פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

כל פעם שאני מקשיבה למילים של השיר הזה שכל כך אהבת לשמוע ליבי נצבט שהמחלה הארורה הזאת קטפה אותך, והיית רק בן שש התמונה הזאת של הלילה שבו אנחנו מלווים אותך למנוחת עולמים ועל רגבי העפר הטריים הניחו את הכלב צעצוע שאהבת והכובע לא יוצאת לי מהראש ארים ראשי שי גבסו הולך אני כעת במשעול ההווה כילד ההולך לו לאיבוד כפות ידי הן מושטות מבקשות את העזרה להמשיך איתך את המסע ובצדדים הפרחים כאילו איבדו את זהותם מחפשים עוד קרן אור שתעזור עוד לגימה קטנה של מים ממעייני החוכמה תביא להם את התקווה ארים ראשי, אשא עיני אל ההרים במרחקים וקולי ישמע כזעקה, כתפילת האדם וליבי יקרא מאין יבוא עזרי עובר אני כעת בין נופים חדשים הצעדים הם נעשים כה איטיים מה יש שם שאין פה שאל אותי עובר מה בלב אתה שומר קשיש העיר כשעל גבו מונח כל עברו מביט סביב ומחפש את עולמו כשהווה כל כך קשה לא אומר דבר, ארים ראשי אל המחר ארים ראשי, אשא עיני אל ההרים במרחקים וקולי ישמע כזעקה, כתפילת האדם וליבי יקרא מאין יבוא עזרי מחבקת אותך ילד יקר, אתה חסר לכולנו כל כך.

גל יקרה כאב האובדן לווית אותו במשך שנים... עד לסוף המר והינה כבר עברה שנה??? קשה מאוד כואב איתך אידה

כודם תודה לך דימעה יקרה,את ממש עזרת לי אתמול.... אני ממש ממש מודה לך. היה לי יום ולילה לא קלים,אני מדברת אם העו"ס שלי ועדיין המצב לא ממש זז. אני שונאת אותו,אני שונאת את החיה הזאת אני שונאת תאת זה שאמא שלי זרקה אותי מהרחם שלה לעולם כזה ואני צריכה להיתמודד איתו לבד,היא לקחה אם המוות שלה אותי יחד איתה,היא הישהירה אותי בידי מפלצת................. אני מרגישה כל כך רע....

קודם כל אין בעד מה...אני כאן... ובקשר למה שכתבת...אני מאוד מזדהה כי באתי ממקום דומה מאוד...תחזיקי מעמד..תאמיני שיש אור בעולם... שבת שלום דמעה

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1006616&passok=yes

לא מצליחה להכנס.... מה שלומך בובה יקרה? אך את בימים אלו? מתארת לעצמי שלא קל! מחזקת אידה

סתם פשוט כואב. ואין הרבה מה לאמר ואין עוד מה להוסיף כאב הפרידה מהמטפלת גדול ואין לי כוחות להתמודד מול זה שוב. המציאות דופקת חזק בחלון והסיוט הזה לא נגמר חתכתי. 6 תפרים. כי לא מסוגלת מתמוטטת.. ואין עוד מה לאמר.

אני כאן לא כאן - כותבת בבלוג שלי אבל בעיקר לא אומרת כלום גם הלימודים נראה לי הולכים פייפן נכנסתי לשלב בטיפול שממש לא מאפשר לי לעשות שום דבר אחר ברצינות והאמת היא שהגעתי למסקנה בעקבות התהליך, שזה הדבר הכי חשוב ומשמעותי בחיי כרגע ואולי בכלל מאז שהשתבללתי בעקבות התקיפה. ושאני חייבת את זה לעצמי, וחייבת להתמסר לזה עד הסוף, ושאם בגלל זה אני תקועה עם פיתוח הקריירה ובן השאר הלימודים זה בסדר. הגוף שלי חווה מחדש ע"י סיוטים כבר תקופה, אחרי שהחלטתי להביא את הסיוט לחדר הטיפולים זה רק גבר ובשלב הבא הגוף התחיל להגיב קשה ,עד כדי תפיסה של שרירים ברמות וכאב שלא יתוארו - לוקחת כדורים לדלקת שהתפתחה בשריר וכן להרגעה ולאט לאט מחזירה לעצמי את הגוף שלי ואת עצמי שקפאה אז ...לא קל , ימים של בכי ורגישות על, אבל אתמול הרגשתי שמשהו ממש משמעותי מתחיל לקרות - הסיוטים לא עזבו והטיפול היה התפרקות טוטאלית אבל אני מתחילה להרגיש, להזכר , ומאמינה שזה מוביל אותי למקום טוב, שאחרי כל התהליך אהיה אדם חדש, וחופשי. ושכל המעצורים שתקעו את חיי ישתחררו וכך גם הקריירה שכרגע תקועה תזרום הרבה יותר חלק. ובעזרת ה', המטפל, ואני (ואתן יקרות כמובן). אתחיל סוףכל סוף לחיות את החיים המיועדים לי. סליחה על הנאום הארוך על הבוקר - הרגשתי שאני יכולה סוף כל סוף קצת לשתף - עד עכשיו הייתי די בהלם מכל מה שעובר עלי, ופתאום הבוקר הרגשתי שהגיעה הזמן. תודה יקרות ומקסימות שאתן כאן. יום טוב לכלכן.

כל התהליך הזה שאת עוברת עכשיו, הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול. אני בטוחה שאני לא מחדשת לך כלום.... אבל הנה כבר מתחיל להתבהר, ויהיה יותר בהיר עם הזמן, אני בטוחה.... אני? בריצות וסידורים שלא נגמרים, בעקבות המעבר לבית החדש, ושני בני עשרה שמטריפים אותי עם המריבות שלהם...

ששלחתי הבוקר לא עברה.... אז מנסה לשחזר - קודם כל תודה - איזה כיף שאת מצליחה להכנס ובטוחה שאחרי שתתארגני והכל יהיה מסודר גם הנפש פנימה תרגע וגם המקסימים השובבים שלך ירגישו שאפשר לנוח. כל הבלגן הזה עוד מעט יסתדר - כבר רשמתי לפני כמה ימים - קוללולו.... על שנכנסת סוף כל סוף לבית - מאוד שמחה בשבילך שהדברים מסתדרים לך.

בשבילך, במקום המילים: http://cel.walla.co.il/vhosts/walla/previews/web/9924.gif http://www.gilposters.co.il/gilposters1/gilposters1_files/R-0404M08539.jpg http://artfiles.art.com/images/-/Salvador-Dali/Rose-Medidative-c1958-Print-C10048825.jpeg

וואייייייייייייי איך אני זקוקה לזה, תודה יקרה. המון המון תודה.

ליז יקרה... מתארת לי כמה התהליך קשה ומתיש.. אבל אני רוצה לומר לך שאני פשוט גאה בך!! על העבודה הקשה שאת עושה ועל איך שאת מקבלת את התהליך, זה בכלל לא מובן מאליו!!!!! והפרשנות שאת נותנת לכל העניין מאוד ריגשה אותי..כי היא מראה על האדם האופטימי והמיוחד שאת... בהחלט יהיה לך טוב בקרוב... ואז הכל ילך חלק יותר.... ואנחנו תמיד כאן אם תרצי לשתף ולקבל קצת חיבוקים... (((((איתך)))))

בנתיים יותר קשה ו.. פתאום הבן זוג מתחיל להבין מה הוא הפסיד כל השנים ועם כל הצהרת הכוונות שלו ,והטוב, הסבלנות, והסובלנות פתאום התעורר איזה כעס שאני מבינה שזה די טבעי אבל מזה לא במקום. על שחיכיתי כל השנים (מי חיכה? הייתי בהדחקה טוטאלית, לכי תסבירי) ועל זה שכאלו אין התקדמות ו"שזה לא ישתנה" ועל התובנה שחיי הזוגיות שלנו לא היו החיים שהיו יכולים להיות לנו.. אוףףףףףףףףףףףףףףף קשה , אבל מאמינה שזה משבר , גם לו לא קל , ונתגבר. תודה כנפיים - שמחתי לקרא אותך, והחיבוק נפלא לי.

אני לא מוצאת זמן בימים האחרונים לכתוב או להגיב לו"ז עמוס.... אבל אני כאן בסביבה.... שיהיה לכן המשך שבוע נעים ורגוע שחף

לו"ז עמוס זה טוב... אני חושבת :-) בוקר טוב יקרה והמשך יום נפלאלך

גם לך יום נעים, ופחות עמוס.... העיקר שאת כאן.

אני ממש מבולבלת ולא מצליחה להבין,מישהו....

יש חדש תחת השמש? מזמן לא שמענו ממך..... בקשר לשאלה שלך, אני חושבת שתתקשרי ותסבירי שכתבת בפורום ומה כתבו לך בתגובה מצוות האתר אולי אפילו תקריאי את התגובה שלהם

אני לא ממש בסדר,ההיתי אצל הרופא וקיבלתי בסורות רעות,אני לא ממש רוצה לפרט כאן,אני מרגישה רע ולא יודעת כבר מה לעשות,מיותר לציין שאני מיואשת ולא מצליחה להחזיק מאמד אני לא יודעת איך להיתמודד אם מה שהרופא אמרה לי,אני מרגישה רע ומזואמת אני רק רוצה שהוא יפסיק.... אני לא יודעת אם יש לי כבר קוחות להיתקשר....

מקום העבודה שלי הנוכחי הולך ודועך זה רק עניין של זמן עד שיפטרו אותנו האוירה מאוד לא נעימה שם בינתיים מחזיקה בכח עד שיגידו לי ללכת זה הרגע באמת לעשות שינוי בתחום העבודה תחום של הדרכה, משהו עם משכורת קבועה, לא נדנדה של מרכיב אחד שתלוי בשני ,יודעת שאני טובה ומסוגלת לעמוד מול קבוצת אנשים ילדים ולהוביל אותם להעשיר אותם לאתגר אותם שלחתי קורות חיים שלי להרבה מקומות עבודה בתחום ההדרכה עכשיו אני מרגישה שעדיין אני צריכה לעמוד ברף מסוים כי היום להתקבל במקומות מסוימים בהדרכה זה לא קל למדתי כמה פרופילים של כמה מקומות תעסוקה ותאמת מרגישה שאולי אני קופצת גבוה מידי זה מאתגר זה מושך אותי אבל הפחד שלי זה שאולי אני לא מתאימה להדרכות של היום אני אתן דוגמא היום הדרכות מאוד ממוקדות בנושא מסוים כמו מדע משפטים קומיקס וכדומה היום זה לא מה שהיה פעם ואולי אני כבר לא בשלב הזה של הסולם וגם בעיה נוספת שאולי תהווה לי מיכשול זה השינים השבורות שאני לא מצליחה להביא את עצמי לשבת על הכיסא של רופא השינים ולטפל בהן ואני יודעת שאני צריכה אבל בין הרצון למעשה יש פער עצום אני יודעת שאני לא רוצה יותר לעבוד בעבודה של שכר מינמום אני רוצה באמת להתקדם לעשות את מה שאני אוהבת אני בדילמה לא יודעת מה לעשות אבל לא קופאת על שמריי שולחת קורות חיים לכל הכיוונים ההדרכות שעשיתי במקום עבודתי הנוכחי והתגובות החיוביות הראו לי שאני מסוגלת אבל חוסר הערכה העצמית והפחד להכשל או להתאכזב מתנגש וגורם לי לרצות להיות ראש קטן שלא מצפים ממני או מעצמי יותר מידי מה אתם אומרים ?

