האסימונים מתחילים ליפול ברעש,ואני לא מצליחה להרגע,

או להגיד מילים :-(

להתקשר ודיברתי עם מתנדבת מקסימה,ודיברתי כאילו אני קוראת בספר על מישהי אחרת כאילו בכלל לא אני הייתי,דיברתי בהגיון,בחוזק,בהבנה,כאילו אני שני אנשים,שמרתי על פני פוקר,לא להתפרק,לא להתמוטט,משהו בי כנראה משקר,משהו בי כנראה מוזר,אייך לא בכיתי צעקתי התפרקתי. אייך הדברים עוברים ליד ולא נכנסים פנימה,אולי הכל המצאה של המוח המעוות שלי אולי אני בכלל לא נמצאת,אולי אני במימד שלישי.או בסרט של מדע בדיוני לא יודעת אם אני מובנת כי אני לא מובנת כבר לעצמי.

לקום וללכת, לא לראות, ובטח לא לבכות לרוץ, להתעייף, אסור לחשוב, אף פעם לא לטעות לשתות ולעשן, לשתוק הרבה או סתם לומר שטויות. להתעורר בבוקר ולשנוא את עצמך. לשבור ולנפץ בלי לתרץ, ובלי לתת תשובות את הכאב, לרצוח את הרגש, לכבות את כל האהבות. לברוח ולשכוח להעלם להרדם להתעורר בבוקר ולשנוא את עצמך.