פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

עקב מעשה קונדס של בעלי .הגבתי רע מאוד צרחתי לו שהוא מפגר.אני לא נוהגת לנבל את הפה.הוא דרך לי על יבלת כואבת במיוחד.זה הזכיר לי משהו שממש לא רציתי לזכור. הופיעה מול עיני זגוגית אטומה שהתנפצה פתאום לרסיסים ומאחוריה עמד שד מגעיל שחור וגדול. כמו רובוטריק .אף אחד לא הזמין אותו.מתועב הבנתי מדוע אני מתעבת את עצמי .מדוע אני לא יכולה לפעמים להביט לי בעיניים אין לי שום כלים להתמודד איתו מי אמר לך לבוא ?מה קפצת פתאום? אני עצובה מאוד מרגישה אבלה וחפויית ראש דנה דנה אכלת אותה בגדול.אף אחד לא אמר לך לשחק בנדמה לי

תקשיב טוב מנוול.אני אביס אותך.אני אנפץ אותך לרסיסים.לא ישאר ממך כלום. אני אמחה כל זכר שלך.אני אעקור לך את העיניים.ואשבור לך את האצבעות מתועב שכמותך.

דנוש הנה לך כלים כדי להרוג את השד הענק המגעיל , המתואב http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/4/4e/Axes01.jpg למה את חפוית ראש ? אבלה ? הרי את לא אשמה !!!! יכולה , או רוצה לשתף ? אני כאן מתוקה , והבמה כולה לרשותך , אם מתאים לך ,,,,,,,,,,, חטולית

תודה חתולית בדיוק מה שהייתי צריכה .כמה כלי משחית. את מבינה התחלתי את הטיפול.השדים היו צריכים להתגלות מהקטן לגדול. את השד הזה אני מכירה טוב מאוד .התעלמתי ממנו כל הזמן.אני רואה את העיניים שלו במראה לפעמים .אני עדיין לא יודעת אם היה משהו.חוץ מהתעללות.ואני מקווה שאין ולכן לא אמצא.הייתי מעדיפה להתמודד עם זכרונות של קבוצת כדורגל ולא זה.רק לא זה.

אם אני לא אשלם שכר דירה החודש כי אני צריכה חלק גדול מ הכסף הזה לאוכל ונסיעות לעבודה כי חודש שעבר לא הרווחתי כמעט כי הייתי חולה רוב החודש וככה גם חודש הבא כי זה בסיס ועמלות אז העמלות נמוכות כי לא הייתי יכולים להגיד לי לצאת החוצה? ואולי כבר נהייתי אדישה ולא אכפת לי כי גם ככה החיים האלה קשים מידי להתמודד איתם ישבתי קודם עם הלוח שנה וניסיתי לצמצם נסיעות שיהיה לי פחות הוצאות אבל זה לא עוזר כי החודש יורד לי גם ריבית על המינוס נכון נהדר? ביקשתי היום מקדמה בעבודה לא רוצים לתת כי המצב לא ברור אצלנו עכשיו חיים נהדרים אין לי מילים כבר להביע קשה לי ככה קשה לי לשרוד לא יכולה לחיות כי כל הזמן יש לי עניבת חנק נשברתי אולי הפרפר צריך לעוף לשמש ולהשרף

גל יקרה...מכירה יותר מידי טוב את הבור הזה שאת נמצאת בו...הלוואי והייתה לי אפשרות לעזור מעשית...לא יודעת איך אוכל כן לעזור...רק רוצה שתדעי שאני כאן...מקוה שיהיה קל יותר בקרוב.. http://www.cosiworld.com/gfx/right_hand_images/holding_hands.jpg דמעה

אם היה לי חדר מיותר הייתי מזמינה אותך לגור איתי

מצטערת לשמוע שזה המצב. מכירה את ההרגשה הנוראית הזו של חנק וסיבוכים כלכליים מה דעתך ללכת לפעמונים? שיעזרו לך לצאת מהסבך הזה שולחת לך כוחות לעידוד והתמודדות, מקווה שיסתדר לך בקרוב (((((((((((גלוש))))))))))) שבלולית

סליחה על הבורות , מה או מי זה זה פעמונים ?

גלוששש נראה שהמצב אצלך בעבודה , על הפנים ואם יפטרו אותך , בכל מקרה יצטרכו לשלם לך פיצויים , לא ? אולי כדאי לחפש עבודה אחרת מתוקה את יודעת - משנה מקום משנה מזל גם אני מתמודדת עם קשיים כלכליים , כבר שבעה חודשים שאני לא עובדת בגלל הרגל השבורה שלי , מה שאומר אין הכנסה חודשית , רק המשכורת של בעלי , גם אני גרה בשכירות , מה לעשות ? ויש לי המון הוצאות מעבר לקניית אוכל וכאלה , יש לי עוד שני בנים בבית , גדולים , האחד עובד לומד ועובד ומתחזק את עצמו פחות או יותר בהוצאות אישיות וכל השאר עלי ,והשני עכשיו לומד ב- י"ב ,אני לגמרי מבינה כמה קשה לך ועוד במיוחד כשאת מפרנסת יחידה וכל ההוצאות עלייך , תגידי גלוש , יש אולי אפשרות במקום לשכור דירה שלמה רק לעצמך אולי תשכירי רק חדר בדירה,,,,,,,,,אולי רמת ההוצאות תרד ותוכלי לאט לאט להסתדר כלכלית ?אני יודעת שקשה לגור עם עוד אנשים שאת לא מכירה באותו בית , אבל אולי זה יכול להיות פיתרון זמני ? ויפתי , פרפרים אינם עפים גבוה עד השמש , את כן יכולה לעוף גבוה אם תשני את הדברים בחיים שלך , ואני שולחת לך המון חיבוקים , הלוואי שיכולתי לעזור במשהו יותר יעיל חטולית

ההתמודדות מול התחיבויות כלכליות , מול הקשיים הכלכליםתשלומים,שלם, להתחייב , לקנות ... עבודה ,שכ"ד... לכמה דברים יש לדאוג אולי יש מאגרים לשעת חרום?? אלי צריך להפריש משבו מדיי חודש? מקווה שיגע פתרון בקרוב איתך אידה

כל חודש אני מפחדת מחדש מה יהיה ,לגבי הנסיעות חברה יקרה לליבי עזרה לי לפחות לשבועים נסיעות שזה הקלה אדירה בינואר אני אראה מה אני אעשה לא מצליחה לחסוך אפילו שקל בגלל כל ההוצאות החודשיות מחפשת עוד עבודה מחפשת לעבור עם שותפה בליית ברירה, כבר הלכתי לשתי דירות לבדוק קשה לי להמשיך ככה האמת לא רואה את הסוף

בבקרים אני לא מצליחה להתעורר עם שני שעונים הם פשוט ממשיכים וממשיכים לצלצל על נודניק ואני מתעלמת מהם וגם כשכבר מתעוררת, אז מרגישה כאילו שעבר עלי מכבש והעיניים נפוחות כבר כמה ימים מסתובבת עם עיניים נפוחות וזה לא משהו שקורה לי בד"כ, לא משנה כמה אני ישנה ובאחד הימים כשהצלחתי להתעורר יחסית מוקדם אז בכלל היה אסון העיניים היו נפוחות פי שלוש משאר הימים וממש אדומות זה מפחיד אותי יש לי הרגשה שזה קשור איכשהו לשינה שלי שמשהו קורה בתוך השינה לא יודעת....

שחפית מתוקה אולי את פשוט לא ישנה מספיק? אולי את צורכת הרבה מלח והנפיחות היא הצטברות של מים? תנסי לישון על הגב ואולי אני אשתוק כבר ואאחל לך לילה טוב וחלומות נעימים ותנסי לדאוג פחות

שחף אני המומה.ממש החסרתי פעימה את כל כך מוכשרת נהניתי מאוד לקרוא את השירים שלך

אין טעם לדאוג אומנם אני ישנה מספיק ואפילו הרבה, אבל השינה לא טובה מתעוררת באמצע הלילה, סיוטים לא שזה משהו חדש.... אבל אולי עכשיו זה יותר, לא יודעת...

לא הרגשתי טוב כל היום אז מצאתי על מה לקטר תמיד הכי קל לקטר על השינה גם היום קמתי עם הרגשה רעה מקווה שזה ישתפר במהלך היום רוצה לכתוב עוד ולא כל כך יודעת מה ואיך אולי שאין כוחות לכלום אין כוח לחזור לחיים לחוצים אחרי שבוע שהיה לי הרבה חופש והכל היה באיזי למרות שאני יודעת שכשיש לחץ זה גורם לי להתארגן ויש הרגשה שיש הרבה יותר כוחות להתמודד עם הכל כואב לי מבפנים לא לגמרי יודעת מה רוצה יותר למקד את הכאב כדי שלפחות אדע מול מה אני עומדת ועם מה אני מתמודדת אבל יש רק כאב לא מוגדר בלי מחשבות :'(((((((

יתכן שאכן את לא ישה מספיק טוב... ויתכן שאת כל כך עסוקה, עייפה נפשית ופיזית... בוקר נפלא אידה

ייתכן והשינה שלך אינה איכותית מספיק ואת "פעילה" גם בלילה וזה כאילו לא ישנת. תנסי לברר דרך הקופה על מעבדת שינה לבדיקת הפרעות שינה או שפשוט את בתקופה של לחץ רגשי ועומס יתר. אולי תקחי לך פסק זמן ותנוחי יום אחד? לכי לבית-קפה בשינקין או סתם לחוף הים.. או סתם להיות בבית ולראות סרטים.. עיניים נפוחות- זה מצביע על חוסר שינה.. נסי לישון בצהריים.. מאחלת לך- שינה מתוקה וחלומות הכי נעימים.. שני כמו תינוק היום בלילה..

אין לי כרגע שום יכולת נפשית להגיב יותר מכך אבל תודה שאתן כאן זה מאוד משמעותי בשבילי, מעודד ונותן כוח שחף

נר לי נר לי נר לי דקיק בחנוכה נרי יאיר בחנוכה נרי ידליק בחנוכה לה לה לה לללללהההההההההההערההההההההה לההההההההההההההההה ריבונו של עולם אני מודה לך שנתת לי חוש הומור בריא ושאני תמיד מצליחה(כמעט תמיד)לצחוק על עצמי אוהבת אותך ומקוה שעד שנה הבאה הנרות שלי שמנרות כבויים התחילו להבהב יהפכו במהירה לאבוקות אמן לי לכל הבנות ולכוווווווווווווווולם

איזה כיף לקרא אותך ככה אמן לאיחולים וללהבות גדולות וחזקות עם המוןןן אור :-)

אמן אמן אמן ןאמן:):):)

סתם נתקלתי ב-קישוטים לסופגניות , נראה לי די מדליק http://www.haimtov.co.il/GoodLife/Inner.aspx?ArticleID=1979 תסתכלו עד הסוף , מה דעתכן ? חטולית

איזה רעיון מדליק! ממש התלהבתי.הלוואי ואני אמצא בצק כזה עם הכשר בד''ץ אני יכולה לפסל עם הבן שלי בלי קשר לסופגניות. יאמי יאמי

אבל לא חבל על המאמץ? יקח איזה רבע שעה לפחות לעשות אחד כזה ואחר כך תוך דקה אוכלים וזה נעלם :( לדעתי לא שווה את הטריחה....

אז אני אכין ואת תזללי:)

שחפיתוששש זה כמו ריפוי בעיסוק לא ? ולך יש דווקא כשרון נהדר בפיסול אז מה ההבדל באיזה חומרים את משתמשת ? אני לא מעיזה להתקרב לזה רק בגלל שאני חושבת שלפני שאגמור להכין את הקישוטים החמודים האלה הם יגיעו אל הבטן שלי חחחחחחחחח אני לא מקצועית כמוך וכל הכייף הוא שתוך דקה זה נעלם , נבלע , וזה אומר שהשיג את המטרה שלשמה זה נעשה , למצוא חן בעיני מי שצריך לאכול נראה לי שילדים לפחות היו אוהבים את זה מאוד חטולית

אני מתה להתעסק עם זה ולהכין עוגה מקושטת לאחיינים שלי אבל זה עסק יקר נראה לי זה ממש מתוק ומקסים

כותבת כאב בכל מיני מקומות..ועונים לי..."אני איתך"..ושולחים לי חיביקים וירטואליים... (((())))....ואני מרגישה הכי לבד שאפשר...ואני יודעת...באמת שאני יודעת שאני לא מאפשרת יותר מזה ובכל זאת מרגישה כל כך לבד...היום ראיתי תוכנית בטלויזיה ואיזו מטפלת חיבקה מישהי..חיבקה אותה חזק..ממש החזיקה אותה בזרועותיה...והמטופלת אמרה שזה כל מה שהיא אי פעם רצתה...רק לנוח ככה בזרועותיה של מישהי שבאמת אכפת לה...ואני כל כך הזדהיתי איתה..ולמה אני לא מצליחה לאפשר לעצמי את זה?? מרגישה אבודה ולבד..והמטפלת שלי נעלמה לי...וזקוקוה נואשות לגמרילחיבוק..ואין מאיפה..וגם אם היה לא הייתי מאפשרת כי אני ד פ ו ק ה....נמאסססססססס לי מעצמייייייי!! דמעה

להרגיש הכי לבד שיש =,הכי כואב שיש להרגיש חיבוק =דוחה מאוד לאפשר חיבוק אמיתי=מפחיד מאוד ובכל זאת הלב כמהה לאותו חיבוק מיוחל שיגאל אותך מהכאב אין לי שום זכות לומר לך מה להרגיש ,וגם איני יודעת כיצד זה מרגיש יודעת רק שאם הייתי לידך והיית מאפשרת הייתי מוכנה לתת לך חיבוק כזה גדול וחם , שלא יחסר לך עוד לעולם את לא דפוקה , יש סיבה לכך שאת לא מאפשרת את הקירבה הזו יש מחסום שגורם לך לדחות את החיבוק המיוחל ורק את יודעת אותו כנראה שעדיין לא הצלחת להתגבר על הרתיעה ,מה אגיד לך רק תבקשי,,,,,,,,,,יכולתי לכתוב לך עוד , לא רוצה לדרוך לך על יבלות כואבות חטולית

חטולית...כן יש מחסום ולא נראה לי שאצליח בזמן הקרוב להתגבר עליו אבל זה לא מפחית את הכמיהה לקרבה... תודה שאת כאן דמעה

אני חושבת שגם אם זה קשה, צריך לפעול על מנת לצאת מהמקום שלא טוב לך בו לקבל החלטות ולפעול לפיהן וזה קשה רק בהתחלה ככל שמתקדמים, זה הופך למשהו יותר ויותר מובן מאליו וחלק ממך אם את מרגישה לבד, תחשבי מה את יכולה לעשות כדי להרגיש פחות לבד ותעשי את זה אם זה להיפגש יותר עם חברות, אם זה לשתף אותן ברגשותייך.... לאט לאט זה יצליח אם את זקוקה לחיבוק, תגידי לעצמך שמגיע לך לקבל אותו ותבקשי אותו עם הזמן תלמדי שזה הרבה פחות מפחיד ממה שזה נראה כשאת נמנעת מזה אני מאמינה שהכל עניין של החלטה ולקיחת אחריות על עצמך בנתיים שולחת לך חיבוק ווירטואלי כזה עוטף ומגן.... שחף

שחף יקרה...אני לא באותו המקום בו את נמצאת מהרבה בחינות...כשנמצאים בטיפול ויש את מי לשתף בדברים הכי קשים אז הכל מרגיש אחרת...וגם אם קשה לשתף מטפלת אני חושבת שהרבה יותר קשה לשתף חברה כי עם ההשלכות של השיתוף יותר קשה להתמודד מול חברה...ככה אצלי לפחות. אני תקועה ולא מסוגלת באמת לשתף אף אחד...ומכיוון שאין לי טיפול אני די נשארת תקועה... דמעה

דמעה יקרה ''שערי דמעה לא ננעלו''

אתמול לא הלכתי לשיעור הציור.כי זה מתסכל אותי.אני כבר שבועיים מציירת פרחים ונשבר לי מהם.לא רוצה לצייר פרחים! אני רוצה לצייר שדים.קור,צרחות ,בדידות אימה באלגן שלם.זה מה שאני רוצה. כשאני מתחילה לדמיין זה מאוד אמיתי בשבילי.אני ממש בתוך זה.אני לא מתכננת כלום איך שאני מתיישבת הכל פורץ. היום ארבע וחצי בבוקר רבתי עם בעלי.ופתאום ראיתי שוה את דנה בת השבע עשרה.אתן יודעות כבר שאני מפחדת ממנה פחד מוות.ועכשיו לפחות גיליתי שהיא מתה ובגלל זה אני כל כך מפחדת ממנה ולא מחוברת אליה. בקיצור שכבתי במיטה ופתאום ראיתי אותה.היא פשוט נכנסה לתוכי התחלתי לזעוק בלי קול.שתסתלק מפה.נהיה לי ממש קר.הרגשתי את הקור שלה.נרדמתי כשהתעוררתי הרגשתי עדיין את הקור בעיניים ראיתי מולי שוב את הדנה הזאת .והיא התחליה להתפורר פתאום.אולי החם שלי המס אותה? ונגלתה לפני נערה מבוהלת ועירומה די בהלם לא מבינה מה רוצים ממנה.מה פתאום שלפו אותה מהמחבוא שלה.עטפתי אותה מייד בחלוק.עכשיו אני יכולה ורוצה לטפל בה.אחת כזאת אני יכולה לאהוב חתולה זוכרת שאמרת לי שאני מסרבת להסתכל על עצמי במראה? אז נראה לי שאת צודקת.כי מגיל שבע עשרה התחילה לי פזילה.אולי בגלל שסירבתי להתבונן בעצמי? ובמציאות הקשה? הפזילה הזאת גורמת לי לסבל היא מכערת אותי ונגלה לכן סוד.אם אני רוצה אני יכולה לא לפזול הביעה שזה לוקח ממני כוחות רבים ואני לא רואה כלום בגיל שש עשרה שבע עשרה התנתקתי מהעולם התחבאיתי שנה בחדר.וחיית בעולם של דימינות.זוכרים את מוכרת הגפרורים? בדיוק כך. ניסיתי לעשות חשבון אתמול וזה עדיין בלי הדברים שאני עדיין לא זוכרת.שהם כנראה הכי קשים. מהילדות והלאה ספרתי יותר מעשרים תקיפות או מעשים מגונים תקראו לזה איך שאתן רוצות.הטרדות.התעללות נפשית קשה הזנחה פיסית ורגשית. שלא לדבר על מקרי האונס וכל ההרפתקאות שעברתי בנישואים אז מה הפלא שעד היום היה לי רק רצון למות אני רוצה לחיות עכשיו רוצה לפצות את עצמי מקווה שאצליח.אתן פה בשבילי וזה כל כך ה ר ב ה!!!

אין סיכוי שאלך למטפלת.יש לי שנאה .עם גבר אני אתקשר יותר טוב

ללכת למטפל ולא למטפל, זה בסדר גמור העיקר שתתחילי את הטיפול בזמן הקרוב תתקשרי למרכז סיוע ותבקשי טלפונים של מטפלים ובגלל שיש מגבלויות כספיות, כשאת מדברת עם המטפל עוד בטלפון תשאלי כמה הוא לוקח, כדי שתדעי אם כדאי בכלל להיפגש איתו, אם זה מתאפשר מבחינת התקציב שלך תתקשרי ותבררי עד שתמצאי אחד מתאים אבל תעשי את זה, באמת, זה חשוב!!! אל תדחי את זה תתחילי לברר אפילו עוד היום (לשאר הדברים שכתבת אגיב בהמשך היום, עכשיו חייבת לרוץ) שחף

למענך לקחתי לי קצת פסק זמן מהעבודה.. דנה בת-השבע עשרה- אכן תקופה קשה.. את יודעת יש ביננו דמיון רב- גם אצלי גיל ההתבגרות היה קטסטרופלי. בגיל זה אמנם לא הותקפתי מינית ע"י אף אחד בעולם אבל הייתה לי בעיה עם אימי ששנאה אותי בתקופה זו החל מגיל 14 שלי היא נכנסה להריון מהבעל השני (הריון אחד אחרי השני)-ופשוט ניתקה איתי כל קשר ממש שנאה אותי והזניחה אותי לגמרי. הייתה מוכנה לתת רק אוכל ופרנסה - כל השאר אהבה, פינוקים(בגדים ותספורת למשל) נשללו ממני לחלוטין. ואני הגבתי בזעם. אני חושבת שזו הייתה תגובה ישירה לאהבה שנשללה ממני לחלוטין. האמת קברתי את התקופה הזו לגמרי. לא נראה לי שאחזור אליה בתוך טיפול! זהו- הסיוט נגמר! ולגבי פזילה- ייתכן שזה קרה לך ממקור רגשי העין הפכה לעצלה. התייעצי עם רופא עייניים אך בלי שום קשר אני לא מאמינה שזה יכול לכער בחורה יפה כמוך. סוד- גם לי יש עין עצלה וכשאני עייפה היא בורחת מעט שמאלה. אבל זה לא מפריע לי בכלל וגם איש לא שם לב.. אז הרגעי בינתיים- התקופה הקשה עברה.. עלייך להסתכל קדימה- רק קדימה!