היי גלגלוש תגידי , אם תעזבי כעת ישלמו לך את הפיצויים שמגיעים לך בעזיבה ? כי אם לא , אז לדעתי עדיף שתחכי עוד כצת כדי לקבל פיצויים , ובנתיים את יכולה להתעדכן בנושא של ההדרכות , כמו שאמרת , שישנם נושאים ממוקדים וזה לא מה שהיה פעם , אני משערת שכמו בכל מקום עבודה כל הזמן ישנם שינויים שמתקדמים עם הזמן , וזו אולי יכולה להיות בשבילך הזדמנות טובה להתעדכן במה שהתחדש ,ואם באמת מקום העבודה עומד להיסגר או שעומדים לפטר עובדים , למה שלא יפטרו אותך , גם אם לא תשיגי עבודה מידי , תוכלי עם מכתב הפיטורין ללכת ללשכת העבודה ולחתום ובנתיים יכנסו לך כמה שקלים , לגבי השיניים השבורות , זה באמת כל כך נוראי אייך שהן נראות או שזו רק הרגשה רעה שלך , כי אם לא היית מספיק ייצוגית נראה לי שגם במקום העבודה הנוכחי שלך לא היו שולחים אותך להדריך סיורים או שאני טועה ??? ואם במקום העבודה הנוכחי שלך את קיבלת תגובות חיוביות , זה אומר שאת בהחלט מסוגלת , אני חושבת שמה שמפריע לך אולי זה שאת צריכה לעבור למקום חדש , וזה עושה לך פרפרים בבטן , כי זה אומר להתרגל לאנשים חדשים , לצורת עבודה חדשה , לבוסים חדשים , להוכיח את עצמך מההתחלה ולהשקיע המון אנרגיות שאולי כרגע את מרגישה שלא נמצאות שם , בדרך כלל מרגישים כך כשחושבים על עזיבה , הכל פתאום נראה קשה ומאיים ואולי אפילו בלתי אפשרי לכן את מרגישה חוסר הערכה עצמית ופחד , שעדיף להיות ראש קטן במקום עבודה לא טוב מאשר לנסות משהו חדש ונמרץ יותר , תאמיני בעצמך בכל מקרה !!!!!!! חיבוק לחיזוק מתוקה חטולה

ולא ישלמו לי פיצווים אם אני אתפטר ויתרה מזאת הם גורמים לנו להתפטר לבד כי מקצצים לנו את הכנפים מכל הכיוונים הם רוצים לייאש אותנו כדי שלא יצטרכו לשלם ואני מנסה להאחז חזק עד שיפטרו גם לדמי אבטלה אחר כך וגם לסכום הפיצווים אני עובדת שם כבר שלוש שנים וקצת ולגבי השיינים שלא נדבר על זה שאני סובלת מכאבים כבר כמעט בכל השינים ונשברה לי חצי שן מזמן קדמית וחסרות לי שינים בצד אני נראית מכשפה רק חסר לי מטאטא ואני קומפלט לתואר הזה ואני לא עוסקת בהדרכת טיולים בשלב הזה כי אני צריכה לחדש תו תקן עשיתי הדרכות שיוק לחדשים שבאו ותמיד חששתי שלא יצחקו עלי עם המראה של השינים בינתיים לא קיבלתי תשובה משום מקום ששלחתי לך קורות חיים זה אפילו לא הגיע לשלב של להתקשר ולזמן אותי ונכון מפחיד אותי מקום חדש ואנשים חדשים והרגלים אחרים ואני לא יודעת אם במקום החדש שזה יותר אחריות להגיע לעבודה כי זה ילדים אם אני אעמוד בזה כי קשה לי לצאת מהבית אני ממש צריכה לגרור את עצמי בכח לעבודה אז לא יודעת מה אני רוצה כבר ולאן אני הולכת אם בכלל ואני דיי מיואשת מעצמי ומהמצב ולא מצליחה לצאת מהבור שכריתי לעצמי האופטימיות הזעירה הפכה לפסימיות לא מאמינה שאני כבר מסוגלת לעשות את השינוי פוחדת מהעתיד מאוד פוחדת מהרגע הזה שלא תהיה לי עבודה גם ככה אני שורדת אפילו לא חיה ולהאמין בעצמי כנראה שאני אבודה כבר

את יודעת, אני מאוד מכירה את התחושה.. את החשש הזה שמשתק אותנו ומונע מאיתנו להתקדם.. ובגלל זה אני תקועה יותר משנה בעבודה שאני ממש לא אוהבת, לא מרוויחה בה מספיק וגם לא טובה בה לטעמי (למרות שהמנהלים שלי מאוד סומכים עליי וחושבים שאני מצוינת ואף הציעו לי ניהול... לא יודעת מאיפה הם קיבלו רושם כל כך מוטעה... חחח ;) הנקודה היא שעכשיו אני מתה לעזוב אבל מפחדת מההתחלה במקום חדש, למרות שזה יהיה רק לתקופה קצרה... אבל החלטתי שזהו, לא טוב לי שם ואני אפילו לא עושה משכורת כמו שצריך אז אין שום סיבה להישאר שם... וביקשתי מהמנהלת שלי שתפטר אותי... בקיצור, מה שאני רוצה לומר לך זה שאי אפשר לתת לפחדים שלנו לנהל את החיים שלנו.. התפקיד של הפחד הוא לדחוף אותנו קדימה ולגרום לנו לזוז ולהתקדם. בעצם זהו רגש בעל חשיבות רבה ותקפיד חשוב מאוד.. זה רגש טוב, כל עוד לא נותנים לו להשתלט לנו על החיים.. שימי לב גם לזה: כשהופכים את האותיות מקבלים את המילה דחף.. נחמד לא? אז תנסי לקבל את הפחדים הללו ולקחת אותם למקומות טובים יותר... עשי רק מה שאת אוהבת ומאמינה בו... שיהיה בהצלחה... ואם יבוא לך, נשמח לעידכונים בנושא...

אני פוחדת אבל שלחתי קורות חיים להרבה מקומת עבודה בהדרכה בינתיים אפילו לא התקשרו לזמן אותי לראיון אבל אני ממשיכה לשלוח כל פעם שאני רןאה משהו רלוונטי החשש שלי גם מהראיון עצמו עם המראה של השינים שלי לא יודעת כמה זה יכול להשפיע על תהליך הבחירה שלהם כי עם הקורות חיים האלה התקבלתי למקומות עבודה בעבר אהבתי את המילה פחד בהיפוכה דחף ואני אעדכן ותודה לך שוב

אני מרגישה שיש רוח חדשה שנושבת אצלך לדעתי לכי בכל העוצמה.... טפלי בעצמך....אל תוותרי.... תרגישי טוב עם עצמך ואל תחששי.... לשניים תפקיד חשוב ולך מגיע להרגיש אחרת וטוב יותר כלפי עצמך! הדרכות... יש לך כישרונות רבים יצרתיות , הומר , יכולת לעמוד ולדבר מול קהל ...לרתק.... לכי על זה... אל תחששי מהקדמה... זה כמו לפחד ממחשב....ומה זה מחשב בכלל? אי אפשר ללמוד? זה מסובך? בטח שאפשר!! כמו כל דבר אפשר ללמוד ולהתעדכן!!! ולך יש את כל היכולות והכשרון להצמוח ולהצליח עלי על גל!!! וצאי לדרך צלחה!!! אידה

והפיטורים בדרך והשחיקה והמקום הלא יציב נתן לי את ההנעה לכיוון מרגישה שאני לא מנצלת באמת את מה שאני יכולה להיות אז עם החששות והרצון להיות ראש קטן אני פועלת לכיוון, הרגש משתולל ומתנגד אבל הראש והחשיבה רציונלים וגרמת לי להסמיק שכתבת על היכולות והכישרון

ואיתו מתעורר הפחד...לא רוצה שיבוא הלילה...מפחדתתתת...... בא לי למות...על אמת... דמעה

לגרש את הפחדים, מחבקת שלא תרגישי לבד http://www.expoze.co.il/galleries/6/images/320.JPG http://community.msn.co.il/Include/FCKeditor/filemanager/get_picture.asp?tPictureName=1014792_144.jpg&p=234675

דמעה יקרה איך עבר הלילה ? בסוף הלילה כל העצב יגמר בסוף הלילה לא תרצי לבכות יותר בסוף הלילה לא תהיי כואבת בסוף הלילה כבר לא יכאב יותר שיהיה לך אחלה יום מתוקה , ומקווה שהפחד יעבור מהר חטולה

אור יום.... מה שלומך? אך הלילות? צריך למצוא משהו שיחזיר לך את הבטחון משהו שיחזק????!!!! שולחת חיבוק מחזק ללילות שלווים יותר ללא פחד אידה

לפני כמה זמן עברתי חוויה לא נעימה. אני מרגישה שזה משפיע עליי. ביכולת לישון, בחשק לכל דבר בעצם. אני לא יכולה להרשות לעצמי שום טיפול בכדי להתמודד עם הדבר, למרות שזה הורס אותי. איך ממשיכים מכאן, בלי להתייאש?

תנסילפנות ל-1202 יש להן טיפולים מסובסדים וגם טיפולים בחינם, העזרה ניתנת לפי כל מקרה לגופו

הדבר הכי חשוב.... אל תשארי לבד מצאי אדם קרוב שאת יכולה לשתף ולספר במה שעברת... לדבר על הרגשות והתמודדות שלך... טיפול מאוד ממולץ , את כאמור יכולה לפנות למרכז סיוע והם יפנו אותך למקום מתאים. אם תזדקקי לעזרה את יכולה לפנות גם אליי במייל.. אשמח לעזור. את מוזמנת להשאר איתנו לשתף יותר במה שמתאים. בהצלחה אידה

מצטערת שלא יכולתי להגיב לכולן , היום הוציאו אותי מהבית לבדיקות בבית החולים שוב כי בפעם הקודמת היו חסרים לי צילומים ( מאוד פוטוגניים -ואל תקנאו בי ) של הרגל השבורה שלי , אל תשאלו באיזה" תנוחות " צילמו כי ,,,,,,,,לא נעים חחחחחחחחח, סתם סתםםםםם , האמת שהיה לא נעים כי הרנטגנאית ההבלה דחפה את הבוהן שלה לתוך העקב אכילס המנותח שלי ואני כמעט הורדתי לה את הצלמניה על הראש ,בגללה סבלתי כאבי תופת נוספים , רק אחרי שראתה מה שצילמה אמרה לי , אוייי , באמת סליחה , לא ידעתי ש,,,,,,,,,,האמת שגם אני לא ידעתי את כל האמת עד שראיתי את הצילומים ,עצם השוק שלי נשברה פשוט לשניים בצורה ספירלית לאורך כל העצם , חוץ מהקרסול שלא נשאר ממנו כמעט כלום , והיום הרופא אמר שלאחר -4- שבועות העצם אפילו לא התחילה להתחבר ,לא מתאחה , וזה בגלל הסוכרת , אתן מבינות ???? -4- שבועות אני רובצת במיטה , עוד מעט אטיל ביצים ויבקעו מהן אפרוחים והעצם שלי,,,,,,,,,כלום , עקשנית יותר ממני , אז בעוד חודש שוב ביקור בביה"ח , ועד אז יש לי עוד חדש לרבוץ על הביצים , סליחה על המיטה ולהמשיך הלאה , טוב לפחות שיש לי מה לעשות במשך כל היום , פיזיאוטרפיה לארוחת בוקר , לארוחת צהרים ולאחר ארוחת ערב ,טלויזיה כמעט אני לא רואה כי עדיין לא פתרתי את בעית הראיה , עדיין קשה לי לקרא ובכלל לכתוב , אבל לא נורא כי גם ככה אין לי למי לכתוב , ודווקא הסוכרת שלי התייצבה לי יפה מאוד , מ-365 (כמו ימות השנה ) ירד לי ל-130-120 , תודה בנות על התגובות שלכן מהפעם הקודמת שנכנסתי ועל מה שכתבתן כאן בעמוד הזה ,יש לי המון כאבים וגם בגלל מצב הראיה הלקויה שלי קשה לי להכנס , בכל מקרה תדעו שאני מאוד מתגעגעת אליכן , אל כולכן בלי יוצאת מהכלל , מחבקת המון מכל הלב אח אי אי חטולה

סוף סוף נכנסנו לבית החדש בסוף השבוע. כן, בית שלנו ל ע ו ל מ י םםםםםםםםםםם.............. לא עוברים יותר דירות, איזה כייף. אבל עדיין מלא בלאגן... משתדלת לתמרן בין העבודה לנקיונות, להתארגנות עם ההסעות לבתי הספר והגנים.. אבל עם הקלה גדולה בלב... היום היה יום מצחיק במיוחד, רוסים התקינו לי את הכבלים, אתיופי סידר את הגז, והערבים בשיפוצים אחרונים של הבית... ממש מיזוג גלויות אצלי בבית...חחחחחחחחחח... ואני מהפחד שלי להיות מוקפת בכמה גברים אצלי בבית, מתחילה לדבר איתם בשפתם. מעט רוסית.... הרבה ערבית..... ומילה אחת באמהרית, (תודה, למי שחייב לדעת....) מקווה שעכשיו יהיה יותר זמן לבקר כאן. חתולילה, החלמה מהירה נשמתי..... ימים קשים שעוד מעט יחלפו, אמן!!! אין כאב גדול יותר מכאב של עצם שבורה... תשתדלי לשמור על מצב רוח טוב, זה יעזור לך לעבור את הימים הלא נעימים הללו... ואידה התגעגעתי המון.... מקווה שתחזרי בקרוב, ולתמיד...

