קשיים של החלמה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מחפשת מקום בעולם הבריא. שלא יגידו לי "רעה" או "תוקפנית" ואני ישר אפנים. שארגיש שלוות נפש במשך ימים רצופים. שלא אסתכל על טקסט שחזר עם הערות וארגיש חרדה סתומה כשאני מתיישבת לעבוד ולתקן כך שלא אדע מה לעשות. שאפסיק להתרגש מהפסקול המעצבן של בני המשפחה שלי, שרסיסי הזכרונות יפסיקו לעלות (עולה לי הדימוי של גרעיני תירס מתפצפצים לקראת הסוף כשהרווחים בין הפיצוצים הולכים וגדלים).... וגם: כתם, כתבתי לך למטה. מקווה עדיין שתיצרי איתי קשר במייל רוצה לעדכן אותך למרות שעזבתי את הסיפור ההוא בינתיים. מרגישה על הגדר. אשמה שלא נרתמת למאמץ "ליישר את העולם" ולא מסוגלת לתת אנרגיות שנחוצות לי כל כך במקומות אחרים למשהו שמרגיש כמו מלחמה בטחנות רוח.
את מאד אהובה פה את יודעת.. נסי להחליף את המלים הפוצעות במילים מרפאות אסרטיבית ברורה דעתנית אלו מילים חיוביות.... ואני בהחלט חווה אותך כמלאת חוכמה נדיבות נתינה והעשרה שמחה שאת פה שתהיה לך שבת טובה.
פיה מבינה את הכאב..הפחד.....את רגשות האשם.... רגשות קשים שמלוים את אותה הילדה הקטנה.... מקווה שתוכלי לתת לה יותר מקום....לקבל אותה....להבין אותה...פחות להאשים אותה... אל תתני לה להרגיש מה שכולם נתנו לה להרגיש... מגיע לה הרבה יותר... ובטח שגם לך מחזקת אותך אידה
