קשה לי ..
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
נכנסתי למן תחושה קשה אני לא מצליחה לצאת ממנה יש פה משהו שפנוי? יש מישהו שיכול לתת תמיכה. אני לא יודעת אולי זה בגלל החג המחורבן הזה שקרב. אנא מכם עזרו לי לצאת מזה עזרו לי לחזור להיות שפויה. שלכם אורית.
את לא חייבת לפתוח עץ חדש את יכולה להמשיך ולכתוב בסוף ההודעה שלי יש מקום פנוי שאפשר להמשיך להתכתב על אותו שירשור. אחרת זה יוצר עומס וקטיעה של הנושא והכתיבה. בטוחה שתביני. ןלגבי מה שכתבת. התגובות של בני המשפחה שלך לצערי נפוצות. ההכחשה והאשמת החלש. אני רואה זאת כחלק מהטבע האנושי. כמו בכתת ילדים כשילדה אחת מוכרזת כשעירה לעזאזל מייד ההסתערות כללית. נדיר שיהיה מי בקולקטיב הזה שיגן עליה. כי קודם כל הקולקטיב מגן על עצמו. מחליא במיוחד כשהמורה והצוות החינוכי מצטרפים להכרזה שמשהו אצלה פגום במקום להסתכל מה בקולקטיב חולה. כך גם אצל בני משפחה של גילוי עריות. המשפחה מתארגנת להגן על עצמה. לא צדק ולא מוסר רוב בני האדם מדקלמים אידאלים וחיים לפי עקרון הפרגמטיות... כלומר אחיך ואחותך אולי יום אחד יתעשתו ויבינו מה הם עושים. אחד הדברים הקשים ביותר לי בשיחה עם נפגעות תקיפה מינית זה הנסיון להעביר לכן אתן השפויות. הוא והמגנים עליו הם הלוקים בנפשם בהתנהגותם בערכיהם . מקווה שתביני. אין שפיות שאת צריכה לחזור אליה. יש כאוס שהמצפן הפנימי שלך נלחם בו ויצא מתוכו וממשיך להאבק בו אלא שעכשיו מבפנים. מה יש בחג? עוד סמל? ארוחה חגיגית? אהבה וקירבה? חמימות ושמחה? יש לך את אלו בתוך הבית שאת הקמת. ואם אין תיצרי אותם. פה את חופשיה לעצב את מערכות היחסים כרצונך ועל פי בחירתך. עשי שיהיה חג מאיר וטוב. פנקי את עצמך. פנקי את אהובייך. שמחי במה שיש לך. ועוד יותר תשמחי שיצאת מעבדות של המשפחה החולנית שבה גדלת לחירות המחשבה והביטוי העצמי. חג שמח. אגב, בני כמה הילדים? ספרי קצת עליהם...אם את רוצה...
הבנתי שאולי לא הבנתי נכון את הפיצול שקיים אצל חלק מהילדות שנפגעות מינית בידי אבא או קרוב משפחה אחר והתחילה אצלי תובנה שאצל הילדה אם אבא ואמא מכאיבים לה סימן שהיא אשמה. ואם הם רעים זה כי היא רעה ואם הם חולים אז גם היא חולה כי הרי היא הבת שלהם דם מדמם אם אבא מושחת גם היא מושחתת ונוצר לופ של הגיון איפה שלא תסתכלי על זה את יוצאת מזה רע. ואם תצליחי לעשות את ההפרדה ולומר לעצמך הוא זה הוא ולמרות שאני הבת שלו אני לא הוא אני לא כמוהו הוא לא בסדר ואני כן! אמא שלי חולה ואני לא כמוה. ואם תהיה ההפרדה הזו בפנים בתוך הנשמה אולי תהיה יותר רגיעה?