בשורות נפלאות הרבה ברכה ואושר בביית החדש! את בהחלט גיבורה כל הכבוד לך ובטח שאחזור לתמיד... אידה

מזל טוב והמון אושר יקירה סוף סוף בית משלך איזו בשורה נהדרת מאחלת לך ולילדים שמעכשיו הכל ילך רק בטוב והבלגן , אני סומכת עלייך שהכל יבוא על מקומו בזמן שמתאים לך גם זה חלק בלתי נפרד מהכייף של לעבור דירה רק נחת מעכשיו , בפקודה !!!! חטולה

שיהיה בשעה טובה איזה יופי המון בהצלחה ושזה יהיה פתח להתחלות חדשות http://words4u.org/nis332.htm

את חסרה.... ועצוב כל כך לשמוע מה שאת עוברת עם הרגל.... והראיה...זה נשמע ממש מתסכל... יש ספרים מוקלטים...זה פשוט יכול להיות פתרון נחמד....תחשבי על כך... יפה יפה וכל הכבוד על התייצבות הסוכר....אוו....זה לא קל עוד כשנמצאים במיטה כל הזמן.... מה שכן...אהבתי את האפרוחים.... הרבה בריאות החלמה מהירה אנחנו כאן מחכים לך אידה

משתדלת לשמור על קור רוח ומצב רוח כי אני מאמינה שזה רק מצב זמני לגבי הספרים המוקלטים צריך להרשם לאגודה לעיוור כדי לקבל קלטות שמע הסוכר מתייצב לי גם בזכות הכדורים שאני מקבלת , אבל לגמרי ברור לי שאני היא זו שמחליטה מה כן ומה לא להכניס לתוך הפה ,וגם אני לומדת אייך לנטרל שיחות מזיקות מאנשים מזיקים ,והאפרוחים ,,,,,,,,הנה שניים מהם בקעו , את שומעת פוייי פויי פויי , פויי פויי פויי , הם פשוט מתרוצצים לי בין הרגליים חחחחחחח, לא לקחת ללב , הכל יהיה עוד טוב , רק צריך המונהמון סבלנות ואני לא ממהרת לשום מקום , יומטוב גמלך אידה יקרה חתולה

העיקר את שומרת על הומור - מחבקת המון המון בריאות

כמו שכתבתי לאידה , חייבת לנסות לשמור על הומור אם לא ,,,,,,,,,,,,מה יהיה איתי חתולה

קודם כל מאחלת לך שכבר תרגישי טוב...ורוצה להגיד כל הכבוד על הערכים של הסוכר...הלוואי עלי!! בטוחה שדרושה המון סבלנות לתהליך הריפוי שאת עוברת...איך את מעבירה את הימים? שולחת לך חיבוק ענקי ואנרגיות טובות של אור וריפוי דמעה

כן , אני באמת עושה המון מאמצים ,ואל תשכחי שאני גם מקבלת כדורים אז למרות שהם לא ממש מורידים המון מהערכים , אני די עסוקה בלחשב את מה שנכנס לפה ,, וחוצמזה מה עוד אני עושה חוץ מפיזיאוטרפיה ?האמת שלא משעמם , יש לי די מבקרים שמעבירים לי את הזמן בבקרים ובצהרים כבר בעלי מגיע והבן הצעיר שלי אז כבר יותר קל ונחמד , תודה לך מקסימה על החיבוק הענקי , בחזרה אלייך , ועל האנרגיות הטובות של אור וריפוי , זה כבר עושה לי טוב יותר , שיהיה לך בהצלחה בהכל חטולה

מה אני אגיד לך בלאגן שלם איתך אין לך מה לעשות תגידי? מאחלת לך החלמה מהירה ושכל הדברים יסתדרו במקומם את וחוש ההומור חברים טובים וטוב שכך מה נשאר אם לא לצחוק על עצמנו אה מחבקת אותך שמרי עלייך חזק

קצת חדשות טובות בבית הזה?? http://www.tapuz.co.il/blog/UserBlog.asp?folderName=whitewingsR&EntryId=1002247&passok=yes :) שבוע מקסים שיהיה!

הגבתי לך בבלוג... ואני בנתיים רק רועדת לפני ראיון הקבלה....

ראיתי את התגובה שלך.. את מקסימה! ואת יודעת מה זה אומר??...... שנהיה קצת יותר קרובות... :) ואני סומכת עלייך... בטוחה שתעברי אותו בקלות... בהצלחה שיהיה!

היי כנפיים חדשות טובות תמיד מתקבלות בברכה , אז שיהיה לך בהצלחה משימה לא קלה לטפח בני נוער אך כשיש רצון עז כמו שלך לא רואה מי יעמוד בדרכך, כל הכבוד לך !!!! חיבוק גדול חתולה

תגידי זו את הגבת בבלוג?

לקורא ולהתמוגג.... איזה כייף אני מתרגשת.... מאחלת לך כך.... שכל החלומות יתגשמו.... אחד אחרי השני... עלי והצליחי תגשימי את עצמך הרבה סיפוק בהצלחה יקרה אידה

תודה :) תגידי, שמעת שריטה מגיעה בימים אלו ממש לסיבוב הופעות קצרצר בארה"ב?

וחלומות באמת מתגשמים מאחלת לך המון בהצלחה וכל הכבוד

גם כן

יש לי פחד עצום מג'וקים...פחד כזה משתק ללא פרופורציות בכלל...אתמול סמוך לחצות איכשהו נכנס אלי הביתה אחד כזה מעוףף..פתאום ראיתי אותי יושב לו על הוילון בסלון..חשבתי שאני עומדת להתעלף...התחלתי לרעוד...קראתי לבת שלי ועלינו לשכן והוא ירד לדירה שלנו וריסס בכל החדרים אבל הג'וק נעלם...ואז ישבתי על כיסא בסלון וחיכיתי...ואחרי שעה הוא הופיע שוב אז שוב קראתי לשכן (מסכן) והוא שוב בא והפעם הרג את הג'וק...אבל אני כבר לא הצלחתי להרגע..הייתי ערה כל הלילה...רעדתי...בכיתי..ודיייייייי....כבר לא יכולה לחיות ככה עם הפחד הזה.זה כאילו יש בי בור ללא תחתית של פחדים וברגע שאני מתחברת לשם הכל נעשה שחור וחסר תקוה.במשך כך הלילה חשבתי מחשבות מפחידות..חזר זיכרון נוסף...קשה...נזכרתי גם פתאום בחבר מלפני המון שנים ועל מה שהוא עשה לי אחרי שכבר הרבה זמן אני לא חושבת על זה..והיה קשה....ואני לא רוצה שיהיה שוב לילה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ו !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!:((((((((((((((((((((( דמעה מפוחדת

דמעה יקרה רוצה לומר לך שאת לא יחידה בפחדים שלך מהמעופפים המגעילים האלה כל הילדות שלי סבלתי מהם , עד היום אני פשוט שונאת אותם הכי הרבה בעולם, איזה מזל יש לך עם שכן כזה נחמד שבא לעזור ,אולי תעשי ריסוס כללי בכל הבית ? זה עוזר מאוד באמת , מתוך נסיון , וחוץ מזה שמחתי לקרא לגבי העבודה , מחזיקה לך אצבעות המון המון כדי שהכל יצליח לך , את כזו מקסימה ואני בטוחה שגם שם בירושלים הם יבינו את זה מהר מאוד , ומזל טוב לך יקירה ליום ההולדת שלך למרות שהברכה באיחור מאחלת לך כל הטוב שבעולם כי מגיע לך !!!!! חיבוק ענק חתולה (בלי מגפיים )

אוףףףףףףףףף זה נשמע באמת בלתי אפשרי... למה יש אצלכם גוקים? אולי הערייה צריכה לרסס בעצים.... אבל זה לא רק זה... הפחד הזה צריך להיות מטופל... בטח כבר חשבת על EMDR? ו..... מה יכול להרגיע? משהו שיגן? שיתן לך בטחון...? מצטערת לשמוע על עוד זכרונות שעולים... לא קל להתמודד עם הכל יחד.. מאחלת לילות רגועים שקט שלוה איתך אידה

אוףףףףףףףףף זה נשמע באמת בלתי אפשרי... למה יש אצלכם גוקים? אולי הערייה צריכה לרסס בעצים.... אבל זה לא רק זה... הפחד הזה צריך להיות מטופל... בטח כבר חשבת על EMDR? ו..... מה יכול להרגיע? משהו שיגן? שיתן לך בטחון...? מצטערת לשמוע על עוד זכרונות שעולים... לא קל להתמודד עם הכל יחד.. מאחלת לילות רגועים שקט שלוה איתך אידה

ונשארו לי רק 5 שעות לישון :( מוטרדת, לא רגועה..... הראש עובד שעות נוספות והשינה ממני והלאה.....

חייבת לישון לפחות כמה שעות לפני העבודה לילה טוב

מצטערת לשמוע... נסי לאמץ דיסק להרגעה- הרפיה.... כך כשאת מוטרדת תוכלי להקשיב ולהסיח את מחשבותיייך להרגע... לילה טוב מקווה שאת ישנה עכשיו אידה

שחפיתוששששששש מקווה שהצלחת בכל זאת לישון משהו........ את לחוצה וחושבת על דברים טובים שעומדים בפתח אני שמחה בשבילך ,מאמינה בך שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר הגיע הזמן שדברים טובים יקרו גם לך מחזיקה לך אצבעות מקסימה חיבוק ענק חתולה

מחבר: אפרת תאריך: 1.6.2007 שעה: 10:33 היי אני בת 24 נשואה לומדת שירותי אנוש שנה שנייהעושה סטאז בסניף אנוש סיימתי את הפרויקט שלי ועכשיו עד סוף השנה האקדמיצת אמורה להיות עם המשוקמים ולשוחח איתם לתת הרגשה טובה וכו....כל שבוע אני הולכת לסטאז כל פעם 3 שעות.והתיידדתי עם אחת הבחורות שמ,אני בחורה דתייה עם לבוש דתי ואף פעם לא התייחסו אליי במיוחד המשוקמים הגברים חוץ ממה נשמע? מה שלומך? ודיבורים רגילים. אתמול קרה לי מקרה מרגיז לפעמים נמביאים לסניף אדם שמדריך איך לעשות קיפולי נייר ישבנו יחד עם המשוקמים לעשות את זה והיה בחור אחד שהרגשתי שהוא מדבר גסויות מתחילת היום (הוא לא כזה בדר"כ אומנם פטפטן לא קטן אך לרוב לא מדבר על מין) והיה זורק רמיזות מיניות כלליות לאוויר ללא קשר אליי,לא ממש התייחסתי ,הוא ישב לידי כשעשינו קיפולי נייר פתאום היד שלו הייתה על משענת הכיסא שלי ושמעתי אותו אומר:אני חרמן על....(אמר את שמי...)מרוב הלם לא הגבתי,עשיתי עצמי לא שומעת ואז שם יד על ראשי אז הזזתי את ראשי קדימה בחוסר נוחות,כנראה הבין את הרמז והוריד את ידו,לאחר מכן שוב ישבנו ליד השולחנות המוצמדים והצוות רצה לעשות איזשהו פעילות ,הרגשתי שהוא מסתכל עליי וניסיתי להתעלם ופתאום הוא קרה לי לבוא אליו,מרוב טיפשות חשבתי רוצה להגיד לי משהו שלא קשור לסקס אז הלכתי אליו שאל אותי איך אני חוזרת הביתה...אמרתי באוטובוס אז הוא אומר לי תבואי אליי הביתה...וגם אומר:אל תדאגי אני אדע איך להתייחס אלייך ממש בהקשר מיני ואז אמרתי לו:שמע אני אישה נשואה ודתייה וזה ממש לא נעים לי איך שאתה מדבר אליי אז הוא אומר לי אז מה הייתי עם נשואות בקיבוץ אמרתי לו בכל זאת לא מוצא חן בעיניי היחס הזה ,אין לי בעיה להיות ידידה אבל בלי רמזים מיניים ונגיעות ואז אומר לי :תודי שיש ביננו משיכה... בקיצור כשראיתי שלא ממש עוזר קמתי ולא התייחסתי אליו בכלל והמשכתי לדבר עם הבחורה שהתיידתתי איתה. השאלה איך אמורים להתייחס במצב כזה? אומנם הוא פגוע נפש אבל לי יש את הכבוד שלי, לא הייתי רוצה שיסלקו אותו מאנוש עקב התנהגות בלתי נאותה כי גם יש לו בעיות של דכאון ואין לו ממש חיי חברה,מה הייתי צריכה לעשות? אני אמורה להיות באנוש עוד כ5 פעמים לפחות עד סוף השנה.והוא גם בא כל פעם אך זו הפעם היחידה שהטריד אותי

קודם כל אני ממש מצטארת שיצא לך לחוות חוויה לא נעימה שכזאת והייתי רוצה לומר לך שזה שהאדם פגוע נפש, זה עדיין לא נותן לו זכות להתנהג בצורה כל כך נבזית הוא חיי בחברה שלנו ועליו ללמוד לכבד את האנשים הסובבים אותו ולהתנהג לפי כליי החברה אז אני לא חושבת שאת צריכה לחשוש מזה שתפגעי בו, אם תספרי למישהו מהאחראים עליו על איך שהתנהג אני במקומך אולי הייתי מדברת על זה עם העו"סית שלו, כדי שתשוכח איתו לא נראה לי שיזרקו אותו משם מיד, אבל כדאי מאוד שידברו איתו אני מניחה שזה יתרום גם לך וגם לו

ברוכה הבאה אפרת כמו נשים רבות כך את הגבת להטרדה המינית: בהלם.... נסית להתעלם, בהמשך נסית להציב גבולות. עם זאת את מאוד דואגת אולי מבינה ? מרחמת? פגוע נפש...... אני לא שומעת ממך שהוא לא אחראי למעשיו, וכי הוא יכול לפגוע ללא הבחנה. הוא בשליטה ומילותיו שקולות.... ואם הוא לא שולט עליו להיות תחת השגחה מתאימה!!!! עשית נכון שהצבת גבולות.... כל הכבוד. אני חושבת שאת צריכה גם לשתף את האחראים שיצבו לו גבולות חד משמעיים גם אם המחיר הוא לעזוב את ההוסטל. היום את....ומחר זה יכולה להיות משהי אחרת.... כמו כן הוא ואחרים יכולים להבין שזה בסדר. גבולות חד משמעים, שמרי על עצמך אידה