את כזאת מתוקה את יודעת? אני צריכה לזוז ולסדר את הבית נמאס לי לגמרי מהניקיונות האלה תודה שמצאת זמן בשבילי כשאת נעלמת פתאום אני נכנסת ללחץ. אוהבת וצריכה לעוף בי בי

דנוששששהההה לא אמרתי שאת מסרבת , אמרתי שאת לא מעיזה וזה שונה , כי ברגע שמסתכלים , ראי הנפש מתגלה במלא מערומיו , כל מה שהרגשת , מה שהדחקת , מה שסרבת לראות או להבין , כל מה ש"אכלו לך , שתו לך , לקחו לך " כל מה שגזלו ממך , כל ימי התום , הילדות הנעורים , התקופה שהפכת לבחורה , לאשה , לאמא ,הכללללל נמצא שם!!! הכל גלוי עד כדי כאב , והכאב יכול להיות עצום כי את לא מאפשרת לזה לצאת , את הרגת את דנה והיא קמה עלייך לתחיה ,הכל סובב לך עכשיו במערבולת שאין לך על זה שליטה , הכל פורץ לך בבת אחת החוצה מרוב שנים של הדחקה מרוב הגנה אישית וריגשית , הכל דורש מקום ל ד ב ר אותך ואת הכאב , דנה באה אלייך ערומה ואת מיד עוטפת אותה בחלוק , מתביישת במערומיה לא בגלל שיש לך במה להבייש , אלה במה שגרמו לך להרגיש בושה !!! מכירה היטב יפתי , גמני קברתי אותה ,המצאתי אותה מחדש , אפילו המצאתי לה זהות חדשה , נתתי לה שם אחר , שם עם עוצמה שנתן לי כוח להתחיל מלחמת קיום אחרת , עם מערכות יחסים שונות , עם רצונות חזקים כמו ברזל , ועם נחישות להשיג כל מה שאני זקוקה לו כדי להמשיך לחיות , לא לשרוד , כן לחיות !!!אין לי פיצול אשיות , אל תדאגי , זה היה משהו מודע לגמרי , החלטה קרה שכלית , לגבי הפזילה שלך , יכול להיות שזה פסיכוסומטי - במידה ולא היה קיים שם לפני כן , וסמויונת מתבלבלת בין פזילה לעין עצלה , אין וודאות שהאחד נובע מהשני , הבן האמצעי שלי סבל מעין עצלה ואף פעם העין לא פזלה לו , הוא היה כמעט על סף העיוורון עם העין ובמזל נפלנו על רופא שהצליח להחזיר לו את הראיה בעין העצלה ,מה שכן , יכול גם להיות ששרירי העין נחלשו ולכן בד"כ קורה פזילה , יש אפשרות לעשות ניתוח קטן למתיחת השריר מחדש ולתקן את העין ,אם את מרגישה שזה מפריע לך , טפלי בענין , וכמובן שאנחנו כאן בשבילך מתוקה , רק שאת צריכה להבין שזה לא יכול להחליף טיפול , ואם את מרגישה שעם מטפל תרגישי טוב יותר , לכי על זה , מה הבעיה ? חטולית

תתחילי לצייר בבית, את כל מה שמתאים לך תוציאי את הכל על הדף זה יכול מאוד לשחרר מכירה כל כך את עולם הדמיון הזה חייתי בתוכו מאז גיל הגן ועד גיל 15 בערך עד שהתחלתי לנסות לצאת החוצה ולפגוש את העולם האמיתי זה נשמע מאוד כואב כל מה שעברת בחייך הגיע הזמן להוציא החוצה את הכל ולהתחיל לעבד את הדברים ברוכה השבה לחיים! :) וכן, אנחנו בהחלט כאן - איתך ובשבילך אבל כמו שחתולה כתבה לך, זה בשום פנים ואופן אינו יכול להוות תחליף לטיפול.... שחף

טוב אמא:) חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

אני מדמיינת אותנו בתוך בית ביער יושבות ליד שולחן ארוך ערב. אור רך נופל עלינו.אני מתבוננת מסביב.יש לנו שחף מלכותי,חתולה נבונה.ליז.את ליז אני מדמיינת כמו פיה את סמויה אני גם מדמיינת כמו פיה קטנה ושובבה.חחחחחחחח ניקיטה הפיה דמעה החמודה.עם ריסים ארוכים ודומעים.שאר הבנות מוזמנות לתאר את עצמן.אני עדיין לא מכירה מספיק. הי שכחתי את ליאור.ליאור חבל על הזמן לוחמת אמיצה.ובובה כמובן.בובה יפה ואידה .את אידה אני לא מצליחה לראות.אנחנו רק שומעות את הכל שלה של היועצת הקוסמית שלנו היקרה ואיך אני נראית.איפה אני? נעלמתי.כל כך מתאים לי

איזה רעיון מדליק , בואי נראה ,שחף בהחלט נסיכה מלכותית , עם כנפיים צחות לבנבנות , ליאורי לדעתי מנהלת את הסעודה ,היא כמו יושבת ראש , חזקה ומחליטה החלטות, דמעונת בהחלט מתאימה לי להיות מלאכית מלכותית, ליזי שלנו היא טרפיסטית מדהימה שדואגת שכולם יהיו רגועים וינשמו עמוק -משהו כמו מומחית לדימיון מודרך ,בובה , הוי בובה יפה שלנו היא קוסמת , תמיד מצליחה להפיח חיים וחיוכים לאן שמגיעה , שבלולית היא בהחלט פיה עדינה עם שרביט קסם בידה , סמויה היא כמו שליח , רגע היא כאן , מביאה את מה שיש לה ומיד יוצאת לדרך ושוב נעלמת , בטח יש לה גם קסם מיוחד כי היא תמיד מגיעה בזמן הנכון ,דנושה- , מלאכית עם נשמה של צחוקים, לא חשוב כמה רע וקשה היא תמיד רוצה שיהיה משהו מצחיק , אוהבת מעשי קונדס , וגלגלוש היא הילדה שכולם רוצים לחבק , תמיד רכה ונעימה ,ואני ? אני חתולה לבנה ואלגנטית שמסתובבת עם כוס שמפניה ביד ודואגת לכל הסועדים שיהנו מהסעודה ,נמצאת עם כולן וביחד עם כולן , אז סעודה נעימה בנות , ואם אתן רוצות לדעת מה התפריט תשאלו את דנושה המארחת המלאכית , חטולית

מזמן לא יצא לנו כאן להיפגש לאיזו חגיגה משותפת וכשזה יער כסום וכולנו נמצאות במן אגדה כזאת, זה שווה פי אלף מכל חגיגה אחרת! http://img96.imageshack.us/img96/4584/me000835012ty10rd.gif

איזה קטע- הדמיון שלך קצת דומה למציאות- אני אכן יחסית אישה קטנה כולה 1.63 ואולי מעט פחות.. ועכשיו אני רזה רזה. בטח אם נעמוד אחת ליד השנייה אני אראה כמו אחותך הקטנה.. שנים חלמתי להיות גבוהה וענקית- לוחמת.. אבל אני.. סתם מפנטזת.. וא כבר מזכירים שולחן- אז.. את דנה- יושבת בראשו..

ראית את הציורים ששחף שלחה.איך היה מתאים לי עכשיו להכנס לתוכם

כואב מידי להרגיש ,לא מרגישה שייכת לשום דבר ולאף מקום,המציאות הזאת תופסת לאן שאני לא אלך, המון הבנה כמה לא ניתן לשנות את המציאות שלי,קשה לי להתבטא יותר ממה שאני כותבת זה חזק יותר התחושות מהמילים מרגישה שהולכת להעלם בתוך החללים של חיי מיום ליום מרגישה אייך הרצון לשרוד הופך להיות רצון להעלם אני לא מוצאת את עצמי,לא מוצאת מנוחה לנפשי הסוערת כל הרגשות חברו לכאוס אחד גדול הייתי פרפר צבעוני שפעם עף גבוה בשמים היום הוא מכוסה בבוץ טובעני לא מצליח לעוף רוצה להפסיק להלחם כי המציאות שלו חזקה יותר מונח על הקרקע מחכה להמעך על ידי נעל דורסנית

רציתי להתחבא לכן כתבתי למטה אבל את מצאת אותי המון תודה על שגרמת לי לעלות למעלה ולכתוב את מה שאני מרגישה ותודה על החיבוק ועל המילים שנגעו

מגיע לך המקום שיראו אותך ושלא תישארי שם לבד כאן בשבילך שחף

גלגלושיי חומד מה דעתך על זוג כנפיים חדשים כדי שתוכלי שוב לעוף , לרחף לאן שבא לך רק לא להעלם http://www.gardensafari.net/pics/dagvlinders/witjes/anthocharis_cardamines_ha1_6142.jpg ואני מאוד שמחה ששחפיתוש מצאה אותך למטה וגרמה לך להיות כאן שוב מחבקת אותך המונהמונים מתוקה , אל תיעלמי , לא טוב היות האדם לבדו,,,,,,,, יהודית רביץ לא טוב היות האדם לבדו אבל הוא לבדו בין כה וכה. והוא מחכה והוא לבדו והוא מתמהמה והוא לבדו. והוא לבדו יודע שגם אם יתמהמה בוא יבוא אז בואי בלי להתמהמה ולא תהי לבדך ליל מנוחה חטולית

גל יקרה פרפר של חופש... שחררי עצמך מהמכאובים יבשי את הכנפיים פזרי את החול עופי לך למקומות טובים שאת חפצה מקווה שאיתנו קצת פחות לבד... איתך אידה

אני חדשה אז שלום לכולם וחג אורים שמח לא כתבתי הרבה זמן בפרומים... לא יודעת גם בדיוק מה לכתוב... זמן עצב.. ותקופה שכזאת... הלואי וידעתי מה לעשות אם הכאב שבטוחי..

ברוכה הבאה אף אחת מה עושים עם הכאב? מנקזים ומנקזים את הרעל הזה עד שמתפטרים ממנו והכתיבה היא דרך מצויינת. אז קדימה אנחנו מקשיבות:)

ברוכה הבאה אף אחת מה עושים עם הכאב? מנקזים ומנקזים את הרעל הזה עד שמתפטרים ממנו והכתיבה היא דרך מצויינת. אז קדימה אנחנו מקשיבות:)

ברוכה הבאה (לא אף) אחת מוזמנת לכתוב לאט לאט בקצב שלך מה שמתאים לך אנחנו פה איתך שיהיה לך לילה רגוע וטוב שבלולית

את לא אף אחת את אחת והיחידה, מיוחדת במינה קחי את הזמן שלך.... את מוזמנת לכתוב כל מה שעולה בדעתך לשתף ברגעים שמחים ועצובים, ברגשותייך, במחשבותייך וכל מה שמתאים לך להשתלב ולזרום.... בקצב שלך.... נשמח להיות כאן איתך ובשבילך יש משהו מיוחד שגורם לך להרגיש עצובה בתקופה הזאת? אולי החג עצמו? חג שמח גם לך שחף אולי משהו אחר?

שלום לך וברוכה הבאה אני חושבת שהכי טוב עשית קודם כל שנכנסת לכאן וזו כבר התחלה לא יודעת מה לכתוב ? אולי זה פחות חשוב מה לכתוב כמו שהרבה יותר חשוב שלא תישארי לבד עם מה שאת מרגישה , את כבר תמצאי מה את רוצה לומר ולא חשוב אייך לומר , העיקר להוציא החוצה את מה שהכי כואב , הכי לוחץ ,מה גורם לך להיות עצובה , ובכלל ,,,,,,,את מחליטה אם לשתף , כמה לשתף , מה שתחליטי ,ואנחנו נשתדל לתמוך בך כמה שאפשר ליל מנוחה - וחיבוק אם מותר - אז גדול וחם חטולית

אף אחתיקרה? אולי אחת ויחידה יקרה??!!! שמחים שהגעת אליינו ומזמנים אותך להיות חלק לשתף בקצב שלך... לצבוע את הימים במעט צבעים משמחים לקבל אור תמיכה ותקווה כאן בשבילך אידה

חג אורים שמח, בתקווה שגם ימות השנה הרגילים יהיו קצת יותר מחוייכים אצלך. קחי את הזמן, תסתובבי בינינו, ומה שצריך להכתב כבר יצא החוצה מעצמו. שולחת חיבוק עדין ממני

זה לא הוגן , רק מיום שיש בצהרים לא יכולתי להכנס וכבר ההודעות האחרונות מאז שכתבתי כבר עברו כמעט לתחתית הדף , כל כך הרבה לקראאאא , לא מרחמות עלי שאני בקושי קוראת ???? סתם , סתםםם , סתםםםםםםםםםםם , תכתבו כמה שבא לכן , רוצה לומר לכן משהו חשוב נורא , אז ככה , כייייייף פשוט לקרא אתכם , ועכשיו גמני אקרא אתכן , אז ככה : דמעונת יקרה : כואב שכואב לך ואת לא רואה שום נקודת אור כי אין , אז אנחנו נמשיך כל שבוע לכתוב נקודות אור עד שגם לך יהיה משהו אפילו הכי קטן של נקודת אור לספר עליה ,אל תאבדי את התקווה מתוקה זה עוד יגיע , ותודה לך על תפילת השלווה שצרפת , כמו ששחפית אמרה , לצלם ולתלות מול העיניים !!!!! ליזושש : "ברוך מחיה המתים " - כמה שאת צודקת !!! כמה מופלא התהליך שאת עברת ועדיין עוברת ,כמה אני מאושרת בשבילך נשמה , כל פריצת דרך היא מתנה , מתנה יקרת ערך שאת מעניקה לעצמך , כל שינוי שבא בעקבות ,,,,,,בונה אותך , מעשיר אותך , משלים אותך ,מחדש אותך כל פעם מחדש ,מרפא את הפצעים הישנים , ומחבק אותך חיבוק כזה חם שאף אחד או שום דבר אחר לא יכול לבוא במקום ועד שיתקנו לך את המחשף ,,,,תנסי , אם תוכלי להתגנב לכאן כי לא יכולים כאן בלעדייך , את חשובה מידי , מבינה ??? ליאוריששש : כמה טוב שהמחשב כבר חזר מתיקון , מה ? את וליז עושות רוטציה ? אני לא מסכימה חחחחחח , רוצה גם אותך כאן ,אייך עבר חג החנוכה ? אייך הילדים ? ומה איתך ???? את בסדר ? התגעגעתי אלייך נשמה שבלוליתושש : כל הכבוד , להוריד -2- קילו זה לא קל , תשאלי אותי אייך אני נילחמת עם השיניים כדי לרדת במשקל , אז קבלי ח"ח - חיבוק לחיזוק ובהצלחה בהמשך , אההה , כן , כמובן , כייף לראות אותך כאן ,אז שנתראה והרבה מתוקה הזהב הלבן : איזה יופי שאת כאן , כבר מזמן לא ראינו אותך כאן , מקווה שתישארי , לא פעם חשבתי מה קורה איתכם ? אייך הולך ? ומה איתך בכלל ? קדימה , ספרי יש לך המון השלמות,,,,,,,,,,, מנותקת יקרה : הפסקת טיפול מאוד קשה במיוחד כשאת לא יודעת מה יהיה בהמשך , אני ממליצה לך בחום להתקשר למרכז נפגעות במס' 1202? ולדבר איתם לפחות עד שתמצאי תחלופה לטיפול שלך עכשיו , קשה מאוד להיות לבד במצב שלך ,במיוחד כשגם קשה לך להעלות את הדברים על הכתב , כאן , חיבוק גדול שחפיתוששש : כל דבר מגיע רק כשאת מוכנה לו , ואם עד עכשיו לא יכולת להתחבר אל הילדה הקטנה ורק רצית שהיא תמות , את כבר יודעת נכון ? אז עכשיו הזמן אולי להתחיל לתת לה מקום , לדבר איתה , לחבק אותה , להבין אותה ,להבין שלא משנה מה קרה היא אף פעם לא היתה אשמה בשום דבר שקרה כי היא רק היתה ילדה נכון ? אז זה מעורר בך רגשות שלא העזת לתת להם ביטוי , מקום ,אבל היום את חזקה ומחושלת יותר מבעבר ויש לך את הכלים והכוחות להיות שם בשבילה ,את הגדולה יכולה להכיל אותה ברכות עצומה , עם המון רחמים על הסבל שלה -שלך , ולהיות שם כאן בשבילה , את לא בורחת או מתעלמת ממנה וזה צעד גדול מאוד יפתי המקסימה , ישר כוח שחפיתוש , גאה בך !!! וחוצמזה - נכנסתי לבמה שלך וראיתי יצירות מאוד יפות שלך , כתובות , מפוסלות , מצוירות ,,,,,,,,אהבתי מאוד דנוששה : אני קוראת אותך ולא יודעת אם לצחוק או לבכות , בכל זאת צחקתי מאוד מהתאורים שלך על החתול עם הקילשון ,,,,,,,,,,,,,,תגידי , את באמת חושבת שאת= =כיעור ??? אז את כנראה באמת לא מסתכלת לעצמך בעיניים , אולי בגלל שהאור הגדול והיופי שיוצאים ממנו מסנוורים אותך ואת פשוט מסרבת להאמין שזה נמצא שם ? את באמת חושבת שאת רק גוף ושיער ? אולי בגלל מה שעברת את מרגישה שהכל מכוער ? אני מאוד מקווה שיום אחד יהיה לך האומץ להוריד את המסכות שלך רק עם עצמך ולראות איזה אדם נפלא את מתחת לכל המסכות , עם תמימות וכנות נפלאה ותלמדי להעריך אותך בלי שום צורך להיות חתולת רחוב מחושלת אלה האשה הנפלאה שמסתתרת אי שם בפנים ומחכה לזמן הנכון להופיע , ואני ,,,,, הייתי ביומים של מרתון בדיקות וצילומים גם אצל רופא מומחה לסכרת שאמר לי : הבדיקות שלך מראות תוצאות כמו של אדם בריא לגמרי ,אייך עשית את זה ? כל הכבוד לך ,הלוואי שאמשיך כך , צריך המון כוחות נפשיים לא ליפול ולא לאכול מה שאסור , וגם ביקרתי אצל האורטופד שלי , וסוף סוףףףףףף הורידו לי את המגף מהרגל כייייייייייי , מצב הריפוי ממש טוב , אוטוטו העצם מחלימה , ענין של עוד חודשיים שלושה ,ועכשיו אני הולכת עם מקל טרי פוט , זאת אומרת מדדה , אבל כבר הרבה יותר טוב תודה לאל ,ולא צריך יותר צילומים ולא נעליים רק ביקורת בעוד חודשיים , ואני שמחה כל כך שהמגף המסורבל הלך ממני , כזו הקלה שלא תיאמן , וזהו , עכשיו אם אצליח לשמור טוב על הסוכרת , כנראה,,,,,, בעוד חודשיים משקפיייים , התעייפתי וואלה , ועוד לא אכלתי אפילו ארוחת ערב , אז מתוקות שלי כולכןןןןןןן אוהבת אותכן מאוד , אבל מוכרחה לזוז שהסוכר לא יפול , אתמול ירד ל-83 וקיבלתי סחרחורת , וגם עכשיו קצת אזזזז להת' בנתיים ואל תברחו לייייייי חטולית

איך אני שמחה בשבילך.איזה כיף.סוף סוף להשתחרר מהמגף המעצבן הזה. איך התגעגעתי אלייך.דמייני שאני מזנקת עלייך עכשיו עם חיבוק ענקי עם מיליון נשיקות. והחתולה הזאת שאני מספרת שם אני מתכוונת אלייך יקירתי.אני נכנסתי ללחץ. את הצלת את המצב חחחחחחחחחחח מיאווו

