פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

מצב כלכלי על הפנים ולא בא לי לבקש אוכל מהרווחה אז דאגו לי בדרך אחרת גם כאבי שינים על אנושיים שלא מצליחה להכניס לפה כלום וגם הבטן כל דבר שאני מנסה לאכול מהמעט שנשאר הבטן מוציאה הגוף החליט להרוג את עצמו כנראה

מצטערת שכל כך קשה...מקוה שהתקופה הקשה הזאת תעבור כבר... תרגישי טוב דמעה

גל....תשמרי על עצמך אני יודעת שקשה לטפל בשיניים אבל את צריכה לדאוג לעצמך בנתיים נסי לקחת משהו להרגיע וגם לאכול מאכלים רכים תרגישי טוב אידה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3437488,00.html משהו מקסים לימים הנוראים, נוסטלגיה אמיתית שמזכירה שלמרות החיים הקשים היו גם רגעי עדנה... במיוחד בחגים, במיוחד בערב יום הכיפורים. מוקדש באהבה לחברה טובה מהצפון הרחוק, שנה טובה ומתוקה.... מתגעגעת אלייך... וכמובן לאידה היקרה, ולבנות הפורום... ואם כבר אני באווירת פיוס, אז מקדישה באהבה גם לשדה ניר שכבר הרבה זמן לא ביקרה כאן.......

טוב לראותך כאן מה שלומך??? ו...לא הצלחתי להכנס לשיר???? אידה

צריך ללחוץ על הקישור עם הכפתור הימני של העכבר ובחלון שיפתח לסמן "פתח בחלון חדש"

תודה שחף ושוב לליאור באמת נוסטלגיה מקסימה זה זמן סליחות מהזולת מעצמנו ומלמעלה אידה

וגם קניתי לקטנים כיפות לבנות רקומות בחוטי זהב.... ואקח אותם השנה לבית הכנסת..... ואני? גמורה מהחום הזהההההההה..... וחוץ מזה, נחה, שלא יגמר לי החופש לעולם..... שבת מקסימה לך אידה, ליאור

אדון הסליחות אכן מתנגן ומסתלסל לו בנוסטלגיה תודה ליאור יקרה - ויפה לך הסליחה :-) אוהבת ליז

לא להאמין שעברה שנה.. אה?! את חמודה!

לא להאמין שעברה שנה.. אה?! את חמודה!

כמו שזה היה - אפרת גוש "כמו שזה היה, ככה שיהיה בלי שנתערב, בלי שנשנה לא היית פה, לא דיברנו שם כמו שזה היה, ככה זה מושלם. ... כלום לא נוגע בי כלום לא קורא לי כלום לא עובר אותי שמש במרום, שקט ושלווה אהבה וחום, חום ואהבה לא צריך לחשוב מעבר שמש במרום, שקט ושלווה אהבה וחום, חום ואהבה בלי לומר שלום, בלי לתת חיבוק כמו שזה היה, ככה בדיוק. כמו שזה היה, כך שיישאר ולא רוצה פחות, לא רוצה יותר בלי לומר שלום, בלי לתת חיבוק כמו שזה היה, ככה בדיוק. אז לא צריך לשבת ולא צריך שיחה ובלי להיות עצוב, בלי לומר סליחה לא לתוך עיני, לא עם כל הלב בלי מחר אולי, בלי אני אוהב." וגם לא שרע לי - אפרת גוש "בוקר יום בהיר נתקפתי געגועים לפעם, כשהכל היה פשוט... לא שפעם זה היה פשוט הנה אני שוב משקרת לעצמי החברים הולכים ונגמרים ויכול להיות שזה באשמתי לא שרע לי עם עצמי אבל... יותר מדי לבד בטל אותי כמה עוד אוכל לצעוד? אני רוצה לראות את הקצה כמה עוד אוכל לצעוד? אני רוצה מאד כבר לצאת בתיבה שלי אין אהבה רק לפעמים איזה משהו שמוכר דברים דווקא הוא נראה מהגברים שכן נשארים עד הבוקר כמה עוד אוכל לצעוד? אני רוצה זרועות לחבק כמה עוד אוכל לצעוד? אני רוצה ללמוד לקבל" דמעה

דמעונת...... מצטערת על ההרגשה הרעה שאת נמצאת בה, שולחת לך חיבוק חם ואוהב ממני ומהילדים..... תהיי חזקה אשה יקרה.... אוהבת ליאור

שירים יפים.... מרגשים מה הכי מתחבר לך? איתך אידה

מתחבר לי הלבד...התחושה שמרוב כאב עדיף כבר לא להרגיש כלום...עדיף לא לתת לאף אחד להתקרב באמת כי אחרכך הפרידות ממש קשות...סתם מוצפת בהרבה מאוד כאב... שבת שלום דמעה

קודם כל שיר מדהים אני חושב שזה הכל כל התהליך כולל הכל קודם שתיקות רועמות ואחר כך סלקציה לברור טוב טוב עם מי לדבר כי לא כל אחד מבין ואחר כך באשיחרור חבל על הזמן אני לאט לאט מבין את הדברים כך זה . מקווה שתתחזקי לי יש ביעה אחרת עקב מה שעברתי מקווה להתחיל טיפול שיקח אותי למקום הנכון . מחבק תומך ומקבל שלך אור

קצת מביך אותי לתמוך בבן. בן כמה אתה בערך חמוד? אני אם לשני בנים צעירים פרחחים קטנים. אחד (בן חמש) שחרחר-בן שוקולד גבוה וחתיך- אבל שובב רציני. ואחד (בן שלוש וחצי) מדהים - מלאך קטן בלונדיני תלתלי זהב רכים כמשי עם עיניים כחולות מדהימות ופנים מצויירות ולבן לבן ... אתה יודע, אני לא רציתי בנות (וגם לא רוצה לא יודעת איך לקבל בת) שמחתי שנולדו בנים. חשבתי- בנים הם בני מזל. אבל הנה לצערנו גם לבנים זה קורה..

אני אתן לך הסבר קל על הפורום שיקל עליך.כאשר אתה פותח הודעה לקריאה ואתה רוצה להגיב עליה.כל מה שעליך לעשות זה,לסובב את הגלגל של העכבר ואז יעלה לך חלון לתגובה שרשור בקיצור.וכאשר אתה רוצה לפתוח בנושא חדש אז אתה מוסיף הודעה חדשה

על ההבהרה ולך אור: שמחה לראותך כאן אידה

האישה הזאת זו אני? אני מתבוננת מול מראה גדולה שכל מיצמוץ מתחלפת לה דמות, בחיי יום יום אני רואה את עצמי בעיניים שונות, כמה כוח יש בעיניים שפתוחות לירווחה שסגורות למחיצה, הרצון שלי היום נמדד בכוח נפשי ופיזי עצום, ימים משתנים חילופי מזג האויר, זה כמו ההרגשה הפנימית שלי. נפש אומללה קוראת מול מראה שמספרת דברים אם תרצי ואם לא, האישה הזאת זו אני? התבוננות מקרוב מספרים הימים כמה פיצעי מלחמה, רדומים,נושנים, כמו חיליי חרסינה שבירים לא פוקחים עין,לא מביטים בשום דבר שצפוי ליקרות אני מתבוננת סביב החדר הקטן ומחשבות כל רגע ורגע אומרות לי מהי מידת הרחמים שלך? איפה ההיגיון שבדברים? האם לא היתבשלתי אם הדברים מספיק? כל יום שעובר רגשות מתחלפים,בין אם אני רוצה ובין אם לא, אני כואסת,מעוכזבת,מרגישה אשמה ואיפוה הכוח? האישה הזאת אומרת נואש כמה אבילי מיצידי לעמוד אם הדברים ככה רגשות שארוזות אצלי בראש,נשלחות לאלוהים שיקל אל התיסכול שלי ואין בזה היגיון כלל הרי האלוהים הזה מחזיר לי חבילות יפות אם סרט עטוף באדום של דם. כמה סבל "הכחול הזה ממני? מה אני עסיתי את זה? זה חונק אותך? את צריכה אוויר?" קולי אינו נישמע בחלל החדר הכל מוגף וסגור אין כניסה לקולות של פחד אין מאבר לרצונות של בחירה אישה חלשה שסוגרת עיניים לא פותחת,אין לה שם מקום בכלל "תשתקי,אל תדברי,אל תגידי כלום,אני לא רוצה לישמוע,אל תדברי,תשתקי,לא רוצה לישמוע" כמו תוכי אולפתי האם קולי נישמע? האישה הזאת זו אני...

עמית יקרה זו בחירה שלך איזו אשה תהיי אשה עם עיניים פקוחות היטב וכח פיסי ונפשי עצום או אשה חלשה שעוצמת עיניים ואין לה מקום ותמיד תזכרי שגם כשזה נראה הפוך לגמרי השם איתנו מאחלת לך שתצליח לאסוף כוחות ולהפוך לאשה חזקה כל האהבה שבעולם דנה ותמיד תזכרי שאחרי כל ירידה יש עליה נ.ב. התחלת לאכול? דואגים לך

אישה יקרה....עמית מילים מרגשות כל כך מביעות את מה שבפנים וכל כך קשה בפנים.... צר לי... תאמיני.... אל תאמרי נואש עוד יבואו ימים טובים איתך אידה

שששששששששש http://photo.kstaken.com/pictures/alone.jpg דמעה

אוי דמעונת את לא לבד אף פעם אנחנו פה

אני עדיין מרגישה מאוד לבד וזה ללא שום קשר לאנשים סביבי או לאנשים כאן...פשוט לבד לי.... שיהיה לך יום שקט וטוב דמעה

אני מתחילה להתקשר לכל האנשים שאני אוהבת ומדברת איתם אחד אחרי השני ואז אני מתחילה להרגיש קצת פחות לבד

אני לא מצליחה לעשות את זה...אצלי נוצר מין מעגל כזה ...אני מרגישה לבד מאוד ובמקום להתקשר ולהתחבר לאחרים אני מתנתקת ומתרחקת ואז מרגישה עוד יותר לבד... מה שלומך היום? דמעה

דודתי בעבודה שלחה לי היום "בחוסר רגישות" כבדיחה באי-מייל כתבה מביכה על מסיבת יומהולדת שנערכה באולם שמחות והתקלקלה בגלל קנאתה של בת החמש באחותה- כלת המסיבה והיא הכריזה בקול רם במקרופון כאשר התבקשה לשיר לכבוד אחותה - "אאמא אם לא תקני לי דובי כמו שאחותי קיבלה אני אספר לכולם מה עשית... עם דוד.." ואז פרצה שם קטטה רצינית.. אני בכוונה לא חוזרת במדוייק על המילים כי הן מאוד טריגריות.וגם לא אצרף את זה לכאן. אני צוחקת על זה כבדיחה עם כולם אבל מבפנים אני רועדת כאילו אני מתעלפת או משהו. מן סחרחורת לא מובנת. כזו חולשה שתוקפת. וגם עצוב לי על הילדה שראתה את זה. אבל משום מה "מקנאה"- איך לי לא היה אומץ להכריז בפני כל האורחים במיקרופון באירוע משפחתי..

זה אמנם לא יפה בכלל להגיד- זה גרם לי לתחושות שתיארתי למעלה (סחרחורת ותחושת התעלפות) ומדובר בי- בחורה חזקה בנויה לתלפיות- משום שבכתבה תואר כיצד הילדה סיפרה איך אמא שמה ב-**(איבר שאוכלים איתו)*** שלה את מה ששייך לדוד. תארו לכם הילדה ראתה את הכל. ואיך שאני לא אנסה לנסח את זה בעדינות זה- איכסססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס וזה כתוב בכתבה גדולה יחסית בעיתון במילים הכי בוטות שיש. אז מי שתתיקל בכתבה או בכותרת באחד העיתונים או באי-מייל כבדיחה- "זהירות ילדים קולטים הכל"- אז שתיזהר מאוד לפני שהיא פותחת את זה.. יכול להיות שזה לא יזיז לה אבל לי בכל אופן- זה עשה די רע היום.

אל תתני לזה לקלקל לך את מצב הרוח שכחי מזה אני יודעת שקשה תעשי מאמץ.

הלב שלי דופק חזק חזק וקשה לי לנשום מרוב ההתרגשות וגם חברה מאוד טובה שלי התקבלה למדנו איתה ביחד לתואר ראשון אז עכשיו שוב נלמד ביחד וזה ממש לא פשוט להתקבל מקבלים מקסימום 20 מתוך איזה 100 שנרשמים אני מאושרתתתתתתתתתת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

איזה יופי! מה את הולכת ללמוד?

שמחה בשמחתך לאיזה לימודים נרשמת?

שחפיתושששששש המון מזל טוב נשמה ראית , אמרתי לך לא ? אמרתי לך שאני מאמינה בך מאוד איזה כייף איזה אושר מתי מתחילים הלימודים המפרכים ? המון חיבוקים יפה שלי חתולה במגפיים

יוווווווווווווו אני מתרגשתתתתתתתתתתת אני הולכת ללמוד טיפות באומנות והלימודים מתחילים באמצע אוקטובר

כל כך מאושרת בשבילך המון המון הצלחה - את תהיה מטפלת מעולהההההההההההההההההההה יופי,יופי,יופי מחבקת לך המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן ליז

תודה :) עכשיו אני צריכה דחוף להתאפס אחרת עוד אשגע את כל המטופלים שלי מתארת לעצמך, באו נורמליים, יצאו משוגעים :~/ בעעעעעעעעעעעעעעע

את פשוט גדולה!!! המון הצלחה הגשמה אידה

עכשיו מגיע לי גם חיבוק :)

ווואווו שחפונת איזה יופיייי!!!! כל הכבוד לך... http://sapporo-online.cool.ne.jp/00_diary_photo_box/Congratulations!_0907.jpg דמעה

איזה חתול מתוק

הלילה שוב היה לילה לבן , המחשבות לא נותנות מנוח, קשה מתוך המיטה לראות עולם רוצה ומקווה שיהיה טוב יותר פרחים לבנים שפיות זמנית מילים: מקס גת מור ואפי גת מור לחן: מקס גת מור אני מחפשת איים של שלווה קוראת אל האור כמו לפיד שכבה אני מלקטת ביער פלדה פרחים לבנים שגדלים כמו חידה אני מחפשת לרוחות השגרה לתקוות שיביאו צפיות הרגעה אני מחזקת רשתות הסוואה להראות לכולם אני כן יכולה אני מאמינה שתבוא רגיעה שהשקט יצעק בין קירות של עוצמה אני מתחזקת משעה לשעה ולוחשת לך תפילה ישנה אני מחפשת איים של שלווה יוצאת אל האור מתוך להבה אני מלקטת ביער פלדה פרחים לבנים פרחים של תקווה מאחלת לכולכן אחלה יום טוב ,שמרו על הבריאות, זה לא מובן מאליו שמרגישים טוב שיהיה לכן יום מואר ושמחה בלב אוהבת המונים חתולה במגפיים

אוהבים בחזרה

בוקר טוב לך דנה.. קוקו! רוצה לשחק מחבואים? דנה נראה לי ששוב מתרופף לי הבורג- אבל יש מצב-רוח ברוך השם.. אני מחייכת לך..

