פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8544 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
13/04/2007 | 15:58 | מאת: בובה על במה

מתלוננות אנונימיות שלום, אנחנו לא מכירים/ות אתכן, אבל רצינו להביע תמיכה ולחזק את ידיכן בדרך הקשה בה בחרתן ללכת. מכתב זה נולד מהצורך להגיד לכן: אנחנו איתכן, מחזקים אתכן, כואבים איתכן, עומדים מאחוריכן. יש כל כך הרבה אנשים: נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, דתיים וחילוניים, מכל השכבות, מכל העדות , שמאמינים לכן ובכן, שלא חושבים שאתן "אשמות" "זונות" "ממציאות". אנו לא מטילים ספק בדבריכן ויודעים שאתן משלמות מחיר כבד על הדרך האמיצה אותה בחרתן. בעוד הנשיא ומקורביו זוכים לשעות חשיפה בכל אמצעי התקשורת ומוקפים עורכי דין יקרים, מנוסים ואגרסיביים, יח"צנים, יועצי תקשורת ואמצעים כספיים, אתן נשארות אנונימיות וכואבות. אנחנו לא רוצים/ות להתייחס לסוגיות "מעמד הנשיא, לאן?", "התדרדרותה המוסרית של המדינה", "הפוליטיקה בשפל המדרגה", "תגובותיה של אשת הנשיא", "התקשורת ותפקידיה" ועוד. אנחנו רק רוצים/ות להתייחס אליכן, נשים צעירות שנקלעו לעין הסערה, ולומר לכן- אתן לא נשכחות. אנחנו דוחים/ות בשאט נפש את אסטרטגית ההכפשות וההמצאות כלפיכן ועליכן, הצצות כפטריות לאחר הגשם בתזמון יח"צני להפליא ומזועזעים משפל המדרגה של הנשיא ויועציו. אין זה מפחית מהקושי, אבל מלחמתכן היא מלחמת כולנו, מלחמת בנינו ובנותינו, הזכאים לגדול בחברה בה מכבדים את האחר, את גופו ואת נשמתו. כבוד בסיסי, שאינו מושפע ממעמד, גיל, מין, דת, או כסף. אנחנו מכבדים/ות את האומץ שלכן לעמוד מול כל החזיתות למען הצדק האישי שלכן, ולשלם את המחיר גם עבור הצדק החברתי. אנו מזדהים/ות אתכן וחשוב לנו שתדענה זאת. אתן לא לבד. אנחנו אתכן, נותנים/ות לכן כוח, מעריכים אתכן, מבינים אתכן. וכן, מודים לכן. אזרחים/ות תומכים ומחזקים.< זהו מכתב מהמרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. בעיני יש בו הרבה כוח. מקווה שהוא יתן גם לכן. שבת שלום. ב.

13/04/2007 | 16:16 | מאת: .חתולה

ישר כוח , כל הכבוד על מכתב תומך כזה , אני בעד מזדהה עם כל מה שנאמר במכתב הזה חטולה

13/04/2007 | 16:20 | מאת: בובה על במה

מה ניש? אני קרועה בעייפות. והנה עוד סופ"ש בפתח.. הולכת לקרוע את המיטה בשינההההההההההההההההההההההההה.. אה..ומשהו שמאוד ימצא חן בעיינך, ובעיניי כל אחת כאן. http://www.mivzakon.co.il/Recipe/cheese/index.htm

13/04/2007 | 17:20 | מאת: ליאור

בראשית, מה שלומך? איך את מרגישה עכשיו אחרי הסערה? המכתב הזה נכון ומרגש.... טוב שיש עוד מי שמאמין.... אה, והתגעגעתי אלייך.... ליאור

מה ניש? האמת, שגמני געגעתי אלייך מליונים. אני? יהיה טוב. ימים קשים עברו על כוחותינו, עכשיו קצת ברגוע, אבל עדיין נערכת להתקפה שניה. מקווה שלא אהיה יותר מידיי פצועה אשתדל לשמור על עצמי במאבק ההשרדות האין סופי הזה. ומה איתך כפרע?! כתבי לי לאימייל, כי אין לי ת'מייל שלך. לא יודעת היכן הוא ברח. [email protected] שבת נעימה וטובה בובה.

15/04/2007 | 02:07 | מאת: שדה ניר

המכתב שצירפת מרגש, נוגע ללב ובעיקר מחזק אותנו הנפגעות והמתלוננות!!! שבוע טוב ומבורך לך מתוקה שלי. שדה ניר

15/04/2007 | 04:33 | מאת:

13/04/2007 | 09:36 | מאת: .חתולה

אתר ישראלי חדש שעוסק בכל מה שקשור לאלימות במשפחה http://www.alimut.org.il/ ללחוץ על קישורים בצד ימין בשוליים , ומגיעים לכל מי שרק עוזר ותומך , שורה שלישית מלמטה יש גם פורום שעוסק האלימות במשפחה לכל מי שצריכה , אפילו כדי לעזור למשהו אחר חטולה

13/04/2007 | 10:01 | מאת: ליאור

איך את דואגת לכולם.... את בן אדם מדהים!!! פשוט כך.... אני? רגע לפני המעבר, ולצערי חל עיכוב בכניסה לבית.... משהו שקשור לשיפוצים שלו.... וזה מבאס אותי..... ועושה לי בלאגן קטן עם בעל הדירה שאין לי עדיין תאריך בטוח לפנות את הדירה.... אבל בסוף הכל יסתדר לטובה, אני מאמינה.... הילדים? הם רגילים למעברים האלה, אם אפשר להתרגל.... אבל עכשיו זה לתמיד.... ואת עם הבגרויות של הילד? נשמה טובה אם אתם צריכים עזרה? באזרחות וספרות הם תחומי ההתמחות שלי.... בכייף.... שבת נהדרת לך ליאור

13/04/2007 | 10:58 | מאת: .חתולה

ליאוריייייייש איזה כייף לראות אותך אני מתארת לעצמי שלא קל לך , גמני עברתי לא פעם דירה חוץ מאריזה ופריקה שזה הכי מעצבן , אני חושבת שזה לא נורא שמחה שאין בעיה עם הילדים , אולי הם אפילו נהנים מכל הענין מקווה שהעיכוב לא יהיה ארוך כי זה באמת מורט עצבים וכן , את רואה ,עכשיו אני מתעסקת גם עם הבגרויות , ממש לא קל תודה רבה על הרצון לעזור נשמה טובה , אזרחות גם מחכה לנו בפתח , ועל ספרות עוד לא דיברנו בכלל ,ומי העיז לדבר על מתמטיקה? אז נראה כבר מה נעשה משנסת מותניים ונרתמת לעזרה , ליאורי , אלה הילדים שלנו לא ? אז מה נעשה ? מה שלא אוכל לעזור , אולי הבנים הגדולים שלי ירתמו גם הם לעזרה , הבעיה היא שגם הם לומדים לתואר ראשון ולא יודעת עם יהיה להם זמן , מקסימום לוקחים מורה פרטי , חטולה

15/04/2007 | 02:16 | מאת: שדה ניר

שלא נצטרך....ולא נדע.... אך הדאגה שלך הכנה מקיפה את כל מגוון האוכלוסין- כל הכבוד לך נשמה יפה הכרזתי סופית על התחלת דיאטת כסאח כי בפסח עם המצות והפחמימות- אכלתי בהקפה:-) אז מוותרת לעת עתה על מתכוני הגבינות שהולמות כל כך את החתלתולה- מלאת החן שבוע טוב ומבורך אשה מדהימה ובהצלחה בבגרויות ובגיל ההתבגרות וההתגברות של הבן אוהבת, שדה ניר

15/04/2007 | 08:39 | מאת: .חתולה

היי שדה כייף לראות אותך כאן בהצלחה רבה עם הדיאטה , רק תיזהרי לא להגזים תודה על האיחולים הלבביים , אני באמת זקוקה להם שיהיה שבוע נפלא חטולה

15/04/2007 | 04:32 | מאת:

מקווה שגם אנשי מקצוע כמו מחנכים ילמדו את הנושרא תודה חתולה אידה

זה מאוד מעניין אותי איפה שאר האנשים מקבלים טיפול ואיזה

13/04/2007 | 09:27 | מאת: .חתולה

בוקר טוב לך נץ אפשר לקבל סיוע בטלפון 1202* שזה הקו לנפגעות תקיפה מינית , שם את יכולה לדבר בעילום שם , להגיד כל מה שאת מרגישה ,לספר כל מה שעשו לך , כל מה שמרגיש לך טוב ונוח לדבר עליו , בנוסף , יש להם גם רשימות של מטפלים או מטפלות שעוסקים בנושא של נפגעות תקיפה מינית , או שמות שם של פסיכולוגיות או פסיכולוגים , כמובן שהכל בתשלום , לעומת זאת , אם את גרה באזור המרכז , שזה אומר בסביבות ראשל"צ , יש שם מרכז לנפגעות תקיפה מינית , שם זה ללא תשלום , אבל יתכן שתצטרכי לחכות מעט זמן כי שם תמיד מלא ,זה לגבי איפה , ועוד דבר , כשאת רוצה לכתוב כמה דברים ושכחת , אין צורך לפתוח כל פעם כותרת חדשה ,לחצי על הכותרת שכבר כתבת, פשוט גלגלי כלפי מטה את הדף ויש לך טופס לשליחת הודעה , מקווה שעזרתי לך , אם יש לך עוד דברים שאת רוצה לדעת או לשאול , בבקשה את מוזמנת, שיהיה לך יומטוב חטולה

מה את רוצה לשאול לגבי אנשים שהתחילו טיפול ? אל תתבישי , שאלי כל מה שעולה בדעתך חטולה

רק אתכן אני רואה כאן , כל השאר כנראה כמוני מאוד עסוקות בכל מיני דברים , אז הפעם נעדרתי מכאן לא בגלל המחשב או משהו כזה , פשוט "חזרתי לספסל הלימודים " הרי העברתי את הבן שלי לאנקורי , אז יש לו המון חומר להשלים , עכשיו אנחנו עובדים על היסטוריה , חומר ממש מעצבן , ומאחר ויש לו טונות של חומר להשלים , ואוטוטו מתחילים מבחנים שלפני הבגרויות ( שכחתי איך קוראים להם ) אז למי יש את הכי הרבה סבלנות כדי לעזור לו ? כך שאני והוא לומדים עכשיו לשתי יחידות בגרות ,חחחחחחח , לא חשבתי שעוד אחזור לזה אי פעם , אבל כמו שאומרים , החיים המלאים בהפתעות , היום לקחתי חופש מהלימודים ובאתי לראות מה שלום כולכן , ולא שמחתי לראות ששחפיתוש כבר כמה ימים בלי שינה , חומד , אולי הבדידות נותנת סימנים ? לא יודעת מה בדיוק קשה לך מבפנים ,אבל קרוב לוודאי שזה עוד יתברר לך עם הזמן ,מה שאהבתי שאת לא נשארת לבד , שאת כאן , חיבוק ענק בשבילך מתוקה , עמית , שמחה בשבילך שלא נשארת בבית במקום ששם רק פוגעים בך , יש מצב שתמשיכי להשאר במקום המוגן שבו את נמצאת עכשיו ?ומה הלאה ?מאחלת לך רק את כל הטוב ביותר שיש , תמשיכי לעדכן מה קורה איתך , אורלי , באמת מאוד דאגנו לך ,פחדתי שאת מרגישה לא טוב , מקווה שנושא המחשב יסתדר לכם במהרה , שמחה לשמוע שכבר התחלת לעבוד , חומד , מגיע לך ברכות חמות מכל הלב , וחוץ מזה לומר לך כל הכבוד על שהוצאת לפועל את החלום שלך , המון בהצלחה מתוקה , מחזקת את ידייך יפתי , ליזיייייייייי נשמה טובה שכמוך , מה איתך ? את רק תומכת ולא מספרת מה קורה איתך , אז מה קורה איתך ?????? איך עם הלימודים ? איך עבר החג ? ליאורייייייש ארגזים על גבי ארגזים זה אומר שבקרוב את כבר עוברת , ואת צודקת , קשה לא לדעת מתי עוברים , איך הקטנים מקבלים את המעבר לדירה חדשה ? אני מאמינה שהתקופה הזו לא קלה עבורך בכלל , מחזיקה לך אצבעות נשמה שהכל יעבור בשלום ,יודעת שעם כל הקשיים תעברי את זה כמו גדולה כי את כזו , ומותשת , תקופה לא קלה עוברת עכשיו נכון ? אז לא ממש משנה אם תגידי שזה כבר נמשך הרבה זמן , זכרי מתוקה שהטיפל לא קל והוא מוציא ממך את כל מה שצריך להוציא , ורגשות הם דבר שגורם לטלטלות , אז נסי לקחת את הכל באיזי , ולזכור שיש סיבה לכל מה שעובר עליך , טיפול , זוכרת , סבלנות , במשך הזמן דברים עוד יסתדרו , ואידה , הבנתי שהחג עבר טוב , שמחה בשבילך ובשביל משפחתך ,שתמיד תהנו, ואני מאוד התגעגעתי אליכן , כולכן , ובכלל למקום הזה שהוא מאוד חשוב בשבילי , באופן מיוחד בגלל הנשים המקסימות שנמצאות כאן , הייתן מאוד חסרות לי , מקווה שכל השאר מרגישות טוב עד כמה שרק אפשר חיבוק גדול לכולכן חטולה