דנוששה תודה מתוקה , קיבלתי את החיבוק הנפלא שלך , תמיד כאן בשבילך , רוצה לספר לך משהו קטן , יש לי חברת נפש כבר המון שנים ,היא עברה גילוי עריות ריגשי , כן יש חיה כזות , היא הלכה כמה פעמים לפסחכולים לטיפול אך לא יכלו לעזור לה כי התחום שלה לא ממש מטופל בספרות הרפואית וגם בכלל , היא עוברת את תהליך ההחלמה שלה ביחד איתי כבר משך -8- שנים רק בשיחות ובתמיכה בלתי פוסקת , מה שאני רוצה לומר זה שכדי שלא יקח לך גם המון שנים הטיפול בעצמך , היה כדאי ומומלץ בחום שתלכי לטיפול אצל מישהי שמתמחה בתחום שלנו , של נפגעות ובמיוחד שלא תעברי את התהליך לבד , מתוקה שלי זה מאוד משמעותי לעבור עם משהי / ו מקצועי שיוכל להכיל אותך , להדריך אותך ולהיות שם בכל שלבי הכאב והבלבלות שהתהילך הזה יוצר , שמחתי להיות שם בשבילך ,אבל הרסת אותי לגמרי עם הסיפור של החתול והקילשון את מהממת , פשוט כך , ליל מנוחה מתוקה חטולית

את שעבר עליי בחודשים האחרונים, כתבתי למטה, בתגובה לשחף... חיבוק עדין ממני

שלום הזהב הלבן בדרך כלל לוקח לי הרבה זמן להגיב לבנות ישנות שחזרו.אני ביישנית חולנית אז לכבודך החלטתי להתגבר ברוכה הבאה ושמחים שאת פה

כמה אנרגיות ואכפתיות יש לך לכולם להתייחס לאחת אחת למרות כל מה שעובר עליך. מורידה את הכובע כל הכבוד! תודה על מה שכתבת לי :-) אני נלחמת במתוקים הממכרים האלה יש הרבה נפילות אבל אני מקווה להצליח להחזיק מעמד הרבה זמן ובעצם לשנות דפוסי אכילה לתמיד, כי כרגע אני חיה על שטויות וזה רע מאד.. כל הכבוד שאת שומרת על תפריט זה ממש לא קל והגוף שלך מגיב טוב ומחלים לאט לאט. מאחלת לך שילך וישתפר חיבוק שבלולית

היי שבלוליתוששש אני כל כך מבינה אותך , מתוקים כמו כל התמכרות אחרת דורש המון אבל ממש המון כוח נפשי כדי להתגבר , אני מאמינה שאם תראי תוצאות טובות בירידה במשקל זה עשוי לעזור לך ואולי גם לדרבן אותך להילחם עוד יותר, ונכון לגמרי שאת חייבת לשנות את הרגלי האכילה שלך , מנסיון שלי אני יכולה להמליץ לך שתפריט מסודר ומאוזן מביא לירידה טובה ובוקרת במשקל כך שגם תרגישי טוב , ממש כמו מילון דולר , מאחלת לך מתוקה שתמצאי את הכוח הנפשי כדי שתוכלי להרגיש הכי טוב שרק אפשר , גם אם יש נפילות בדרך , את הרי יודעת שמנפילות רק קמים , אז המון בהצלחה ,ואני כאן , אם את מרגישה שאת נופלת אשמח להושיט יד כדי לעזור , ליל מנוחה מתוקה חטולית

כמה אנרגיות ואכפתיות יש לך לכולם להתייחס לאחת אחת למרות כל מה שעובר עליך. מורידה את הכובע כל הכבוד! תודה על מה שכתבת לי :-) אני נלחמת במתוקים הממכרים האלה יש הרבה נפילות אבל אני מקווה להצליח להחזיק מעמד הרבה זמן ובעצם לשנות דפוסי אכילה לתמיד, כי כרגע אני חיה על שטויות וזה רע מאד.. כל הכבוד שאת שומרת על תפריט זה ממש לא קל והגוף שלך מגיב טוב ומחלים לאט לאט. מאחלת לך שילך וישתפר חיבוק שבלולית

יווווו, איזו השקעה לקרוא את הכל ולהגיב לכולן!!! אין כמוך! תענוג לקרוא אותך!!! :))) ואני היום כבר התחלתי לדאוג שהלכת לאיבוד, כשרצת אחרי השדים של דנה וכבר חשבתי ללכת לחפש אותך לא הבנתי איך זה יכול להיות שאני לא רואה אותך בשירשור של נקודות האור הרי את אלופה בלראות את האור גם כשהוא משחק מחבואים ומסתתר אני כל כך שמחה בשבילך שסוף סוף הרגל מחלימה ואת כבר לא צריכה את המגף שלף!!! כל כך הרבה זמן חיכיתי לשמוע ממך את זה! וגם הסוכר תקין - פשוט אין לי מילים! כל הכבוד לך!!! ואני... משתדלת להכיר את הילדה ולהתיידד איתה לא שנאתי אותה בגלל שחשבתי שהיא אשמה במשהו, אלא בגלל שהיא הפריעה לי בחיי היומיום שלי אבל עכשיו אני כבר לא כועסת עליה כל כך ומצליחה יותר להבין אותה.... :) הגיע הזמן באמת.... ו.... תודה לך על הכל, על המילים החמות.... על כך שאת כאן.... על היותך את!!! לילה נעים וחמים שיהיה לך שחף

סוף סוף עשיתי את דף היוצר שלי בבמה החדשה כלומר פתחתי אותו מזמן, אבל לקח לי מלא זמן עד שצילמתי את העבודות שלי והכנסתי לשם אז עכשיו יש יצוג של דברים מכל מיני תחומים אולי אכניס בעתיד עוד כמה ציורים, אבל הדברים שאני יותר אוהבת כבר שם את חלקם כבר ראיתן, את חלקם עדיין לא בכל מקרה, אם בא לכן, אתן מוזמנות להציץ.... http://stage.co.il/Authors/78006 שיהיה לכן יום נעים שחף

הצצתי... זה שלי... http://stage.co.il/Authors/28702 דברים ממש ישנים, הכל זה גם מלפני שעלה הזיכרון של מה שקרה, ככה שזה לא כתוב ישירות על זה. כנראה שלא במודע כתוב גם על זה, לא יודעת.

וואוו! זה מה שיש לי להגיד.את כתבת גם את כל השירונים הקטנטנים? אם כן אז אז כולי נפעמת אני לא יודעת מה להגיד. ושלחתי לך הודעה למטה ופספסת אותה:(

יש לך סגנון מיוחד וחשיבה מקורית... שמחתי שיצא לי להכיר אותך קצת יותר דרך היצירות שלך גם אם הן ישנות, זאת עדיין את! והלא מודע בהחלט מדבר השירה והמונולוגים שלך... אגב, בתקופה האחרונה, כשקשה לך ואת מרגישה לא טוב עם עצמך, את כותבת לפעמים? מהניסיון, זה משהו שיכול מאוד לעזור ולשחרר....

שחפית איזה יופי אני שמחה שהתחלת תתחדשי! אני כבר נכנסת לראות בנתיים שיהיה המשך ערב נעים ממני שבלולית

:) תודה

ממש קשה עכשיו:( לא מצליחה לכתוב. להוציא. לא מצליחה סליחה.

מנותקת, תעצמי עיניים, תנשמי 3 נשימות עמוקות ואיטיות, תני לדמעות לצאת קודם, אח"כ תנסי שוב לתת למילים לצאת. אולי בכלל את זקוקה לרגעים של לבד, של התבודדות, לדבר את המילים עם רק עצמך? תהיי חזקה!

לא יכולה לבד. לא יכולה זה קשה מדי והיא עוזבת ביום חמישי וזהו היא לא תהיה ואני אהיה לבד ולא יכולה, שלא תעזוב. :( מסתובב לי הראש לא יכולה לבד אבל לא יכולה שיתקרבו זה מלחיץ אי אפשר מנותקת לגמרי כאילו לא פה. היד כותבת במקקלדת ואני לא ממש פה. זה במקום לעשותת נזק לעצמי. לא רוצה לפגוע. לא פה. לא נושמת טוב

אז... מה אומרים אחרי כל-כך הרבה זמן? תודה, על שאתם עדיין כאן, ושלא נעלמתם... תודה שחפית, שהערת בי געגועים...

היי :))) איזה יופי שבאת ממש שימחת אותי! ומה אומרים?... פשוט זורמים יחד עם כולם.... כאילו שלא העדרת מכאן בכלל חיבוק גדול שחף

לא היה קל למצוא את עצמי בחברה. לא היה קל לפתוח את הפה ולדבר... גם לא היה קל לתת לאצבעות לרוץ על המקלדת, שחפית. לא קל לאבד אחיינית, ילדה מקסימה, שרק התחילה להבין את החיים... לא קל לעבור את המאבק הזה איתה ועם המשפחה בכלל..! היו ימים, שהייתי אומרת לעצמי: "יש אלוהים בשמים? - כי אם יש, אז הוא בטוח חירש." והיו ימים, שהייתי מלאה בכעס מטורף על אלוהים, על הדתיים ועל כל מה שמסביב. אבל כל זה מאחוריי עכשיו. זה היה קשה מאוד, הגעתי למצבים, עשיתי את הבחירות שלי בהתמודדויות האלה, שעברתי... בכל אופן, עכשיו אני כאן, ותודה לך, שחפית, על הניעור הזה.

כשאני רוצה משהו באמת אבל באמת שום דבר לא עוצר אותי.הבעיה כשגם שאני כבר מחליטה משהו.אני פתאום כל כך נבהלת ובאותה מהירות שהתחלתי אני עושה סבוב אחורה פנה ונמלטת בריצה עכשיו שהתחלתי לעבוד על עצמי יש לי כמו מאיץ חלקיקים הכל קורה כל כך מהר.......... רק שנשאר בתלם וכל האנרגיה הזאת לא תתבזבז. עדיין רע לי מאוד אני ממש חולה. השד הזה שהשארתי לי עדיין מסתובב איתי.אני מנסה לחקור אותו .שיספר לי מה קרה.היה או לא היה.זוכרות שכתבתי שחבל שאני לא יכולה לסגור הכל בבוידם ולצפות בבטון מזויין ששום זכרון לא יברח.וחבל שאי אפשר לעשות את זה? זאת הבעיה שזה מה שעשיתי .ועכשיו אני כל כך רוצה להיזכר לדעת מה קרה שם.ופתאום זכרונות חלשים מתחילים לצוץ .ואני כבר מתחילה להתכחש ומסרבת לקבל שטויות מה פתאום. אוף הבן שלי צורח.מה לעשות צריך להאכיל אותו לפעמים

זה שהזכרונות מתחילים להופיע, זה אומר שאת כבר מספיק חזקה על מנת לעמוד מולם ולהתמודד איתם וההתמודדות האמיצה שלך בתקופה האחרונה בהחלט מוכיחה את זה! מאוד קשה לעמוד מול הזיכרונות האלה ולהאמין שזה באמת קרה נפגעות רבות מתקשות להאמין שמה שהן זוכרות זה מה שקרה באמת זה סוג של מנגנון הגנה כזה - להגיד: לא, זה לא קרה לי באמת כי הזיכרונות קשים מדי והלוואי שזה באמת לא היה קורה אבל המוח שלנו לא היה ממציא סתם כאלה דברים אין לאף אחד שום סיבה שבעולם להמציא את זה ואם הזיכרונות עולים, זה אומר שזה קרה באמת, לצערינו :( מה שכן, את אמרת שלפסיכולוג שהלכת את לא תמשיכי ללכת אבל על מנת להמשיך ולעבור את התהליך שאת התחלת את חייבת עזרה מקצועית קשה מדי להתמודד עם הכל לבד וגם לדעתי לא ניתן להמשיך ככה לבד לאורך תקופה ארוכה את זקוקה להכוונה ולתמיכה של מטפלת שמתמחה בתחום לכן, אם את רוצה באמת להתמיד ולהצליח, תדאגי למצוא לעצמך מטפלת בזמן הקרוב ובנתיים על מנת להרגיש טוב יותר עם עצמך, תשתדלי לעשות דברים שאת אוהבת, שעושים לך טוב, כמו ציור משל :) שיהיה לך רגוע עם חלומות נעימים שחף

היו מספר צילומים שהיו מאוד חזקים עבורי ומאוד דיברו אלי היו גם כאלה שלא התחברתי אליהם כלל והיו כאלה שאהבתי את הרעיון אך לא את הביצוע וסמויונת, ראיתי שם גם את השיר שלך :) והיו גם כמה צילומים של מי שאני מכירה (אישית או מהפורומים) הצטערתי על כך שאין חוברת עם הצילומים צילמתי כמה מהם עם מצלמה בפלפון, כי רציתי לזכור אותם ולראות אותם שוב אבל זה לא יצא באיכות טובה וגם יש השתקפות של אור וזה הורס :( חבל שלא ידעתי שאפשר לשלוח גם שירים יש לי כמה שהיו יכולים להתאים אבל בפורומים ראיתי רק הזמנה לשלוח תמונות צריכה עוד לעכל את מה שראיתי.... חוויה לא פשוטה....

וואיי..ראית את השיר שלי?... את יודעת שאין לי אומץ בכלל לכת לשם? לראות אותו שוב תלוי על פלקט כמו אז בביהס? זה קשה לי מידי. לא מסוגלת. זה מנותק ממני. "משהי אחרת כתבה אותו"..לא אני! סתם..ברור שזו אני.. אבל זה אי שם רחוק ממני. וואי.. כל הכבוד לך על הכוחות הנפשיים! לי אין אותם כרגע.. באמת קשה..

אה? אה?

שחפית, כשתעכלי ויהיו לך כוחות ספרי קצת על ההרגשות שהעבירו בך התמונות.. כמובן, חלילה את לא חייבת אבל אם זה ייקל עלייך-תפרקי כאן..מה זה עושה לראות תערוכה כזאת.. ושוב.. אני אין סיכוי שבכלל אגיע למקום כזה.. מצטערת..לא יכולה.

לראות שם את השיר, יאפשר לך יותר להתקרב ולהתחבר אל עצמך? רק שאלה למחשבה.... אני מבינה את הקושי שבכך... מחבקת שחף

היו שם גם תמונות של נשים מתות .?הגוף חי אבל הנשמה מתה.מבט ריק ואטום הרגישו את הקור.את הזעקה האילמת. סליחה אם אני מכאיבה

גיליתי היום עוד משהו.שאני מנסה להרוג.חלק שהוא מזמן מת אצלי. ובשביל זה אף פעם לא התגברתי.אי אפשר להלחם בחושך עם חושך.צריך אור קצת אור מגרש הרבה חושך אז החלטתי לנסות להחיות אותה להתפייס להזמין אותה ולדבר.להתנצל שגם אני הפניתי לה את הגב על כל השנאה כל השנים מאתמול אני עדיין מרגישה רע ועדיין רוצה להקיא

מה נשמע אהובה? היום היה לחץ אטומי בעבודה! לא היה לי זמן לאכול..בכלל. רק עכשיו סיימתי להשכיב את הילדים,לסדר,לתלות/לקפל כביסות,להכין תיקים עם החלפות לגן.. ואני מול המחשב.. היה לי זמן להיכנס.

היו כמה תמונות של נשים שנראות מתות מבפנים פחות המבט יותר דמויות עם עיניים מוסתרות מסתכלות הצידה מסתתרות תמונה אחת מאוד חזקה של אישה שעומדת בפינה ועל פניה מסכה לבנה ועל הרצפה פזורות עוד מספר מסכות לבנות צריך לראות את התמונות קשה לתאר אותן במילים...

עד שהגעתי לכאן - חזרה לבית הנהדר הזה המחשב בבית הלך וכותבת כרגע מהעבודה אז זה יהיה קצר מתנצלת שלא אוכל לגיב מאחלת לכלכן שבוע טוב המשך חג מלא באור אוהבת ליז

תחזרי מהר

נראה איך עם בעלי המקצוע...את יודעת איך זה }{

מה זאת אומרת הלך?! מי שיחרר אותו בכלל?! לא באמת, מצא לו זמן ללכת.... :( עד שהתחלתי להנות מנוכחותך כאן..... לא נורא, מקווה שלמחשב יש רק וירוס קל והוא יבריא מהר מחכה לך! :)) שחף

נו תרדו כמה קומות.......

התחלתי לחשוב על השדים שלי אתמול .הרגשתי שאני נמצאת במדבר חשוך קר כל כך לבד. כל השדים התחבאו,הרגשתי כל כך מתוסכלת צרחתי בעצבים.פחדנים !תצאו אני רוצה לראות אתכם.לא קרה כלום ופתאום,הם התחילו להגיע המונים המונים אלפי גלמים בלונדינים אפורים חסרי נשמה התחלחלתי.לא ידעתי מה לעשות איך אני עוצרת את זה,צעקתי סטופ,מחק.די הם לא הפסיקו להגיע נבהלתי כהוגן, התעצבנתי ,דימיון מודרך שמודרך איך הסתבכתי ,התחלתי להגיד לעצמי מהר מהר תחשבי על משהו מצחיק.ואז נזכרתי בחתולה.דימיינתי חתולה אמיתית במגפיים עם קלשון ומריצה שפם וחיוך זדוני......... התגלגלתי מצחוק,חתולה באת בזמן תראי איך הם נסים על נפשם חחחחחחחחח פחדנים. שאלתי אותם אם הם רוצים להיות חברים שלי הם ברחו יותר מהר.לא רוצים לא צריך! מה אני מפגרת מה אני צריכה חברים כאלה,הי ולאן חתולה נעלמה? חחחחחחח היא רודפת אחריהם עם המריצה חחחחח הרגת אותי חתולה מצחיקה שכמותך. החלטתי להשאיר גולם אחד.אני רוצה לשאול אותו כמה שאלות אני מסתכלת עליו הוא גבוה בלונדי כולו שחור אפור אני לא מצליחה לראות את הפנים שלו.ומה שהכי מוזר הוא גולם.הוא לא יכול לעשות כלום בלעדי.החלטתי לתת לו לב הלב נשאר ורוד ובולט הוא לא התמזג בו.נו אמרתי תגיד משהו. כלום דממה חשבתי לעצמי אולי ניתן לו קצת שכל.לא! מה פתאום הוא יהיה מסוכן החלטתי להכניס אותו לתא זכוכית משוריין נבהלתי ממנו פתאום.לא ידעתי איך להתפטר ממנו פתאום עלתה בי מחשבה זדונית.אני אכניס אליו את דנה בת שבע עשרה שנואת נפשי הוא יחסל אותה וכך אני אתפטר ממנה סוף סוף,ואחרי זה אני אמצא פתרון איך להפטר ממנו. הכנסתי אותה.הסתכלתי בעניין לראות איך היא תגיב ממש שמחתי להכאיב לה. היא לא ראתה אותו בכלל.הי תסתובבי מאחורייך..נו.כלום היא לא מגיבה והוא מחייך כבר ברשעות.הי דנה יוהו תראי מי מאחורייך...אין תגובה.החלטתי להתקרב ולהסתכל עליה יותר טוב.אמא'לה איזה מפחידה.איזה פנים אטומות.ממש ספינקס. הבנתי שיש כאן גולם במצב הרבה יותר קשה.אמרתי לעצמי בוא נבדוק מה קורה פה. שכל יש לה.אולי אין לה לב? הצצתי ונבהלתי הלב היה אדום מאוד ומודלק.נבהלתי ממש התחלתי לרחם עליה בואי מהר אני אוציא אותך.ואתה חתיכת טמבל נשאר שם.אני לא סיימתי אתך עדיין לא ידעתי מה לעשות.אולי נמרח משחה.קרח יעזור? אני יודעת אני אחזיק את הלב שלך בידיים שלי.מרגישה יותר טוב? הלב עדיין אדום מאוד.נבקש מאורי.אורי תחזיק בבקשה את הלב קצת.יופי הוא מתחיל לקבל צבע נורמלי.אבל היא עדיין לא מגיבה.ממש בקומה היא צריכה החייאה. אולי נבקש מהפסיכולוג המעצבן הזה.אה הה.מתחיל לזוז פה משהו יופי. את נורא מכוערת את יודעת.איך את נראית.ממש דובה.והשיער הזה את לא חושבת לעשות איתו משהו. אני יודעת אני אאפר אותך נסתיר את הכיעור הזה. אח נתנה לי כאפה!לא רוצה לא צריך תשארי מכוערת!!! איך שהתחלתי לכתוב התחלתי להתפתל מכאבי בטן.אני רוצה להקיא. זה בגלל הבננה או בגלל מה שאני מקיאה פה באמת

זה בגלל שתיהו - כשמצליחים להוציא באה התובנה בדיוק בשבוע שעבר חוויתי את זה בטיפול כשזיהיתי את הגועל ששוכן שם יחד עם ילדת החופש שנאסרה ונעשתה לי כזו בחילה כמעט הקאתי על המטפל אני מקווה שיש לך מטפל/ ת טובה שתוכלי בעזרת לפגוש אותם ולעמוד מולם ולשחרר אותן שולחת חיבוק חם

את עושה עבודה נפלאה עם עצמך! כל כך אמיצה ויצירתית... קופצת ישר למים ומתחילה לשחות את עוד תזכי להכיר טוב יותר את דנה הקטנה תלמדי להתקרב אליה ולהתחבר איתה היא עדיין מבוהלת, לא סומכת על אף אחד תלי לה ולעצמך זמן... עוד תילחמו ביחד נגד כל השדים! וכאבי הבטן והבחילות... אוי כמה מוכר... זה קורה לי כל פעם, כאשר מוצאת את עצמי נפגשת עם העולם הפנימי שלי ולא רק זה, אלא גם עוד הרבה דברים נוספים... מחבקת בחום שחף

ואפילו הגבתי וכאן אני אגיב לך קצת יותר מאוחר חייבת להתארגן עכשיו עוד מעט הולכת עם אמא לתארוכת הצילום המפורסמת.... אחזור עם חוויות... אחלה יום שיהיה לך שחף

את הולכת לת ע ר ו כ ה?! איזה אומץ יש לך.איפה היא ? אולי גם אני אקבל

סליחה על הנתק, המחשב היה בתיקון המון זמן..... לילה טוב לכן, ליאור

התגעגענו ללוחמת שלנו

כרגע מהעבודה הי ליאורוש גם לא הייתי המונים חג שמח לך יקרה

מה שלומך? שחף

זה פותח אוטומטית את המייל של המחשב, וזה לא המייל שלי...הוספתי כאן בהודעה את הכתובת מייל שלי, אולי זה יעזור איכשהו. בינתיים לא מצליחה לשלוח הודעה... לא משנה כבר:( כן משנה, אבל... לא חשוב

:)

כאן אני יכולה לכתוב, לא הצלחתי לשלוח הודעה במייל, כי המחשב פתח לי אוטומטית את המייל הראשי של המחשב, שהוא לא שלי. אבל זה הסתדר בינתיים, כי כתבתי פה את המייל שלי וקיבלתי שם את הכתובת מייל של אידה. תודה בכל מקרה:) שיהיה יום נעים, אני עדיין בלילה מבחינתי, עוד מוקדם מדי בבוקר עכשיו..

http://communabuilder.tapuz.co.il/UsersFolders/anatoa/images/1402200570868.jpg דמעה

תודה שהזכרת לי

דמעה יקרה איתך מחזקת אידה

צריך להדפיס את זה ולטלות על המראה או על המקרר או לא משנה איפה, העיקר שיהיה מול העיניים

שכבתי לי במיטה וכל הזמן חשבתי על הילדה שהייתי ואולי על אותה הילדה שחייה היום בתוכי כבר יותר משבוע היא לא עוזבת אותי מנסה להבין, להתחבר, להתקרב מנסה לחבר ביחד את החלקים השונים שבתוכה מנסה לספר לעצמי את הסיפור שלה ולהבין את רגשותיה לא יודעת מה בעצם אני מנסה לומר לכן כנראה שפשוט משתפת במה שמעסיק אותי לאחרונה.....

