כל כך הרבה כעס
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
יש בי כל כך הרבה זעם..כל כך הרבה כעס...אני מתוחה ועצבנית ורק רוצה לצעוק ולצרוח...אני לא מבינה מאיפה כל הזעם הזה..מפחדת להרגיש ככה...מפנה חלק מהזעם כלפי עצמי ומכאיבה לעצמי..לא יודעת איך להפסיק להרגיש ככה דמעה כועסת
יש לך הרבה סיבות לכעוס. נפגעת כל כך, ועכשיו את במקום קשה, מרגישה לבד, מפחיד לך, קשה לך, אולי משפיל. זה כואב. וכעס זה רגש שמנסיוני נותן אשליה של כוח. בהרבה מצבים צעקתי במקום לבכות, כעסתי כדי לא להרגיש את הכאב והבלבול וחוסר האונים. אני לא יודעת אם זה מדבר אליך. זאת רק אני. אולי רק תנסי לזכור שמגיעים לך רוך וחום ואמפטיה ועזרה. ולא תפגעי בעצמך. שהבנות שלך זקוקות לך. שזה מפחיד שבתוכך יש ילדה שלא נתנו לה לגדול בשקט ואת כבר אימא. אני מקווה שתמצאי דרך חזרה אל הטיפול (ואולי זה כבר קרה), ושדברים יתחילו להסתדר. אני עודבתוך חוויה מאוד דומה בעצמי. המילים שלי בסך הכל באות מגובה העיניים....
פיה יקרה מאוד מזדהה עם מה שכתבת...אני כבר חזרתי לטיפול אבל לא מדברת שם את האמת שלי...לא מוציאה את הפחד..התסכול והכעס החוצה. לא בוכה שם בחדר של הטיפול ולא מבקשת חיבוק למרות שרק זה יכול אולי לעזור לי קצת להתמודד עם כל מה שקורה...עצוב לי כל כך מתחת לכל הכעס..פשוט עצוב דמעה
