קצתי בחיי!

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

15/02/2005 | 00:05 | מאת: מתוסכלת.

אני חשה ריקנות תהומית! אני באוזלת ידיים! הריטואל המטורלל של החיים שחק אותי... המחזוריות האכזרית שיתקה אותי... זה עניין של פצצת זמן מתקתקת שאטול את חיי!וחסל! כך לפחות יעזרו לילדי מחמדי שיהפוך יתום בעל כורחו! תחזיקו כולכן מעמד...במקומי! שיהיה לכן רק טוב. אנוכי- בת תמותה- במלא מובנה של המילה האומללה.

לקריאה נוספת והעמקה
15/02/2005 | 01:20 | מאת: שחף

מתוסכלת יקרה, אנחנו נחזיק מעמד איתך, לא במקומך!!! עכשיו את מרגישה שהעולם שלך קורס, שלא נשארו יותר כוחות ושאין מוצא... הכל נראה שחור, ללא גוונים של אפור... אך איכשהו בדרך פלא הכוחות שלנו יודעים להתחדש ופתאום אנחנו מגלים גוונים רבים מעבר לשחור וגם בתוך השחור עצמו ומתוך ההיכרות הקצרה שלי איתך דרך כתיבתך, אני רואה בך את היכולת הבסיסית לראות את הגוונים השונים. ואני מאמינה בכך שתצליחי לעבור את התקופה הקשה ולחדש את כוחותייך. אני מאמינה בך!!! שולחת לך קצת אור שמש שמציץ מבין העננים http://balta.ikk.sztaki.hu/webshots/Clouds/20860.jpg מקווה שתוכלי להרגיש כמה שיותר טוב כמה שיותר מהר... שחף

16/02/2005 | 19:53 | מאת: מתוסכלת.

הייתי ברגע של חולשה מנטלית- טוטאלית! חסרת עצה ומוצא! חן חן לך על האמונה בי- הדלה..תולעת ולא אשה! מתוסכלת אלמותית. שכפסע היה בינה ובין המוות המיוחל! אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר??!

15/02/2005 | 21:42 | מאת: שירה

מדוע קצת בחייך? מה המייל שלך אולי אפשר לדבר?

16/02/2005 | 20:00 | מאת: מתוסכלת.

תודה רבה על המכונות לסייע! ועל הגיוס לתמיכה- שאינו כאילוזיה- מתעתע! לעת עתה נעזרתי ברשות זמנית על מנת להחזיק את הראש מעל המים! ולא לטבוע ולשקוע!!! כאמור: כפסע היה ביני ובין המוות המהולל/מיוחל.. בשל גורל רצוף משברים- נמהר ואומלל! תודה לכולכן...עד בלי די! תחושו בטוב ובנעימים.(עימי ובלעדי!) אנוכי- השפחה הטבוחה מאחורי הפרגוד.

17/02/2005 | 23:45 | מאת:

מוזמנת להיות חלק מהפורום... לדבר, לספר ולשתף... בעיקר לא להיות לבד כאן בשבילך אידה

16/02/2005 | 12:15 | מאת: L.L.B

עבר יום. איך את היום? השמש זורחת... אולי היא תחמם קצת את ליבך הדואב... http://anatweb.com/shemesh.htm יום טוסט, L.L.B

16/02/2005 | 20:08 | מאת: מתוסכלת.

ועל הכל בכל מכל כל! לדאבוני:" מה שהיה הוא שיהיה..ואין כל חדש תחת השמש"(ציטוט ממשלי) לפחות נתמכתי אמש ברגע הקריטי... ואם לא הגעתי לחזון אפוקליפטי ולמצב על- הדוניסטי. אני שורדת ומתוסכלת- בשאנטי:- יום טוסט:- שייהיה לך... אנוכי- תולעת ולא אשה.

17/02/2005 | 23:52 | מאת:

יודעת שיש ימים קשים שהכל מחשיך בבת אחת... קשה לראות את האור... שקיים במרחק מה... קשה לגעת בו.. קשה לרצות... אנחנו כאן בשבילך להזכיר לך שאחרי כל לילה בא הבוקר איתך אידה

18/02/2005 | 16:23 | מאת: מתוסכלת.

סוף שבוע נעים ובטוח בצמתי החיים המצמיתים!

19/02/2005 | 13:55 | מאת: אופיר

מקווה שאת מרגישה טוב יותר השבת. הריקנות הזו... ממה היא מורכבת? ממה היא בנויה? איזה צבע? איזה טעם? איזה מראה נוף בונה אותה?

19/02/2005 | 16:26 | מאת: מתוסכלת.

הריקנות התהומית הלזאת היא בת לוויתי מאז ומעולם. אני בחברה ואני בדד. אני מוקפת מעריצים ואני מוגפת חומות. שום אלמנט בחיים אינו מזין אותי וממלא אותי. אנוכי תולעת ספרים ולא אשה. רימה ותולעה. רגב מן האדמה הבוצית. עפר מאפרוריות החיים. נטולת זיק חיים.