כאילו כלום
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אני חושבת שאני יכולה להעיד על עצמי שנוצלתי מינית בילדותי..אבל איכשהו אני מרגישה שזה לא באמת קרה..על אף שאני זוכרת את זה דיי טוב.אם זה קרה ממש מזמן, זה כבר לא נורא? או יכול להיות שזה לא משמעותי באיזושהי דרך?והאם התעסקויות קטנות של השכנים גם נחשבות ניצול מיני?
סליחה על העיכוב בתשובה. חגים ילדים שלי של החברים ישנים אצלנו והשמחה והבלגן רבים... אני מניחה שאם הגעת אלינו יש לכך סיבה. את מוזמנת להשאר ולשתף בקצב שלך. להתחבר אלינו בסבלנות. האם לזכרון שלך את הניצול שעברת יש השפעה לדעתך על חייך? האם למקרים האלו היו תוצאות מבחינתך? או שכמו שאת מתארת יש זכרון אבל עברת עליו הלאה לסדר היום ואין לכך השלכות?
נראה לי שאין השפעה. חייבת להיות? (האמת אני לא ממש חיה אז קצת קשה לי להגיד...אבל זה שאני לא חיה זה לא קשור לזה.)
ברוכה הבאה מוזמנת להיות חלק להרגיש בנוח לשתף....ובעיקר לא להיות לבד... ניצול מיני....כל כך קשה לומר להגות מילים אלו....אך אפשר לחשוב או להאמין שזה קרה?! הרבה פעמים לוקח זמן עד שמבינים או מקבלים את הטרומה...החויה הקשה שעוברים... הרבה פעמים בדרך עוד עוצרים וחושבים....אולי המצאתי? אולי חלמתי...? אולי נדמה לי? זה קשה....והיינו מעדיפים שזה לא יקרה או לאמין שזה לא קרה?!! מצטערת לשמוע על החויה הקשה בילדותך... אין לי ספק שזה משפיע.... מוזמנת לשתף יותר.. אידה
קואזימה- ברוכה הבאה. שלא תוסיפי לדאבה עוד... הנך במקום מוגן, נכון ונבון. מחזקת אותך.
