פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

אתן לא מכירות אותי אבל אין כ"כ עם מי לדבר ואין לי מקום אחר שאוכל לפנות אליו.. אני זועקת .אף אחד לא שומע.אף אחד לא מבין.אף אחד לא רוצה להבין.ואף אחד לא יכולה להבין. הפניה לכאן היא התקוה האחרונה שלי שמישהו ישמע ...

מתוקה. אני שמחה שפנית אלינו. מעכשיו את כבר לא לבד. אני שומעת את הצעקה שלך מבין השורות.. את תמיד יכולה לכתוב כאן.. ואפילו להעזר ב 1202 קו סיוע לנפגעות. יש שם מלאכיות שיושבות ושומעות את מה שיש בליבך.. מלבד זאת, אנחנו תמיד כאן בשבילך.. את לא לבד. בובה.

נפגעת יקרה הגעת למקום הנכון . כאן מקשיבות לך, לאט לאט בקצב שלך תשתפי ואנחנו כאן לתמוך ולחזק אל תשארי יותר לבד. - ליז

אני פה לשמוע את לא לבד ברוכה הבאה חיבוק.... (אם זה בסדר)

שלום לך נפגעת יקרה ברוכה הבאה אלינו את מוזמנת להכנס ולספר את אשר על ליבך חמודה מה שמתאים לך , מה שנראה לך ואנחנו כאן כדי לעזור לך חתולה

בהחלט מוזמת להיות איתנו לדבר לשתף או כל אחר שמתאים אנחנו כאן בשבילך ושמחות שהגעת אליינו מהיום פחות לבד אידה

איזה תגובות מחממות ומקבלות! זה עזר ,במעט,אבל מעט זה גם משהו... עוברת עליי תקופה לא קלה בחיים. בזמן האחרון דברים שעברתי בעבר עולים ומציפים.. אני נואשת,מהכל. תודה לכן שאתן כאן

שולחת לך חיבוק חם - אם את מוכנה לקבל. אורלי

אך את מרגישה??? אידה

איך אני מרגישה? מוצפת בהמון כאב...המון כעס...חשוך לי ולבד לי...לא טוב... http://webpages.charter.net/mst3k/lonely.jpg תודה שאת כאן דמעה

ילדה שכלואה בגופה של אישה הלכה לאיבוד, מרגישה נטושה. משוטטת ביער, בעינייה דמעות- בחושך קשה את הדר לראות. צועקת לשווא, אף אחד לא ישמע, ביער סבוך שולטת דממה. רועדת מפחד, ידיה קרות... בחושך היער שורץ מפלצות! בליל מכושף מרקדים הצללים- עוברים מול עינייה כל החיים. מחשבות מסתבכות, רגשות מציפים... איפה הדרך?! לאן ממשיכים?!

הולכת לידך ומאירה לך את השבילים החשוחים...יודעת שתמצאי את הדרך החוצה מהיער... שולחת חיבוק דמעה

הולכת לידך ומאירה לך את השבילים החשוחים...יודעת שתמצאי את הדרך החוצה מהיער... שולחת חיבוק דמעה

http://www.enchantedcastlegallery.com/Pooh%20and%20Friends/May%20Friendship%20Always%20Light%20Your%20Way.jpg דמעה

ילדה אמיצה בתחילת הדרך מגששת, מחפשת עקשנית ואינה מתפשרת האור בתוכה הוא אשר יובילה בדרך היפה בדרך הטובה אל השלווה ואל המנוחה. את יכולה מתוקה את תצליחי - מחבקת, ליז

גם למטה וגם כאן קצת קשה לי כרגע להגיב קשה למצוא מילים עייפה תודה שאתן כאן וסובלות את בילבולי המוח שלי לי כבר די נמעס מעצמי :(

יש אור בקצה היער.... ואל תשכחי לעבור מעץ לעץ.... כך הדרך והתמודדות היא מול בעיה אחת בכל פעם... בסוף היער יש אור איתך אידה

מחבקת אותך המון שלא תפחדי ולא תהיי לבד חומד אין לי הרבה מילים להוסיף , כואבת איתך חתולה

וואו... את כותבת מדהים!!! חבל שאת לא פותחת דף-יוצר בבמה חדשה, אם תפתחי, מבטיחה לך, שאני ארשום אותך במועדפים שלי! ויש לי תשובה לילדה הזו... יש ספר ילדים מדהים, בשם "שרברבאור", שעוד מעט יוצא לחנויות הספרים... ספר ילדים, אבל מדבר גם לילד הפנימי שלנו - משהו מדהים! - קיבלתי אתמול עותק מהסופרת, והספקתי לקרוא אותו כבר יותר מ-10 פעמים. חיבוק ענק אורלי

תודה אורלי אחפש את הספר ואני חושבת על הבמה החדשה לא סגורה עדיין

עסוקה לאחרונה למעלה מראש. ובקושי מצליחה להציץ הנה להשתתף בחוויותכן אך לעולם לא שוכחת אתכן- חברותי היקרות לפורום אשר ברע ובטוב עמי צעדתן . אור פנימי מבורך, שמחה אמיתית ואהבה מתפרצת לכולכן. ונא לא לשכוח שזה היום היחיד בשנה שבו בעצם אתן עצמכן. החג שבו אנו פושטים את תחפושתנו ומסכתנו ואנו נטורל אנחנו עם כל רצונותנו ושאיפותנו . שדה ניר.

חג שמיייח גמלך שדה פורח נשמע טוב שאת עסוקה מעל הראש , אני רק מקווה שבדברים טובים !?!. לגבי היום היחיד שבו אני פושטת תחפושת ,,,,,,,,,, כן , אולי , יכול להיות , האמת שלא סגורה עם עצמי על זה , חחחחח האמת שלאחרונה אני לא סגורה על המון דברים אז לא נורא נכון ? אני תמיד משתדלת להיות אני עצמי ותודה על המון אהבה מתפרצת אמיתית חיבוק לחיזוק ללא פיקפוק פורים שמייח ומהממם גמלך חתולה

עסוקה בדברים טובים וחיוביים אך גם רעים ומתחייבים!!!-דברים רבים ואישיים!!!! טיפול וסגירת קצוות מתבקשים...מעגלים קלוקלים. כמו כן אני בטיפול מקצועי עם רצינות, אחריות והמון עבודה עצמית... הסאגה עם האנס הברנש פחות או יותר הסתיים וגזר דינו המביש הוכרע והוקרא בפני!!! מה שלום בנך?אמך?ובן זוגך? אוהבת אותך ביתר שאת, כפי שאת. שדה ניר

פורים שמח לכל הירושלמיות , עסוקה זה נדמה לי טוב מאחלת שיהיה גם שמח . מתאים לך נטורל........... :-)) הרבה שמחה ואור. - ליז