לקחתי היום חופש וגם הצלחתי להשלים קצת שעות שינה לקחתי חופש כי היום הגיעה הדודה שלי מרוסיה (אחותו של אבא), שלא ראיתי אותה כבר 10 שנים היא הגיעה לביקור של שבועיים היא גרה בעיר קטנה של רוסיה ובכלל לא הייתה אף פעם בחול אז זה כל כך מרגש שהיא פתאום סוף סוף באה לבקר בפעם האחרונה ריאתי אותה כשהייתי אצל סבתא שלי ואצלה לפני 10 שנים היום באתי לפגוש אותה בשדה התעופה וביליתי איתה כל היום רק שבשביל זה הייתי צריכה לבלות גם עם אבא שלי כל היום ובהתחלה זה די הלחיץ אותי נכנסתי ללחץ התחלתי להרגיש לא טוב אבל אחר כך התרגלתי לרעיון ונהיה די בסדר אני מתכוונת להיות איתם גם מחר וגם בשבת כי אלה הימים הפנויים שלי ובמהלך השבוע לא כל כך יצא לי לראות אותה

נשמע נחמד מאוד!!! אך זה לפגוש דודה אחרי כל כך הרבה זמן? תבלי תהני... שיהיה סופ"ש נפלא אידה

איך זה? האמת די מוזר.... ומה שהכי מעניין אותי זה שדרכה אני רואה עד כמה אני נהייתי בן אדם שונה מאז הפעם האחרונה שראיתי אותה אף פעם לא הכרתי אותה ממש לעומק כי גרנו בערים רחוקות והייתי רואה רק בקייץ פעם בכמה שנים אבל תמיד היא הייתה בשבילי חלק מהמשפחה ותמיד אהבתי אותה מאוד ופתאום עכשיו אני מסתכלת עליה אחרת לגמרי פתאום מבינה עד כמה אני בעצם לא מכירה אותה עד כמה יודעת עליה רק דברים שטחיים מנסה ללמוד ממש מסתכלת איך היא מתנהגת, איך היא מדברת, איך היא נראת כאילו רואה אותה בפעם הראשונה בחיים ומנסה להכיר, כי בעצם אני לא יודעת מי היא בכלל הרגשה מאוד מאוד מוזרה

ההצעות ,אז יש נקודות אור בתוך החושך,החלטתי שאני לא מוותרת ושלחתי קורות חיים לכמה הצעות עבודה בתחום ההדרכה הנורמטיבית ולא השיקומית והטיפולית כי זה פגש אותי בכל מיני מקומות שהיה לי קשה אני יודעת שאני יכולה למצות את עצמי בתחום שאני אוהבת וטובה בו וגם משכורת קבועה שלא מסתמכת על בסיס ועמלות כרגע מחפשת גם עבודה נוספת בבוקר חוץ מהעבודה הנוכחית כדי לא להגיע יותר למצב של להגיע כמעט לרחוב זה מידי מפחיד, העובדת רווחה יצרה איתי קשר ואמרה לי שיש פרויקט של שילוב בעבודה לאמהות חד הוריות זה נקרא מקומות תעסוקה למען הקהילה והיא יודעת שאני לא חד הורית אבל אמרה שדיברה איתם והם מוכנים בגלל היכולות שלי זה גם קרוב למקום מגוריי אז צריכה לדבר עם האחראי לפרויקט הזה לגבי עזרה בשכר דירה אני אנסה בכל מקרה להגיש בקשה בעמידר או מתן חן השאיפה שלי לעשות שינוי שאוכל אפילו לשים כסף לחיסכון ולא להגיע למצב שאין לי שכירות זה הולך להיות לא קל כי אני לא רגילה לעבוד הרבה שעות שלא נדבר על זה על כל הקשיים מסביב אבל זאת הדרך לעלות למעלה וגם העוסית שלי לא מוותרת היא פנתה שוב לקרן נוספת וקיבלתי מהם 500 שח ואת השאר מישהו ילווה לי אז החודש יש לי שכר דירה רוצה להאמין שאני אצליח לעמוד במשימה שהצבתי לעצמי

כל הכבוד!!! אני כ"כ גאה בך!!! מאלחת לך המון המון המון הצלחה חיבוק גדול ואוהב אני

את נשמעת כבר הרבה הרבה יותר טוב מקווה שהנחישות הזאת לא תעזוב אותך המון המון בהצלחה!!!!! זה באמת לא קל לעבוד יום שלם (לפי ניסיון) אבל כשאין ברירה וצריכים כסף כדי לחיות, אז זה מה שעושים ואיכשהו גם אפשר לסרוד מקווה שתצליחי בכל התחלותייך החדשות מחבקת שחף

כמה נפלא לקרוא את השורה הראשונה במיוחד....וגם את השאר.... כל הכבוד על ההחלטה.... זה לא יהיה קל אבל בטוחה שתרגישי טוב עם עצמך.... ואכן תרגישי שאת עולה למעלה.... הרבה בהצלחה איתך אידה

היי גלגלושייי מחזיקה לך אצבעות שתצליחי בכל מה שאת עושה מתוקה מאמינה בך המון חומד , חיבוק גדול חתולה

היומיים האחרונים ממש כמו רכבת הרים ללא בלמים..שלשום היה יום ממש טוב...יומולדת...וחגגתי והרגשתי מעולה:)...נסעתי לירושלים לראיון עבודה ויצאתי עם הרגשה מעולה...אנשים דיברו איתי והתיחסו אלי ממש יפה...אתמול עדיין הרגשתי ממש טוב ואז...הלכתי לטיפול...ושם צנחתי עמוק לתוך בור של יאוש ושל פחד...לא רוצה להכנס לפרטים אבל היה ממש נורא...אז חזרתי הביתה בבכי ולא הפסקתי לבכות עד שהדלקתי את המחשב וראיתי מצגת שמישהי מאוד יקרה הכינה לי ושלחה לי ואז הרגשתי איך אני שוב מרגישה טוב יותר...והבוקר לא יודעת כבר איפה אני ומה אני מרגישה... מקוה שלכן מחכה יום טוב דמעה

קודם כל שמחה שהיתה חגיגת יומולדת ושממש נהנת - שוב מברכת במזל טוב ורוצה להגיד שזה מדהים אותי כל פעם מחדש איך הגוף והמוח החכמים האלו שלנו מאפשרים לנו לצנוח דווקא כשאנחנו מרגישים שהכל פתאום מסתדר שזה בעצם אומר שאגרנו כוחות ואנחנו מוכנים לסיבוב הבא - בא לי פתאום דימוי של מתאגרף בזירה ... יש סיבוב הוא חוטף מכות ואז יוצא החוצה לנוח וחוזר לזירה עם כוחות מחודשים ושוב חוטף מכות ולפעמים הוא מנצח ולפעמים מפסיד אבל תמיד חוזר למאבק הבא מלא תיקווה שהפעם הוא ינצח. ומבחינה רוחנית - עצם החזרה, האומץ לשוב ולהתמודד, הם הם הניצחון. מחבקת. ליז

קודם כל שוב מזל טוב ליום ההולדת,שמחה שחגגת אותו והרגשת טוב,וכל הכבוד על הראיון עבודה בטוחה שתצליחי וכל יום בפני עצמו על ההתמודדיות שלו הקטנות הגדולות ובאמת כמו שליז אמרה זה כמו בזירת איגרוף חוטפים קמים להתאוששות אוזרים כוח וחוזרים לעוד סיבוב עד לניצחון מאחלת לך הרבה ימים טובים כאלה ושתאמיני בעצמך שאת יכולה לנצח שולחת לך חיבוק דובי

קודם כל מזל טוב!! שמחה לשמוע שהצלחת לשים את הכל בצד לחגוג ולהרגיש ממש טוב מגיע לך! אני מכירה את העליות והירידות האלה , זה לא קל... בחצי השנה האחרונה הוסיפו לי כדור מייצב מצב רוח והוא קצת עוזר לי שולחת לך כוחות לעלות הרבה עליות בתקווה להרגיש טוב @->-- מותשת

מה שחשוב אלו הם הימים הטובים והשמחים, שבהם הצלחת להרגיש טוב ולהנות והנפילות.... אי אפשר בלעדיהן.... אז אני מבינה שאת ממש מחפשת עבודה?! כל הכבוד לך!!!! באמת!!! שיהיה המון המון בהצלחה!!! עבודה נותנת את המסגרת שלה ומכניסה סדר ועניין נוסף לחיים ובכך מאפשרת הרבה יותר יציבות רגשית, מעבר לזה שהיא נותנת גם כסף.... אז זה דבר טוב מכל הבחינות!!! מקווה שהיום עבר לך בסוף די טוב ושמחר יהיה יום נעים ומפנק שבת שלום שחף

שמחה לשמוע שהיה טוב ביום הולדת... וגם ראיון עבודה!!! כל הכבוד! ו...טיפול מכיל המון תהפוכות...עליות וירדות...לא פשוט בכלל!!! הוא מלמד על החיים... כיצד להתמודד.... מצבים שונים...מורכבים....מערכות יחסים ועוד... קשה.... אני מבינה ומקווה שישתפר!! כבר הבוקר!!! יום טוב אידה

איך את מרגישה? מקוה שהכל יותר טוב... דמעה

מצטרפת לקריאה חתולההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!

את חסרה כאן

חתולית אני לא ככ מעודכנת כי לא היתי כאן בימים האחרונים מקווה שאת בסדר ושתחזרי לפה במהרה אוהבת אני

המון זמן עבר...

גובר הכאב ואני נעלמת בעולמות אבודים... מעורקיו של הלב שירי עצב רוקמת, שזורמים לוורידים. נגמרות המילים והנפש נשברת לאלפי רסיסים... לשומרי הצללים כל דקה שעוברת משלמת מיסים. סערה משתוללת!!! ושואפת בכוח את הרעל של העשן. החרות שוב נשללת! משתוקקת לברוח!!! לא ברור לי לאן...

מקוה שהיום את מרגישה טוב יותר דמעה

עצוב שמזדהה זה לא מקום טוב להיות בו.... היום באמת יותר טוב, אבל לא כל הזמן מדי פעם שוב נהיה כואב

די לשלם מיסים זמן לגבות , לקבל חזרה את שאבדת. הלוואי והייתי יכולה להגיד איך בדיוק... אבל גם לא ממש יודעת, יקרה - לא להתייאש. מחבקת. - ליז.

עדיין לא מתייאשת!!!

הזמינו אותי לראיון הקבלה ללימודים ב-15 ליוני!!!!! עכשיו צריחה דחוף לבקש 2 המלצות ולמלא שאלון אישי שהם שלחו לי לפני מלאאאאאאאא זמן..... וחוץ מזה.... השבוע האחרון גמר אותי!!!!! כבר איזה שנה לא הרגשתי כל כך רע..... ועכשיו מרגישה עייפות נוראית מזל שלקחתי חופש ביום חמישי, ככה שיש לי רק עוד יום אחד לעבוד בקושי מצליחה לתפקד בעבודה סוחבת בכוח יום ועוד יום.... פשוט סיוט!!!!!!!!!!!