12/04/2007 | 21:04 | מאת: .חתולה

מבינה אותך , בכלל זמנים של חגים לא קלים לאף אחד ובמיוחד לא קל לשמוע דברים כיום שהיו אולי צרכים לבוא לפני,,,,,,,, אבל את צודקת לגמרי בדבר אחד , גם אחיך היה קטן ,,,,, מה הבין וכמה יכול היה בכלל לעשות משהו ???? כנראה שכלום , שמעתי מושג חדש שנקרא ח"לשג שזה אומר = חזרה לשגרה כמה טוב שישנה שיגרה שיש לחזור אליה מקווה מאוד שגם בשבילך לחזור לשיגרה יעזור לך לאזן את מה שאת מרגישה מתוקה , חיבוק ענקקקקקק חטולה

12/04/2007 | 23:08 | מאת: ליז

ממממממ.... האמת, לא כל כך יודעת מה איתי - לא מסתדר עם עצמי, מצד אחד טוב מצד שני תקועה / משבר בטיפול מרגישה במבוי סתום והאמת גם כאן - לא יודעת, מרגישה שמהלכת על ביצים - נראה שבמקום לתמוך פוגעת וזה אומר שלא ממש מחוברת אז.... מתרחקת. מבקשת סליחה באמת שלא התכוונתי. שונאת את המקום התקוע ומצד שני לא יוצרת קשר להמשך טיפול ומתכננת את התשובה למזכירה לכשתתקשר לקבוע ואשר בה אדחה המשך לבנתיים, צריכה זמן לחשוב - הם קוראים לזה התנגדות מספרים שדווקא כשמתעוררת התנגדות ומצליחים לפרוץ אותה יש התקדמות גדולה ... נמאס מההתקדמויות האלו שרק פותחות עוד ועוד פצעים... זהו חתולית הצלחת למשוך אותי בלשון וסיפרתי. תודה יקרה על ההתעניינות .עצוב לי עכשיו כשאומרת את הדברים בקול שחור על גבי מסך.... אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

12/04/2007 | 23:23 | מאת: .חתולה

ליזיייייי נשמה התקיעות הזו בזמן הטיפול היא תגובה רגילה למצב של ,,,,,,אני לא יכולה להגיד בדיוק את מה שאני מרגישה , מבולבלת משהו ,,,,עמוסה רגשית ולא מוצאת את המילים כדי להמשיך לבטא , אולי דיברתי יותר מידי , או ( אוואבר לואודד , ) הרבה יותר מידי מהכל , אל תיבהלי , גם לי קרה כך , לא מצאתי את המילים , פתאום הכל נראה לי משונה משהו , יותר מידי מהכל , רוצה עכשיו רק לשתוק , רק שקט ודי , אם זה מה שאת מרגישה זה לא נורא , אם את מרגישה צורך לפסק זמן קצר גם זה בסדר , רק אל תרגישי חנוקה מידי , אם לוחץ לך להיות עכשיו בשקט עם עצמך גם זה בסדר , קחי שאיפה עמוקה , עשי סדר במחשבות , ורק אז תחליטי מה נחוץ לך , לפעמים העומס של הטיפול יוצר את התחושות האלה , חיבוק ענק נשמה , את תהיי בסדר חטולה

13/04/2007 | 21:43 | מאת: מותשת

תודה על מה שכתבת את ממש מקסימה אני משתדלת להיות סבלנית אבל בנתיים יוצא לי או אדישות ופאסביות או לחץ.. מה שלומך יקרה? אני

15/04/2007 | 02:21 | מאת: שדה ניר

במצב של חוסר אונים המצב הקוטבי שאת מתארת מוכר ומאחלת שיעבור לך במהרה. אני אתך יקרה שלי. מחזבקת ואוהבת, שדה ניר

שבוע טוב ומבורך לך חתלתולה מקסימה שלי. התגעגעתי ביתר שאת. שדה ניר

15/04/2007 | 04:30 | מאת:

צריך אכן הרבה סבלנות לשבת לעזור לילדים בשעורים לתמוך, לכוון... כוחות להגן לשמור ולהעביר אותם בית ספר!!!! אני גאה בך זה כל כך חשוב ואני תמיד יזכיר לך תמיד אל תשכחי את עצמך! אידה

12/04/2007 | 19:50 | מאת: נץ

הייי שלום לכולם אני חדשה כאן וזו הפעם הראישונה שאני רואה פורום לנפגעות תקיפה מינית ואני מאוד שמחה לדעת שיש מקום כזה

12/04/2007 | 20:24 | מאת: .חתולה

היי לך נץ ברוכה הבאה יקירה את מוזמנת לקחת חלק במה שנראה לך מתאים , רוצה לספר משהו על עצמך ? רוצה לתמוך ,,,,,,,,,,, את מוזמנת נשמח להכיר אותך חטולה

14/04/2007 | 05:35 | מאת:

מוזמנת להיות חלק לשאול להתייעץ לקבל תמיכה וביקר להיות פחות לבד. לשאלתך לגבי טיפול: טיפול מומלץ לקבל אצל מי שהתמחה בטיפול בנפגעות תקיפה מינית ופוסט טראומה. זה חוסך המון ...בעיקר שממבינים על מה את מדברת ויש את הידע לעזור ועוד ניתן לפנות לטיפול פרטי (בתשלום) ואפשר גם לטיפול בשרות הציבורי (חינם או תשלום סמלי- חלקי) . יש מרכזי טיפול ציבוריים במרכז ובצפון. כמו כן יש קבוצות תמיכה במרכז סיוע ברכבי הארץ. לכל סוג טיפול יש יתרונות וחסרות. כאמור ניתן לפנות למרכז סיוע להמלצות. וכמו כן את יכולה לפנות אלי במייל ואנסה להפנות אותך. מקווים לראותך ועדיך לשרשר מאשר לפתוח הודעות חדשות. בהצלחה אידה

15/04/2007 | 02:24 | מאת: שדה ניר

את מוזמנת לשתף ולהשתתף בקצב שלך. חיבוק חם ועוטף. שדה ניר

12/04/2007 | 00:54 | מאת: כנפיים..

אאאאררררררררררררררררררררררררררררררררררר אני כל כך עצבנית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אין לי לא כוח ולא בסלנות לאף אחד ולשום דבר בזמן האחרון ואני ממש מגעילה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אאאאאאההההההההההההההההההה |פרצוףעצבני| הייתי חייבת להוציא את זה....... ולא, זה לא עזר, עדיין לילה ארוך לפניי.... :-/

12/04/2007 | 17:30 | מאת:

היי כנפיים מה שלומך? אך עבר הלילה? ואת מוזמנת להוציא הרבה יותר ממה שהוצאת... אנחנו כאן אידה

11/04/2007 | 11:30 | מאת: אורלי

יש לנו בעיה עם המחשב שלנו, ולצערנו אין לנו כרגע את האפשרות הפיננסית לתקן את זה, אבל יש מחשבים של אחרים, אז מיהרתי להודיע לכם, שלא נעלמתי. קשה לי מאוד להתמודד עכשיו עם הכל, בעיקר כשהגיעה אליי אתמול אישה מוכה, שבעלה מתעלל בילדים - היום לקחתי לעצמי חופש, כדי להתאפס ולהתאזן מחדש. אי-אפשר לעזור לאחרים, כשהמחשבות מבולבלות עם הרגשות, ובעיקר כשמדובר במיסטיקה. בכל אופן, אני לא שוכחת אתכן, בליבי אני איתכן כל הזמן. מחבקת אתכן ומתגעגעת אורלי

11/04/2007 | 18:41 | מאת: שחף

כי כבר מאוד דאגנו לך.... מקווה שכמה שיותר מהר תוכלו לסדר את המחשב - את מאוד חסרה לנו כאן!!!! שמחה לשמוע שהתחלת לעבוד, כמו שתיכננת!!!! זה עוד צעד חשוב שעשית בשביל לחזור למעגל החיים..... שיהיה המון המון בהצלחה!!!! מחכה שתחזרי אלינו מתגעגעת שחף

12/04/2007 | 17:29 | מאת:

בימים שאת לא כאן טוב שאת יודעת גבולות ומנסה להגן על עצמך ועל המטופלות שלך....כשהדברים מתבלבלים ומתערבבים!!! חשוב מאוד מקווה שאת יותר טוב החלמה מהיה למחשב ומצפים לראותך אידה

15/04/2007 | 02:28 | מאת: שדה ניר

גאה בך על שחזרת לעבודתך הרוחנית והמתגמלת!!!! ומקווה שעל מנת לא להיות מושפעת ומזועזעת אף את בעצמך מטופלת!!!! תודה שנכנסת ועידכנת נשמה חזקה! בהצלחה לך מתוקה בדרכך החדשה. שדה ניר

10/04/2007 | 23:26 | מאת: שחף

שוב לא נרדמת :( כבר לילה שלישי ברצף אני אתמוטת ככה לגמרי בסוף

12/04/2007 | 17:32 | מאת:

מקווה שהלילה היה טובבבבבבבבבבבבב ונעים וגם מפנק.... שהתעוררת עם חיוך אידה

12/04/2007 | 19:06 | מאת: שחף

הלילה היה כמו הלילות הקודמים.... וקצת קשה להתעורר עם חיוך כשישנים כל כך מעט כמה ימים ברצף :(

10/04/2007 | 19:57 | מאת: אני

ממש קשה לחיות כך אם הזכרונות האלו,קשה קשה קשה מישהו כאן? אני לבד

10/04/2007 | 20:32 | מאת: שחף

מה שלומך? במה אוכל לעזור? אם מתאים לך, את מוזמנת לשתף, זה יכול לעזור...... שחף

10/04/2007 | 20:47 | מאת: עמית

אני מרגישה יותר מידי לבד,אין לי אם מי לדבר אל מה שקורה לי,הזכרונות האלו ממש רוצחים לי את הנפש.את מקירה את ההרגשה? אני מרגישה שנוגעים בי שוב ושעושים לי דברים נוראיים,זה ממש קשה התחושה הזאת. אני מרגישה שאני נמצאת בתוח בור ללא תחתית ולא יודעת איך לצאת ואיך לוקחים אויר..

10/04/2007 | 20:58 | מאת: עמית

יש כאן מישהי?

12/04/2007 | 17:36 | מאת:

מה שלומך? אך עוברים הימים במקלט? אין טיפול במקלט? עובדת סוצאלית? שיחות? בכל אופן תרגישי בנוח לשתף אותנו... כאן בשבילך אידה

13/04/2007 | 20:35 | מאת: עמית

שלום,כן יש סיחות עם העו'ס במקלט ואני נעזרת בה כמה שאפשר,אני אכשיו מרגישה הרבה יותר טוב,אני בדרך לשינוי גדול וזה משמח אותי. אני מקווה שאני יחזור שוב להיות בקרוב אם ילדיי כי מקומם איתי,אני ממש מנסה לעבוד אל עצמי כמה שיותר ואני מעמינה שזה מצליח,אני בדרך הנכונה..

10/04/2007 | 00:13 | מאת: שחף

שוב לא נרדמת למרות כדורי השינה שלקחתי אחרי שכבר כמעט ולא הצלחתי לישון בלילה שעבר רק בבוקר השלמתי קצת שעות שינה משהו עובר עלי רק אם מישהו היה אומר לי מה זה, היה לי קצת יותר קל נדמה לי כי על פני השטח הכל נראה בסדר אבל בפנים קורה משהו שקשה לי להתמודד איתו ואני לא בדיוק יודעת מה זה רק יודעת שלא מצליחה לישון, שהיום בבוקר נכנסתי להתקף חרדה, שההרגשה הכללית לא טובה, לא רגועה בגרוש

10/04/2007 | 00:27 | מאת: שחף

הרי יש כאלה שהרבה יותר קשה להן ממני וגם לי פעם היה הרבה יותר קשה עכשיו כבר אין נפילות לתהום, אין התרסקויות אז מה אני פותחת את הפה בכלל???? אני צריכה לשבת בשקת ולהנות ממה שיש, מההתקדמות שלי..... רק שעדיין קשה לי :((((

10/04/2007 | 01:05 | מאת: ליז

זכותך להתלונן, כל אחד במקום שלו , כל אחת עם הקשיים שיש לה כאן ועכשיו. ואין תחרות על הסבל . כשהוא נמצא הוא נמצא ואי אפשר למדוד אותו. הוא נמצא ביחס למקום שאנחנו בחיים וכשאי אפשר לישון בלילה ועוד לילה ועוד לילה זה מתיש ברמות... והתקפי חרדה באים כי כנראה שלא הכל פטור וסגור. והמקום הזה כאן הוא בדיוק בשביל להגיד מה קורה ואיך מרגישים. ורק עצם האמירה יכולה לשחרר... ואת כבר יודעת את כל אלו ואני רק מזכירה כי כשקשה לא כל כך זוכרים את כל הכלים שעומדים לרשותינו. מחבקת - ליז

09/04/2007 | 20:40 | מאת: ילדונת

כמה מילים עוד אפשר אפשר לכתוב כמה אותיות עוד אפשר לחבר אות לאות שיצרו משפט לא ברור כבר עד מתי הכל ימשך אין כוח למשוך אין כוח שזה ימשך כן אישפוז לא אישפוז ההורים היו כאן הבוקר חזרו מחו"ל ראו אותי אחרי תקופה כל מה שהיה להם להגיד זה שאני שוב נראית רזה מידי ונורא אבל כאן בהוסטל מתחילים לוותר להרפות הם מבינים שהמאבק נגד האנורקסיה הוא כישלון מראש אז הם ויתרו על משקל היעד כי אין סיכוי להגיע אליו כי כנראה לא נועדתי להבריא וגם הם מבינים את זה וכנראה שגם הם כבר מעדיפים לוותר על זה ומבינים שיש דברים שחשובים מזה ואני עייפה ממאבקים ודרמות שנכנסות לי לחיים. אני מוטשת כל כך עד מתי זה ימשך עד מתי אני אצליח למשוך? כבר חלשה למשוך את עצמי למעלה לנשום לפעמים נדמה שרק כדי לנשום צריך כוח אני לא רוצה אישפוזים נוספים אז למה זה קשה כל כך לחיות? ולהחזיק בחיים שיהיה כבר מחר שהעוס תחזור שאפשר יהיה להגיד לה שממש קשה לי כבר לנשום שהכל נראה גדול עלי שיש יותר מידי על כתפיים קטנות מידי...... ואני קורסת מזה...... והעיקר שסוף סוף נגמרו החגים המעיקים האלו......