הגבתי לך למטה לגבי הפחד מהלימודים ומעתיקה אף לכאן: מקור הפחד ברור....... הכישלון מהעבר מאפיל עליך וההורים "העיוורים" נושפים בעורפך ומרפים את ידך....... אך חשוב לך לזכור ולנצור ש: *עברת כברת דרך ארוכה מאז ועד הלום. ולא רק שאיבחנת וטיפלת בלקויות הלמידה שלך עצמך כי אם את כבר מטפלת באנשים אחרים בעלי לקויות למידה אלו ואחרות דווקא מתוך הכרות וחוויה אישית ומתוך רגישות יתרה ותבונה המיוחדים לבעלי לקויות והפרעות אלו ואחרות. כך שבעצם החיסרון טמון המפתח שלך ליתרון והכישרון!!!!! *חרף כל העבר האכזר הגעת לאן שהגעת ולכל מה שהגעת אליו עד כה הגעת בעשר אצבעות- תרתי משמע. ורק בכוחות עצמך!!! בזכות רצונך!תבונתך!כשרונך וכח התמדתך והצלחתך! וזה כשלעצמו אמור לחזק ולאושש אותך בלימודים ולהסיר את פחדך!!! *החלאה אומנם נטל ממך את התום ואת הילדות. ותקף אותך באכזריות. אך הוא אינו נטל ממך את האיכויות שבך. את אפשרות השיקום והניצחון לגבור עליו. ודווקא לקויות הלמידה שלך שעמם את מתמודדת בגבורה ובחוכמה והאיכויות הרבות הנגזרות מן ההפרעות הללו הן אלו שמקנות לך נקודות זכות וחיזוק לזינוק. אוהבת אותך. שדה ניר

היום שושן פורים? לא? אז שיהיה חג שמח ועדיין נסו לחייך ולמצוא דברים טובים בחג הזה אידה

http://www.youtube.com/watch?v= =YADm39LgBQ4 http://www.youtube.com/watch?v= =JLbODL3q7MY ttp://www.youtube.com/watch?v= =byp8BtOaTpM

עפרה משתתפת בחגיגת פורים של החינוכית http://www.youtube.com/watch?v= =YADm39LgBQ4 פיט ופיתגורס לפורים- הקטע המלא http://www.youtube.com/watch?v= =JLbODL3q7MY רחוב סומסום- פורים(המחזמר) http://www.youtube.com/watch?v= =byp8BtOaTpM

כבר לא נשואה ועוד לא גרושה אולי מתלבטת, אולי נחושה אולי חזקה ואולי חלשה ילדה בדמותה של אישה נשארת לבד ובוכה בלי דמעות מרוב הכאב מפחדת לבכות נמחק החיוך, העיניים כבויות נעלמת בתוך תקוות שקריות

שחף... שולחת לך חיבוק.... את חזקה.. וגם את זה אתתעברי ותצאי מחוזקת... מה שלא יהיה... לכאן או לכאן... ובכל מקרה, אני כאן.... ((((איתך))))

ואני שוב לא מצליחה לישון גם לא עם כדור השינה ומחר שוב עבודה ועוד עובדת עד מאוחר אוףףףףףףףףףףףףף :(((((((((((

שחף יקרה לקחת החלטה אמיצה.... אחת ועוד אחת.... את יודעת מה את רוצה וצריכה.... זה קשה מאוד קשה תאמיני בעצמך בהחלטות.... תאיני שהכל יהיה לטובה איתך אידה

"אין דבר יותר שלם מלב שבור". היכן ששבור ניתן לתקן. בהצלחה לכאן או לכאן.

שחפיתוש מקסימה מצטערת שקשה לך מאוד עכשיו חלק מכל התהליך שאת עוברת ועל זה את לא מדברת לגמרי ברור שתרגישי כך יפתי תני לזמן לעשות את שלו לא קל לעכל את המהפך ואת יודעת שאת לא לבד אולי אם תרשי לעצמך לבכות תפרקי את הלחץ והכאב שמלווה אותך חיבוקים לחיזוק חתולה

בוקר שחף בודאי תקראי אחרי העבודה מקווה שמרגישה יותר טוב ולמה תקוות שבורות??? את רק בהתחלת הדרך , דברים עדיין לא סגורים , כשהכל יהיה ברור ומוגדר תוכלי להתחיל לצעוד קדימה תקוות הן שנותנות לנו סיבה להתקדם להלחם ואת תראי שיהיה עוד טוב . תציירי את החלום - התיקווה - השאיפה תרשמי, תראי אותה מתגשמת בעניי רוחך. תציבי מטרות גדולות והן אולי קצת יבהילו אותך אז לידן תציבי מטרות קטנות יותר ברות השגה במיידי לאט לאט תראי איך מטרות קטנות מביאות להגשמתה של המטרה הגדולה וכך עוד מטרה ועוד מטרה ובלי שתרגישי החלום יתגשם .. ואז תתחילי לחלום חלום חדש מחבקת -ליז

וכל החגיגות יש גם שיגרה שנמשכת ואני איכשהו נאבדת בתוכה מנסה לשים דברים קצת בצד אולי להתעלם לרגע אולי לנוח מהמאבק הזה ומחר יום שני הקבוע שמאפס אותי ומחזיר אותי במין בום כזה למציאות ימי השקילה האלו תמיד מצליחים להנחית אותי מן מועקה או פחד תהומי מהיום הזה לא יודעת וכל שקילה היא כל כך גורלית כי היא קובעת לי כל כך הרבה ולצערי מחר זאת תיהיה שקילה מזוייפת ואני כל כך לא רוצה לעשות את זה ואני מרגישה כל כך רע שעושה את זה כבר חשבתי שזהו נגמרו השקרים אבל זה שהייתי חולה קצת הזיז אותי מהתפריט וכמה שניסיתי ונלחמתי בזה זה עדיין לא כיסה לי תכמות הנדרשת של הקלוריות וכבר הודעתי שאני מרמה שקילה כי לא יכולתי לשקר גם כאן והםם יודעים וזה כאילו בסדר מבחינתם אבל זה כבר לא בסדר מבחינתי ולצערי אין דרך אחרת אבל חייבת לשמור על מגמת עלייה ומרגישה ככל כך רע עם זה כי אני רוצה לשמור על מגמת העלייה הזאת כי באמת הצלחתי ולא כי רימיתי זה מדהים איך פעם רק רימתי את כל העולם והייתי גאה בזה והיום זה כל כך כבד עלי וניסיתי כל כך להשלים את כל הקלוריות ואני כל כך מנסה וזה מקומם שלפעמים לא מבינים ולא מתחשבים ובמקום לתת לי לרמות פשוט לתת למשקל להראות מציאות ולהמשיך מפה.... הם בוחרים שתיהייה עליה בכל זאת ולא משנה הדרך.... אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף אז אפשר לרמות כל הזמן ולוותר לעצמי פשוט ולא לעלות?! גם זאת מחשבה שפתאום עולה ושוב המחלה הזאת מנסה לתפוס את מקומה ולהיאחז והכל ניהיה מבולבל ואולי לקחת סיכון ולא לרמות ולתת למשקל תמקום שלו ולעוף מפה ולדעת שלפחות נשארתי באמת שלי..... מבולבלת......

