פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

כשהמטפלת אומרת "זה בסדר לכעוס..אל תדאגי...תוציאי את כל הזעם...אני מסוגלת לעמוד בזה..." ועוד כאלה משפטים...אל תאמינו...זה בולשיט... דמעה :(((((

היי דמעה.... מה קורה? קרה משהו בטיפול??? ואם תרצי לשתף יותר.... כאן בשבילך אידה

קרה פיצוץ בטיפול...לא ברור אם עדיין יש בכלל טיפול...בינתיים היא לא מדברת איתי בכלל....:((((((((((((( דמעה

דימעונת.... מצטערת שככה התפתחו העניינים. לי יש כלל מאוד ברור - נכון שהם אומרים שהם יכולים לספוג הכל, שהם כאן בשבילינו... אבל - כמו שאומרים על הרופאים, כשאנחנו באים אליהם בעיניים עצומות ומעדיפים לסמוך על כל מילה שלהם ולא להתחיל לקבל עוד דעה או לשמוע למשל לקול הפנימי שלנו... אנחנו שוכחים במצוקתינו שאלוהים יש רק אחד (אם את בכלל מאמינה) ומלאכים יש רק בשמיים, ואין אדם ללא רגשות ... תארי לעצמך שהמטפלים היו ללא רגשות.... איזה מין בני אדם הם היו??? האם הם בכלל היו מגיעים למקצוע הזה??? בקיצור-הם נפגעים, נעלבים, כועסים, ומאוד משתדלים לא להביא את זה לטיפול אבל לא תמיד מצליח להם - אז אני לא אומרת לא לכעוס... אני אומרת שכשיש דבר שלא מתאים, או לא נראה טוב - ישר לדבר עליו, לא לחכות להתפוצצות . ואם המטפלת לא מתאימה, מרגישים לא בנוח איתה - כדברי ורדה רזיאל ג'קונט לזרוק אותה (טוב לא צריך באגרסיביות, ולפעמים דווקא כשמתמודדים עם הקשיים בקשר עם המטפלת אז יש את פריצות הדרך הכי גדולות) שוחלת לך חיבוק ענק - ליז

ליז תודה לך- את צודקת שהייתי אולי צריכה לשתף את המטפלת הזאת בכל נק' הפגיעה שלי ולא להציג רק חלק מסויים באישיות שלי שהיה לי נוח איתו יחסית. נכון, היא לא יודעת במי היא פגעה אבל עדיין יש לי תחושת כעס אליה שהיא לא הייתה צריכה לפעול כפי שפעלה בין אם הייתה פגיעה ובין אם לא. היא אמנם בערך בת גילי אולי פחות ומייצגת את דמות החברה. אבל היא לא יכולה להגיד לי אני אתקשר עוד יום או יומיים ואז להעלם פתאום כמו אחת מהחברות שלי במציאות. חברה כזו- אין סיכוי שתיפגש איתי שוב בגלגול הזה!! הרי הייתה ביננו שיחת הבהרה לאחר הריב בעקבות הפרידה שלי ממנה ודיברנו על כך שצריך להיות פתוחים ולהגיד כל מה שמפריע ובאותה שיחה גם עלה עניין החלום המבהיל אבל אמרתי לה שזה הזוי ולא יודעת למה בכלל חלמתי אותו כי מה הוא קשור אליי. מפני שבאותו זמן באמת לא קישרתי אליי את החלום, עוד חייתי בהדחקה ואני עצמי לא הבנתי שהוא ועוד איך קשור אליי. וגם נתתי לה להבין היטב שאין לו קשר בכלל אליי. אבל דווקא בתקופה שהתחלתי לעבד אותו לעצמי ולעכל ואפילו חשבתי לשתף אותה בתגליותי היא נעלמה!!!!! ועכשיו אני פה לבד! בהמשך למה שכתבת לדמעה- נכון, לפסיכולוגים יש רגשות אבל הם לא אמורים לתת לנו לעבד את רגשותיהם אלא הם צריכים לשים אותם בצד ולעבד את שלנו. לא מספיק אנחנו בקושי מתמודדים עם שלנו אנחנו גם צריכים להבין את שלהם? זה לא מקצועי.

מצטערת שהבהלתי אתכן אתמול.חטפתי התקף חרדה מכיוון שהוא מכיר את התיבת דואר שלי.אין לו מה לחפש בפורום הזה אבל לכו תדעו........... בכל מקרה כבר נרגעתי ואני מפחדת הרבה פחות. תודה לכולכן אני אוהבת אתכן

שמרי על עצמך אידה

אידה היקרה אני בסדר.

נמלה קטנה, נמלה קטנה, חרוצה ועמלה לאן את הולכת? לאן את נושאת את שתיקתך פי שלוש ממשקלך? בונה לעצמך תילי תילים, קינים, מנהרות ונחילים הרחק, הרחק מחברת אנשים. נמלה קטנה, את יודעת? אפשר לדרוך עלייך ברגל גסה. אבל את ממשיכה קדימה בלכתך מבלי להסתכל כמוני לאחור ולהרהר בעברך. נמלה קטנה וחכמה, אני צופה בך ורואה איך הינך משכילה ללכת בדרכים מזעריות בהם איש לא יוכל ללכת בדרכך. לא צריך בכלל לדאוג לך נמלה קטנה, לא בלילה וגם לא ביום אז בואי נמלה קטנה, בואי, נתחלף עוד היום!

ולמעוך כמה יצורים מעצבנים בדרך.יכול להיות כיף לא נורמלי חסול חשבונות ! לא חושבת שזה עדיף מנמלה קטנטנה?!

אלי את כבר נמלה... בעקשנותך... להמשיך הלאה... בחריצות... בכובד משקל המסעץץץ. אל תתני שמשהו ידרוך עלייך שמרי על עצמך אידה

דנה'לה, ברור שעדיף להיות טרנטולה לעומת נמלה קטנה ופשוטה. אבל לצערי לא הייתה לי בחירה בחיים אלא להיות נמלה קטנה מבחינת נשיאת השתיקה פי שלוש ממשקל הגוף. אבל- השיר שכתבתי מבטא יותר את הנחיתות שלי בעבר לעומת אותה נמלה קטנה שאמנם היא קטנה ופגיעה אבל אי אפשר לרמוס אותה בניגוד אליי כי יש לה מקומות מסתור והיא כל כך קטנה שיכולה להעלם מתי שהיא רוצה. לכן אני מקנאה באותה נמלה והלוואי שלפעמים הייתי יכולה להיות כמוה- להעלם באיזה חור מתחת לאדמה הרחק מחברת אנשים מזיקים.אבל במציאות אי אפשר היה. הנמלה הולכת בדרכה הקטנה באין מפריע אף אחד לא ממש שם לב אליה. היא לא בולטת למישהו בעין. למה שמישהו ירצה לפגוע בה ולדרוך עליה ברגל גסה? למרות שאפשר בקלות. לכן היא לא צריכה להסתכל לאחור שמא מישהו אורב לה. סתם- זה הכל דימוי ואפשר גם לקחת את הנמלה למקומות אחרים לגמרי. הכל תלוי בנק' המבט.

אבא של חברה שלה תקף אותה מינית ומאז היא לא יכולה להמשך לבנים, יש לה אובססיה לחברה שלה איך יוצאים מזה?

שרית...ברוכה הבאה צר לי לשמוע על אחותך הפתרון הטוב ביותר הוא לפנות לטיפול... ןעדיף יום אחד קודם! בטיפול אחותך תוכל לעבד את הטראומה הקשה שחוותה. להתחזק והבין את בחירותיה... כולל הבחירה בנשים... והאובססיה שאת מספרת עליה. בנות רבות פנות לנשים לאחר טראומה מינית.. יתכן שעם גבר זה יותר קשה וטריגרי...מעורר זכרונות קשים... ועם נשים יש יותר בטחון שוב ממליצה על טיפול וכן פניה למרכז סיוע 1202 הפניה היא אנונימית לחלוטין...יקשבו ויתמכו בה...וכמובן תקבל יעוץ והכוונה לגבי הטיפול. בכל שאלה אנחנו כאן בהצלחה אידה

אני רק רוצה להעלם דמעה

ואני רוצה שתהיה כאן כדי שנוכל לעזור לך לעבור את הגל הקשה הזה.. אומנם מזמן לא כתבתי אבל אני כאן...................... !! (((((((((((((((((((דמעה)))))))))))))))))))

זה לא גל...זה דומה יותר לצונאמי....ואני טובעת...לא רוצה כבר להיות קיימת...תודה על החיבוק... דמעה

טוב לראותך! מה שלומך? אידה

מרגישה סחוטה רגשית נדבקת לפורום כאילו מחכה להתפתחויות נוספות נראה לי שזה מן צורך כזה לשמור על הבית הווירטואלי שלי, כדי שחס וחלילה לא ישתבש כאן עוד משהו טיפשי אני יודעת הסערה נרגעה הכל חזר למקומות שלהם אבל כנראה באיזשהו מקום עדיין מרגישה חרדה לשלום הפורום זה מצחיק עד כמה שמקום שהוא בעצם לא מקום בכלל, אלא משהו ווירטואלי, יכול להיות חשוב ומשמעותי

שחפית, המקום יכול להיות ככ משמעותיי.. כי בו את בעצם מספרת את מה שלעולם לא תספרי מחוץ לפורום.. פה יש את האנשים שבעצם יודעים עלייך יותר מכל אדם אחר שמכיר אותך פיזית. ואני מבינה אותך. את שומרת על המקום שלא יפגעו בו כי כאן זה המקום הבטוח שלך.. (עד שסוף סוף יש אחד כזה..................) תשמרי עליו תשמרי בעיקר על עצמך................... 3> בובהההה

אוהבת לראות את השם שלך צץ כאן מדי פעם הייתי שמחה אם זה היה קורה יותר

איך היום יקרה? תודה לך שומרת יקרה אני במצבים האלו משתפנת ונותנת לאמיצים להתמודד וכמו שאמרת בשירשור קודם - כמו שזה מתעורר זה נרגע. נראה שהיתה אי הבנה גדולה . יום טוב שחף יקרה

היום אני האמת על הפנים מרגישה רע מאוד בעיקר פיזית אבל זה לא קשור לפורום חסרות לי שעות שינה בטירוף ונאלצת לעבוד כרגיל לא יודעת איך החזקתי מעמד היום בעבודה אני כבר בקושי עומדת על הרגליים

גן לב הישימון, אחרי שנים רבות של בצורת, יובש ושיממון פרחים עדינים נשזרים בגן ליבו של הישימון. והשמש מציירת שם קווים בצבע רך לאט, לאט כטפטוף טל מתוק נפערים הפיות הצמאים, הסדוקים מן השאול לסגת הלאה, הלאה מן העול! כי, בטוח כבר להוריד מן הגב המצולק את תיק המסעות הישן, המאובק אכול נזקי הזמן וללכת יחפים, מאושרים בגן.

היה לי נעים לקרוא את השיר כזה רך ומלטף....

אחת התופעות לוואי של גילוי עריות היא פיצול ככה לפחות יש חלק שכביכול לא נפגע, גם מנגנון של אהבה שנאה, ואם משהי זה עוזר לה לכתוב בתור כמה אנשים, נהדר. כל מה שיכול לעזור, טפאדל, מי אני שאשפוט? חוץ מזה בלאוו הכי כל אחת כאן בזכות עצמה והיא תעשה מה שהיא מרגישה - ומי שיש לה צורך בזהות בדויה (וכולנו כאן בזהות בדויה דרך אגב) לא תוכל להיות אונטית ולהשאר כאן. אל תלכי סמויה מן העיין, מותר לך להיות כזו ולבחור כמה צללים שישקפו אותך ויאפשרו לך להיות מוגנת

ענת היקרה!!! היום אני ממש צמודה לפורום. רוצה למצות את העניין עד תום. תודה לך על ההבנה! אין לך מושג כמה קשה לי. אני אמנם לא סכיזופרנית אבל כן יש לי מס' זהויות שעוזרות לי להתגבר. בואי נגיד- מסכות ותחפושות. אני כל הזמן ממציאה את עצמי מחדש. קשה לי לקבל את הכל בבת אחת- שהכל שייך לדמות אחת שהיא אני. לכן באתי כל פעם בדמות אחרת. אני רגילה להתחפש. נכון אני בחורה מוזרה אבל ממש לא רוצה להזיק לאיש. פשוט תקפתי את הנושא שלי מזוויות שונות ומשונות. פעם בזהות זו ופעם בזהות אחרת. אני מאמינה שמי שמבין קצת בפסיכולוגיה מבין את העניין כי זה מקל על האדם שנפגע. פשוט הבנות קצת נלחצו ונבהלו שמא טרולים אורבים להן בפורום. למרות שהייתי מעט שובבה אני לא מפלצת. פשוט קצת ילדה שטעתה.

הסיפור שלי הוא כמו קבר ישן שאיש מעולם לא פקד. הוא נמצא בחלקה הישנה של בית העלמין. מאז נבנו שם עשרות חלקות והוא נדחק הצידה כל הזמן. בשולי הדרכים רכבים חולפים יאירו עליו באור פנסים. בהבהוב קצר לשניה בלי משים. וימשיכו הלאה לדרכן. לאחרונה נפער בו סדק. אבל מה כבר אפשר לעשות? אחרי כל כך הרבה שנים של עזובה מה בקבר הזה כבר ניתן למצוא? שארית פליטה של אבק שאפשר להכניס לבקבוק ולזרוק לים. כי מה הטעם? אם קולי היה נשמע פעם אחת לפחות הקבר הזה היה היום בחיים.

תראי, אני רק עשיו נכנסתי שוב לפורום, ואני ממש לא דיקדקתי בציציות של מי זו מי. כמו שכשתבתי, מי שזה חשוב לה שתבדוקאת עצמה, סביר להניח שיש לכן יותר מכנה משותף ממה שהיא חושבת. כי אני חושבת שלדבר בשם קולקטיב זו גם זהות בדויה כי אף אחת היא לא 'אנחנו' או 'לנו'. אל תקחי את זה קשה, נראה לי שיש ל מספיק קושי להתעסק איתו גם בלי סערות באתרי תמיכה. השיר שכתבת יפה ועצוב. קשה לבטא טראומות במילים, נכון? ת בהחלט מתמודדת יפה עם האתגר... דרך אגב, כשאת כותבת שיר עם תוכן ריגשי כבד שעשוי להציף בנות אחרות נהוג לכתוב 'טריגר' כדי שמי שבמצב לא טוב לא תיקלע לקרוא אותו ללא הכנה.

