אופיר - איזה ספר? לא כתבת את השם.

אופיר תוה וגם לפיה ולמתוסכלת. מקווה שיהיה לי טוב פה לפחות... איזה ספר אופיר? מאוד רוצה לשמוע אם יש משהו שיכול לעזור לי חוץ מטיפול... לדמיון מודרך הגעתי בעקבות רצון גדול לשנות דברים שלא יכולתי ולא הצלחתי לפני כן. זו שיטה נפלאה, אין עליה! גם כשמגלים דברים שיוצאים מה"מחבוא" שלהם, זה הכל באהבה וברכות. אין "שוק" בידיעת ההתרחש. ואני בטוחה במאה אחוז שאם הייתי ממשיכה טיפול פסיגולוגי סטנדרטי, לא הייתי בחיים מגלה מה שבאמת עברתי בילדותי והיה קבור בתת המודע שלי. תודה לכם על ההקשבה.

והאם אצל גורם/מטפל מוסמך?! או בעל אינטואיציות חזקות ואינטראקציות מוצקות של תקשור, בלבד?! האם עברת אותו כטיפול תומך לפסיכולוגיה/פסיכותרפיה קלינית קונבנציונאלית?! אם תוכלי ברשותך..לתאר בפרוטרוט..במה עסקינן.. אודה לך מקרב לב. המתוסכלת הניצחית.

גם אני מוצאת ששיטת ההרפיה העמוקה והדמיון המודרך הן שיטות נהדרות מעוררות דיאלוג פנימי יצירתי וגם מהנה. לא לכל אחד הן מתאימות. בקבוצות אני מגלה לפחות אחת או שתיים שמתקשות להרפות, לאבד שליטה, להתמסר ולנדוד... אך אלו שכן נכנסות למחוזות אלו ... האוירה בחדר האנרגיה בו משתנים כמטה קסם אפשר ממש לחוש את ההבדל שבין גלי אלפא ובין גלי ביתא...

הרפייה לדידי הנה עגלה ערופה! מדיטציה אצלי בעלת קונוטציה שלילית המעוררת אנטיגוניזים אף במודע ואף בפסיכואנליזה! ודימיון מודרך...דורך לי על פני יבלות בלתי פתורות וטעונות... והנני חוזרת ברגרסיה... התמסרות לדידי הנה נסורת אכזרית של מסורת חושי המחודדים והדרוכים... נדודים למחוזות פנימיים..יוצר בי הרס עצמי!!! ובאם נסכם בתימצות: מדיטציה, דימיון מודרך והרפיה- לא בבית ספרי! לקח לי שנים ע"ג שנים, עד שצלחתי להשתחרר במין ולחוות אורגזמה נשית משחררת...בעקבות הפחד העצום מלאבד שליטה...החשש המוחשי כי באותן שניות אדירות של התפרקות..הפרטנרים הפנתרים ישלטו בי..ינצלו חולשתי... יחבלו בנפשי או בגופי... להשתחרר ולהרפות פירושו לתת אימון בלתי מסויג בפרטנר.... להתמסר(לעצמנו או לזולתנו) ולאבד שליטה פירושו אמון טוטאלי בחוויה נטולת כוויה.... ולוואי ואגיע לשלב הזה בנתיבות ואורחות חיי!

בנושא של הורים מרעילים, לפי הספר "הורים מרעילים" של סוזן פורווארד אין צורך לפעמים לבקש סליחה והיא גם לעתים לא עוזרת. למרות שבמקרה שלי, בני ביקש ממני הרבה פעמים לעשות זאת, לבקש סליחה ממנו וגם מאנשים שבעצם גרמו לי רוע אבל לטענתו אני צריכה לבקש מהם סליחה כדי גם לשכוח מה הם גרמו לי. וכן כאשר אנו דנו בנושא הסליחה העצמית או ואריאציות שונות בנושא. המחברת טוענת שבקשת הסליחה היא נושא ידוע אך לעתים לא עוזרת - היא כן עוזרת להפסיק לרצות לנקום ומדברת על מחילה - אבל נושא זה לא היה ברור לי. מי צריך למחול ומה משמעות המחילה. אודה אם מישהו יוכל לענות לי. תודה תז