גם אופטימיות וגם קשיים...

סוף סוף הצלחתי להכנס. לא קראתי את כל ההודעות שפספסתי. חושבת שלא אוכל לעמוד בהכל... לחץ זמן וגם רגשית. שאלתי את עצמי הבוקר כשבזמן ההסעות שמעתי רדיו אם יש לנו פוטנציאל להיות מקום רגיש ואמיתי פעם בגלל שפתאום המוות של פזמונאי אהוד ומה שלאנשים היה להגיד עליו ועל השירים שלו היה בראש החדשות ולא המשחקים הציניים של הפוליטיקאים. אני אוהבת לגלות בעצמי שלא חייה רק את הפגיעה כבר הרבה זמן ויש לי חיים שמאלצים אותי להתייחס להמון דברים אחרים. לפעמים מאוד עמוסה ומתוסכלת ומבוהלת ואפילו אשמה כשלאחרים קשה יותר מאשר לי. שואלת המון "ומה הייתי עושה אם פתאום היה נופל עלי דבר כזה?" ויש לי ימים יותר קשים ויותר קלים.... פוחדת שכל דבר קטן יכול להפר את האיזון שנבנה במאמץ גדול כל כך.

טוב לשמוע על דיווחים אופטימיים שכלה גם המצב של הראייה הכוללת וגם ההתיחסות אל עצמך.את לא רק חוקרת ומנתחת את גם שומרת על קיים רק עדיין מרשה לרגשות האשם להיסתנן ומקומם רחוק רחוק כל טוב פיה