אני מחפשת בית. מקום שאפשר להניח בו את הראש, על הכר בלילה, ולחלום חלומות מתוקים של ילדות לבושות בורוד. מחפשת בית שיש בו מקום אחר להיות בו מאש האימה שחשכה את ילדותי. מחפשת בית שלא יאיימו עליו תחזיות אפוקליפטיות כמו התחממות כדור הארץ או טילים מאירן. משהוא חי וחם, שקט ונעים ושאינו נרמס. תוך כדי חיפושי אני טובעת. הביצה מעכלת אותי אל תוכה שוב ושוב. אני מחפשת עיר מיקלט, חבר - אך המילים נעלמות מעיניי. אני מחפשת אותן אך הן חומות ממני והופכות קוים ועיגולים בממלכת הצללים. אתן איתי שם, הנפגעות - אך לעולם אני לבד. אין פגיעה דומה לשלי ואין לי סטטיסטיקה מנחמת. אני לבד באין מילים, בהברות לא נשמעות. לבד עם הילד שלי. לבד עם בעלי. לבד במשפחה שלי. לבד בעולם

(((((((((((((((((((((((((((ענת)))))))))))))))))))))))))))) זה הכי טוב שאני יכולה

אני חושבת שכולנו מחפשות את אותו הבית, עיר מקלט, חבר מחפשות להיות לא לבד ואני מניחה שלא רק הנפגעות ואף פגיעה לא דומה לפגיעה אחרת וכולנו באיזשהו מקום מרגישות לבד בתוך העולם הזה גם כאשר אנחנו נמצאות בין האנשים אבל אפשר ללמוד להרגיש הרבה פחות לבד, להרגיש גם את הביחד וחשוב לשאוף לכך זה דורש הרבה מאמץ וסבלנות אבל אני יודעת שזה אפשרי כי הלבד זאת רק התחושה הסובייקטיבית שלנו וניתן לשנות אותה אם יש רצון לכך כאן ביחד איתך שחף

ענת יקרה לפי הסולם של מסלו לאחר מילוי הצרכים הביולוגיים, האדם זקוק לתחושת ביטחון והגנה !!! בטחון והגנה זה בית!! ואת מחפשת... נסי לחשוב האם יש לך מקום כזה? מקום בטוח? מקום שאת יכולה לחוש רגועה ובטוחה? האם הוא קיים המקום במציאות? האם הוא קיים בדמיון? נסי לדמיין את המקום.... נסי להיות שם.... להרגע.. לחוש את הבטחון והרוגע שעוטף... הפגיעה והחויה הקשה לא דומה ולא ניתן לקבץ אותה לעוד חויות של נפגעות.... החויה הקשה הסבל והכאב ....הוא שלך.. רק את יודעת ומרגישה זה עצוב וזה כואב...ומרגיש לבד אך כאן הבנות יכולות להבין את התחושה והכאב... ואת אולי תוכלי להרגיש פחות לבד איתך אידה

תודה על החום וההבנה

שמחה שיכולתן להתחבר תודה על החום והאיכפתיות

שלום לך תבחרי לך שם קבוע כמו ששחף הציעה. ושבס''ד הכל יזרום על מי מנוחות. לא ידעתי שיש דבר כזה טרולים.מזעזע שמישהו ירצה להזיק במכוון. זה ממש מפחיד.רציתי לספר משהו בינתיים אשתוק עד שכל הטרולים האלה יחזרו ליער שלהם

התנצלת הסברת והבהרת מספיק. בואי נתקדם הלאה .אני מתנצלת אם נפגעת ממני בטעות יום נעים דנה

מה שלומך? מצטערת לשמוע על החרדה והפחד שלך זה נשמע לא טוב שמרי על עצמך אסור לאף אחד לפגוע בך!!! אנחנו כאן לכל עזרה אידה ו

בנות אל תתבלבלו- יש את שחף הבחורה הוותיקה שעשתה קעקוע של שחף על הכתף- ושחף זה השם הבדוי שלה ויש את סמויה מן העין החדשה שהשם שהיא נולדה איתו והשם האמיתי שלה הוא: שחף. התנצלות לשחף שהשמות שלנו זהים. לא התכוונתי לפגוע בך ולגרום למשתתפות הפורום לחשוב שאת זו אני. לא מבינה למה זה יוצא ככה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! עשיתי פה בלאגן שלם לשחף- תביני אותי גם אני שחף ובמציאות. אולי אני אשקול לכתוב- שחף האמיתית אבל מי אני שאגיד שאני אמיתית לעומתך? שהיא גם סמויה מן העין גם בלי שם גם לא רוצה להזהות או לא בא לי שם הפעם. זו זכותי לכתוב בשמות שאני בוחרת בשביל זה קיים הפורום? שחף- איך פותרים בעיה סבוכה זו? תמיד יש יש תשובות!! תעזרי לי!

הסתבכת ועכשיו צריך לצאת מהבלגן הזה אז ככה יוצאים מהבלאגן מאוד פשוט - את מחליטה על איזה שהוא שם קבוע שאת בוכרת לכתוב בו ומודיעה עליו לכולנו מאותו רגע את ממשיכה להופיע בפורום אך ורק בשם זה במידה ואת מחליטה להחליף את השם, את שוב מודיעה על כך לכולנו ומתחילה להשתמש בשם החדש שבחרת לעצמך הדבר היחיד שעושה ריבוי שמות זה בלבול ויצירת חוסר אמון ובעקבות כך ערעור של בטחון אצל משתתפות הפורום אז אם מבחינת כל הבנות ההצעה שלי תהיה מקובלת, את מוזמנת להישאר ולהמשיך להיות חלק מהפורום כאילו כלום לא קרה התנאי היחיד הוא - אמינות: בלי ריבוי שמות ובלי סיפורים בדויים שחף

למה סיפורים בדויים? זה שכתבתי בזהויות שונות לא אומר שבדיתי את הסיפורים שלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הסיפורים הם אמיתיים! הזהויות לא. לא חשבתי שאני חייבת להזדהות כל הזמן באותו שם. למה למי זה מפריע? למה לא נותנים אמון? הרי גם את משתמשת בשם בדוי בעצם. האם הסיפורים שלי נשמעים בדויים? למה??!?!?!?!!?!?!?! במה הם שונים מהסיפורים של כל אחת כאן? וואלה קראתי מלא סיפורים כאן ולרגע לא עצרתי לחשוב שמא הסיפורים אינם אמיתיים. הכל אמיתי! בנות כותבות כאן מתוך כאב לא מתוך שיעמום ויש (כאילה בניגוד אליכן האמיצות) שלא משלימות עם הסיפור שלהן והוא לא מתחבר לזהות שלהן ולכן הן ממצות זהויות שונות. אגב- שמעתן על הסקנד-לייף? עולם וירטואלי בו כל אחד יכול להיכנס בזהות שאולה שהוא בוחר בו אבל, כאשר הוא קונה ומוכר שם זה מומר לכסף אמיתי בחיים האמיתיים ומגיע לחשבון הבנק האמיתי שלו! הזהויות בדויות אך התוכן אמיתי! נכון, הסיפורים שלי נשמעים כמו לקוחים מהמאדים אני שוקלת פעם לכתוב ספר יש לי כישרון לכתוב אבל לא נטייה לשקר! מילדות אמרו שיש לי נטייה לכתוב סיפורים חבל רק שהסיפורים שאני חיברתי היו אמינים ואילו הדברים האמיתיים נשמרו אצלי עמוק ועכשיו אומרים גם שאני ממציאה אותם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ריבוי שמות באמת גורם לבילבול וחוסר אמון...נכון שכולנו כאן כותבות בזהות בדויה אבל עם אותו השם כדי לא לבלבל...מציעה לך למצוא שם שהולם אותך ומתאים לך ולהשתמש בו כך שנוכל לזהות אותך ולהגיב אליך בהתאם ולא נחשוב שאת טרול כי אז התגובות לא תהיינה אוהדות דמעה

שמתוודא שזאת אני - שחף משעשע ביותר!!!!

כנראה שיש אנשים שפשוט משעמם להם בחיים.... שיהיה לך אחלה יום.. דמעה

שגם לך יהיה יום מצויין, עם החיוך על הפנים

והילד ישן ככה שיכולתי לקרוא את ההתוודות שלי לפני שאידה תמחק אותה על זה בדיוק דיברתי אתמול - על ההתחזויות האלה ולרוב זה נופל עלי כי הטרולית הקבועה שלנו שונאת אותי וזה הדדי תהנו בנות בעיניי זה מאוד משעשע

לא!! את לא הפכת לסמויה מן העין!!!! בסה"כ השם שלי במציאות הוא שחף וסליחה שציינתי את זה אבל תמיד כתבתי בשמות אחרים בכותרת כגון- סמויה מן העין בלי שם ועוד כדי לא לבלבל. בסך הכל הזדהתי שהשם שלי הוא שחף בתוכן הכתבה ואין לא שום קשר אלייך. ולא לא משעמם לי בחיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אידה תוציאי אותנו מהסבך הזה! שחף הותיקה שכותבת כאן בפורום זה לא סמויה מן העין!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מעולם לא היו לי כוונות לגרום לכך בסה"כ כתבתי כאן בתמימות לקבלת עזרה. אני מוכנה להסתלק מהפורום אם יתברר שאני אשמה בביזיון ובפגיעה בבנות. מה עשיתי???????????????????

פשוט ככה זה היה נשמע מתוך כמה הודעות שאת כתבת ליו דווקא האחרונה, אלא עוד כמה שהיו למטה (כבר לא זוכרת איזו מהן)

בנות יקרות- אני יצאת מן המחבוא- יש לי וידוי - אני זאת שכל הזמן כותבת בזהויות שונות. אבל אל נא תכעסו עליי כי זה ממש לא בא ממקום של רמאות. כל מה שכתבתי הוא אמת לאמיתה ולא חלילה נועד למשוך תשומת לב או לרמות בסיפורים והמצאות. כל מה שאני כותבת אכן ראיתי וחוויתי. נחמד לשמוע שאני לא רצויה גם בפורום הזה כי חושבים שאני מתחזה וממציאה. אני רגילה לזה בחיים לכן תמיד שתקתי. ואני מוסיפה לשתוק. יש לי את הקטע לכתוב בשמות שונים ובזהויות שונות- הכל תלוי במצב הרוח שלי באותו היום. קשה לי לכתוב כל יום באותה זהות שלא יגידו- אוף עוד הפעם היא מה היא רוצה? אז בהתחלה באתי כסמויה מן העין - ושם רשמתי את הסיפור שלי עליו שתקתי שנים אח"כ לא בא לי שם (כי באמת לא התחשק לי לשם! וזאת זכותי) והתכתבתי עם שחף וגם שלחתי שיר - בזהות של לא בא לי שם על הסיפור שלי הוא כמו קבר ישן...ואני מזדהה עם כל מילה שלי כי היא אמיתית ובאה ממני!! ואח"כ כתבתי את דעתי לקופת החולים כמישהי אחרת שלא בא לה להזדהות- כי נמאס שמתעלמים מאיתנו וגם כתבתי לבחור בשם אביעד שלדעתי ביצע מעשה מגונה בילדה קטנה אבל ממקום של אם ובראותי שהיה רק בן-14 הייתי סולחת לו. וכל זה- בנות כל זה (ויש עוד משהו זה לא הכל) שייך אליי לבחורה אחת שקוראים לה במציאות- שחף נולדתי עם השם הזה שאני לא מתחברת אליו. ואכן אני תופעה הזויה ומשונה אין לי הגדרה ושייכות לכלום אבל אני מקווה שאידה לא צוחקת עליי כתופעה משונה שמחפשת תשומת לב וממציאה דברים. אידה אני מקווה שאת לא כועסת עליי. אני נשבעת ביקר לי שלא המצאתי כל זה קרה לי פשוט אני מפרקת את זה לזהויות שונות כי קשה לי עם הכל בבת אחת! אני מביאה את זה בטפטוף פעם כך ופעם כך. קשה לי להיות מישהי אחת נגיד כמו שחף או כמו ליז אין לי אומץ. האמת רציתי להתוודות כבר מזמן אבל עזבתי את זה. סליחה שאני פוגעת כאן בבנות! כמה חבל שסוף סוף עד שבחרתי להתוודות אני פוגעת באנשים. לכן באמת היה עדיף שהקבר יישאר חתום וסגור. תראו איזה מהומה חוללתי בפורום! והכל בתמימות. וכן אני העדה בחיי הבוגרים לתופעה המזעזעת הזאת של זנות הקטינות ואני זאת שצלצלתי למשטרה כי לא יכולתי לחיות עם זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה אמיתי וזה קרה מול עיניי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני גרתי בדירה הסמוכה וראיתי במו עיניי- ואני מוכנה להישבע במכונת אמת שכל זה נכון! גם בעלי ראה - אבל הוא בניגוד אליי אדיש לתופעה וממש לא אכפת לו. ואח"כ היה לזה כיסוי בעיתונות מי שרוצה יכולה לנסות לברר בארכיון על כזה סיפור של בנות מאשקלון שהיו מסתובבות במרינה מגיל 13-15.ועוסקות בזנות לצערי, אני הייתי בין אלה שזכו לחזות בתופעה המזעזעת ולא יכולתי לעבור לסדר היום. אז גם מאשימים אותי שאני ממציאה סיפורים הזויים. ל- ******************* למה את לא מזדהה בשמך?!?!!?!?!?!? איך את יכולה לומר שאידה "צוחקת בודאי על התופעה ההזויה" לכל אחת יש סיפור כואב והזוי. למה את מאשימה שמישהי פה חלילה מתחזה ומשקרת וסתם מנסה למשוך לעצמה תשומת לב על חשבונכם הבנות האומללות. מה אני שונה מכן? לאף אחת אין זכות לרדת על הסיפורים של השנייה זה לא יפה. אפשר לבוא בנימוס ולומר שמשהו לא מסתדר לכן ואם אפשר לערוך בירור כי זה נשמע הזוי. בקיצור- לבנות שמקללות אותי- אני ממש לא הכתובת לזה!!!! אתן לא מבינות -הא?

אין לי אינטרנט כל הזמן אך התעדכנתי במה שקורה בפורום ולא יכולתי להגיב... השתדלתי לקרוא את כל ההודעות עד כה בחרתי להגיב כאן ראשית אני גאה בך על הוידואי....על האומץ.... על הנכונות לעזור לעצמך כל שיתוף בא בכדי לעזור לעצמך....בודאי כזה אנחנו נשמח שתשארי עימנו נשמח לעזור לגבש עצמך נשמח לעזור לאיחוד האישויות כבר עשית צעד ראשון!! אני מבינה שבחרת להיות תחת הכינוי סמויה מהעין?! הדבר יעזור לך וכמובן לכל הבנות...לארגון והבטחון בפורום. ו.....אף אחד לא צוחק עלייך....חלילה כאן בשבילך אידה

אידה, תודה לך על ההבנה לגבי הצורך המוזר שלי בכל מיני זהויות. ואני שמחה שמקבלים אותי גם בזהות אחת- סמויה מן העין.