ילדונת יקרה קצת קשה לי למצוא היום את המילים קצת יותר מדי שקועה בעצמי :( אבל אני כאן איתך ומבינה כמה קשה שולחת חיבוק חם ועוטף שחף

מקווה עבורך שתעלי כבר על דרך המלך ללא שתקריבי את האמת על מזבח המולך. מחזבקת ואוהבת. שדה ניר

היי ילדונת בוקר טוב מצטערת שהיית חולה ,לא שיתפת,,,,,,, אולי זו סיבה מספיק טובה לחוסר עליה במשקל ? אם לא עלית , אולי לפחות לא ירדת ? אז לא תצטרכי לשקר נכון ? כמו שאמרת " לתת למשקל תמקום שלו " ומשם להמשיך את הטיפול ולדעת שלפחות נשארת באמת שלך משהו שאת מאוד משתוקקת לו נכון ? אולי גם זו התחלה טובה של משהו טוב לא ? תעדכני מה קורה היום בשקילה אולי הכל יהיה בסדר , מקווה בשבילך ילדונת אמיצה ומחזיקה לך המון אצבעות חיבוק לחיזוק מתוקה חתולה

זה כבר לא ניקרא לרמות אם כולם יודעים , אל תייסרי את עצמך בעניין הזה- יש בינכם הסכמה שבשתיקה שהיא הסכמה לכל דבר ואני מבינה שזה מתוך רצון להצעיד אותך הלאה גם את וגם הם משחקים במשחק הזה של החיים והעניין הוא שזה משחק שבא ממקום טוב מכוונות טובות אז שיהיה המון הצלחה ותרגישי טוב וחיבוק עדין עדין לחיזוק . - ליז

ילדונת יקרה מחזקת אותך מחזיקה אצבעות שתתחזקי.... ותעברי זאת במהרה איתך אידה

והודעתי להם שלא מתכוונת לשקר ושבחינתי אני יכולה לארוז תדברים אבל אני לא מוכנה לשקר לא מוכנה להשתמש באותם תרגילים שהשתמשתי כדי להישאר חולה... להשתמשמ בהם בתהליך ההבראה. ואם זה מה שצריך לעשות אז ההבראה לא שווה כלום... ואם אלו הציפיות ממני אז אני לא רוצה... ואני מעדיפה ללכת בכבוד ועם והאמת הפנימית שלי ולדעת שניסיתי.... אז הברזתי היום מהשקילה. ובסוף בהוסטל החליטו שמחר אני אלך לשקילה... ואני לא אשקר ואסביר לדיאטנית ואם הדיאטנית תתן אוקי לזה שלא עליתי. אז ההוסטל ידבר עם משרד הבריאות ויסביר את זה שהייתי חולה וישלח להם את הדוחות מהרופאה שלי ואת זה שהייתי עם עירוי במשך השבוע הזה. והם לא מבטיחים כלום אבל הם ילחמו בשבילי.... אז שמחה שעמדתי על שלי.... והחלטתי לא לוותר. וליפול שוב לשקרים בשקילות....

עוד מכתב שכתבתי... מקווה שגם הוא ישלח בדרכו שלו... תגיד, לאיזה ילד אתה רוצה שהבן שלך יהפוך? בעייתי? עם הפרעת קשב? מופנם? אלים?.. לא נראה לי... אבל אתה יודע מה.. אם המצב יימשך כך לצערי הוא לא יהיה רחוק מזה.. כבר כשהייתי אצלכם שמתי לב כמה אתה חסר סבלנות איתו.. לא האמנתי כששמעתי איך דיברת אליו.. להזכיר לך שהוא ילד קטן? זה כל כך חבל.. יש לילד הזה שני הורים שאוהבים אותו.. הוא כל כך יפה.. הבעיה היחידה היא שאבא שלו לא כל כך אוהב את עצמו.. לא נראה לך שמספיק אנשים סבלו מהעניין הזה? לפחות ילדה אחת יותר מידי שאני יודעת עליה... אתה חייב להבין, זה לא מכעס ובטח לא משנאה, להיפך..... אני פשוט רוצה שתקבל עזרה... כדי שהילד שלך, האחיין שלי המדהים הזה, יקבל את הטוב ביותר שמגיע לו... אז יש לך שתי אפשרויות: ללכת ולקבל עזרה איפה ואיך שתבחר. או ששנינו ביחד הולכים ועושים שיחה עם אישתך, בתור התחלה. ובשיחה הזו, ביחד, נספר לה כמה דברים שאולי הגיע הזמן שהיא תדע על הבעל שלה... למה? א: כי נמאס לי להרגיש אשמה. ויש בי חלק שרוצה כבר לפתוח את הנושא הזה לגמרי ולהיתפר מכל הסודיות שאופפת אותו. וב, החשוב ביותר: כי אולי היא תוכל לעזור לך. אולי יחד איתה יהיה לך קל יותר ללכת לטיפול. אולי אם היא תדע זה לא יהיה סוף העולם אלא להיפך, התחלה של משהו טוב במשפחה הזאת סופסוף.. אולי היא תבין וכמה דברים יתחברו לה קצת... אני כל כך מפחדת... מפחדת שלא תעמוד באולטימטום הזה ותעשה משהו קיצוני... מפחדת שהיא לא תעמוד בזה והמשפחה שלך תתפרק... ואז תעשה משהו קיצוני... אבל אני בטוחה שאם אני יעשה את זה "כמו שצריך" אם יש דבר כזה בכלל... זה יהיה הכי טוב לכולם... וחוץ מזה שהגיע הזמן לחשוב קצת על עצמי.... או לפחות על אחיין שלי.. הוא לא יגדל בצורה הזאת... הוא לא ייגדל לתוך זה... ואני מאוד מקווה שכשאני אשב מולך כדי לומר לך את כל זה.... אני לא אשתפן ואתה לא תתחרפן... אחותך...

