כמה מילים על טיפול
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
טיפול זה כמו ניתוח ללא הרדמה. רק שהבעיה שהניתוח הזה הוא כמעט אין סופי וזה מטיש, זה סוחט, זה כואבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב ואין קיצורי דרך, אי אפשר להפחית את הכאב והכי גרוע זה להיות מודעת לכל מה שקורה לי בתוך הטיפול ולמה זה קורה לי ולא להיות מסוגלת לעשות עם זה כלום זה מתסכל, זה מכעיס, זה יוצר תחושה של חוסר אונים ואין לאן לברוח
זה לא אומר שבעתיד הקרוב הדברים לא יחלחלו ויעשו מטאמורפוזה. ותהיה לך יותר שליטה על הרגשות ועל הדפוסים ועל המציאות שלך. ראיתי את זה קורה. שוב ושוב כמו נס. גם במקרים הכי קשים שסווגו פסיכאטרית במגוון שמות חד משמעיים הנס שיש בהחלמה. תהליך לוקח זמן. חוץ מזה הזדהיתי עם כל מילה שכתבת.
נכון, זה כואב לשמוע ולספר שוב ושוב את כל מה שקרה ולהתמודד עם התחושות שהציפו אותנו באותם רגעים, הרבה יותר קל להכחיש מה שקרה. אבל, לצערי זו הדרך היחידה להבין מה היה - וכשמבינים מה היה הדברים נראים פחות מפחידים. טוב לדעת שהדבר הכי גרוע שהיה בחיים כבר מאחורנו וזה לא יקרה שוב כי הפעם אנחנו יודעות מה קרה, למה זה קרה ואיך ניזהר שזה לא יקרה שוב. אל תתיאשי, ההליך המייגע הזה יגיע לסופו ותוכלי לחיות משוחררת. בהצלחה!
וכן אני יודעת שזו הדרך היחידה ושהתהליך ארוך ושבסופו אוכל להגיע למקום טוב יותר (או לפחות מקווה) אך הדבר אינו מבטל לצערי את הכאב והתיסכול הכרוכים בתהליך זה