עוברת ימים לא פשוטים בכלל...ואין כל כך עם מי לדבר או למי לספר...ובאה לכתוב כאן ומרגישה שוב לא בטוחה. אני כזאת שלא שוכחת מילים פוגעות ...גם אם נכתבו ממש מזמן ואני עדיין זוכרת את המתקפה המילולית שהיתה כאן נגדי בעבר..המילים חרוטות אצלי בנפש עדיין..אז עכשיו קשה וכואב ואני שוב כותבת כאן למרות שאני מרגישה ממש לא בטוחה..ובקשר ל "להאמין או לא להאמין"...אני מכירה לצערי מאוד מקרוב את הכאב שמרגישים כשלא מאמינם לך...כילדה ניסיתי שוב ושוב לספר לכל מי שהיה בסביבה שלי מה קורה בבית עם אבא ושוב ושוב קראו לי שקרנית...אף אחד לא האמין ובסוף הפסקתי לספר כי זה כאב מידי.... דמעה

דמעה יקרה אני כל כך רוצה לעודד ולנחם.ולפעמים איני מוצאת את המילים המתאימות ואני מרגישה כזאת מגושמת........הלב שלי איתך. זה מאוד חשוב לכתוב. בשבילי זאת ממש תרפיה.אז תכתבי כמה שיותר..... את יכולה אפילו לכתוב לתיבת דואר האישית שלי. ליל מנוחה ושבוע טוב

ברוכה הבאה לכאן... שיהיה שבוע רגוע וטוב דמעה

מבינה כמה קשה לסמוך ולשתף אחרי שלא מאמינים, אחרי שפוגעים.... אבל אל תשכחי שמי נמצא היום סביבך זה לא אותם האנשים שלא האמינו לך בעבר ומי שפגעו בך כאן אלה היו הטרולים ולא המשתתפות של הפורום שמיותר וחבל להתייחס אליהם ולתת משמעות למילים שלהם אז רוצה מאוד לקוות שכן תצליחי להשתחרר מכבלי העבר ולשתף ולמצוא כאן אוזן קשבת קשה מאוד להישאר עם הכל לבד זה רק מעצים את הקושי של מה שאת עוברת כאן בשבילך שחף

נכון באמת קשה להשאר עם הכל לבד....משתדלת להמשיך ולשתף... מאחלת לך שבוע מקסים... דמעה

דמעה יקרה הפורום עבר כבר הרבה טלטלות בעבר...בכל תקופה יש מי שמנסה לערער את מה שקיים כאן בפורום, משהו מאוד מיוחד וחזק שמשאיר אותנו כבר תקופה ארוכה יחד!!!!!! (עברנו את פרעה נעבור גם את זה....) למרות הקושי והתחושה של ערעור הבטחון אני ממליצה להתעלם מהמסביב ולהתמקד בבנות הנפלאות ,האוהבות והתומכות שיש כאן בפורום!! ובמה שבנינו במשך תקופה ארוכה. אנחנו כאן איתך אידה

מסכימה עם מה שכתבת...קשה פשוט לתת אמון בכל פעם מחדש שהמקום הזה בטוח ושלא אפגע... שבוע טוב דמעה

אני מציעה שתבדקי איפה זה פוגש אותך. אני למשל הייתי בקשר עם אידה מלפני כמה שנים ועכשיו שוב הייתי זקוקה לעזרה ונכנסתי שוב לפורום. גם המייל שלי לא נמצא כי אני לא מעוניינת להזדהות, וזה אחת הסיבות לקיומו של הפורום. אני התרגזתי ממה שכתבת, ובציניות אני אכתוב לך שהפורום הזה הוא לא 'פורום דנה' ואת לא מחליטה מי נכנסת ומי לא. עם כל הכבוד את לא היחידה שנפגעת, כמובן שיש לך מקום כאן, אבל גם לי יש מקום דרך אגב, אני לא זו שכתבה את הסיפור שלה למטה, אני עוד אחת 'חדשה' בשבילך מסתבר שלא רוצה להיות עם זה לבד ולא זקוקה לאישור שלך כדי לשתף ולהשתתף

גם לי היה מואד לא נעים לקרוא את ההודעה האחרונה של *************, למרות שאני לא "מהחדשות" ובכלל זה מרגיש לי מאוד לא נעים שיש כאן פתאום כאילו שני מחנות - "הוותיקות" ו"החדשות" כולנו כאן משתתפות הפורום ולא משנה מי כותבת כאן כבר מזמן ומי רק לאחרונה לאף אחת כאן אין פרווילגיות אין כאן מעמדות ויש כאן זכות קיום שווה לכולנו שחף

אני שמחה לקרוא את התגובה שלך!!! זה נפלא שאת יכולה לחזור ולחוש שאת מקבלת תמיכה כשאת צריכה. אני מקווה שתוכלי להתעלם ולהמשיך להתמקד במה שחשוב!איתך אידה

שלום לכל הבנות היקרות אני רואה שהתחוללה כאן רעידת אדמה קלה. מה איכפת לכן אם מישהי מתחזה ומחפשת תשומת לב? כנראה שהיא זקוקה לזה וזה עוזר לה ומי בכלל אמר שזה שקר?מי מחליט מה אמת ומה שקר מה מציאות ומה דימיון?! אני באופן אישי עברתי לפני כחודש חוויה , איך אני אכנה אותה ''מוזרה'' לא ידעתי למי לספר.האינסטינקט שלי היה לספר למישהו שעוזר לי בזמן שאחרון.אך הייתי בטוחה שהוא יחשוב שאני משוגעת או משהו ולא סיפרתי.בסופו של דבר הוא הרגיש שאני מתנהגת באופן מוזר וסיפרתי לו.וכמובן שהוא האמין לי ולא רק זה הוא רוצה שאגיש תלונה במשטרה.ולזה אין לי כוחות נפש כרגע.אם הוא לא היה מאמין לי או שהייתי פוחדת לספר .ההטרדה הזאת בוא נקרא לה כך היתה ממשיכה.בזכות האמון וההקשבה קיבלתי כח לעצור את זה. אז בבקשה גם אם לא נראה.אין צורך לעשות רעש. שיהיה לכן שבוע טוב ומבורך

אכפת בהחלט כי הדבר הזה של הרצון לתשומת לב של אותה אחת שפעם היא דנה או לא בא לי שם או פסיכולוגית בגרוש מערער כאן את הפורום, אנו הבנות כאן מכירות אחת את השניה ויודעות פחות או יותר מה מקור הסיפורים האלה. לי לפחות קשה לתמוך במישהי שאני מזהה את הפנטזיות שלה מאחורי הלינקים ואגב הדואל שמסרת כאן כמו אותם בנות מוזרות שאני מאמינה שהם ואת זה אותה כותבת הדואל הוא שיקרי ולא קיים. וזה מה שמביא אותי למסקנה שאתם אותה אחת. אז תני גז וחפשי לך פורום אחר לשגע בו את האנשים. אנחנו רוצות להרגיש בטוח ולתמוך אחת בשנייה. ולשאר הבנות אני מבקשת להתעלם מההודעות שלך ושאר ההודעות שבהם את כותבת בשמות אחרים. את פשוט מעוררת רחמים. מה את נהנית לעורר כאן טריגרים בפנטזיות הסוטות שלך?

חמודה את צריכה דחוף טיפול!!! ודרך אגב אני אומנם חדשה פה בערך חודש וחצי למרות זאת הבחנתי שהסגנון שלך לא מתאים לאף אחת שאני מכירה.ומדוע מקננת בי תחושה מוזרה שמדובר בבן משועמם?

אני לא יודעת מי כאן מי ומי ממציאה ומי לא.... אבל אני גם יודעת שאף אחת כאן לא יודעת את זה וכל עוד את לא יודעת בוודעות, אל תתחילי בבקשה להאשים ולסלק מכאן את כל מי שאת לא מכירה גם לוותיקות וגם לחדשות יש כאן מקום שווה ויהיה מאוד עצוב אם הבנות החדשות יחששו להיכנס לכאן ולשתף ולקחת חלק בפורום בגלל חוסר האמון של הוותיקות בחדשות אז כן קרתה כאן תקרית לא נעימה ולרגע לא הייתי בטוחה מה עלי לעשות ואיך עלי להגיב אכן הפורום עבר כבר הרבה תקופות קשות בגלל המתחזים והטרולים למיניהם ולכן לפעמים יש רגישות יתר וחשדנות אבל אני מאוד רוצה לקוות שנוכל להתאושש מזה מהר ונוכל להמשיך להיות כאן אחת בשביל השניה ולתמוך אחת בשניה כמו קודם ואני גם מאוד רוצה לקוות שאף אחת יותר לא תיפגע אז בבקשה, בואו נכבד אחת את השניה ונפסיק עם ההאשמות המיותרות האלה!!!! שיהיה לנו שבוע מפוייס שבוע של שיתוף, קבלה ותמיכה שבוע נעים ורגוע שחף

תתביישי לך שאת מאשימה בנות תמימות את דנה ואת פסיכולוגית בגרוש!!!!!!!!!!!!!!!! גברת בלשית סוג ז'- איך זה שלא עלית עליי סמויה מן העין?!?!?! הא! מרגישה מתוחכמת ?!?!?!!?!?!? קוראת לבנות סוטות????????!!!!!?? מאיפה את מביאה את זה? ועוד מתגאה ומשוויצה שריחרת משהו שעלית על משהו הא!!! צוחקת לך בפנים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ותעזבי את הבנות המסכנות לנפשן אם יש לך עוד משהו חכם ומתוחכם תכתבי לשחף הסמויה מן העין זאת שבלי שם וגם לפעמים לא בא לה להזדהות ותחפשי בפורום אוליי כתבתי בעוד זהיות. תהיי חכמה- תחברי את הפאזל. את יודעת מה פאזל נכון?!?!?

אני איתך דנה, אהבתי את מה שכתבת

התמיכה שלכן בזמן.אני כל כך זקוקה לה.

כן להאמין!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כל הכבוד לך דנה את צודקת וגם יודעת להתכל על מה שמעבר.

את צודקת, זה באמת לא חשוב , אולם הפורום הוא כל כך רגיש ופגיע שדברים מהסוג הזה יכולים לעורר באמת רעידת אדמה.... אולם חשוב לזכור תמיד שיש דברים חשובים וחזקים יותר!!! חזקי ואמצי אנחנו כאן בשבילך אידה

שלום, קל יותר לחיות מתוך מחשבה שהדברים לא קרו. שאבא שלי הוא אב ככל האבות. קל יותר להאמין שאני אישה רגילה. קשה לסחוב את הזכרונות אך בלעדיהם אני חווה ריק בחיי. אפור מדוכא ומעורפל.

מכירה את התחושה הזאת שקל יותר להדחיק...לא להאמין. אני חייתי ככה המון שנים אבל בסופו של דבר לא הצלחתי להמשיך ולהדחיק את הזיכרונות. מאמינה שמתישהו צריך לטפל בזה... דמעה

מטפלת בזה כבר שנים, אבל עדיין רוצה לשכוח ולא יכולה...

לא קראתי את הסיפור של פגועה, רק בריפרוף כי הוא נראה לי טריגר ולא רציתי להיכנס לזה. אם הסי]ור אמיתי או לא - מי יודע? אני עצמי מתמודדת עם זיכרונות מגיל 0-5, כל כך רחוקים וכואבים ואיני מאמינה לעצמי לעיתים. יכול להיות שיהיו סתירות פה ושם, יכול להיות שהסיפור יהיה לא שלם כי יש פרטים שהנפש לה מסוגלת לשאת. יכול להיות שכשהרגש צף ההגיון יוצא מפעולה. ויכול להיות שכולם משקרים - או שאחד משקר - הרי חוסר אמון לא נדיר אצל פגיעות כמו אלו שלנו.

זה לא יאומן תתביישו לכם אני באה לאתר של אנשים שעברו חוויה נוראית כמוני כדי לקבל תמיכה ואני מקבלת אגרוף?? באמת תודה רבהעזבו תתעסקו בחיים שלכם אני באמת חשבץי שאני יוכל לקבל תמיכה מאנשים כאן כנראה שטעיתי

אני מצטערת שכך קרה...ואני יודעת כמה זה כואב כשלא מאמינם למה שאת אומרת. היו כאן בעבר אנשים שהמציאו דברים והתחזו לאנשים אחרים ולכן יש כאן אנשים שהם חשדנים כי נפגעו בעבר משקרים. ובכל זאת אני מנסה לתת אמון בכל מי שכותבת כאן. מקוה שאולי בכל זאת תחזרי לכתוב כאן... דמעה

הסיפור שלך דווקא נשמע לי אמין, ולמרות הקושי החלטתי לרא אותו. מה שלא ברור הוא אם הוא החדיר לך מאחור או שראית את האיבר במיים. אולי קשה מידי לזכור את הפרטים, אולי שניהם?

