זה מה שאני מרגישה עכשיו,מילים מתוך צל כבד,
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מתחת לשמיכה כבדה אחרי שהשמחה אבדה מכאן באור שמים אפורים בעננים שמרטיבים בזמן. צל כבד ירח מתאבד עד שלא נלמד למצוא את סוף המעגל לא נוכל לאהוב את האמת כוכב כבוי ירח מת בשתיקה סתירה בלחי הסדוקה
תמיד טעם מר בפה,צביטה בלב,דמעה,כי איבדתי כל כך הרבה בדרך.
רוצה לכתוב לך משהו ולא מוצאת את המילים... ניסיתי לחפש איזו תמונה עם חיבוק חזק חזק וגם לא מצאתי... אילו הדבר היה בכוחי, הייתי לוקחת ממך לפחות חלק מהכאב ועוזרת לך לשאת אותו... אבל אני לא יודעת איך עושים את זה אני יכולה רק להיות לצידך ברגעים אלה ולנסות לתת לך להרגיש קצת פחות לבד אילו הייתי לידך לא רק באופן ווירטואלי, הייתי מכסה אותך בשמיכה חמה ומפנקת, מכינה לך שוקו חם, מחייכת אלייך חיוך אוהב ותומך... אומנם אני לא באמת יכולה לעשות את זה עכשיו, אבל תדמייני שאני שם איתך :-)
מה אני מסתבכת עם חיפושיפ בגוגל?! הנה - שולחת לך חיבוק הכי חזק שאני יכולה http://www.geocities.com/veraloni/hibuk.JPG
מכירה את התחושה של ההכרה בעקבות שהזמן שחלף מותיר של האובדנים המצטברים שולחת הרהורי נחמה לערב הזה וציטוט ש ליונה וולך ז"ל החיים שחיית זה מה שיש לך הביטי אחורה בהבנה תקני כאחת שהבריאה כאחת שחלתה
