לא מצליחה יותר,לא מוצאת את המקום שלי,יש בי צעקהההה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
צעקההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה והיא מגיעה ממעמקי הבטן, לא מצליחה להבין מה אני אומרת,לא יודעת כבר מה להגיד,מרגישה שנופלת למטה נפילה מהירה, מרגישה רעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע כואב לי הראש כבר מאתמול בערב, והנפש שלי מבעבעת מסמנת על סערה חזקה שמגיעה. ואני לא יודעת אפילו מה עולה שם,רק תחושות חזקות,והגוף מדבר במקומי.
יכולה אולי לנסות להביא במילים את התחושות הקשות? מה הגוף אומר? מה הוא מאותת? ו... רציתי לשאול (אינך חייבת לענות); את בטיפול? שומעים אותך פה כתם. גם כשכואב. צהריים טובים, L.L.B
התגעגעתי. ספרי מה נשמע אצלך לאחרונה?
מה שלומך? מקווה שהיום קצת יותר טוב... האם אפשר לראות חצי כוס מלאה? אידה
מקווה שאת מצליחה לפרוק פה חלק ממה שאת חווה ומרגישה. כמו שכתבת קודם אידה אחרי כל לילה יש זריחה. ושאלה קטנה אליך האם את נמצאת בטיפול מסודר? והאם שקלת טיפול תרופתי? ידוע לי שרבות מנפגעות אונס נעזרות בתרופות לפרקי זמן קשים במיוחד כדי לאזן את מצבן ולהמשיך הלאה. את יכולה לפנות גם לרופא המשפחה שלך בעניין. ומלבד זאת קבוצות תמיכה, חברות טובות וקרובות, ולבנות רשתות מגן שיחזיקו אותך כשאת נופלת.
לא מאמינה בזה כבר, שאחרי לילה יש זריחה אולי חיצונית, פנימית אין שום זריחה רק שקיעה ואני נמצאת בטיפול,עושה הפסקות,וחוזרת,זה חלק מפחד מקירבה ותלות אז אני מידי פעם בודקת אם אני יכולה בלעדי טיפול ובלעדיה ולא רוצה לשמוע על טיפול פסיכיאטרי או פסיכיאטרית,זה בולשיט אחד גדול, אולי אני לא רוצה לעזור לעצמי, מרגישה רוויה בהכל,מרגישה,שתקועה ולא רואה מחר בכלל.מבולבלת,הולכת בחושך ויש לי רשת ביטחון. לפעמים בא לי לקרוע אותה.או לעשות בה חורים