שלום לכולם רציתי לספר על סיפור שקרה לי שקצת קשה לי לדבר עליו אבל אני ינסה הסיפור קצת ארוך מקווה שתהיו סבלנים אליי... זה קרה כשהייתי בכיתה ד זו היתה תקופה שאמא שלי התחילה לסוע הרבה לסיני לחוף מסויים בהתחלה היא נסעה לבד כדי לבדוק אם החוף מתאים לנו הילדים ואם בטוח להביא אותנו היו שם מספר בדויים שגרו בחוף ואמא הכירה אותם טוב... בכל פעם שהיא באה היא הביאה איתה תמונות שלנו בשביל להתגבר על הגעוגוע אחד מהבדואים כנראה קצת התלהב מהתמונה שלי וכנראה חשב שאני גדולה יותר ונתן לאמא שלי מתנה שרשרת בשבילי באותה הפעם שבאנו עם אמא לראשונה אני ואחי... סלאח אותו הבדואי ישר ראה אותי והגיע "לברך אותנו לשלום" באותה השניה הוא כבר לא נראה לי שניתן לסמוך עליו ולי תמיד הייתה ראיה חדה ומדויקת על כולם תמיד הייתי חדת אבחנה. הוא התישב איתנו כשפרקנו את הדברים הצטלם איתי וביקש מאמא שלי לקחת אותי לים להראות לי דגים וצדפים אני ישר אמרתי לאמא שאני לא רוצה והתעקשתי אבל אמא אמרה לי שהיא סומכת עליו ושאני ילך איתו אני המשכתי להתעקש אבל אמא אמרה לי ללכת ואמרה שהיא לא תוכל לקחת אותי לראות דברים בים אני ממש סמכתי על אמא ולמרות שהיתה לי תחושה רעה הלכתי אחריו. התחלנו ללכת כשהוא הולך מהר ואני אחריו... הלכנו הרבה איזה שעה עד שלא היה אף אחד בסביבה והיינו לא בטווח ראיה של איש החוף היה ממש מבודד וזה עוד יותר נראה מחשיד לאחר מכן הוא שאל אותי אם הוא יכול להוריד את הבגדים ולהיכנס עירום לגמרי זה לא נשמע לי טוב אבל בתמימותי חשבתי שאולי ככה הם נכנסים לים.. ואז הוא גרר אותי אחריו למים נתן לי משקפת ואמר לי תסתכלי במים אני הסתכלתי במים ואז הרגשתי אותו מאחורי נצמד אליי ומחדיר לי מאחורה מתחת לבגד ים שלי הוצאתי את הראש וניסיתי להתרחק ואז הוא אמר לי שוב תסתכלי זה יפה ככה זה קרה מספר פעמים לבסוף יצאתי בשארית הכוחות האחרונים שהיו לי וצעקתי שאני רוצה לאמא הוא ניסה להתנגד ולבסוף התלבש והתחיל ללכת אני נגררתי אחריו ובחושה הראשונה שנתקלנו בה בדרך הוא נכנס אליה ולפני כן אמר לי אל תספרי לאיש ונתן לי להמשיך את הדרך בחוף המבודד לבד אני הלכתי הרבה עד שהגעתי לחוף שלנו וכבר הייתי על סף בכי נוראי סיפרתי לאמא מה קרה וכל החוף ידע מזה באותו רגע אותו בדואי לא חזר באותו היום מהחוף ואחר כך גם סולק מזה אני כמה שנים ניסיתי להדחיק את מה שקרה לי וכשכבר ניסיתי להעלות את הנושא בבית אמא שלי כנראה מרוב רגשי אשמה אמרה לי שאני סתם עושה עניין מכלום בהתחלה באמת חשבתי שאולי היא צודקת אבל כשניסיתי לדבר על זה עם חברה או שתיים קרובות הם היו בהלם והבנתי שמותר לי לכאוב על מה שעברתי היום אני בת 24 והיה לי חבר 6 שנים הוא מאוד הבין את מה שעברתי וממש התחשב אבל היה לי זמנים מסויימים שהבנתי שזה משהו שאני חייבת לטפל בו כי אחרת זה יפריע לי בעתיד בחיי היום יום זה עולה לעיתים רחוקות אבל כשמדובר על חסי מין גם כאשר זה חבר שאני סומכת עליו עולות לי כל מיני תמונות שמפריעות לי לתפקד במיטה בכל דבר זה מאוד מפריע לי להמשיך ואני מאוד רוצה לטפל בעצמי ולא יודעת איך להתמודד עם זה אולי אתם תוכלו לעזור לי וגם אולי אתם יודעים על מישהו או על טיפול שאני יכולה לפנות אליו אני ישמח לקבל עצות תודה על ההקשבה

תתקשרי למוקד לנפגעות תמיכה מינית 1202 שיהיה בהצלחה .זאת העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך. שבת שלום דנה

אבל משהו בזמן האחרון לא מסתדר לי, ניראה לי שיש כאן מישהי שכותבת תחת כמה שמות משהו כאן נורא מוזר לי

למה לבנים יש את הדחף הזה לגעת באברי מין של בת ללא הסכמתה? למרות שהיית נער (קטין) בן 14 ולמרות שלפי הגדרתך זה היה "מעשה שובבות" עדיין ביצעת מעשה מגונה בילדה מאוד קטינה וזה דבר חריג! גם אם היית נענש ע"פי חוק היית לבטח מקבל עונש מופחת בהרבה מזה שהיה מקבל מבוגר. כי נכון היית קטין אבל ביצעת עברה חמורה! הוריה של הילדה השאירו אותה בהשגחתך ואתה ביצעת בילדה מעשה מגונה ונגעת באיבר האינטימי שלה ללא הסכמה שהרי ברור שילדה בת שנתיים לא יכולה להבין או להסכים. אתה כפית את זה עליה. היא לא בחרה מסכנה. ואתה עוד פונה לפורום נפגעות תקיפה מינית שייתן לך נחמה! אני במקומך הייתי יוצרת קשר עם הוריה של הילדה ומספר להם את שאירע ושזה היה חד-פעמי,שהיית בן 14 וזה היה מעשה שובבות. ואז הם יוכלו לטפל בילדה שאולי כן נפגעה? אבל לא יכלה לדבר ולהביע את מה שהיא הרגישה באותם רגעים? אם אני הייתי האמא של אותה ילדה והיית בא אליי ומתחרט הייתי כועסת אבל מבינה שהיית בן 14 שביצע דבר עבירה ועם זאת מעריכה מאוד את זה שבאת לספר לי על הילדה שלי . וכן הייתי אומרת שיש לך נשמה ותיקון והייתי סולחת לך בלב שלם ומטפלת בביתי. עדיין מהצד שלי כנפגעת בגיל הילדות קשה לי להבין את הצד האחר הפוגע ואני לא סולחת לא בתרוצים של מעידה או של גיל או של לא יודעת מה. במקום לבקש סליחה מאיתנו לך דחוף לאמא של הילדה אפילו בעילום שם תתקשר ותמסור שבפעם מסויימת כשהייתה לך הזדמנות עשית כך וכך לילדה (אל תמסור שהיית הבייביסטר) רק שזה קרה והיה אירוע חד פעמי ושאתה דואג לשלומה של הילדה ומבקש סליחה. ואז יהיה לך שקט

ביום שלא הפנת את מבתך לאחור היתאלך לו שם מפלצת, ואל אופק ילדותי קראתי לו האריה שמתחת למיטה, לא ראית, לא יכולת לזוז שרגלייך כפואות אל מדרכה שורפת ונכנסת לרכב בלי הגנה נכנסת כמו בובה אל חוטים, לא יכולה לנשום ופחד נמאל ומתארבב באימה, לא מצליחה לשמוע, לא מצליחה להזיז את השרירים הצורחים ומכה חזקה ומגע סורף ואני כבר אינני אני... בוכה אל מה שהודחק כואבת את מה שמורגש כל כך חזק ואני לא יכולה לומר עוד דבר רק שניגמרת נגמרת לכולם........

עמית יקרה כל כך מצטערת לשמוע... ספרי מה שלומך? כאן בשבילך שולחת חיבוק מרגיע אידה

אני לא יודעת איך לרשום,את ההרגשה הכל כך רע שאני מרגישה,השישי שבת היו ואברו אליי נורה קשה,אני לא יכולתי לדבר ולהרגיש שאני קיימת,הרגשה של מישהי חייה ,אבל בעצם מתה,מתה מביפנים ומתה מבחוץ. אני מרגישה שאין לי כל כך במה להאחז.כל פגיע מורידה אותי יותר ויותר למטע,אני רק מקווה שאני יוכל לתפקד השבוע הזה,אני צריכה לעשות הרבה דברים לתחילת העצמעות שלי,אני סוף סוף נכנסת לדירה משלי ואני יוכל להגיד בפעם הראישונה שזה הבית שלי,הבית שלי ובאמשך יכנסו גם ילדיי,אני אמורה לשמוח ואני לא מרגישה את זה,אני יודעת שכל עוד "אבא" שלי יהיה וימשיך לפגוע בי ולשלוט בי אני ירד למטע ואז בכלל אני לא יוכל לקום בחזרה,אני אולי רושמת קצט בבלבול,כי אני עדיין מנסה להיתאושש ואני כבר לא יודעת,נתתי לעצמי שבוע להחליט אם להגיש תלונה ,זה לא קל,כבר הגשתי תלונות לא פעם אחת אלה יותר,גם אל הגרוש שלי ואל החברים שלו,העו"ס שלי והרופא שלי אמרו לי שיש בזה סיכון שאני יכולה לאבד את השפיות שלי,שזה הרבה מאד לחץ ושאני לא יאמוד בזה ומצד שני אני יודעת גם שאם זה ימשך כך אז אני לא יאמוד בזה גם,הוא ימשיך ליפגוע. אני מרגישה כל כך רע ופגוע,אני כואבת כולי,הגוף שלי מסומן כולו,מזועם כולו,אני רק רוצה קצט שקט,זה בקשה מוגזמת לבקש??? אני מצטערת אם אני מגעילה מישהי

הייתי עדה לסיפור הזוי- הוא טריגרי אבל אני חייבת לספר אותו - לא מתכוונת לפגוע! אני מעט מעל גיל שלושים. בחופשת הלידה עם בני הבכור נתקלתי בתופעה חריגה בבניין שלי. בוקר אחד דפקה אצלי בדלת נערה מאוד צעירה כבת 12 לכל היותר. חשבתי שזו נערה שבאה להתרים. אבל היא הפתיעה אותי! ביקשה ממני לפרוט לה שטר של 100 לשניים 50. האמת הבקשה הייתה לי מוזרה ולא נענתי לה. אחרי שסגרתי את הדלת היצצתי בחריץ וראיתי שהיא נכנסת לדירה אחרת שבה גרים זוג עובדים זרים. מיד חשדתי שמשהו חריג קורה כאן והתחלתי לעקוב. נדהמתי לגלות שמידי בוקר באה לשם חבורה נערות גג בנות 15 עם תיקי ביה"ס עליהן. סיפרתי זאת לבעלי אבל הוא אמר שאני מדמיינת ואולי משועממת בבית. לאחר שכנועים רבים בצדקתי בעלי החל לעקוב גם. וצפה בנערות כשהן מגיעות לדירה.בערב שישי אחד שמענו צחקוקים רמים של נשים מדירתם. מכיוון שהמרפסות שלנו סמוכות יכולנו להציץ.בעלי גילה את אותן נערות במצבים מביכים מה שנקרא לפני...אני לא רציתי להסתכל. בעלי אף ראה את אחת הקטינות עם(סליחה על הטריגר) תחתון וחזייה סקסיים מתחבאת לגבר בחושך מתוך מעשה קונדס והשאר כבר ידוע. היינו המומים ונבוכים. הן כנראה מעסיקות עצמן ב-..אתם יודעים כבר במה. בעלי אמר שאין מה לעשות. פשוט לסגור את הדלת ולעצום עיניים. אבל אני לא השלמתי עם זה. באחד הערבים כתבתי בעילום שם באתר של משטרת ישראל. לא חשבתי בכלל שמישהו יענה לי. אבל מישהי בשם סיגלית כן ענתה. התחלנו להתכתב בנושא. ולבסוף היא יעצה לי להזמין את המשטרה כאשר אני יודעת בודאות שהנערות שם. בעלי לא הסכים לזה! אבל אני בניגוד לרצונו הרמתי טל' למשטרה בלילה כאשר ידעתי שהן בפנים. הגיעו לשם מס' ששוטרים,חוקרת נוער ועוד. כשהעובדים הזרים גילו שזאת משטרה בחוץ הם נבהלו וקפצו ממרפסת למרפסת עד למעלה(מדורגים על הים) ונעלמו בחוף. השוטרים בסוף קיבלו אישור לפרוץ לדירה. וכשהם עשו כן הנערות נ-ע-ל-מ-ו!!!! כאילו בלעה אותן האדמה. וזה היה מזה פאדיחה!!!!!!!! אח"כ הייתי צריכה להתנצל,להסביר וכו' שכן יש שם דברים כאילה ולא דימיינתי את הנערות. ובעלי כעס עליי. חשב שנהגתי בתמימות ובאימפולסיביות שלא אמורים לאפיין אישה בגילי אלא ילדה קטנה וטפשונת. לאחר שמונה חודשים התפרסמו בכל העיתונים ובחדשות ובעיתונות המקומית שבעקבות מידע מודיעיני רב שהגיע למשטרה במשך תקופה ארוכה נתפסה חבורת נערות בגיאי 13-15 המעסיקות עצמן ב-... למטרת מימון בילויים ובגדים בחופש הגדול. וכל התאורים תאמו בול למה שהייתי עדה לו. ע"פי הפרסומים לא מדובר בבנות מבתי מצוקה אלא בסה"כ בנות שרצו לעשות חיים ולהרוויח כסף לפינוקים. הכל התחיל מכך נהג מונית תקף מינית את אחת הבנות ושילם לה 50 ש"ח. וכך הן נתנו לו להפיץ את הפלא' שלהם בין מכריו והן התחילו לעשות כסף. והתגלגלו בין אנשים שונים בדירות מגורים.חבורה זו הייתה מסתובבת בחופים ומציעה את עצמה לכל דורש אם יסכים לשלם. החוקרים הזדעזעו לשמוע שהן כלל לא פוחדות ממה שהוריהן יגידו-"מקסימום יכעסו". קראתי בעיתון וגם ראיתי בחדשות שהנערות הללו יטופלו ע"י גורמים מתאימים שייתנו להן להבין שהן עברו ניצול מיני מחפיר ע"י גברים ציניים שבמקום סוכריות נתנו להן קצת כסף. מזה ריחמתי על הילדות המסכנות הללו!! מקווה שיצליחו לעזור להן.

כמו שכתבתי מעלי גם הסיפור הזה נשמע לי לא אמין. מישהי שמחפשת תשומת לב מהבנות כאן. הכי מצחיק הוא שמאחורי הקלעים מנהלת הפורום מזהה כל כתובת מחשב של כל מי שכותבת כאן ומתגלגלת מצחוק בגלל התופעה ההזויה הזאת.

משחף האמיתית- אולי את מכירה אותי באמת בחיים האמיתיים והחלטת להרגיז אותי ולפגוע בי?!?!?!?!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אחרי שראית את הודעותיי בפורום. אולי את מישהי שאני מכירה או מכירה אותי וסיפרתי לה במציאות? למה את מתקשה להאמין? למה את חושדת בדנה אני מודה זו אני!!!!! שחף. מי את- חושבת שאת גברת X FILES בלשית מדופלמת וחכמה שעקבת כביכול אחריי הבנות וגם טוענת שהן כותבות את הפנטזיות הסוטות שלהן!!! תתביישי לך- בלשית סוג ז' אף אחת כאן לא סוטה!! אני בוכה שאני רואה את ההודעה שלך לדנה שנחשדת כביכול בהתחזות (וזו אני בעצם) שהיא כביכול כותבת את הפנטזיות הסוטות שלה??!?!? פגעת בי אישית עם מכבש! אוי ואבוי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ואת בכלל לא חכמה בעיניי חסר לך את היכולת להסתכל מעבר לדברים - תלמדי משחף שכותבת כאן בקביעות.

מה כל כך קשה להאמין פה? ובמציאות הדברים הרבה יותר קשים ממה שניתן לספר. באיזה רשות את שופטת סיפור זה או אחר שקרה או לא קרה? מה את חוקרת במשטרה? יש לך עדויות סותרות?