המון בהצלחה בראיון ללימודים זה תרפיה באומנויות נכון? הנה יום חמישי הגיע תנוחי תאזרי כוחות לסיבוב הבא גם אני השבוע בקושי הלכתי כל יום היה קריעת ים סוף בשבילי אבל הלכתי היום אני עוד הולכת וזהו סוף שבוע שיהיה לך סוף שבוע רגוע ומחזק

הכתבה זיעזעה אותי וגמרה עלי

ברוכה הבאה... הינך מוזמנת לשתף יותר... בודאי קשה לבד כאן בשבילך אידה

ואולי בעצם אין מה להגיד, ואולי ציפיות זה רק משהו הזוי אחר כך מתפלאים למה אנשים מגיעים לידי התאבדות או למה אנשים גרים ברחוב כי גם הרווחה וגם הקרנות שפניתי אליהם נענתי בשלילה,באוכל זה רק מה שאפשר לעזור אז יופי אני לא אהיה רעבה אבל אני אגור בקופסת קרטון ובכלל בגיל שלי לא עוזרים ובטח אם אני לא עם ילד אלא סתם מישהי שמנסה לשרוד בציפורנים וזה לא שאני לא מכלכלת את עצמי עם כל הקשיים אני עושה את זה ושאני מושיטה יד לעזרה ואני לא אדם כזה שמושיט יד כל כך מהר הושטתי ומה קרה נטרקו לי כל הדלתות לא ביקשתי תמיכה לכל החיים מהרווחה ביקשתי זמנית שאני אעמוד על הרגלים וזה בגלל המלחמה שהיתה בקיץ שסיבכה אותי שהמשכורת נחתה בחצי שלושה חודשים והמינוס קפץ כי הייתי חייבת לשלם שכר דירה עצוב לדעת שבעצם אין למי ואין למה עצוב לדעת שאתה בעצם לבד בעולם המגעיל הזה עצוב לדעת שאתה סתם מישהו עם תעודת זהות תעודת עניות אולי למדינת ישראל אתמול חיכתה לי התשובה מקרן אריסון תשובה שלילית כמובן וזה הקש ששבר את גב הגמל מבחינתי גם מרכז סיוע במשרד הרוחה בעיר אחרת שפניתי אליה כי יש להם דירה אז זה לגילאים צעירים יותר וגם לאנשים שנפגעים עדיין בבית לכולם דואגים אבל שכחו אותנו לאלה שכבר עברו את הגיל לאלה שנופלים בין הכיסאות ואין להם שייכות לקבוצה מסוימת מצטערת ניסיתי באמת שניסיתי אבל אין פיתרון חבל על הדיבורים שלי חבל על האנרגיה המבוזבזת

לא סתם גל אחת...גל חזקה למרות שאני בטוחה שכרגע את לא רואה את זה. הלוואי ויכולתי להגיד לך שהעולם מקום טוב ושאנשים דואגים אחד לשני אבל גם אני יודעת שזה ממש לא ככה. מקוה בכל זאת שאיכשהו דברים יסתדרו...אולי תגיע הישועה ממקום לא צפוי...לא כל ההפתעות בחיים חייבות להיום רעות...תחחזיקי מעמד ואני מקוה לשמוע ממך בקרוב שכבר יותר טוב... שולחת חיבוק דמעה

הי גלגלוש.. מזמן לא נפגשנו, האמת ממש לא מתמצאת בכל התחום הזה ולא יכולה ליעץ לך ומבינה שגם הדברים שברור לכלם שמגיע צריך להאבק בשבילם - התנהלות של הרשויות אל כל אחד כגנב פוטנצילי וזה כלכך מייאש. מחזיקה לך אצבעות שתמצאי את הפתרון ואת האנשים הנכונים שיתנו יד יכלה רק להושיט לך כתף וירטואלית קצת לנוח קצת להשען לאגור כח ולהמשיך שולחת המון חום אהבה ותקווה. ליז

תגישי בקשה לסיוע בשכר דירה, בוודאות אני יודעת שעוזרים!!! כן גם לנשים במצבך. אישית אני מכירה מישהי רווקה שקיבלה דיור ציבור, בגלל נכות. גל צריך להתעקש, את חייבת לנסות!!! לצערי במדינה הזאת, זכויות לא מקבלים אלא לוקחים!! אז תעמדי על שלך!! לכי לעובדת סוציאלית שתכתוב דוח למשרד השיכון, ותתחילי להריץ עניינים... ליותר מידע תתקשרי אלי, ואסביר לך... מחר כבר לא יהיה לי אינטרנט, כי מנתקים אותו לקראת המעבר בעוד כמה ימים לבית החדש. ואני עמוסה מעל הראש באריזות. אשתדל בשבוע הבא להכנס יותר...

לדאבוני במדינתנו צריך לדרוש באסרטיביות ולעמוד על זכויותיך על מנת לקבל את המגיע לך אף אם אינך עומדת בפרמטרים הנוקשים מלכתחילה. גם במצב שלך כרווקה ללא ילדים ניתן לקבל סיוע לשכר דירה וכבר היו דברים מעולם. עליך לפנות לועדת חריגים על מנת למלא את הטפסים הנדרשים בצירוף מצבך הסוציואוקונומי, הבריאותי והנפשי וחוות דעת של העובדת הסוצילית שלך מלשכת הרווחה ויש לך סיכויים מאד גבוהים לקבל סיוע בשכר דירה שיעמיד אותך על הרגליים. אם את זקוקה לפרטים נוספים או לסיוע נוסף את מוזמנת לפנות אלי במסנג'ר או כאן או בכל דרך שתמצאי לנכון. מחבקת לך ומאחלת לך בית יציב משלך ויציבות בכל התחומים. שדה ניר

עצוב שכך הם פני הדברים. עצוב שכך את מרגישה מול העולם.... מול עצמך. מקווה שהרגשתך תשתנה שהעולם יוכיח אחרת שאת תוכחי לעצמך!!! האם לעו"סיות אין פתרונות? כפי שנאמר כאן ע"י ליאור ושדה?? משרד השיכון? אני חושבת שכל אחד זכאי להשתתתפות בשכ"ד .... לכי בברי בבנת למשכנתאות... בכל בנק מחזקת כמה שאפשר אידה

עברתי היתעללות מינית מהאדם הכי קרוב אליי שהביא אותי לעולם בגיל 7 והדחקתי את זה כל כך הרבה שנים אני היום בת 33 נשואה +3 והיום זה צף אני נימצאת בצומת דרכים האם לספר לבעלי שרואה שאני במצוקה נפשית ויודע שיש לי סוד ואני לא מגלה והוא לא מפסיק ללחוץ מרוב דאגה לבין אבי שאני רוצה להעמיד אותו במקומו אבל אז אני יפסיד את אימי במערכה והיה לזה השלכות לא טובות לגביי מישפחתי שכבוד זה הדבר החשוב ביותר . אני אכולה מיביפנים ולא יודעת מה לעשות , אני הקורבן כאן ומרגישה כאילו אני עושה פשע מסויים ,איך הוא יכל לעשות לי את זה איך אני הבת הקטנה שלו טיפש טיפש טיפש .......

קודם כל חיבוק אם את מרשה..... אכן צומת קשה, וחשוב להתיעץ , מה שלא תחליטי נראה לי שכדאי לעשות כשיש לך תמיכה מקצועית - לגבי הבן זוג - לא מכירה אותו אבל כמו שזה נשמע - הוא דואג לך וכואב אותך והסוד הזה חשוב שיצא, גם בשבילך שלא תהי עם זה לבד וגם בשביל מערכת היחסים שלכם . תיכנסי לאתר מקוםhttp://www.macom.org.il/ תקראי שם דברים שחשוב לך לדעת. תצרי קשר עם המרכז לנפגעי תקיפה מינית מניסיון - ברגע שזה עולה מהתת מודע קשה מאוד לסלק את זה ואין ברירה אלא לטפל. מקווה שעזרתי קצת ונשמח לפגוש אותך פה - לא להשאר עם זה לבד!!!!

מצטערת על החוויה הקשה ועל ההצפה ואין לי מה להוסיף על דברי ליז החכמה. מחבקת אותך ואתך. שדה ניר

התחושה היא שאת מרגישה במילכוד... מול הבעל האמא המשפחה האבא הכל תלוי בך!? הכבוד....השלמות, האיחוד.... כל דבר שתעשי מאיים על המשפחה... על כל הסביבה שלך ושוב... כמו אז את זו שנפגעת... את שומרת סוד... את זו שמרגישה אשמה.... למרות שלא עשית דבר... למרות שבך פגעו... ולא את...את לא עשית דבר רע... מכוון שזה מורכב וכל כך לא פשוט... את חייבת לשים עצמך במקום ראשון... לכי להתייעץ.... תיתקשרי למרכז סיוע פני לטיפול השיחה והשיתוף יעזרו לך... יעזרו לך להבין ולשים עצמך במקום שאת ראויה לו... להשתחרר מרגשות האשם והבושה... שאין להם כל הצדקה... יותר מכל את מוזמנת להשאר עימנו... לדבר , לשתף... או רק להקשיב וללמוד מהאחר... לקבל תמיכה ולהיות פחות לבד כאן בשבילך אידה

בוקר אחרי לילה לבן נוסף...ואני תוהה אם זה יגמר אי פעם...אם באמת יגיע יום בו ארגיש בסדר..אם באמת אתעורר איזה בוקר אחד ולא אפחד...לא נראה לי...שוב יש בעיות בטיפול...שוב שוקלת לעזוב כי הכל מסתבך שם...שוב מאמינה שבסופו של דבר אסור לסמוך על אף אחד...סתם עוד בוקר...ו...מחר יום הולדת....:(((((( דמעה

יקרה , קודם כל יומולדת שמח-תחגגי לעצמך - תעשי משהו נפלא בשביל דמעה. לפני כלם את זו שצריכה לספר לה כמה שהיא אהובה ומקסימה ולספר לה על כל הדברים הנפלאים שכן קיימים בחיים שלה (אולי הם מסתתרים, ואולי אמרו להם כל כך הרבה פעמים שהם לא שווים שהם גם מאמינים לזה - אבל הם שם צריך לדבר איתם לפעמים). ושנית כל כך יודעת מאיפה היאוש הזה בטיפול, והתחושה ששוב נמצאים בתחתית.. ונמאס לשמוע שבשביל לצאת מהזבל חייבים לשקוע בו קודם ... אבל היי - כלם אומרים את זה , מכל התחומים, ומי שחווה את הזבל מאוד קשה לו, וכואב, ומי שאומר את זה לא ממש חווה את הכאב אך מבין דבר או שניים בריפוי אז.. נראה לי שצריך להאמין ,שצריך ללמוד לסמוך, לוותר , להרשות לעצמך לשקוע וגם לצמוח בלי להבהל מזה כלכך. מחבקת אותך המון - ליז

אין לי כל כך מילים...באמת קשה לי עכשיו...ובטיפול זה לא הקטע של לשקוע...זה יותר שלמטפלת פשוט נמאס כבר ממני..ואני יודעת שאולי היה עדיף אם הייתי מחפשת מטפלת אחרת אבל אני פשוט לא מסוגלת..מנסה לא לשקוע ביאוש אבל זה לא פשוט... תודה שאת כאן דמעה

מי יתן ויתגשמו כל משאלות לבך לטובה ולברכה! ושדמעות הכאב יומרו לעד לדמעות אושר, שמחה וגיל. שדה ניר

מה שלומך? דמעה

דמעה יקרה המון מזל טוב ליום ההולדת פתיחה וכניסה לעידן חדש עידן של תובנות שיבאו אושר שקט פנימי שלווה והגשמה שכל משאלות ליבך לטובה איתך אידה

מקוה לטוב דמעה

כי עשיתי לי גוונים סגולים!!!!! וגם הספר סיפר אותי קצת אסימטרית (את זה אמא דווקא אהבה) יצא ממש מגניבבבבבבבב :))))))))

כל הכבוד על האומץ לשנות.... דמעה

נראה לי שזה באמת יצא יפה... וגם קיבלתי כבר תגובות חיוביות :)

עברתי התעללות בגיל 11 ונפצעתי בצהל אחרי 11 חודשיים ואני היום בן 22 עוד יום מחר יש לי יום הולדת חחחחח אפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ למה דווקא לי זה קרה עברתי את התיכון בהצטינות ושירתי ביחידה קרבית ולא הופיע דבר רק אחרי הפציעה התחיל הכל לחזור לי למההההההההההההה אין לי כח לעזאזל

טירגר הוא הדבר שמעורר את אותה הטראומה שהודחקה במשך שנים.... שהיה קשה שלא רציתה לדעת ולהאמין שזה קרה.... הפציעה שלך העלתה הכל... הפציעה עצמה היא טראומטית וקשה הפחד? חוסר האונים... התלות באחר? הכאב ממלצה מאוד להתקשר למרכז סיוע לגברים לדבר לשתף...אפשר לעשות זאת אנונימית לחלוטין... לחשוב על טיפול קשה מדי לעבור את כל הכאב לבד ... אתה מוזמן לשתף יותר... לא להשאר לבד עם הכאב... מזל טוב ובהצלחה אידה

http://learn.snunit.k12.il/galim/news/upload/.pics_nobel/dynamite.jpg

מזמן לא ראינו אותך כאן.... אני מבינה לפי התמונה שקשה לך ובא לך לפוצץ את הכל? ובכל זאת.... אי אפשר לדעת הרבה על מה שעובר עלייך מהתמונה.... אולי תרצי לשתף? רוצה לספר ממה את מיואשת ומאוכזבת?

אני כבר לא מצליחה לדבר כי הכל כבד מידי,לכן גם לא כתבתי הרבה זמן

תחזיקי מעמד http://www.artamatik.co.nz/images/All_individual_images/Solo-Images-Mainstream/Serene_-Morning.jpg דמעה

תמונה מקסימה ,זה השקט שאני כל כך רוצה ואין לי

היי גל יקרה מה שלומך? אך בעבודה? יש התפתחויות? שתפי...אל תשארי לבד אידה

חופים הם לפעמים געגועים לנחל. ראיתי פעם חוף שנחל עזבו עם לב שבור של חול ואבן. והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול להישאר נטוש ובלי כוחות ממש כמו חוף.

בגל רודף גל ואתה שקט ואני סוערת וקצף לבנבן נושק ברכות לסלעים כמו ממתיק איתם סודות אתה שנתת לי את הכוח כילדה שהסתירה סודות בגלים שלך שרצתה שתיקח אותה רחוק אלייך בחיבוק גדול להפוך אותה לגל נשבר על הסלעים וקצף לבנבנן ואתה נשבר מולה ובוכה והיא רוצה להעלם בין גלייך להשקיט את הכאב, וסירת המפרש באופק כמו אומרת נוחי לך קטנה,נוחי לך ילדה אבודה בין גליו שאוהבים והמחבקים של אבא ים

לצרוח ולצרוח עד שהגרון יקרע...עד שלא ישאר אוויר...עד שהכל סביבי יתרסק...עד שלא ישאר לי קול..לצרוחחחחחחחחחחחחחחח...דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דמעה

מבינה שקשה לך מאוד וכואב מאוד..... האמת שלצרוח באמת יכול לעזור ואפשר אפילו להוציא את זה לפועל: או לצרוח לתוך הכרית או בחוף ים מבודד אבל עדיין כדאי לשמור על הגרון....