מתי נתנת או הקדשת מחשבה לילדה הקטנה? היא תמיד נדחקה לפינה אף אחד לא חשב או התייחס אליה... בטוחה שזה עושה לה עכשיו רק טוב!!! אידה

אולי זה עושה לה טוב אבל אותי זה מבלבל משהו.... לא יודעת להגדיר כל כך מה בדיוק מבלבל אולי הרצון שלי להתקרב והקושי שבכך

איתך כל כך מתבלבלת, מתחברת, מתנתקת, מחוללת, בוכה, צוחקת, חייבת למצא את הדרך לאיחוד המשפחות הזה היא שם מתחננת ליחס חם ואוהב להבנה וקבלה והיום את יכולה לתת לה את מה שהחסירו ממנה חיבוק לכן יקרה

תודה ליזוש אני מקווה שאני באמת אצליח :)

חשבתי שעניתי לך אתמול. מה קורה לי? שחף יקרה.אני אביא כרית רוצה שאשן לצידך? תזהרי בעלי כל הזמן מתלונן שאני נותת בעיטות מתוך שינה :) לי נראה שאשאר ילדה עד שאמות.קראתי פעם כשעוברים טרומה נתקעים בגיל שלה.אין לי מושג אם זה נכון. אבל אם כן זה מסביר מדוע נשארה בי תמימות של ילדה.שלא חושדת ולא מבינה למה ואיך מישהו ירצה לפגוע בה.ומסתבכת בגלל זה תדיר. במקום להתנהג כחתולת רחוב מחושלת.

אני חושבת שבכל אחד מאיתנו נשאר עדיין משהו ילדי גם באלה שלא עברו טראומה וזה מה שנותן לאנשים חן מיוחד, זה חלק מאוד חשוב וחיובי מי ששכח את את החלק הזה בו נהיה מקובע ומרובע, יבש ומשעמם

אחרי כל-כך הרבה שנים, שהיא נדחקת לפינה, אותה ילדה קטנה, לא פלא, שמבלבל מאוד למצוא אותה. הילדה הקטנה הזו היא בעצם את, מי שאת באמת, כמו שאת בדרך הפשוטה ביותר להיות... אוהבת אני :-)

תודה :) האמת שמצאתי אותה כבר לפני כמה שנים אבל עד עכשיו שנאתי אותה ורציתי רק לסלק או להרוג אותה, כי הפריעה לי לחיות ורק עכשיו התחלתי להרגיש את הרצון והצורך להבין אותה ולהתחבר אליה

אין לי נקודות אור... כואב לי...פיזית מאוד...וגם נפשית רע לבד מפחדת ממה שיהיה.. לא רואה אור.... מצטערת... http://www.photolight.co.il/photo/2007-06-06/75750.jpg דמעה

מצטערת שעדיין כל כך כואב וקשה מבינה כמה המצב מפחיד אבל אני בטוחה שהכל יהיה בסדר את תעברי את זה עוד מעט זה יהיה מאחורייך וכבר לא יכאב כל כך מחבקת בעדינות, שלא יכאב אוהבת שחף

מצטערת לשמוע שכ"כ רע לך מקווה שהכאבים יעברו לך מהר ושזה משהו הפיך שולחת לך חיבוקים וחום להפשיר את הכאב תרגישי טוב יקרה ממני שבלולית

דמעה יקרה שולחת לך מעט אור חיבוק ומנת בטחון תקווה שהכל יהיה בסדר אידה

בעצם לא כל כך שברירית. ידעת שטיפות גשם לעולם לא נפגשות ,לא פוגעות אחת בשניה.כי אם כן העולם היה נחרב.בן אדם היה הולך ופתאום היה חוטף דלי מים על הראש. ועוד משהו,את יודעת כמה כח יש בטיפה קטנטנה אחת.היא מסוגלת לנצח סלעים ולחורר אותם. הדמעות שלך ימיסו את הכאב וימגרו אותו יום יבוא דמעונת ואת תבכי דמעות של גיל

עוד לא הספקתי לקרוא, רק הצצתי קצת וראיתי שיש לא מעט כאב היום בפורום אז חייבת להכניס קצת אור, שיאיר ואולי קצת ירכך את כאבי הלב *הפורום חיי ונושם כבר תקופה די ארוכה וזה מקור תמיכה משמועתי מאוד עבורי ואני מקווה שגם עבור שאר הבנות. ותודה על כך לכולכן, כי אתן עושות אותו לכזה! *לקרוא את כל נקודות האור של הבנות האחרות ולראות כמה בנות הצטרפו לרעיון, זאת נקודת אור ענקית! ושוב תודה לכולכן !:))) *השבוע היה די הרבה זמן פנוי בזכות חנוכה. אז לא היה ועומס ואני לא מרגישה את הלץ בלהספיק את הכל. *לא נדבקתי בשום מחלה השבוע! הידד!!! *באחד מהשיעורים היינו צריכות לעשות מתנות לילדות הקטנות שהיינו. ואני נתתי חיבוק לילדה הקטנה שבתוכי – פיסלתי את עצמי הגדולה, מחבקת את עצמי הקטנה. הישג משמעותי! רק שבדרך גיליתי שבטעות פיצלתי את הילדה ל-2 ועכשיו יש שתי ילדות, שלאחת מהן אני עדיין לא מצליחה להתחבר ובכלל לא יודעת איך לגשת אליה. *ממשיכה להכיר את עצמי, לגלות כל מיני נקודות חדשות שלא הכרתי או ששחכתי מהן. הדרך לא קלה, אבל בהחלט מאתגרת, מסקרנת ומספקת. *מרגישה יותר מוכנות להיפתח ולשתף את הכיתה (בלימודים שלי) וזה בהחלט שינוי חיובי. כנראה שלמדתי יותר לסמוך על הבנות ועל המרצות שם. מעניין לאן זה יוביל אותי. *החג לא מתסכל אותי ולא עושה לי רע כמו בשנים הקודמות. וגם אם לא ממש חגגתי עם מישהו, יכולה קצת להתחבר אל החג גם לבד עם עצמי. עושה לי טוב האור שבחג הזה. כנראה שזה בזכות כך שלמדתי להתחבר לאור הפנימי שלי. נראה לי שכאן אסיים.... מחכה לנקודות האור שלכן! שיהיה לכן סוף שבוע מלא אור - האור של הנרות והאור שבא מבפנים חג שמח שחף

אני כאן - וזה נעים נעים הפעם אחרי תהליך ארוך כואב ופורץ דרך הצלחתי סוף סוף לגעת בה להראות לה שאפשר אחרת לא סתם נשלחתי לכאן עכשיו כשעוד בנות שקועות עמוק בדיוק באותו תהליך אז.... גם זה מדהים איך שדברים פועלים בשבילינו כך שנוכח לחזק האחת את השניה ממקום של ידע ומודעות מצרפת מה שכתבתי על פריצת הדרך הזו החלק הראשון קשה (טריגר ) והחלק השני מדבר על הפריצה והשינוי המדהים שקרה זהו נס חנוכה שלי: מדבר על התהליך של לפגוש את הישויות השונות החיות בתוכי הייתי חייבת לפגוש אותה/ן להרגיש את החידלון את מה שהן גורמות לי - את האטימות, את האדישות, את הקרירות, את ההתנתקות. הייתי חייבת לפגוש אותן, לכאוב אותן. המיפגש הזה כל כך כאב שבפעם הראשונה בחיי הארוכים הבנתי פתאום, את הדחף הזה - לחתוך. לחתוך בבשר החיי, בבשר של עצמך, כדי להפסיק כאב אחר. הכאב היה כל כך חד שהיה רגע בו ראיתי עצמי, בעיני רוחי, לוקחת סכין ענקית וחותכת באמצע החזה. חותכת כדי לאפשר לה לקטנה הזו האומללה שיושבת שם בפנים מכווצת בפחד ושיתוק עם עוד יצורים (חלקם שבריריים עדינים וחלקם מגעילים עד בחילה) לצאת החוצה. חוסר היכולת שלי לשחרר אותה בכלים שלי שאני כל כך טובה בהם דימיון - אוטוסוגסטיה - ציור- פיסול כל אלו לא עמדו לי. חוסר היכולת הזאת שלחה אותי אל הסכין. תודה לגילי המופלג (אני זקנה מדי להתחיל עם השטויות האלו) הייתה בי מספיק הכרה שלא לעשות את זה. והידיעה שזה בכלל עבר במוחי מאוד הבהילה וזיעזע. אז חזרתי לכאן לבלוג לשחרר קצת ממה שעובר עלי. ועכשיו קורים דברים טובים, כנראה שהשלב הזה היה הכרחי. אתמול הצלחתי להפיח בה חיים. אתמול הזמנתי אותה לחוות איתי דבר שבשבילה הוא : מגעיל, מלוכלך, מאיים. נתתי לה להיות עם אהובי עם האיש שהציל אותי שתרגיש שזה יכול להיות הדבר המופלא ביותר בעולם. וזה הצליח חייכתי אליה אמרתי לה שזה בסדר והיא... או... איך שהיא נהנתה והחלה לרקוד ולחייך. הנערה העצובה הזו, שהחיה הנוראית ההיא גנבה, חרבה, רמסה, הרסה, וטרפה את עלומיה, היום יודעת שאפשר אחרת. שהחוויה ההיא שקובעה במוחה בקשר לאקט השמימי הזה היתה מעוותת, ושהגיע הזמן לסלק אותה ולהחליפה בחוויה המתקנת שחוותה דרכי דרכו אתמול... "ברוך מחייה המתים". שבת שלום וחג שמח - מי אמר שלא קורים ניסים בימינו???

איזה יופי לראות אותך כאן נשמע שאת עושה תהליך מדהים!! באמת! כל הכבוד! את בדרך הנכונה חיבוקים וגעגועים שבלולית (מותשת לשעבר)

כל פעם אני נדהמת מחדש מהיכולת שלך לבטא את עצמך בצורה כל כך חדה, בהירה, עוצמתית וגם ציורית להפליא! ואני מסכימה איתך, זה פשוט נפלא שיש את המקום הזה בו אנחנו יכולות לחלוק את חוויותינו, לשתף בתהליך ולתרום ולהיתרם אחת מהשניה... שבת נעימה ומרגיעה שתהיה לך וחג שמח שחף

שחפית, כמה נקודות יפות וטובות, כל הכבוד!! כיף לקרא אותם :-) ועכשיו אני אנסה לשחזר את שלי רק שמענין שכשאני צריכה לשבת לכתוב אותם הכל בורח לי אבל אני מנסה: הממ הצצתי קצת בבלוג כדי להיזכר, אבל זה חוקי נכון? P-: * ירדתי השבוע 2 קילו * היו כמה פעמים שעמדתי בפיתוי של המון אוכל ממש מעורר תאבון סביבי ואכלתי רק את הפירות שלי מהבית * הלכתי כל יום ברגל ואפילו מצאתי שזה עוזר לי להרגע או לשחרר מצב רוח דכאוני * אני נהנת לשם שינוי מהרעיון של חשיבה חיובית (מה שתמיד דחה והרחיק אותי מאד) * סופ"ש הגיע וכיף בבית החם כשבחוץ קר :-) שחפית תודה! סופ"ש נעים לכולם שבלולית

להציץ זה אפילו רצוי, כי אז נזכרים ביותר נקודות שהיו בשבוע הארוך הזה :) אני בכלל עשיתי לעצמי באמצע השבוע רשימת ביניים במחשב והיום העתקתי אותה והוספתי כמה דברים.... יש לך הרבה נקודות משמעותיות ביותר כל הכבוד לך על השינויים שאת עושה!!! גאה בך מאוד! שחף

בן זוגי לשעבר, הגיע אלי היום עם סופגניות והדלקנו חנוקיה והיה ממש ממש נחמד נהנתי מאוד :)

איזה יופי נשמע ממש כיף :-)

חושבת המון על להיעלם. זה ממלא את כל המחשבות, כל הזמן. רק לא להיות, לא להרגיש יותר ולהיעלם. ככה זה ייעלם גם ולא יהיו יותר לילות ארוכים שנרדמת רק בחמש-שש בבוקר אחרי התקפי חרדה ובכי לא פוסק. שנשארת עם זה לבד ואין אף אחד.. אין אף אחד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוףף:( זה ממש קשה עכשיו..בשבועות האחרונים הפלאשבקים עולים כל הזמן כמעט, בערב, בלילה, כשבמיטה כשלבד. אני צריכה חיבוק. אמיתי. והכי דפוק זה שאפילו אם היה חיבוק כזה, אז לא הייתי באמת מסוגלת. לא הייתי מסוגלת שיתקרבו אליי, אבל ממש צריכה את הקירבה הזאת, הלא פוגעת ושלא כואבת ושבטוחה. אבל בכל מקרה אין. אז זה לא משנה. חושבת המון על להיעלם. אולי עדיף ככה. כבר אין לי כוח. סליחה.

אני מבינה את הקושי.. את הלבד שאת מרגישה הצורך בחיבוק והקושי לקבלו...לאפשרו.... מעגל קשה שצריך לפרוץ להיות עם אחרים, לפנות לטיפול אולי גם קבוצה הרבה יותר קל ביחד מקווה לראותך איתנו זה גם יכול לעזור שבת שלום

תעזרי לי לא להיעלם:( אמרו לי כאן בשירשור להודעה הקודמת שהשארתי, שאולי תדעי לכוון למטפלת, לטיפול, כי הטיפול שלי מסתיים בשבוע הבא. ואין לי מוגש מה אני עושה אחרי השיחה האחרונה איתה. עם הפסיכולוגית. אין לי מושג:( וזה מבהיל. אני לא אצליח. הכל מתפרק לי. הכל נופל, לא טוב לי עכשיו.

מכירה את ההרגשה הזאת של הלבד החונק של הלילות הלבנים הבלתי נגמרים שהכל נראה שחור ולא רואים את האור מן בור שחור כזה שלא ברור איך יוצאים ממנו אבל יכולה להגיד לך מהניסיון, שיש תקווה, שתראי עוד ימים יפים ושמחים העיקר הוא לא לאבד את התקווה ולהמשיך להילחם, להמשיך להיאמין שיהיה טוב והטוב יבוא, את עוד תראי! ובנתיים שולחת לך חיבוק חם, עוטף ומגן שתרגישי קצת פחות לבד שחף

אני באה תתכונני אני קופצת עלייך

ילדה מפחגרת! שוכחת לקחת כדורים עכשיו מתלוננת על כאבים רעידות פנימיות בכל הגוף וזה לא עובר. סיוטים בלילות האחרונים שממשיכה לחלום אותם ולא להתעורר בבוקר משחזרת הסיוטים ואומרת לעצמי "מזל שזה רק חלום" עד כמה עוד אמשיך להאבק בכאב? עד מתי אמשיך להרגיש את הכאב? נראה כמשהו שאתחיל ולא נגמר וכנראה שלא יגמר לעולם. וכבר שנתיים + אני בטיפול עדיין עם אותה ההרגשה עדיין באותה הנקודה. לא מרגישה שמשהו משתפר אלה כל פעם מחדש הולך ומתדרדר. עייפתי מההתמודדות האין סופית עייפתי מהחיים.. מפחדת להרים ידיים מצד שני, לא יכולה להשאר כך לעד.. עייפתי! שבת שלום לכן,

ואחרי הכלף במקום להכנס למיטה ולהעלם אני צריכה לנסוע לדודה שלי בבית חולים, החליקה השבוע באמבטיה שברה רגל ונפתח לה הראש.. אין לי כוחחחח

מצטערת נורא לשמוע על הדודה שלך איזו נפילה ,לשבור רגל זה סיוט וגם לפתוח את הראש ? היא אישה מבוגרת ? מאחלת לה רפואה שלימה והחלמה מהירה

ילדה מפגרת ? ממש לא !!! אולי מבולבלת,,,,,,, כשושכחים לקחת כדורים יפתי יש תופעות לוואי כמו שאת מרגישה עכשיו נשמה , את סובלת גם בגלל הנסיבות שלא היו תלויות בך ותהיי חייבת להמשיך להילחם על עצמך עם כל הכאב כי זה התהליך אין קיצורי דרך וההתמודדות אינה אין סופית ,פשוט צריך שהכללללללל יצא החוצה כדי שתרגישי את ההקלה , תשאלי את שחפית ואת ליזי הן יגידו לך שעם כל הסבל התהליך כדאי כי יש שינוי גדול לטובה את לא יכולה להרשות לעצמך להרים ידיים ,עוד לא ניסית את כל האפשרויות ונכשלת נכון ???? ואת לא תישארי כך לעד , את תצאי מזה, פשוט לוקח זמן וגם הנסיבות ,,,,,,,,,,, מחבקת לך המנומונים מתוקה

מעצבנת אותי.. שונאת אותה אוף, הלכתי.

למה לשתוק??????????????????? כי גם ככה אני לא יודעת לדבר כאב לא יודעת להביע כאב זה סתם נראה לי מילים מיותרות מילים שלא ממש מאמינים להם.. או איך קוראים לזה.. "רחמיים עצמיים".. ס''עמק.. שונאת את המילים שונאת את עצמי אז עדיף לשתוק להראות שאני בסדר מאשר לפתוח את הפה לדבר על הכאב ולחשוב על זה שאפ'חד לא מאמין אפח'ד לא באמת יודע על מה אני מדברת.. אפח'ד לא מבין איך אני שוכחת כדורים.. גמני לא מבינה. זהו, צריכה לזוז תודה חתולה

כל כך רוצה בשבילך כבר טוב ו... בעצם גם היה הרבה טוב בזמן האחרון ההצלחה במדא - מה.. לא נחשבת??? בובה - עוד חיבוק אחרון לפני שבת - אוהבת - ליז

תמיד טוב חיבוק.. כי חיבוק תמיד חסר .. אז לא יזיק. תודה מאמי שלי. אוהבתותך

בובה יקרה הרבה מאוד זז את לא רואה? לא מרגישה?! אם רק תקראי את ההודעות בפורום תחושי בהבדל אני יודעת... יש הרבה כאב אך יבוא היום ותרגישי הקלה תרגישי בטוחה יותר סבל וכאב של שנים מצריך עבודה ו...גם התמודדות של כדורים...ושכחה... אנו איתך חזקי ואמצי אידה

הלכו לי לאיבוד חברות,,,,,,,,,, איפה אתן בנות ? אולי תעשו נס לחנוכה ונראה אתכן כאן ? תשמיעו קול בבקשה אתן חסרות בנות יקרות

אני פה תודה.. :-) מה שלומך יקרה? איך את מרגישה?