את רואה חתולה עכשיו יש לי מצב רוח בטח קיבלתי היום את ההודעה על הלימודים בזכות זה שאיחלת לנו יום טוב :))))

חתולה יקרה מה שלומך??? קראתי אותך ולא יכולתי לענות בגלל המקלדת שלי.... אני מצטערת לשמוע על התקופה הקשה.... בראותית וגם גם כל המסביב...כולל התמודדות מול הבעל של אמא... אין ספק שזה לוקח המון כוחות... אפילו כוחות שאת זקוקה להם בכדי להבריא... אך שהוא את- הגוף שלך לא מצליח לגייס את הכוחות.... צריך לחשוב על זה... ועל מה שיכול לעזור לנפש...בכדי לעזור לגוף יקרה מקווה שיהיו בשורות טובות החלמה מהירה כוחות והרבה אופטימיות ואמונה איתך אידה

יקרה-ממש לא מובן מאיליו מקוה שהלילה הלובן מעט יתעמעם ותצליחי להרדם - מחבקת - ליז

בסורות לא טובות בכלל,אני ההיתי כל היום במיון אתמול ורצו שאני יתאשפז אבל לא ההיתי מוכנה ,חתמתי אל שחרור והאחריות שלי,אני חושבת אל זה שאבא שלי מאושפז ואולי זה לא אותו דבר,אבל המחשבה הזאת שגם אני יהיה מאושפזת באפראות הכילה מלחיצות אותי וסמות אותי במקום לא נוח בכלל אם עצמי,אז אמרו שהכבד לא משהו ושהוושט שלי לא תעמוד בזה יותר ושירידה גדולה במישקל זה לא טוב,אבל אני לא מסוגלת לטפל בעצמי שם,לא יכולה לתת לעצמי את המקום הזה,אני מרגישה שאני יכולה לבד,שאני יעסה בעצמי ולא להיכנס לכל המקומות הכואבים האלו בטיפול,אולי זה לא טוב ,אבל אני לא מרגישה שאני מסוגלת,גם דחיתי את ההחלטה להגיש טלונה כי אני יודעת שזה יעלה לי הרבה בבריאות הנפשית שלי ופיזית ו.... לא יודעת כבר אל מה אני מדברת ,אני רק רוצה שיבינו שאני לא מסוגלת לאכול ואני לא מסוגלת שלא לאקי רק בגלל כל הדברים האלו שהוא הכניס וזה כל כך דוחה אותי,היום אני ינסה לאשיאר משהו בבטן ולא לאקי אותו,גם כי אפתחתי וגם כי אני חושבת שלאבד שיטה ככה זה באמת לא טוב לא לי ולא לילדים שלי,אני רוצה להיות איתם כבר ולגדל אותם ,אני לא באמת רוצה למות

עמית היקרה בוקר טוב אני עומדת לומר לך כמה דברים קשים אבל זה רק מתוך הרבה דאגה אליך נשמה את אמנם לא רוצה למות אך זה מה שאת עושה את למעשה מתאבדת ביודעין.חמודה האיבר הבא שיכול להפגע אצלך זה הלב ואז מה ? אני לא חושבת שיש בך מספיק כוחות כדי לטפל בעצמך.תחשבי שוב על האפשרות של אשפוז למרות הקושי.ובקשר לתלונה במשטרה.את בכל מקרה מתמודדת כל רגע ורגע בחיים שלך אז אולי כדאי שבכל אופן תגשי להתלונן? תחשבי על המטרה להיות אמא בריאה ושמחה בשביל הילדים הטהורים שלך.הם צריכים אמא חזקה.בשבילם ומהם תאגרי כוחות .בבקשה יקרה מתפללת בשבילך

עמית יקרה, תמשיכי לכתוב לפרוק ולספר.. מחזקות אותך! למרות שזה קשה- תהיי חזקה לפחות בשביל ילדייך הם זקוקים לך. הילדים הם טעם החיים. הדבר הכי נפלא שיש. השתדלי למענם! ((((((((((((((((((((((((חיבוק))))))))))))))))))))))))))))))))

האמת היא שאני חושבת שאני מסוגלת לבד,שלא חייב להיתאשפז כדי לקבל עזרה,אחריי תקופה ארוכה שלא ההיתי בקשר אם העו"ס שלי היתקשרתי אליה ודיברנו,דיברנו אל מה קורה איתי וכבענו ליהפגש שבוע הבא,זה לא היה נורה כמו שחשבתי,היה בסדר גמור,מה גם שפטעום הבנתי כמה היא היתה חסרה לי,כמה היתגעגעתי לקול הרגיש שלה ושמרגיש אותי כל ךכ ,אז אינה אני עושה משהו קטן בשביל עצמי.... יום טוב לכולם ואתם מקסימות

בוקר טוב עמיתוש כבר יצא לך להיות באישפוז בגלל המצב שלך ? יש לך מושג מה באמת עושים שם ? כי אני לא יודעת מה הטיפול שנותנים להפרעות אכילה באנורקסיה , ואני מתארת לי שזה לא קל בכלל ,ובכל זאת משהו את כן צריכה לעשות עם עצמך , לטפל בעצמך, על מה אבא שלך מאושפז ?אני מבינה שבכלל עצם האישפוז גורם לך להרתע מהטיפול, אם את מרגישה שזה לא הזמן להגיש תלונה חכי לזמן מתאים יותר כשתהיי יותר חזקה, בכל מקרה את חייבת לא רק לעצמך להיות בריאה וחזקה כי יש לך ילדים נכון ? אז אולי תחשבי איך את יכולה כן לטפל בעצמך אם לא רק למענך אז לפחות למענם , מחזיקה לך אצבעות שתתחזקי ותרגישי טוב מתוקה חתולה במגפיים

עמית יקרה מצטערת לשמוע שכל כך קשה שהגוף דוחה ולא מעכל מזון הזכרון וכל דבר הוא טריגר בכל זאת יש קול בך שרוצה לעזור שמרי על עצמך התרחקי מסביבה פוגעת תשהיה במקום בטוח בסביבה אוהבת ואוהדת איתך מחזקת אידה

מרגיש לי רע רע מאוד ואני רוצה לקלף מעלי את העור לא יכול לסבול זוגיות ואני אחרי הרבה אחרי אני מטאפל בעצמי אבל התחושות של הליכלוך זוהמה וגועל לא מרפות 10 שנים אחרי ועדיין מתקלח כל יום ורוצה לקלף את העור .

אור יקר מבינה אותך לגמרי בתחושות הקשות שלך , האם היית אי פעם בטיפול ? למה אתה מתכוון ב- אני מטפל בעצמי ? אם אתה לא הולך לאיש מקצוע שמטפל ומתמחה בבעיות האלה מצבך לא ישתנה , אתה זקוק לעזרה מבחוץ אני הלכתי לטיפול אחרי הרבה יותר מ-10- שנים ולרגע לא הצטערתי מה דעתך לשקול קבלת עזרה מקצועית ? לדעתי יעשה לך רק טוב מותר לשלוח לך חיבוק וירטואלי לחיזוק ? חתולה במגפיים לילה טוב

את מתאר תחושות שבוגאי מוכרות להרבה מכאן... תחושות שמלוות אחרי טראומה מינית קשה. טיפול אכן יכול לעזור ולהקל וגם שיתוף בת הזוג יכול לעזור. צר לי על ההרגשה שמלווה אותך ועל ויתור הזוגיות בגלל שאדם שפל פגע בך... אתה מוזמן להיות חלק מהפורום לשתף בקצב שלך כאן בשבילך אידה

כי כבר לא יכולתי לסבול את עצמי ואני אחרי מקלחת שניה מקווה שלא שלישית היום אוף אוף אוף החיים המסריחים האלה אי אפשר זוגיות במצב שלי הייתי רוצה אבל מי תבין גבר שמתקלח בבוקר ואחרי העבודה ועוד פעם וכל הזמן מרגיש מלוכלך מי תרצה להיות עם איש כזה ? קודם כל עלי לטפל בהפרעה שלי ולתקן את הנשמה שלי את זה אני מבין ולאחר מכן זוגיות אני מבטיח

כתבתי לך בשרשור למטה, ופתאום אני רואה שההודעה שלי לא עלתה, אז פתחתי חדש.... מקווה שאידה לא תכעס..... קראתי את ההודעות החדשות שלך, כאבתי והזדעזעתי, במיוחד על זה שכלום, אבל כלום מהכאב שאת סובלת לא מגיע לך!!! וזה מבאס אותי לראות את מה שאת עוברת.... כתבתי לך משהו על כך שהעצמות, ככל שאנו מתבגרות כך קשה יותר לעצמות להתאחות. תשאלי את האורטופד בקשר לתוספת של כדורי סידן, אולי יחיש את קצב ההתאחות. מקווה שתחזרי במהרה להלך על שתי רגלייך, בקשר להוא בן הזוג של אימך, אין גבול לחוצפה שלו.... אפשר להשתגע ממנו..... טוב מאד שהעמדת אותו במקומו!!! החלמה מהירה יקירה, השמנת מחכה לך.... בינתיים מסתפקת בלזרוק שאריות לחתולי הרחוב.... אוהבת ליאור

ליאוריששששש ג'עגעתי מאוד נשמה הרופא שמטפל בי בקופ"ח הוא בעצמו מנתח בכיר בבי"ח מאיר בכפר סבא, אני מאמינה בו מאוד , אני מניחה שאם היה רואה משהו חריג במצב העצמות שלי בטוח היה כבר מלעיט אותי בכדורים כדי לגרום לאיחוי מהיר יותר של העצם , מה שכן נאמר לי שדווקא הסוכרת שלי היא הגורם לעיכוב ההחלמה למרות שאני מאוזנת על ערכים של 120 -130 , מאחר ואני לוקחת כדורים לסוכרת זו מחלה, והיא כן מעכבת ,הרופא אמר לי בבקור האחרון שיתכן ויקח עוד -6- חודשים עד ההחלמה ושאני צריכה להתאזר בהמון סבלנות כי זה לא הולך להיות קל , בנתיים אני עושה פיזיאוטרפיה על המיטה מרימה רגלים מורידה רגלים ( לבד חחחח) ומחכה שהזמן יעשה את שלו , תודה לך על המילים המנחמות שלך , ושמנת יקירתי ,,,,,,,,,אני רק חולמת עליה בלילות ,בערימות , הצלחתי להוריד -15- ק"ג עד לפני -3- שבועות ומאז אני תקועה!!! לא נורא , אני מאמינה שירדו עוד כמה , חתולה במגפיים ליל מנוחה

מנסה למצא לעצמי טיפול אחר ועדיין אין כלום מרגישה לבד מרגישה אבודה לגמרי כל כך טעונה ומורעלת שכבר רוצה לפרוק את מה שיושב בלב מרגישה שנחנקת אל מול השתיקה יש כל כך הרבה דברים שיושבים על הלב ולא מוצאת את הדרך להוציא אותם אז כן, אתם כאן איתי .. ועוד הרבה, ובכל זאת מרגישה לבד כי מרגישה תלושה ובאוויר רוצה לבקש עזרה אבל לא יודעת איך.. כבר נמאס "לבכות".. או יותר נכון, להתבכיין.. מחפשת עוד מילים שיביעו מה מרגיש לי בלב לא מצליחה לעשות דבר ויותר מכל מרגישה אבודה. ....

וראיתי את הודעתך.. את לא לבד. אנחנו כאן איתך. לחבק ולחזק.. חיוך ענקי- יעזור לך היום?

תודה שאת כאן..

היי בובית מקסימה שלי מבינה אותך לגמרי , קשה להיות בלי טיפול במיוחד כשכבר היית שם תתאזרי מאט בסבלנות עד שדברים יסתדרו לך , אני מאמינה שלא יקח עוד הרבה זמן עד שתמצאי מטפלת חדשה יפתי ואז הכל יחזור לשיגרת טיפולים ולא תרגישי שוב את הבדידות ולא אבודה רק סבלנות,,,,,,, מחבקת לך המונים בובה אהובה חתולה במגפים

אני כ"כ מפחדת שאגיע למקום אחר במקום לטיפול.. המצב רק הולך ומחמיר. מנסה להעסיק את עצמי אבל חלשה מכדי לעשות כך.. לא יודעת לא משנה. תודה שאת כאן

מזדהה מאוד עם מה שאת עוברת..אני נמצאת במצב דומה בטיפול שלי ומרגישה כמוך אבודה ומאוד לבד..אני יודעת שזה ממש לא אותו הדבר אבל יש לך כאן אותנו... מושיטה לך יד...ושולחת חיבוק דמעה

מה שלומך היום?

אני חייבת לצאת עכשיו לאן שהוא.... אכתוב לך יותר מאוחר ממי.... תשמרי על עצמך למעני מתוקה....

בובה יקרה קשה בלי טיפול קשה עם פרידות ובכל זאת אני מקווה שתזכרי את החויה הטובה החויה המתקנת ממה שהיה לפני כן אני בטחה שתמצאי את המקום הנכון והטוב עבורך מקווה שזה יקרה במהרה כך שהחויות הטובות וגם חויות הפרררידה יקבלו פנים אחרות... פנים של תרומה, התחזקות וכוח הרבה אמונה לא לוותר איתך אידה

מה שלומך ? יובלות שלא דיברנו

אני אדבר איתך מאוחר יותר משום שיש עומס בעבודה.. הפרוייקט מתחיל.. עד עכשיו הכל היה רדום. עוד מעט יהיה לי מחשב בבית... בינתיים התחשבי בי.. אוהבת!

נדבר בהזדמנות אחרת בי מתוקה תשמרי על עצמך

יש סדרה שאני רואה כל יום בטלויזיה...מתחילות מחדש...6 נשים בתוך בית אחד + שתי מטפלות וכולן מנסות להתמודד עם הבעיות שלהן. בדרך כלל אני צופה ובוכה כי אני מתחברת שם לכל כך הרבה כאב...אתמול שברתי שיא של עצב וקנאה מול מסך הטלויזיה...הייתה שם אישה שהרגישה כמו שאני מרגישה...חסרת ערך..לא רצויה ולא אהובה...היא ישבה עם המטפלת בגינה ודיברה על החסכים בילדות שלה והתחילה לבכות. המטפלת התישבה איתה על הדשא ופשוט אמרה לה לשים את ראשה על ברכי המטפלת וליטפה את ראשה..אמרה לה שהיא כן חשובה וכן אהובה...והאשה בכתה ובכתה וגם אני בכיתי ובכיתי כי גם רציתי לשים ראש על ברכיים של מישהי שתגיד לי שאני בסדר ושתלטף את ראשי... כואב לי בנשמה דמעה

אני כל כך מבינה את הצורך הזה גם,זה לא פשוט אבל אפשר להניח את הראש ולהיתנחם בדברים אחרים,ילדיות מקסימות שיש להם אמא כזאת רגישה ואוהבת,אפשר להבין את הצורך,ממש אפשר להבין אותו... אני כאן יחד איתך,מלטפת מרחוק אם זה עוזר,חיבוקים לך דמעה. ואני? אני שוב היום הולכת לבדיקות כי אתמול לא היה משהו ,אבל אני מקווה שיהיה בסדר,אני אולחת הטומה לגמריי,מנסה לא להרגיש כלום יותר,שיאבור דרכי

עמיתוש...מקוה שהיום הזה יעבור לך בטוב... תודה על החיבוקים... דמעה

בואי אני אתן לך אלף חיבוקים נכל הלב חיבוקים שמועכים.... ((((((((((((((((((דמעה)))))))))))))))

תודה דנה'לה אני מעריכה מאוד את החיבוקים דמעה

דמעה מאוד יקרה ומאוד אהובה מבינה אותך מאוד מאוד ,צר לי כל כך על כל החסכים שלך שלמעשה הם גם שלי , שולחת לך מלאן תלאפים חיבוקים מנחמים , חמים ואוהבים מכל הלב יקירתי , את מוכנה לשתף ולספר על איזו תכנית טלויזיה את מדברת ? לאיזה חב' כבלים את מחוברת , באיזה ערוץ משודרת התכנית .? אשמח גם לצפות בתכנית איכותית כזו , חתולה במגפיים

תודה על החיבוקים... לתכנית קוראים מתחילות מחדש והיא משודרת בכל יום בשעה 16:40 בערוץ 3 של הוט ובאפיק 14 של יס... כדאי לך לראות...אני למדתי מהתכנית הזאת המון... דמעה

שהיתה אי פעם בטלויזיה שאני רואה בכזו אדיקות... דמעה - אל תקנאי איך אומרים... לא כדאי להתחלף בשקים - לכל אחד שק הצרות שלו וממש לא נראה שתרצי את השק של אותה אישה - ובנוסף את רואה רק את מה שהם בוחרים להכניס בעריכה והתהליכים שם נראים כמו הוקוס פוקוס... מממממ.. זה טלויזיה. ולמרות שאני חולה על התוכנית ותמיד בוכה בה ותמיד בן זוגי אומר "את שוב בוכה???- למה את מסתכלת על דברים עצובים??? עדיין עושה את ההפרדה ומסתפקת בהחלט בחבילה שלי . חיבוק וירטואלי יהיה אולי כמו כוס מים למת עכשיו .. אבל בכל זאת שולחת לך - :-)

דמעה יקרה מי לא זקוק לחיבוק לליטוף? מי לא צריך שיאמרו לו שהוא בעל ערך? מי לא זקוק לאהבה בכדי לגדול ולהתפתח? צורך בסיסי כל כך.... וכשלא מתמלא נפער בור ענק.... חסך גדול... שהולך גדל ומלווה כל הזמן מחבקת אותך מכאן אידה

מקווה שישנתם טוב ,נפש רגועה,אני שולחת לכולם היום את הטוב,היפה ובסורות טובות . חיבוקים לכל מי שקשה ויום טוב

איך את היום? דמעה

עמית המתוקה שמחה מאוד שיש לך מצב רוח טוב שיהיה לך רק טוב אמן

מצב רוח טוב? אני פשוט מנסה לעבוד אל עצמי,להיסתכל את החיים קצט בפרופורציות אחרות,מינחה את הכל בצמד ומנסה אולי לטפל קצט בעצמי,את יודעת ללכת אם ראש שלא חושב יותר מידי,לא מתמודדת אם כל כך הרבה בבת אחת... איך את ? מה שלומך?