כנפיים יקרה צריך באמת המון אומץ לבצע שיחה כזו עם אחיך ואולי אפילו עוד יותר אומץ כדי לשוחח עם גיסתך על ,,,,,,,,,מה שאת חושבת , אם את מאמינה שזו הדרך הנכונה כדי לפתור את הבעיה , או כדי לעזור לאחיין שלך , לכי על זה כמו שאמרת , הגיע הזמן לחשוב גם על עצמך ולא לחיות יותר עם סודות , אם היחסים של אחיך וגיסתך יציבים כמו שאת אומרת יש מצב שהיא תנסה לעזור לו ואם לא ? בכל מקרה הוא זה שיצטרך לפתור את הבעיה , אני מניחה שזו לא החלטה קלה בשבילך ושזה אומר להמשיך לחיות עם הסוד הזה עד,,,,,,,,, בכל מקרה , מה שתחליטי לעשות ומתי שתחליטי לעשות מחזקת אותך המון כי אני יודעת שבראש הרבה יותר קל מאשר במעשים חשוב שהוצאת את זה מתוכך כל הכבוד לך זה לא מובן מאליו את יודעת נכון ? חתולה

תקופה לא פשוטה החלטות קשות הביצוע מעורר חרדות ורגשות כבדים סומכת עלייך שאת תדעי לעשות את הדבר הנכון עבורך וכולכם תצאו מכך מחוזקים איתך מחבקת שחף

תקופה לא פשוטה החלטות קשות הביצוע מעורר חרדות ורגשות כבדים סומכת עלייך שאת תדעי לעשות את הדבר הנכון עבורך וכולכם תצאו מכך מחוזקים איתך מחבקת שחף

מה שלא תחליטי שיהיה בהצלחה. את עושה עבודה מופלאה והמודעות שלך והתודעה הנפלאה הם בהחלט הדרך הנכונה להבראה. פורים שמח. שדה ניר

אמיצה, כן אני יודעת שאת לא אוהבת את המחמאה הזו אבל זה הדבר הראשון שעלה לי בראש. הרגישות שלך תציל את הילד הזה ונדמה לי את כל המשפחה - כמו שאמרת אם תעשי את זה כמו שצריך. כל כך עצוב שאנשים במר להם הורסים חיים של אחרים. את יודעת .. יכול להיות שהוא בכלל לא מודע לזה שההתנהגות שלו נובעת מכעס פנימי מתיסכול ויותר גרוע מהפחד שלו שהילד הזה יהיה כמוהו ובמקום לתת לו את הכלים להתמודד הוא פשוט דוחף אותו בדיוק למקום הזה שהוא פוחד ממנו. את תצליח כנפיים ואת תעשי להם טובה ענקית ואז גם את סוף כל סוף תוכלי לנוח. מחבקת - ליז

כנפיים יקרה שתיקה קצרה..... ולומר לך ...שאני מעריצה אותך על כל מילה שנכתבה ונחרטה מתוך הכאב שלך על הרגישות ההחלטיות לעשות דבר !!! על אי התעלמות על החלטה לדאוג לעצמך ועוד פשוט מעריכה מעריצה... סומכת עלייך אידה

משהו לפורים - כנסו. http://www.glumbert.com/media/laugh

מגניבבבבבבבב אהבתי :)

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח קורע........ ! תודה ליז!!!!

הצחוק מדבק ועוד אייך ועוד יותר בגלל שהוא נשמע כמו חזרזיר שצוחק חחחחחחח משהו משהו תודה ליזושששש חתולה

אכן קטע מגניב משעשע וקורע:-)[ באם הצחוק של החזרזיר מדבק. אזי הצחוק האותנטי והאורגינלי שלי קורע את עור התוף ומרעיד את כלי התוף:-) יש לי צחוק שאף אנשים אפאטים ואדישים ביותר יוצאים מגידרם. צחוק הורס שאף אנשים מלנכולים ועצובים ביותר מחייכים במלא פיהם בעל כורחם:-) וכבר קרה שנהג אוטובוס אחד הפסיק את מהלך הנהיגה וכמעט סטה ממסלולו והתחנן בפני שאפסיק עם הצחוק המדבק שלי שמשבש אותו בנהיגתו. בכל מקום בו אני לא מצליחה להשתיק את פרץ הצחוק שלי אני מסמר הערב גם כאשר בוקר:-) לילה טוב מתוקה ופורים שמח ומבדח לך אשה יקרה. שדה ניר

ומדבק

ואצלי חושך, יצא שהחודש הכאב מתחדד פעמים פורים הראשון שלי כאמא שחיפשתי את הילדון שלי לפילון מתוק ונשארו לי רק התמונות והזכרונות וב 10 למרץ היום המסויט של החיים שלי שהפרידו בינינו יש לנו מסיבה היום בעבודה ואין לי כח נפשי לחגוג להתחפש מרגישה מחוץ לכל השמחה הזאת מרגישה אייך הכאב הזה לופת את כולי אני כבר לא יכולה יותר דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

כל כך מבינה את הכאב הזה הגעגוע והכמיהה לפגוש אותו שוב להרגיש, להריח. מצטערת שלא יכולה לעשות הרבה פרט ללשלוח חיבוק וירטואלי ולקוות יחד איתך שיבוא היום ויתקיים האיחוד מחדש. מחבקת - ליז

כואבת איתך מתוקה המון חיבוקים לחיזוק חתולה

כואבת אתך וחשה את הגעגוע שלך אל הילדון הבובון- כמעיין נובע....... מחבקת ומחזקת אותך נשמה על הכאב המבעבע. והלוואי והאושר והטוב והאור כבר יאירו לך ובך את חשרת חייך.

אני מרגישה שכל יום אני רוצה לוותר שכל יום אני לא רוצה להיות בחוץ אני לא רוצה ללכת לעבודה,לא רוצה לראות אנשים,לא רוצה להלחם עלי כל שנה זה יותר קשה לי,כל שנה בתאריך אני רוצה להכנע לכאב הזה מסתכלת על התמונות שלו שמחיכות אליי וליבי נחמץ אני לא יכולה יותר להתמודד אני שבעה מידי אני לא מסוגלת להכיל יותר נגמר לי הכח להשרד כל פעם מצטערת ואני מצטערת שזאת האמת שלי שחבל שביום לקיחתו למרות שהלכתי בתוך המכוניות במטרה למות זה לא הצליח מיואשת מהחיים

ימים קשים... זכרונות כואבים.... למרות זאת קשה קשה מאוד וצריך להמשיך... שולחת לך את הכוחות האנרגיות הטובות היית במסיבה??? אידה

מתרגשים עלינו היום מי שעובדת או לא מי שחוגגת או סתם כך,,,,,,,,, רוצה לאחל לכולכן נהדרות שבוע טוב ומבורך עם המון מצברוח טוב כמובן הכל בסימן חג הפורים היום ומחר אני מקווה שמילאתן את המצברים שלכן בהמון מנוחה ואנרגיות טובות , שמחה ולשם שינוי מסכות מחייכות בגלל פורים ולא מסיבות אחרות רוצה באמת להתחיל את השבוע בנימה אופטימית אז,,,,,,,,, יחד חלב ודבש מילים: שמרית אור לחן: קובי אושרת עוד נדע ימים טובים מאלה, עוד נדע ימים טובים פי אלף שורשינו יעמיקו סלע כמו ארזים בהר. עוד נדע ימים טובים מאלה, עוד נמתיק מימיו של ים המלח, כשדה ירוק אחר השלף כאשד בלב מדבר. יחד - כל הדרך, יחד - לא אחרת, יד ביד נושיט לטוב שעוד יבוא, בא יבוא. יחד - כל הדרך, יחד - לא אחרת, יחד איש אל איש יפתח את לבבו. רק אם נאמין בעוז הרוח, רק אם נאמין ולא ננוח מן המיצרים אל ים פתוח כמים רבים נסער. רק אם נאמין ודאי נצליח, רק אם נאמין ודאי נגיע בימים של סער ברקיע כאש התמיד נבער. מקווה שגם אתן אוהבות את השיר הזה שבוע טוב לכולן חתולה