כואב מידי להרגיש ,לא מרגישה שייכת לשום דבר ולאף מקום,המציאות הזאת תופסת לאן שאני לא אלך, המון הבנה כמה לא ניתן לשנות את המציאות שלי,קשה לי להתבטא יותר ממה שאני כותבת זה חזק יותר התחושות מהמילים מרגישה שהולכת להעלם בתוך החללים של חיי

מיום ליום מרגישה אייך הרצון לשרוד הופך להיות רצון להעלם אני לא מוצאת את עצמי,לא מוצאת מנוחה לנפשי הסוערת כל הרגשות חברו לכאוס אחד גדול הייתי פרפר צבעוני שפעם עף גבוה בשמים היום הוא מכוסה בבוץ טובעני לא מצליח לעוף רוצה להפסיק להלחם כי המציאות שלו חזקה יותר מונח על הקרקע מחכה להמעך על ידי נעל דורסנית

בלי הרבה מילים כי אולי כבר אין לי הרבה מה לומר,בלי הרבה כוחות כי אולי כבר אין לי ממש כוחות יותר,אולי בגלל ש.... אולי כי... שוב אין לי הרבה מילים, דיברתי אל מה שאבא שלי עשה לי ואני מרגישה אשמה וכואב לי שאני בצומת אכשיו גדולה של לכאן או לכאן או לכאן ואבא שאולי יבו לבית החולים ואני יגיד לו,הרופא והצוות יהיה איתי ויגידו לו.... ויודעת שאני לא ממש מורגשת גם ככה,ולא ממש יודעת למה ומה אני בכלל אומרת לכן. בכל מיקרה רציתי לאחל רק חג שמח לכולם.מצטערת שאני ככה

היי עמיתוש חג שמייח גם לך וטוב שנכנסת גם אם אין לך הרבה מילים או הרבה כוחות , מבינה אותך , קשה להתמודד נגד הורים שפגעו , גם תחושת האשמה נורמלית כי אף אחד לא מצפה להיפגע מהורה שלו , דווקא המקום שצריך להיות הכי בטוח בשביל כל ילד ,את מבולבלת בגלל הפגישה עם אבא ועם הרופאים , פוחדת שאולי לא תוכלי לומר את מה שיש לך , אולי מתביישת לומר לו בפני את מה שיש לך ומה שאת מרגישה ,הצוות הרפואי שאיתך יתמוך בך , את לא תהי אתו לבד , וגם כאן את לא לבד מתוקה את יודעת נכון ?אני שמחה שנכנסת כי ככה יודעים מה קורה איתך , מחבקת ברכות-איתך חטולה במגפיים

אני מצטערת באמת,אני בתוח עולם שלם שנארס לי,בתוח חלומות של זוואה אל כל מה שקורא איתי,בלחץ נוראי,לא יודעת עוד כבר מה לומר ,אולי סליחה אל המקום שאני תופסת,רוצה להיות אוויר ולא להרגיש יותר כלום,כל כך קשה לנשום אכשיו,קשה להיות בעולם שחור כל כך. שוב מצטערת אני בבילבול נוראי

קודם כל את לא טופסת מקום של אף אחד יש פה מספיק מקום לכולם ובשביל זה קיים הפורום הזה בשביל לבוא ולשתף אני מבינה שאת עוברת עכשיו תקופה מאוד קשה ומבלבלת ויחד עם זאת יש משהו חדש שנותן תקווה לעתיד את שיתפת את הצוות במה שעבר עלייך בכל השנים האלה וזה משהו מאוד משמעותי זה עוד צעד קדימה צעד מאוד שממש לא קל לעשות אותו תראי את זה כהתקדמות שלך בתהליך שאת עוברת שהאור של החג יחמם אותך מבפנים תרגישי את האור ממלא את כולך ומאיר לך את הדרך חג שמח שיהיה לך שחף

אני חדשה כאן....לא בטוחה איך להוציא את מה שאני שמרגישה, מה יגידו על זה בכלל.. לא יודעת ממה להתחיל.. חייבת להוציא את זה איכשהו, 10 חודשים בטיפול ולא ממש מצליחה, מדברות על זה רק מסביב. החלטתי שאני צריכה לנסות, ולראות שאני שורדת גם את זה ושזה בסדר. אז חשבתי לנסות לכתוב את זה כאן. אני בת 21. ומה שקרה, קרה לפני 14 שנים, אבל לא זכרתי את זה. הדחקתי, לא במודע, הראש כאילו שם את זה בצד כי לא יכל כנראה להתמודד עם זה אז, בגיל הזה. וזה עלה בשנה האחרונה,ומאז זה לא מפסיק לעלות. בזיכרון. וזה מציף כל פעם, מנתק מ"כאן ועכשיו". לא מרגישה כאן. מרגישה לגמרי שם, גם פיזית. כאילו שהגוף חווה את זה שוב, וזה ממש קשה:( הגעתי למצב שאני לא ישנה בלילות, כי זה כל פעם עולה,מציף ומכאיב מחדש. כאילו מזכיר לי שאני צריכה להתמודד עם זה, אחרת זה ימשיך לעלות ככה בפלאשבקים ולגרום לחרדות. אז אני מנסה להתמודד עם זה, להוציא הכל החוצה, כדי שלא יכאב יותר. שלא יכאב כמו עכשיו. שיכאב פחות ולא ינטרל אותי ככה ביומיום. ניסיתי לקרוא על זה, כדי להבין מה קרה לי. לפי ההגדרות זה נחשב לאונס. ויותר לא מזכירה את המילה הזאת. שונאת את המילה הזאת. הייתי בת 7.. שיחקתי בחוץ, ברחבה של הבית, גרנו אז בבית דירות. והייתה רחבה כזאת/מרפסת מתחת לבית ושיחקתי שם. והיה עובד תחזוקה לבניין, לוועד בית. שרת שעבד בבניין ותיקן דברים. והוא עבד באותו יום במקלט, שנמצא באותה קומה של הרחבה. והוא כנראה קרא לי לבוא רגע. לא יודעת, לא זוכרת איך נכנסתי או איך יצאתי. מניחה שהוא קרא לי לרגע. הזיכרון שיש לי הוא מהמקרה עצמו. וזה ממש מתסכל וגורם עוד יותר לתחושת אשמה, שאין לי מושג איך נכנסתי לשם ואיך נכנסתי למצב הזה. ואיך יצאתי ממנו בסוף. הזיכרון שיש לי הוא שאני עומדת במקלט. עם הגב לפתח של המקלט. אני עומדת במקלט והוא עומד מאחוריי. ואני בלי בגדים מהמותניים למטה. לא יודעת איך :( . לא זוכרת איך. הוא עמד מאחוריי ושם יד אחת, (שניה נשימה עמוקה) שם אותה באיבר המין אצלי. וזה ממש כאב. שם את האצבעות. (מפסיקה רגע). ואמרתי לו שזה כואב ושיפסיק. אבל הוא שם את היד השניה על הכתף ולא נתן לי לזוז, כי ניסיתי לזוז ממנו. ואחרי שאמרתי לו שכואב, הוא אמר שזה נעים. והמשיך. לא יודעת כמה זמן זה היה ככה, כנראה משהו כמו דקה, אבל זה הרגיש כמו המון זמן. ואחרי שהוא הפסיק והוציא את היד אז הוא סובב אותי עם הפנים אליו, ואז ראיתי שהוא גם בלי בגדים מהמותניים למטה. (שוב מפסיקה רגע, סליחה). והוא תפס לי את היד והצמיד אותה. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני. לא הבנתי בכלל מה הוא עושה בכל הזמן הזה. רק שכאב לי ורציתי ללכת משם. הוא הצמיד את היד שלי לאיבר מין שלו. ואחרי שהוא שיחרר את האחיזה מהיד שלי, אז לקחתי אותה חזרה אליי. ואז הוא עמד מולי ושיחק עם עצמו. אונן מולי. והכריח אותי לעמוד שם ולראות מה הוא עושה. וזה היה בערך בגובה עיניים אצלי, אולי קצת יותר נמוך אבל לא בהרבה. כי הייתי קטנה והוא גם נראה גבוה (כנראה שלא גבוה מהממוצע, פשוט ככה זה נראה בגיל 7). וזהו. ואני לא זוכרת מה קרה אחר כך. לא זוכרת איך התלבשתי או איך יצאתי משם. לא יודעת למה לא סיפרתי אז להורים או למישהו. לא סיפרתי לאף אחד. פשוט הראש שם את זה בצד וניסה לשכוח. עכשיו הכל חזר ומעלה את הזכרונות מחדש. פלאשבקים, דיסוציאציה, מחשבות אובדניות, הרטבה בלילה(ממש מתביישת בזה. אני יודעת שזו התגובה של הגוף לחרדה, אבל זה ממש מרגיש דפוק שזה קורה בגיל כזה) :( וזהו. סליחה על האורך. אני צריכה ללכת להירגע, להסדיר את הנשימה, לא טוב עכשיו.

שכחתי לספר שהטיפול מסתיים בשבוע הבא ונשארה לי רק עוש שיחה אחת עם הפסיכולוגית:( לא כי אני יכולה לסיים טיפול ולא כי סיימתי תהליכים, כמו שאפשר לראות, ממש לא סיימתי תהליכים...זה בגלל אילוצים...היא מסיימת התמחות וזה דרך קופת חולים ולכן מוקצב לפרק זמן מוגבל. אני אקבל כנראה טיפול נוסף בקופת חולים, אבל יהיו חודשיים-שלושה שאני אצטרך להמתין, בין סיום הטיפול הזה לתחילת הטיפול הבא. ואין לי מושג מה אני עושה בזמן המתנה הזה. איך אני אתמודד.גם ככה עכשיו זה לא פשוט, גם עם ליווי...לא יודעת מה יקרה כשאני אשאר לבד:( לא חשוב. אני צריכה להפסיק לחפור. :(

כל כך מבינה אותך יקרה.. צר לי שאת נאלצת לעבור את זה. אני עברתי את זה פעמיים. את עכשיו ממש מחזירה אותי לפרידה מהמטפלת השניה שהיתה לי , לפני כמה חודשים בודדים.. צר לי , אני יודעת מה את עוברת עכשיו.. הלוואי והיה אפשר לעשות משו כדי שלא תעברי את זה.. תתקשרי ל 1202 . הם יהיו לך לאוזן קשבת, וגם אם תרצי מטפלת הם יכולים להמליץ לך על מישהי.. מחזקת

קודם כל חיבוק... עכשיו תקראי את השירשור מתחת ותראי שמה שעובר עליך נורמלי וטבעי ההדחקה ההתעוררות הפתאומית המערבולת שבאה בעקבות התעוררות הזיכרון. מקוה שאידה - מנהלת הפרום תוכל לעזור לך בעניין המטפלת וגם יש כאן בנות עם הרבה ניסיון בתחום שתוכלנה להמליץ לך איך לפעול את עוברת עכשיו תקופה קשה ועוד תהינה הרבה כאלו היום לאחר שנה +7 חודשים יכולה להגיד לך שזה משתלם שלומדים לחיות עם הכאב שהוא נעשה ניסבל שהוא אפילו נעלם לפעמים בהתחלה לכמה שעות אחרכך לכמה ימים ואז אפילו לשבועות וכשהוא חוזר... כשהוא חוזר כבר יודעים שהוא בר חלוף. שבת שלום יקרה ושהחג יאיר לך

שלום לך מנותקת ברוכה הבאה לפורום שלנו , עברת טראומה קשה בגיל מאוד צעיר , את אומרת שאת לא יכולה לדבר עם הפסיכולוגית שלך על המקרה שעברת ושעברו כבר 10 חודשים ,רוצה להרגיע אותך , לוקח זמן כשנפגשים עם מישהי/ו מיקצועי כדי לדבר את הכאב שלך החוצה , זה בכלל לא פשוט ובטח עוד לדבר עם מישהי שלא מוכרת , מישהי זרה , לא קל להיפתח ולהתחיל לדבר כאלו משום מקום , האם הפסיכולוגית מתמחה בנושא של פגיעות מניות ? כל התגובות שלך להדחקה נורמליות לגמרי , כמו שכתבת בעצמך המוח לא מסוגל להתמודד עם הפגיעה אז הוא שם את זה בצד עד למועד מאוחר יותר , עד לזמן שכן יוכל להתמודד עם מה שקרה לך , ועכשיו הזכרון מציף כי הוא עולה עם כל הרגשות והתחושות , כאלו שזה קרה רק עכשיו ,כולל הפלאשבקים , כולל כל מה שאת מרגישה ,אין לך במה להתבייש , הגוף מדבר את החרדה ולא משנה בת כמה את , תראי , יש מרכז לנפגעות תקיפה מינית בראשון , אם את גרה באזור המרכז תוכלי לקבל שם טיפול מעולה ,ויש את המרכז לנפגעות בטלפון 1202* , צלצלי שם אם את רוצה גם כדי לקבל סתם תמיכה נפשית ועוד כל מיני סוגי אינפורמציה שיכול לעזור לך , גם עכשיו תוך כדי כתיבה את עוברת התקף חרדה כי הכל צף למעלה , הייתי ממליצה לך בחום ללכת לטיפול אצל מיהי/ו שמתמחים בתחום של ניפגעות ,גם הגישה שם שונה ודבר אחרון , את לא אשמה במה שקרה לך ,אף אחת לא יכולה להיות ובטח שלא ילדה קטנה , אם זה בסדר מצידך שולחת חיבוק חם ואת לא לבד , את יכולה להכנס ולכתוב בקצב שלך כל מה שבא לך , כל מה שעובר עלייך , מה שאת מרגישה , ואנחנו כאן נשתדל לתמוך בך כמה שרק אפשר חטולה במגפיים

מנותקת יקרה מצטארת לשמוע על הטראומה הקשה שעברת זה מאוד נפוץ, ששוכחים את החוויה הטראומטית להרבה שנים, ואז בד"כ בעקבות איזשהו טריגר היא חוזרת ומציפה את כל עולמך את שכחת כי החוויה היתה קשה מנשוא, כי לא היית מסוגלת רגשית להתמודד איתה עכשיו כנראה את כבר מספיק חזקה נפשית על מנת להתמודד עם הזיכרון הכואב ועם כל השלכותיו ולכן הזיכרון חזר אלייך זה היה מאוד אמיץ מצידך לבוא ולספר את הכל זה דורש הרבה מאוד כוחות נפשיים וזה צעד מאוד גדול קדימה - לשחרר את הסוד, לפרוץ את חומת השתיקה חשוב מאוד שתדעי שאת לא היית אשמה!!! את לא ידעת שהמנבל ההוא יפגע בך!!! לא יכולת לדעת!!! מי שאשם הוא זה שפגע!!! בקשר לטיפול, כפי שכבר אמרו לך, מאוד חשוב שהמטפלת תהיה מומחית בטיפול בנפגעות לכן כדאי לפנות למרכז סיוע 1202 והם יתנו לך טלפונים של מטפלות באיזור שלך כמו כן יש שם מתנדבות את תמיד יכולה להתקשר לשם ולדבר איתן כשקשה לך ואת מרגישה צורך לדבר עם מישהו, את לא חייבת להזדהות וגם, את תמיד מוזמנת לכתוב כאן, להוציא את כל מה שעל ליבך ואנחנו נהיה כאן כדי להיות אוזן קשבת ולתמוך שתהיה לך שבת רגועה ושקטה שחף

שוב ברוכה הבאה מצטערת לשמוע על החויה הטראומטית והקשה שעברת יש בי כעס עצום לקרוא את סיפורך ולחשוב על החלאה שניצל את הילדה הקטנה! מצטערת שעד כה לא הצלחת לפתוח ולדבר על כך בטיפול ...והינה הוא מסתיים. כנראה שזה הזמן להתחיל טיפול חדש ומקצועי תמיד תוכלי לפנות אלי במייל ואנסה לעזור. כאן איתך אידה

כתבתי לך כבר למטה שקראתי את הבלוג.וזה כל כך אני לא להאמין אני לפעמים מרגישה שאני אפילו שלוש ישויות.אז את יכולה להיות רגועה וחתולה הרגת אותי.עם הקטע של האפור .זעזעת אותי אני לא יכולה להסביר. לפני חודש בערך לא יכולתי להביט לעצמי בעיניים נבהלתי ממה שראיתי איך פגישה אחת הציפה אותי כל כך.אתן יודעות שעד לפני שנה לא ידעתי כלום הדחקתי טוטואלית.ופתאום גל אדיר ועכור פרץ ושטף אותי.צונאמי

זה היתרון של הפורום לגלות שמה שקורה לנו זה נורמלי ובסדר הרי כשלא מדברים לא יודעים שגם אחרים חווים את אותן התופעות ועכשיו - יאללה להשתגע - משוגע זה בסדר - זה הכי נורמלי שיש מסתבר והכי נכון לעשות את זה בליווי של מטפל/ת טוב/ה איזה כיף שוב להפגש - געגתי...

גם אני מאוד מאוד לילה טוב חלומות נעימים

הכתיבה של ליז מהממת , הרבה פעמים הרגשתי כאלו היא כותבת דברים שאני מרגישה , ליז פשוט מרגשת כי היא כל-כך אמיתית , כנה ונהדרת , אני מקווה שה "זעזוע " הוא חיובי , את יודעת , גם לבוש הוא סוג של מסכה, את מקרינה באיפור ובלבוש את מה שאת רוצה שאחרים יראו , כלומר , אני מאופרת ואני נראית ממש יפה , ואני גם לובשת את מה שמראה אותי נאה ביותר כי חשוב לי שיסתכלו עלי מבחוץ ויראו שהכל פשוט נפלא , אם רואים אשה נאה ומטופחת מה חושבים עליה ? וואוווו , אייך שהיא מושקעת ? אף אחד לא יודע כמה שבפנים היא אכולה ברגשות קשים שרק היא יודעת עליהם ובלי שום קשר ל,,,,,,,,אם היא מסוגלת להתמודד איתם , אספר לך משהו , אני ביומים לא הייתי קפדנית גדולה של לבוש כי מתוך מחשבה שאני הולכת ל,,,,,,,עבודה סה"כ אז לא נורא ,לא היה אכפת לי לגמרי , ביום שהייתי צריכה להגיע לטיפול או כשהלכתי לביקור או ארוע , חבל על הזמן אייך הייתי משקיעה באיפור , בלבוש , בישום , ומדביקה חיוך ענק' על הפנים כדי למשוך את האנשים להסתכל עלי מבחוץ , שחלילה לא יגידו , היי , מה קרה לך ? למה את נראית ככה ,מה נפל עלייך ?מה יכולתי לענות . לא אל תדאגו , סתם , הכל שטויות רק החיים נפלו עלי ????.מבינה מתוקה ? גם אנ י חייתי בהדחקה טוטאלית של ,,,,,,,,,,עד שיום בהיר אחד זה פשוט הפיל אותי ,ובזכות חברת נפש שלי הגעתי לטיפול , האמת שאני לא הייתי מגיעה לזה בלעדיה ובזכות הדירבון שלה , יודעת מה ? במבט לאחור נזכרתי שרק לטיפול לא הלכתי מאופרת , אולי בגלל שרק שם היה לי מקום בטוח שיכולתי להיות מה שאני באמת , אני ,ואל תיבהלי מהצונאמי , כשדברים מודחקים עולים פתאום כך מרגישים , את תהי בסדר מתוקה , רק תני לעצמך את ההזדמנות,

התכוונתי להראות שזו חוויה משותפת לכלנו ולהבהיר שאם נאפשר לה אם נקבל אותה כחלק מהתהליך כעניין בהחלט נורמלי שקורה לנו בעקבות החויה הממש לא נורמלית שחוינו אם נרשה לעצמינו- אז, הדרך להחלמה תפתח. שבת שלום יקרות חתולית תודה על המחמאה הלוואי והייתי כותבת רק דברים ניפלאים ממממ... אולי אביא לכאן בשירשור ששמעתי שמתנהל פה בימי שישי את הרשומה האחרונה שהיא בהחלט אופטימית - ואולי לא כי היא קצת כואבת.. נראה - אוהבת המונים

סתם חשבתי לי.. הרבה זמן לא ראינו אותה כאן.. בכל מקרה, ליזוש- שיהיה לך חג-שמח!! סמויה.