מפחיד לישון לחלום דמעה

יום טוב דמעה יקרה שיזלגו לך היום רק דמעות של אושר

דמעה יקרה מקווה שהשינה תוכל להיות עבורך משהו אהוב ונעים.... לישון ולא בפחד להיות ערה ולא בפחד שבת של רוגע ועועם אידה

ועכשיו רוצה לשתף מרגיש לי חנוק מדי עוברת תקופה מאוד לא פשוטה בסמינר שמו אותי בהמתנה ואקבל את התשובה אם מקבלים אותי או לא כנראה בתילת אוגוסט ההמתנה מאוד מתישה וגם מתעסקים עכשיו בחלוקת הדירה היום כנראה הגענו לאיזשהו הסכם הדירה תישאר אצלי ואני אצטרך להחזיר חצי מהסכום ברוב הסכום ההורים יעזרו לי ולא פשוט לי עם זה עד עכשיו בכלל לא היה ברור אם אצליח להשאיר לעצמי את הדירה או שנמכור ומאוד חשוב לי להישאר בדירה הזאת כי זה מרגיש לי בית ואני לא רוצה לאבד את הבית אה כן ולא אמרתי - מתגרשים עוד לא התחלנו בהליכים אבל זה על סדר היום וגם מפחדת בקשר לשנה הבאה כי אם אתחיל ללמוד ישאר לי מעט מאוד זמן לעבוד ואני אצטרך איכשהו לפרנס את עצמי וזה מלחיץ מוות בקיצור.... מרגיש לי יותר מדי כבד :(

נראה לי שאני צריכה להיכנס דחוף למיטה!

שחפונת לא פשוט בכלל...מכירה את זה מקרוב ויודעת כמה זה קשה...שולחת חיבוק וכוחות... דמעה

אני מאחלת לך שהכל יסתדר ויבוא על מקומו בשלום.אני שולחת לך הרבה כוחות .אני מדמיינת עכשיו אנרגיה טובה בחלל שמחפשת אותך ועוטפת בהרבה חם ואהבה ב''ה תראי שהכל יסתדר אמן יום טוב דנה

אז רק שולחת חיבוק וכח ותיקוה שהדברים יסתדרו האמת הם כבר הסתדרו יותר טוב משציפית- ויותר כמו שקיווית אז לא לאבד תיקווה סופ"ש רגוע - ליז

שחף יקרה גרושים זהו תהליך קשה לא חשוב אם תעשה מרצון או לא... אם תהליך קל ואין הרבה חלוקי דעות אם יש הסכם או לא... תמיד קשה מפחיד... הלבד...הלא נודע.... בטחון..... מקווה שיבור כמה שאפשר בקלות ובבטחון ושיהיו בשורות טובות ומשמחות שבת שלום אידה

מאחורי דלת אישה מוכה ודלת ליד אב אונס ילדה ומעבר לפרוזדור נערה מקיאה וקומה מתחתיה אחת חותכת את בשרה מאחורי דלת אמא לא רואה ודלת ליד נערה בוכיה ומעבר לפרוזדור תינוקת פצועה וקומה מעליה נשמעת זעקה מאחורי דלת מציאות עגומה ואיש לא שמע ואיש לא ראה.... דמעה

ואין מילים להגיב.... רק צמרמורת בגוף.... ותמונות שרצות בראש....

((((((((((((((((((((((((שחף))))))))))))))))))))))))))))) חיבוק ללא מילים דמעה

קשה עצוב ....מפחיד וכואב כל כך הרבה כאב מאוחרי הדלתות... כל כך לבד שידלקו האורות מאחורי הדלתות... ורוח טובה תכנס ותמלא את החלל... איתך דמעה אידה

דווקא עכשיו שכל זה בא ואני רוצה לעשות עם זה משהו זה נזכר לבוא מאוחר מידי- לכן כתבתי שזה קבר ישן. כיום אני בת 32 וחצי. והמעשים בוצעו לאורך זמן כשהייתי בת חמש עם גבר שבן גילי כיום. אבל אני זוכרת הכל בירור. קראתי בעיתון לפני מס' שהאריכו את חוק ההתיישנות בשבע שנים דהיינו ניתן יהיה לתבוע עד גיל 35 בהליך אזרחי. אם אני לא טועה תתקנו אותי בנושא. אבל מה הטעם? גם אם הייתי רוצה, נניח. גם לטיפול כבר אין טעם. זה מזה ישן. מי בכלל יתייחס אליי בגילי? הפסיכולוג יצחק עליי- בגילך נזכרת?!? למה נזכרתי שכבר מאוחר מידי? חוק מרפי- שהיה צריך לדבר שתקתי ועכשיו שצריך לשתוק-אני מדברת פתאום. ממש יופי.

את טועה מאוד בקשר לכך שזה מאוחר מדי חלק גדול מאוד של נפגעות מדחיקות את הטראומה במשך שנים רבות (ואני הייתי ביניהן) פשוט שוכחות את הכל כאילו ולא היה רק שהטראומה ממשיכה להשפיע מאי שם עמוק בפנים על האישיות ועל כל מהלך החיים ובשלב כלשהו, שנים רבות אחרי, הן נזכרות זה יכול לקרות בכל גיל גם בגיל 50 וכשזה קורה צריך להתחיל לטפל בטראומה כי היא לא תישכח שוב ולא תיעלם ורק תמשיך להכאיב ולחרסם מבפנים כמו פצע פתוח שמדמם ומתמלא מוגלה ועיקר הטיפול זה לשתף ולדבר על הטראומה, לעבד את הדברים לאט לאט להוציא את הכאב החוצה מתוכך כך שעם הזמן יהיה אפשר לחיות עם הזיכרון והוא פחות יכאב צריך לרפא את הפצע על מנת שבמקום פצע פתוח תישאר רק צלקת

מצטערתלשמוע על הטרומה שערת... על הרגשות הקשים שלך גם כלפי עצמך אף אחד לא יצחק עלייך.....אף אחד!! טבעי ושכיח שנזכרים בארוע טראומטי לאחר שנים. הדרך היחדה לעזור לעצמך זה לגשת לקבל עזרה מקצועית לעבד את אשר עברת לחזק עצמך ללמוד לקבל את עצמך מחזקת אותך אידה

מצטערתלשמוע על הטרומה שערת... על הרגשות הקשים שלך גם כלפי עצמך אף אחד לא יצחק עלייך.....אף אחד!! טבעי ושכיח שנזכרים בארוע טראומטי לאחר שנים. הדרך היחדה לעזור לעצמך זה לגשת לקבל עזרה מקצועית לעבד את אשר עברת לחזק עצמך ללמוד לקבל את עצמך מחזקת אותך אידה

מצטערתלשמוע על הטרומה שערת... על הרגשות הקשים שלך גם כלפי עצמך אף אחד לא יצחק עלייך.....אף אחד!! טבעי ושכיח שנזכרים בארוע טראומטי לאחר שנים. הדרך היחדה לעזור לעצמך זה לגשת לקבל עזרה מקצועית לעבד את אשר עברת לחזק עצמך ללמוד לקבל את עצמך מחזקת אותך אידה

מצטערתלשמוע על הטרומה שערת... על הרגשות הקשים שלך גם כלפי עצמך אף אחד לא יצחק עלייך.....אף אחד!! טבעי ושכיח שנזכרים בארוע טראומטי לאחר שנים. הדרך היחדה לעזור לעצמך זה לגשת לקבל עזרה מקצועית לעבד את אשר עברת לחזק עצמך ללמוד לקבל את עצמך מחזקת אותך אידה

יום נפלא למצטרפות החדשות : מחכה לתקווה, לא בא לי שם הפעם , דנה, סמויה מהעין, סיגל,עמית- חדשה ותיקה.... יום נפלא לכל הותיקות שמזמן לא ראיתי...חתולה, כנפיים , דמעה...ועוד יום נפלא לכל הותיקות שכאן .... יום נפלא... פשוט... בלי יותר מדיי יום טוב... של אהבה סיפוק הרבה אנרגיות אידה

לשלוח לך כדורי שינה???????? ו..... תודה על האיחולים :) אקח אותם למחר כי היום כבר נגמר

את יכולה לשלוח? מקווה לנוח בקרוב אידה

http://ofir.uhm.nu/data/large/216/crw_2743-01.jpg

גל יקרה צריך סבלנות.... אחרי כל ירדה יש עליה אידה

אני במצוקה .אני רוצה לעבור היפנוט כדי להצליח להשתחרר מקשר עם מישהו אני מרגישה פשוט משועבדת.הוא גורם לי לבטל את עצמי ואני חוששת מהבאות.... בינתיים זה קשר טלפוני.סיימתי אותו אך יש לי הרגשה שהוא לא יוותר.ואני חלשה מאוד. מה גם שכנראה שהוא היפנט אותי וזה סוד הכח שלו וזה מה שאני רוצה לגלות. מה דעתך?(בכל מקרה אם ירצה השם אתחיל בטיפול רגיל בספטמבר)

כל הכבוד...אני שמחה על ההחלטה להתחיל טיפול!! אני מאמינה שטיפול יכול מאוד לחזק אותך , את הבטחון והיכולת לקבל החלטות ולבצען. לגבי היפנוט ,אני לא יודעת הרבה על הנושא ,על ההשלכות , תוצאות וכ"ד. אני חושבת שהכי נכון יהיה להתחיל טיפול ולהחליט יחד עם המטפלת מה הכי טוב ונכון עבורך. המון בהצלחה ונשמח להתעדכן אידה

הסיפור שלי הוא כמו קבר ישן שאיש מעולם לא פקד. הוא נמצא בחלקה הישנה של בית העלמין. מאז נבנו שם עשרות חלקות והוא נדחק הצידה כל הזמן. בשולי הדרכים רכבים חולפים יאירו עליו באור פנסים. בהבהוב קצר לשניה בלי משים. וימשיכו הלאה לדרכן. לאחרונה נפער בו סדק. אבל מה כבר אפשר לעשות? אחרי כל כך הרבה שנים של עזובה מה בקבר הזה כבר ניתן למצוא? שארית פליטה של אבק שאפשר להכניס לבקבוק ולזרוק לים. כי מה הטעם? אם קולי היה נשמע פעם אחת לפחות הקבר הזה היה היום בחיים.

הי לא בא לי שם.איך אפשר לעודד אותך? אני שונאת שירים זה לא מדבר אלי השיר שלך דווקא נגע לליבי מאוד אפילו.תחזיקי מעמד.

לא בא לי שם יקרה סיפור עצוב אולי יגע הזמן לנקות את האבק? לספר את הסיפור? לא להיות כל כך לבד עם הסיפור הקשה? אנחנו כאן מחזקת אותך אידה

הוי אידה לו ידעת בת כמה אני היום היית צוחקת עליי. אני כבר בת 32 וחצי. למה לחשוף בגילי סיפור כזה שהתרחש בשחר ילדותי. אמנם אני זוכרת אותו היטב אבל מה הטעם? יש פסיכולוגים שמטפלים גם באנשים בגילי? וחוץ מזה אני לא כבר גדולה מכדי להתעסק בשטויות?

אידה שלום, נפגשנו בעבר במרכז הקסום שלך בראשון לציון, שיהיה בהצלחה בארה"ב, בטח יש אנשים הזקוקים לך שם. הייתי בטיפול נפשי בנושא גילוי העריות שעברתי אצל מטפלת מומחית לנושא. קיבלתי המון אבל הרגשתי שאני נדחפת לכיוון של ידיעה שהיה אפילו מעבר לדברים שאני זוכרת, וכל זיכרון מעורפל הפך לאמת. עברתי לטיפול פסיכולוגי מסורתי יותר ועכשיו הדברים נעו לכיוון ההפוך - ואני לא בטוחה אם דברים שידעתי בוודאות אכן קרו או שמה לא מה דעתךבנושא? תודה ענת

שלום ענת וברוכה הבאה! שמחה לראותך כאן אתחיל בשאלה: מדוע לדעתך יש הבדל ביחס לחוויות שחווית? האם בטיפול אצל המומחית לטיפול בנפגעות ניתן לך יותר לגטימציה, יותר אמונה? יותר התייחסות מאשר בטיפול האחר- המסורתי? התייחסות הייתה שונה? האם המטפל העלה ספקות? ועוד שאלה.... כמה את מאמינה בעצמך? או לעצמך??? לדעתי אין לך אולאחרת להמציא או לדמיין דברים שלא קרו.... לעתים יש לנו חלומות כאלה ואחרים וכשאנו מתעוררים אנו יודעים שזה היה חלום, לעיתים החלום והמציאות מתערבבים וישנו בילבול... לעיתים הסביבה לא מאמינה לחויה שמספרים ולכן גם אנחנו לא מאמינים. לפעמים מבטלים, דוחקים, לא רוצים לדעת ולהאמין שזה אכן קרה.... אז אומרים ש... אולי דמיון.. כמה עצוב... אני באופן אישי מאמינה לך!!! מחזקת אותך ומקווה לראותך כאן גם בהמשך וגם שמחתי על הזכרון החיובי מהמרכז... אידה

קול קורא מאי שם קול שקורא בשמי חזק חזק ומורגש כל כך וכואב כל כך מוטשת ממלחמות שמנאלות את חיי שמנאלת אם עצמי יום יום מוטשת ולא מוצאת את מה ומי שיכול לרפא ולעזור כל מגע מקפיץ את גופי מחפסת הגנה ומתחבאת מהעולם הצפוף הזה מתחבאת כבר מהזאות שלי מהיקום שלי לא מעמינה יותר לא מסוגלת כבר לחשוב ברור ובהיגיון לא יכולה להיסתכל אל עצמי ושולחת מסרים לכל אבר כמו אישה מצןרעת אישה שלא מעיזים להיתקרב מדביקים לחיים שלה את כל הגועל שיש בעולם אין לה נשמה אין לה חיים אין לה שם אין לה קיום... התבוננתי סביבי ורואה רק מצבות מאבן בלי תחושה בלי להרגיש ואיך הכאב מורגש שם כל כך מסתובבת בין קברים שרק נבנו ורוצה לקפוץ אל הקבר הפתוח רוצה להיות בצד שאינו סובל יותר הגוף שלי עזב אותי ישבתי כך שעות אם עצמי מדברת בלחש נמצאת ליד ,קרוב כל כך לנשמות למלאכים הישנים שכיבו את עיינים ולא יכולתי לקום לא יכולתי להזיז את ידיי את רגליי חולשה נוראית שתפסה מקום גדול בעולם שלי חולשה וכאב חד כמו סכין חותכת כל איבר ואיבר מגופי החולשה מושכת למטע אני כבר לא יודעת אם מישהו רועה אני לא יודעת אם אני מסוגלת להיתמודד אם כל זה אני מחוררת כולי כל גופי מפזר אוויר לכל אבר כל גופי חבול מסומן כמו כלבה שמסמנים אותה רחוש של העולם הזה אני בובת סמרטוטים בובה שאפשר לעשות בה הכל להגיד לה הכל לפגוע בה להכאיב לה כי זה מצחיק אותם כי זה עושה להם טוב לראות אותי מושפלת כי זה כי זה כי זה מיליון רסיסים קטנים מיליון רסיסים קטנים מליון רסיסים מיליון ובסוף רק נקודה אחת קטנה רק נקודה כלום