היי עמיתי אמנם כבר צהרים אבל בכל מקרה שיהיה לך אחלה יום ואשמח לשמוע בשורות טובות , הלוואי,,,,,,,, חתולה במגפים

שקט ערן צור מילים: יונה וולך לחן: יובל מסנר שלח לי שקט טוב מוגן שלח לי שקט מענן שלח לי שקט ממוכן לשמוע שקט לא מכאן תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה. שלח לי שקט מאורגן שלח לי שקט מעודכן שלח לי שקט מפואר תשלח לי שקט מהכפר תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה. שקט, שקט, שקט מופתי מיום הולדתי עד יום מותי שקט עד יום מותי. שלח לי שקט מהודר שלח לי שקט מאולתר שלח לי שקט ירח תשלח לי שקט בין כוכבים תשלח לי שקט בקופסא מארץ רחוקה. שקט, שקט, שקט מופתי מיום הולדתי עד יום מותי שקט עד יום מותי. ליל מנוחה נשים יקרות - מחבקת ליז.

לילה טוב שהשם ישמור אותך

שקט כל כך רוצה שקט

היי נשמה מה היינו עושות בלי השירים הנדושים הללו ? לדעתי אין כמוהם וטוב שלא נס ליחם תודה לך יפה שלי על שיר נפלא את נהדרת כמו תמיד חתולה במגפיים

חשבתי שיש לי כל הסבלנות שבעולם וכל הכוח שבעולם כדי להמשיך לסבול את הכאבים אך טעיתי , שלושה וחצי חודשים והעצם שלי מסרבת להתאחות ,הקרסול שלי עוד איך שהו ,עדדדדדדדדדדדדדדדדדדד מתיייייייייייייייייייייי???????????????????? הכאבים לא פוסקים וכנראה שאצטרך ניתוח נוסף להוצאת הברגים מעקב אכילס שלי , לא רציתי להכנס ולבכות , לצעוק את הכאבים שלא מרפים , כבר לא מוצאים מה לתת לי להרגעה, נשארו רק סמים ומהם כבר ניגמלתי , הצמידו לי מכשיר לרגל כדי שאתחיל לדרוך , המצב שלי בקצור לא משו ,לקחו לי את המרצדס כדי שאתחיל לדדות עם הליכון או עם קביים ,והספקתי כבר להיות עוד פעמים בבי"ח , למזלי לא התאשפזתי אבל הייתי די קרובה ,רופא אחד נותן דיאגנוזה אחת והשני בא וצועק עלי מה פתאום ? אחד נותן לי כדורים והשני צועק עלי שלא תעיזי לקחת אותם !!!!! מי מבין אותם בכלל ??????.. מעבר לזה , לפני כמה זמן רבתי עם בעלה של אמי שהוא הרי אחד הפוגעים , כמה דביל מסוגל הבן אדם להיות פשוט לא להאמין , רק אחרי הריב איתו התחלתי להבין דברים , דובר על מעשי אונס בילדה קטנה שאביה אנס אותה ,( היה בחדשות בטלויזיה )הילדה היתה בת שלוש או ארבע , הוא ,הזבל הזה מתקשר אלי כדי לדבר איתי על מה שאמרו בחדשות ,"ראית מה זה ? איזה אבא חולה נפש יש לילדה הקטנה הזו , מה יש לו לחפש אצל ילדה כל כך קטנה ?מה הוא כבר יכול לעשות איתה ??????? מי שמדבר על חולי נפש ,ואז הוא שולף את משפט המפתח שלו ,,,,,,,,,מילא אני יכול להבין גבר שמחתרמן על צעירה כוסית יפה שבא לו עליה והוא אונס אותה , היא--- כבר--- גדולה ,,,,,,,,מניאק בן מניאק , ברור שאת זה אתה מבין הכי טוב שבעולם לא ???????????????? זאת אומרת שאם היא כבר בוגרת מותר לך הכל ?????????????צרחתי עליו בכל הכוח את כל השטויות שהוא מדבר וסתמתי לו את הפה , אז ירד לי רק האסימון ,,,,,,,,,,,,,,,,, השבת הם חגגו הוא הזבל ואמי -39 -שנות סבל מתמשך , ובגלל שאני מוגבלת בתנועה באו כל החמולה אלי הביתה , אני מקווה שבקרוב אוכל כבר לעשות מקשפיים חדשות ואוכל גם להכנס לעיתים קרובות יותר , מתגעגעת לימים שנכנסתי כל הזמן אך עדיין לא , מתגעגעת לכולכן יפות ונהדרות שלי ומצטערת שלוקח לי כל כך הרבה זמן להכנס לכאן , חטולה במגפיים ( למעשה במגף אחד ) חיבוקים חמים לכולכן

רפואה שלימה לא להתייאש! תחזיקי מעמד

תודה דנה

בדיוק היום חשבתי עליך ותהיתי מה קורה איתך ועכשיו נכנסתי ואני מוצאת אותך כאן!! מצטערת לשמוע שקשה וכואב...לפעמים תהליך ההחלמה יכול להיות ארוך ומעייף אבל יש לו מתישהו סוף. שולחת לך המון חיבוקים ואיחולי בריאות...לא יודעת עד כמה את מאמינה במיסטיקה אבל יש משהו שלי ממש עוזר כשרע לי פיזית...יש אותיות מהקבלה...מ ה ש הן האותיות לבריאות וריפוי...תרשמי לך על דף...תעצמי עיניים ותתרכזי באותיות..עלי זה ממש משפיע... חיבוקים דמעה

היי נשמה רשמתי לפני , וכן אני מאוד מחוברת לקבלה , בהחלט מוכנה לנסות כל מה שעוזר מה שלומך ? אייך הבנות , מקווה שיש רגיעה , תודה על החיבוקים ואיחולי הבריאות שולחת המון חיבוקים בחזרה חטולה במגפיים

בדיוק היום חשבתי עליך ותהיתי מה קורה איתך ועכשיו נכנסתי ואני מוצאת אותך כאן!! מצטערת לשמוע שקשה וכואב...לפעמים תהליך ההחלמה יכול להיות ארוך ומעייף אבל יש לו מתישהו סוף. שולחת לך המון חיבוקים ואיחולי בריאות...לא יודעת עד כמה את מאמינה במיסטיקה אבל יש משהו שלי ממש עוזר כשרע לי פיזית...יש אותיות מהקבלה...מ ה ש הן האותיות לבריאות וריפוי...תרשמי לך על דף...תעצמי עיניים ותתרכזי באותיות..עלי זה ממש משפיע... חיבוקים דמעה

http://www.ka-gold-jewelry.com/images/new-thumbs150a/hamsa5-silver.jpg דמעה

כמה זמן לא ראינו אותך!!!!!!!! וכמה חיפשנו........ רק עצוב שהמצב עדיין לא טוב :((( מקווה כבר לראות אותך בריאה ושלמה כמה שיותר מהר ושמחה שלמרות הכל מצאת בך כוחות להיכנס לכאן התגעגעתי מאוד בלעדייך הפורום כבר לא כמו שהוא היה שולחת חיבוק חם שחף

שחפיתושששש יפה שלי לא תאמיני כמה רציתי להכנס אך הנסיבות לצערי לא אפשרו גמני ת'געגעתי אליכן כל כך , נשארתי בלי אוויר מרוב געגועים מקווה שהמצב עוד ישתנה לטובה רק לא יודעת כמה זמן יקח ומה איתך ? מתי מתחילה ללמוד או שכבר התחלת ? ומה עוד נשמע אצלך ? ספרי אני צמאה לדעת הכללללללל מלאן חיבוקים יפתי חטולה במגפיים

הי יקרה - חיבוק ענקי לך - ורפואה שלמה אין לי ממש מילים להוסיף על מה שכתבת פשוט לא יאומן האטימות של אנשים, את עומדת מולו בגבורה - מצטערת שעדיין את צריכה להתמודד, מספיק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת אותך מאוד - ליז

תודה נשמה , כנראה שאצטרך לעמוד מולו כל עוד הוא חי את יודעת מה מוזר ? שכבר הפסקתי גם לשנוא אותו , לא יודעת , לא סלחתי לו וגם לא אסלח אבל כבר עברתי את השלב של שינאה כלפי מי שפגע בי , משהו מאוד רגוע ושלם בי בתוכי אפילו לא יכולה להסביר מה זה , ואל תשכחי שאני כבר שנה אחרי גמר טיפול , כנראה שזה כמו שאומרים שהזמן מרפא את הפצעים חיבוקים לך יפתי חטולה במגפיים

יום חמישי החלטתי שאני מתגרשת והייתי בעננים.הייתי באופוריה עד מוצאי שבת.ואז התחלתי להתחרט.מפחיד שם בחוץ אני כבר לא ילדה בת עשרים +ילד קטן מי מבטיח לי שבחוץ יותר טוב? אני לא יכולה איתו וקשה לי בלעדיו.מאיפה אני אגייס כוחות נפש לתהליך כזה מבעית הוא כבר לא נראה לי כל כך נורא.התרגלתי

יכול להיראות לא כל כך נורא????????????? מה כבר יכול להיות גרוע מזה???????? אני מצטארת שאני כל כך בוטה אבל אלו עובדות חייך שאת בעצמך סיפרת עליהן ומה עם הילד שלך? הרי גם הוא סובל מכך בעקיפין (או שלא רק בעקיפין) אני גדלתי עם אב אלים ומהניסיון שלי אני יודעת עד כמה יש לכך השפעות הרסניות תצילי את עצמך ותצילי את הילד שלך!!!!!!!!!

:( והילד שלי לא בסכנה.אם פעם אחת הוא היה מרים עליו יד בצורה אכזרית מייד הייתי עושה לזה סוף

היי דנה מהדברים של שחף אפשר להבין הכלללללל גם אני בדעה שלא חשוב כמה קשה בלעדיו את חייבת לעצמך ולילד שלך פרידה סופית ממנו , את אולי חושבת שאם הוא לא פוגע פיזית בבן שלך אז הוא לא ניזוק ? טעות חמורה בידך , אני לא יודעת בן כמה הבן שלך אבל רוצה לומר לך שהוא רואה ושומע דברים שהוא לא צריך , יתכן והוא לא מראה לך שהוא קולט הכל אבל הוא כן קולט , הרקע שלך מעלה לי את הילדות שלי בה אני גדלתי , וכן נפגעתי מכל מה שקרה בבית , את אומרת שאת פחדנית כי המצב בחוץ לא משו , את בטוחה שאת תרצי מיד מישהו לאחר הגירושין אחרי כל הפגיעות שעברת מבעלך ?הפחד להיות לבד עם ילד נכון שלא קל , אך מה עדיף ? להמשיך לחיות בתנאים האלה כשאת ממשיכה להיפגע ממנו ? עד מתי ????????????????? חטולה במגפיים שולחת חיבוק לחיזוק

צריך לטפל, צריך להעיז, לסמוך, לבקש חיבוק, לקבל עזרה, גם אם קשה ומתיש ואם חושבים להשבר - יש אור בקצה המנהרה. פרח שלי ניצת - חיי, נ?עו?ר?י האבודים היום ש?ב?תם א?ל?י. כ??פרי ב??ש?ל, אדום ובש?רני קראתם דרור לי?צ?ר?יי. ע?ת נ?גו?ל?ה האבן החותמת, ע?ת נ?ג?ל?ה הערוץ הניסתר, בו זרמו הדמעות של אתמול ובין קירותיו יהדהד הצחוק של מחר. שבוע נהדר לכלכן מלא אור תיקוה ואהבה ליז

הי ליז תמיד אני שמחה לראות שאת פה

כאן כל הזמן, מרחפת מעל, מציצה, כואבת נעצבת ושמחה איתכן. לא תמיד בחוסן נפשי בשביל להגיב. המון טוב לך. שהשבוע יהיה שבוע ניפלא ושיביא עימו בשורות טובות :-)

יפה יפה..... מקווה ומאחלת לך אופטימיות תמיד...

תמיד.... הלוואי, משתדלת ומלמדת את עצמי שגם כשיש נפילה והיא בד"כ מגיע אחרי פריצת דרך להזכיר לנשמה המבולבלת שלי שבסך הכל - יותר טובעכשיו ושזה בסדר להיות מבולבלת למרות שזה מאוד מאוד מתיש. ואיך אצלך??? מתחילה להריח את סוף החופש??? נהנת מהדירה החדשה??? הילדודס כבר התרגלו - מצאו כל אחד את הפינה שלו??? ערב נהדר לך. אוהבת - ליז

מאושרת בשבילך יקירתי , כמה ייחלתי לרגע הזה שאשמע אותך אומרת את המילים הנשגבות האלה , זה אומר שאת עומדת לסיים טיפול או עדיין לא ? מחזיקה לך אצבעות חזק יפתי חטולה במגפיים מלאן חיבוקים

כן.... מדברים על סיום :-) איך אומר המטפל - עוד כמה פסגות וכמה תהומות ו... מסיימים אבל הפעם נראה קרוב מתמיד. וואיייייייייייייייי איזה יופי לראות אותך - @~>~>~

מאושרת בשבילך יקירתי , כמה ייחלתי לרגע הזה שאשמע אותך אומרת את המילים הנשגבות האלה , זה אומר שאת עומדת לסיים טיפול או עדיין לא ? מחזיקה לך אצבעות חזק יפתי חטולה במגפיים מלאן חיבוקים

http://sven.ice.org/Images/Art/Paintings/Sad.jpg דמעה

דמעה יקרה, איך את מרגישה היום? מבינה שקשה..... איתך תמיד יקירה.... ליאור

והנה יש כבר מילים...אולם של מישהי אחרת...אבל מילים בכל זאת... עיניים זרות - רונה קינן "חושך לא ראיתי כלום עיניים זרות עיבדו נתונים ניסיתי להפוך את עורי אבל העור שבפנים דמה מדי לשלי רציתי להדוף את השנים שעומדות בינינו בלי להבין שאין כלי נשק בעולם שרק מתוקף אהבתי יכריע את הזמן אני לא אפסיק לרצות אני לא אפסיק לרצות אני לא אכנע לרעיון הזה שאי אפשר כי אפשר ואי אפשר זה עניין של הישרדות גם אם תגידי שדי כבר ונגמר אין לי ברירה אלא לרצות את האפשר ימים ימים אל תוך לילות חיבוק שלא נגמר ואז ברגע הוא נגמר וכשהריק הזה חושף את פרצופו נדמה שכל מה שרציתי אף פעם לא יבוא אבל אני לא אפסיק לרצות... שקט שקט בסלון שקט במטבח שקט גם בטלפון כל מה שרציתי זה לישון אבל הרעש המחריד חדר לי לחלום וסוף, סוף לסיפור אני חותמת בלי רצון על טופס השחרור אני לא אפסיק לרצות..." דמעה