אני יודעת לצרוח רק בשקט....למדתי יותר מידי טוב שיש מחיר גבוה מידי לבכי או לצרחות ששומעים אותם.... איך עובר עליך החג? מקוה שבטוב... דמעה

תבחרי שיר שאת הכי אוהבת.... (תגלי לנו?) פןןל ווליום ותשירי הכי חזק... תצעקי תצרחי... עד שתרגישי קצת יותר טוב אידה

קראתי הכל עם דמעות בעיניים. קראתי ולא הפסקתי לבכות. לא יודעת עוד איך לעקל הצירוף מקרים הזה מחרפן אותי. ועוד היא, שתמיד ידעה כמה אני חוששת והבאתי לה את כל הפחדים והחרדות שנשארו לי ממה שקרה שנה שעברה. ושוב זה קורה. גם היא בהלם מצירוף המקרים המזעזע הזה. אבל זו המציאות שמכה בי שנית. לא יודעת איך לאכול את זה ואיך לשרוד לא יודעת אם אוכל לשרוד זאת שוב. המכה כואבת מידיי עד כדי חנק. לצערי הרב, אתן מבינות את זה גם. אבל זה מנחם בדבר אחד- שלפחות מישהו בעולם הזה מבין אותי. בובה :-( שבועות שמח לכן

כותבת לך ומוחקת, כותבת ומוחקת.... מבולבלת המילים מסתבכות יותר מדי מזדהה יותר מדי זוכרת מבינה יותר מדי מקרוב עדיין כואבת לכן לא מוצאת מילים לנחם כי יודעת ששום דבר לא ינחם לא מצליחה לעקל איך דבר כזה קורא לך שוב שנה אחרי שנה וכל דיברי הכוחמה האלה על דלת אחת נסגר, השניה נפתחת, הכל קורה לטובה וכו'.... אף פעם לא הצלחתי להתחבר אליהם ויודעת שגם אותך זה בכלל לא ינחם כרגע שזה רק מעצבן לא יודעת מה אני מנסה להגיד לך.... סתם כותבת את מה שעולה לי לראש לא יודעת אם זה טוב או רע מה שאני כותבת אולי מנסה להעביר לך עד כמה אני מבינה אותך ויודעת, וזוכרת את מה שאת עוברת עכשיו אולי כדי שתרגישי פחות לבד כדי שתרגישי עד כמה אני איתך הלוואי והיית קרובה אלי עכשיו, כמו שהיית לפני שנה, והייתי יכולה לחבק אותך באמת, ולא רק וירטואלית שחף

גם המילים האלה הם במקום. גם כשאין באמת מה לכתוב ויצא לך לכתוב בסוף. כתבת נכון. כפי שאמרו לי שנה שעברה "דלת אחת נסגרת הדלת השניה נפתחת.. " כן בטח! ראינו אחרי שנה היא שוב נסגרה ואז מה?! שוב בעוד שנה המטפלת ה- 3 תעזוב.. ואז המטפלת הראשונה והשניה יחזרו ביחד.. ממ..ממ..ממ.... נשמע טוב לא?! ככה שרדתי שנתיים מאז שהמטפלת הראשונה עזבה.. מעניין.. ! אךך כואב כבר הלב לא מעקלת את חוסר האחריות כלפי המטפלת שלי. אוף איתה טנקס שאת כאן.

לבד בחושך הזה,הוא בה והצעדים שלו נשמעים חזק בעוזניים,הריחוית והכאב כל כך גדול אני מרגישה נורא ולא יכולה לעשות כלום,אני מרגישה שאני נופלת לתהום ולא מצליחה להגיע לתחתית שלה אני מרגישה מזועמת ואני לבד איתו ולא יכולה לעשות כלום ולא יכולה לצעוק לעזרה ואף אחד גם כך לא שומע אותי אני רוצה להאלם מהחיים האלו,להיות קבורה לא ליד אמא שלי אני רוצה שיהיה כבר טוב,אני רוצה רק שקט נפשי וזה לא בקשה גדולה לבקש הוא בן אדם חולה ומדביק אותי במחלה שלו,אני פוחדת כי אני לא יודעת מה יכול לקרות לי אני פוחדת כי הגוף שלי והנפש שלי לא מצליחים לזכור מה קורה אחרכך אכשיו הוא אמר לי שהוא יוצי את החגורה אם אני לא יסתום את הפה,אבל אני רושמת לכם,אני רושמת בשקט מבלי לדבר,רק מילים שרשומות אל צג המחשב לא אמרתי כלום ....

זה נורא מה שאת עוברת מבינה את הפחד והכיפאון שלך לא מוצאת מילים כדי לנחם כי אין מילים כאלה רק מנסה לחפש פתרונות זמניים עד שתעברי דירה אולי את יכולה לשים מנעול על דלת החדר? כדי שהוא פשוט לא יוכל להיכנס פיזית לתוך החדר שלך!!!! שחף נ.ב. שלחתי לך מייל

כודם כל תודה,אבל אני לא יודעת למי להתקשר ומה להגיד להגיד שזאת עמית שאתם אפנתם אותי? אני לא ממש מבינה,הראש שלי לא כאן... אני לא מצליחה לחשוב

מתה מעייפות לא יודעת אם יצא לי להכנס שוב לפני החג אז שולחת לכלכן את אהבתי ושיר (קצת נדוש) אבל תמיד מתאים. התחדשות מילים ולחן: נעמי שמר עייפות בלתי מוסברת פיק ברכיים לא מובן זו שעה שלא חוזרת לעולם - אבל בליבך אתה יודע שמעבר לפינה אהבה חדשה ממתינה אחרי החגים יתחדש הכל יתחדשו וישובו ימי החול האוויר, העפר, המטר והאש גם אתה, גם אתה תתחדש בגנך פורחים לפתע בערבוביה גמורה עץ החלומות ועץ הדעת טוב ורע הסתכל על כליך שהשארת בחצר הפטיש, הסולם, המעדר אחרי החגים... במסע שלא נגמר בין שדות הצל ושדות האור יש נתיב שלא עברת ושתעבור שעון החול, שעון חייך מאותת לך עכשיו למד-דלת, למד-הא, למד-וו. אחרי החגים... חג שמח יקרות ושיהיה שלום - לתושבי שדרות, עוטף עזה, בצפון ובכל מקום - אמן

כל הברכות והאיחולים לרגל חג השבועות..... (שהנו יום הולדתי!!! ומתנגש השנה בהפרש של יממה- יום הולדתי הלועזי עם העברי!) חג שמח שקט ובטוח לך ולכל בית ישראל שדה ניר

שיהיה חג שמחחחחח שיעבור בנעימים וברוגע תוכלו הרבה גבינות - זה בריא, יש בהן הרבה סידן :))) וכמובן גם טעים.... שחף

שיר מקסים ולא נדוש... מאחלת לכולן את לובן החג והשלווה הרבה מאחלי גבינה ברכת החלמה מהירה לחתולה שלנו .... לא תוכלי לנדב לנו ממטעמי החג השנה? וברכות לכל מי שמזמן לא ביקרה או השמיעה קול... חג שבועות חג הקציר חג מתן תורה ומה בשבילכן בנות החג הנ"ל חג שמח אידה

הוא שוב פוגע בי,אני לא מצליחה לגרום לו שיפסיק אני כבר לא יודעת מה לעשות,העו"ס שלי מנסה לעזור לי אבל אני מרגישה שאין יותר מה לעשות אני מרגישה שאני נופלתתתתת

מזמן לא שמענו ממך.... אני מבינה שהמצב לא טוב.... :( אם הוא פוגע בך זה אומר שחזרת הביתה, נכון? אבל כנראה שאם תישארי בבית זה לא יפסק אני מניחה שעל מנת לעזור לעצמך את צריכה לעזוב את הבית אני לא חושבת שיש איזושהי דרך אחרת להפסיק את זה

אני יודעת שזה לא בסדר שחזרתי אני יודעת אבל לא יכולה ממש לשנות את המצב אני מרגישה שאני נופלת ולא יכולה לקום כן אני בבית אם אבא שלי והא אורג אותי לעט, העו"ס שלי ואני מחפסות מה או דרך לצאת מכאן קרו כל כך הרבה דברים מאז שרשמתי כל הדבר הזה לא יכול לאימשך כך

הי עמית - כואב לשמוע אותך ופי מיליון כואב להיות את כרגע עם כל הפגיעות האלו, מקווה שבקרוב ימצא פתרון . שולחת לך חיבוק עדין . ליז.

מחבקת לך ומאחלת לך את הפיתרון המיוחל לצאת מהבית וממקלעת המצב הבלתי נסבל. שדה ניר

עמית יקרה מזמן לא ראינו אותך כאן... ואני מבינה שלא מסיבות טובות... אל תכעסי ואל תאשמי את עצמך שחזרת... את תמצאי את הדרך להציל את עצמך הפעם את לא תוותרי... אספי כוחות... והאמיני ביכולות שלך. מקווה שימצא פתרון קרוב אנחנו כאן אידה

רע לי דמעה

מה שלומך עכשיו? הצלחת לישון קצת בסוף?

אני אתך נשמה. מקווה ששנתך היום ערבה עליך. מחבקת ומאמצת אותך בחום אל חיקי. שדה ניר

ישנה? לקראת יום חדש? מה שלומך? כיצד מרגישה היום? אידה

לא ישנה...לא נרגעת...ונמאס...לא רואה תקוה...לא רואה עתיד...לא רואה כלום...ושוב חג..ושוב לבד....וכבר אין טעם לכלום... מצטערת... דמעה

עכשיו חזרתי מהמטפלת.. שהודיעה לי שהיא טסה בגלל שבעלה שליחות .. לשנה.. דיי כמה עוד אפשר? מתמוטטת!

אוףףףף!!! מבינה כמה קשה לך ואין לי כל כך מילים...שולחת חיבוק...תחזיקי מעמד דמעה

ממש אין לך מזל עם המטפלות :( מאוד מאוד מבינה כמה קשה לך עכשיו זוכרת כמה קשה זה היה לפני שנה ועכשיו כשזה קורה פעם נוספת.... אז בכלללללל...... מסכנית שלי תחזיקי מעמד אני איתך מחבקת בחום שחף

כן שוב. לא יודעת כבר מה לאמר רק שכואב כואב מידיי. לא מעקלת שוב פרידה אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הצילו.

נכון, שנים שלא דיברנו וגם לא ממש הייתי כאן, וגם כשהייתי לא ראיתי אותך הרבה ולא הגבתי כמעט... אבל אני רוצה לשתף אותך במחשבה הראשונה שעברה בי כשקראתי את ההודעה שלך.. הדהד לי משפט שמישהי חכמה שעזרה לי מאוד לימדה אותי... היא כל הזמן הייתה אומרת לי שלכל דבר יש סיבה וכל דבר הוא שיעור.. אז נכון, זה בכלל לא פשוט.. פרידה ועוד אחת ועוד אחת... וכל פעם זה קשה ומתיש.. אבל אולי כל פעם זה קורה מחדש כדי שתלמדי משהו? כדי שתעברי את השיעור הזה שאת צריכה לעבור? אני יכולה לספר לך שעברו כמה שנים טובות מאז שדרכנו נפרדו, שלי ושל האשה החכמה הזו, וכן, זה לא היה פשוט.. ועד היום יש רגעים שבא לי לפגוש אותה פתאום ברחוב ולספר לה לאן הדברים התפתחו אחרי כל הזמן הזה (היא לא הייתה מאמינה לי... או שבעצם היא הייתה מאמינה, אני זו שלא האמנתי באותה תקופה..) אבל אין לי ספק שאני את השיעור שלי למדתי ממנה... אנחנו פוגשים כל כך הרבה אנשים בדרך וכל אחד משאיר בנו משהו טוב ממנו.. מכל אחד אנחנו לומדים משהו ואת זה צריך לקחת ועם זה צריך להמשיך... אולי תנסי לחשוב על הדברים הטובים שאת לוקחת ממנה? מה למדת ממנה? מה קיבלת מהטיפול? בכל מקרה יקירתי, באמת ששנים לא יצא לי לדבר/ לכתוב לך... אז אני שולחת לך חיבוק... ומאמינה שגם עם זה תתמודדי וגם מזה תלמדי... איתך... גם עם מרחוק קצת....