אני שאלתי את עצמי אותה שאלה אתמול התגעגענו אליך ליז איפה את? סמויונת בוקר טוב.

אני כאן :-) שורדת - חיה- ובועטת פרוט בתגובה לסמויה תודה דנה - חג שמח

רציתי גם לומר לך בהקשר של מה שכתבת לשחף וחתולה- שרק התחלת טיפול וזה לוקח זמן עד שתהליכים מתרחשים. אוף.. הלאווי והפסיכולוגית המשפחתית שלנו (שאיתה היו לי בעבר שיחות פרטניות) הייתה יכולה להיות הפסיכולוגית שלי. רק אותה אני רוצה! לא מוכנה ללכת לאף אחד אחר. טוב..נו את יודעת שאני...משוגעת...

את אפילו לא מתארת לך כמה שאני מבינה אותך זה כל כך קשה כשנזקקים למישהו כל כך. מתוקה תעשי צעד קטנטן חפשי מישהי אחרת תנסי מה יש לך להפסיד אוהבת בי יש לך נשמה ענקית זוהרת ומאירה

השמיעי קול! כאן בובה שדואגת מאוד!

התפתחויות טובות בהחלט - אור לנר שלישי אחרי שבועות של גהנום תודה מקסימה - חג שמייח

מצטרפת ל"חגיגה" ללללללללללייייייייייייייייזזזזזזזזזזזזזזזזזזווווווווווווווווווווווווווושששששששששששששששש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! את בסביבה??????? מה שלומך??? נאלמת ונעלמת...... השמיעי קול.......

מה קורה איתך נשמה . דואגים לך מאוד מילא , לי היו סיבות , מה איתך ? געגעתי לך המונים חטולה במגפיים

עושה טובה .. ההה..... אהובה - נישבעת שהתגעגתי - ותודה לסמויה שהעמידה לי סולם שאוכל לרדת מעץ הבושה . חג שמח יקרה

אני ביומיים האחרונים נכנסת ויוצאת מכאן רוצה לברך בחג שמח מרגישה לא כל כך נעים אחרי ההעדרות שלי... היו לי ימים קשים ופחות והיום פתאום איזה שינוי מרענן לכוון הטוב מתנצלת שלא כאן כמעט מרגישה שצריכה מעט להתרחק ומצד שני - מתגעגעת חג שמח לך ולכלן תודה על הדאגה

אתן עברתן טיפול נכון? אז ספרו לי איך זה עזר לכן.איזה כלים קיבלתן. לא הולך לי כל פעם כשאני מנסה לפנות לטיפול קורה משהו.ולא זז כלום לא רוצים לטפל בי.אני מסובכת מדי בשבילם.

שכחתי.אולי אתן תטפלו בי בינתיים? בקשה טיפשית בעצם כי אנחנו מטפלות אחת בשניה טוב בי בינתיים

אם לא רצו לטפל בך, זה אומר שפנית למטפלים הלא נכונים יש הרבה מטפלים שלא מוכנים לטפל בנפגעות, כי אין להם את הכלים המתאימים לכך כפי שכבר אמרתי לך, זה תחום בפני עצמו לכן חשוב לחפש מטפל דרך מרכז הסיוע, לקחת מהם טלפונים של מטפלים לדעתי גם עדיף מטפלת ולא מטפל, כי הרבה פעמים הרבה יותר נוח לדבר עם אישה על נושאים מסויימים, מאשר עם גבר ובקשר לכלים... קודם כל אני עדיין בטיפול ויש עוד על מה לעבוד.... נכון להיום למדתי הרבה יותר להתמודד עם הנפילות אני כבר לא נופלת כל כך עמקו, כמו פעם אין כבר את הבור השחור שאי אפשר לצאת ממנו עדיין הרבה פעמים קשה וכואב, אבל לא באותן רמות כמו קודם וגם אין כבר את התקופות הממושכות של דיכאון יש שעות קשות, לפעמים יום - יומיים ברצף, אבל כבר לא חודשים פעם כשהייתי נופלת, היה לוקח לי חודש חודשיים להתאושש ולצאת מזה לאט לאט זה הפך לשבוע - שבועיים ועכשיו זה יום - יומיים וגם זה נדיר לרוב זה קמה שעות קשות ואחר כך בסדר למדתי להתמודד טוב יותר עם מצבי הרוח, לשלוט בהם טוב יותר למדתי להיות יותר עצמאית, יותר לסמוך על עצמי, יותר להאמין ביכולות שלי החשיבה שלי וראיית החיים שלי נהייתה הרבה יותר חיובית, נהייתי הרבה יותר אופטימית אלו הם הדברים העיקריים שאני מצליחה לחשוב עליהם על הבוקר, אבל יש עוד :) וכל זה לא רק שאומרים לך תעשי ככה וכהה ואת עושה והכל נהיה מושלם זה עניין של תהליך ארוך שאת עוברת עם עצמך לא מספיק להעלות את הדברים למודעות צריך גם לעבד הרבה מאוד דברים ולאפשר לעצמך להרגיש אותם ורק השילוב של המודעות והרגש מאפשר לשינויים האלה להתרחש ויש גם עוד משהו משמעותי מאוד בטיפול - התמיכה את כבר לא מרגישה שאת מתמודדת לבד עם עצמך ועם העולם, יש מישהו לצידך שתומך ועוזר את נהיית מודעת יותר לעצמך, מבינה טוב יותר את עצמך ואת ההתנהלות שלך בחיים ובמערכות יחסים זהו, נראה לי שזה העיקר בטח פיספסתי משהו, אבל אולי חתולה תשלים אותי מקווה שעזרתי שיהיה לך יום מחוייך שחף

שיחה אחת בסך הכל בקושי נגענו במשהו ואני מרגישה כזה זעזוע.הבעיה כשמטציאים את כל הרפש.אני מתחילה לשנוא את עצמי ועויינת את ''זה '' שכביכול גרם לזה. אני גם מפחדת שלא יחליטו לאשפז אותי או משהו כזה

שחפיתושששששש את פשוט מדהימה אותי כל פעם מחדש , אני פשוט מאושרת לקרא את כל הדברים הנפלאים שכתבת לדנה , השינוי שחל בך כל כך משמעותי ומתקדם שאני ,,,,,,,,,, נשארתי בלי מילים ,,,,,,,,,נשמה , את לא צריכה שאף אחת תשלים אותך ,בטח לא אני , כתבת דברים חשובים כל כך ובשליפה אחת בלי לחשוב , את חושבת שאני כמוך מסוגלת לזה ? לפני שאני נכנסת לכתוב דברים רמיניים כמוך אני יושבת וכותבת לעצמי לפחות ראשי פרקים כי אם לא אני שוכחת ,אז גם אם לא כתבת כל מה שחשבת את לא צריכה להיות מושלמת , מקסימום את מוסיפה אחר כך , אני גאה בך כל-כך משהו משהו , באמת בלי צחוק , אני לגמרי רצינית , דנושהההההה תראי , אני כבר שנה וארבעה חודשים לאחר גמר טיפול , אם נראה לך שאני גמרתי עם כל העינינים שלי אז טעות בידך , יודעת למה ? כי הטיפול אומנם הסתיים עם המטפלת אך הוא ממשיך בחיי היומיום ,כל מה ששחפית כתבה הוא נכון לחלוטין בלי שום קשר לסוגי הפגיעות הדומות והשונות שעברנו כל אחת בנפרד , דרך הטיפול הוא להוציא או להקיע ממךהחוצה את כל הרע ששוכן בתוך נפשך הדואבת , מה שאת קוראת לזה השדים שבתוכך ,כל אחת מתמודדת עם השדים שלה כפי יכולתה , החשוב הוא לא לפספס את השדים האלה ופשוט לגרש אותם , אז ברור שחייבים לעבור דרך הרגש , בלי זה כאלו לא עשית כלום ,יודעת למה ? כי הכל מצטבר שם , ברגש הזה שלעולם לא שוכח , הגוף מדבר את הכאב שלו ,השכל רק עוזר לא לאבד כיוונים ,ואם זה קורה בשביל זה ישנה המטפלת , גמני כמו שחף מעדיפה אשה לשוחח איתה ולא גבר , איזה כלים קיבלתי ?עת חפירה , קילשון , מריצה אוטומטית שמתרוקנת מעצמה ,ופנסים עם עת החפירה פשוט המשכתי לחפור ולנסות להבין את כל ההשלכות שהיו כתוצאה מהפגיעות ,למשל : יש מי שלוקחת סמים , או שותה אלכוהול כמוני ,או סובלת מהפרעות אכילה כמוני , או חותכת ,אני למשל באחד מהתקפי השתיה שלי נסיתי לדפוק את היד ששלי עם הבקבוק על הקיר , פשוט רציתי לשבור את היד , לפגוע בעצמי מעבר לפגיעה של השתיה , ולא הצליח לי ,לא הבנתי למה לא הצליח אבל זו לא הנקודה, פשוט נסתי להבין מה היו ההשלכות ,,,,,,,,,מבינה ? גם בהשלכות של הפגיעות צריך לטפל , עם הקילשון הרגשתי מאוד חזקה , הרגשתי כמו השטן בכבודו ובעצמו חס וחלילה , נכנסתי בכל מי שעמד לי בדרך להמשך תהליך ההחלמה , כי לצערי ישנם עדיין פוגעים שהם חלק בלתי נפרד מחיי ,ולאחר שהרגשתי אייך הכוח להכנס בהם מחזק אותי יותר , אני לא נותנת יותר לאף אחד לקחת ממני את הקילשון , אני כבר לא אגרסיבית כמו שהייתי ובכל זאת עומדת על המישמר , זה אומר שאני כבר לא ניתנת לסחיטות ריגשיות מאף אחד שיהיה הכי חשוב וקרוב אלי בחיים ובנשמה , למדתי לשים גבולות לכולם בלי יוצא מהכלל שזה חודו של הקילשון !!!! ומריצה , איתה אספתי בתחילה את כל הזבל שהמשכתי להשיל מעלי , כל דבר הלך והתערם על המריצה ,כשהתחילו כל ההצלחות הקטנות להגיע , כל פעם נדלק לו פנס אחד קטן , כיום יש לי המון פנסים קטנים שמאירים, עד כדי כך שאני למדתי גם לסלוח לפוגעים אבל זה כבר נושא אחר שעשיו לא אכתוב היום , בהזדמנות , מבטיחה !!!!! אני בטוחה שאת מספיק חכמה להבין את הכלים שעליהם אני מדברת , את פשוט חייבת להיות אמיצה כדי ללכת עם זה עד הסוף כי זה כואב , אלוהים כמה שזה כואב , אבל כדאי , שלא יהיה לך לרגע ספק ,אני כבר רואה את האור , ותאמיני לי שהיה שווה לעבור הכל כדי להיות כאן היום , מקווה שעזרתי לך מתוקה , ואם יש לך עוד מה לשאול , אשמח לענות איתך ובשבילך כאן חטולה במגפיים

עם כל מה שכתבת לשחף.באמת רואים את השינוי בה את הכח. ואחרי שסיפרת מה שרצית לעשות ליד שלך אני אוכל לשתף אותכן בעוד דברים אני אוהבת אותכן שבת שלום

את זה עוד לא ממש למדתי - לקבל מחמאות..... כל פעם מחדש זה - כאילו, מה, באמת??? זה מה שחושבים עלי??? תמיד מופתעת ולא לגמרי מאמינה שזה אמיתי.... כלומר בראש אולי כן, אבל לרגש זה עדיין לא הגיע....

איזה שירשור מדהים - מלא כח עוצמה ותיקוה אתן ניפלאות וחכמות - כל כך מחזק לקרא ולהפנים את התהליך זוכרת כשרק הגעתי לפורום בהתחלת הטיפול שלי - חבולה ומבולבלת ואיך כבר אז עזרתן לי כל כך ועכשיו שנה ושבע חודשים בטיפול ורואה את התהליכים שאתן מדברות עליהן ומתחילה להשלים עם העובדה שזה לעולם ישאר חלק מחיי אלא שזה יהיה שם כשאני מודעת ויודעת זה מה שמפעיל אותי ואני בוחרת איך להגיב וכנ"ל לגבי אורך ועומק הנפילות והמפגש עם השדים אויי... כמה שאתן ניפלאות - תודה

בקשר לפחד הזה שאת משתגעת או שיחשבו שאת משוגעת כל כך נורמלי הפחד הזה - התחושה שקורים לי דברים מפחידים, שיש בתוכי שדים, שייכת בין השאר להשרדות של ניפגעות תקיפה מינית. שעל מנת לשרוד נאלצו לכבות את כל הרגשות, ובטיפול - אם עושים אותו כמו שצריך הכל מתעורר - חשוב כשזה קורה לזכור שבכל אדם קיימים השדים האלו, התחושות האלו, אלא שמי שלא ניפגע יודע לתמרן בינהם בטיבעיות, הוא מכיר אותם מאז ומתמיד, הוא לא היה צריך להתנתק מהם ולכן גם לא ניבהל כשהם מופיעים. אם את רוצה לראות איך ממש בחודש האחרון פגשתי בהם בעצמי את מוזמנת לבלוג חרום שלי - מזהירה - טריגר - http://blog.tapuz.co.il/sos1 המון כוח לך יקרה - מחבקת -ליז

את מבינה נשמה שזה משתנה רק בהתאם לבחירות שלך וכיום את כבר נמצאת במקום שהבחירות הן בידייך המבורכות אני נרגשת לשמוע אותך אומרת שאת כבר יכולה היום לזהות בחדשות את התהליך שאת עברת אז , בהתחלה , תגידי מתוקה ויקרה שלי אייך זה להרגיש מהצד שבו את נמצאת היום ? כשאת מרגישה אחרת מאז ? כמה כוח יש לך היום שאז לא היה לך ? כמה הבנות הגיעו יעדם ? וכן , זה תמיד ישאר חלק מהעבר שלך כי העבר לא יכול להמחק , הוא רק יכול עם הזמן להתעמעם , והעוצמה שלו הולכת ודועכת ,היא הופכת לפחות מעיקה וכבר לא תופסת את המקום ואת הכאב שהיו שם לפני הטיפול , זה אומר שנילחמת בשיניים ובציפורניים כדי לחיות , וניצחת נשמה ,כי זה נשאר מאחור , מחבקת לך המונים עם המונמונים של געגועים חטולה במגפיים

לליז,לעצות החכמות שלה,עתירות הניסיון.. היית חסרה... והנה את כאן.. תודה על השיר המקסים.. ולילה טוב.. חלומות פז..

לא מאמינה למראה עיניי.... סתם, סתם... כיף לראות אותך!!! התגעגעתי המוניםםםםם!!!!! ו.... תודה על המילים החמות אם בא לך, את גם מוזמנת להצטרף לשירשורי נקודות האור בימי שישי זה גם מחזק חבל על הזמן ואל תחשבי, זה לא מחייב! את יכולה רק לקפוץ לשירשור ומיד לברוח, אם לא בא לך להיות בפורום מחבקת חיבוק ארוך ארוך שחף

אני גרה מול המים -ריטה "אני גרה מול המים בין שדות ובין חול מעלי השמיים וממול ים כחול לפעמים אתה חי פה לפעמים אתה מת לפעמים הדמיון פה כבר נראה כמו אמת יש לילות של ירח במזרח הזה יש ימים שצורח הכאב בחזה אני גרה מול המים והאופק רחוק וגבוהים השמיים והים הוא עמוק יש ליופי פה טעם של עקבות מלחמה פה גדלים עשבי זעם בין פרחי נחמה כאן יודעות השפתיים לחייך לזמן כאן בוכות העיניים כבר שנים מעצמן אני גרה מול המים ונופים משכבר מספרים לי בינתיים איך הפכו לעפר כאן תמצא בכל אבן גם שרידי חלומות כאן נושאים את הסבל בתוך סל השמחות כאן שותים את הצער בגביעי אהבה כאן שרים שירי סער בין תפילות אשכבה " ותודה על איחולי הבריאות... דמעה

אכן שיר יפה מאוד מדבר המון , אולי לפעמים הכל,,,,,,,,,,,, חיבוקים רבים מתוקה

שהבאת את השיר אני גם מאוד אהבתי אותי שיר פשוט שמדבר על המורכבות של החיים הכל מעורבב אחד בתוך השני אני עוסקת בזה הרבה במחשבותיי בחודשים האחרונים

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1144134&passok=yes חנוכה שמייייייח.. וברוכה השווה :) לדמעה .. תרגישי טוב..

חג שמח בובה... שיהיה לך נפלא.. ובהצלחה בקורס..להצלת חיים.. זה אצילי בעיני שאת עוסקת בכך למרות מה שעברת....

.

זה מאוד מאתגר. זה גם קשה מבחינה נפשית(לא הכל) אבל תמיד רציתי את זה וכל כך שמחה שאני שם.. חג שמייייייייח

ווואווווו , מגניב , חוץ מהבובה שנראית כמו אחרי פיגוע חחחחח חג שמייייח ומאושר גמלך מתוקה

מאמי שלי. הבובה הזו עברה פיגועים החייאות מכות חשמל.. תאונות דרכים וכו'. ועדיין נשארה "במתים"

וואי נראה רציני כל העסק שיהיה בהצלחה במבחנים!!! ושיהיה לך הכי שמח בעולם! שחף

תודה מאמי.. חג שמייייייח ומלא באור

חזרתי מהאישפוז... עדיין מרגישה :( והתגלו בעיות בריאותיות חדשות אני מפחדת וזהו חג שמח... דמעה

דמעה... שתהיה לך רפואה שלמה...והחלמה מהירה.. ושהכל בריאותית יסתדר לטובה... נוחי לך בכיף...והסירי דאגות מליבך... איזה יופי ששוחררת..לכבוד חנוכה.. אה.. וחג חנוכה שמח לך יקרה עם הנרות הכי נוצצים וצבעוניים בעולם..ושיהיה הרבה מתוק בפה ובלב עם סופגניות מלאות ריבת תות... חנוכה שמח!

מצטערת לשמוע שהתגלו עוד בעיות בריאותיות מאחלת לך לחזור להריגש טוב במהרה שיהיה לך חג שמח , טוב שאת בבית ממני שבלולית

היי דמעונת שמחה שכבר חזרת הביתה , מקווה שהמחלות החדשות אינן רציניות אלה משהו בר טיפול מהיר , החלמה מהירה מתוקה , הלוואי שיקרה לך נס של חנוכה וכל משאלותייך יתגשמו

קודם כל טוב שאת כבר בבית נראה לי שזה אומר שהמצ כבר יותר טוב, אם כבר יכלו לשחרר אותך ואני מאמינה שיותר נעים להיות בבית, מאשר בבית החולים תנוחי לך ותתחזקי חג שמח ומואר שיהיה לך אוהבת שחף

רפואה שלמה לך יקרה חג שמח 3>

טוב לדעת שאת בביית הרבה בריאות ובשורות טובות איתך אידה

אני שמחה שאהבת את ההומור שלי. היום בבוקר הייתי צריכה לעבוד.ואז קיבלתי הודעה קוראים לה דנה חחחחחחחחח שהיא מבקשת שאני אבוא מחר במקום שלחתי לה מייד שאין סיכוי שאני יכולה רק היום .היא לא חזרה אלי.ונסעתי בכל מקרה שזה לוקח מינימום שעה וחצי להגיע התפללתי כל הדרך שלא יהיו פדיחות ושהיא תהיה בבית ברוך השם הכל הסתדר.ואני אצטרך לעבוד גם מחר. אוף !לא סיימתי ואני צריכה להכין שתי עוגות יום הולדת איך אני אספיק בדיוק? לא דיברתי עם אבא שלי חודשיים ומחר יש לו יום הולדת.אז החלטתי להיות נחמדה ולהגיע בהפתעה ועל הדרך לחגוג גם לבן שלי המתוק יום הולדת. והכי חשוב הלכתי לפסיכולוג הוא נחשב מעולה ויקרן פחד. הוא אומר שאני צריכה הרבה שיחות לפחות פעמיים בשבוע.וזה הון תועפות אין לי את האפשרות.ובמקום לשמוח בהדלקת נרות הורדתי דמעות.כי הייתי צריכה לדבר על דברים שמזמן אפסנתי בבוידם.ניסיון התאבדות ועוד כמה דברים לא נחמדים.ואת העיקר לא סיפרתי הוא לא יודע .קשה לי חג אורים שמח דווקא עכשיו שהכל נראה אבוד החלטתי שאני לא אוותר. ואני לא אתן לכמה נבלות שאני אפילו לא זוכרת להמשיך להרוס לי את החיים נראה מי יצחק בסוף א נ י!