היום ארמתי את הטלפון וניסיתי דווקה להיתקשר,אבל גיליתי שחסר לי המספר האחרון ואולי מספר בעמצה,כך שהיום הבנתי שקנירה שלא שאת טפוסה כל הזמן,לי חסר מספר.... בכל מיקרה אני ניסיתי ואם זה בסדר אני יבקש מדימעה שוב. ותודה

ט' http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1061432&passok=yes

אל תכעסי עליי סליחה שאני אומרת- אבל זה כזה הזוי לפגוש את המטפלת שלך בזמן בילוי! איזה לחץ נפשי איום! גם קראתי בבלוג שלך את המשפט הבא"עישנו סיגריה ביחד, בסוף הטיפול.. התחבקנו ונפרדה דרכינו.. לעולמים!" נחמד לעשן סיגריה עם המטפלת אבל- האמת זה נראה לי חוסר מקצועיות מצידה! כי נפרצו גבולות הטיפול ממטפלת הפכה למן חברה. לא פלא שכל-כך קשה לך! לכן בובה יקרה- אל תצטערי טוב שיש לך מטפלת חדשה. לדעתי הקודמת שכל-כך אהבת קרבה אותך אליה יותר מידי ובצורה לא מקצועית!!! אני יודעת עד כמה זה כואב וכמה זה קשה לא לפצוע את עצמך. את מתאבלת כי איבדת אדם יקר. אסור הי למטפלת לתפוס עלייך חזקה כזו! או לתפוס כזה מקום נכבד בליבך! מקווה שהפעם המטפלת החדשה תהיה מקצועית ותדע להציב גבולות זה רק יקל עלייך! נראה לי שהמטפלת שעזבה אותך יודעת שהיא עשתה טעויות בקשר אלייך ודווחה על כך לממונים עליה והם הורו לה להפסיק איתך לאלתר או שעמיתיה שמו לב לכך ודווחו עליה. לדעתי הקשר איתה רק מזיק לך אנושות! בובה- התנתקי ממנה את! אל תחבקי אותה ואל תתלהבי לפגוש אותה ואל תספרי לה בשום אופן מה קורה לך בטיפול החדש! אסור לה בכלל לשאול אותך. מעכשיו הכל בינך לבין המטפלת החדשה. וגם לה אסור להעביר מידע על מה שקורה בטיפולים לטוב או לרע אלא אם כן לצורך דווח למומנים עליה במגזר הציבורי. בובה- המשיכי בדרכך עם המטפלת החדשה ואל תצרי שום קשרים עם הישנה פרט לברכת שלום בתחנה לבריאות הנפש (כן, זה שם?). אולי אני מבינה לא נכון את הדברים. בכל אופן זו דעתי. את יכולה לסתור אותי אם טעיתי.

אסור לעשן סיגריה עם המטפלת? זה שובר דיסטנס? אני עם החזקה עישנתי סיגריות, בעטתי בה פיזית, קיללתי אותה, חיקיתי את המבטא שלה (מרוקאית עד הסוף.) ובין לבין היה טיפול. ולא רע אם להודות על האמת.... אז מה הקטע שלך? איטראקציה בין מטולת למטפלת זה אחלה דבר,וגם אם זה אומר לעשן סיגריה ביחד... ומה אכפת לך אם בובה בוחרת לשתף את הישנה במהלך הטיפול העכשווי? באיזה סרט את חיה? ולך בובתי, התגעגעתי...., אני איתך יותר בבלוג, קוראת ולא ממש מגיבה, אבל מפנימה וכואב הלב.... תהיי בקשר.. אה, ואם אני כבר כאן...אז....................... אידהההההההה התגעגעתיייייייי

אהמ.. תראי, עשנו סיגריה, רק בטיפול האחרון שלנו (והיא עמדה על כך) כי גם ככה היא כבר לא המטפלת שלי יותר. הגבולות שלה היו דיי מטושטשים לפעמים, אבל היא ידעה להציב אותם במקום הנכון והמתאים עבורי. נוצר ביננו קשר טוב, קשר אחר.. בלי להשים לב בכלל.. גם לפני שנתיים, כשהמטפלת הראשונה שלי עזבה הרגשתי בדיוק אותו הדבר.. זה ככה, ולא משנה עד כמה קרוב הוא היה איתך עצם זה, שאת מתחברת למישהי ומספרת לה את סודות חייך, אוטומטית זה נהפך לקשר מיוחד. כי קודם כל בשביל לספר למטפלת . צריך לסמוך עליה.. וזה תהליך ארוך, שבסופו של דבר, נוצר קשר.. שוב, בלי להשים לב. היא היתה מטפלת מיוחדת במינה אהבתי אותה.. והיא היתה לצידי תמיד תמיד!! כואב לי שהיא עוזבת לחו"ל

מתארת לעצמי כמה המפגש הזה היה קשה...וכואב...ומצטערת לשמוע שחתחכת אבל מאוד מבינה ומזדהה...מושיטה לך יד...וחיבוק... דמעה

תודה רבה שאת כאן איתי.. מעריכה זאת מאוד! שלך.. בובה

בובה, באמת שליבי יוצא אלייך ומבקש לך רק טוב!!! אם את רוצה לכעוס על דבריי הקודמים- בבקשה. תדעי לך שהם נכתבו מליבי וממחשבתי על הכאב שאת עוברת. ייתכן ואני טועה ומדברת "שטויות" שחבל על הזמן בקטע הזה. זה אולי רק מחוסר הבנה ולא מכוונה רעה. אני באמת מזדהה עם הכאב שלך.. (רק שלא תקללי אותי גם)...

אהמ.. את בטיפול, או יצא לך להיות אי פעם בטיפול?

מה נשמע? יש לי כמה דקות לבד. מהלחץ שכחתי כבר מה רציתי לכתוב לך אז בי בי ושבת שלום מתוקה

חזרתי הוא עוד לא בא חחחחחחחחחחחחח תספרי לי משהו מעניין בי אופס הוא הגיע בי ביב בי

הייתי קצת עסוקה- אם יהיה לך זמן קפצי לביקור חברתך המשוגעתתתת.... שמחה שאת אוהבת אותי כמו שאני-חולה בראש... במציאות אין לי בכלל חברות. אני לבד תמיד לבד...

איך יכול להיות שלחמודה כמוך אין חברות? אני אגיד לך איך את לא נותנת שיתקרבו אליך. גם לי אין הרבה אני מעדיפה שתים שלוש וזהו

שלא נותנות לי מנוח,פטעום הכל צף לו,אין לי כוחות להיתמודד אם כל זה,אז מנסים לחשוב חיובי ומנסה לחשוב אל הילדים שלי ומנסה לחשוב אל דברים טובים וזה לאאאאאאאאאאאאאאא אולךךךךךךךךךךך לייייייייי, אין לי כוחות להיתמודד אם כל זה,ואני גם לא מסוגלת ללכת לעו"ס שלי וכבר יותר מידי זמן אני לבד אם כל זה ומה יש לי? מה אני רוצה ולאן להגיע ככה? אני יודעת שאני מתלוננת הרבה ואני מצטערת אל זה,אבל אני לא מסוגלת לעשות בשבילי יותר,אני בן אדם,אלוהים הזה גם כן שוכך אותי,טוב אף פעם הוא לא חשב אליי,אז שוב להיות ולחיות בטריגרים ולהרגיש זוואה אם הגוף שלי ולא לאחול ולרוץ לאי כי הגוף מרגיש דוחה ולא יכול לקבל שום דבר שניכנס כי זה מזכיר מה הוא הכניס לי לפה וישר רצה לאקי וכך זה ממשיך וממשיך וממשיך ואני חייבת עזרה,ואני יודעת שיש אליי לחץ אצום אם להגיש תלונה ואיך אני עושה את זה ואם זה חייב ,או לדבר עם העו"ס שלי ולספר לה מה אבא שלי עסה ביום שישי ולספר לה ולהגיד לה שתדבר אם הרופאים שלו שם איפו שהוא מאושפז ולא לתת לא לצאת יותר בחיים,אני רוצה למות,אין לי כוחות יותר

עמית היקרה אלוקים לא שוכח אף אחד גם אם נדמה לנו לפעמים שהוא שכח אותנו הוא תמיד שם אין לך מה להצטער להפך ככל שתכתבי יותר כך יקל עליך מתוקה. אל תתני ''לאבא'' שלך שום הזדמנות להתעלל בך סבלת מספיק.קומי ותעשי כל מה שצריך!ואל תתני לשום לחץ להשפיע עליך את חייבת להגיש תלונה! מגיע לך חיים טובים ויפים מלאי אושר אל תתני לאף אחד להרוס לך אותם! תתני לעצמך את כל האהבה שמגיעה לך אני יודעת שזה קשה מאוד. אך את חייבת ובבקשה תכנסי יותר לפורום כדי שנעזור לך.

עמית יקרה תרגישי בנוח להוציא את כל אשר על ליבך אנחנו כאן בשבילך חזקי ואמצי עשית המון עד כה בכדי לעזור ולהגן על עצמך תמשיכי ואל תרימי ידיים החופש מגיע לך לכי ועשי כל אשר עלייך לעשות למען עצמךנננננננננננננננננננננננננננננננננננננננננ שמי עצמך במקום ראשון איתך אידה

כנירה הגוף שלי מגיב להכל אכשיו,אני מוטשת וכל השישי שבת אד אכשיו אני מרגישה רע,שהכל צף אז הגוף גם מדבר וקורס,אני לא מציחה לשלוט יותר בכל ההקאות האלו,אני מרגישה שזה שולט בי,אני כבר כמה ימים אם חום שלא עוזב אותי ו..... צריכה ללכת לרופא וזה לגרור את עצמי לשם ואלוהים כמה שאין לי כוחות,אפילו לפגוש את הילדים שלי ביטלתי כי אני לא מסוגלת לזוז ,שיגמר כברררר

(שירשרתי את זה גם למטה אבל זה לא בולט)-מעדיפה שתעני לי כאן- מרגיז אותי לחזור - למקום הנואש הזה שעם השנים הצלחתי לשכוח. אבל הנה- שוב אני חוזרת לשם. עם אותן תחושות ואותם רגשות שנעלמו עם השנים. אתמול הייתה לי פגישה טיפולית עם הילד והפסיכולוגית. ומה שקרה זה שלא רציתי להיות שם בכלל. ואני בכלל כועסת עליה אז בכלל לא רציתי להסתכל עליה! אבל ניסיתי להתנהג כרגיל..אני לא תינוקת. אני אמורה לשחק איתו בחדר המשחקים ע"פי הדרכתה. למשל, כשהוא יורה בי אני אמורה "ליפול" על השטיח ואני לא יכולה!!! והפסיכולוגית מבקשת ממני לעשות זאת. זה כל כך מביך אותי. אני לא יכולה להשתחרר. ואני לא יכולה לחייך כשהוא "מצלם" אותי או ליפול או להתחבר לשום רגש. הילד קלט את זה ואמר מס' פעמים "אמא מתה!" וגם על זה לא הגבתי-כאילו לא אכפת לי ממה שהילד אומר. כל הפגישה במקום לשתף פעולה בשביל הילד צחקתי כמו טפשה במבוכה. אולי אני באמת מתה-רגשית. אני פשוט רוצה להגיד לה- שאני לא יכולה יותר עם הטיפול. שתוותר לי. אבל אני ממשיכה בשביל הילד שלי ובניית הקשר שלי איתו. אידה הפעם אני פונה אלייך כאשת מקצוע- מה היית ממליצה לי? לעזוב את הטיפול? להסביר לה שאני במשבר? אני מתביישת להגיד לה מה עובר עליי אני כאילו מצפה שהיא תראה לבד- אבל ציפייה זו לא נענית! מה עליי לעשות?!?!? בדיוק כמו אז- נאלצתי להמשיך כאילו כלום לא קרה ועכשיו סטופ! אני לא יכולה ככה יותר!

בובונת אני לא אידה אז אני אשתוק בעלי יוצא לחופש כך שלא אוכל במשך היום להכנס כאוות נפשי בשבועיים הקרובים אז בי בינתיים

נפלאה- מקווה לימים שקטים עם בעלך ושהכל יסתדר בינכם בעזרת השם. אני מפנה את שאלתי מההודעה הקודמת לאידה כי היא בעלת מקצוע ויכולה לכוון אותי לגבי הטיפול הפסיכולוגי עם הילד.

את מתארת תחושות קשות..של בילבול ושל נאמנות לילד....לעצמך...לטיפול??? אני לא חושבת שכדאי להפסיק טיפול... אני חושבת שיותר חשוב להתמקד בך...מה עובר עלייך? מהיכן הקשיים?(טיפול נפרד) לתת לקשר להבנות בדרך טבעית ולא מכנית, את לא יכולה לשחק או לעשות משהו שקשה ולא נוח לך, את תעשי זאת הרבה ותר טוב כשנוח לך ...גם לך יש מקום לבחור במה לשחק או כצד להעביר את השעה של הטיפול. נסי למצוא את המקום שלך...שאת יכולה לדבר ולבוא ליד בטוי. את לא יכולה לבנות קשר כאת לא פנויה ומבינה מה קורה איתך. אני כאן סמויה אידה

אין ברירה- אני אמשיך את הטיפול עם הילד. אני חייבת את זה לילד שלי. אני אתגבר על הקושי ואעשה כל מה שהפסיכולוגית אומרת לי בלי לצחקק כמו טיפשה ולרצות לברוח משם. עם הילד הקטן סיימתי טיפול בן שנתיים- תוצ' הטיפול טובות מאוד! עשו איתו עבודה נפלאה. מילד שבהתחלה חששנו לבעיות תקשורת הפך לילד עליז, מדבר, ממלא אחר הוראות,מקשיב - ילד אחר לגמרי! עכשיו יש לטפל גם בגדול- הבעיה- הקשר שלו עם אמא. כמו שאמרתי- הסתבר לאנשי המכון הנכבדים כבר בהתחלה שגב' אמא היא הבעיה ולא הילדים. את אבא הם יחסית פטרו- משום שאין לו בעיות.. לכן אני חייבת להיות שם והם מן הסתם יצטרכו לטפל גם בי כדי להשיג תוצ' כלשהן. נקווה שזה יילך..

למה כולם מלאים במילים יפות מנסים לעטוף את כל בעטיפות והבטחות של יהי בסדר למה כולם משקרים ואומרים שאני מסוגלת להכל למה הם זורעים אשליות כל כך ריקה מפחדת וחלשה וקטנה מול העולם שגדול עלי אמאלההההההההההההההה מפחיד לי

הם אומרים כי הם מאמינים בך מאמינים שאת באמת מסוגלת הם סומכים עלייך שלמרות כל הקשיים את מסוגלת להתמודד עם העולם הגדול והמפחיד הזה גם עם העולם שבחוץ וגם עם העולם שבפנים, שהוא גדול ומפחיד לא פחות תקראי את ההודעת הקודמת שלך ותראי שאת בעצמך אמרת שהכל עניין של לקחת אחריות לקחת אחריות על עצמך, על חייך זה עניין של בחירה זאת בחירה קשה, אבל עדיין הבחירה שלך להפסיק לברוח ולהתחיל להתמודד החיים שלך הם בידיים שלך תנסי להיזכר בתקופות אחרות בתקופות בהן האמנת שאת מסוגלת להתמודד והתמודדת זאת היית את!!! אותה ילדונת שברגע שהיא מחליטה, היא מסוגלת להכל!!! תאמיני בעצמך!!! תסמכי על עצמך!!! וגם.... תשמרי על עצמך.... שחף

רע לי ואני מפוחדת ואני מוצפת והכל מרגיש לי גדול ומציף ומפחיד...ונמאס לי מפרידות...ונמאס לי להרגיש...ונמאס לי מזיכרונות ומפלאשבקים...ונמאס לי מטריגרים...נמאס לי להריח ולטעום דברים שלא קיימים כבר המון שנים וקיימים רק בראש שלי אבל זה מרגיש כאילו זה קורה עכשיו...נמאס לי מהחסך ומהכאב ומהגעגוע...דייייייייייייייייייייייייייייייייייי רוצה שקטטטטטטטטטטטטט!!!!!!!!!נמאס נמאס נמאס נמאס... דמעה

את צודקת.... גיע לך לנוח... מקווה שהוא יבוא בקרוב... שיעזור להתמודד עם כל מה שעולה... שיתן מנוח וכוח להמשיך מחזקת איתך אידה

מבינה אותך כל כך יודעת עד כמה קשה והדבר שהכי בא לי לעשות זה פשוט לחבק אותך כי לא כל כך יכולה לעשות משהו מעבר לכך הייתי רוצה לכתוב עוד משהו שיעודד, שירגיע אבל לא מוצאת מילים :( רק יכולה לאחל לך יום רגוע יותר יום בלי פלשים, בלי טריגרים, בלי הצפות יום נעים ומלטף יום שיעלה חיוך על פנייך אוהבת שחף

ייתכן וזה יעורר בכן כעס- למה זה כל-כך נורא שחווינו את מה שחווינו?! למה זה בכלל נחשב לפגיעה? למה צריך לבכות על זה? זה היה כל-כך מזמן.... אנחנו כבר בוגרות-מאחורי זה. למה זה לא כמו שריטה בברך שקיבלנו ועד החתונה זה עבר? למה זה משאיר חותם כה גדול בחיינו? האם זה בגלל שפתאום מדברים על זה בכל מקום אז פתאום זה הופך לדבר גדול? הדבר הזה קורה בשכיחות כה רבה ובכל זאת- כולם מסתירים. למה זה כל-כך שכיח????????????????? האם זה דרך הטבע בעצם ואנו מתכחשים לזה????????????? למה זה בכלל קיים?????????????