אני בהלם! איך זה קורה פעם אחרי פעם ממש מפחיד שולחת לך הרבה כוחות וחיבוק גדול אני

הגבתי לך בבלוג נשמה. ואל תשכחי שאני אתך תדיר. שדה ניר

בובה יקרה מצטערת..... נאמרו כאן דברים חכמים מאוד.... לא יודעת אם כרגע את יכולה לקבל אותם... בחיינו אנחנו פוגשים אנשים רבים... מחלקם יש מה לקחת וכדאי... מאחרים לא כדאי כלל... מתוך הגיגים לואיז. ל היי אובדן "אני יודעת שהטוב שוכן בכל רגע ובכל מקום, ואפילו במצב הקשה ביותר אפשר למצוא קורטוב של טוב. אבדן עבודה או אהוב או הבריאות שלי מעמת אותי עם הפחדים הגדולים ביותר שלי. זה רגיל וטבעי שאני חווה פחדים אלו. ובכל זאת אני יודעת שהטבע סולד מחלל. כשדבר אחד נעלם, יבא משהו אחר וימלא את מקומו. אני נושמת נשימה עמוקה - אחת או שש- ומאמינה שהחיים ידאגו תמיד לכל צרכי. אני לומדת להאמין. החיים מאירים לי פנים, ולעולם לא יאכזבו אותי. כעת קורה לי רק הדבר הטוב ביותר" מקווה שתמצאי את הטוב תתחזקי... ותשמרי ותדאגי לעצמך איתך אידה

אבל לא סתם אות.. בשעה עשר בבוקר יצאה לאויר העולם נינה ברונר, האחיינית השלישית שלי!!! חיכינו המון ללידה הזאת, עוד שניה היא כבר נכנסה לשבוע 41... והמון התלבטויות היו גם לגבי שם, שבסוף נבחר נינה על שם אמא שלנו, יונינה, ומתאים גם לצד הנורווגי שבה :) חוץ מזה, אני אומנם לא כותבת כל כך, אבל אני קראת אתכן מידי פעם... לא נעלמתי לגמרי... תקופה קצת עמוסה בעבודה, והיו לי ראיונות ללימודים וכנראה שאני יתחיל באוקטובר ללמוד קידום נוער... אבל נחכה שזה יהיה רישמי ואז נשמח :) אז סופשבוע רגוע שיהיה לכולכן!!!

וואוווווווו, מזלללללל טובבבבבבבב!!!!!!!!!!!!!! איזה כיף לשמוע בשורות טובות :)))) טוב שקפצת.... מחכה לשמוע את ההודעה הרשמית לגבי הלימודים אני עדיין מחכה שיזמנו אותי לראיון העבודה

מחכה לראיון הקבלה כמובן :)

כנפיים יקרה טוב לראותך ובשורות נפלאות!!! מזל טוב לדודה הנפלאה... האוהבת ומעניקה כל כך והמון בהצלחה בלימודים... כל הכבוד מאמינה בך אידה

מזל טוב לרגל הולדת אחיניתך המקסימה ובהצלחה רבה בלימודים ובהגשמת כל מטרותיך ומשאלותיך. חג שמח יקרה. שדה ניר

רוצה בחזרה את החתול הקטן המיוחד והמתוק שלי עברה כבר שנה מאז שהוא איננו והוא עדיין כל כך חסר לי עדיין בוכה בלילות כשחושבת עליו עדיין יש לי בתיק את הצעצוע שלו שהוא קיבל במתנה כשהיה חולה כל הזמן נזכרת בהרגלים המצחיקים והחמודים שלו באיך שהיה פוגש אותי כשהייתי חוזרת הבייתה, כולו מתרגש משמחה תמיד היה נדמה שתכף יתחיל לקשקש בזנב כמו כלבלב קטן מתגעגעת אליו.........

מוזמנת לאמץ אחד וירטואלית (((((((((((((((((((((((((((מחבקת גם))))))))))))))))))))))))))))))))))

מתגעגעת לחום לאהבה שלו... לתמימות והילדותיות געגועים לאין ולחסר למה שאנחנו זקוקים לו כל כך איתך אידה

זה לא סתם : לירן נדל " זה לא סתם שהשמש נמסה אל תוך הים כשהיא רוצה להסתתר זה לא סתם שמדברים מדברים על שום דבר כשפוחדים להעלם אנשים הולכים רחוק אל תוך עצמם מכורים לכל מי שייקח אותם למקום רחוק זה מה שנשאר זה לא סתם שאת עומדת ערומה מול העולם נבוכה מהקולות את שונה ויש לך כל מה שרצית ועוד קצת מה תגידי מה רצית להיות? אנשים הולכים רחוק אל תוך עצמם מושיטים ידיים שייקחו אותם למקום אחר בלי לדעת לאן אנשים הולכים רחוק אל תוך עצמם מכורים לכל מי שייקח אותם להרגיש קרוב כי זה מה שנשאר זה לא סתם שהשמש נמסה אל תוך הים גם היא רוצה להעלם מכאן" רוצה להעלם רוצה להתנדף רוצה לא להיות דמעה

בשיר שהבאת יש משפט אחד: "מכורים לכל מי שייקח אותם להרגיש קרוב כי זה מה שנשאר" כי אולי כשמרגישים שרוצים להעלם הרגשת הקירבה היא זו שיכולה לגרום לרצות להישאר יכולה למלא ולהעצים את הטוב אז.... מה שאני מנסה להגיד לך בזה.... זה מאוד פשוט.... א ל ת י ש א ר י ל ב ד תהיי עם אנשים שטוב לך איתם שאת אוהבת אותם ושאת יודעת שהם אוהבים אותך

את בטח מכירה את התחושה הזאת שאין בעולם אף אחד שבאמת אכפת לו...שבאמת אוהב...וברור שאני יודעת בראש שזה לא נכון אבל בלב...מרגישה בלתי נאהבת...אחת כזאת שפשוט בלתי אפשרי לאהוב אותה...סתם ימים מגעילים... מקוה שהשבת שלך תהיה שקטה ושלווה דמעה

דמעה יקרה שמש חמה נעימה נמסה בים.... למנוחה.... לקראת עוד יום חדש של חיות... התחושה של הלבד הבדידות.... תותנת הרגשה שלאף אחד לא איכפת... אף אחד לא אוהב. תני לעצמך הרגשה של רצויה ואהובה בעניי עצמך... ותגלי כמה רבים האנשים שאיכפת ואוהבים איתך אידה

מתגעגעת לכולכן...נכנסתי לאחר תקופה ארוכה למשש את הדופק ולבדוק מה שלום כולכן... חתלתולה אהובה שלי- מצטערת על הסכרת שאוכלת בך בכל פה, מתוקה שלי- תרתי משמע ומאחלת לך רפואה שלמה במהרה בימנו אמן ועם זה ינחם אותך אז אציין שאף ילדי עבר שבר אקוטי בקרסול ונותח פעמיים פעם לקיבוע והכנסת בורג ולאחר חצי שנה להוצאת הבורג והגבס באופן סופי והסיוט כבר מאחורנו והיום הוא מתהלך כאחד האדם ורץ ומשתובב כמו כל הילדים בגילו....אקווה שאצלך זה יסתיים מהר מן הצפוי באפי הנד לבינתיים תהני מן החופשה ותמלאי מצברים במנוחה ובקריאת ספרים אהובים נשמה. מחזיקה לך אצבעות - של הידיים והרגליים גם יחד.... ואסתפק הפעם שתחזיקי לי את אצבעות הידיים בלבד:-) בובה יקרה שלי מאחלת לך שתמצאי כבר את השביל הנכון והמסלול הנכון להבראה ולדרך חיים חדשה.....ואני תדיר מוכנה ומזומנה בשבילך- את כבר יודעת זאת... ושחף יקרה אינך לבד כולנו כאן איתך.... ומותשת מקסימתי נעלמת לי- אייך?.!מקווה שהכל כשורה אצלך...מתגעגעת ומצפה לך... דמעה אהובה שמחה ששבת אלינו במלא העוצמה לאחר תקופה של נתק כפוי ומקווה שתיקון וריענון המחשב אף ריענן את בעליו בהתאם:-) גלי מתוקה שלי נעלמת גם את.....אייך?!!? מתגעגעת ומצפה לעידכונים לגבי מצבך....ומאחלת לך את הטוב ביותר עבורך.... כאב הלב אייה את מתוקה וחזקה- יפה שלי?!!! כבר חודשים ארוכים שאינך משמיע כאן ציוץ ולא מראה את זיו איקונך היפה והמקסים. מתגעגעת אליך ביתר שאת... ליז אהובתי אגיב לך במסר פרטי בהקדם האפשרי מחזיקה לך אצבעות בשלב הטיפול הנוכחי שהנו מאד הכרחי ויהווה פריצת דרך להחלמתך וקידומך........ אם שכחתי מישהי אני מתנצלת מראש. אוהבת את כולכן ושבת שלום, מואר ומבורך לכולכן שדה ניר

תודה יקרה. גם לך המון כח עם מישושי הדופק העצמיים.

שיגרתי לך מסר אישי.....מצפה לתגובתך.

טוב לראותך!! חשבת על כולן?!!!!! גם אנחנו... ספרי מה שלומך? מה איתך? אידה

תודה על התעניינותך..... אצלי דברים מתחילים לזוז במישורים מסוימים ובמישורים אחרים תקועים..... כטבעם של חיים. אך בסך הכל ישנו שיפור מסוים במצב האישי, הנפשי, הפיסי ועם הבן המקסים שלי שעבר ניתוח שוב, בשלום ובהצלחה תודה לא-ל. ניתוח להסרת פוליפ מהאוזן והחלפת הכפתור המיועד לניקוז נוזלים....ורעלים שהצטברו בעקבות הפוליפ/הגידול. משתדלת כמה שפחות לחשוף כאן בפורום הנוכחי ויותר להתמקד בקשר ישיר וקרוב עם שאר הבנות היקרות והחשובות לי...מהפורום ובכלל. מקווה שאתם עושים חיל שם בחו"ל. חג שבועות שמח- נעים ובעיקר טעים:-) שדה ניר

התגעגעתי אליך מאד מה שלומך? מה קורה איתך לאחרונה? אגב יש לך מסנגר? אצלי ככה ככה, בעיקר מתוחה ומוצפת הרבה דברים קורים בבת אחת וקשה להכיל... תודה על מה שכתבת חיבוק גדול גדול וגם ד"ש אני

שלחתי לך מייל....

בהחלט יש לי מסנג'ר שאני משתמשת בו לעיתים רחוקות ביותר והנו דסקרטי. תשלחי לי את שלך ואתחבר במיוחד למענך לעיתים תכופות יותר..... תודה שנכנסת והענקת לי אות חיים. אות וסימן שיהיה לך חיים ארוכים:-) שלך, שדה ניר

אפילו לא זוכרת למה..... לא למה ובמה אני דפוקה ולא למה אני שונאת את עצמי אבל בטח אם אתחיל עכשיו לחשבות, אצליח להמציא מלא סיבות מזל שעכשיו בפורום לא מגיבים אחד לשני אז אפילו לא צריך להתאמץ ולבקש לא לנסות לשכנע אותי בההפך כי זה בכל מקרה לא יעזור סתם..... סתם..... לא להתייחס בבקשה סוף השבוע סוף יום העבודה אז כבר מחורפנת לגמרי יאללה שיעברו כבר עוד שעתיים ורבע האלה ואוכל להסתלק מכאן!!!!!

ומזל שבסוף אמרת .. סתם, סתם, אחרת הייתי מתחילה להטיף וממש אין לי כח עכשיו להטפות.... סתם , סתם, מחבקת - ליז

אם מתחילות אצלי כאלה הזיות, המצב שלי כנראה לא טוב סתם.... סתם.... http://www.geocities.com/veraloni/lashon.gif (אייקון) http://www.geocities.com/veraloni/93.gif (אייקון)

יש היום משהו באוויר אולי??? גם אני מסתובבת עם הרגשה די דומה....תני לעצמך חיבוק גדול... דמעה

http://www.geocities.com/veraloni/122.gif (אייקון) כזה? והנה אחד גם בשבילך: http://www.geocities.com/veraloni/12.GIF (אייקון)

אז כן אישפזו אותי בפעם האחרונה שכתבתי הוראת אישפוז קשירות חדרי בידוד גאד לא חשבתי שזה יקרה לי שוב הייתי קשורה עד היום וזהו עכשיו מנסה לדבר יותר להיפתח להפסיק לשמור בבטן ולראות לאן זה יוביל כרגע עוד חלשה ומבולבלת אבל מקווה לטוב מקווה שדברים ישתנו כנראה שהם צריכים להשתנות אצלי הגעתי לכמה תובנות מאוד עצובות לגבי מהלך החיים שלי וזה כואב גלות את זה להתעורר לתוך זה...... יהיה בסדר הם אומרים יהיה בסדר גם אני כבר אומרת מצטערת שאין לי זמן לקרוא להגיב נתנו לי רק היום לצאת ואני עם ליווי לא יכולה כל כך להרחיב

כמה טוב שאת כבר לא קשורה..... אני רק שומעת קשירות, נהיה לי רעעעעעעעעעעעעע!!!!!!!!!! אני אפילו הרפיה בשכיבה על הגב לא מסוגלת לעשות לא מסוגלת לשכב ככה בתנוחה אחת מתחילה לכאוב לי הבטן ואני מתחילה להשתגע לא מתארת לעצמי איך אפשר להיות קשורה!!!!!! מקווה שעכשיו באמת הכל יתחיל להסתדר אצלך ושתצאי משם בקרוב מחכה לשמוע ממך בשורות טובות שחף