ונראה שזה לא יגמר לעולם ונראה שאין מרפא אבל אי שם, מעבר לאופק, מחכים לך ימים נעימים יותר ימים של שמחה ימים של אושר ימים של שלווה ימים שאת כל כך משתוקקת להם רק תאמיני, ואל תאבדי את התקווה!!!!! ובנתיים.... תעזרי בהרבה סבלנות..... ותחפשי את האורות הקטנים שישנם בדרך תסתכלי סביבך.... ואני מבטיחה לך - את תמצאי אותם! תתמקדי בדברים הקטנים שעושים לך טוב כאן ועכשיו מחבקת בעדינות ובחום שחף

הכול באמת כואב וליפעמים נירה שאין כוחות יותר,שאין משאנת שתתמוך ותחזיק,אבל היום אני מרגישה אץ האור שניכנס ונותן לי לנשום את האוויר קצט יותר טוב,אוויר שלא מתפזר לכל אבר,זה כמו אולי לעשים פלסטר ותיקווה שלא יפול ולא יקרא,אבל אני יודעת שאת הכאב הזה אני נותנת למי שיכול לעזור לטפל,את הפלסטרים אני יוריד לעט ובתוח בתוח הטיפול שאני אוברת. בכל מיקרה יש אור ואני משתוקקת לגעת בו,שיכנס אל כולי,שיאטוף אותי. זה יקרה אני מקווה שזה יגיע מהר

זו ההרשה שלך הרגשה של כלום של נקודה הרגשה של דחיה השפלה כשתאפשרי לעצמך להרגיש יותר מנוקודה תתני לעצמך נפח זכות קיום בטחון, אהבה עצמית שתראי אך כולם רואים אותך אחרת ההרגשה שלך תשתנה מול עצמך ומול אך שאת מרגישה שהסביבה מסתכלת עלייך תני לעצמך לצמוח...לפרוח איה

איספי את ניצנוצי האור הניבטים אליך מבין הרסיסים זעירים, קטנטנים, חמקניים, אך מאירים. לאט לאט באהבה הדביקי אותם לשלם שיאיר לך ואת דרכך יכוון. מחבקת - ליז

ולא ללכת לעבודה? החלטתי להתחיל את השבוע מרגל ימין ולישון לפחות את הלילה הראשון כמו בן אדם אז לקחתי כדור שינה ונרדמתי ב-10 וחצי נראה לכם?! הייתי רוצה!!! התעוררתי ב-3 וחצי לפנות בוקר ולא הצלחתי להירדם יותר!!!!!!!!!! אחלה תחילת שבוע מרגל ימין עם 5 שעות שינה :~/ עייפה שחבל על הזמן!! טוב נו, לפחות עשיתי את מה שלא סיימתי בסוף השבוע כי לא הספיקו לי האנרגיות שמתי מדיח, השקתי את הצמחים, ניקיתי את המטבח עכשיו הכל פיקס נשאר רק לעשות עוד איזו כביסה קטנה אבל זה כבר שטויות שיהיה לכן (ולי) בוקר נעים עם הרבה אנרגיות ומצב רוח טוב שחף

שיהיה לך יום אנרגטי במיוחד.מלא עניין ואור

היום זה כבר לא הצליח.... :( אולי מחר....

של שינה טובה והרבה אנרגיה לגוף ולנפש אידה

אני לא בטיפול ניסיתי לחפש יועץ במכללה שלי וגם לבקש מהרופאה שלי פסיכולוג אבל היה ליקשה להגיד לה למה אני רוצה והיא פשוט אמרה לי שאני לא צריכה כזה ואמרה שיש יועצת בקופת החולים אבל אני לא רוצה שכל אחד שייכנס לקופת חולים יראה אותי מחכה לה כרגע אני מנסה לאסוף את עצמי איכשהו כדי לנסות להצליח במבחנים ושאלת מה עוזר לי להסיח את דעתי בתקופה האחרונה כמעט ואני לא מצליחה להסיח את דעתי עם משהו לפעמים עוזר כשאני שומעת משהו משמח אצל אחרים מה עוד יכול לעזור להסיח את הדעת במבחן מהמחשבות הרעות שלי מבלי להסיח אותי ממה שאני צריכה לעשות במבחן עצמו?

אני זוכרת שהתחלתי לנסח בראש את התגובה שלי אליך זוכרת אפילו מה רציתי לכתוב! באמת! ובסוף לא כתבתי זה בגלל מחסור בשינה ומרוב העייפות אני באמת מצטארת! אני יודעת כמה זה לא נעים להישאר בלי תגובות בכלל בקשר להסחות הדעת, אני לא ממש טובה בזה אבל מה שלי עוזר להתרכז בבחינות זה לעיסת מסתיק משום מה יש אנשים שעוזר להם השוקולד או נישנוש אחר אבל אני לא יודעת אם זה באמת יכול להסיח את הדעת ובקשר למטפלת, אז אני ממליצה לך לפנות למרכז סיוע לנפגעות תתקשרי ל-1202 את יכולה לבקש להמליץ לך על מטפלות ואת לא חייבת להזדהות אם יש לך בעיה כספית אז את יכולה לשאול אותם איפה יש טיפול במחיר מוזל זה עדיף על קופת חולים, כי במרכז סיוע יפנו אותך למטפלות מומחות בתחום וזה ממש ממש חשוב (לפי ניסיון)

תירגול נכון של נשימות מאוד מרגיע וזה מוכח גם כרגע לומדת למבחן וגם כל כך מוסחת שמבינה אותך 1. להניח יד על הבטן , לנשום דרך האף נשימה ארוכה ואיטית (כשמתבצע נכון הבטן תתנפח), ואז להוציא את האוויר דרך הפה בנשיפה איטית (כשמתבצע נכון תרגישי איך הבטן נדבקת לגב). לחזור כמה פעמים ומיד תרגישי הקלה - ורגיעה 2. על מנת להמריץ את המוח יש להשתמש בנשימה הנעזרת בקול ותנועה. להוציא צליל אההההההההה..... ארוך ותוך כדי לנער את הידיים (כאילו הן רטובות ואת מתיזה לצדדים את שארית המים). לנשום עמוק ולשחר - שלוש פעמים. ולחזור על כל התהליך מההתחלה שלוש עד 6 פעמים. אפשר כמה פעמים לחזור על כל התרגיל - מיד תרגישי עוררות גבוה אפשר לשכלל את התרגיל ולהוסיף לניעור הידיים רקיעות ברגליים (לבצע בישיבה) אם את נמצאת במקום ציבורי אפשר לדלג על השמעת הקול אבל בבית זה פשוט מושלם. 3.בלילה לפני השינה בזמן שאת שוכבת על הגב תרגילי הרפיה(אפשר גם באמצע היום) אותו הרעיון כמו בתרגיל הראשון רק שמוסיפים צליל אוםםםםםםםםםםםםםם ארוך לנשום כך שאת מרגישה שהבטן מתנפחת לשחרר אוויר תוך כדי השמעת הצליל ברצף אהההה... אווווווו.... אוםםםםםם..... קמץ, חולם, שורוק. לא להפסיק בין המעברים רק לשנות את תנוחת הפה פתוח לרווחה - אההההה, פתח עגול - אוווווווווו, סגור אוםםםםםםםםם לחזור על התרגיל מינימום 3 פעמים לא ממליצה יותר מ6 בסידרה. זו עזרה ראשונה וגם דרך חיים אבל כדאי בהחלט להגיע לטיפול ולפתור את הקשיים מהבסיס. בהצלחה יקרה

מחכה לתקווה יקרה מצטערת על ההרגשה שלך כמו שחף חשבתי שעניתי לך לגבי לימודים והכנה לבחינות.... מאוד ממליצה על תרגול נשימות ליז תיארה והסבירה מצויין!!! חמצן שמגיע למוח מרגיע....ןמרפה.. אפשר הרפיה לפני...לקנות דיסק הרפיה או מדיטציה ולתרגל לפני המבחן - בזמן הלימוד... מוזיקה בדרך למבחן ...משחררת ממחשבות ולחץ שלפני... והטיפול מומלץ מאוד! אל תדחי... מגיע להרגיש יותר טוב בהצלחה אידה אידה

שלום בנות יקרות.אתן כאלה מקסימות. אני צריכה ''מהפנט'' לא כדי להזכר במשהו.לצערי או לשמחתי תלוי איך מסתכלים על זה אני לא שוכחת כלום.יש לי איזה בעיה התנהגותית נכנה אותה כך .שגורמת לי צרות והציעו לעבור טיפול בהיפנוזה על מנת לבדוק מהיכן היא נובעת. ונכון אתן צודקות הבטחון וההערכה העצמית שלי בגובה של השטיח.אני מאוד מקווה שבקרוב אתחיל סוף סוף בטיפול.מי היה מאמין שארצה מרצוני החופשי ודרך אגב אני שומרת שבת.רציתי לענות לכן אתמול אך לא הספקתי. אני ממש שמחה שמצאתי את הפורום הזה ואתכן.אתן נותנות לי המון כח לילה טוב ושבוע טוב.

לפעמים אנחנו צריך קצב מסויים... לפעמים היפנוט ומתן תשובות יכול להיות מהיר מדיי אני ממליצה ללכת בקצת איטי .... קצב שמתאים לך וליכולת ההכלה שלך לדברים שעברת , לזכרונות ולתשובות מחכים לעדכון אידה

ולא נרדמת ולא ממש בא לי לעשות משהו עשיתי כבר מלא דברים היום הספיק לי להיום נראה לי אז סתם משתעממת וחוקרת את המקרר כל כמה דקות

אחרי איזה שעה התעוררתי בגלל סיוט מעצבן :(

בעצם את חורפת עכשיו... מקווה שישנת טוב.... חשבתי שרק הילדים שלי חוקרים את המקרר כל כמה דקות. הקטע הוא שזה ממש מרגיז אותי, ואני צועקת עליהם שלא נוספו דברים חדשים למקרר בשתי הדקות האחרונות, כך שאין מה לפתוח אותו שוב ושוב...

בקשר למקרר את טועה!!! אני אתמול בכל פעם שפתחתי אותו מצאתי לי משהו מעניין שאפשר לאכול אותו בכייף :) אבא שלי גם כועס עלי כשאני פותחת את המקרר ומתחילה לחקור אותו הוא אומר לי שזה מזיק למקרר כי יוצא ממנו כל הקור ולי לא אכפת!!!! שיצא כל הקור - אולי במטבח יהיה יותר קריר ונעים אחרי זה ;-) ובקשר לשינה - ממש לא ישנתי טוב התעוררתי כל הזמן ולא ישנתי מספיק שעות בטח עוד אכנס למיטה מתישהו במהלך היום

איך לומדים להגדיר את עצמך כמשהו אחר חוץ מקורבן?? אני מנסה בכל פעם מחדש לשכנע את עצמי שהנה הפעם אצליח לחיות את חיי אחרת...הנה הדברים נעשים קלים יותר ואז בום...שוב טריגר ושוב נפילה..ושוב מנערת את עצמי וקמה על הרגליים ושוב מנסה ושוב בום...שוב ושוב וככה חוזר וחוזר...איך מפסיקים את המעגל הוכאב והמתיש הזה???נמאס לי כבר.... דמעה

אני חושבת שהכל עניין של דרך חשיבה ושל השקפת העולם אני לא חושבת שהנפילות אוטומטית הופכות אותך לקורבן אם להתייחס אליהן כאל חלק מהחיים ולזכור שאלו לא כל החיים ושמותר גם ליפול, אז את כבר לא קורבן וכשלוקחים את הנפילות יותר בקלות, כשלא מייחסים להן כל כך הרבה חשיבות, הן גם הופכות לקלות יותר עם הזמן (מניסיון)

איך מפסיקים? הלוואי והיתה לי תשובה בשבילך... אולי בטיפול רצוף? (מי שמדברת...) אני יכולה להגיד לך רק שאני איתך תמיד, את יודעת יקרה....

באמת מתיש כואב.... אבל את חייה אחרת... את מתקדמת כל צעד. נסיון רצון להאמין זה אחרת.... אולי זה נעשה לעיטים רחוקות יותר? יותר ידע וכוח להתמודד? מחזקת אותך אידה

שבת שלום לכל הבנות היקרות כל טוב אושר ושמחה ממני דנה

תתחדשי על השם! נראה לי שזה אומר שאת מתחילה להיות יותר מובנת לעצמך, וזה בהחלט משמח :) שחף

אני אהיה חכמה כמוך וכמו ליז והשאר?אתן לא תאמינו כמה שאני תמימה וטיפשה. ואני צריכה פסיכולוג מורשה להיפנוט?איפה אני אמצא אחד כזה?שאפשר לסמוך עליו ושלא יעבוד עלי? שבת שלום

יום לפני היום הולדת הרגשתי כאילו אני בתוך רייק גדול ורציתי לפגוע בעצמי ולא ישנתי עד לפנות בוקר ואז לקראת הצהרים עשיתי מפנה יצאתי לעשות סיבוב בעיר קניתי לעצמי קצת מתנות ובערב יצאתי עם מישהו שהכרתי להמשיך לחגוג מנסה לתת לעצמי לגעת בטוב של החיים

שבת שעברה רציתי להטביע את עצמי בים לא ראיתי שום מוצא.עכשיו אני כבר מחייכת כבר מס' ימים.ומגחכת מהתפנית המוזרה שהחיים שלי קיבלו.ושואלת את עצמי אילו עוד ''הפתעות'' מחכות לי אז תחזיקי מעמד.העניקי לעצמך הרבה אהבה ממך וגם ממני דנה

איזה יופי שהצלחת לחגוג ולהנות!!! :) תשמרי את ההרגשה הנעימה הזאת כמה שיותר זמן וכששוב תרגישי לא טוב, תזכירי לעצמך שאפשר גם אחרת!!! שחף

איזה כייף לשמוע מזל טוב ושהאושר יציף... אידה

גם מברכת ושמחה שהצלחת להפוך - מזל טוב יקרה ,המון המון אושר

קציצות בשר עם כוסברה .... הריח מדהים........ קוסקוס בסיר השני...(אני מכינה, לא קונה את המוכן. אף פעם לא אותו הטעם) ירקות חמוצים, גם מעשי ידי.... היום היחידי בשבוע שאני לא עובדת... אבל עובדת קשה בבית. עכשיו הטיגונים, והסיר למחר, מתלבטת מה להכין להם... ואחר כך לשטוף את הבית וזהו.... מי באה לעזור לי? שונאת לנקות..... אידה אולי? ואתן בנות? איך אתן מקבלות את השבת שלכן? אצלי הוא בעיקר עם ריחות טובים מהמטבח..... והפרדת כוחות בין הסוסים הגדולים.... שמרוב שעמום לא מפסיקים לריב ולשגע אותי. בא לי לפתוח את הדלת ולהעיף אותם קיבינימאט, אבל לא נעים מהשכנים.... יום אחד יהיה ממש נעים. ולפי הטונים עכשיו, הולכת לקבור את נעים עכשיו!!!!