שאלות קשות רק להגיד שקראתי מעדיפה לא להגיב

בוקר טוב מה שלומך? אני הרבה פעמים שואלת את עצמי מה הביג דיל? אבל כן זה ביג דיל לצערינו הטראומה משפיעה על כל חיינו ולפעמים אנחנו לא יודעות ולא זוכרות שקרה בכלל משהו

זוכרות זוכרות היטב זוכרות יותר מידי פרטים כאילו וזה קרה אתמול. יש שני סוגים של זיכרון- זיכרון שכלי שיודע שזה קרה וזיכרון רגשי-מה הרגשנו בעת הארוע. אצלי הם התנקו. אני למשל שנים לא זכרתי כיצד הרגשתי בעת הארוע- הזיכרון הרגשי נמחק לי. זכרתי רק ת'פרטים כמו ברשימת מכולת. למי בכלל היה אכפת? "מר. רגשות קשים" הופיע לראשונה בחיי הבוגרים באותו חלום בלהות התעוררתי ממנו בצעקות. שם הופיע פחד קיומי איום ומצוקה וכו' וכו'. וטריגר זה חזק ממני בכמה וכמה מידות כך שאין לי שליטה עליו ולכן אני "משתגעת"תתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת. ומרגישה רע לעיתים קרובות מידי. ועכשיו אני מיסטר ג'קיל ומיסטר הייד..

סמויה יקרה צר לי שאלות אכן קשות... הטראומה קשה הגוף זוכר החושם זוכרים אי אפשר להתעלם...לברוח להמשיך כאילו לא היה... אבל אפשר להמשיך...לקבל ולהמשיך לטפל...להאמין לראות את האור איתך אידה

האם מבחינת ההשלכה - ילד שרואה משהו מיני באופן קבוע , והדבר מפריע לו ,מגעיל אותו ולא נוח לו, אך מבלי שהמבוגר מודע או מתכוון לפגוע בו - זה למעשה כמו הטרדה/התעללות מינית? יכול להיות שילד כזה, שהיה משהו כזה בילדותו, יהפוך למבוגר עם בעיה כזו או אחרת ואף בעל קווים של אישיות גבולית?

מה ז'תומרת? האם ההורים הלכו ערומים לידו וזה הפריע לו? נניח ואכן הייתה הטרדה ואפילו פגיעה "רק" מבחינת נק' מבטו של הילד למרות שהמבוגר בכלל לא התכוון לפגוע בילד- אבל סליחה- המבוגר הוא מבוגר והוא אמור לשקול את מעשיו! למרות זאת- אין תשובה חד-משמעית אם אכן אותו ילד יהפוך למבוגר עם בעיות או הפרעת אישיות גבולית. זה הכל תלוי בילד ואיך הוא קיבל את זה. לא רוצה לזעזע אותך אבל יש נשים שעברו התעללות מינית והפכו בבגרותן לזונות ויש נשים שזה קרה להן ואושפזו במוסד סגור.. זה נושא מאוד מאוד מורכב. שנים חוקרים אותו ואספים עדויות..

אני היקרה זאת שאלה לאידה. בכל אופן בוודאי שזה סבל לילד וטראומות משפיעות.אך הכל תלוי באדם שצומחים להיות ובכוחות הנפש שיש לא להתייאש ותמיד לקוות לטוב. רוצה לפרט יותר?לחלוק איתנו שנעזור לך? מניסיוני האישי רק''ממראות'' שראיתי של בני משפחתי שהיו מסתובבים מעורטלים לידי בלי שום כוונה רעה.עלי זה השפיע קשה.ויצר לי הרבה רתיעות

שלום, אני פונה אליכם במסגרת מחקר שנערך באוניברסיטה הפתוחה ובאוניברסיטת תל-אביב. בגל הראשון של המחקר השתתפו יותר מ-100 אנשים, ועכשיו אנחנו רוצים לחזק את הממצאים. לשם כך אני מחפשת גברים ונשים בני 18-40 עם היסטוריה של טראומה מינית שמוכנים לענות על שאלון. מילוי השאלון אורך כ-10 דקות, הוא אנונימי לחלוטין וגם לא דורש לספר על הטראומה, אך מעצם הנושא הוא יכול להיות טריגרי. אם יש כאן מישהו שמוכן לעזור, אנא כתבו לי למייל: [email protected] ואשלח את השאלון. תודה!

אם תכתבי קצת יותר פרטים זה יעזור.. על מה המחקר למשל... מעבר לזה שצריך "היסטוריה של טרואמה מינית" שיהיה בהצלחה בכל מקרה...

חזרתי היום הביתה שעה לפני הזמן!!!! ויצאתי רק רבע שעה מוקדם יותר אבל האוטובוסים באו מיד ונסעו מהר וזה מדהים כמה שזה משנה את ההרגשה כל היום הייתי עייפה, חסרת אנרגיות, בלי מצב רוח ואז יצאתי מוקדם, נמנמתי קצת באוטובוס הקריר ואחרי איזה חצי שעה פתאום התאוששתי!!! :)))) אז עכשיו יש לי אפילו קצת כוחות :)

המשיח הגיע ולא סיפרו לי?! לא יפה. שתמיד יהיה לך מצב רוח מה נשמע חוץ מזה?

וחוץ מזה הכל חרגיל

ולפעמים לא כל כך ברור מאיפה הם פתאום באים ולאן הם פתאום נעלמים...

בקיצר דנה- היום לא יום הזיכרון אבל אחת הדמויות שאני נושאת בקירבי אוהבת לכתוב שירים. ובא לה ככה להציץ החוצה.. אל תיבהלי בד"כ היא רגועה ונחבאת אל הכלים ולא מראה פנים בציבור שלא יזרקו עליה אבנים.. אבל היא חמודה מאוד אנחנו מסתדרות אבל אני משתיקה אותה אותה כל הזמן- הקרציה. "תשתקי.. מפגרת.." את רואה היא מ'קללת אותי. דנה תגידי לה! **********סתם מותק! זה כמובן בצחוק...*************** באמת! אני מוציאה לך לשון...לה לה לה לה אבל בכל זאת, הינה ת'ייבשי- בוא אליי, שקט שלי וכסה את פניי, התפתל סביבי כרעלו של נחש שלוח רסן הנמלט מזעם אלוהיו. יישתק מילותיי וייאלחש כאביי חד ומרוכז כעינו של צייד בזוית העין, מהיר כמאך, קורבנו, לא יסבול, לא יספיק להגיד אפילו "אח!" על משכבו כבר נח. חד-וחלק!

מה זה השירים האלה? אמא'לה! סת................ם! עכשיו חזרתי מהבריכה עם הילדון שלי היינו שעות הוא שחה לו ואני ישבתי להנאתי. וטסתי למחשב מחר כנראה שאצטרך לעבוד אבל אם ירצה השם אספיק להכנס ולהגיד לך בוקר טוב לילה טוב

מקווה שלא זיעזעתי אותך...עדינה שלי. מה לעשות, אני לא. בואי ת'זדעזעי עוד יותר- קניתי גופייה צבאית, דגמ"ח ירוק דמוי צה"לי עם חגורה צבאית ונעליים שדומות לנעליים צבאיות אה.. ותיק עם צבעי הסוואה מדליק. אמנם ההופעה היא בסטייל נשי אבל היא די צבאית. אתמול מדדתי לבעלי והוא כזה נדלק על המראה הקשוח/נשי החדש שלי. שאל אם אני מתגייסת ל יו.אס.איי מארינס. ו...לא נרחיב ת'דיבור.. היה...סוער. בא לי ללבוש את זה ולהתאפר גם בצבעי חום ירוק. ולעשות קרחת- סתם לא להגזים אני אם בישראל... אבל וואלה זה מתאים לי עכשיו. אני לוחמת, לא?

גיל 11 כיתה ו' (נזכרתי שהשיר התפרסם בעיתון ביה"ס ועל פלקטים במסדרון אבל המורות כלל לא קישרו.. ולא שאלו שאלות). השיר השתמר בצורתו המקורית בזכרוני! אמנם נראה מוזר שילדה בת 11 כותבת כך במקום לכתוב על פרפרים ופרחים ודברים שמחים אבל בגיל זה כבר לא הייתי ילדה בגיל זה כבר הייתי- "ישישה".. יש לציין- שזה השיר הראשון שכתבתי! וכמה הוא קשור לנושא למרות שהדחקתי... ------------------------------------------------------------------------------------ הדלי הקטן של ילדותי- בדלי הקטן של ילדותי כתבתי זכרונות. בדלי הקטן של ילדותי טמנתי זכרונות. אני, אורי דן אמנון ואבנר שיחקנו בחולות עם פנסי בין ערביים שהאירו לנו מחרתיים ואת השירים היפים היפים שלא שרתי מעודי הם השירים היפים היפים שהיו פעם ימי ילדותי..

הם כל-כך נשכחו! ופתאום הכל כולל הכל מופיע. כולל הרגשות. וכך אני מרגישה- למהאוף אוף אוףאוף אוף אוףאוף אוף אוףאוף אוף אוףאוף אוף אוףאוף אוף אוף למה למה למה לא צריך לא צריך אוף אוף אוףאוף אוף אוףאוף אוף אוףאוף אוף אוףאוף אוף אוףאוף אוף אוףאוף אוף אוףאוף אוף אוףאוף אוף אוףאוף אוף אוף בעסהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה איכסססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס מפגר לגמרייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי אני מטומטמתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת אין לי שכלללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללל חראאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא מתי זה יגמררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר בשבי מההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

מה אוכל אותך? תכתבי את הכל תוציאי את כל הגי'פה .רק כך תתפטרי מזה. אני אציץ אחרי הצהריים לראות מה כתבת טוב מותק ?! תחזיקי מעמד

מרגישה שנופלת לתוך בור שחור ללא קרקעית, אין במה להחזיק עוד,לא נשאר גם אדם אחד שיכול להכיל,פשוט להיות פה. אני נשברת לרסיסים קטנים ואין איש ששומע או שפשוט לאיש לא אכפת.גם לי לא. גם לי לא.

שלום יקרה לנו אכפת ואכפת מאוד. אולי תשתפי קצת במה שעובר עלייך?

התלבטתי אם לכתוב את זה כאן.. משום שקצת מוזר לי לכתוב כאן לאחרונה.. אבל החלטתי כן לשתף אתכן משום שהייתן עדות כמעט לכל התהליך, אז.... רציתי בעצם לשתף אתכן במשהו מדהים שקרה לי היום.. באמצע העבודה לקחתי לי הפסקה והלכתי לסופר פארם (זה הוא הסימן הראשון לכך שנכנסה לי המשכורת ;) באמצע הסופר פארם קיבלתי טלפון מאחי. הסיפור בנינו הוא ארוך ומסובך, אך השורה התחתונה היא שיש לא מעט משקעים בנינו.. ולפני מספר שבועות הוא התחיל טיפול שעד היום הוא לא היה מאוד מרוצה ממנו.. אז.. בעודי עורכת קניות להנאתי בסופר פארם (אני מתה על זה... :) קיבלתי את השיחה המדוברת. אחי סיפר לי שהוא היה היום בטיפול ויצא בהרגשה שהוא רוצה לחבק ולנשק אותי... ולומר לי שהוא מצטער ושהוא אוהב אותי... באותו הרגע העיניים שלי החלו להתמלא בדמעות.. הרגשתי כל כך גאה בו וכל כך התרגשתי... ויחד עם זאת לא היה פשוט כלל... הוא אמר שהוא רצה לחכות שניפגש בשבוע הבא ולומר לי את זה פנים מול פנים אבל הוא לא רצה שההרגשה תיעלם.. ופתאום מפחיד אותי לפגוש אותו בשבוע הבא.. לא בטוחה שאני מוכנה לחיבוק הזה... ועם כל הקושי אני יודעת שהכל לטובה ושאנחנו הולכים וצומחים.. כל אחד בדרכו... וזהו.... זה בהחלט הדבר הכי מדהים שקרה לי השבוע.... תודה על ההקשבה.. שבת שלום!

לא לוותר על החיבוק תהני מכל רגע.................

זה באמת נפלא.... ולא משנה אם הוא יחבק פזית או לא.... הוא אמר, הצטער וחיבק גם יחד... כל הכבוד לך כל הכבוד לו כל כך משמעותי קווה להמשיך לראותך כאן אידה

זמן ניכר לא נכנסתי לכאן אף כי בעצם חנכתי את המקום כאן ממש מן ההתחלה... עם עוד בנות ותיקות בודדות..... נחמד להכנס ולהתעדכן שהמשפחה שלנו כאן מתרחבת וגדלה רק חבל לי שבנסיבות לא מלבבות במיוחד! לחדשות מבינכן: ברוכות הבאות!!!שפע של תמיכה ובית חם תקבלנה כאן!!! שבת של אור, אהבה ותקווה וזכורנה: שכל עכבה לטובה! אוהבת את כולכן, שדה ניר

שבת שלום שדה יקרה שבת שלום לכולן הרבה אור תקווה ובשורות טובות השבוע נפגשתי ביד ושם במשפט הבא: חשבתי לשתף אותכן: "לזכור את העבר לחיות את ההווה להאמין בעתיד" אבא קובנר אידה

כל האושר שבעולם

אני יכולה להבין אותך

אני ממליצה לך לפתו את ההודעה שהגבת לה.... לגלגל את הוהודעה למטה שם יהיה לך רבוע לתגובה. ברגע שתעשי כך אוכל למוק את ההודעות הבודדות. שוב ברוכה הבאה אםתרצי תוכלי בקצב שלך לשתף ולהציג את עצמך אידה

מחר משחררים את אבא שלי מבית חולים פסיכיאטרי לשישי שבת ואני מתה מפחד,זה מעלה עצלי את כל השדים וכל הטריגרים חוגגים,אני לא יכולה לסבול את כל הכאב הזה לבד ואנ י ממש מרגישה לבד ורע לי כל כך ,אני לא יודעת אם מישהו מבים את איך שאני מרגישה,אבל הכל כל כך כואב לי אכשיו,אני מרגישה איך הוא ניכנס אליי למיטה מגיל 6 אולי אפילו פחות אבל זה לא ממש משנה את העובדה שהוא פגע בי יותר מידי שנים,אד גיל 28,אברו כבר שלושה חודשים מאז שאני לא בבית הזה יותר ועשיתי בשבילי גם דברים טובים,אבל אני לא מסוגלת לראות את זה אכשיו,אני מרגישה נורא,אנ ימרגישה שהוא כאילו כאן לידי,צעדים של מוות מתקרבים לחדר שלי,חדר של ילדה,נערה,אישה.... ושוב הוא חודר אליי וזה כואב נורא וכואב לי כל הגוף ואני מרגישה שזה כל כך אמיתי ומוחשי,יש לי כאבים נוראיים ולא מזמן גיליתי אל הסדק שהוא עסה לי מפעם אחרונה בפי ה.... אל הזיעומוים שאני צריכה לקחת אנטיביוטיקות,ואני לא מצליחה להפסיק להקיא,אני יודעת שאני פוגעת בעצמי,הרופא אמר לי שזה לא יגמר טוב,שאני פוגעת כך בוושט ושהוא לא אופטימי אם אני ימשייך לאקי כך,אבל אני לא מסוגלת,כואב לי כל כך ... אנ ילא יודעת כבר מה לעשות,מרגיש לי ריקנות נוראית ובדידות גדולה,בית לבד ,הכל לבד,אני רוצה את הילדים שלי ,אני רוצה שקט

אין איזו עובדת סוציאלית באזור שלך? את ממש לבד..... תתקשרי אלי בבקשה....