שיר בול בשביל הפורום................. צריכה עוד לאפות דבר או שניים למשלוחים ו.. החיוכים - בזכותך חתולה כל הקרדיט לך. שוב, חג שמייחחחחחחחחחחחחחחחחחח :-) :-) :-) :-) :-) :-) :-) :-) :-) :-) :-) :-)

חתולילה מקסימה ומה היינו עושות כאן בלעדייך בלי האיחולים והאופטימיות שלך?! וגם בלי השירים שאת תמיד מביאה לנו :)))))))))))))))))))))))))))))))))

תודה לך חתולה יקרה!! שיר מקסים.... בהחלט מעלה חיוך :) שבוע טוב וחג שמח לכולם!

וחג שמייח ומבדייחחחח לכולכן.

הירח כואב ופצוע הוא טובע בדם של עצמו במלחמת חלל טובענית הלילה הוא הפסיד את מקומו השמים בוכים בסתר ושוטפים בדמעות את פצעיו כוכבים מבצעים בעצב את ריקוד האבל עליו אך תראו שהוא עוד יפתיע ולמרות שעכשיו כה חשוך עוד לפני שהשחר יפציע הוא יקום לתחייה עם חיוך

מקסימהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כתבתי בתגובה למטה שמצפה לשיר/ ציור ולא שמתי לב שכבר הבאת לנו אחד ו...שחפית הבאת לנו אחד אופטימי ומקסים - תודה, תודה יקרה.

במיוחד לפי הזמנתך :)

שחפית נהדרת את מגניבה לאללללללללה , איזה כייף שאת כאן , אהבתי מאוד בזמן שאת וליז נהנתן מליקוי ירח מהמם אני סבלתי מלקוי כרית מעצבן מה אתן לא מכירות את התופעה ???. הכרית פשוט נעלמה לי היא נפלה חחחחחחחחחחחח למזלי לא נאלצתי לחכות עד לבוקר כדי למצוא אותה רק להושיט יד ולהרים אותה מהריצפה - חצופה הכרית שלי - לא ?? חתולה

פורים שמח חתולה יקרה ומצחיקה :-))

חחחחחח אהבתי - ליקוי כרית!!!!! חצופה שפשוט אין לי מילים אוי ואווי לה תגידי לה שאם עוד פעם היא תרשה לעצמה להתנהג בצורה כזאת יהיה לה עסק איתי!!!

ואני חשבתי לתומי שבמלחמת כריות ניתן להשיג הכל גם את כרית השינה האהובה והטובה:-) חג שמח מתוקה ומצחיקה.

לצערי, נרדמתי... נפלתי חזק למיטה, לפני שהתחיל הליקוי. אהבתי את השיר שלך מאוד. מחבקת אורלי

אל תדאגי, מראים היום בחדשות למרות שבטלוויזיה אי אפשר לראות את הצבע האדום של הירח כמו שהוא היה במציאות בטלוויזיה הצבע הרבה יותר דהוי ובהיר אבל בכל זאת - גם משהו, יותר טוב מכלום

יואו שחף את כל כך מוכשרת לא יצא לי להגיה לך על השירים עד עכשיו.. מצטערת... אבל קראתי את כולם... והם כולם פשוט מקסימים... עוד דרך שמצאת לך להוציא את הכאב... מה שלום הצבעים והבריסטולים שקנית? בכל מקרה, מאחלת לך חג שמח ועליז... איתך...

תודה מתוקה ושניים מהשירים שכתבתי באו בהשראת הצבעים והבריסטולים :)

ממש ציירת אותו ואת התרחשותו- במילים. אני אישית לא זכיתי לחזות בפלא הנדיר והכביר ונהנתי רק מן התיאורים שלך הכתובים בשיר:-)

לאלה שלא מצליחות להירדם הלילה...... הטבע הכין הצגה מדהימה תצאו החוצה, חפשו את הירח ותהנו מהמחזה המרהיב עד 4 לפנות בוקר http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3370362,00.html

הירח בצבע אדום-כתום כזה.... כאילו הוא מוצף בדם.....

http://www.astronomy.org.il/

איזה כייף לך שזכית - הלכתי לישון עם עוד איזו מיגרנה וקמתי והחצופה כבר הייתה אמורה ללכת והיא עדיין איתי וזה לא שרמזתי, אמרתי במפורש "לכי מכאן" והיא עושה מה בראש שלה...או שזה בראש שלי שהיא עושה מה היא רוצה. יאללה , נתעלם אולי היא תלך - פורים שמח - זוכרת בט"ובי או שזה היה חנוכה שעשית לך מסיבה פרטית? אז הנה עוד הזדמנות בטוחה שתמצאי דרך לחגוג לבד בשקט ובשמחה. חיבוקון ומחכה לשיר או /ו ציור בהשראת הליקוי (יש לי אחד שנרשם לפני כמה שנים כשהיה לקוי חמה.) חגשה ליז

אויש מצטארת ששוב המיגרנה מקווה שהיא תעזוב אותך במנוחה עוד במהלך הבוקר שיהיה לך יום וחג שמח :)

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=925573&passok=yes לכולם. נעלמתי, עוברת עליי תקופה לא פשוטה בחיים. מנסה שיהיה בסדר, אבל תמיד קורה משהו אחר. מה שנראה "צרות באות בצרורות.."

היי מתוקה תמיד חג כשאת מצליחה לקפוץ לביקור כאן תחזיקי מעמד , לכולנו קשה עכשיו ואולי אם תכנסי יותר יוקל לך ? שווה לנסות לא ? חג שמייח מקסימית חתולה

הי בובית, מה שלומך .. גם אני בתקופה של העלמויות , האמת שיותר ברחתי מהבלוג ו... נחתתי כאן . מרגישה פה מאוד בטוח , נותן הרבה כח כל הנשים העצמתיות האלו - בואי יקרה ותהני מזיו המקום וכך גם אנו נהנה מהאור שבך. מה התוכניות לחג??? קבלי חיבוק יקרה וכייף שהצטרפת.