09/04/2007 | 22:58 | מאת: ילדונת

זה מצחיק לספור שעות לבוקר כדי להגיד שרע לך..... אבל חייבת להחזיק בשייניים

10/04/2007 | 00:20 | מאת: שחף

זה לא נראה לי מצחיק בכלל הרי להגיד שרע זה לשתף ולקבל תמיכה ואז אולי תהיה קצת הקלה בהרגשה כי תרגישי קצת פחות לבד בהתמודדות שלך ו..... זה רק עוד כמה שעות..... לא להתייאש!!!! מחבקת שחף

10/04/2007 | 06:40 | מאת: ליז

מאחלת שסוף החג והפגישה עם העו"סית באמת קצת יקלו ויאפשרו לך לנשום מחבקת בעדינות וירטואלית - ליז

09/04/2007 | 17:22 | מאת: אור הנפש

יום אחרון מחר חוזרים לשיגרה(בערך נדמה לי שהילדים עוד בחופש??לא?) אבל נגמרים החגים... מאחלת לכולן להנות מהאביב הצמיחה והפריחה לנשום עמוק את האוויר... להתמלאות ברייח ואנרגיות טובות איתכן אידה

09/04/2007 | 17:57 | מאת: ליאור

כמה מהר עבר החופש..... אידה איך אצלך? ספרי איך חגגתם שם, אם תרצי כמובן.... לשנה הבאה בירושלים....??? הלוואייייייי מתגעגעים..... מתגעגעת...... ליאור

09/04/2007 | 18:48 | מאת: מותשת

עבר מהר אולי טוב שעבר ואולי בעצם לא.. עוד לא החלטתי.. :-) שבוע טוב לכולם אני

12/04/2007 | 17:45 | מאת:

מה שלומך? נו את רואה....היום הראשון עבר והכל זורם... נכון או לא? אצלי עבר החג נחמד מאוד...חגגנו בביית....אולי אפילו יותר מתמיד... ליל סדר וכ"ד והיה ארוך מעט לטעמי... אבל נחמד וזהו הימים רצים ערב נפלא אידה

10/04/2007 | 00:16 | מאת: שחף

דווקא נהנתי להיות בחופש 4 ימים ברצף לא הייתי מתנגדת לעוד כמה ימי חופש

10/04/2007 | 03:35 | מאת: כנפיים..

ברוך השם!!!!!!!!!!! סופסוף החג המעיק הזה הסתיים... ואני חייבת לספר לכן משהו... אחי הקטן (הוא גדול ממני בחמש שנים אבל הוא הקטן מבין השלושה, והוא גם תמיד יהיה אחי הקטן בשבילי :) היום סיפר לי על חברה/ ידיה/ אקסית שלו שאבא שלה היה מרביץ לה ואמא שלה ידעה ולא עשתה כלום. ואמר לי אם מישהו היה נוגע בבת שלי או בך, קודם כל הוא היה מת. אז אמרתי לו שזה לא כל כך פשוט. אז הוא אמר לי מה לא פשוט? למה את חושבת ש**** (האח הגדול ממנו, האמצעי) היה מרביץ לי כל הזמן? כי אני הייתי מרביץ לך.... אם הוא רק היה יודע........ אני לא חושבת שהוא היה יכול להתמודד עם דבר כזה..... העיקר הם הבטיחו שהם תמיד ישמרו עליי.... :-/ בכל מקרה, הוא כאן עכשיו, אחי הקטן, וזה מדהים איך אנחנו מסתדרים כבר שבוע באותו בית בלי לריב... יש ניסים בעולם :-) לילה טוב שיהיה...

10/04/2007 | 06:38 | מאת: ליז

היציאה לחרות רק התחילה עם תום החג ה..כמו שאמרת מעיק הזה, ואיזה יופי שאת עכשיו שומעת את הדברים האלו מאחיך - למרות ה"רק אם היה יודע " לפחות את יודעת שהוא כאן בשביל עכשיו. המשך טוב לך

10/04/2007 | 06:54 | מאת: ליז

אידה שלום, כן הילדים עוד בחופש - איסרו חג והמימונה היום... כמו שאומרים ,אביב הוא זמן להתחלות חדשות ואני צריכה לקבל כמה החלטות חשובות ולא סגורה על עצמי - כמו תמיד חושבת שבסך הכל החיים סבבה אז למה לסבך אותם עם הטיפול שגורם להכנס לכל מני מקומות קשים. ומצד שני יודעת שהגעתי לטיפול כי המקומות הקשים שם, ולא יעזבו אותי ככה סתם אז... אחרי פגישה אחרונה ששוב הרגשתי את הריגרסיה, והתחושה שמתחילה מהתחלה, ותופעות שקשורות לתקופה מוקדמת יותר החלו שוב לצוץ, אני בדילמא. להמשיך, להפסיק, מה להגיד , אם להמשיך במה להתמקד.... לא אוהבת בכלל את המקום הזה, וההפסקה כרגע די נעימה לי למרות שמרגישה שוב שיתוק (שוכבת במיטה ולא יכולה להזיז את הרגליים הן פשוט נעוצות אחת לשניה בחוזקה). ולא כלכך מבינה אם השיתוק הזה קשור לתקיפה או מרמז לי על התקיעות.. חשתי את הדבר הזה בפעם הראשונה כשהמנייאק סלע הסתובב חופשי . טוב די לקטר- היה דווקא חג נחמד, הבן החייל היה ברגילה וזה תמיד כיף וזה נגמר. אז לא כלכך שמחה שהחג נגמר למרות שלא ממש מתה עליו אלא שזה אומר שהרגילה נגמרה וזה די מעצבן. מברכת אותך ואת כלם בשיגרה נעימה והמון המון טוב - ליז

לא, לא אמיתיים בתוך החלום בהתחלה רק פחדתי שילה איזה ג'וק על הקרית שלי ואז קמתי כי לא יכולתי לישון ככה הלכתי למטבח והיו שם המון והם התנפלו עלי וניסיתי לדרוך עליהם והם לא מתו והתחילו להתנפל עלי אז חזרתי לחדר וגם שם היה אחד והתנפל עלי ואז צעקתי חזק וזה העיר אותי הבעיה הייתה להתעורר עד הסוף ולקום, כדי לא לשקוע שוב לאותו הסיוט החתולה שלי באה לבדוק מה קורה איתי, למה אני צועקת גרררררררררררררררררררררררררר אם לא החתול, אז הג'וקים לא נותנים לי לישון???????!!!!!!!!!!!!!!!!!

שחפונת יקרה ומצחיקה, ג'וקים כולה.... אם לא ננסה להיות פסיכולוגים ולנתח את החלום לעומק הרי שזה חלום (ממבט רחוק - כשהוא כבר עבר...) מצחיק, לא עדיף על הסיוטים הרגילים??? מה נשמע יקרה, עוד יום והחג מאחורינו - שיגרהההההה אך, שיגרה ברוכה. מתי תפתחי תבלוג רשמי????? אוהבת ,ליז.

לא יודעת, אותי זה לא מצחיק בכלל :( וזה לא היה עדיף על סיוטים אחרים, ההרגשה הייתה נוראית וחוץ מזה זה די רגיל אצלי שבסיוטים כל מיני חרקים או תולעים מתנפלים עלי לפתוח בלוג? למה לי? אני לא יודעת מה לכתוב בו ואם אפתח בלוג לא ישאר לי מה לכתוב כאן בפורום וזה יהיה עצוב כי אני אוהבת את הפורום אז לא פותחת בלוג :)

09/04/2007 | 17:24 | מאת:

כשיש חתולים אין גוקים... אחד היתרונות שהבית נקי ממזקים.... הכנסי אותם לחלום... מקווה שהלילה הבא יהיה רגוע יותר אידה

09/04/2007 | 17:33 | מאת: שחף

אני אנסה.... ואני מעדיפה לילה כמו אתמול - עם הג'וקים, מאשר לילה כמו היום - בלי שינה כמעט

07/04/2007 | 22:13 | מאת: ליאור

התגעגעתי אלייך פיצי..... מצטערת על הנתק כאן..... עמוסה לאללה.... צריכה לפנות את הבית תוך חודש, ועדיין לא סיימו לשפץ לי את הבית. בקיצור בלאגן שלם..... ובתוך כל זה לרוץ לעבודה ולגדל ילדים.... ולהראות שהכל בסדר.... יהיה בסדר בטוח. ואיך את? והמשפחה? מקווה שהקישור לתמונה המקסימה הצליח לעלות..... מומלץ להוריד ולמסגר.... שבוע מקסים חברה..... ליאור http://www.geocities.com/gilposters10/animals/pd085ph.jpg

08/04/2007 | 10:18 | מאת: ליז

ליאור - מה שלומך? איך ההכנות , הבנתי שיש הרבה לחץ ועסוקה נורא - עסוקה זה טוב...נכון??? עוד יומים חג מימונה ודייייייייייייייייייי חוזרים לשיגרה ואת יש לך את כל ההכנות שבטח נכנסו להולד בגלל החופשה והחגים אז תיכף נגמר - אהבתי את הצילום בשביל חתולה הוא מאוד מאוד יפה. חג שמח יקרה

08/04/2007 | 10:21 | מאת: ליז

מה לום כולם איך את מנהלת את החיים בחג? בטח עושה חיים עם כל הילדים הנפלאים שלך... מקווה שהבריאות של כל יקירייך משתפרת, כיף שאת כאן וקצת עצוב שבזמן האחרון לא משו... מחבקת בחום ואהבה - ליז

08/04/2007 | 11:11 | מאת: ליאור

אני ככה ככה, זה יותר הלחץ של הדירה שעדיין לא מוכנה. ובעל הבית שמבקש תאריך עזיבה וכאלה.... לא נורא, יעבור.... החג עבר בסדר. תודה על האיחולים יקרה... מאחלת לך בחזרה את כל הטוב שבעולם. אשתדל להכנס יותר, אבל בחופש של הילדים יש תור על לשבת במחשב.....

07/04/2007 | 21:57 | מאת: ליאור

מקווה שהלילה עבר איכשהוא... ועכשיו מעט יותר טוב לך... שולחת לך משהו שאת אוהבת במיוחד... מקווה שיעזור מעט להשכיח את הכאב.... http://www.ybook.co.il/theCover.asp?danacode=d0381315&theDir=makorDir אין כמו חברים.... ערב טוב עד כמה שניתן. ליאור

08/04/2007 | 10:22 | מאת: ליז

07/04/2007 | 19:40 | מאת: שחף

סתם משעמם קראתי ספר והתחלתי להירדם הכנתי אוכל ואיכשהו שמתי בו כמויות כאלה של מלח שצריך לזרוק אותו :( סתם יום לא מוצלח במיוחד רדומה כל היום בגלל מזג האוויר בעיקר עדיף שיגמר כבר ואוכל ללכת לישון כדי לקום ליום חדש יותר טוב

07/04/2007 | 21:52 | מאת: ליאור

גם אני מעולפת מהחום.... והילדים? מהבוקר ימית אלפיים במקלחת.... אומרים שמחר יהיה יותר טוב.... ומה שלומך שחף יקרה? איך את מסתגלת לחיים לבד? זאת אומרת ללא בן הזוג?

08/04/2007 | 10:50 | מאת: שחף

אני מסתדרת די יפה הייתי אומרת יש ימים קשים אבל בסה"כ חלק גדול מהזמן די טוב לי עם הלבד

06/04/2007 | 21:05 | מאת: מותשת

למה כל דבר קטן מטלטל ומערער למה כל המערכות בגוף משתגעות ומציקות למה הכל מתהפך ברגע אחד קטן קו ישיר מלמעלה למטה למה? :-(

06/04/2007 | 22:06 | מאת: .חתולה

היי חומד את יודעת שלא תמיד אפשר להסביר את מה שקורה תלוי מה מפעיל את התחושות האלה מה גורם להם להגיב בצורה כזו זה לא קורה בלי סיבה מוצדקת את יודעת מה איתך ? את בסדר? חיבוק לחיזוק מקסימה חטולה

07/04/2007 | 23:57 | מאת: מותשת

תודה חתולית אני יודעת שיש סיבה לתגובות גם אם הן לא ברורות לי כרגע... מתסכל מאד ועכשיו בכלל כשהרבה דברים עמומים עולים וצפים ואין לי הסבר או מילים מה זה. אני משתדלת להעסיק את עצמי ולא לשקוע במחשבות שליליות היום רוב היום לא היתי בבית אז היה יחסית בסדר מקווה להמשיך ככה... ומה שלומך?