דנוש, קודם כל שיהיה בהצלחה מחר עם אבא שלך!!! זה צעד מאוד אמיץ, שדורש הרבה כוח! וגם מזל טוב לבנך המתוק :) אני מאוד גאה בך על כך שאספת אומץ והחלטת להתחיל לטפל בעצמך! כי מגיע לך הטוב ביותר!!! אין ספק שזה תהליך ארוך, קשה, כואב ומתיש - תהיי מוכנה לכך כי הוא דורש לפתוח את כל הפצעים ולטפל בהם, לנקות אותם אך הוא משתלם בסופו של דבר!!! העיקר זה לא לאבד את התקווה ותמיד לזכור שאת עושה את זה למען עצמך, למען חיים טובים ואיכותיים יותר מה שכן, חשוב מאוד שתבררי, האם המטפל שפנית אליו מומחה לטיפול בנפגעות כי לא כל המטפלים, אפילו אם הם מאוד טובים, יודעים לטפל בנפגעות זה תחום בפני עצמו שדורש ידע מתאים שיהיה לך הרבה הרבה הצלחה בדרך החדשה שפנית אליה!!! מחבקת בחום או וכמובן, גם חג שמחחחחחחחח!!!!!!!!!!! ואת יודעת, דמעות זה גם סוג של אור.... ראית פעם כמה שיפה הדמעה משתקפת באור הנרות? :) לא באמת, הדמעות מאפשרות שיחרור של הכאב והקלה זאת ברכה לדעת לבכות שחף

כל הכבוד!!!! בהצלחה בטיפול החדש מזל טוב לאבא ולבנך היקר ובהצלחה בחידוש הקשר עם אבא חג שמח אידה

תודה. הוא לא יודע בכלל(הפסיכולוג)על התקיפות. ואני לא אמשיך אתו כי אין לי אפשרות לממן.אני צריכה למצוא משהו/י אחרים והיה לי מאוד קשה אני ממש מרגישה מזועזעת.שוב פעם לשחזר הכל? אני רוצה לנעול בבוידם הפעם לצפות בבטון מזויין ומיליון מסמרים.ולקפוץ על זה.שלעולם לא אזכר אני יודעת שזה לא אפשרי חבל. ואת צודקת שחפית בדמעות יש הרבה הקלה אוהבת

לכולן................. מדליקים נרות יחד...וירטואלית... חג של אור אור פנימי ואור מבחוץ שיעטוף ויחמם את כולכן ו....כוון שזה גם חג שלי נסים... ספרו... 1.מה הוא הנס שלי? 2.מה קרה לי שהוא נס? 3.מה הנס שאני רוצה שיקרה לי?? חגש מח חג של אור של נסים ונפלאות אידה

http://www.youtube.com/watch?v=5oSKanTC4N4&feature=related http://www.freecard.co.il/view-card.php?id=47 "צריך שכל איש ידע ויבין שבתוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו … ואין איש שאין לו נר … וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו." הראי"ה זצ"ל שחף

חג שמח!!! מלא אור שמחה ואהבה.. לשחף-שיתגשמו כל חלומותייך.. שהכל יסתדר לטובה ולברכה... ולכן...שנס השמן המופלא יקרה גם לכן - שהמעט שיש ימלא אתכן בשמחה תמיד..תמיד..

אידה, למה תמיד צריך שאלות קשות?? :( 1. הנס שלי הוא כמובן הנס קפה של טסטרס צ'ויס :-))))))) ועכשיו ברצינות.... 2. שלמרות כל הקשיים שלי הצלחתי להגיע למקום בו אני נמצאת היום (מכל מיני בחינות) 3. שתהיה לי משפחה אמיתית - בעל אוהב ותומך ושני ילדים חיכניים ושמחים, שמתרוצצים בכל הבית וממלאים אותו בצחוק ובשמחה

שיתגשמו משאלותייך אידה

חחחח שחף איך הצחקת אותי עכשיו עם הנס קפה :-) אממ באמת שאלות קשות ניסים לא זכורים לי שקרו לי בעבר הניסים שהייתי רוצה שיקרו לי הם, שקט נפשי, שלווה וחוזק, לחיות באופן חיובי וטוב בתוך זוגיות בריאה וגם להתחתן ולהקים משפחה וילדים מתוקים שמאירים בבית כל פינה חג שמח אידה וכולם שבלולית

רוצה לברך את כולכן לחג חנוכה הכי שמייייח שהיה לכן חג מלא אור , שמחה , וחום בלב ולמי שלא אכפת לאכול סופגניות בבקשה שתאכל אחת גם בשבילי כי לי אסור , שיהיה לכן החג הכי מתוק עם מילוי הכי טעים ועם המוני אורות בלב ובנשמה http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/3/30/Hanukiyot.jpg מייאווווווו

חחחח איזה פיספוס, עד לפני איזה 5 דקות הייתי בטוחה שמחר זה ערב חג איזו הבלה אני מאופפת לאללה אז שלכולכן יהיה חג מלא אור ושמחה ואם אפשר אז גם טעים ומתוק :) שחף

http://www.olam-jew.com/chagim/hagsameach.jpg http://www.harin-ramla.org.il/images/3547IMG_28621.jpg http://www.123greetings.com/events/hanukkah/happy/hanukkah1.html

חג של אור ובריאות לכל הבנות מי שיודע מה עם דמעה שימסור לה ד"ש חם ונשמח להתעדכן מה קורה איתה, כמו כן מקווה לשמוע מליז שמזמן לא שמענו... ליאור? כנפיים??????. בובה? שדה?? גל??? חג שמח אידה

ולא מצליחה למקד בשבילי את הקושי כאילו שיושבת בתוכי איזו חייה רעה ומחרסמת אותי מבפנים ואני מרגישה את הכאב ורק מחכה עד שתהרוג אותי עד הסוף ובנתיים ממשיכה לחיות כרגיל, כאילו ששום דבר לא קורה סתם רע בטח מחר יעבור שחף

http://uploaded.fresh.co.il/3e7b2cb810fd1bad.jpg

רק אם מעתיקים את הקישור לשורת הכתובת אבל לא כדאי להעתיק סתם יצור מגעיל

לסמויה היקרה!! ציפור קטנטנה הציצה כאן בין השורות.. וקראה שיש לך היום מומולדת.. אז רוצה אני לאחל לך יקרה המונים של מזל טוב עד 120 שנה. או כמו שמברכים בגן "שלא תחצי לבד את הכביש" עכשיו כשאני חושבת על זה, אז אפשר להפוך את זה למשפט של "גדולים": הרי הכביש הוא מקום מסוכן, כמו החיים המלאי סכנות ומכשולים אז .. שלא תיהיי שם לבד. וזה היה 60 שניות של פלספנות.. בכל מצב, שיהיה לך יומולדת שמיייייייייח (לא מוסיפה תמונות, כי לא יכולה מהמחשב הזה). אוהבתותך בובהההההה

היי בובנית המדהימה!!! תודה.. תודה.. תודה... באמת באמת משמח... שולחת לך בחזרה- בלון צבעוני , פרוסת עוגה עם קצפת ו..שקית יומהולדת עם מלא הפתעות- סוכריות,נחשים, ופלים פופקורן והפתעה קטנה... ו..חיבוק.. ה..ידעת שאני עדיין אוהבת שקיות הפתעה? כן, גם בגיל שלי אני מתרגשת קצת בכל פעם שהבן שלי מביא מהגן אחת כזו.. וגם בלון.. וכן.. אני מתה על ההפתעות הקטנות שמגלים בתוך השקיות..

בריאות...אי אפשר בלי... אושר....כזה מבפנים..אמיתי! הצלחה והגשמה... בכל אשר תרצי שהכל יהיה לטובה מזל טוב אידה

שיהיה לך יום הולדת הכי שמח שאפשר :-) http://www.motty.co.il/files/pic/11526350536503.jpg http://2005.uploaded.fresh.co.il/12/24/95420432.gif http://www.orianit.edu-negev.gov.il/ronit/sites/homepage/chetzronit/Images/FB2_roz.gif

לסמויה המקסימה יום הולדת שמח זו רק ההתחלה של הברכה. כי בעצם רציתי לאחל לך הרבה מהכל ובעיקר שמחה. ולאחל הצלחה בחיים ואין סוף אהבה שצחוקך יהדהד מהלב וליבך יהיה מלא ידידות וצהלה שכל מי שימצא סביבך יחוש רק אושר וברכה שבריאות ומזל יהיו לך כל חייך לא רק השנה יום הולדת שכולו אהבה וברכת מלאכים לכל השנה http://www.doondosh.net/image/users/20459/departAlbum/20459/normal/256228.jpg http://www.flowers.co.il/big_pic.html?pat=72b_450.jpg חטולה במגפיים

תחגגי מכל הלב כך שתוכלי לזכור את היום הזה כל השנה ולשאוב ממנו כוחות שיתגשמו כל משאלותייך שתהיי שמחה ומאושרת http://www.flyinamber.com/images/Happy_Birthday.jpg שחף

כמה שמחה אפשר לקבל מכן... עכשיו היומהולדת שלי באמת נראה שמח... לא חשבתי בכלל לחגוג.. בעלי באבל-על מות אימו.. והכל כזה כרגיל... אבל היום בפורום...חגיגה... זה באמת הפך את היום למיוחד עבורי.. חשבתי לשלוח לכן תמונה של עוגה- משהו סוף הדרך אבל לא מצליחה להעלות את הקישור... אז תדמיינו לכן עוגה מפוסלת בבצק סוכר בצבע ורוד עם קישוטים וסוכריות... ומה לא... והטעם..נמס בפה..גן עדן.. אז.. שיהיה לכולנו מתוק בפה ובלב... ושנמשיך לשמוח בחגיגות..

רוצה לומר קודם כל שחפית שהיוזמה שלך לקודות של אור כל שבוע - פשוט נפלא וראיתי כאן בנות שלא היו המון זמן כמו עלמה -טוב לראות אותך , חבל שכל כך מעט ואת שבלוליתוששש המקסימה ששינתה את שמה ,ועוד , ואני רוצה לומר לכן בנות , היום רק יום ראשון ,ובמשך השישי שבת לא יצא לי להכנס , אחרי כל מה שקראתי כאן על כל נקודות האור שהיו לכן בשבוע שעבר , אני כבר מציינת נקודת אור חדשה שלי , על בשורות כל כך טובות של כולן , איזה כייף לקרא אתכן , פשוט עשיתן לי את הערב , וכמובן שהיו לי אורחים ושחפית שאלה מה בישלתי אז אספר לך יקירתי : מרק עוף - לא מאבקות אלה מרק מעוף אמיתי הכנתי פלפלים ממולאים קציצות ברוטב חמוץ וכמובן את אוכל הדיאטטי שלי -אני לא אוכלת מה שכולם אוכלים בגלל הסכרת , אז בעצם יצאו -4- סירים , לא נורא , ובשבת הכנתי גם קציצות ירק קינוחים אני עדיין לא מכינה , גם ככה קשה לי עדיין המאמץ , אז,,,,,,,בא לך משהו טעים ? את מוזמנת מתוקה ,שנעשה לך טייק אווי ?? תחליטי מהר לפני שיגמר חחחחח אתמול בלילה קרה לי דבר מוזר , התעוררתי בסביבות שתים וחצי בלילה כאלו משהו מנסה להעיר אותי בכוח , היה גם רעש מהחדר של הבן שלי , כל מה שלא נסיתי לעשות כדי להרדם לא עזר ,כבר סיפרתי שאחי היה אמור להגיע אתמול אלי נכון ? אז הם הגיעו עם עוד זוג ואמרו שהם נוסעים מאצלי לנהריה כדי לפגוש איזה רב גדול , הנכד של הבבא סלי ,טוב שמחתי בשבילם כי להם זה חשוב , כשהתעוררתי בלילה , משהו תפס לי את הנשימה ,הראש שלי נלחץ ופתאום כאלו ראיתי את אחי וכל השאר מול העיניים שלי נוסעים מנהריה חזרה , הגשם שירד ממש הפחיד אותי , וברקים ורעמים לא חסרו ,חשבתי לעצמי , לא , לא יכול להיות שבשעה כזו הם עדיין לא חזרו הביתה , ואז הלחץ בראש התגבר , לא חשבתי פעמיים קמתי מהמיטה , וכל תנועה שלי לקוחת שעות , יש לי קופת צדקה בבית , כן , הלכתי ושמתי שם כמה מטבעות , חזרתי לחדר ועדיין לא עזבו אותי הכאבים , בראש הדהד לי -תהילים , אתן כבר יודעות שבשבילי זו לא בעיה , כך ישבתי על המיטה כמעט עד -4- לפנות בוקר וקראתי תהילים ,הלחץ התחיל להשתחרר ,והתחלתי להרגע , היום דיברתי בבוקר עם גיסתי ומה אתן חושבות , הם באמת היו בדרך הביתה מנהריה בזמן שאני קראתי תהילים והגיעו כמעט ב-4- לפנות בוקר כשאני סיימתי לקרא ,פשוט לא האמנתי ואין לי שום הסבר מתקבל על הדעת אייך ולמה זה קרה !!!! מאז לא הצלחתי גם להרדם, כל היום אני רק חושבת על זה ומסתובבת כמו זומבי ,אז הנה עוד נקודת אור נוספת להתחלת שבוע חדש ,מה אתן אומרות ????? רק נורא הצטערתי לשמוע על דמעה שהתאשפזה , ואני מאוד מקווה שזה לא יהיה משהו חמור , שתחזור הביתה מהר , כי לצערי היום בבתי חולים יותר מקבלים מחלות מאשא מתפטרים מהם , אז דמעונת יקרה , החלמה מהירה לך ולמחשב שלך וחיזרי אלינו במהרה , חטולה מסטולה מעייפות

זה מדהים, אין ספק. ("פליני" -הייתי חייבת) אני מתארת לעצמי, באיזה לחץ הייתי. גם אני מסוג האנשים שנכנסת לסרטים (לרוב, לשווא) ולא יכולה להרגע, עד שאני לא שומעת מאותו אדם, שהוא בסדר.. טוב שזה מאחורייך, ואני שמחה שכולם חיים ובריאים. מקווה שעכשיו את בדרכך למיטעעעע.. איחוליי החלמה מהירה לדמעה. ושבוע מקסים לכולם בובה

בובית מקסימה תודה לך מתוקה , פליני ?.???. חחחחח את קוטלת קנים נשמה , אהבתי ובאמת הייתי בלחץ אטומי , השבח לאל שהכל עבר בשלום מיאוווווו

תודה על מה שכתבת.. רגשת אותי :-) הכנת המוןן אוכל נשמע מעוללה, בטח כולם זללו הכל :-) לגבי החלום, זה באמת מוזר ומענין, חוויה חזקה קרה לי פעם משהו דומה היה לי כלב שגדלתי איתו והוא אפשר להגיד "הציל" את החיים שלי הוא היה הכל בשבילי. עברו שנים התבגרתי הוא הזדקן ועדיין היה בסדר. בירח דבש שלי פתאם משום מקום קמתי בבהלה מתנשפת כולי והרגשתי שמשהו רע קורה היינו בחו"ל והיתה לי מחשבה לרדת לרחוב לצלצל הביתה אבל החלטתי שאני לא הולכת להעיר את כולם באמצע הלילה ולהיחשב למופרעת אז ניסיתי להרדם חזרה. לקח לי זמן. בסוף התברר שהכלב גסס באותו לילה הרגיש מאד מאד רע וכמעט ולא שרד אבל הוא חיכה לי, הספקתי לחזור להיפרד ממנו. עד היום אין לי הסבר לדבר הזה. אבל מבינה מאד מאד את התחושה החזקה שזה משאיר שתזכי רק לימים ולילות טובים ממני שבלולית

שבלוליתוששש זה לגמרי לא היה חלום , זו היתה מציאות מפחידה ,לא התעוררתי מחלום במחשבה על,,,,, פשוט התעוררתי ולא הצלחתי להרדם חזרה , טוב שהצלחת לפחות להפרד מהכלב שלך ,וכן , החוויה עדיין שם,,,,, שיהיו גמלך המון ימים יפים ונהדרים וגם לילות רגועים מתוקה חטולה במגפיים

איזה כיף להכנס לאחר יובלות בימים..ולגלות את סיפוריך המופלאים והנפלאים-ניסים גלויים ומאירים!!! לא לחינם נאמר במלחמת המפרץ כי תהילים נגד טילים... ומקווה כי הטילים שבראשך:-) אף המה עזרו שהטילים שהיו אמורים לנחות חלילה וחס על בני משפחתך..לא נחתו.. איחולי רפואה שלמה והחלמה לדמעה יקירתי... אור ואהבה לגל המתמודדת בגבורה, בובה מקסימית שאינה חותכת אף כאשר חשקה נפשה..וכמובן לך-נשמה מדהימה ויקרה!!! אוהבת את כולכם והנכן חקוקות בליבי תדיר, שדה ניר

הייי שדה פורח אמת שיובלות לא ראינו אותך כאן , האמת שגמלי לא תמיד יוצא להכנס הכל תלוי במצב הראיה שלי ,שמחה לראות אותך כאן יקירה ומה נשמע אצלך ? חטולה במגפיים

אדם רגיש מרגיש דברים לא מתעלם מתחושות הבטן... יש כוח להרגיש לשנות המשכי להיות קשובה לעצמך שבוע נפלא יקרה אידה

אני מאושרת מאוד שאתן כאלה בעלות אמונה זאת נקודת אור בשבילי יום טוב

וואו, פשוט לא יודעת איך להגיב.... גם לי עושה מאוד טוב לקרוא את נקודות האור של כל הבנות ופתאום לראות כאן את הבנות שלא ראינו מלאאאאא זמן, עם נקודות האור שלהן זה ממש מרגש אותי! לגבי התייק אווי, אז בבקשה קצת מכל דבר, כולל את הסיר הדיאטטי שלך :))) והאינטואיציה.... פעם לא האמנתי בזה בכלל אבל עם הזמן נתקלתי ביותר ויותר הוכחות שזה אמיתי ושלא יכול להיות שאלה פשוט צירופי מקרים החוויה שלך מאוד עוצמתית ומרגשת! אני מאמינה שאת יכולה לשאוב ממנה המון כוחות ונראה לי שזאת כבר לא נקודת אור, אלא כדור אור גדול שמאיר לכל הכיוונים :) שחף

טאייק אווי בדרך אליך יפתי חחחחח ולגבי החוויה , אני מתחילה להאמין שזה באמת לא משהו מיקרי ושיש לי באמת כדור גדול של אור פשוט לא יאומן תודה לך מתוקה חטולה במגפיים

http://www.ynet.co.il/PicServer2/20022007/1095947/rain_wa.jpg http://www.payvand.com/news/07/feb/Rain05-Kiarostami.jpg מטשטש את הראיה עצוב :( עד 2 בלילה כתבתי איזו עבודה אומנם היא הייתה קטנה אבל כאב לי הראש אז עשיתי הרבה הפסקות ומשכתי עד מאוחר עכשיו גם קמתי עם ראש כבד :( ועוד מסיימת היום ללמוד שעה מאוחר מהרגיל לא מתאים לי בכלל רק חושבת על היום הזה שמצפה לי.... הלוואי והייתי יכולה עכשיו להמשיך לישון ולא ללכת לשום מקום ובד"כ אני מאוד אוהבת לבוא ללימודים, מחכה לימים האלה אבל היום פשוט אין לי כוח לזה! :(

בונבונית שיהיה לך יום נפלא.תלבשי מעיל חם ושוקו חם ושיהיה לך חם בלב אני גם יוצאת עכשיו לעבודה.ודווקא בכלל לא מתחשק לי להתכרבל מתחת לשמיכה שבוע מבורך ומקסים:):):)

שחפיתוש אייך עבר היום הארוך ? את בסדר ? תגידי , כשאת עובדת את זוכרת גם לאכול ולשתות בין הענינים ? את יודעת שגם זה עלול לגרום לך ללא מעט כאבי ראש , מקווה שאת מרגישה טוב יותר חטולה במגפיים

היום לא היה ממש ארוך הוא היה רק יותר ארוך ממה שבד"כ בימי ראשון והוא עבר בסדר גמור :) וכן, אני זוכרת לשתות ולאכול וזה לא משהו שקורה לי בד"כ כאבי הראש האמת שהיתי אתמול די בלחץ, אז אולי בגלל זה

שבוע טוב בנות יקרות התגעגעתי אליכן מאוד. שחף אני ממש גאה בך על נקודות האור,איזה כיף לראות אותך הולכת ומתחזקת ברוך השם. אני זוכרת לפני חודשים שלא העזתי בכלל להכנס לפורום.... נקשרתי אליכן מאוד אתן מקסימות

גם אנחנו.... מה אם נקודות האור שלך? שבוע נפלא אידה

נקודות אור אההם בואו נראה:הבן שלי נרגע השבוע בשבילי זה כוכב זוהר של אושר איזה כיף. התחלתי סוג מסויים של טיפול בינתיים אני לא מרחיבה על כך את הדיבור ומה עוד, אני חושבת להשלים עם אבא שלי יש לו יום הולדת השבוע אז אולי אני אבוא בהפתעה.לא דיברנו כבר חודשיים וזהו בינתיים

את מתוקה :) ובפעמים הבאות את מוזמנת להצטרף לשירשור של נקודות האור! יוצא לך ממש טוב! :) שבוע נהדר שיהיה לך שחף

בוקר טוב שחפית אני אשתדל,פספסתי כי השרשור היה בשבת או שאני טועה? בכל מקרה הנקודת אור שלי הבוקר שהתעוררתי עם מצב רוח טוב

שבוע טוב דנוש.. מקווה שתצליחי ליישם את כל מה שכתבת.. ונותר לי רק לאחל לך המון הצלחה..