ולי שמייייח בגלל שקפצת לביקור אלינו :))))))))

על המילים החכמות והתומכות של כל מי שהגיבה לי...פורים עכישו ואני מרגישה שזה עוד יום מן השורה עבורי כי אני הרי מחופשת כל ימות השנה..לובשת מסיכה של מתמודדת..מסיכה של הכל בסדר...מסיכה של שפיות..והסביבה מאמינה בתחפושת ולא רואים מה קורה בפנים...ואני מתפרקת..אני צורחת..אני נואשת ועצובה ורוצה כל כך להרים ידיים...וממשיכה לחייך לכולם..כן כן הכל טוב...כן כן יהיה בסדר...כן כן אני חזקה זאת רק תקופה...בלה בלה בלה... אההההההההההההההההההההההההההההה נמאססססססססססססססססססססססססס דמעה

השתיקה רועמת...מתנצלת שבאתי לכאן דווקא ביום שאמור להיות שמח וכתבתי הודעה קשה...התודה על התגובות הייתה ממקום מאוד אמיתי...אני מעריכה ממש את התגובות שלכן והן נותנות לי כוח.... מקוה לשמוע מכן דמעה

יצאה שבת ואחר כך קריאת מגילה והנה אני כאן לחבק }{ מה פתאום רועמת - שתיקה שוקטת רוגעת מלטפת. וגם אם פורים .. הבעיות לא נעלמות להן ואפילו לפעמים בגלל שכאילו חייבים לשמוח יותר קשה במיוחד כשאין ממש סיבה לשמחה או לפחות לא סיבה אישית . זה שליהודים היתה אורה ושמחה אז בימי אחשוורוש לא ממש משנה את מה שקורה היום לכל אחד ואחת ברמה האישית ואם להתיחס למצוות החג דוקא- אנו מצווים בחג הזה להיות הכי אמיתיים שאפשר ומשם המצווה לשתות עד איבוד חושים שהרי רק כך מצליחים להסיר את כל ההגנות... (לא ממליצה על שתיה רק מזכירה את המצווה ) אז יקרה שיהיה כמה שאפשר שמח ואת לא לבד. עוד חיבוק לחיזוק - ליז

סליחה שלא הגבתי לך מוקדם יותר הייתי יותר מדי שקועה בעצמי :( גם תקופה לא קלה, את יודעת.....

דמעה יקרה הינה גם אני פה בכדי לחבק.... אנחנו איתך... לא נעים כשהודעה נשארת מיותמת!! מבינה אידה

דמעה יקירתי מבינה אותך מעבר לכאב ולמילים שאאומרת וגם אלה שאת לא אומרת נשמה מצטערת שלא נמצאת כאן כל הזמן פשוט בעלי חלה בשפעת אבל ,,,,,,,בין כל הדברים שחשבתי עליך לטובה כמובן , ובין כל מה שחשבתי שאולי את מרגישה , כשהייתי במצבך השיר הזה הרגיש לי מאוד נכון , אז עם כל הכוונות הטובות שבלב אני מקדישה לך את השיר הבא , אם את מתחברת אליו מה טוב , חלומות שבורים חלב ודבש מילים: שמרית אור לחן: קובי אושרת כמו בועת סבון המשתקפת בקרני האור ונפשה כלה, נפשה נכספת אל מעוף ציפור - עוד בטרם שאל על תגיע, היא תפקע פתאום - ודבר לא נותר מן החלום. כה בהיר בהיר עלה הבוקר מן הרחובות והשיב לנו את תמימותנו ואת התקוות שנלך עוד צעד ונגיע, עוד מעט נמריא - והנה - כל החלומות שבורים. אז בואו נאסוף את השברים שבדמעות עינינו זוהרים וחלומות רבים ואחרים נרקום עד אור יום. כן, בואו נאסוף את השברים, את רסיסי היום הנותרים ובלילות רבים ואחרים נרקום עוד חלום, עוד חלום. יום עובר ויום אחר מגיע, הנה בא תורו וחשבנו שאולי יפתיע, ויאמר דברו - אם הוא בא עד כאן, אם כבר הופיע, אם בא עד הלום - איך נותר רק שברו של החלום. הלוואי שרק יהיה לך טוב , מכל הלב מתוקה חתולה

אני לא בטוחה.... אבל אולי..... לא תמיד את מרגישה שזה רק בלה בלה בלה??? אולי יש ימים שאת קצת באמת מאמינה שזאת תקופה והיא תעבור? הרי עברת כל מיני תקופות בחיים והן הסתיימו ואחריהן באו תקופות אחרות ואני בטוחה שהיו הרבה תקופות קשות אבל בטח היו גם תקופות יותר קלות, יותר נעימות, עם יותר אור אני יודעת על עצמי שכשאני חוזרת על המשפט "יהיה בסדר" כמו מנטרה אני גם מתחילה להאמין בו, גם כשממש ממש קשה ואני יודעת שעכשיו קשה לך מאוד וקשה לראות את האור ולהגיד שיעבור ויהיה בסדר אבל אולי תנסי לשכנע גם את עצמך ולא רק את האחרים שזה באמת נכון כי זה יכול מאוד מאוד לעזור לך מחבקת חיבוק אוהב, תומך ומנחם שחף

דמעה יקרה, כל-כך מבינה אותך... מחבקת אותך עם כל הלב, חיבוק חם, לחזק... אורלי

מצפה כבר שהאושר והאור יופיעו ויעטפו אותך בחום-לעולם. כי בהן צדקי מגיע לך את כל הטוב הטמון בעולם!!! ופורים הוא היום היחיד בשנה שבו אנו פושטים את תחפושתנו ומסכתנו והופכים להיות אנו עצמנו. ללא עכבות ומשקעים- עם כל חלומותנו ומאווינו. פורים שמח מכל הלב. שדה ניר

אני ככה ככה... יש שעות שיותר טוב אבל ברגעים שיש שקט מסביב, הכל חוזר ומציף.. כועסת יותר מידי, נפגעת יותר מידי, מתוסכלת יותר מידי, וחרדה הרבה יותר מידי.. הכל מעורבב ומבולבל, רקגע אחד מרגישה ככה רגע אחד ההפך לא יודעת מה יש לי... תודה שאת פה אידה... שיהיה חג שמח אני

טוב לראותך. מקווה שהכל ישתפר ויתבהר לך. פורים שמח. שדה ניר

היית חסרה כאן.... ודאגתי אם הכל בסדר... מבינה שלא פשוט וסף הרגישות נמוך מאוד... את חייבת לדאוג לעצמך לעבוד על מגן...שישמור ויחסן אותך.... הפגיעות הזו מאוד קשה... אני יודעת!!!! חג שמח אידה

טיפה של כאב ברחה מהלב ונפלה על הדף הלבן טיפה של כחול טיפטפה ממכחול ויצרה אוקיינוס סרבן הכחול התערבב עם אדום של כאב ועכשיו אוקיינוס גועש האדום השתלט הדף לא שקט וכולו כבר עולה באש

הצבע מרגיע...אולי מרחיק את הכאב??? הכחול של הרגש האדום של הלב יחד יצרו תמונה מילים של כאב איתך אידה

זו שעה שמציירים וכותבים שירים

יודעת שעצוב לך עכשיו נורא מבינה שכואב לך מאוד אפשר לערבב לך עוד לבן לתוך הדף כדי לכבות לך את האש ??? את כותבת מאוד יפה ומשתמשת בצבעים בצורה מאוד חיה , אהבתי !!!! חומד , אולי תשתמשי גם בבד ותעבדי לציור את כל מה שאת מרגישה ? מה את אומרת ? מלאנתלפים חיבוקים לחיזוק חתולה

תודה חתולה וכתבתי את זה בעקבות ציור שציירתי אומנם לא על בד אלא על דף אבל זה גם נחשב, לא?