07/04/2007 | 01:09 | מאת:

שמחתי לשמוע שיותר טוב .... והינה משהו בא וזעזע הכל?! סף רגישות כל כך גבוה.....מנגנון השרדות שפותח במשך השנים... הגוף מזהה ומגיב עוד לפני שהבנת מי נגד מי... להבין ולזהות מהיכן יכול לעזור... אולי להקל חג שמח ושבת שלום אידה

08/04/2007 | 00:13 | מאת: מותשת

תודה.. אני בתהליכים לחבר ולהבין, אבל דיי בהתחלה... תמיד היתי רגישה הרבה יותר מידי אבל בשנים האחרונות זה נהיה בעוצמות בלתי אפשריות. אולי כי אני מודעת לזה יותר... בנתיים משתדלת להעסיק את עצמי בכיוונים אחרים תודה שאת פה חג שמח גם לך אני

06/04/2007 | 16:43 | מאת: שדה ניר

הרפייה, מדיטצה ושחרור אנרגיות חיוביות לכל אבר ואבר בגופכן ובנפשכן....... ונא לא לשכוח להיות אסרטיביות ולעמוד תדיר על שלכן... זה מעניק לכן שליטה וחופש בחירה, עמידה על עקרונות חשובים ועומד רק לטובתכן. שבת שלום ומבורך, שדה ניר

06/04/2007 | 17:30 | מאת: .חתולה

שדה יקרה יופי לראות אותך כאן תודה על הדברים שכתבת ,את צודקת אצלי קצת שונה , מרגישה אחרת חדרי הגעגוע פבלו רוזנברג לחן: פבלו רוזנברג בין חדרי הגעגוע כבר הוסט וילון אדום שמסתיר מה שמזמן כבר נעלם הקירות ספוגים כאב לא נשאר לנו מקום זה דבר שלא הרגשנו מעולם אם נחשוב על זה מחר מה יקרה אם נחשוב על זה מחר מחדרי הגעגוע את לוקחת את הכל וחוצה את קו הדלת בלי לסגור ואני ממשיך לשתוק ורוצה כל כך לשאול איך אפשר לקחת צעד לאחור ואני מרגישה שאני לוקחת שני צעדים אחורה לא מצליחה להתקדם לשום מקום שבת שלום חטולה

06/04/2007 | 17:48 | מאת: שחף

נראה שגם את זקוקה לחיבוק עוטף ומגן כזה.... אז קבלי אחד ממני.... http://rebecca.4jcg.org/wp-content/thumb-cid_003101c4777a004f29c06501a8c0Bec.gif שתהיה לך שבת רגועה ונעימה שחף

06/04/2007 | 17:57 | מאת: שדה ניר

מה שלום הבעל?האמא? והבריאות שלך עצמך? האם כולכם בקו הבריאות- הפיסית והנפשית? משגרת לך חיבוק - לניתוק המר ולחיזוק המתוק..... http://www.toyland.co.il/infodata/images/B9641.JPG כתבת קצת מעורפל אך אם תגדירי את עצמך ברחל בתך הקטנה אתיחס בפרוטרוט וביתר פירוט.... שבת שלום מתוקה והוכחת לנו היטב שאת גיבורה וחזקה

07/04/2007 | 01:11 | מאת:

אמממממממממ....נשימה עמוקה.... חשיבה על הדברים הטובים והקטנים שנותנים לנו... שבת שלום שדה שבת שלום לכולן אידה

06/04/2007 | 16:21 | מאת: בובה על במה

מחפשת מילים שיביעו כאב מחפשת מילים כדי להתרוקן אבל שום דבר לא עוזר מרגישה שנמצאת במאין בועה שחורה שכואבת נורא מנסה להשתחרר לחפש דרך מילוט אבל הכל חסום ואני בתוכה נחנקת ואין אוויר והכל שקט לבד.. גם אין אם מי לדבר להוציא את מנות הכאב צריכה רק אוזן קשבת יותר מזה, אני באמת שלא מבקשת. ואז לא יהיו חתכים ולא אצטרך עוד תפרים. למה אנשים לא מבינים אני רק רוצה לדבר. אבל שיט, כשאני מתחילה לדבר, המילים נבלעות בחזרה.. ופתאום אין לי מה לאמר . . .. . לא יודעת. כואב לי כואב נורא. לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת לא חותכת

06/04/2007 | 16:23 | מאת: בובה על במה

זקוקה לחיבוק מגן מרגישה עירומה, חשופה וזה כואב.

06/04/2007 | 16:45 | מאת: שדה ניר

קבלי חיבוק לחיזוק ופינוק. חיבוק מגן ומפרגן.. אוהבת, שדה ניר

06/04/2007 | 17:21 | מאת: .חתולה

בובל'ה יקרה לי מאוד מחבקת אותך חיבוק עוטף, שלא תהיי עירומה וחשופה מחבקת אותך חיבוק מגן, שישמור עליך גם מהכאב שלך מחבקת אותך חיבוק מחזק ,שלא תיפלי ברוחך ובנפשך מחבקת אותך חיבוק כך סתם ,כי בא לי, מבינה !!!!!!! ואיתך תמיד יפתי !!!!!!! מבינה ????????? חטולה

06/04/2007 | 17:45 | מאת: שחף

http://www.balloonsbymail.co.uk/images/misc/supershapes/BigPoohHug.jpg כזה חיבוק אני מחבקת - חברי עוטף ומגן, שיחזק אותך ושלא תהיי לבד שחף

07/04/2007 | 01:13 | מאת:

בובה יקרה דאגנו לך מקווה שאת בסדר עכשיו מי בביית יודע מה קורה איתך? אמא? יודעת על התפרים? היא יכולה להקשיב.? אנחנו כאן יקרה דואגים אידה

06/04/2007 | 12:12 | מאת: ילדונת

ושוב הייתי מאושפזת ושיחררתי את עצמי בסוף בהסכמת ההוסטל אחרי שהסברתי שאני מתפוררת שם במחלקקת הסגורה אז את החג "חגגתי" במחלקה הסגורה לבושה במיטב ההופעה בפיגמה מסוממת חתוכה כולי בוכה בלי סוף זה לא נגמר לא הכאב לא הפלשבאקים לא האישפוזים לא כלום כבר אין לי כוח אתמול השתחררתי ובלילילה כמעט התאשפזתי חזרה כי הרגשתי שהעולם מתמוטט עלי אבל הבטחתי לכולם שאני חזקה מספיק ללכת וכל הזמן שם הספיק לי שבועיים יותר מידי כבר אין לי כוח באמת שאיין לי :-(

06/04/2007 | 14:09 | מאת: בובה על במה

את מוזמנת לדבר איתי מתי שבא לך.. מצטערת לשמוע שהכל חוזר אלייך דואגת לך. בובה.

06/04/2007 | 16:19 | מאת: .חתולה

ילדונת מקסימה כואב לשמוע שהיית מאושפזת בחג ,שהרגשת רע כל כך אל תתבישי לספר מה שעובר עלייך , אנחנו לא שופטות אותך רק משתדלות לתמוך בך בדרך הקשה שלך שאת עוברת ולמי אין משברים ? מי לא נופלת ? שולחת לך המון חיבוקים מחזקים ילדונת חטולה

06/04/2007 | 16:51 | מאת: שדה ניר

כולנו נשברות לעיתים ואצל כל אחת השבר מתבטא באופן אחר ומוביל למקומות אפלים גם אם לא למחלקה סגורה או הבהלה לבית חולים! מצטערת בשבילך על החוויה הקשה שעברת ומאחלת לך החלמה מהירה רפואה שלמה ועלייה במשקל ובמצב הרוח!!!! מחזבקת, שדה ניר

06/04/2007 | 17:57 | מאת: שחף

התגעגעתי הרבה זמן לא נכנסת בדיוק חשבתי מה איתך והנה את אומרת שקשה וכואב עצוב :( ואולי זה החג שמקשה עלייך כמו על רובינו? ואז כשיעבור החג הכל יראה הרבה פחות קשה וכואב? ומה עם טיפול? לא מצאת לך עדיין מטפלת? אולי זקוקה לקצת יותר תמיכה..... מאחלת לך שהלילה הזה יהיה קצת פחות קשה מזה שעבר שבת שלום שחף

09/04/2007 | 17:18 | מאת:

מה שלומך היום יקרה? התמודדות קשה... קשה מאוד אני חושבת שכדאי לנסות לחשוב ולהתמקד בהצלחות שלך... אפיה הצלחת ולמה שם זה יצליח... אולי זה יתן לך כלים... וגם לזכור שאת כן יכולה!!! אידה

06/04/2007 | 01:03 | מאת: בובה על במה

היו הרבה אנשים במד"א. עד שקיבלו אותי.. ולבסוף יצאתי משם עם 4 תפרים. בהתחלה הרופא אמר שרק תפר אחד.. אבל בזמן ההמתנה הרגשתי צורך לחתוך עוד. נכנסתי לשרותים והמשכתי לחתוך עוד טיפה.. תודה ביל שהייתה שם. ותודה גם ל L חברה נוספת שהיתה איתי. תודה לכל התגובות. אני שמחה שאתם איתי.. מעריכה זאת מאוד. אוהבתתתתתתתתתתתתתתת

06/04/2007 | 02:08 | מאת: שדה ניר

את יודעת היטב היכן להשיג אותי באם את זקוקה לעזרה. אוהבת ומאחלת לך רפואה שלמה נשמה שדה ניר

06/04/2007 | 08:28 | מאת: .חתולה

בוקר טוב בובית אייך עברת את הלילה ? בטח כואב לך מאוד אנחנו תמיד איתך מי שהתרחקה זו את אולי תחזרי ? לא טוב להיות לבד ואת יודעת ,,,,,,, מה את אומרת ??? חטולה

06/04/2007 | 09:06 | מאת: בובה על במה

06/04/2007 | 08:49 | מאת: ******************

דחוף!!!!!!!!!!!!!

06/04/2007 | 09:05 | מאת: בובה על במה

לא כל מי שחותכת צריכה להיות מאושפזת.. ולמה בעילום שם? ממי את מפחדת? ואני חותכת א במטרה למות.. תקראי על זה ואחרי זה תגיבי . . . .

06/04/2007 | 17:59 | מאת: שחף

טוב שהלכת בסוף אני שמחה שלא היית לבד מקווה שלא תצטרכי יותר תפרים....

07/04/2007 | 01:18 | מאת:

בובה יקרה אני יודעת שקשה החג הישביה בשולחן הפרצופים מסביב.. יותר מדיי כואב וסומכת עלייך שיעבור צריך למצוא משהו שימלא את הצורך לחתוך לסיט את הכאב שמרי על עצמך אידה

05/04/2007 | 23:02 | מאת: שלי

בהיותי בת 8 נפגעתי מינית ע"י שכן של סבתי, היום אני בת 35 ,לרוע מזלי הכלב הזה התחתן לפני כמה שנים וגר בשכנות אליי. אני משתגעת שאני רואה אותו , בא לי להגיד לי הכל , שאני זוכרת , ואיך החיים שלי נהרסו בגללו, אבל אין לי אומץ אני רואה אותה ומשתתקת. אולי גם מפחד שלא יאמין לי ויעשה ממני צחוק. למישהו יש עצה בשבילי?ברגע שאספר לו יוקל לי מאוד ואבן גדולה תשתחרר מליבי. תודה מראש.

06/04/2007 | 08:56 | מאת: .חתולה

שלי בוקר טוב לך ברוכה הבאה לפורום מבינה אותך לגמרי , כל תחושת ההשפלה שעברת לא עוזבת את רואה אותו כל הזמן ורוצה לצעוק לו את הכאב שלך בפנים שלו,,,,, חוסר האונים המשתק , זו תגובה נורמלית לטראומה שעברת את בטוחה שרק אם תאמרי לו בפרצוף את כל מה שפגע בך יוקל לך ? אני משערת שהאבן תמשיך לשבת שם על ליבך גם אם יוקל במעט , צריך לעבד את הטראומה בטיפול , להוציא את כל מה שאת אוגרת שם בפנים ולהתרוקן לגמרי , ישנו מוקד לנפגעות תקיפה מינית 1202* תוכלי לדבר שם בעילום שם , לספר כל מה שעברת , לקבל תמיכה ועזרה נפשית וגם הפניה למטפלת שתוכל לעזור לך לצאת מכל הענין לגמרי , את מוזמנת גם להשאר כאן אם מתאים לך , לשתף , לקבל תמיכה ולתמוך , את חייבת לאזור המון כוח נפשי ואומץ כדי להטיח בפניו את האמת שלך כי באמת קיימת האפשרות שהוא יצחק לך בפנים וילעג לך על מה שתגידי לו , יתכן וגם יכחיש את הארוע ויגיד שאת בודה סיפורים מליבך ,שלא היו דברים מעולם, את מסוגלת ?לצערנו אף מניאק שפוגע לא מודה שפגע , מה את אומרת על שיחה מקדימה למוקד ? אני חושבת שאת צריכה להצטייד בכלים שיגנו עליך לפני שאת נכנסת למקום שתהיי בו עוד יותר פגיעה שזה אומר תמיכה נפשית מחזקת , מקווה שעזרתי לך חטולה

07/04/2007 | 01:23 | מאת:

שלי ברוכה הבא מוזמנת להשאר ולשתף יותר על העובר עלייך... אנחנו כאן בשבילך אני ממליצה מאוד לפנות לטיפול לדבר על מה שעברת ואז להחליט מה את רוצה לעשות... ואך לעשות זאת! השיתוף של עוד אנשים קרובים יתנו לך את הלגטמציה והבטחון שאף אחד לא יצחק עלייך ולא יפגע בך בכל צורה שהיא. מאחלת לך בהצלחה ומחזקת אותך על האומץ שבך אידה

14/04/2007 | 15:03 | מאת: אופליה

כשפתחתי את הנושא בפני משפחתי הם הפנו לי עורף. עכשיו אני צריכה לחיות עם צריבת הנטישה. אונס שני - כשלא מאמינים לך. יצאתי מטורפת... אני מנסה לתעל את הכעסים והפגיעה ליצירה וטיפול בילדים. היזהרי נא בפני מי את פותחת את קלפייך. אנשים לא מבינים, לא יוכלו להבין לעולם. זה כמו מוות בעודך חיה!!! והתקפי החרדה...הפראנויה, ההסתגרות. וקליפת "אני בסדר" "הכל סבבה"... מעייף.