אני בזמן האחרון די מזניחה את המטבח שלי אבל אולי היום דווקא אעשה משהו קטן ולא מחייב... יאללה תסיימי עם כל עבודות הבית שלך ותנוחי לך בנעימים שיהיה לך סוף שבוע מקסים שחף

אני מאחלת לך הרבה הרבה מזל טוב אני שולחת לך הרבה חיבוקים ונשיקות אוהבת מאד

גל היקרה, מזל טוב, מי יתן ושנה זו תהיה שנה של כל הטוב עבורך.... שנה נטולת כאב ומחסור.... עוד יש סירה קטנה באופק מול ענן שחור כבד כל שתבקשי לו יהי..... המון כח גל יקרה.... ליאור

מאחלת לך שתמיד תצליחי להתחבר לכוחות שלך ולהאמין ביכולות שלך שתוכלי להעיז ולנסות דברים חדשים ושלאט לאט תרגישי איך שהכל מתחיל להסתדר לך בחיים שהחיים יהפכו לרגועים ומהנים יותר ושתרגישי מאושרת שחף

הלוואי שתמיד תקבלי את כל מה שתרצי ואם לא את כ ל מה שתרצי אז לפחות את כל מה שתצטרכי... מאחלת לך המון אור ואהבה http://www.craftelady.com/images/Happy_Birthday.bmp דמעה

גל יקרה המון מזל טוב הרבה ברכות ואיחולים לכבוד יום זה שתצלחי ותגשימי כל אשר תבקשי הצלחה, אושר והרבה אהבה ו.... אל תהסס לטפס אל הענפים הגבוהים - שם נמצאים כל הפירות. מכל הלב אידה

את לא היית אמורה כבר לישון בשעה כזאת????

ושונאת את הרגע הזה שהגחתי לעולם הדפוק הזה חבל שזאת שילדה אותי לא הפילה אותי היו לה צירים בחודש חמישי בא לי עכשיו לקחת מספריים ולגזור לי את כל השיער להיות מכוערתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת

בנערותי היה לי שיער מדהים. הייתי מקבלת מלא מחמאות ברחוב ובבית-הספר. ארוך, מלא, מלותל (כמו בייביליס טבעי)כמעט עד המתניים בצבע אגוז. מדהים. לאף ילדה בשכבה שלי לא היה שיער כזה. ויום אחד עשיתי קרחת מכוערת. לא יודעת מה קפץ עליי. וקיבלתי תגובות נזעמות מסובביי וצחקו עליי בבית הספר. מפפולרית ויפה הפכתי למנודה ומכוערת. כיום, שיערי כבר לא צומח כך רק אם אעשה תוספת שיער במספרה. אני נוהגת לעשות פנים וגוונים ומשועבדת לזה. שיערי הפך דליל אבל כשהוא מסודר בתספורת ופן אני נראית טוב. אני מתגעגת לשיער הטבעי שהיה לי פעם. לכן, תחשבי פעמיים לפני שאת מורידה את שיערך. זה לא יעזור, זה רק יקלקל את יופייך ואחרי שתתעשתי יהיה מאוחר מידי. להיפך- תתייפי ותהיי גאה ותשמחי. גם אם זה רק כלפיי חוץ עדיין זה בסדר. אל תפגעי בעצמך וביופייך. זה לא מפחית מן הפגיעה. היא תישאר שם עדיין. תמיד. אם תתכערי בעקבות הקרת ואחרים יתרחקו ממך- תתעבי את עצמך עוד יותר. ותהיי בודדה. מניסיון. אני מציעה שלפני שאת לוקחת מספריים תחייגי מהר- 1202 אתמול ושלשום דיברתי עימם כדי שיהיו לי כוחות להמשיך בשלום את הערב. וזה מדהים- איזה הרגשה טובה קיבלתי! עשיתי דברים בבית, ניקיתי, הייתי רגועה עם הילדים. המתנדבות עושות עבודה נפלאה ואת לא חייבת למסור את שמך.

וגם היום הזה עומד להגמר..... איך את עכשיו? יצא לך לחגוג את יום הולדתך ולשפר לעצמך את מצב הרוח? עשית עבור עצמך דברים שאת אוהבת, שעושים לך טוב? מקווה מאוד שכן! ואם עוד לא, אז עדיין לא מאוחר :) בכל זאת היום עוד לא נגמר ואת יכולה בכיף להשלים את החסר המון מזל טוב (והאיחולים קצת יותר למעלה) שחף

חזרתי היום מחופשה בחול של שבוע. היה כיף.. ניתוק מוחלט מהכל.. אני כותבת ומוחקת.. מלא פעמים אין לי כוחות כי אני עייפה .. והלב כואב לי נורא. אכתוב בכמה מילים בודדות, כי אין לי כוח להרחיב. מישהו שהיה שם ..שהכרתי ! התחיל איתי.. העברנו טלפונים. והוא התחיל לגעת אמרתי לו שאני לא יכולה שנוגעים בי. והוא "לא שמע".. הייתי עם חברה.. מפה לשם.. נעמדתי ליד החלון והוא בא ונצמד אליי.. הרגשתי את הרגל או את איברו.. לא יודעת כבר מה זה היה.. וקפאתי. לא יכולתי להוציא מילה. חברה שלי שהיתה איתי באותו זמן, הלכה לכמה דק'. הוא ניצל את ההזדמנות והתחיל למשש לי את הגב רציתי לקבור את עצמי שוב? למה מה כתוב לי על המצב? "הנותנת..."?! השתתקתי.. זה היה נראה כמו נצח ואז חברה שלי הגיעה והוא זז ממני. כשהגעתי לדירה, רציתי לחתוך את עצמי לא הצלחתי רציתי לכבות סיגריה על עצמי ובדיוק חברה שלי נכנסה לחדר ובכיתי.. לא יודעת.. מנסה לברוח מכאן ללכת לנוח במדינה אחרת.. לנקות את הראש וכלום. גם לשם זה הגיע. יום למחרת אמרתי לו, שזה לא היה מקובל עליי.. וזהו. הבוקר הגעתי הביתה .. ישנתי כמעט כל היום ועדיין שפוכה מעייפות. מנסה לישון אבל עצוב לי כ"כ הלב כואב ואין לי אוויר.. לא רוצה לחזור למציאות כי למרות מה שההוא עשה לי, היה לי כיף לא להיות כאן ועכשיו שוב עבודה .......... עבודה.................. עבודה........................... מ צ י א ו ת הולכת.

מצטערת לשמוע על מה שעבר עלייך בחופשה... כן ההרגשה הזאת שהרוע רודף אותנו לכל מקום.... צטערת בשבילך יקרה.... בבקשה תשמרי על עצמך...יודעת שקל לי להגיד את זה, אבל אומרת ומבקשת.... אוהבת אותך ודואגת לך... אם תרצי לדבר במייל, זה בסדר. ליאור

עצוב לי וכואב לי שגם בטיול שהיה צריך להיות עבורך חופש ומנוחה מכל הכאב הזה, הופיע היצור הנאלח הזה ורק הוסיף לכאב זה כל כך לא מגיע לך!!!! אלוהים, למה העולם הזה צריך להיות כל כך מעוות ומלא זכרים מעוותים???!!!!! מחבקת אותך בחום ואהבה ומקווה בשבילך שלא יצא לך יותר להיתקל בנוולות מסוג זה!!! שחף

אני מרגישה כל כך רע, אני לא יודעת כבר איך להיתמודד אם כל הרגש הזה,אני רוצה לצעוק ולא מסוגלת,לא מסוגלת להוצי,קול חרישי שאין איש שומע,אני זרוכה באבר,זרוכה בהווה וכל כך קשה לי. אני בוכה כי רע חי,בוכה אל דברים שאבדו לי,אני מחפסת את עצמי ולא מוצאת,אין מנוחה לרגע,אני מסוחררת ורק רוצה שרגע אחד הכל יפסק,שאלוהים ישמע אותי ויפסיק את זרם הכאב הזה... הכל כואב,הגוף כואב,הנפש זועקת לאוויר ,רק לנשום נשימה אחת גדולה בלי כאבים,זה אפשרי? זה מותר? הרבה דברים שאולים,אבא שלי הגרוש שלי,אני מרגישה שכל דבר מנסה לחדור אל הגוף שלי,שאהבה בשבילם זה להכאיב ולפגוע ואני נמצאת מול ילדייי ואומרת להם שאני אוהבת אותם וזה אהבה טהורה ואני מרגישה בכל זאת מגעיל כל כך...... זכרונות, הצפות, כואב לי,אלוהים כואב לי.......

לא ממש מוצאת מילים.... רק שולחת לך חיבוק עדין כדי שיחמם קצת את הלב וירגיע מעט את הנשמה http://digilander.libero.it/Daisychain/gatti/images/hug_a_cat.jpg שחף

אני אובדת עצות. רע לי כואב לי מבפנים שום דבר לא משמח אותי מחייכת בעל כורחי. לאחרונה הופיע טריגר רציני בחיי שגרם לי להיזכר בכל. וזה בא לי פתאום בלי רחמים. זה התחיל בגלל טיפול מוצלח בן שנתיים. שבתהליך פרידה ממנו נוצר כעס ונתק עם הפסיכולוגית. אז הופיע חלום הזוי שחשבתי שלא קשור לכלום ואח"כ נזכרתי בהכל. אני כועסת על מי שגרם לטריגר- על הפסיכולוגית. למה היא עשתה לי זאת???? אנחנו מטופלים אצלה כמשפחה. תמיד קיבלנו יחס מעולה. לאחרונה יחסנו עלו על שרטון כשבאתי והודעתי שאני עוזבת את הטיפול למטרת עבודה. ואז נוצר נתק וכעס ובא חלום אימה שבו אנס רודף אחריי בחושך במקום המוכר לי מימי ילדותי. צעקתי בחלום, בעלי העיר אותי והכל לכאורה נגמר אבל הכל שוב חוזר אליי. אני לא מצליחה להתנער מזה. אני מזה כועסת על הפסיכולוגית שהרסה לי- קיבלתי עבודה ממש טובה ואני אמורה לשמוח. שכר די גבוה עלייה ברמת החיים. לאחרונה נכנסנו לבית חדש שבנינו. בית מקסים ביופיו. אבל היא הרסה לי!!!!!! למה פגעה בי? למה הייתה צריכה לעורר כזה טריגר? אני כועסת, רותחת כי אני אמורה להיות מאושרת עכשיו. מלא דברים טובים קרו לי בחיים. ופתאום היא באה והרסה לי את המגדל. תמיד היה כיף נפלא ורגוע בטיפול. הכל על מי מנוחות. ואופטימי. והייתי אוזרת כוחות לחיים ושמחה ומאושרת. אז למה אחרי שנתיים מאושרות היא עשתה לי את ההיפך הפעם?? מה עשיתי כבר שהיא מתנקמת בי? לא יודעת איך מתמודדים עם דבר כזה. תמיד היו לי מנגנונים טובים שהביאוני עד הלום. חבל בכלל שהכרתי אותה. הורידה אותי 50 קומות אחורה. למה??? מה הטעם? היה לי טוב ונהדר ונפלא בחיים בתוך ההכחשות שלי. למה היא נפצה אותן????

לא כל כך יודעת אם זה זמן להגיב ...או מה להגיב.... אז רק אשלח חיבוק }{ אוהב לך אחותי.

אני מאוד מבינה את הכעס והתיסכול שלך אולי גם בלבול.... וגם המון המון כאב!!! אומנם אני לא יודעת מה קרה בינך לבין הפסיכולוגית שלך אבל יכולה להגיד לך משהו כללי שאני יודעת הרבה מאוד פעמים אנשים מגיעים לטיפול עם משהו שונה לגמרי ובמהלך הטיפול כאילו פתאום עולים הזכרונות של הפגיעה אני כותבת כאילו כי זה לא באמת פתאום הזכרונות האלה עולים כי במהלך הטיפול המטופל מגיע למצב נפשי כזה שבו הוא מספיק חזק ויכול להתמודד עם הזכרונות הכואבים הללו הזיכרונות מודחקים מכיוון שהם כואבים מדי ואי אפשר לשאת אותם וכשהנפש מתחזקת, הם עולים אבל גם כשהם מודחקים, הם ממשיכים להשפיע על החיים שלנו בדרכים מגוונות ביותר הם משפיעים על תפיסת העולם שלנו, על איך שאנחנו תופסים את עצמינו, על מערכות היחסים, על דרכי החשיבה שלו, על דרכי ההתנהגות שלנו ועוד.... ובמוקדם או במאוחר ההדחקות תמיד נפרצות בסופו של דבר, מכיוון שהן גובות מאיתנו מחיר כבד מאוד - הנפש שלנו משקיעה בהן יותר מדי אנרגיות והיא תעדיף להיפתר מהן ברגע שהדבר יתאפשר אז יכול להיות שדווקא בגלל שכל הטיפול היה כל כך מוצלח והרגשת בו טוב, זה הכין את הנפש שלך לפתיחת הנושא הכואב, ולא רק הפרדה הכואבת היא זאת שגרמה לכך אולי היא נתנה רק עוד פוש אחד קטן

שלום שחף- אני כותבת בפורומים בעילום שם תמיד תמיד. אבל אני רוצה לספר לך ששמי האמיתי זהה לשם שאת משתמשת בו בפורום. או אולי זה שמך האמיתי גם? כך קראו לי שנולדתי. בזמנו זה היה שם מיוחד. אבל בואי נשאיר זאת ביננו ואני מבקשת שתמשיכי לקרוא לי- לא בא לי שם. כי עדיין אני לא מסוגלת לחבר את השם האמיתי שלי למה שאני כותבת. כאילו וזו מישהי אחרת כותבת. לא אני האמיתית.

האם אפשר להסיר את התגובה שלי לאופיר למטה? יש לו מטרה טובה עניתי לו באימפוסיביות מתוך כעס. חבל שאקלקל תודה לא מובנת

רוצה להגיד לך שמותר לך לכעוס, מותר לך לא לאהוב את זה שנכנסים לכאן וגורמים לך/י/נו לפעמים להרגיש כמו אקסמפלרים, משהו ששווה מחקר / סרט / קצת כאילו אנו חיות מזן נדיר גם אם הכוונה שלו טובה , אם לך זה מכאיב מותר לך להביע את זה תתחילי מכאן, תתחילי להיות מובנת, להגיד בצורה מפורשת את אשר על ליבך. אופיר מחפש, וימשיך, וימצא את מה שהוא מחפש אצל אותה אחת שזה לא מכעיס אותה... ואולי הוא לא ימצא וזה בסדר אבל זו ממש לא האחריות שלך. הפורום נועד כדי להביע רגשות וכאבים ואם זה מה שמכעיס אותך אז כאן גם המקום להוציא יקרה את באמת לא צריכה להיות אחראית על כל העולם , להזהר שלא לפגוע. (אולי אופיר לא התכוון לפגוע , אבל האם לרגע עלתה המחשבה בראשו שעצם כתיבת ההודעה בפורום עלולה לפגוע במישהו לא נראה לי).