שחפית המקסימה, זה בשבילך, משהו, שכתבתי מזמן: מכחול הקסם http://stage.co.il/Stories/367027 וזה מכחול הקסם, הנתון בידו של קוסם ועולם שלם הוא מצייר... גלימה על אחד, מסיכה על אחר... והנה פורצת הקשת בענן ואמת מגלה לעולם. והיופי החדגוני הופך צבעוני בצבעים עמוקים, כמו אוקיינוס כחול זהו הקסם וזה המכחול! ועל הדף שלך, תרשי לי לטפטף קצת צבע צהוב, שיתערבב עם האדום ויעשה אותו לכתום של שמחה. מחבקת בחום, לחזק ולהוסיף תעוזה... אורלי

תודה אורלי מאוד אהבתי את השיר שלך יש בו יופי ועדינות ומן קסם שכזה :) וכתום... אממממממ....... האמת שאצלי הוא לא נתפס כמו צבע של שמחה..... הוא אולי עוד גוון שקיים באש..... מן צבע עצבני שכזה

מים ואש... את ממש יעקוב אגם. הגבתי לך למטה על השיר של אוויר עם בטון השירים שלך יפים וכואבים כל כך תוציאי , תוציאי הכל בצבע, במילה, העיקר שיצא ולא ישאר בלב . חג שמח שיהיה

תודה יקרה קראתי את מה שכתבת לי על השיר הקודם ו.... מנסה להוציא..... אם לא מצליחה לדבר את הכאב לפחות מצליחה לכתוב אותו וגם קצת לצייר

עם בשורה משמחת מאד..... קיבלנו סוף סוף בית, דיור ציבורי, אבל בשכונה טובה. לא בסלאמס למזלנו.... איזה כייף.... מחכה שיעברו השלושה חודשים האלה כבר.... עייפה ושמחה, כבדה וקלה.... אידה הרחוקה, חג שמח לך ולילדים.... מרגישים שם משהו מאווירת החג? וחג שמח גם לבנות כאן... ליאור

איזה יופי... איזו בשורה משמחת ובאמת מתנה נפלאה לחג, שתהנו ממנו - רק טוב. ליז

סוף סוף יהיה לכם בית משלכם!!!!!!!! זה המון!!!!! זאת הרגשה אחרת לגמרי חג מאוד שמייח :))))

נפלא....פשוט נפלא לשמוע!! מזל טוב ובשעה טובה!!!! אצלנו מרגישים את החג אבל אחרת...כמובן.... ספ השבוע מלא במסיבות לגדולים ולקטנים.... יש תחפושות ומשלוחי מנות.... חג שמח ועליז אידה

וואוווווו , מזל טוב ליאורושששששש אייך אני שמחה ומאושרת בשבילך ובשביל הילדים הגיע באמת כבר הזמן שמשהו טוב יקרה גם לך נשמה סליחה על הבורות מה זה בסלמאס ? שכונה לא טובה ? אז זאת אומרת שעד סוף שנת הלימודים את אמורה לעבור דירה פחות או יותר נכון ? והילדים בטוח כמוך מאושרים עד הגג , ישששששש אז בגלל זה לא ריאנו אותך המון זמן ? עם זה היית עסוקה ? אני מקווה שעכשיו כשאת רגועה יותר , נראה אותך כאן יותר , מה את אומרת ? אהה ? המון חיבוקים לחיזוק , התגעגעתי המונים חתולה

סלאמס זוהי שכונת מצוקה. כמו הארלם, רק אצלינו בעיר.... קיבלתי שם בית בעבר, אבל מכיוון שאני לא מתכוונת לגור בבית סוהר, ושהילדים שלי לא יהיו מסוגלים לרדת לשחק בחוץ, בגלל הפשע והעזובה שם, אז לא לקחתי, ומזל שלא לקחתי את אותו הבית. עכשיו הסביבה אחרת לגמרי, במרכז העיר....

מכל הלב - שתדעו שמחה בבית הזה, ושהמזל יאיר לכם פנים תמיד. חג שמח ומתוק אורלי

בזמן האחרון הוא היה נורא חסר לי..... אני עוברת שינויים מסויימים עם עצמי, מין מתינות כזאת, או הרדמות כמו שאני קוראת לזה.... מקווה להתעורר מתי שהו. עובדת קשה מאד, כדי להחזיק את הראש מעל המים, מבחינה כלכלית, וזה נותן אותות מסוימים. בעיקר עייפה.... אבל מעודדת מהעול שהולך לרדת ממני בקרוב.... שבת מקסימה לכולנו... ליאור

בוקר טוב האם מישהי יכולה להפנות אותי לחומר תיאורתי סביב מנגנוני הגנה האופיניים לנערה שעברה התעללות בגיל ההתבגרות?

כנסי לאתר מקום http://www.macom.org.il/ תוכלי למצא שם כל מה שתרצי.

תודה

אך קונקרטי ומציאותי יש לי לצערי למכביר:-(

רוצה לברך את כולכן מקסימות ונהדרות לשבת שלום שבת של שקט נפשי אור בנשמה הרבה מאוד מנוחה התרגעות וכייף חג פורים שמיייייח מי מיכן יוצאת למסיבת תחפושות ומתחפשת ? שיהיה לכולכן רק טוב ואושר בנשמה כי מגיע לכן כל הטוב שבעולם אוהבת המונים המון חיבוקים חתולה

שכל דברייך, חתולה, יתגשמו עבור כולנו, אמן! שבת שלום ופורים שמח הלוואי ותהייה זו שבת של אור והבנה עצמית (האיש המקסים שלי כל-כך מתאמץ לשמח אותי, והוא כבר מתחיל להתייאש מהויכוחים שלנו והצעקות שלי בבית). שולחת לכן חיבוקים תודה, שאתן כאן אורלי

מסיבות? נשפים? ממש לא אצלי.... אבל הילדים שמחים, וזה המון..... חג עליז ושמח יקרה, התגעגעתי... ליאור

ולכל הבנות ולאידה כמובן גם :)

