא נגזרת סינטטית של GNRH הורמון המשוחרר על ידי פולסים מההיפותלמוס לבלוטת יותרת המוח וגורם להפרשת ההורמונים L.H ו-F.S.H מניפולציה כימית שיוצרת התרופה גורמת לאובדן הרגישות של קולטני GNRH בבלוטת יותרת המוח, שמפסיקים לשחרר הורמונים. הטיפול התרופתי נעשה בשילוב עם טיפול פסיכולוגי. עשרת הגברים (מבין עשרות הפונים) שנבחרו להשתתף בניסוי דיווחו על ירידה בדחף המיני כלפי ילדים, ועל הפסקת הפעילות הפדופילית. למרות ירידה ברורה בצרכים המיניים דיווחו הנשואים שבהם על קיום חיי אישות תקינים. "המטופלים משוחררים מהדחף המיני, שבעבר העסיק אותם מאוד", אומר ויצטום. היום, שלושה חודשים אחרי שהסתיימה שנת הניסוי, עלה מספר המטופלים של החוקרים ל-16. יצרנית התרופה, החברה השוודית פרינג, הסכימה לממן שנת טיפול נוספת (מחיר הזריקה הוא 200 דולר) ועכשיו מנסים החוקרים לעניין את הרשויות בהמשך הטיפול בפדופיליה, שנחשבת למחלה כרונית. "ייתכן שלחלק מהמטופלים נקטין את המנה, שהיום ניתנת במינון גבוה המבטיח אפקטיוויות", אומר רסלר. פרופ' ויצטום, האם ניתן לטפל בתרופה זו בהפרעות מין נוספות? "התרופה יעילה בטיפול במחלות שנובעות מעוצמה מוגברת של דחפים מיניים. בין המטופלים שלנו יש גם אקסביציוניסטים ומציצנים. התמקדנו בפדופיליה, כי זו ההפרעה שגורמת את הנזק הגדול ביותר לחברה". יש גם נשים פדופיליות? "פדופיליה נשית היא תופעה נדירה ביותר. אצל גברים יש קשר ישיר בין הפרשת ההורמונים לדחף המיני. לנשים אין תלות כזאת".}~ מה מקור המשיכה לילדים דווקא? "בסוגייה זו אין תמימות דעים בין התיאורתיקנים. לכל אדם יש פנטזיות מיניות, אלא שהוא אינו מוציא אותן אל הפועל. בשונה מבני אדם עם תפקוד תקין הדחפים המיניים של פדופילים כל כך חזקים, עד שהם לא מסוגלים לרסן את עצמם".

האם ישנה תרופה שהוכיחה עצמה לבעית הפדופיליה? מלבד עיקור(סירוס)שאינה מטפלת בתסמיני ההפרעה ואינה מדכאה את היצר החייתי העומד בבסיסה. כנפגעת תקיפה מינית בינקותי..משחר ילדותי ועד בכלל... היתי שמחה לשמוע כי בעידן הציויליזציה ישנו פיתרון מוכח- לחוסר ויסות של ויבראציה... תודה,

אני מניחה שניתן לפתח סירוס כימי השאלה למה שהם יקחו את התרופות<? נפגעי נפש בקהילה מגיעים למצבים קשים מאד באין פיקוח על נטילת התרופות שלהם באופן סדיר. למה שפדופיל ירצה לסרס את עצמו? נראה לך שהם כאלו מוסריים ומצפוניים שיעשו את זה לטובת החברה? ומי יפקח עליהם? לצערי הרב איני רואה ישועה מהצד הרפואי. מאסרים ממושכים ואולי עונש מוות במקרים מסויימים יוכלו לצמצם את הנגע. וכמובן חינוך ושוב הסברה ושוב מודעות ושוב חיברות הולם לתפקידי גבר ואשה. והרבה ענישה כבדה. מסתבר הרי שהפדופיל המצוי תוקף עשרות ילדות וילדים באין מונע. גם כשהוא יוצא לחופשה מהכלא הוא חוזר על מעשיו. הנזק שאחד כזה מחולל הוא אדיר. אה נזכרתי, יש לעקל את כל רכושו ולהעבירו לטיפול בנפגעות שהוא צילק לכל החיים.