ליז המתוקה תודה רבה לך.זה בדיוק מה שאני מרגישה שאני כל הזמן צריכה להיזהר שלא אפגע ברגשות של אחרים.ובאמת כעסתי מה שמצחיק פה שזה גרם לי לספר קצת על עצמי בלי כוונה. אז תודה לך ולכל הבנות המתוקות ויקרות

אמנון לוין - גם מתנדב וגם כותב על זה - תודה אמנון http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3423259,00.html

http://news.walla.co.il/?w=/0/1134457 עוד קולות שפויים

בוקר טוב אידה האמת לא ראיתי את זה וכל נייר כזה מאוד מעודד אז הנה עוד אחד: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3419599,00.html שיהיה לכלנו יום מעודד יום של אור ותקווה. ליז

משהו ברוח ההודעות האחרונות: שבוע נפלא לכולכן החיים הם עניין של ויתור מתוך עוצמה כשאני בוחר לאכול אני מוותר על הרעב כשאני בוחר לשתות אני מוותר על הצמא כשאני בוחר לאהוב אני מוותר על השנאה כשאני בוחר לסלוח אני מוותר על הטינה כשאני בוחר ביכולת אני מוותר על המוגבלות כשאני נפגש אני מוותר על הגעגוע כשאני בקבלה אני מוותר על הכעס כשאני לוקח אחריות אני מוותר על חוסר אונים כשאני במודעות של שפע אני מוותר על מודעות החוסר כשאני מגלה אומץ אני מוותר על הפחד כשאני זורם ומאפשר לדברים חדשים לקרות אני מוותר על השליטה כשאני בוחר באור אני מוותר על החושך הכל בחיים זה עניין של בחירה על מה אני מוותר לוותר זה לא נוח, זה נגד הטבע שלנו אבל יצירת השמחה ויצירת החיים באים ממקום של ויתור ובחירה חופשית ממקום של כוח ועוצמה אידה

ושבוע נפלא

גם את מהמשכימים קום?

לעשות הפסקה בנגיעות הקשות בחיי על מנת להיות מסוגלת להתכוננן למבחנים של סוף הסמסטר - איך פתאום נהיה שקט, איך פתאום נהיה פנאי... הייתי משוכנעת שהכל הלך (כוונתי לזמן שהשקעתי בלימודים) ועכשיו נראה שיש תקווה. שבוע טוב - תודה

בוקר טוב נשמתי. תיכף יוצאת לעבודה, כן מה שאת שומעת.... מתה להמשיך לישון..... מה שלומך? התגעגעתי..... אני? עייפה כרגילללל

והתעוררתי שעה לפני הזמן :( כרגיל - צוברת מחסור בשעות שינה....

ו.... בא לי לוותר על המחסור בשינה ואני מנסה!!!!!!!!! אבל זה לא הולך לי :(

שלום לכם/ן, אני דבר ראשון מחייכת אל כולכם/ן :) מתוך הבנה, אמפטיות והזדהות. .אני רוצה לספר לכם/ן על השחרור שלי מהפגיעה המינית שעברתי בגיל צעיר במשך 10 שנים ע``י קרוב משפחה. הפרטים של הפגיעה לא רלוונטים. מה שכן רלוונטי זה שהייתי פגועה, הרגשתי קורבן, חשבתי והרגשתי מסכנה. השלכתי את כל חיי על הפגיעה הזאת. הייתי שנים אצל מטפלים שעזרו לי לראות ``כמה מסכנה אני``. כל פגישה אינטימית אם זה עם חבר או עם רופא נשים השלכתי שהפוגע הוא האשם לכל צרותיי. עד ש..... פגשתי מישהו שעובד בשיטה מסויימת ואז נשמתי את הנשימה הכי עמוקה שהייתה לי בחיי. דרך השיטה הזו- הרגשתי שחרור טוטאלי ובחרתי בחיים! בחרתי ולמדתי לאהוב את עצמי בחרתי להודות לעצמי ולומר תודה על הדברים הכי קטנים שקורים לי. בחרתי להתמקד בטוב וליצור את חיי. בחרתי להזמין לחיי רק את מה שאני חושבת שיעשה לי טוב באמת. בחרתי לסלוח. בחרתי לסלוח לדוד שפגע בי. ודרך הסליחה הזו למשוך לחיי דברים ואנשים טובים. להעז לבקש כל מה שאני רוצה לקבל בחיי. דרך השיטה זו דרכה למדתי איך להפוך את הארועים שקראתי להם טראומטיים לאירועם מעצימים, מתוך אחריות מלאה לחיים. גילתי שדרך עבודה על השיטה הזו אני לוקחת אחריות על החיים שלי. זה דרש ממני לכנות מלאה, להתבוננות אמיתית. זה דרש ממני לענות על שאלות על האמת שלי. שיחררתי טוטאלית כעסים, קורבנות ואשמה שלא הסכמתי ולשחרר יותר 15 מ- שנה. היום אני שמחה לספר לכם/ן שאני אוהבת את עצמי, מאמינה בעצמי,מכבדת את עצמי, חושבת שמגיע לי הכי טוב שקיים עבורי. אני מרגישה שיצאתי מעבדות לחירות. בוחרת בלעשות עבודה ולחקור את הפחדים שלי, את החומות שעוצרות אותי להגשים חלומות . בוחרת לחיות באושר ולומר יום יום תודה לעצמי . אני מזמינה כל אחד ואחת מאיתנו לקחת נשימה עמוקה ולבחור בחיים של שמחה, של סליחה ושל אור ואהבה. אתן מוזמנים להגיב, לשאול שאלות גם כאן וגם במייל הפרטי. אני אשמח להזמין לכאן את האדם שהראה לי שאפשר לשחרר ולצמוח... ומאפשר לי לחקור דרך השיטה ולשחרר זעקה גדולה- `` דייייייי אני בוחרת לחיות, לאהוב, להיות נאהבת, להיות אמיצה, חזקה, כנה וסולחת. מאחלת לכם/ן שפע, אור ואהבה. שחרור טוטאלי. [email protected]

תודה ליז :) תודה על ההקשבה :) שחרור טוטאלי.

נפלא לשמוע שאת במקום בו הצלחת לסלוח... לקבל ולאהוב את עצמך!!!! נשמח לשמוע עוד אך הצלחת לעשות זאת!!! אני חושבת שזו בסופו של דבר מטרת הטיפול!!! הרבה הצלחה אידה

שלום, מתנצלת מראש על האורך אבל פתאום יש לי הרבה מה לומר- האם תוכלו לעזור לי? אני מעט מעל גיל שלושים. בחורה נורמטיבית לכל דבר נשואה לגבר טוב הבוגר ממני בעשר שנים+שני בנים. בעלי תומך בי בכל ממש כמו ``אבא``. יש לנו בית מקסים. בית החלומות שנבנה עד לא מזמן. אנחנו מאושרים. רק לאחרונה יצאתי לעבוד במשרה מלאה. היציאה לעבודה עשתה לי טוב ורואים את זה עליי. רזיתי, החלפתי את המלתחה והסובבים מחמיאים. לכאורה- טוב לי ואני פורחת. אבל זה רק מבחוץ.בעלי יודע עליי מעט. קשה לי לדבר על זה. קשה לי מאוד. אני מנסה לפעמים לחשוב שאולי דמיינתי את הכל. אולי זה היה בחלום. אולי זה לא קרה לי. אולי המצאתי את זה. מה זה קשור אליי בכלל?!?! זה לא אני!!! אם תראו אותי לא תאמינו עליי.זה לא מתאים לאחת כמוני. אחת כזו חזקה- לא רואה אף אחד ממטר. בעלת ביטחון וכוח. לא עדינה בכלל(הכוונה לא מבחינה חיצונית). לדעת הסובבים-בחורה יפה ומבחינה אינטיליגנטית יש מה להציע. אבל הזיכרון מסרב להימחק והוא קיים! כל הזמן.כמו יתוש מעצבן. איפה אני נכנסת בתמונה?! אולי זאת לא אני? אז ככה הסבר- הייתי בילדותי בתקופה די ארוכה (מעל לשנה) במע` יחסים מינית(אולם ללא חדירה-רק זה היה חסר) עם גבר מבוגר בן שלושים אני חושבת ואני בת חמש בלבד עת היכנסי לכיתה א`. כן זהו- זה מה שיש לי להגיד. קשה לי לעכל את זה אני מרגישה ז`(יצאנית) בת חמש שמפתה גברים מבוגרים בני שלושים.הייתי ילדה יפיהפיה מדהימה! וידעתי למה אני נכנסת ואהבתי אותו אהבה עזה. ואהבתי להיות איתו כולל המיניות.זה היה החבר של אימי. גרנו אצלו תקופה ארוכה וזה מה שקרה כשאימי הייתה יוצאת לעבוד בלילות ומשאירה אותי איתו. וגם אחה``צ שהייתי חוזרת מבית-הספר ואימי לא הייתה שם. איש לא ידע עלינו וחסר שזה היה מתגלה בזמנו. כשאימי נפרדה ממנו-הוא נטש אותי ועשה את עצמו כאילו לא מכיר אותי בכלל! ולא אמר לי יותר שלום ברחוב ובשכונה. בלעתי את זה בשתיקה כואבת כמו שילדה קטנה גדולה בעצם יודעת לעשות והסתרתי היטב את הכל. אבל לפעמים אני מתגעגעת אליו. כן, אני חושבת עלנו ואיך שהיה. ושוב אני אומרת- מה זאת הייתי אני? הילדה עם פני המלאך, התמימה כביכול. אילו היו יודעים מה מסתתר מאחורי המסכה שלי. מאחורי התמימות הגדולה שלי. איזה ממזרה אני ונחש צבועה וז`(יצאנית). הרי יכולתי להפסיק את זה ולספר על המעשים האסורים.(אולי נהניתי?) אבל חטאתי- ידעתי שזה אסור ובכל זאת המשכתי מתוך ידיעה ברורה שאני חוטאת! בת חמש הייתי והבנתי הכל. לא הייתי טיפשה בכלל. ידעתי טוב מאוד היכן אני נמצאת. ובכל זאת עשיתי את זה! למחרת הייתי הולכת ללמוד בכיתה עם כל הילדים בכיתה א`(עליתי בין הקטנים כי הייתי בשלה לפי אבחון)ועושה את עצמי שוב ילדה למרות שכבר מזמן הפכתי לאישה. מצחיק נכון? טוב- אני לא יודעת למה בחרתי לשתף אתכם בזה. איזה ג`וק של שיגעון קפץ עליי היום. אתם חייבים לסלוח לי אני לא סולחת לעצמי. בחיים! יש לי קצה של נחמה? אני מסרבת לחשוף לפסיכולוג/ית כי פוחדת שזה ירחם עליי בפנים- אני בעלת כוח וביטחון! באינטרנט יותר קל לי משום שזה כזה רחוק ממני. מה פתאום שמיהו זר (ועוד גבר)יראה אותי כחלשה?!?!? היה מת!!ויש לי גם שכל ותמיד היה לי. מה פתאום שמישהו יראה אותי כטפשה וכקלת דעת?! אני חייבת להבהיר לכם- אני לא!!!! אז מה עושים כדי למחוק את הזיכרון המיותר, את הפסולת הזו מחיי המאושרים בהווה?!? יאללה ביי חייבת להתחפף לפני שאני חושפת עוד שטויות על חיי.. **סליחה על הבוטות שבדבריי ועל המילים הלא יפות- אם תכירו אותי במציאות לא תאמינו שאני בכלל מסוגלת לומר את המילה הלא יפה שמתחילה ב-ז`. אל תקללו אותי בבקשה! למרות שמגיע לי.

טריגר = אזהרה למשתתפות הפורום על האפשרות שבהודעה יש נושא שעלול לעורר את הטראומה . כאשר אנו רושמות טריגר בתוכן ההודעה אנו מאפשרות למשתתפי הפורום להכין עצמן לתוכן שעלול לפגוע בהן . זה הרבה יותר מורכב. ועצם העובדה שאת כל כך מסתירה את זה, ומבוהלת מהאפשרות שמישהו ידע מזה, התחושה הקשה שמלווה אותך בהתיחסות לעניין, מראה על כך שאת לא ממש ברורה לעצמך ביחס לעניין - ואין מצב להעלים את הזיכרון . את צריכה לבדוק עם עצמך אם מתאים לך לפתוח ולהתמודד , לקבל עזרה ולהתחיל לחיות בשלום עם העניין - ולהבין שאם מישהו היה ז' בעניין הזה - זה האדם הבוגר שגרם לפעוטה בת 5 להאמין שמה שהיא עושה זה טוב ויפה ואין קשר לכך שאהבת או נהנהת. מקווה שתמצאי את התשובות - בהצלחה.

לפורום שלנו.... אין צורך להתנצל וגם לא לחשוש לשתף אף אחד לא מקלל כאן...בטח על מה שאת משתפת.... אנחנו כאן לא שופטים, לא מעברים ביקורת, וגם לא מרחמים....לכל אחת כאן סיפור כואב וקשה משלה... ואנחנו כאן להיות ולתמוך אחת בשניה. מקווה שתמצאי את מקומך ותצרפי אליינו צר לי לשמוע את סיפורך...מבלבל וכואב... קשה מהסיפור שאת מספר לסיק מסקנות לכן אומר כיצד נראים הדברים ...והכל בסימן שאלה...כי רק לך התשובות!! לא שמעתי על אבא שלך.... אבל שמעתי בין השורות על חסך?? בחרת גבר בוגר ממך שמטפל בך כאבא... חפשת חום ואהבה אצל חבר של אימך שניצל זאת ונתן לך להאמין שאת האשמה...הממזרה והמפתה.... וזו טעות גדולה ...ילדה בת 5 תיהיה הבוגרת שתיהיה לא מפתה גבר ליחסי מין!!! ילדה בת 5 זקוקה לחום ואהבה..למגע של יד אוהבת מלטפת ומנחמת. גבר - חבר של אמא- אבא או כל דמות מבוגרת מקיימת יחסים עם אישה בוגרת...באותה רמת גיל!!! ואם יש בילבול....על הגבר- האבא - החבר לעזור לילדה לכוון ולשמור עליה ולא לנצל את החסך והכמיה לאהבה. וזה מה שקרה בעצם...חבר של אימך ניצל אותך!!! ניצל כנראה גם את אימך....את התמימות והאמון שנתנה בו כהשאירה אותך איתו.... צר לי על כך צר לי שאת מרגישה אשמה שלא לך... שאת כועסת על עצמך אני בטוחה שאת בחורה חזקה....ולשתף זו לא חולשה.... אני חושבת שיש מקום לשתף בפגיעה שלך את המטפל, ואם את לא חשה בטוחה עימו...נסי לבדוק אפשרויות לטיפול אצל מומחית בתחום! כאן בשבילך אידה