מחר משחררים את אבא שלי מבית חולים פסיכיאטרי לשישי שבת ואני מתה מפחד,זה מעלה עצלי את כל השדים וכל הטריגרים חוגגים,אני לא יכולה לסבול את כל הכאב הזה לבד ואנ י ממש מרגישה לבד ורע לי כל כך ,אני לא יודעת אם מישהו מבים את איך שאני מרגישה,אבל הכל כל כך כואב לי אכשיו,אני מרגישה איך הוא ניכנס אליי למיטה מגיל 6 אולי אפילו פחות אבל זה לא ממש משנה את העובדה שהוא פגע בי יותר מידי שנים,אד גיל 28,אברו כבר שלושה חודשים מאז שאני לא בבית הזה יותר ועשיתי בשבילי גם דברים טובים,אבל אני לא מסוגלת לראות את זה אכשיו,אני מרגישה נורא,אנ ימרגישה שהוא כאילו כאן לידי,צעדים של מוות מתקרבים לחדר שלי,חדר של ילדה,נערה,אישה.... ושוב הוא חודר אליי וזה כואב נורא וכואב לי כל הגוף ואני מרגישה שזה כל כך אמיתי ומוחשי,יש לי כאבים נוראיים ולא מזמן גיליתי אל הסדק שהוא עסה לי מפעם אחרונה בפי ה.... אל הזיעומוים שאני צריכה לקחת אנטיביוטיקות,ואני לא מצליחה להפסיק להקיא,אני יודעת שאני פוגעת בעצמי,הרופא אמר לי שזה לא יגמר טוב,שאני פוגעת כך בוושט ושהוא לא אופטימי אם אני ימשייך לאקי כך,אבל אני לא מסוגלת,כואב לי כל כך ... אנ ילא יודעת כבר מה לעשות,מרגיש לי ריקנות נוראית ובדידות גדולה,בית לבד ,הכל לבד,אני רוצה את הילדים שלי ,אני רוצה שקט

שקט שלח לי שקט טוב מוגן שלח לי שקט מענן שלח לי שקט ממוכן לשמוע שקט לא מכאן תשלח לי שקט בקופסא מארץ רחוקה שלח לי שקט מאורגן שלח לי שקט מעודכן שלח לי שקט מפואר תשלח לי שקט בקופסא מארץ רחוקה שקט שקט שקט מופתי מיום הולדתי עד יום מותי שקט עד יום מותי שלח לי שקט מהודר שלח לי שקט מאולתר שלח לי שקט ירח תשלח לי שקט בין כוכבים תשלח לי שקט בקופסא מארץ רחוקה שקט שקט שקט נפשי מיום הולדתי עד יום מותי שקט עד יום מותי.............

עצוב וכואב אין כוח וקשה קשה לבד.... אם היית יכולה לפנות לטיפול שיוכל לחזק לעזור ולפעול זה היה מקל מאוד מאוד קשה ומפחיד לבד אל תהססי לפנות ל1202 מרכז סיוע אנחנו כאן אידה

טריגר! למי שלא יכולה שלא תכנס http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1055404&passok=yes

זאת כבר פעם שניה שאני מנסה להכנס לפורום שלך ולא מצליחה הדובי הקטן מסרב להתביית על מה שאני אומרת לו בכל מקרה מה שכן ראיתי ריגש וצמרר אותי תחזיקי מעמד בובה

אני ממש ממש כואבת איתך מצטערת שהיא הייתה צריכה לעבור את זה מצטערת שאת היית צריכה לעבור את זה הלוואי והיו לי יותר מילים

אבל זה מחוסר ברירה כי בקצב הזה אני לא מצליחה לשרוד זה הגיע למצב שאין לי אפילו כסף לנסיעות לעבודה החודש ואני חנוקה יש ליד הבית שלי במהלך כמה קמ כפר ערבי ישראלי ששם אפשר לשכור דירה שמתאימה לכל התכולה של הדירה הנוכחית ואפילו יותר גדולה במחיר של 1300 שח בלי שותפים בעלת הדירה גרה מעליי ואני אגור קומה מתחת דיברתי איתה היא נשמעת מאוד נחמדה היא מורה בכפר וגם גרושה ומבחינת תחבורה זה גם נוח יש לי עד הרכבת הכניסה מיידיית הבעלבתיים שלי הנוכחים העלו את שכר הדירה מרגישה שאני לא שלמה עם הצעד הזה אבל עניבת החנק חונקת מצד אחד לא אכפת לי אפילו אם יהרגו אותי אולי כי אין לי מה להפסיד לא שמאמינה שהם יהרגו אבל בכל אופן זה לחיות בכפר ערבי אולי אך ההורים שלי ישמעו שאני אגור בתוך כפר ערבי הם יעזרו לי ואולי לא הולכת עכשיו לראות את הדירה גם ככה אני שומעת כל הזמן את האללה אכבר מהישוב שלי אז זה כבר לא משנה וזה לא כפר עוין הם נמצאים ובאים לישוב שלי גם יש למטה היא אמרה עצי פרי ומרפסת ענקית וכל החנויות מרוכזות שם וחצי מחיר שווה לנסות אי לי ברירה באמת שאין לי ברירה לנקוט בצעד הזה

אמנם נשמע צעד קצת מפחיד... לגור בכפר ערבי-ישראלי...חשש לחייך.. אבל רק את יודעת מה עלייך לעשות כדי לשרוד. כל-הכבוד על האומץ. למרות החששות הכבדים- מקווה שתמצאי שם את דווקא הטוב. את יודעת, לפעמים זה נמצא במקומות הכי לא צפויים. אז בהצלחה! מקווה שהכל יסתדר לטובה.

את רוצה להתאבד? יש לך משאלת מוות? יש דרכים הרבה יותר קצרות לגמור עניין.אין לך מה לחפש שם נקודה! את מטורפת את יודעת? אני מתחילה להוריד דמעות עכשיו בגלל מישהי שאני בכלל לא מכירה תפני להורים שלך ותגידי להם הורים יקרים אני במצב כספי גרוע אני צריכה עזרה דחוף אם לא תעזרו לי אאלץ לגור בכפר ערבי ועוד משהו.אם יש לך חשבון עם הורים שלך אל תתנקמי על חשבונך מי שישלם את המחיר הגבוה בסוף זו רק את!

תראי... נכון, יש שם יהודים שגרים שם. נכון, הבעלת בית גרה מעליך (ולפעמים לא לטובה). נכון, יש רכבת וחנויות זולות וזול יותר. נכון. אבל יש סיבה לזה שזה זול יותר. ואת יודעת את זה. יש המון דרכים אחרות ומקומות לגור בהם שהם זולים בטווח של ה1300. בדקתי.. אני לא אומר לך איזה צעד לנקוט. רק קחי בחשבון שזה צעד ענקי, מעבר דירה. לא מחליטים על דברים כאלה בפזיזות יתרה..... תחשבי על זה עוד מליון פעמים ותמשיכי לחפש בו זמנית דברים אחרים. מבינה שקשה, שצריך לברוח.... ועדיין התוצאה של צעד פזיז תהיה לאורך טווח. תחשבי טוב....

לא אמרתי זאת בגלל שזה בכפר ערבי.

גל יקרה מה קורה????? רעיונות קצוניים??? גם אם תמצאי את הרעיון הכי קצוני ומסוכן..... ממש ממש לא בטוח שהורייך יקפצו ויעזרו לך.... זה מצער וכואב...אבל את יודעת זאת הכי טוב... ובכל זאת מנסה שוב ושוב לעורר את האכפתיות והאהבה שלהם כלפייך אני מצטערת... רק את יכולה לדאוג לעצמך ויש אופציות נוספות במחירים זולים.... שמרי על עצמך אידה

והייתי שם לראות את הדירה דירה מקסימה נוף מהמם ומחיר מצחיק בהשוואה לזה שאני משלמת כאן זה במרכז הכפר הרחוב וגם שמעתי ממישהו שמכיר את הרחוב הזה שהוא מוכה סמים ומשטרה באה לשם זה מה שמרתיע צריכה להחזיר לה תשובה עד אמצע השבוע

מקווה שתגיעי לתשובה הנכונה והמתאימה לך ולבטחונך! דואגים לך כאן!!! אידה

קראתי את תגובות ההמשך והבנתי יותר- תתרחקי מהמקומות האפלים הללו גם אם זה נראה מקום מקסים ובעיקר אם יש שם סמים ושטויות. אפשר גם אחרת! תמיד יש פתרונות אחרים. מפחיד- שלא חלילה תכירי שם טיפוסים מפוקפקים שייסחפו אותך לבור ללא תחתית. תיזהרי! הזול לפעמים עולה ביוקר!

אני כותבת ואני אשכרה רועדת לא זוכרת מתי הייתי כאן באופן סדיר לרוב כתבתי בין אישפוז לאישפוז אז זהו שבוע ויום עברו מהשחרור מהשחרור האחרון לא משנה כמה קשה בחוץ אני לעולם לא אתן שיכניסו אותי שוב למחלקה ההיא כל עוד נשמתי באפי ה' איך איך איך אדם שפוי מביא על עצמו התעללות כזאת? איך אדם בריא בנפשו גורם לעצמו סבל מתמשך פוגע בגופו כפי שפגעו בו אחרים ומביא את עצמו למקום מלא פסיכוטים (וסליחה על האמירה זה לא מתוך התנשאות) איך אדם ככל האדם מביא את עצמו להיות קשור יומם וליל במחלקה סגורה כי לא יודעים איך להתמודד איתו איך מאדם בריא בנפשו הוא הופך את עצמו לחולה קשה שהדרך של המטפלים היא פשוט להעביר אותו למוסד כרוני סגור כי כולם מאבדים יכולות לעזור לו. אז החלטתי שלא עוד ואני מעדיפה להיות בחוץ עם כל הקושי שיש בזה והאמת שזה קשה בעיקר אחרי כל כך הרבה אישפוזים והיכולת להתרגל למקום ההוא להסיר אחריות ולחיות מסיגריה לסיגריה מקשירה לקשירה. אני אדם בריא אדם סובל פגוע אבל בעיקר פגוע כבר מעצמו. איך איך זונדה הפכה לפיתרון? איך מישהו מביא את עצמו לשקול 24 קילו? והשנאה שיש לי במשקל 24 קילו תיהיה אותה שנאה שיש לי במשקל 50 אז מה זה משנה? הרי המטרה שלא יראו אותי ובמשקלים כאלו רואים אותי יותר- אבסורד ועוד חברה הלכה לעולמה 3 במספר מאותו מחזור דאמט עם האנורקסיה הזאת בסוף הופכים אותנו לסטטיסטיקה ביום שהתעוררתי והבנתי שאין לי אשמים במצב שלי הכל בחירות שלי מודעות יותר או מודעות פחות הן שלי וגם העזרה תבוא רק ממני וכל כך צריכה עזרה עכשיו ולא על ידי לצעוק שאני רוצה למות ולא על ידי האוכל ולא על ידי פציעה עצמית או ניסיונות אובדנים. אני צריכה עזרה בזה שיקשיבו לי שהיו שם איתי שיעזרו לי להתמודד עם מה שקרה עם כל הבילבול שיש בזה לא צריך לצרוח שרע לי בדרכים מעוותות ישמעו אותי אם אני רק אגיד שקשה לי. אני מפחדת לחחיות... הרבה יותר מהמוות כי אליו התרגלתי ואני לא רוצה להיות רגילה למוות אני רוצה להתרגל לחיות.... ואני לא איהיה שוב קיצונית ואגיד שמעכשיו הכל טוב כי זה רחוק מהמציאות כי עכשיו קשה הרבה יותר מבאישפוז כי עכשיו אני צריכה להתמודד עם כל מה שברחתי ממנו ואני מפחדת

שולחת לך כוחות מחזקים. ו.... (((((((((((((((((((((((חיבוק))))))))))))))))))))))))))))))))))

ילדונת שלי. חיפשתי הודעה שלך וכמה אני שמחה שכתבת פה - כדי שאני אוכל איכשהו לתקשר איתך. את חסרה לי מאוד. את חסרה לי בתור *חברה* שלי. וחשבתי עלייך הרבה ואני עוד חושבת עלייך הרבה . אף פעם לא וויתרתי עלייך, וגם כשרציתי לוותר כנראה שהלב שלי חזק מהרצון הזה שלי - אני לא רוצה שתוותרי עליי. ודוגרי להגיד לך את האמת, חשבתי שאני כבר לא רוצה שתהיי חלק מהחיים שלי - אבל מסתבר שאני לא יכולה אחרת וכל התקופה הזאת שלא היית חלק ממני משהו היה בי חסר. וקשה לי להרגיש את החיסרון הזה שלך בתוכי. בואי ניפגש. נדבר על הכל, באמת אבל נדבר. דברי איתי. טוב? אני אוהבת אותך. מאוד מאוד. ואת חשובה לי

ילדה אני וייתרתי עלייך כמו שויתרתי על כולם ועל החיים שלי אין לך מושג מה זה עשה לי לקרוא את ההודעה שלך הרבה דמעות ומן כאב צורם כזה בלב על איך יכולתי להתרחק ממך ככה איך יכולתי להרגיש שאת שם כי את חייבת מיכלי את החיים שלי היית ותיהיי לעד משהו בנו כנראה נקשר מזמן וזה לא משהו שאפשר לוותר עליו גם אם עברה שנה של תהומות אצלי ושכחתי מה זה לאהוב אני אוהבת אותך ילדה סופרת כבר תשעות עד שתגיעי לכאן מן התחלה חדשה לקראת היומולדת של מחר אני לא מוותרת עלייך אני לא מוותרת על עצמי אני לא מוותרת על הקשר הזה תודה ילדה תודה שלא ויתרת עלי כמו שהרבה ויתרו הלב שלי מחכה לך

חיכיתי וחיכיתי שתופיעי ותכתבי משהו.... מאוד דאגתי לך!!!! כואב כל כך לקרוא את המילים שלך כתובות שחור על גבי לבן כואב שזאת המציאות שלך כי לא ככה אני מכירה אותך מלפני כן הלוואי ותמצאי בך את הכוחות לא לחזור למציאות הזאת עליה את כותבת!!!!!!! תשמרי על עצמך!!!!! שחף

את יודעת אחד הפסיכאטרים שם אמר לי משפט שממש צרם לי הוא אמר לי שבשנים האחרונות בכל פעם שהוא רואה אותי המצב שלי חמור יותר ויותר והוא כבר לא חושב שאני אצא מהמעגל הזה זה רופא שרק עושה תורנויות שם אבל הוא מכיר אותי כבר שנים וזה כל כך כאב בכלל כאב לי כל כך שכל הזמן אמרו לי שאני חולה מאוד... אחת החולות הקשות שם... ושאני צריכה מוסד כרוני. וכשעזבתי מנהלת המחלקה דיברה איתי ואמרה לי שאני ילדה בריאה... והיא כואבת לראות אותי ככה.... ושהיא מחכה ותמשיך לחכות לראות אותי בתור קולגה שלה.. וכל הצוות תמך בשחרור והם כולם בטוחים שהפעם הבאה שנתראה זה יקרה כשאני אעבוד שם ואסיים תלימודים... זה נתן כוח התגעעגתי אלייך באמת