גם לך בובית יקרה

בבוקר ומקוה להשתחרר בקרוב

ד"ש חם לדמעה מה קרה? תמסרי שאנחנו דואגים מאוד אידה

רפואה שלימה דמעונת

ותחזרי כמה שיותר מהר הביתה! דועגת מחבקת בחום שחף

החלמה מהירה ~אייקון של פרחים~ שבלולית

http://www.mouse.webby.com/imagesd/gn3c.jpg http://www.mouse.webby.com/images/goodnite2.jpg

http://www.livecity.co.il/image/users/37648/ftp/my_files/1600x1200.jpg http://www.katydids.net/Graphics/Sweet%20Dreams%20of%20Honey.gif http://www.stpaulsj.kingston.sch.uk/auction/orig/Sweet%20Dreams%20by%20Kevin%20Greenhill%20Sweet%20Dreams.jpg

http://img95.imageshack.us/img95/4043/5882205200470067ub3.gif http://img.123greetings.com/eventsnew/gen_goodnight/1012-017-17-1080.gif http://img442.imageshack.us/img442/6056/goodnight2gf7.jpg

מה עניינים?

*נפגשתי השבוע עם חברה טובה שלא ראיתי אותה כבר חודשיים והיה לי כיף לראות אותה וגם דיברנו על כל מיני דברים חשובים *אומנם שוב הייתי חולה השבוע, אבל יצאתי מזה מהר (תוך יומיים) *בן זוגי לשעבר דאג לי ובא אלי ועשה לי קניות כשהייתי חולה *סוף סוף הכנתי לי מרק עוף שחלמתי עליו כבר איזה חודש! והכל בזכות זה שהייתי חולה *כשבערב נפלה לי הסתימה מהשן הקדמית, תוך דקה קבעתי לי תור לרופא שיניים ואחרי שעה הייתי כבר עם סתימה חדשה. וזה למרות הפחד שלי מטיפולי השיניים. כנראה שהפחד מכך שהשן תישבר היה גדול יותר. *התמזל מזלי ואמא שלי הייתה אצלי כשנפלה לי הסתימה והיא נסעה ביחד איתי לרופא שיניים ובזכותה היה לי פחות מפחיד. ובסוף הסתבר שלא צריך לקדוח את השן, אז נהיה בכלל לא מפחיד ושמחתי מאוד מאוד *השיניים שלי בריאות ואין שום חורים חדשים! דבר די מפליא, כי תמיד מוצאים לי איזה משהו שצריך לטפל בו דחוף *סוף סוף קבעתי לי תור לשיננית, אחרי כמה חודשים שהתכוונתי לעשות את זה ולא עשיתי *אני מצליחה יותר לקבל את הילדה שבי ונראה לי שאני כבר לא שונאת אותה! *אני מצליחה לחשוב יותר בכיוון של למצוא לי בן זוג חדש וכבר לא מרגישה כמו קודם, שאני בכלל לא מעוניינת לחפש. אומנם נראה לי שאני עוד די רחוקה מללכת ולחפש באופן מעשי, אבל בכל זאת זה כבר שינוי חיובי נראה לי שזהו.... התעייפתי..... שתהיה לכן שבת נעימה ומוארת שחף

שחכתי עוד כמה נקודות אור, שאומנם הם היו בסוף שבוע שעבר, אבל זה היה אחרי שכתבתי את הרשימה הקודמת ולכן הן לא נכנסו לרשומה: *חגגתי עם ההורים שלי יום הולדת של אמא במסעדה וזה היה מאוד נעים וטעים *ניקיתי את כל הדירה שלי לבד, בלי עזרה של אמא וזה לא קורה הרבה. בד"כ אני מנקה רק קצת, פה ושם ולא את הכל. ואת הכל תמיד מאוד קשה לי. והפעם זה אפילו לא היה כל כך קשה והלך מאוד מהר. *מישהי מהכיתה הביאה אלי את הילדה שלי, כדי שאני אתצפת על איך שהיא מציירת. זה היו שיעורי בית באחד הקורסים ולא היה לי על מי לתצפת. אז היא ממש הצילה אותי! וגם לא מצאני שום יום באמצע השבוע שבו אני יכולה לבוא אליה, אז הציעה לי להביא את הילדה אלי בשבת :-)

ועוד משהו אחד *היה לי מאוד קשה בשיעור רישום, אבל לא ויתרתי והמשכתי לנסות

התעייפת ? באמת ? היה לך שבוע לא קל ויצאת ממנו גדולה , דברים טובים קרו לך השבוע שזה נפלא כשלעצמו את לא חושבת ? ובשורות טובות , את מתחילה לקבל את הילדה שבך שזה בכלל לא פשוט , מצליחה לחשוב על בן זוג , מה הפלא שאת עייפה ? חוץ מכל שאר הדברים כמובן , ואצלי נקודות של אור :אני מרגישה קצת יותר טוב עם הרגל , אתמול בלילה אחי וגיסתי באו לביקור אחרי שחזרו מירושלים והם היו כל-כך עייפים שכמעט נרדמו לי על הספה , אבל דיברנו וצחקנו והיה ממש כייף , ומחר אחרי צאת השבת הם יבואו שוב ( כי הם דתיים ), ואני כבר מחכה שהם יבואו ,והיום הצלחתי להכנס למטבח ולשים -3- סירים לבשל אוכל לשבת את התוספות בעלי כבר יכין ,הרגל שלי לא עומדת במאמץ , אני חושבת שגם אני הצלחתי לא רע בכלל , מחבקת את כולכן בהמון חום ואהבה ומברכת לשבת שלום והמון אור בנשמה שבת שקטה ושלווה , רק מנוחה ורגיעה חטולה במגפיים

תודה על המילים החמות :) שמחה שהרגל משתפרת לאט לאט! ואני רואה שאת חוזרת לכושר במטבח... :) כל הכבוד!!! הלוואי עלי.... מה בישלת לנו הפעם? ;-) מחבקת בחזרה שחף

היי חתולה שמחה לשמוע שהרגל שלך במצב יותר טוב המון איחולים להמשך שיפור כל הכבוד על הבישולים נשמע לא קל בכלל לעמוד במטבח עם רגל כואבת.. תרגישי טוב ממני מותשת

זה נפלא טוב לשמוע על הרגל שמתקדם יפה ובכוון הנכון.... ומה...לא ידעתי...שהמארחת הדגולה לא תפתח על הארוח מושלם???!!!! כל הכבוד לך את פשוט נפלאה ומי שמארח ומבשל כמוך מכל הלב.... זה אדם חם באת שבת נפלאה מלאת אור אידה

נקודות אור: חחחחח זה תמיד יתחיל בזה שסיימתי עוד עבודת הגשה?! או שהעבודות האלה לא נגמרות לעולם|??????????? שבוע גדוש בחברים כמעט כל יום מישהו אחר ישן אצלי יום כייף שאני חברה עשינו (הברזתי מהלימודים והיא מהעבודה) ונסענו לטייל ולים וניקנו קצת את הנפש והארנק 2 ילדים מדהימים שתמיד עושים לי טוב אחיינית של חברה שלי והבן של חברה אחרת שתמיד ממלאים לי את הלב. וממלאים את הבית הזה באור האמת שזה שבוע מאוד קשה נפשית מאוד מאוד קשה קצת נסיגה והיום זאת הייתה עוד הוכחה שאני לא נשברת ואחרי שביטלתי את חברה שלי הייתה אמורה לבוא ללמוד איתי.... צילצלתי אליה עכשיו ואמרתי לה שתגיע ואני חולה ולא כייף לי ואני קצת מרוסקת אבל ממשיכים ולא מוותרים בשום רגע ויש לי חברים מדהימים ואפילו כאלה שלא יודעים כלום ורק שמו לב שמשהו קורה ממש דאגו לי חחח ושלחו לי אוכל הבייתה וכל מיני הפתעות.....

וכשסיימתי את נקודות האור חשבתי על שיר ישן ישן יש לי חבר חום כמו שוקולד כשאני עצובה הוא תמיד כזה נחמד נכון שהוא ממני לגמרי אחר אך על כזה חבר איך אפשר לוותר? יש לי חברה עם עיניים כחולות שלה אני מספרת את כל הסודות נכון שהיא ממני לגמרי אחרת אבל היא חברה כזאת נהדרת איזה כיף שיש המון חברים המון חברים בכל מיני צבעים חומים, כתומים, שחורים ולבנים איזה כיף שיש כאלה חברים יש לי חבר ג'ינג'י עם נמשים אתו הכי כיף לעשות חיים נכון שהוא ממני לגמרי אחר אך על כזה חבר איך אפשר לוותר? יש לי חברה שחורה עם תלתלים שתינו מגדלות גור חתולים נכון שהיא ממני לגמרי שונה אבל היא חברה כזאת נפלאה איזה כיף שיש המון חברים... חברים בכל מיני צבעים /שרית חדד

אני עוד לא שכחתי על ההזמנה שלך לקפה! אבל אני רואה שצריך להזמין תור אצלך ;-) לא שלי יש יותר מדי זמן פנוי.... חחחח זה נהדר שלמרות שהיה לך כל כך קשה, עדיין יש לך כל כך הרבה נקודות אור!!! ובעצם את יכולה לשאוב הרבה מאוד כוחות מהשבוע הזה, אולי אפילו בזכות הקושי שלו... כי למרות הכל, את מצליחה לא לוותר, את ממשיכה הלאה וזה מאפשר לך לראות כמה כוחות יש לך!!! מקווה מאוד ששבוע הבא יהיה הרבה יותר קל ושתוכלי קצת לנוח מהעומס הרגשי מחבקת שחף

:-) כל הכבוד על ההתמדה והמוטבציה לשמור לא להתפרק מכירה את הכמעט התפרקות הזו טוב וגם את הנפילה.. שרק ימשיך לך ככה סופ"ש נעים מותשת

עבודה קשה....אכן.... כל הכבוד אני מקווה שאת מפנימה ומתחזקת מכל האהבה סביבך שבוע של אור אידה

אני.(למרות שלא כותבת פה הרבה או בכלל) יום איון שהיה אתמול. מאוד מעניין . למדתי המון. לימודים שכייף לי איתם. פרקטיקום מאתגר אבל מספק ההוא שאיתי חברים שתמיד עושים טוב על הלב ועכשיו שאני בבית שב"ש

שנים לא ראינו אותך כאן!!! טוב לראות אותך :))) ועוד עם נקודות אור! :) את מוזמנת לכתוב כאן מתי שמתאים לך וכמה שמתאים לך ואם מתאים לך פעם ב... זה בסדר גמור! שתהיה לך של שבת נעימה שחף

עוד נקודת אור בפורום טוב לראותך אידה

כמה אני שמחה שהצטרפתן! זה עושה לי ממש טוב :) מקווה שעוד בנות יצטרפו....

הממ נראה אם אני אצליח לשחזר את כל השבוע בנתיים יש לי רק את אלה של היומיים האחרונים אז הנה הנקודות שלי אתמול הלכתי לדיאטנית קבלתי אישור אל התפריט שבניתי לעצמי עם כמה תיקונים קטנים הצלחתי לשמור אתמול והיום וגם הלכתי אתמול ברגל עם חברה שמאד מאד ממריצה ותומכת בי בתהליך שלקחתי לי מעכשיו היום היתי במפגש חברתי עם אנשים שלא ראיתי כמה חודשים והיה ממש נחמד ואחכ נסעתי לאחותי לבלות עם אחיינים שלי המתוקים מתוקים (אחד בן 4 וחצי ועוד זוג תאומים בני 9 חודשים) ממש אוכל לנשמה, הנאה מלאה מכל רגע :-) הממ ואני לא מצליחה לשחזר מה היה קודם ... שחפית אני אוהבת את הרעיון זה ממש מחזק, תודה! שיהיה לילה טוב ושקט לכולם מותשת :-)

איזה יופי זכרת רק את היומיים האחרונים וכבר היו כל כך הרבה נקודות אור :) אם תיזכרי בעוד משהו משאר השבוע, את מוזמנת להוסיך גם אני לא מיד זכרתי את הכל ואח"כ הוספתי האמת שמה שעוזר לי לזכור, זה שבמהלך השבוע אני מאוד משתדלת לשים לב לכל נקודת אור ואומרת לעצמי: "הנה את זה אני אוכל לכתוב ביום שישי", ואפילו לפעמים משחזרת לעצמי בראש מה היו נקודות האור עד עכשיו וזה גם נותן לי הרבה כוחות במהלך השבוע ולא רק ברגע שאני כותבת תתחדשי על השם! אולי זו גם איזושהי נקודת אור? שאת כבר לא מרגישה כל כך מותשת.... ואחלה שבת שתהיה לך שחף

ממש כייף לקרוא זה ברור מאליו.... תוצאה של עבודה קשה... בהצלחה ושבוע של אור אידה

אוואוו......... אין לי מילים.... חוץ מלברך כל הכבוד פשוט לקרוא....והינה עוד נקודת אור של השבוע עבורי... שבת שלום ומבורכת הרבה אור אידה

גלגלושי מה שלומך ? תמסרי לדמעה שבת שלום והרבה אור בנשמה חטולה מסטולה

מקווה שירגיש טוב מאוד בקרוב!!!

למה כל כך קל לי וטוב לי עם הפיסול וכל כך קשה עם הרישום? למה הרישום מוציא ממני כל כך הרבה אנרגיות ודורש כל כך הרבה כוחות נפשיים? ולמה אני מצליחה בו הרבה פחות טוב מהפיסול למרות שהתאמנתי הרבה יותר? אני לא אומרת שאני מוותרת, לא! אני ממשיכה להתעקש ולנסות שוב ושוב כי אני רוצה להתקדם ואני מתקדמת אבל כל כך לאט ועם כזה קושי! אוףףףףףףף יש יותר מדי דברים בחיים שקשה לי להתמודד איתם :((( זה מעייף :(

שחפיתוש את מייסרת עצמך לשווא , כל אדם ניחן בתכונות ובכישורים שמתאימים לו אני מניחה שמאוד חשוב לך לצייר רישומים טובים יותר , אך תנסי אולי לראות את הענין מזווית שונה , כמה כאלה שלא מסוגלים לפסל טוב כמוך ? ואל תספרי לי שכולם מסוגלים לפסל טוב כמוך , אז יש מי שמפסל טוב יותר ויש מי שרושם טוב יותר ,את משתדלת , מתאמצת , עושה כמייטב יכולתך , ואם את מתקדמת אפילו לאט , תראי בזה משהו חיובי ולא משהו שלילי , רק המאמצים שלך וזה שאת לא מוותרת אלה מתעקשת יביאו אותך למקום טוב יותר , וכנראה שאין קיצורי דרך נשמה ,מה בכלל בא לנו בקלות ? תהיי סבלנית וסובלנית עם עצמך , תני לעצמך הזדמנות , תראי שבסוף זה ישתלם לך ,אני מאמינה בך , תאמיני גם את , חתולה במגפיים

ואני בהחלט רואה בזה שאני מתקדמת משהו מאוד חיובי פשוט לפעמים קשה לי מדי :( אבל אני ממש לא מתכוונת לוותר! :)

חזרתי משיעור. למדנו על הרעלות למינהם.. ובין היתר על הרעלות קיבה כתוצאה מכל מיני דברים, וגם מבליעת כדורים. המילה התאבדות עלתה הרבה שם. והתחלתי לרעוד.. מאוד הפריע לי שאוטוטו אנחנו הולכים ללמוד "לפתוח וריד" ולא בא לי שיראו את הסימנים.. לא יתחילו שאלות, ושאולי תהיה בעיה אם זה שאני בכלל בקורס. ניגשתי למדריך, וסיפרתי לו.. הוא אמר שאני לא חייבת להביא את היד עם המלא סימנים ולאמר שיש לי "אישור" ממנו להכניס לי עירוי רק ביד אחת (שיש בה פחות סימנים). או שמקסימום בשיעורים הללו, לחבוש את היד.. נרגעתי שאמר שאין אם זה בעיה ולאף אחד במד"א לא אמור להפריע שיענו "הייתי" חותכת את עצמי. (כי לא אמרתי שזה לא הפסיק) בכל מצב, אני מרגישה עכשיו חרא גם בגלל זה וגם בגלל השבת שהולכת וקרבה. כואב לי הראש כואב לי הלב ואני מרגישה שאני עומדת להתמוטט.. ועוד אמא שלי רוצה שאלך איתה לקניות עכשיו, כי יש אורחים בשבת.. אווווווווווווווווווווף נשבר לי ה ********* ! ! ! ! : \

אז כואב וחנוק ואין לאין לברוח אין שום פתרונות וגם לא כוחות הכי מרגיז שאי אפשר להצביע על נקודה מסויימת ולאמר "בגלל זה- זה כואב" יש כ"כ הרבה דברים בפנים שהכל נעשה מבלבל ועוד יותר כואב הלוואי והייתי יודעת ממה כל הכאב ושלא נדבר, שהבכי לא יוצא אז הכל נשאר בפנים ועוד יותר גומר ! לא יודעת עד כמה המילים כאן יעזרו כי אני סתם יושבת וכותבת מילים.. מילים ריקות רק כדי לנסות לתאר את מה שבפנים לא כל כך מצליחה וזה עוד יותר מעצבן לא יודעת איך מדברים כאב ועכשיו גם הסתבכתי בלבטא את הכאב.. אולי פשוט אין יותר מידיי מילים ואולי עדיף לשתוק אבל השתיקה עוד יותר כואבת .............. לא נותר לי הרבה ברירות.. : ( מצטערת! יצא אולי מבולבל כי אני בעצמי מבולבלת..

בוביתוש בלי להרבות במילים מצאת הון מילים שזועקות את הכאב שלך אם תעיזי ,,,,,,,לא לשתוק ,,,תמצאי מזור לכאב לילה טוף

איך את היום? המילים שלך לא נשמעות ריקות בכלל הן מלאות בכאב שלך והכאב לאט לאט יוצא החוצה יחד איתן פשוט יש עוד כל כך הרבה כאב בפנים שצריך להגיד עוד הרבה מאוד מילים כדי להרגיש שכבר פחות כואב לפחות ככה נראה לי עוטפת אותך בחיבוק חם ואוהב, כדי שלפחות קצת פחות יכאב אוהבת שחף

תראי שבסוף הכל יסתדר - לגבי הקורס ולגבי שבת ,,,מאחלת שיעבור בשלום לילה טוף

כל הכבוד לך על האומץ לגשת למדריך ולשתף אותו! זה בכלל לא פשוט!!! שמחה שהכל הסתדר וזה טבעי שיהיה לך קשה הרי את גם עובדת וגם לומדת וזה מאוד מתיש במיוחד כשבנוסף לכך יש גם כל כך הרבה לחץ רגשי מקווה שהשבת תעבור לך הכי טוב שאפשר ושתוכלי לנוח מחבקת שחף

דרך אגב היום ניסיתי להיכנס שוב לאתר שלך(לא הצלחתי דובי לא נותן)איך נכנסים,דווקא אתמול הצלחתי,מאוד כואב לי בשבילך בובה,רוצה לדעת אלייך עוד דברים כמובן רק אם את מסכימה ביי חמודה

מה דובי? מי זה? מה זה ? סורי שלא מבינה.. אבל כולם יכולים להכנס.. כמו שאמרתי, כל אחד יכול להכנס .. ולקחת אחריות על מה שהוא רואה.. את יכולה להיכנס.. לא חייבת לדפוק בדלת. (-: אני בסדר עכשיו,תודה לאל..

שלחי קישור בבקשה במקום החץ בהזזת עכבר יש דובי כזה אי אפשר להיכנס.