05/04/2007 | 17:58 | מאת: בובה על במה

כבר כתבתי על כך בבלוג שלי, אז לא הוסיף מילה, כי כל מילה מיותרת. רק לאמר שמאוד קשה. זהירות, טריגר.. ולמי שיכולה להכנס http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=952878&passok=yes

05/04/2007 | 20:52 | מאת: בובה על במה

חתכתי חייבת תפרים מפחדת ללכת .. אוף

05/04/2007 | 21:21 | מאת: שחף

כואב לי לשמוע שאת פוגעת ככה בעצך :( אני מבינה שזה מפחיד, אבל למרות זאת אני חושבת שחשוב שתלכי אחרת יגרם ליד שלך עוד נזק שאולי יהיה אפשר למנוע, אם יתפרו לך רציתי להתקשר אלייך, כדי שתרגישי קצת פחות לבד אבל הבנתי מהפורום השני שאת לא עונה לטלפונים :( בכל אופן, אם תרצי, את תמיד מוזמנת להרים אלי טלפון ואגב, הגבתי לך בבלוג תשמרי על עצמך שחף

05/04/2007 | 22:39 | מאת: ליאור

נשבר לי הלב ממה שעובר עלייך. הלוואי שהיו לי עכשיו מילים להגיד, נאלמת אל מול הכאב שלך. מתוקה ויקרה שימרי על עצמך. יודעת שקל לדבר.... אבל בבקשה.... עוקבת אחרי הדברים שאת כותבת גם בבלוגיה, והופכת לאילמת נוכח הכאב. חבל שאת לא גרה לידי, הייתי שומרת עלייך אצלי בבית, לפחות לעבור את התקופה הבלתי נסבלת הזאת. אוהבת ודואגת לך!!! בבקשה בבקשה בבקשה, אל תפגעי בעצמך. תוכלי לשלוח לי מייל, ואוכל לראות איך אפשר לעזור לך.... תעדכני אותי מה קורה איתך מתוקה.... ליאור

06/04/2007 | 00:10 | מאת: .חתולה

היי , מה נשמע איתך ואצלך אייך עובר החג ? אייך עבר ליל הסדר ? מקווה שהכל בסדר אצלכם לא רואים אותך כאן חסרה מאודדדדדדדד געגעתי חטולה

05/04/2007 | 23:26 | מאת: מותשת

כואב לי לשמוע עליך זה פשוט סיוט נוראי שאי אפשר לעכל מקווה שאכן הלכת לתפור, שלא יסתבך ויזדהם.... לא כ"כ יודעת מה עוד להגיד חיבוק גדול גדול אני פה במסנגר איתך כל הזמן עוד חיבוק אני

06/04/2007 | 00:11 | מאת: .חתולה

בובית הגבתי לך בבלוג חטולה

06/04/2007 | 02:06 | מאת: שדה ניר

הגבתי לך בבלוג תחזיקי מעמד נשמה.

05/04/2007 | 17:14 | מאת: בובה על במה

כואב לי לשמוע שאת עוברת תקופה לא קלה. כואב עוד יותר, שאת רוצה לפגוע בעצמך. הלוואי ויכולתי להיות שם איתך לחבק ולנסות להעביר את הכאב. או.. כמו שאת תמיד אומרת לי, תדברי במילים- לא במעשים. כי למילים יש כוח עצום! מעשים רק משאירים חותם רע בחיים. וכן, אני אומרת את זה גם לעצמי. אבל הכאב אצלי עוד לא הוצא במילים.. את גם עברת את השלב הזה, אומנם זה לא אומר שלא כואב לך, אך את יודעת יותר טוב ממני שהמילים מוציאות כאב, יותר טוב ממעשים אלימים כלפייך. מתחננת בפניך חברה יקרה. אל תפגעי עוד בעצמך. התקופה שאת עוברת -היא תקופה החגים והיא מאוד קשה עבורך- אני יודעת! אך זא לא סיבה מוצדקת לדרדר את עצמך בצורה כזו. יכולה לאמר לך, שהלב נקרע כששמעתי את קולך את מעשייך בימים האחרונים. אל תעשי את זה. אם לא בשבילך.. אז בשבילי פליז! ואני כאן..ובטלפון.. במיוחד בשבילך. את תמיד מוזמנת- את יודעת- אנל'א צריכה לאמר לך זאת. את תמיד בליבי יקרה. אוהבת המון בובה.

05/04/2007 | 23:49 | מאת: ************

תודה לך מכל הלב בובה על במה נכון שהתקופה קשה אשתדל לא לפגוע בעצמי יותר ואחשוב עליך תודה שאת כאן תודה

04/04/2007 | 21:19 | מאת: אקסמן

לפני כ 18 שנה נפגעתי מינית ע"י מאמן כדורגל שניצל אותי ברמה המינית (אוננות בלבד). מאז יש לי בעייה בנושא, וזה מפריע לי ביחסי אישות עם בת זוגי. האם תוכלי לעזור לי, לאיזה רופא ניתן לפנות בנושא של טראומה מינית שכוללת עבודה פרטנית וזוגית. עלי לציין שאני שייך לקופ"ח כללית.

05/04/2007 | 06:44 | מאת: ליז

קו חרום לגברים נפגעי תקיפה מינית 23:00-17:00 1203 לסיוע חייג 03-5179179 או מאמינה שיהיו להם תשובות בשבילך - השיחה היא אנונימית אין צורך להזדהות. http://www.macom.org.il/ אתר שיכול לסייע רבות מאחלת לך רק טוב - בהצלחה

05/04/2007 | 15:33 | מאת:

ברוך הבא ליז נתנה לך את הפרטים הנכונים. ממליצה מאוד להגיע לטיפול. החויה הקשה שעברת היא טראומטית ומשפיעה על תחומים רבים בנהם גם יחסי אישות. הדרך להתגבר ולעבד את הטראומה היא בהחלט בעזרת טיפול במי שמתמחה בתחום. אתה מוזן להשאר ולשתף לשאול ולקבל תמיכה אצלנו בפורום. בהצלחה ורק טוב אידה

לאן נעלמת לכל כך הרבה זמן???? אני רגילה לראות אותך כאן הרבה...... מה שלומך? דואגת שחף

מצטרפת לקריאה....................................... שחפית איך היום?

05/04/2007 | 23:19 | מאת: שחף

שוב החתול העיר אותי ב-4 ורבע בבוקר ושוב יומיים ישנתי רק 5 שעות אז עבדתי, עשיתי קניות וישנתי קצת קצת מותרדת מכל מיני מחשבות אבל סה"כ סביר מצד אחד שמחה שיש לי עכשיו 4 ימי חופש ומצד שני רוצה שיגמר כבר החג הזה - מכביד משהו מקווה לא יהיו יותר מדי קשים ימי החופש האלה

גמני מצטרפת לחיפושים אחרי אורלייייייייייייייייייייי מה נעלמת ? את מרגישה טוב ? מתגעגעת , את חסרה חומד חטולה

עצוב לי לבשל רק לעצמי עצוב לי לכבס רק לעצמי עצוב לי לעשות קניות רק בשביל עצמי עצוב לי להתעורר ולראות לידי במיטה רק חתולים פשוט עצוב :(

04/04/2007 | 08:53 | מאת: דמעה

(((((((((((((((((((((((((((שחף)))))))))))))))))))))))))) דמעה

05/04/2007 | 21:24 | מאת: שחף

הי שחפונת יקרה , מחבקת לך. זה זמני, ויש יתרונות - אם כי בימים של החג החיסרונות הם שבולטים כשכלם מדברים על הביחד ... אבל תשימי לב שהרבה מהדוברים על הביחד לא ממש מאושרים ממנו ומתים כבר להיות קצת לבד... את מקסימה ונהדרת ובסבלנות, לאט לאט, תמצאי את הלבד שמתאים לך ואחר כך יהיה מקום שוב לביחד שיהיה הרבה יותר טוב לך ונכון לך. אוהבת - ליז הרבה אור ותקוה.

05/04/2007 | 21:25 | מאת: שחף

חג עושה עצוב כשלבד אבל הדברים יסתדרו הרבה סבלנות תאמני אידה

05/04/2007 | 21:26 | מאת: שחף

05/04/2007 | 17:31 | מאת: בובה על במה

שחף. אומנם נעלמתי להרבה מאוד זמן גם מהפורום וגם בכלל. אבל את תמיד מוזמנת להתקשר. כואב לי שאת כך סובלת. איתך תמיד בובה.

תודה יקרה ולא כל כך סובלת רק עצוב לי, זה הכל.....

03/04/2007 | 23:15 | מאת: דמעה

פשוט רע דמעה

04/04/2007 | 04:30 | מאת: שחף

http://www.agri.gov.il/Publications/OpenDoor/Sima/pics/Punica_granatum.jpg

04/04/2007 | 08:52 | מאת: דמעה

04/04/2007 | 13:23 | מאת: ליז

שולחת חיבוק פשוט כזה בלי פוזות שיסלק את הרע הפשוט הזה. מחבקת - ליז.

04/04/2007 | 19:16 | מאת: דמעה

זקוקה מאוד לחיבוקים... דמעה

04/04/2007 | 15:37 | מאת:

דמעה יקרה מקווה שעכשיו יותר טוב??!!! יום טוב אידה

04/04/2007 | 19:16 | מאת: דמעה

עכשיו ממש לא יותר טוב...עדיין בלי מחשב...נכנסת לכאן ממחשבים של אחרים...וכל הזמן רע וכבד לי על הנשמה ונמאס....וכל כך רוצה לוותר לפעמים ולא להלחם יותר....מנסה איכשהו לצוף דמעה

05/04/2007 | 23:31 | מאת: .חתולה

צר לי לשמוע שרע לך שולחת חיבוקים מלא החופן מתוקה ומקווה שהמצב ישתפר חטולה

06/04/2007 | 02:17 | מאת: שדה ניר

פשוט מחבקת שהרע הפשוט והלא פשוט ימוש ממך ויפשוט פשוט על אדם רע..... ולא עליך נשמה יפה ויקרה. שדה ניר.

02/04/2007 | 23:02 | מאת: שרה

אולי זה לא כזה נורא אבל כבר כמה לילות אני חולמת את אותו חלום- שמסממים אותי ואונסים אותי. ואז אני שוכבת ערומה על הדשא וכל האיזור למטה מכוסה בדם. יש לי הרבה חלומות שאני חולמת והם מתגשמים.. אני ממש פוחדת, בעיקר כשזה חוזר על עצמו. אני לא יודעת מה לעשות ומנסה להזהר כמה שיותר .. מה אני יכולה לעשות? זה ממש מפחיד אותי.

שרה חלומות משקפים את הפחדים שלנו....וזה כנראה משהו שאת מפחדת ממנו... כמו הרבה נשים הפחד מאונס מחוסר אונים למרבה הצער הרבה פעמים זה מחוויות שלנו כנשים שנפגעו מגברים מרמה מסויימת: מילולית פיזית: אנחנו הרבה יותר חוששות מגברים מאשר גברים מנשים בכל נושא של פגיעה פיזית... שתפי ודברי על החלום... נסי להבין את מדוע את מפחדת? מהו חוסר האונים הזה מסמל עבורך? מקווה שיעבור במהרה אידה

http://www.aish.com/hebPassover/FlashPassover.asp אידה

03/04/2007 | 18:01 | מאת: .חתולה

אידה חג שמח כמה חרות כמה קשה לקבל אותה כמה קשה להשתמש בה תמיד כמה נפלאה היא החרות כמה טוב שניתנה הבחירה לאדם כתבתי לך למטה בכותרת של מותשת וליאור,,,,,, חג שמח חתולה

02/04/2007 | 17:04 | מאת: כנפיים..

כולם אומרים לי חג שמח חג שמח... אני לא מבינה מה כל כך שמח בחג הזה!! מבחינתי אני יכולה ללכת לישון ולא לקום עד מחר בצהריים.... זה לא שבדרך כלל קשה לי בחגים, להיפך... אבל הפעם אני ממש במצב רוח מגעיל... כבר איזה שבוע שאני מרגישה ככה, והיום נראה לי זה השיא... אני מתגעגעת למשפחה שלי, לאחים שלי.... את החג אני עושה עם אבא אצל חברה שלי... שאני הכי אוהבת בעולם.. אבל אני רוצה לעשות עם אחים שלי וסבא וסבתא..... מתגעגעת אליהם כל כך פתאום... מרגישה רייקנות כזו, ורוצה את אמא!!! מרגישה כמו ילדה קטנה ודפוקה! אוףףף!!!! ותסלחו לי על ההתפרצות עצבים....... הייתי חייבת לשחרר את זה איפשהו....... :/ ו.... משהו שכתבתי בבלוג... http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=948001 חג שמח שיהיה... :-/

02/04/2007 | 22:38 | מאת:

מה באמת? חג קשה טעון....לא פשוט כלל חג של משפחות....חג של ביחד חג שמחדד את הלבד... את העצבות גם כשיש מסביבך אנשים... אולי חג של חרות? חג של אביב? חג של פריחה? אולי פתאום הכל נראה תפל? מחבקת אותך כנפיים יקרה מבינה את הכאב איתך אידה

03/04/2007 | 17:53 | מאת: .חתולה

כנפיים מקסימה יכולה להבין אותך ,גם אני לא הרגשתי משו בערב החג מבינה את הגעגועים שלך לאמא כי זה חג משפחתי מותר לך בהחלט להתפרץ כאן עם כל מה שאת מרגישה שמחה שהרשית זאת לעצמך אייך עבר ליל הסדר ? חתולה

03/04/2007 | 18:04 | מאת: שחף

את האמת גם לי עכשיו נראה שלא שמח בכלל :( כולם פשוט התבלבלו

03/04/2007 | 18:21 | מאת: .חתולה

רוצה לשאול אותך משהו אבל אל תצחקי עלי נכון שכתבת חתול עם -ט- , אז מצא חן בעיני הטעות שלך , מותר לי להשתמש בחטול שלך ולחתום חטולה ? אני שואלת מראש רק כדי שחלילה לא תחשבי שאני צוחקת מהטעות שלך , חתולה

06/04/2007 | 02:31 | מאת: שדה ניר

הגבתי לך בבלוג נשמה. ומאחלת לך חג שמח ואביב פורח. שדה ניר.

