הכעס עזב אותי והשאיר במקומו עצב נוראי

אני לא מפסיקה לבכות...כאילו משקל כל העצב בעולם יושב על כתפיי... http://www.uta.fi/~anne.katariina.jokinen/crying.gif דמעה בוכיה

אולי הבכי יביא בעקבותיו הקלה. ראית את המאמר על הדיכאון בקישור של אופיר? יש שם כמה טיפים לא רעים בכלל. לפעמים עוד קצת עזרה מבחוץ יכולה להועיל לשיפור ההרגשה...

הי פיה- מהאגדות (?) לא זכיתי לכל פידבק ממך לאורך הגלות של מימרותי ומכתמי...... אשמח כי תגיבי, על מנת שאווכח כי לא השתפכתי אל אוזניים ערלות ושדר המסר הגיע לתעודתו ופעל את פעולתו המקווה. פסח כשר ושמח. שדה ניר.

לא מסוגלת להמשיך ככה עם החיים על הקצה...כל כך הרבה מתח בבית..כל כך קשה לחיות ככה..בלי כסף ועם כל כך הרבה חובות..וכל יום מגיע עוד מכתב מעורך דין או מההוצאה לפועל...וכל כמה ימים מגיעים חשבונות...נשרפו חצי מהנורות בבית אז החדר שלי והאמבטיה והמטבח חשוכים לגמרי ואני כל כך שונאת את החושך...ואני כבר התיאשתי..אני לא מבינה..לא עברתי מספיק? לא חייתי מספיק שנים בגהינום כילדה? לא מגיע לי קצת טוב עכשיו? באמת שנראה לי שלאלוהים או ליקום או לאיזהשהו כוח עליון יש משהו אישי נגדי ולכן הקושי ממשיך וממשיך וממשיך...ובכל פעם שאני מרגישה שאני מצליחה קצת לקום כאילו מגיע עוד איזה גל ענק ומפיל אותי שוב...ונמאס לי כבר להלחם כדי לצוף..בא לי פשוט להרים ידיים ולשקוע..ולטבוע...שהמים הקרים והכחולים יסגרו מעל ראשי ויהיה לי סוף סוף שקט. דמעה עצובה

לא יודעת איך. יודעת רק שמישהו צריך לעזור לך למצוא את הכוחות בתוכך. מחר תזרח השמש. נסי לטכס עיצה. לחשוב מי יכול לעזור. אל תהססי. יום אחד תעמדי על הרגלים. מאמינה שזה יקרה כי את לא רוצה לוותר. טעמת מספיק רע. עכשיו הזמן למצא את הטוב.