מרגישה שהכוחות שלי מתכלים,אני באפיסת כוחות,מפחדת
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לפגוע בעצמי,מנסה לתת למחשבות הרעות ללכת ממני,מרגישה שאני עומדת ליד התהום וכאילו התהום קוראת לי לקפוץ למטה,הכל מציף אותי עכשיו,חוסר אונים מול עצמי,חוסר אונים מול התחושות הקשות, כאילו אני בתוך חושך מוחלט,לא רואה כלום,רוצה לגמור עם הכאב הזה,עם התחושות, עם תחושת ההשפלה,עם תחושת הילדה הכלואה בתוכי מנסה להתרחק מכל הדברים שקורצים לי בבית לפגוע בעצמי,אני מנסה להאחז בכוח בענף עץ דק שעומד להשבר כל רגע, צועקת לעזרההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ואף אחד לא שומע כי הצעקה שלי אילמת,כי הצעקה שלי מחרישת אוזנים.
אני איתך, אף פעם אל תשכחי את זה!!!
רוצה לומר לך כל הכבוד שאת מנסה להחזיק מעמד למרות הקושי העצום. מה יקרה אם תנסי לזעוק? לילה טוב ושקט כתם, L.L.B
תודה לכולם על התגובות מצטערת שאין לי מילים יותר.אני בהובר דרפט של מילים. עברתי את המכסה שמותרת לי
אובר דראפט של מילים. הזכרת לי ספר של ש" עגנון. אם אני לא טועה זה 'תהילה', ששם כתוב שלכל אדם יש מיכסה מסויימת של מילים שהוא יכול להשתמש בהם, וכשהוא מסיים את המיכסה - הוא מת. את יודעת שזה לא ככה... את תמיד יכולה לספר ולשתף. וגם אם אין מילים, אל תשכחי שיש לך מקום... L.L.B