02/04/2007 | 11:52 | מאת: עמית

שהיה לכולם חג שמח אד כמה שאפשר,הרבה שקט נפשי,שזה דבר שהרבה מאוד צריכים. אני ממש לבד בכול הבלגן הזה, אני מרגישה שאני נמצאת בסיוט ואי אפשר להיתאורר ממנו. אני ההיתי רוצה כבר בית חם ומקום משלי,להניח את הראש ולנשום אויר בשקט,זה בקשה מוגזמת? אלוי והחיים היו יותר קלים בלי פלשבקים,בלי סיוטים, רק קצט שקט....

02/04/2007 | 16:52 | מאת: שחף

מאחלת גם לך, למרות הכל, שיהיה לך שמח בחג הזה!!!! ולא, זאת בהחלט לא בקשה מוגזמת..... מגיע לך להיות במקום מוגן ובטוח מגיע לך להרגיש את החופש, השקט והשלווה מגיע לך לקבל הכי טוב שבעולם!!!!! ולאף אחד, אבל לאףףףףףףףףף אחדדדדדדדדדדדד אסור לפגוע בך!!!!!! מאחלת לך שהכי מהר שאפר תמצאי בעצמך את הכוחות לעזוב את המקום הפוגע ולהגיע למקלט, שם תהיי בטוחה ומוגנת ושם תמצאי את האנשים שיעזרו לך ויטפלו בך ואולי זה משהו שאת יכולה להעניק לעצמך בתור מתנה לחג הזה, מה את אומרת? תחשבי על זה..... אני יודעת כמה זה לא פשוט וכמה אומץ וכוחות זה דורש ממך.... אבל זה משהו שמגיע לך, משהו שאת יכולה לעשות למען עצמך!!!!!

02/04/2007 | 22:25 | מאת:

טוב לראותך כאן!!! אני מבינה שקשה.... קשה שאין מקום בטוח, שאין שקט... שהכל עולה וצף מאחלת לך שהיום הזה... יום שיבא עמו את השקט והשלווה יגיע במהרה חג של חרות!!!!!!!!! אידה

03/04/2007 | 17:47 | מאת: .חתולה

ברוכה הבאה לפורום שלנו תודה על איחוליך לחג שחפית ואידה כתבו לך דברים נכונים מצטערת שלא ברכתי אותך כשנכנסת לא הייתי בפורום כרגע אין לי מה להוסיף על מה שכתבו לך מאחלת לך את כל הברכות שברכת בחזרה חג שמיייח חתולה

02/04/2007 | 05:01 | מאת: שחף

ש-4 וחצי זה הזמן המושלם בשבילי לקום והעיר אותי בנחישות רבה וגם דאג שחס וחלילה לא ארדם שוב לעוד איזה כמה דקות לפחות ואם לקחת בחשבון שנרדמתי רק בסביבות 12, אני לא יכולה להגיד שאני ערנית במיוחד וגם אתמול ישנתי רק איזה 5 שעות מזל שהיום ערב חג ואני עובדת רק חצי יום ואחרי זה אוכל לחזור הביתה ולישון טיפה (אם ארדם כמובן) סתם התחשק לי קצת להתלונן על הבוקר :) שיהיה לכולכן יום מקסים וחג שמייייייייייייייייייייייחחחחחחחחחחח

שחפיתוש צודקת , לא כותבים חתול עם -ט- , אבל קחי בחשבון שהיית ישנונית , אז מותר לך , מה יש ? מה ,באמת הוא אכל לך את כל המצות ? לא חשבתי שחתולים אוכלים מצות , זה לגמרי יבש , איך את היום ? איך עבר ליל הסדר ? חג שמייח נשמה חתולה

31/03/2007 | 18:47 | מאת: ליז

לכל החברות והחברים הנהדרים שצברתי בשנה האחרונה. זו היתה שנה מאוד מיוחדת, שנה של תהפוכות, של התחדשות, שנה שתשנה את חיי . שנה בה זכיתי להכיר אותכן, ואנשים יקרים מהבלוגיה, עולם חדש נפתח בפני כשפתחתי את הפצע הארור ... כשפתחתי את עולמי. אוהת אותכן - חג שמח . מוזמנות לפתוח את כרטיס הברכה הצבעוני שלי http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=947664

31/03/2007 | 19:07 | מאת: שחף

חיבוק ענק ממני

31/03/2007 | 23:09 | מאת: ליז

הי.... ת'געגתי. לא כל כך כאן אבל חושבת עליך המון מחבקת חזרה ליז

01/04/2007 | 00:48 | מאת: שדה ניר

חג אביב פורח ופסח כשר ושמח. שדה ניר

01/04/2007 | 16:53 | מאת: ליאור

חג שמח בנות יקרות, חג שמח לאידה האהובה והרחוקה..... חג של אביב שמחה ושלום..... לו יהי..... ליאור

01/04/2007 | 18:55 | מאת: מותשת

חג שמח לליז לאידה ולכולן http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=ZOOMIN

חג אביב שמח מי יתן ופסח זה יפתח לנו פתח לשמחה, ביטחון, שלום ושלווה להרבה דברים טובים באהבה אידה

01/04/2007 | 22:14 | מאת: שחף

ועדיין לאחל לכולכן חג פסח שמיייחחחח!!!!!!!!!!! Http://anatweb.Com/Pesach03.htm שחף

03/04/2007 | 17:30 | מאת: .חתולה

ליזי נשמה חג שמיייייח ומאושר לך ולכל באי ביתך היקרים לך מכל אייך עבר ליל הסדר , אני מעריכה שהיה נפלא כמוך יקירתי , תודה על מה שכתבת לי כאן , יותר למטה עניתי לשרשור של אידה חג שמייח יקרה לי מאוד , והבלוגיה שלך בהחלט המצב של פריחה אביבית הלוואי שלא יגמר לך לעולם , חתולה

30/03/2007 | 20:18 | מאת: דמעה

אניבלי מחשב...וחולה...נכנסתיעכשיו מהמחשב של הבת שלי כדי להגיד לכם חג שמח... תשמרו על עצמכם דמעה

31/03/2007 | 00:02 | מאת: שחף

תרגישו טוב - את קודם כל וגם המחש שלך את חסרה כאן שבת שלום לך וחג שמח (שקרב ובא...)

01/04/2007 | 00:50 | מאת: שדה ניר

חג אביב פורח לך ולבנותייך!!!! ופסח שמח ומלבלב וחיבוק ממני אליך!!!!! שדה ניר

03/04/2007 | 17:25 | מאת: .חתולה

דמעה יקרה מקווה שאת כבר מרגישה טוב יותר איך עבר ליל הסדר ? מחבקת ברכות יקירה חג שמח חתולה

30/03/2007 | 05:40 | מאת:

שבת שלום שבת שקטה ושלווה שמש אור שבת מחזקת לבחור לעשות מה שאני אוהבת שעושה לי טוב באמת אידה

30/03/2007 | 05:43 | מאת:

מה קורה? ומה שלומכן.... לכל הבנות שנעלמו לאחרונה.... אז... אידה

31/03/2007 | 19:05 | מאת: שחף

שבת שקטה, אך לא כל כך שלווה בחרתי להישאר לבד עם עצמי השבת זאת הפעם הראשונה מאז שנפרדנו, שנשארתי כל היום לבד והאמת שזה לא עשה לי כל כך טוב ראיתי סרט טוב שהקלטתי בלילה מנסה להעסיק את עצמי מנסה לגרום לעצמי להרגיש יותר טוב וזה לא ממש הולך כנראה שזאת מיומנות שעוד יקח לי קצת זמן ללמוד - להיות לבד כל היום ולהרגיש עם זה טוב בנתיים קשה לי מאוד קשה עד כדי כך שמדי פעם מרגישה שהידיים שלי רועדות :( וכל היום מצוננת בלי הפסקה - הצינון המעצבן הזה ששום דבר לא עוזר נגדו, כי המקור שלו לא פיזי, אלא אך ורק רגשי. הוא התחיל עוד אתמול בערב

29/03/2007 | 18:17 | מאת: עמי

תודה,קראתי מה שרשמת ואני שמחה שעזרת,היתקשרתי ונתנו לי כמה אופציות ליצא מהבית,כנירה אני יהיה במקלט אד שאני יוכל יותר להבין מה יהיה איתי אלה. אני פוחדת,זה שינוי רציני וחשוב,אני לא מפסיקה לפחד במיוחד שעוד מעט לילה,מי שמבין יודע מה זה הלילות האלו. אני מקווה שיאבור בשלום לפחות אד מחר ושוב תודה.

29/03/2007 | 18:37 | מאת: ליז

שמחה שיצרת קשר - מעכשיו דברים רק ישתנו לטובה לא מבטיחה שיהיה קל אבל זה שהסוד יצא, וזה שפנית לעזרה, אלו הם צעדים ראשונים אמיצים ביותר - לחיים הרבה יותר טובים. בהצלחה יקרה, ומוזמנת להשאר איתנו, לשתף, ולהתמך. כמה שאת רוצה, מתי שאת רוצה, חג שמח ולא להשאר לבד זה הכי חשוב, לא להשאר לבד עם הכאב יש הרבה אפשרויות לקבלת עזרה.

29/03/2007 | 16:52 | מאת: בובה על במה

טריגר! http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=947080&passok=yes

30/03/2007 | 03:18 | מאת:

כואב לי לשמוע.... כמה קשה כואב ומפחיד לך מצטערת על החתכים...התפרים מחבקת שמרי על עצמך אידה

31/03/2007 | 19:19 | מאת: בובה על במה

פעם היו אלו חתכים שטחיים. וידעתי שיבוא יום ואחתוך עמוק יותר. ולא טעיתי. היום הזה הגיע. יום חמישי בבוקר חתכתי את עצמי מרוב לחץ והיד שרעדה חתכתי עמוק מהרגיל הייתי חייבת להכנס לטיפול. היא לא הסכימה להתחיל ולקחה אותי לקופת חולים. אחרי הכל יצאתי משם עם 5 תפרים. מפחדת עכשיו יותר מכל. לא כאב בכלל להגיע לעומק כזה. הסכין היה מעולה. הכאב לא הורגש ואני עדיין לא נגמלתי מהחתכים לא יודעת כבר מה לחשוב. אנסה לתפוס את עצמי לא לחתוך יותר ובכלל, לא לחתוך עמוק. הספיקו לי התפרים.. לעיתים עולה ולרוב ממשיכה לרדת. לא יודעת מתי יגמר המצב הזה כי כבר לא יכולה יותר! שבוע טוב (?!)

29/03/2007 | 11:22 | מאת: עמית

אני כנירה סתם מפריעה,אולי אף אחד לא יכול להבין אותי כמו שההיתי רוצה,להיות לבד אם מפלצת.... סליחה באמת,אף אחד לא יוכל להבין

29/03/2007 | 14:15 | מאת: ליז

למי בדיוק את מפריעה??? לנו בהחלט לא - מציעה לך לצור קשר עם מרכז תמיכה לנפגעות תקיפה מינית שיעזרו לך למצא פיתרון מידי למצב (אם הבנתי נכון בין המילים שאביך פוגע בך מינית) טל' 1202 השיחה היא אנונימית ואין צורך להזדהות באתר הזה תוכלי לקרא ולקבל המון מידע http://www.macom.org.il/ מקווה שקצת עזרתי ושהחג שלך יהיה שמח ולא סיוט

30/03/2007 | 03:01 | מאת:

ברוכה הבאה עמית את כלל לא מפריעה להפך.... שמחים לראותך כאן נשמח אם תשארי אם תרצי לשתף אם נוכל לעזור לתמוך או רק להקשיב אנחנו כאן בשבילך מצטרפת להמלצה של ליז אידה

01/04/2007 | 00:54 | מאת: שדה ניר

תצרי קשר עם מרכז לנפגעות תקיפה מינית 1202 בכדי שלא יאנסו ותך לשתוק!!!

29/03/2007 | 11:05 | מאת: [email protected]

אני חדשה ואני ממש פוחדת מהחג הזה. אני לא רוצה להיות לבד אם אבא שלי,מה לעשות????

30/03/2007 | 03:07 | מאת:

עמית יקרה אם את מפחדת לקראת החג זה סימן לא טוב לאף אחד אין את הזכות לפגוע בך לאף אחד!! אם את זקוקה לעזרה את יכולה לשתף כאן או לפנות אליי באופן אישי במייל [email protected] כמו כן פני למרכז סיוע את לא חייבת להזדהות הם יקשבו יתמכו וינסו לעזור מקווה לשמוע ממך אידה

01/04/2007 | 09:00 | מאת: עמית

אני ממש מודה לך,אני עדיין לא יודעת איך להשתמש בכתובת שנתת לי,אני לא ממש מבינה במחשב הזה כימאת בכלל, אני ההיתי רוצה לדבר איתך ולשטף קצט יותר, אני לא ממש יכולה לעסביר מה קורה לי ,אלויי והוא היה מפסיק לגעת בי ושההיתי במקום המוגן,אני צריכה עוד קצט זמן,זה לא כזה פשוט לכום וללכת וליברוח.... אני דיברתי אם קו הסיוע הם חושבים שאני צריכה להגיע דחוף לבית חולים ולקבל שם טיפול רפואי ואיזה ארכה ,לא יודעת למה היא התכוונה,אני רוצה שיהי בסדר כבר...

29/03/2007 | 10:42 | מאת: אסנת

פתאום אחרי יותר מעשרים שנה, איך זה הגיוני שדווקא עכשיו זה משבש לי את הראש? איך זה הגיוני שדווקא עכשיו זה לא יוצא לי מהראש?