אחותי, אלייך התגעגעתי הכי הכי.. כואב לי לקרא אותך, תמיד חשבתי עלייך.. ודאגתי לשלומך לעיתים צלצלתי אך לא היתה תשובה ועכשיו מובן לי למה! כלכך רוצה לקוות, בשבילך שבאמת תרימי את עצמך למעלה אם כמה שזה קשה.. תלחמי.. בשיניים.. ואני בטוחה שאת לא לבד (..ואם תרצי אהיה איתך) באמת התגעגעגעגעגעתי איתך בובה

תודה חומד באמת תודה גמני התגעגעתי חיבוק אני אצלצל השבוע אוהבת

ההעלמות שלך הדאיגה אותי שמחה שאת כאן ומאחלת לך המון הצלחה ו... יומולדת שמח - תחילת חיים חדשים המון כח ותיקווה

יקרה טוב לראותך כאן!!! למרות הדרך הקשה הנפילות והתקומות תמיד מאמינה בך המון מזל טוב תגשימי את כל משאלות ליבך לרפאה שלמה לאושר והצלחה איתך אידה

ילדונת יקרה!! אין לך מושג מה ההודעה הזאת עשתה לי... קודם כל היא גרמה לי לכתוב כאן. דבר שלא קורה הרבה לאחרונה... אבל הייתי חייבת להגיב לך כי פשוט ריגשת אותי.... ריגשת אותי כי זה היה כל כך אמיתי.. כל כך מבפנים.. כל כך הרגשתי את ההתעוררות שלך.. זה מרגיש כמו רגע כזה שלעולם לא שוכחים.. רגע התפנית שלך.. ואני מאוד מקווה שזה אכן כך.. אני רוצה להקדיש לך קטע שלי אישית עשה המון... זה מתוך הספר "ארוכה הדרך למטה" של ניק הורנבי. מאוד ממולץ. "ואני לא יודע איזה שינוי זה עשה, ההבזק הזה. זה לא כאילו שרציתי פתאום להתנפל על החיים בחיבוק מלא תשוקה ולנדור נדר לא להרפות מהם עד שהם ירפו ממני. במובן מסוים, הכרה כזאת עושה את הכל יותר גרוע ולא יותר טוב. ברגע שאתה מספיק להעמיד פנים שהכל חרא ואתה משתוקק לשים לזה סוף, שזה היה הסיפור שסיפרתי לעצמי כל הזמן, אז זה נהיה יותר כאוב, ולא פחות. להגיד לעצמך שהחיים מחורבנים זה כמו חומר הרדמה, וכשאתה מפסיק לקחת את הסם המאלחש, אז אתה מרגיש פתאום כמה זה כואב, ואיפה זה כואב, וזה לא כאילו שהכאב הזה עושה טוב למישהו." (ארוכה הדרך למטה/ ניק הורנבי) כמעט כל מילה שלך הזכירה לי משהו שכתבתי בבלוג שלי על רגע מאוד משמעותי בתהליך שלי. את מוזמנת לקרוא... http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=810086&passok=yes ואת צודקת, עכשיו קשה ומפחיד. אבל זו בהחלט הדרך... עצם זה שאת מרגישה שקשה ומפחיד.. זה המון.. ופחד זה בעצם מה שמניע אותנו קדימה... דוחף אותנו לשינוי.. (פחד= דחף..) מכאן זה באמת תלוי רק בך... רק את יכולה לעזור לעצמך.. ולהודות בכל זה ולקחת אחריות... זה ענק! אני מקווה שאת גאה בעצמך... ((((((איתך)))))

שמחה על הכניסות שלך כאן גם אם הן מעטות!! עצם היותך כאן והמילים היפות, המרגשות והחכמות שלך מביאות לכאן הרבה אור כל טוב אידה

הכל כל-כך משונה ועם זאת זאת כל-כך מוכר. אתמול דודתי שיתפה אותי בסוד שאימי מתחילה להתמוטט מבחינה רגשית(מאז ומעולם הייתה אישה-ברזל). עכשיו יש לה תסמינים גופניים שהמקור שלהם הוא נפשי ככל הנראה. והיא מתביישת מאיתנו. אבל, כל זה נובע כי יש לה ייסורי מצפון על הילדות שלנו ועל מה שקרה. (על האלימות). על הפגיעה המינית שזה לחוד היא מעולם לא ראתה וגם לא יודעת. אז דודתי (אחות של אימי) ואני ישבנו לשיחת בנות בעבודה (אנו עובדות באותו מקום) ואני סיפרתי לה בלי למצמץ על מה שקרה עם א.ש בהיותי בת חמש/שש. היא שאלה:" אז למה אף פעם לא דיברת!?" היו לה דמעות בעיניים. היא האמינה לי והוסיפה שהיא יודעת שאותו אדם שפגע בי כבר מזמן ידוע בעיר (אני עזבתי שם מזמן) כאחד כזה וגם ישב בכלא לסרוגין על עברות כאילה כך שהיא לא מתפלאה. אני לא ידעתי את זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! נשארתי באותו מקום של ילדה קטנה שחושבת שהוא בעל כוח ומעמד שנים על גבי שנים. אבל, עם זאת הכל נשאר כשהיה כמו אז בקשר של שתיקה - והסתרה חזקה. נשבענו יחד שלא נגלה לאימי שלא תתמוטט. מאוד דואגים לאימי- אבל אני.. יכולה להסתדר.. ושוב הכל כמו אז. עכשיו יידעו במשפחתי אבל- לדעתי לא ממש אכפת להם. אני הילדה החורגת של המשפחה - הכבשה השחורה. ועכשיו החומות שלי מתפוררות... מקווה שזה ייגמר בשלום ולא יהיה חלילה פיצוץ במשפחה.

חומות חימר חומות חימר סוגרות עלייך אחות קטנה חבל עלייך חומות חימר עונות בצורת אחות קטנה את לא נזהרת טליה דחויה חרפת העדר את לא שפויה את לא בסדר לא נכנעת את משוגעת מה את יודעת על חומות חימר עיני קוצים רודפות אחרייך חיצים רצים בעקבותייך אחת כמוך היא אש אויבת מקוננות נשות השבט לא נכנעת את משוגעת מה את יודעת על חומות חימר אחות קטנה נפשך הצילי חומות חימר את לא תפילי לא נכנעת את משוגעת מה את יודעת על חומות חימר זה השיר שאני הכי אוהבת בעולם נמאס להרגיש טליה דחויה ועכשיו נסיים במילים שלי סמויונת יקרה טליה יפה יקירת העדר את הכי שפויה הכי בסדר בי יקרה שתהיה לך שבת שלום ולשאר הטליות שבעדר(פורום) דנה

ממני- אחותך הקטנה והנאיבית.. שטועה לפעמים ומשתטה... אבל שמחה שאת נשארת איתי.. כאילו והיית אחות גדולה..

אני מיואשת אני עייפה גירושין זה כל כך מפחיד

אני מבינה אותך כל כך יודעת בדיוק על מה את מדבר אבל תגידי, לחיות עם בן אדם שמתעלל בך ואונס אותך זה לא מפחיד?

התרגלתי אני לא מכירה משהו אחר זה החיים שלי.עזבתי בעבר כמה פעמים את הבית וחזרתי הוא הבטיח.........וקיים.ושכח וגם אני שכחתי אני שבר כלי פשוטו כמשמעו אין לי טיפת בטחון עצמי. ולצאת כך לחיים..... אני לא רוצה להמשיך לחיות כך נמאס לי. הוא חזר לעשן חשיש מה שאומר שיהיה גרוע. תתפללו בשבילי שאצליח לשאוב כוחות ולצאת מהתהום האפילה הזאת

דנה יקרה הפד מהלא נודע.... מפד לוותר על משהו מוכר.... גם אם לא טוב... הוא קשה ומפחיד... הזמן יעבור ויעזור לך להבין ולהתחזק תסמכי על עצמך האמיני בטוב שיבוא אידה

על שאת מתחילה לחשוב על נקיטת צעדים לסיום מע' היחסים שאת מצויה בה בהווה. והיא הרסנית כלפייך. חזקי ואימצי!

14.2.2003 זהירות - "טרולים באינטנרט" ! טרולים באינטנרט נכתב ע"י דן פרויד בהשראת המאמר כאן: http://members.aol.com/intwg/trolls.htm הסבר המושג Troll בפורומים הקיימים בעולם האינטנרט, Troll (טרול), הוא גולש שכל הנאתו היא לגרום לוויכוחים בפורום. לרוב מדובר בבנים. הוא אוהב להתחיל בוויכוחים שמעצבנים את החברים. הטרולים הללו מוצאים שהפורומים הם המקום המתאים להם למשחקים כאלה. הם לא מבינים שהכתיבה שלהם באמת פוגעת בבן אנוש. מבחינתם, הגולש שממול הוא סוג של נתון דגיטלי וכך הם לא ממש חושבים שהם פוגעים ברגשות אמיתיים ואז להפך, המשחק שלהם בעיניהם מוצלח יותר ככול שהם גורמים ליותר עצבים וכעסים. הם מנצלים היטב את העובדה שהם בדרך כלל אנונימיים לחלוטין. (במציאות פנים אל פנים הם הרי לא היו מעיזים כך להתנהג). חשוב מאד להבין שטרולים אדישים לחלוטין לביקורת. אין שום דרך להגיע איתם להסדר כל שהוא. הם בעולם לא יחושו אשמה או תחושת רחמנות. ההגיון מהם והלאה. אין אצלם מושג של חרטה. אין מבחינתם כל צורך להיות מנומס, אין שום אחריות לכלום. מי שחושב שיש לו את הרעיון כיצד לכתוב לטרול בצורה שהוא יתחיל להבין את המצב, טועה טעות מרה. טרול אמיתי לעולם לא יתייחס לאף אחד. אין פיקניק ללא נמלים ! הרבה מהגולשים הקבועים בפורומים, כבר לא מתרגשים במיוחד מטרולים. הציבור מזהה אותם כתופעה בלתי נמנעת המתווספת לכל פורום. כמאמר הפתגם האמריקאי: "אין פיקניק ללא נמלים". הבעיה היא, שיש קבוצה לא קטנה של גולשים חביבים שאותם הטרולים מוציאים מהכלים. הגולשים הללו למרות חיוניותם הרבה לפורום, עלולים לפרוש כתוצאה מהוויכוחים המרגיזים הללו. הטרולים גם עלולים להבריח אורחים פסיביים שאינם רגילים לכתוב, שיחליטו בכעס כי הם יותר לא רוצים לבקר בפורום מעצבן שכזה. בעיה נוספת מוכרת, הטרולים לפעמים מחממים גולש נגד חברו וכך חברים שהיו פעם ידידים טובים שהתכתבו בכייף, הופכים לפתע להיות יריבים ושונאים זה את זה. הם מרעילים יחסים בין הגולשים. האווירה הופכת להיות פראנואידית וכל תגובה ביקורתית הגונה ורגישה יכולה לעורר באחת תגובות נגד מזעזעות וקשות וכך הם הורסים את כל הכייף שיש ברעיון הנפלא של במות דיון להחלפת דעה וויכוח לגיטימי. כיצד מתמודדים עם בעיית Troll כשמתעורר החשד שנתקלתם בטרול חדש, תחילה עדיף להגיב לו בצורה אדיבה ורגועה, אולי סתם נתקלתם בגולש שכעת הוא במצב רוח לא טוב. אם לא מדובר בטרול, סביר להניח שתקבלו מיד תגובה מרוככת ורציונלית. לפעמים הגולש מגיע בסערת רגשות עקב סיבה חיצונית ומתפרץ על המקלדת אבל זה רגעי ולא דרך חיים. אבל אם פעם אחר פעם, הכותב ממשיך את ההתפרצות ואף מגביר אותה ועל כל תגובה רגועה הוא שופך קיטונות של רפש ולכלוך, כנראה שהוא שם לו למטרה לגרום לעצבנות ולהרגיז את כל הסביבה, אז חובה לזכור ולשנן: הדרך הטובה ביותר להתמודד עם Troll הוא באי תגובה. ולהזהיר את הסובבים בכל דרך אפילו בדרך חיצונית נסתרת, שלא להגיב לו בשום צורה. אם תכתבו לו בצורה הגיונית, הוא "ניצח". אם תקללו אותו, הוא שוב "ניצח" אם תעליבו אותו, זה עבורו "ניצחון מעולה". הוא ממתין לכל אלה, הוא מצפה לתגובות הללו, זה עבורו ההוכחה שהוא הצליח. את הכל הוא יכול לסבול חוץ מאשר את ההתעלמות. ההתעלמות הורסת אותו. אחד הדברים שממש אסור לעשות ברגע של כעס ועצבנות, אל תקפיצו כותרת "זהו, אני עוזב את הפורום הזה שלום ולא להתראות... "(ובגוף המכתב... "מי שירצה אותי יידע איפה למצוא אותי"). זה הרגע המאושר ביותר שאתם יכולים לגרום לטרול שלכם. לזה ממש הוא המתין, זו מכת הנוק אאוט שלו, זה הניצחון שלו ב-"הא" הידיעה. אם הדם עלה לכם לראש, פנו בפרטי למנהל הפורום, לחבר בשטח ושתפו אותו בתחושתכם. אם החלטתם בכל זאת לכתוב מכתב פרישה וכדומה כי נדמה לכם שאין לכם מספיק גיבוי מהסביבה או אולי אפילו עויינות שהטרול פיתח נגדכם בקטע זה, OK, תכינו מכתב אבל אל תשלחו אותו בטרם תעבור שעה. תסגרו את הפורום, לכו לגלוש סתם במקום אחר, כעבור שעה תקראו מה שכתבתם, תעשו תיקונים ורק אז תעבירו את המכתב לפורום. ברור שבכך תחסכו לעצמכם הרבה אי נעימויות מדברים שהייתם נמנעים לכתוב וכתבתם רק ברגע של עצבנות מרובה. הטרול המתחזה רוב הפורומים שומרים כינוי לכל חבר, כינוי שרק הוא יכול להשתמש בו וזאת על מנת לדעת תמיד מי הוא הכותב. והנה, יש טרולים ממש רעים המתחזים לחברים מוכרים בפורום וכותבים בשמם בצורה שיכולה להביך אותם מאד. איך הם עושים זאת? הם פותחים חשבון חדש בשם שנראה מאד דומה לשם קיים שרק חברים רגישים מצליחים במבט ראשון לשים לב לשינוי ורוב הגולשים אינם מבחינים בכך. לדוגמא, אם קיים חבר בפורום ששם הכינוי שלו הוא: "צפונית לים" או "Brenda Q" תראו מה ניתן לעשות ואיך ניתן להרשם כמעט כמו השמות הללו: צפונית לים צפונית_לים צפונית ליo Brenda 0 8redna Q Brenda Q ישנם סוגי פונט שלהם אותיות שונות הניראות ממש זהות הנה למשל האות i בגדול היא I וכעת האות L בקטן היא גם l האות סמך היא ס והנה האות האנגלית "O" בקטן היא גם o אם תשתוללו מכעס, הטרול שלכם ניצח אתכם. לכן אם אתם רואים הודעה שנכתבה ע"י מתחזה, כתבו תגובה עם הכותרת "שימו לב, זה לא אני" ובתוכן אפשר להוסיף: הודעה זו נרשמה על ידי טרול מתחזה. בהרבה מקרים, עוד בטרם ראיתם את ארוע ההתחזות, כבר הבחינו בכך החברים שלכם, חדי העין או אלה המבחינים בסגנונות כתיבה. המכתב המזוייף, המוזר והמביך, גורם להרבה קוראים קבועים להסתכל טוב יותר ולהרגיש שזה לא אתם והם מיד מגיבים "זהירות טרול..." ככל שאתם יותר מוכרים וקבועים בפורום וככל שהמונטין שלכם חיובי יותר, כך יקשה יותר לטרול לזייף אתכם. יש טרולים שכל כך חשוב להם לזייף אתכם, שהם לפעמים יכתבו מכתב לתפארת, מנומס ויפה ובחיקוי מוצלח לסגנון שלכם. במקרה שכזה, אם אף אחד לא הבחין בזיוף, ואם זה מכתב מחמיא לכם, קחו עליו את הקרדיט ושיחנק הטרול הזייפן. יהיו מקרים בהם הטרול הזייפן שצורת הכינוי שהוא נרשם בו, ממש דומה לשלכם, עלול לכתוב תחת ההודעה שלכם "זהירות זה לא אני" כדי לגרור אתכם להצהרה "זה כן אני". . . ! אל תתפתו, נכון שברגע שכזה כבר יש ספק מי הוא הכותב, אבל מה זה חשוב. אם את זה אתם כתבתם, הרי שהמכתב הוא מכתב "רגיל" ולא "טרולי" אז מה חשוב מי הכותב, העיקר הרעיון. בכל מקרה, במשך זמן הקבועים האמיתיים יודעים מעצמם לזהות מי כתב את המכתב. תפקיד מנהל הפורום כהשטרולים חשים שמתעלמים מהם, הם הופכים פרועים ומחריפים התגרויות. הם חייבים לקבל תשומת לב. הם מתחילים בהצפות של תגובות או אשכולות פרובקטביות. אם מחקו להם תגובה, הם זועקים לחופש הביטוי. תוקפים את המנהלים ואת האתר במילים הכי מגונות. מנהלי הפורומים נכנסים לעבודת נמלים מעצבנת. הם צריכים להתחיל לחשוב על כל מכתב ומכתב מה לעשות איתו ועד כמה אפשר לעבור עליו לסדר היום וכשצריך למחוק, הם כבר חוזים מה הולך לקרות להם מהטרול. ואז, תמיד יצוצו כמה כותבים תמימים שיתייצבו על המשמר ויטיפו למנהל הפורום על כך שהוא מחק לטרול את האשכול. משפטים כמו "אני מתנגד לחלוטין לדעתך אבל אלחם כדי שיאפשרו לך להגיד את כל מה שבדעתך", מתחילות לצוץ פה ושם, מה שמעודד מאד את הטרול ומביך מאד את מנהל הפורום. פה ושם יצוצו תגובות או כותרות "אתם מתנהגים כמו דיקטטורים" מצד חברים שטרם התבססו בפורום ולא מודעים במי מדובר. יש פעמים שחובה למחוק אשכול שלם על כל תגובותיו ואז אותם שהגיבו באשכול חשים שסתמו להם את הפה בעוד המחיקה לא כוונה בכלל אליהם. מה אנחנו יכולים בעצם לצפות ממנהל הפורום בקשר לשמירת חופש הביטוי? הרי הטרולים כל הזמן בודקים את נקודת השבירה של מנהל הפורום המסויים. זה בא בהצפת הודעות זבל שבתוכם לפעמים קבוצות משפטים חוזרת על עצמה 50 פעם ויותר. אמנם זו גם צורת התבטאות אבל האם תפקידו של הפורום לארח גולש מסוג זה? זה אתגר מאד קשה למנהלים איך לנהוג בטרול. יש מנהלים שכאשר התמנו לניהול נשבעו לעצמם שהם בעולם לא ימחקו אשכול קל וחומר לא יחסמו גולש והנה זה הגיע, מה עושים? "חופש הביטוי" כשהטרולים הללו מנוטרלים, כשהם נתקלים במנהל חכם וקשוח המאתר אותם ומצליח לבודד אותם בלי לעורר עליו חמת הנוכחים שטרם הפנימו את הטרול, הם מיד פוצחים בזעקות שבר על זכות חופש הביטוי. הרי כולנו אוהבים את חופש הביטוי. זה הרי הבייבי המפונק ביותר בבימות הדיון האינטרנטיות. זו חבטת כדור בעייתית למגרשו של המנהל. אז בואו נבדוק נא את אמיתותו של הטיעון הזה במערכת: ובכן, "זכות חופש הביטוי" אינה זכות אבסלוטית. לדוגמא, אסור לצעוק "אש אש, שריפה" באולם תיאטרון מלא אנשים. אסור להודיע על מטען ממולכד באוטובוס אם זה שקר. כולם מקבלים את ההגבלות האלה כי אנחנו מזהים שהן משרתות את טובת הרוב. דוגמה טובה נוספת היא שליטה בטווח של תדרי רדיו. אם תרצו להקים תחנת רדיו חזקה בשביל לשדר את דעתכם, לא תוכלו להקים שום תחנה מבלי לקבל רשיון. שוב מדובר בהגבלה פרקטית: אם כולם היו משדרים ללא הגבלה, התוצאות יהיו בעיתיות ביותר. הדוגמא הזו גם מלמדת שאם לקבוצת אנשים יש תדרי רדיו לשימושם, עליהם להזהר שאחד לא יעלה על התדר של הזולת למרות "חופש הביטוי". טרול עושה לפעמים בדיוק את אותה בעיה. הוא "עולה על התדר של האחרים" על ידי שהוא משתלט על מסך הפורום, ממלא אותו בכותרות ודוחק מטה כל אשכול של כותב אחר, זו השתלטות על "התדר" של הזולת. בנוסף, למרות שיש לנו את הזכות לאמר כמעט כל דבר שמתחשק לנו, עדיין אין לנו את הזכות לעשות זאת בכל מקום שמתחשק לנו. ייתכן שאתם מרגישים רע מאוד לגבי העובדה שהשכן שלכם נוהג ברכב מאובק לחלוטין אך אין לכם זכות לנזוף בו בחדר האורחים שבבית שלו עצמו. כך בדיוק אם מנהל הפורום אומר לטרול שהוא לא רצוי בפורום, לטרול אין זכות להשאר שם. למה הם עושים זאת? ובכן, זאת לדעת: גולשים רבים יודעים כמה כיף זה כאשר מישהו מגיב למה שהם כתבו. זה ריגוש אינטלקטואלי, מפגש מוחות, זו גם הכרה מצד החברים בערכו של כותב ההודעה, זהו פרס רגשי מספק ביותר. טרולים הם אנשים שחסרה להם תשומת הלב בסביביתם האמיתית, הם מחפשים בפורום תשומת לב, ולא אכפת להם אם היא חיובית או שלילית. הם רואים את האינטרנט בכלל והפורום בפרט כמראה בה הם יכולים לבהות באקסטזה נרקסיסטית. פסיכולוג מיקצועי יוכל להעמיק מעט יותר בתופעה הזו. סיכומו של דבר אם לדעתכם נתקלתם בטרול, ואתם מרגישים שאתם חייבים להגיב, אינכם יכולים להתעלם, OK - פשוט כיתבו לו תגובה עם הכותרת "אזהרת טרול" ובתוכן כיתבו: "הדרך היחידה להתמודד עם טרול היא לא להגיב לטרולים". בתגובה זו אתם נותנים לטרול לקלוט שאתם יודעים מי הוא, ושאתם לא מתכוונים להגרר אחר התחביבים המעוותים שלו. מאידך, חובה להזהיר: אל תכתבו כך לגולש רגיל כדי לעצבן אותו כי אז אתם עצמכם פועלים כפעולת טרול... ! בתכל'ס, האינטרנט הוא אוסף מוזר של גולשים רציניים וטיפשיים. בגלל הפתיחות הרבה קיימים מטבע הדברים גם הבעיות. נוכל להנות מהפורומים בצורה הטובה ביותר אם נדע להתמודד אם כל הדברים המרגיזים שעושים הטרולים בביטול וחוסר עניין. 8.8.2007 מגזין, חדשות וגילויים עורך: רוטר.נט 04-8222008 פקס חזרה למוסף.נט