איפה כולם??? דמעה

נושם את נשימותיו האחרונות..... :(

והלכתי אחורה, לעמודים הראשונים ואז ראיתי שאת כאן מהעמוד השני ואני מהעמוד השלישי ממש וותיקות אמיתיות!!!! כל כך מוזר לחשוב על זה שאנחנו כבר עברנו יותר מ-100 עמודים ואני עוד זוכרת איך שספרתי: 10, 20, 30..... כמה עברנו מאז!!!!! ביחד ולחוד.... יהיה לי מאוד עצוב, אם הפורום הזה יפסיק להתקיים :(

תנו אולי סימן חיים....חבל שהפורום הזה יעלם... דמעה

אני מאוד מקווה שהפורום לא גוסס.... יש תקופות פעילות יותר ופחות .... ואכן זוכרת את תחלתו של הפורום והצטרפות של עוד ועוד בנות (בעיקר) הרבה פעילות ומלוות את הפורום עד היום... הרבה תהפוכות וטלאות עבר הפורום היו ימים קשים... היו גם פרידות יש ימים של יותר ויש של פחות... יש מי שזקוקה ומי שמיצתה... מי שקוראת ומי שתומכת... מי שמשתפת ומי שמחזקת זו הזרימה כמו בחיים... אני כאן ומקווה שגם אתן ותמיד יש מקום למי שעוד רוצה להצטרף!! אידה

http://www.geocities.com/veraloni/nana/nana.jpg ראיתם פעם נענע מטפסת לגובה של יותר ממטר??? כנראה הנענע שלי עברה איזשהו שיבוש גינטי!!!!!!!! וזאת נענע רגילה. מאלה שמוכרים בשוק פשוט פעם שטלנו אותה בעציץ והיא גדלה שם איזה שנתיים כמו כל נענע נורמלית ואז הכנסתי אותה הבייתה ופתאום....... נכון משעשע?! :))))))))))

בהתחלה היא הייתה בתוך העציץ בחוץ, מאחורי החלון ואז הכנסתי אותה לתוך הדירה והיא התחילה לתפוס גובה ולטפס על הטריס

כנראה שיש לך בבית אנרגיות חיוביות שתורמות לצמיחה.... דמעה

התפעלתי לפני כמה ימים והתגובה לא נקלטה אז מתפעלת שוב - מדהיםםםםםםםם

מתחברת עד כאב למילים מתוך השיר של ריטה "מלבד האהבה" "תשאיר את האור דולק בשבילי החושך הוא אוקינוס ריק ובודד ושירי הערש ששרה אמא שלי לימדו אותי שיש סיבות לפחד לך יש יד מאומנת לקלוע בול בין העיניים אצלי מתחת למיטה, בלילה העמוק יש חיה נושמת, מחכה עם ציפורניים חיה רעה זוכרת, שומרת על תינוק ... מזמן אנחנו יחד, מכסים את העיניים אותה יתמות, אותו יאוש, אותו צמא אותה חיה רעה שנועצת ציפורניים בוא נחבק את התינוק, הוא בוכה שנשמע " דמעה

כל כך פשוט לגרש את החייה..... פשוט מדליקים את האור והיא נעלמת!!!! הדלקת? עכשיו תסתכלי מתחת למיטה.... את רואה... היא כבר לא שם!!!!!

אני ישנה עם כל האורות דולקים ובכל זאת יש עדיין חיה רעה...כנראה שהיא גרה אצלי בראש כבר כדיירת קבע...לא ממש מצליחה להתפתר ממנה:( דמעה

אוו... לא פשוט השיר... פחדים... יצורים עם ציפורניים מתחת לשמכה. תינוק חסר אונים... בוכה... מה שלומך יקרה? את בסדר? הלילות קשים? אידה

במילים של ריטה..."אני חיה לי מיום ליום" ובמילים של דנה ברגר (עם קצת שינויים) "מחכה לה שתבוא מחכה לה שתבוא ותציל אותי מכל המכשפות והשדים מכל האנשים שמדברים. מכל האוטובוסים, העשן והסמים מכל החלומות, הרצונות, הסיוטים מכל החישובים, התכנונים והכספים מכל האנשים שמדברים ומדברים ומדברים." ומה שלומך? דמעה

לבין לצוף על פני המיים כל הזמן נשחפת עם הזרם ואז עושה מאמץ ופונה אחורה משתדלת לא לתת לעצמי להישחף לשם ולא יכולה להגיד שזה קל כל הזמן צריכה להיות ערנית ומודעת לכל רגש שעובר, לכל מחשבה שעולה לזהות את הנפילה המתקרבת ולהימנע מלהמשיך באותו כיוון להשיח את הדעת לעסוק במשהו אחר להזכיר לעצמי שאני לא רוצה להיות במקום הזה של הנפילה ושאני יכולה לא להגיע לשם, אם רק אתאמץ מספיק ואוףףףףףףףףףףףף עוד מעט כבר יגמר האוויר...... :(((

כמה מאמץ... מאבק בלתי פוסק... כמה כוחות צריך כדי לשמור על הראש מעל המים... יש הפגות? רגיעות? מנוחה? הנאה? אידה

אין כל כל הפוגות ומנוחה הנאה - משתדלת לפעמים לעשות משהו נחמד כמו לצאת לבית קפה עם אמא להיפגש עם חברה רק שזה לא בהכרח עוזר ואין כוחות בכלל הגעתי לגבול היכולת שלי גם העבודה לא ממש תורמת כי לא רואה את הבית כמעט חוזרת הביתה ב-6 וחצי - 7 ועד ב-9 וחצי -10 אני כבר הולכת לישון חוזרת הביתה מחוסלת מעייפות לא יודעת איך אני אוכל להמשיך לעבוד ככה עד סוף הקיץ לא שיש לי הרבה ברירות.....

משהו נחמד להתחיל איתו את השבוע שיהיה שבוע נפלא ושהתמונות הטובות שם יתגשמו..... אז כנסו ...ותהנו.... http://dna.imagini.net/friends אידה

ושבוע טוב גם לך

השבת הייתי אצל הפוגעים שלי הלכתי לישון מוקדם, כי הייתי עייפה מכל השבוע שעבר עליי. ישנתי עם מכנס קצר. בשעות הבוקר המוקדמות התעוררתי ראיתי אותו יוצא מהחדר בו ישנתי שמתי לי כי רגל אחת שלי על הריצפה והשניה במיטה. כאילו משהו הוריד לי אותה. לא יודעת מה הוא עשה בחדר שבו ישנתי לא יודעת למה הרגל שלי היתה בריצפה מאז שהתעוררתי עד עכשיו אני מרגישה זוועה לא יודעת מה היה שם לא הרגשתי דבר. רק שמעתי רעש התעוררתי והוא כבר יצא. שוב הוא פגע בי? שוב נגע? נפגעתי?!

בובה יקרה מצטערת... מקוה שלא היה דבר... אך את בתחושה שנפגעת.... ישנת בסביבה פוגעת ולא בטוחה... ולא רק בתחושה.. הוא נכנס לחדר בו את ישנה.... פרץ גבול... נכנס לטרטוריה שלך... ואת התעוררת....בתחושה קשה... של אי ידעה.. חוסר אונים... תחושה שאת נפגעת... אני מקווה שדבר לא קרה... מעבר לכך שנכנס.. ושהרגשתך תשתפר ותתבהר ... מחזקת ומחבקת אידה

מה יש לו לעשות בחדר מה קרה לרגל שלי שפתאום ירדה למטה מה קרה שהתעוררתי בבהלה .. משהו מאוד אפל. מוזר ואני לא מבינה למה אני מרגישה ככה פתאום.. אני בעבודה, לחץ אכנס מאוחר יותר

שבת שלום לכולן מי שכאן...ויש הרבה שחסרות... מקווה שלכולן שלום ומרגישות טוב... שולחת לכן את משקה האלים לרפוי להתחזקות להגנה לשינה טובה לשמחה אהבה אושר שלווה אמונה.... מקווה לשמוע מכן אידה

שתהיה לכולנו שבת שלווה ומחזקת מוקדש לכולכן באהבה: http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=984188

מה שלומך? תודה על השיר מאוד אוהבת אותו... היה לי ספר עם השיר שהלך לאיבוד.. ותמיד מחפשת את השיר הזה תודה והרבה אומץ להרגיש את האומץ שלך!!! שבוע נפלא אידה

מצטערת שלא יכולה להגיב לכן להגיע למחשב עכשיו היה פשוט עינוי בלתי יתואר לא מספיק שנחתה עלי מחלת הסכרת גם נפלתי ושברתי את הרגל ואת העקב , למעשה העקב התרסק לי לא יודעת אייך קרה , פשוט קרה עברתי ניתוח מאוד קשה תקעו לי מסמר גדול וגם כמה ברגים לחיזוק הם ,,,,,,שם ,,, בביה"ח ,,, כנראה ידעו שחסרים לי כמה ברגים אז דחפו לי אותם ברגל , מה שבטוח בטוח לא ??.?.. אני כל הזמן על אופטלגין כי אין לי מורפיום בבית , שם נתנו לי בלי חשבון לא יכולה לכתוב הרבה כי הראיה שלי כבר מתחילה להתשתש כואב לייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי משהו נורא ואיום ועכשיו אסור לי לדרוך על הרגל במשך חודשיים יודעות מה זה אומר ??????????? לא עבודה , לא יציאות מהבית לא כלוםםםםםםםםםםםם רק מיטה ושרותים , ואם אוכל , אכנס לכאן שיהיה לכולן שבת טובה ורגועה מחבקת אתכן המון חטולה שבורה וכואבת

איזה צירוף מקרים אלוהים ישמור גם חברה שלי הכי טובה שברה את הרגל ועשו לה ניתוח.. מתי זה קרה? איך זה קרה? את לא נורמלית באמאש'לי. שמרי על עצמך גם סוכר גם שברים.. טוב, אני עדיין בשוק על צירוף המקרים עצוב לי לשמוע שזה מה שקרה לך. האמת שתהיתי לעצמי היכן את .. לאין נעלמו עיקבותייך. אז עכשיו, אחרי הניתוח את מושלמת. לא חסר לך כלום.. דואגת לך. כנסי מידיי פעם, כשתוכלי ותעדכני אותנו. שבת שלום בובה.

מה איתך מתוקה? מתגעגעת אלייך..... ספרי משהו...

אני המומה..... איך? דווקא את? הנשמה הענקית הזאת? צר לי, צר לי, צר לי!! לא סתם אומרים שהצרות באות בצרורות..... החלמה מהירה יקרה שלי.... לא מגיע לך לסבול כך.... גם אני בבלאגנים הפרטיים שלי, אבל הכל מתגמד לפעמים במצבים כאלו.... תשמרי על עצמך נשמה טובה, תתחזקי וקחי זמן לעצמך למנוחה ורגיעה, למרות שאני יודעת כמה אחריות יש עלייך.... מקווה מאמינה ומאחלת, שהרגל תחלים במהרה, מתארת לעצמי את עצמת הכאב... אני איתך תמיד יקרה....

יקרה אני כל כך מצטערת לשמוע...אם תהיי זקוקה למשהו את יודעת איפה למצוא אותי...רק תגידי... שולחת חיובק מחזק ומרפא.. תרגישי טוב דמעה

אני ממש ממש מצטערת לשמוע גם סכרת וגם השבר ברגל ובעקב לא נעים בכלל... שולחת לך איחולי החלמה מהירה וחיבוק גדול תרגישי טוב מקסימה אני

חתולה יקרה... מצטערת שככה שבורה וכואבת וגם כשאת ככה מצליחה להצחיק - חסרים ברגים... מקווה שתשובי לאיתנך במהרה רפואה שלמה - ובטוחה שכבר תמצאי דרך לנצל את הזמן הפתאומי הזה שנחת עלייך לטוב. שמרי על עצמך - שבת שלום

מצטארת לשמוע על הרגל והעקב מקווה שהכאבים יפחתו במהרה ושתחלימי ותהיי כמו חדשה :) שולחת חיבוק עדין שחף

חתולה יקרה אווי מצטערת לשמוע.... השבר והכאבים הקשים... להשאר בבית במיטה עם בעיות של סכרת... זה ממש לא פשוט... אחרי כל הריצות והדאגה לכולם... את עכשיו עוצרת הכל ומתמקדת רק בעצמך... תתפני לדברים שאת אוהבת... שיפנקו אותך מסודוקו, ספרי,ם ציור, סריגה....והשמיים הם הגבול... החלמה מהירה בלי הרבה כאבים שמרי על עצמך דואגים ואיתך אידה

אני לא זוכרת מי קראתי שרשמה שזה עזר לה אבל את יכולה לפרט לי קצת יותר מה זה NLP ואיך זה עוזר לך להתגבר וכל זה?...

שולחת לך קישור למאמר על NLP...אני אישית לא התנסיתי בשיטה.. http://www.ima-adama.co.il/know_yourself/awareness/stage_miki_barkal6_nlp.htm דמעה