29/03/2007 | 14:21 | מאת: ליז

אבל זה המוח שלנו, עדיין חוקרים אותו וההסבר הוא שאת הטראומות אנחנו מנסים להדחיק אך הן לא נעלמות וכשקורה משהו שמאיזו שהיא סיבה (בלתי מודעת לחלוטין) ריח,תמונה,צליל,קול,דמות, רגש שמתחבר לאותו הארוע מאז הכל צף ועולה כאילו שחווים את הארוע עכשיו - לא קל בכלל יקרה. ברוכה הבאה, מוזמנת לשתף זה עוזר המון - לא להשאר עם זה לבד. וגם לך אצרף את הקישור לאתר מקום שיעזור לך להבין מה קורה לך , מאמינה שידע זה כח ומה שקורה לך בהחלט קורה למי שעבר טראומה http://www.macom.org.il/ מאחל לך רק טוב

30/03/2007 | 03:15 | מאת:

אוסנת ברוכה הבאה מוזמנת להיות חלק מאיתנו אין ממש תשובות מדוע אחרי כל כך הרבה שנים דברים עולים וצצים... אך השפעות מחוויה- טראומה קשה לא נעלמת היא קבורה אי שם... אני בטוחה שאולי לא הציקה לך באופן מודע אך היו הרבה התנהגיות מחשבות פחדים, התיחסיות לדברים מצבים וכ"ו שנבעו מאותה טראומה.... טראומה שנקברה מהרבה סיבות .... מי רוצה להרגיש את הכאב...הפחד...חרדה....בושה ואשמה .....ועוד.... אף אחד.... יש מי שמצליח יותר ופחות להדחיק.... לתקופה כזו או אחרת....או כלל לא.... יתכן שאם הזמן תיהיה לך את התשובה.... מדוע רק עכשיו... בנתיים ....זה לא קל להתמודד עם זכרונות מחשבות תחושות הקשורות לטראומה... יש מי שיודע? שיתפת? את מקבלת תמיכה? והמלצה חמה ....למחשבה: טיפול.... כי...זה לא ממש נעלם כך סתם... אוסנת!!! אנחנו כאן בשבילך שוב...מוזמנת להשאר לקבל תמיכה הקשבה....והרבה הרבה חום וקבלה... הכל בקצב שלך אידה

29/03/2007 | 07:04 | מאת:

נו... פסח מגיע!!!???!!! אך אתן עם החג? מה גורם לכן להרגיש? יש התארגנות? האם עוסקות בניקיונות? פנימיים?? התחדשות אישית? מה לגבי פריחה? אפשרי? תאפשרו? יום של אביב לחשבון נפש ,התחדשות ופריחה רק טוב לכולן אידה

29/03/2007 | 07:52 | מאת: .חתולה

היי אידה בוקר טוב כן , פסח מגיע אני עם החג כמו כל שנה , לא יכולה לשכוח שלפני 15 שנים בעלה של אמי נפל מהסולם , שכב בבית חולים , ואני הייתי בהתמוטטות עצבים אחרי שסיפרתי לאמי על מעלליו של בעלה ( חלקם ) והתשובה שלה היתה " את חייבת לעזור לעצמך , אני לא יכולה לעשות כלום עבורך " , מתי היא כן עשה ??? אף פעם !!! אז גם הפסח הזה הם כאן ,ואני עושה עם עצמי התחשבנות נפשית ומגיעה למסקנה שגם אני לא עשיתי כלום כדי לשנות את המצב , כי אני לא יכולה להשאיר אותה לבד איתו , היא פשוט תמות , נקיונות נפשיים ??? ביום שהוא יחדל להתקיים , משהו מאוד מלוכלך יתנקה בי מבפנים , פריחה ? עוד צריך לבדוק את הנושא , אני עדיין נושאת צינה וכפור בתוכי , מקווה להפשיר מתישהו , יומטוב חתולה

29/03/2007 | 08:03 | מאת: בובה על במה

מכירה את התחושות שאת מתארת. כואב וצובט בלב. ואת כן עשית הרבה מאווווווווווווד דברים כדי לשנות את המצב. רק בנקודה זו, שאת לא יכולה להשאיר אותה לבד. אני לא חושבת שאת יכולה לשנות בזה משו- כי אחרי הכל זו אמא שלך, ואחרי כל מה שהיא עשתה בעבר.. את לא יכולה להשאיר אותה לבדה. אני מקווה שיום יבוא ותביני ששינית הרבה דברים אך יש דברים שכמה שרוצים לשנות פשוט אי אפשר. וזה אחד מהם! שולחת לך חיבוקקקקקקקקקקק גדול. את מקסימה ואני אוהבתותך. איתך תמיד (גם כשלא ממש כאן.. ) בובה.

29/03/2007 | 14:25 | מאת: ליז

חתולה מקסימה , עצוב לי לקרא אותך כך, כל כך מנוגד לכותרת של השירשור. מאחלת שתליחי להפשיר ולראות אותך הנהדרת שלמרות הכל מתפקדת ותוכת גם באלו שהיית צריכה מזמן לסלק מחייך את מדהימה אותי ומתפללת בשבילך שתהני מהחג ומהטוב שאת יוצרת סביבך מחבקת ליז

30/03/2007 | 03:25 | מאת:

פסח חג טעון מעלה עימו המון זכרונות ואולי עבורך זה זכרון עם כאב אך זכרון גם של תפנית שם סיפרת לאימך לראשונה (הלא כן) אמיץ!! וכואב כל כך לחוש את החדלון את חוסר היכולת להגן של אימך...על אותה הילדה לזכור את אותם הרגעים הקשים כל כך איתך יקרה מחזקת מעריכה כל כך אידה

29/03/2007 | 07:57 | מאת: בובה על במה

פסח.. לא מרגישה אותו. עובדת כמו חמור מהבוקר עד הערב, ומתוטטת למיטה. נקיונות פנימיים. לא, אני כנראה שוב בהדחקה.. מה שכן מוסיפה- זה עוד ועוד חתכים על היד . מביאה סכינים חדשים מהמספרה שאני עובדת .. מאז שנתיים, שהכל עלה- אני שונאת את החגים. ושוב באותו שולחן ארוך של מלא אורחים עם כמעט כל הפוגעים. בבית שלהם-לא בבית שלי! מקום לא בטוח לא רוצה לחשוב על זה בכלל, עושה רע לחשוב. החג עוד לא התחיל וכבר רוצה שהוא יעבור. שום דבר לא פורח, אצלי בכולופן. הכל נשאר אותו דבר ואני תקועה בין עבר להווה. ולא מתקדמת לעבר העתיד. שלילי מידיי, אה?! יומטוב.

29/03/2007 | 14:26 | מאת: ליז

מחבקת.... ליז

30/03/2007 | 03:32 | מאת:

בובה יקרה קשה כל כך מקווה שתגיע התפנית שתרגישי פורחת... ותוכלי לשבת ולחגוג עם אנים יקרים ואהובים במקום בטוח ומוגן שאת תבחרי ותחליטי איתך אידה

29/03/2007 | 14:34 | מאת: ליז

אידה יקרה, כל כך רציתי לספר שהכל טוב אבל גם אני מצטרפת לאווירה שמעלי.. לא יודעת, נפילה - אולי זו אוירת הפסח, התכונה הזו שסביב הנקיונות מאלצת באמת להסתכל פנימה ומה שאני רואה לא מדהים אותי. כל כך רוצה להיות במקום אחר מתחדש ובמקום זה אני במקום מדשדש. כבר שנה וקצת מאז שהתעוררתי והתחלתי לטפל בעצמי ברצינות , היו ימים שחשבתי שזהו הכל מאחורי ולא... זה לא נגמר והגרוע שזה גרם לכל הדברים האחרים לצוץ דברים שלא קשורים לתקיפה דברים שבזכות התקיפה והתגובה שאימצתי לאצמי אף פעם בעצם לא התמודדתי איתם - די מייאש - מרגישה שרק מתלוננת ובטח למטפל כבר נמאס ממני שלא יוצאת מהנחס הזה.... טוב מספיק להיום - סליחה שלא התחברתי לאוירת החג האביבית

30/03/2007 | 03:36 | מאת:

אם לא הייתי יודעת שחג טעון לא הייתי פותחת שירשור כזה.... פסח אחד החגים הלא פשוטים.... שמעלים ומעוררים רגשות כואבים וקשים... כל אחד מהמקום... הזכרון החוויה שלו זה בסדר מבינה וכאן בשבילך אידה

30/03/2007 | 20:30 | מאת: שחף

האמת שאני לא לגמרי יודעת מה גורם לי להרגיש החג השנה נראה לי שמנסה כמה שפחות לחשוב על החג יודעת שמוזר לי מאוד שפתאום אחרי כל כך הרבה שנים יש לי משפחה אחת פחות למרות שהיו לי רגשות אמביוולטיים לגבי המשפחה השניה ולא היתי כל כך מחוברת אליהם אבל עדיין הרגשתי שזאת המשפחה שלי ועכשיו פתאום היא כאילו נמחקה מרגישה אולי קצת מופתעת, קצת עצובה, קצת אפילו אולי כועסת - כי איך זה יכול להיות?! לגבי התחדשות וניקיונות - עסוקה בלסדר ולחדש את הדירה, אבל לא בגלל הפסח, אלא בגלל הפרדה וחשבונות נפש - מנסה עדיין לקלוט שנשארתי לבד וזה לא כל כך הולך לי, גם לא מבינה עדיין אם זה מה שבאמת נכון לי. נראה לי שיקח לי עוד הרבה זמן לעכל את הדברים ובגדול, לא מתעסקת עם החג, אלא עם כל שאר הדברים שקורים בחיים שלי בתקופה האחרונה והחג.... עוד ערב אחד שאהיה אצל ההורים..... יהיה אוכל טעים ואולי אפילו הכל יעבור חלק ויהיה מאוד נחמד והוא יעבור, יהיה עוד יום חופשי ואז חזרה לעבודה לא סיפור גדול..... :)

28/03/2007 | 10:12 | מאת: אורלי

החלטנו לעשות את הקניות בחלקים, כל יום חלק... הלכנו אתמול לסופר ושם הפחדים שלי התחילו ממש לבטא את עצמם. ניצמדתי לאיש שלי, כמו עלוקה, רועדת מכל גבר, שהעיז לזרוק בי מבט. עד לא מזמן, הייתי סגורה בבית, נעולה בין 4 קירות, יוצאת רק, כשאין ברירה אחרת... אני לא מבינה את עצמי - למה עם הזיכרונות צריך הפחד להעצים את עצמו? - תודה לאל, שהזיכרון שלי שיחזר את עצמו, אבל לא תודה, על שאני פוחדת מכל שטות. רציתי לצאת מהבית, להתנהג בטבעיות, להיות אני, כמו שאני באמת, ואני מגלה, שאורלי הטבעית והאמיתית, היא יצור פחדן, כמו עכבר במלכודת. זה לא מה שאני רוצה בשבילי. זה כל-כך מגביל, הזיכרון הזה. זה כל-כך לא אני... אני לא אוהבת אותי ככה אורלי

28/03/2007 | 18:49 | מאת: שחף

הזיכרון הוא לא רק זיכרון של הדברים שהתרחשו, לא רק סיפור - קרה א', ב', ג', ד'...... הזיכרון הוא גם זיכרון רגשי המוח שלך זוכר את כל אותם הרגשות שהרגשת אז ומשחזר אותם על מנת להשתחרר מהרגשות הללו, יש צורך לעבד את כל מה שעברת בטיפול (אני לפחות לא מכירה דרך אחרת) זה תהליך שלוקח זמן והרבה אנרגיות נפשיות, אבל בסופו של דבר הוא מביא לשיחרור מכל אותם הרגשות הקשים שמציפים אותך היום בעקבות הזיכרונות אל תשפטי את עצמך על כך שאת מרגישה את הפחד הפחד הזה הוא טבעי ואני יודעת ומבינה עד כמה קשה לך להתמודד איתו היום אבל נוכחותו לא הופכת אותך לפחדנית את עברת חוויות קשות והיום את מרשה לעצמך להתמודד איתן והרגשות שמציפים אותך הם חלק מההתמודדות שלך את רק בתחילת הדרך ואת מאוד אמיצה כי הרשת לעצמך לצאת לדרך הלא קלה הזאת אל תתיאשי מעצמך תני לעצמך את הזמן מחבקת אותך בחום שחף

28/03/2007 | 19:05 | מאת: .חתולה

אורלי חומד אחרי שקראתי מה שכתבה לך שחפית , אין לי ממש כרגע מה להוסיף אני חושבת כמוה בדיוק , וברור שאת לא פחדנית , אל תשכחי שהפחדים שלך מדברים אותך החוצה , תני לזה מקום , אל תפחדי לפחד , זה בדיוק המקום שכואב לך לא ? חיבוק לחיזוק מתוקה , את בדרך הנכונה חתולה

29/03/2007 | 06:52 | מאת:

אורלי גיבורה את לא מוותרת ונכנעת לפחדים.... את יוצאת חושפת עצמך ומתמודדת.... נכון שזה קשה... אבל זו הדרך לעזור לעצמך!!! ואת עושה זאת! שמחה שהאיש איתך תומך ומלווה אותך .... אין לי ספק בתרומה בתהליך הקשה תיהיה גאה בעצמך מחזקת ומקווה שבמהרה תחושי הקלה גדולה בכל הפחדים והחרדות. אידה