סתם מה נעשה לאחותנו הקטנה והתמימה? את באה לרקוד איתי ? אני צריכה לסדר את הבית לבשל יש לי אורחים ומההתרגשות אני לא עושה כלום הצילווווווווו ובקשר לטרולים ההתפרצות ''הקטנה'' שיצאה ממני לא מזמן זה טרולים אמיתיים שיצאו ממני עכשיו את מבינה למה בעלי החמוד מאבד עשתונות ומשתגע?

דנה'לה למה הכוונה ב- ובקשר לטרולים ההתפרצות ''הקטנה'' שיצאה ממני לא מזמן זה טרולים אמיתיים שיצאו ממני עכשיו את מבינה למה בעלי החמוד מאבד עשתונות ומשתגע? שיהיה לך בכיף עם ההכנות לאורחים. זה כיף לארח- אני מאוד אוהבת..

פשוט לא מצאתי מה לכתוב :(

אז אני מבינה שיש לך מצב רוח טוב:)

אז אני מבינה שיש לך מצב רוח טוב:)

אז אני מבינה שיש לך מצב רוח טוב:)

ונכון צריך להכניס לרשימת קריאה תודה לך סמויה אידה

החודש אני עובדת מאוד רחוק מהבית המשפחה שאני עובדת בה עברה לעיר אחרת ונשאר לי רק חודש לעבוד אצלם עד שאסיים את השנה אז עכשיו אני יוצאת מהבית ב-7 בבוקר וחוזרת הביתה במקרה הטוב ב-7 בערב וגם אין עכשיו מחשב בעבודה כך שרוב היום אני מרגישה ממש מנותקת מהעולם אז אל תתפלאו אם אני קצת אעלם או אכתוב אבל לא אמצא אנרגיות להגיב לא קל לי עכשיו מכל הבחינות

נשמע לא פשוט...שולחת חיבוק מחזק...תחזיקי מעמד.. דמעה

מאחלת לך הצלחה בכל מה שאת עושה בעבודה ובלימודייך - את בחורה מאוד חיובית ונבונה ואני מעריכה בנות כמוך מאוד . כאם אני אומרת לך- שחף את ילדה טובה! תמשיכי כך..

החודש הזה יעבור כמו חלום......... אנחנו בינתיים נתגעגע

היום דווקא חזרתי ב-6 וחצי - הידד!

חולמת - היהודים " חולמת מנסה לצחוק נרדמת מקווה למחוק נעלמת בעולם רחוק צוללת ורואה את הסוף מתעוררת בפינת רחוב ממלמלת עוד מעט קרוב אין לי כח אין לי עוד תן לי כח תן לי עוד כועסת לא נכנעת מוותרת משתכנעת נעלבת כמו ילדה קטנה מדמיינת עפה לי מכאן מרחפת על ענן לבן עד לנצח עד לקצה הזמן אין לי כח אין לי עוד תן לי כח תן לי עוד" נשבר לי כבר מהכל דמעה

אם ההיתי יכולה לעשות יותר,שימרי אלייך ,אין לי ממש הרבה מילים אכשיו ,אבל דעי שאני כאן איתך....

מה שלומך? דמעה

חיבוק עם הרבה כוח ואנרגיות.... להמשיך...

היי דמעה יקרה מה איתך? מה יכול לעזור? מה יכול לנחם? לתת כוח לעוד יום שעובר? לבנות עוד תקווה לפתוח חלון??? לתת לאור להכנס??? איתך אידה

בוקר טוב לכולן... מה שלומכן? דמעה

בוקר טוב דמעה יצאתי מהחור שלי רק בשבילך אני חולה.שלחתי תשובה לפורום של העצמת נשים בשם רותי ורותי סמרטוטי קיבלתי תשובה מזעזעת.הוא ענה לי שאני סובלת מאלימות קשה קשה קשה ועוד כמה דברים זה מוטט אותי אני חוזרת למיטה אני שמחה שאת לפחות מרגישה יותר טוב כל השבת חשבתי עלייך שאת כל הזמן עצובה ואיך אפשר לשמח אותך

גם אני יצאתי "ממחבואי" למענך.. לכל הבנות- אני לא מתכוונת לצ'וטט רק לתמוך בדנה שלנו! דנה'לה- נכנסתי לפורום שדיברת עליו. ממש כואב לי. אבל השאלה היא- האם מדובר בשעשוע (לפעמים אני ובעלי משתטים ורבים כאילו "מכות" כמו ילדים והכל בעדינות כמובן ובצחוק וכמו שאת מכירה אותי אני עושה תנועות של רמבו...ומאיימת על בעלי. או שבעלך באמת חונק אותך וזה אקט אלים עד שאת כמעט מתעלפת. תארי! בפקודה!

דנה כל כך מצטערת לשמוע על הקשיים שאת עוברת..נשמע לי שאת זקוקה לעזרה ורוצה להזכיר לך שלאף אחד בעולם הזה אין זכות להתנהג אליך באלימות!!! אל תשכחי...טוב? מחבקת דמעה

דנה כל כך מצטערת לשמוע על הקשיים שאת עוברת..נשמע לי שאת זקוקה לעזרה ורוצה להזכיר לך שלאף אחד בעולם הזה אין זכות להתנהג אליך באלימות!!! אל תשכחי...טוב? מחבקת דמעה

קראתי את השירשור בפורום להעצמת נשים - מצטערת מאוד לשמוע מה עובר עלייך. אני חושבת שטוב שהציבו לך מראה מול העניים - כשאנחנו שקועים במערכת יחסים שבד"כ התפתחה ממקום של אהבה ואמונה שהנה זה האדם שאיתו אחיה לעד ... ואז כשדברים מתחילים להשתבש, וגם אם מבינים שמשהו מאוד לא בסדר, יש נטיה להפחית את חומרת המצב, או לא ליחס לו את המשמעות הנכונה. ואפילו להדחיק ולמצא כל הזמן מה בכל זאת כדאי בקשר. ויש את הכאב של להודות שהאביר על הסוס הוא לא בדיוק אביר... דנה יקרה את אולי לא ממש שאלת "תגידו לי זה נורמלי" אבל שאת שאלת בדרך עקיפה - דאגת בשאלתך שמישהו ישמע מה עובר עליך, ויכוון אותך לגבי המשך הדרך. מאוד כואב לשמוע איך הדברים נראים בעיני אחרים - מציע לך לחשוב טוב טוב עם עצמך, להסתכל פנימה ... האם את רוצה להמשיך לחיות בפחד הזה, בתחושת ההשפלה... עכשיו כשהדברים נאמרו אל תתני להם להעלם מתחת לפני השטח - תדאגי לעצמך, תשקיעי בדנה, מגיע לה הרבה יותר... וטיפול יכול להיות זוגי, ויש טיפולים לגברים שנוהגים באלימות, ובקיצור - את מעכשיו דואגת שיהיה לך רק יותר טוב - יש לך הרבה עבודה, אל תתני לאמת לשבור אותך. תשתמשי בה כדי לעשות שינוי מחבקת אותך ושולחת לך המון אנרגיות שתצליח להניע את מנוע ההעצמה שלך .

יום חמישי.... עוד שבוע עבר ומסתיים לו... ימיי הקייץ החמים...בקרוב יתחלפו בבריזה נעימה...בשלכת.. תהנו מהיום... צפו למחר.. האמינו בימים טובים ורגועים שיגיעו יום נפלא יום אופטימי אידה

מרגיש לי אכשיו הכי מוטש וקשה בעולם,גם אבא שלי מציק לי שוב וכל כך פוחדת מהכל אכשיו,מוצאת את עצמי בלי כוחות ללכת לעו"ס שלי ,בלי כוחות לנשום,במקום להיות שמחה אל מאבר של דירה סוף סוף לבד בלי אף גבר שיציק לי ויפגע בי ,אני מוצאת את עצמי פוחדת מכל דבר,דירה גדולה ויושבת בה לבד,אני רוצה כל כך את הילדים שלי,איך הילדים שלי לא איתי? כל הפגיע הזאת ובסוף מוסיפים לך עוד אחת,כהילו שאני אשמה בזה שאבא שלי פגע בי והגרוש שלי,שהרסו לי את כל החיים ואני צריכה לשלם מחירים כל כך גדולים,זה כל כך קשה,אלוהים איך אומדים בכל הקושי הזה?איך מצליחים לאבור עוד יום?קשה לי אכשיו,מרגישה מוטשת מהכל ולמה?הדבר הכואב זה כל המארחת הזאת,פקידת סאד,עו"ס רווחה,בתי משפט,לאמוד מולם,אורכי דין,קששה וקשה וקשה,איך אני מוצאת את השקט הנפשי שלי כבר?

יש לך פינה בטוחה.... בייתך ומבצרך שישמור מצאי את המקום המגן גם לכל מה שמתחולל בפנים. אני מקווה שהשקט הנפשי יגיע בקרוב והילדים??? לא איתך?? מחזקת אותך אידה