מטפלים וגבולות
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
דמעה, ראיתי את ההודעות שלך לגבי הפרישה מהטיפול. לא כל כך קראתי מה שכתבו לך אחרים אבל רציתי לכתוב לך כמה מילים. אני יכולה לתאר לעצמי כמה עצוב לך. אבל רק תדעי שהמטפלים שלנו הם בני אדם. גם להם יש ימים עם יותר ופחות אנרגיות. את לא צריכה להיות שם בשבילה או להבין את הקשיים שלה. רק אולי לא לייחס את הכל לעצמך. אולי האנרגיות שלה קצת מדולדלות . זה לא ישר אומר שנמאס לה. אולי מישהו בכיר יותר שהתייעצה איתו האיר את עיניה שהיא מטפחת תלות במקום להעצים אותך. מניסיוני אני יודעת כמה קשה להיות במקום הזה כשדמות מטפלת אומרת לך "עד כאן" או לא זמינה כשצריך אותה. או לא נענית בלי תנאי. אבל תנסי לשאול את עצמך אם זה לא מוסיף גם לאמינות שלה. אני מאמינה שאנחנו זקוקות לגבולות האלו, שזה עוזר לנו למצוא כוחות בתוך עצמנו. קשה להתייצב מול החור הזה. אבל אם היא היתה אומרת לך שהיא אוהבת אותך כאילו היית בתה זה לא היה קצת מפחיד אותך למרות שאולי זו משאלת הלב שלך ושל כולנו? גם לי היה שבוע עמוס רגשית ומבלבל. אלו לא רק הקשיים של עכשיו שמאוד מוחשיים... כאילו שהחור שבפנים מתעתע בי. פעם הוא קטן ופעם מתחיל לגדול ומאיים לבלוע אותי שוב...אולי דרך התהיות שלך זה עוזר לי גם להסביר דברים לעצמי. וכן, התקופה הזאת של החג היא לא קלה... מקווה שתמצאי דרך לחזור ולהתחזק.
שלך. נהנית לקרוא אותך. תביאי עוד מעצמך. את יפה.
בתגובה שלך. וזה מאוד נעים.
לאחרונה פרשתי מהפורומים באופן מנטלי וכמעט טוטאלי. ומידי פעם הנני מציצה ונפגעת:- אך תדיר- מתמוגגת אנוכי לקרוא את מימרותייך ותובנותייך! ניחנת באינטלגנציה ריגשית מחוננת, מקוונת ומכוונת! גאה בך על כיברת הדרך שעברת ואזרת באומץ ובגבורה! שדה ניר- שעוברת טלטלות עזות הדורשות תעוזות והעזות................עזות!