29/03/2007 | 09:52 | מאת: אורלי

01/04/2007 | 01:05 | מאת: שדה ניר

גאה בך על שאת נחשפת ומתעמתת עם גורמי הפחד!!!! את בדרך הנכונה להבראה בסיוע בן זוגך וכוחותיך התמירים גם יחד!!!! את משנה הרגלי חיים, נחשפת למקומות חדשים ולסביבה זרה ואת עושה זאת בגבורה ודבקה במטרה!!!!! כל הכבוד לך! שדה ניר

http://www.freewebtown.com/omg2/hebro_all/8.htm

יום ולילה מקסימים גמלך חתולה

29/03/2007 | 06:53 | מאת:

גם היום ומחר הרבה שמש אביבית התחדשות וליבלוב אידה

29/03/2007 | 20:50 | מאת: ליז

27/03/2007 | 00:00 | מאת: ילדונת

ואין מנוחה אף פעם ורגילה כבר לברוח ולעבור אלפי דירות והחיים נראים כמו לחיות על ארגזים רק שיופיע אני אתמוטט אתאשפז ואעבור דירה... שיגרה של בריחה אחרי כמה דברים שקרו בהוסטל שאחד מהם היה קריסת מערכות קטנה של הגוף שלי שהלכתי לישון ולא התעוררתי ולא הצליחו להעיר אותי וזה נגמר בזה שמעט והזמינו אמבולנס בסוף איכשהו הצליחו להחזיר אותי להכרה.... למחרת פתחתי את המייל שלי ומכתובת שאני לא מכירה מצאתי תמונה של הכניסה לבינין שלי הפעם כשאני בהיסטריה מוחלטת וטלפונים למשפחה ירדתי להודיע לצוות משפ לפה נסענו למשטרה כרגע אני במעצר בית כמה הזויי... ויש אבטחה עלי.... ואני מחכה לצו הרחקה ממנו..... ושוב הוא מצא אותי ואין סוף לזה ומתפרקת ומנסה להרים את עצמי ולעזאזל זה קשה אז מנסה להעסיק את עצמי בניקיונות לפסח.... לאכול אני לא מצליחה ומתחילה תוכנית שיקומית חדשה במקום פרטי אישפוז יום להפרעות אכילה... הגוף שוב קורס ועכשיו גם הנפש והבירוקקרטיה כהרגלה חוגגת ובא לי למות מהכל וממשיכה לצעוד עד מתי הוא ימשיך למרר לי תחיים עד מתי....?!

27/03/2007 | 18:06 | מאת: אורלי

ילדונת, תחשבי על זה... אם תחזרי לאכול ותתחזקי, תוכלי להתחיל בקורס להגנה עצמית, ואז תוכלי להתגונן מפניו, אבל אם לא תחזרי לאכול, לא תוכלי להיות חזקה מספיק לקורס כזה. אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, אבל את לא יכולה להתחמק מלעשות למען עצמך. מחבקת אורלי

27/03/2007 | 22:35 | מאת: שחף

ילדונת יקרה קשה לי אפילו לתאר כמה קשה ומפחיד להיות במצב הזה שמישהו כל הזמן רודף אחרייך ומאיים עלייך מקווה מאוד שבמשטרה יעשו מהר את כל הצעדים הנחוצים כדי שתוכלי להרגיש יותר מוגנת ובהצלחה עם התוכנית החדשה!!!! איתך שחף

28/03/2007 | 01:28 | מאת: ילדונת

ואני כבר תכף סוגרת שבוע בבית במעצר מבלי יכולת לצאת עם חרדות מפה ועד להודעה חדשה אוףףףףףףףףףףףףף איתם ועם עצמי וכבר נמאס מזה ומהכל ולא מפסיקה לבכות ולא מסוגלת לישון העיקר שהשוטרים שלנו ישנים טוב במדינה הזאת

28/03/2007 | 05:50 | מאת: שחף

זה מרגיז, מעצבן, מכעיס ברמות על!!!!!!!!!! אין לי מילים אפילו לתאר עד כמה!!!!!!!!! לא פלא שאת בחרדות כאלה..... והחרדות כמובן גורמות לבכי ולחוסר יכולת לישון..... הלוואי והייתי יכולה לעזור לפחות במשהו.... שמרי על עצמך!!! מחבקת חזק חזק שחף

29/03/2007 | 06:57 | מאת:

ילדונת יקרה מחזקת אותך האמיני בעצמך לא במחלה... מקווה לשמוע על מגמת התחזקות את מסוגלת לכך!!!! אין לי ספק איתך אידה

26/03/2007 | 18:59 | מאת: שחף

כשאני מסתכלת אחורה, על אתמול, זה מרגיש לי נורא מפחיד איך שהייתי זה כמו לנסוע בכביש מהיר מלא מכוניות בלי בלמים כבר שנים שלא הגעתי לרמות כאלה בשנים האחרונות היו הרבה מצבים של היי, אבל ברמות הרבה יותר מתונות וזה מרגיש נורא - להיות מודעת למה שעובר עלי ולא להיות מסוגלת לצאת מהמצב הזה, להשתלט על עצמי

26/03/2007 | 19:56 | מאת: .חתולה

העיקר שעכשיו את בסדר חשוב שאת מודעת למה שקורה לך חתולה

27/03/2007 | 18:00 | מאת: אורלי

שולחת לך חיבוק ע-נ-ק העיקר, שעכשיו את בסדר ואת איתנו. אוהבת אורלי

27/03/2007 | 22:32 | מאת: שחף

שוב הוצאתי היום 800 שקל אחרי שביום ראשון כבר הוצאתי 600 אומנם חלק מהדברים שקניתי התכוונתי לקנות, אבל חלק סתם לקחתי כי בא לי משהו נראה לי, אז חוטפת ישר בלי לחשוב מה שאומר שעדיין לא לגמרי מאוזנת

26/03/2007 | 05:32 | מאת:

בוקר אור לכולן יום ושבוע נפלא.... מלא באנרגיה ואור... התחדשות ופריחה אידה משהו שקבלתי במייל.... ואני רוצה לשתף.... הפרופסור החל את השעור ע"י הרמת כוס עם מעט מים. הוא החזיק את הכוס לוודא שכולם רואים אותה ושאל את הסטודנטים: "כמה לדעתכם הכוס הזאת שוקלת?" "50 גרם !" ... "100 גרם!" ..." 125 גרם!" ... השיבו הסטודנטים. "אני באמת לא יודע. על מנת לדעת כמה היא שוקלת עלי לשקול אותה." אמר הפרופסור. "אבל השאלה שלי היא: מה יקרה אם אחזיק את הכוס כך למעלה כמה דקות?" "שום דבר" . אמרו הסטודנטים. " OK . מה יקרה אם אחזיק את הכוס כך במשך שעה?" שאל הפרופסור. "ידך תתחיל לכאוב" אמר אחד הסטודנטים. "זה נכון. ומה יקרה אם אחזיק את הכוס כך יום?" "ידך עלולה להתאבן, אתה עלול לחוש מתח עז בשרירים ואולי שיתוק ובודאי תיאלץ להתאשפז בבית חולים" אמר סטודנט אחר וכל הסטודנטים צחקו. "טוב מאוד. אך במשך כל הזמן הזה האם חל שינוי במשקל הכוס?" שאל הפרופסור. "לא" ... הייתה התשובה. "אז מה גרם לכאבים בזרוע ומתח השרירים?" הסטודנטים היו נבוכים, תמהים. "מה עלי לעשות על מנת להשתחרר מהכאבים?" שאל הפרופסור. "תניח את הכוס" אמר אחד הסטודנטים. "בדיוק!" אמר הפרופסור. "בדומה לכך הן בעיות החיים. תחזיק אותן כמה דקות בראשך וזה נראה די בסדר. תחשוב עליהן הרבה זמן ואתה מתחיל לחוש כאבים. אם תמשיך הרבה יותר זמן הם מתחילים לשתק אותך. לא תהיה מסגל לעשות כל דבר. חשוב לחשוב על האתגרים או בעיות בחייך, אבל מה שחשוב עוד יותר הוא להניח להם בסיומו של כל יום לפני שאתה הולך לישון. כך אתה לא נלחץ, מתעורר כל בוקר רענן וחזק ויכול להתמודד עם כל אתגר, כל נושא שמזדמן בדרכך! ובכן, אנא, ידידי, תזכרו "להניח את הכוס היום!"

26/03/2007 | 05:52 | מאת: שחף

אהבתי מאוד את הסיפור אבל מה עושים אם הכוס איכשהו נדבקת ליד עם דבק חזק במיוחד ולא מצליחים להניח אותה?

26/03/2007 | 07:25 | מאת: .חתולה

בוקר טוב מתוקה איך את היום ? מקווה שהדברים מסתדרים לך שיהיה לך יומטוב חתולה

26/03/2007 | 07:23 | מאת: .חתולה

בוקר לך אידה אהבתי את הסיפור לצערי ישנם מצבים שגם אם רוצים להניח דברים בצד הם צפים ועולים בלי שליטה , הם שם שיהיה גם לך יומטוב חתולה

26/03/2007 | 11:19 | מאת: אורלי

מנסה להניח את הכוס הזו, אבל לא הולך, אתמול בלילה הייתי לבד, וגם הלילה אני לבד (עם הכלב, כמובן) הבטן מתהפכת לי, אבל... מנסה להמשיך כרגיל. אורלי

25/03/2007 | 00:43 | מאת: שחף

אספתי היום את כל המסמכים שאני צריכה להגיש בשביל להירשם ללימודים ופתאום ראיתי שבאישור לימודים שקיבלתי מאבני הת.ז. לא שלי חוששת שהם יעשו לי בעיות כשאבוא לבקש לתקן את זה לא יודעת למה זה מלחיץ אותי כל כך לא מצליחה לישון אפילו נרדמת ומתעוררת כל הזמן :(

25/03/2007 | 03:17 | מאת: שחף

או יותר נכון לא לישון עד שיגיע הזמן לקום לעבודה ישנתי הלילה סה"כ משהו כמו שעה ולא מצליחה להירדם יותר!!!!! מה יהיה??????? אני מחוסלת!!!!

25/03/2007 | 04:29 | מאת: שחף

החלטתי כבר שאני לא אלך לעבודה אגיד שאני לא מרגישה טוב אני לא אהיה מסוגלת לעבוד רק חבל על הכסף שאני אפסיד

25/03/2007 | 08:35 | מאת: .חתולה

בוקר טוב מתוקה מחזיקה לך אצבעות שלא תהיה לך בעיה לתקן את מס ת.ז שלך בטפסים , מצטערת שלא הצלחת לישון בלילה , בטח המתח לקראת הרישום ללימודים , אולי ההתרגשות ? בהצלחה רבה ויומטוב חתולה

25/03/2007 | 11:48 | מאת: אורלי

מתוקה, אני מרגיעה את עצמי בעזרת נשימות עמוקות והוצאת האויר לאט-לאט... אם אני עצבנית נורא, אני סופרת נשימות מ-1 עד 100 ואח"כ בחזרה מ-100 עד 1. בשבוע וחצי האחרונים, אני סופרת נשימות כל בוקר, כדי לא להתפרץ על כל העולם. כשאני פחות עצבנית, אני סופרת פחות נשימות הלוך וחזור (1 עד 10 ובחזרה, או עד 20... תלוי במידת האי-השקט שלי). שולחת לך חיבוק - אם לא איכפת לך לקבל אורלי

25/03/2007 | 12:12 | מאת: מותשת

מכירה טוב את הלילות האלה... מקווה שבבוקר הצלחת להרדם ושאת ישנה לך בשקט ובשלווה עכשיו אני מאמינה שלא אמורה להיות בעיה עם הטעות במספר ת.ז. . מחזיקה לך אצבעות שיפתר ובמהרה, שתרגישי יותר טוב... מה את הולכת ללמוד? חיבוק גדול אני

26/03/2007 | 05:31 | מאת: שחף

את אישור הלימודים סידרו לי אתמול בלי שום בעיה תוך 5 דקות ולישון לא הצלחתי במהלך כל היום עד הלילה וגם בלילה לקח זמן עד שנרדמתי למרות שלקחתי 2 כדורי שינה הייתי לא ממש אני עצמי במשך כל היום קצת הרבה בהיי אני אומרת הראש עבד באיזושהי פזה אחרת מזמן לא הגעתי למצבים האלה ואני לא אוהבת להיות במקום הזה כי כל דרך המחשבה משתבשת עושה ואומרת דברים שלא הייתי עושה ואומרת במצב רגיל ושום נשימות ושום כלום לא יכול להחזיר אותי למצב נורמלי ורגוע כשאני בהיי מקווה שהיום אני כבר אחזור לאיזון שיהיה לכן יום נעים שחף נ.ב. אה, ולשאלת מותשת, אני הולכת ללמוד טיפול באומנות

24/03/2007 | 17:45 | מאת: אורלי

(טוב, נכון, השבוע יתחדש עלינו בעוד קצת פחות משעה, אז אני מקדימה קצת) עברתי בכיף על כמה מהיצירות שלי בבמה-חדשה, זה משהו שאני נהנית לעשות, בעיקר עכשיו, אחרי שחלק גדול מהיצירות האלה היה על סף אבדון, ובכל זאת הצליחו להציל אותם. טוב, מה שבאמת חשוב הוא... שהיצירה האחרונה, שקראתי, היא פואמה של בת-דוד שלי, שבקשה ממני לפרסם אותה בדפיוצר שלי. מה שקורה לי, כל פעם שאני קוראת את זה, זה שאני מגיעה להזדהות עם הדמות, וזה גורם לי להרגיש יותר טוב, בכל פעם. אז אולי זה יעשה טוב גם לכן... http://stage.co.il/Stories/608598 מאחלת לכולנו שבוע של חיוכים, למרות כל ההכנות הקשות. ממני באהבה אורלי

24/03/2007 | 23:14 | מאת: .חתולה

שבוע טוב ונפלא גם לך קרה השיר יפה בעיני חתולה