חג שמח לשחרר הכל .... לתת לטוב לנצח את רע האור את החושך אידה ומשהו שקבלתי במייל להרפות – יפית הגר להרפות – זה לא לשפוט... אלא להרשות למשהו אחר להיות הוא עצמו. להרפות - זה לא לנדנד, לנזוף, או להתווכח... אלא לחפש את מגרעותיי אני. להרפות - אין פירושו לא להרגיש אכפתיות, פירושו שאין ביכולתי לטפל במישהו אחא להרפות - אין פירושו לנתק קשרים... זו התבונה שאין ביכולתי לשלוט במישהו אחר. להרפות - זה לעיתים להודות בחוסר אונים. ופירושו שהתוצאה אינה תמיד בידי. להרפות - זה לא לנסות או להאשים מישהו אחר פירושו להוציא את המקסימום מעצמי. להרפות - זה לא להיות במרכז ולארגן את העניינים אלא להרשות לאחרים להשפיע על גורלם. להרפות - זה לא לטפל ב... אלא להיות אכפתי. להרפות - זה לא לתקן.... אלא לתת תמיכה. להרפות - זה לא לגונן... אלא לאפשר למישהו אחר לעמוד מול המציאות. להרפות - זה לא להכחיש... אלא לקבל. להרפות - זה לא לנסות להתאים הכל לרצונותיי... אלא לקבל כל יום כפי שהוא, ולשמור על עצמי בתוכו. להרפות - זה לא לבקר ולהכניס למשטר מישהו אחר... אלא לנסות ולהפוך למה שאני חולמת שאוכל להגשים. להרפות - זה לא להצטער על העבר... אלא לצמוח ולחיות את ה"עכשיו". להרפות - זה לפחד פחות ולאהוב יותר.

החלאה בכך שגרם לי לחיות במצב דיסאוציטיבי בכל תקופת החטיבה והתיכון והורי הגאונים שטיפלו בכל העולם רק לא הבחינו בי, בזה שמישהו פוגע בי בזה שיש לי לקות למידה בזה שאני לא לומדת מסיבות רבות מדי ולא מחוסרי חשק....... כל אלו מונעים ממני גם היום למרות הרעב שלי ,הצמא לידע, הצורך לפצות על כל השנים. למרות שהצליחו לטעת בי את האמונה שאני לא טיפשה שני אכן מסוגלת ללמוד ... כל כך קשה לי, אני פשוט מבוהלת ולא יודעת אם אצליח להתמודד............... ימים קשים עוברים עלי עם התחלתה של תקופת הלימודים שכל כך ציפיתי לה שכל כך ייחלתי לה... העקבות כל כך קשות ומאיימות להכניעה אותי.... אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף כל היום דמעות, כל היום כאבי ראש - התקף מיגרנה אחד ארוךךךךךךךךךך. והאבא הזה שנהיה יותר ויותר תלותי ובלתי ניסבל והחובה שאני מרגישה כלפיו אוףףףףףףףףףףףףףףףף אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

האיש היקר שלי מתחיל לאבד את הסבלנות - יכולה להבין כמה אפשר לראות את האישה שאיתך כשהיא לא מצליחה להתרומם..... והכי הוא לא סובל את הביקורים של אבי , אנחנו גרים באותו הישוב כך שעיקר הנטל נופל עלי (למרות שיש המון עזרה מהאחים) הוא כועס עליו במקום שאני כבר מזמן החלטתי להפסיק לכעוס או לפחות לא להתנקם... והוא כועס במקומי - איפה הוא היה כשהיית צריכה אותו? עכשיו הוא זקוק לך אז פתאום את שווה משהוא??? בקיצור , ממש לא מועיל למערכת היחסים שלנו וגם למעכת היחסים שאני מנסה לקיים עם אבי - פשוט סיוט.

ואולי הוא לא מסוגל לראות כמה קשה לו לתמוך בך כשהוא לא מצליח ? הוא כועס על אביך בגלל מה שאת סובלת , גם בעלי כזה , לא סובל את בעלה של אימי בגלל כל הסבל שעברתי בגללו , חוסר אונים משווע של אנשים צעירים כלפי הזקנים שלא רק שלא לוקחים אחריות על מעשיהם וחוסר מעשיהם , אלה גם רצון לנקום בהם , במקומנו , מתוקה שלי , אולי תנסי לשוחח עם בעלך על מה שאת מרגישה ועל אייך שאת רואה את הדברים וכך לפחות תחזרו למערכת יחסים האוהבת שלכם בלי רגשות נספחים נוספים ,ואחר כך תדאגי למערכת היחסים שלך עם אביך ? מקווה שתצליחי לעשות את ההפרדה בין השניים ושהכל יבוא על פתרונו בהקדם אפשרי חיבוק לחיזוק מתוקה לילה טוסט חתולה

מצטערת שאין לי מילים, אבל מבינה אותך מאד.... מקווה שתעבור התקופה הזאת..... אני עם הכבדות שלי עכשיו, ואין לי מה לתת מעצמי. סליחה.... שבת שקטה לך יקירה. ליאור

ליזושששש מקסימה אז יש לך קשיים בלימודים שזה לא דבר חדש עבורך נכון ? ואם הצלחת בעבר להתגבר עליהם עם מאמצים לא קטנים אני מאמינה בך וביכולות שלך להצליח גם כיום , עוד במיוחד כשאת מודעת למה שנדרש ממך ומה הן היכולות שלך , ויש לך יכולות , רק נראה לי שזה לא הכל , כלומר , לא בדיוק כל מה שמעיק עליך וגורם לך להרגיש חלשה ולכן גם המיגרנות שלך וכל השאר את נשמעת לי כמו חסרת אוויר,,,,,,,,כאלו שאת סוחבת איתך את התיסכולים שלך מכל השנים של חוסר תשומת הלב ועוד כהנה וכהנה דברים,,,,,,,, למה את לא מסוגלת לראות את ההשגים הנפלאים שלך לאן שכן היגעת למרות המגבלות שלך ? שחררי את הגיבנת של הכעסים , היפטרי ממנה , סחבת אותה מספיק עד כאן ודייייייי קומי יקירתי ושנסי מותניים , התנערי ,את לא אותה ילדה מאז , את אישה מאוד מוצלחת ומצליחה בזכות עצמך , זו המראה שלך , תראי כמה נפלאה את נראית בה , והכל רק בזכותך !!!!!!! הרווחת את הכל ביושר , אז תהני לך , מגיע לך !!!! המון חיבוקים לחיזוק יפתי חתולה

זהו זה, שלא הצלחתי להתגבר עליהם בעבר.... מקווה להצליח עכשיו ובהחלט, למרות שהמוח אומר להפטר מהגיבנת הזו - הגוף מסרב להשמע לו אני פשוט משותקת. תודה יקרה על החיבוק

ליז, מתוקה, שולחת לך חיבוק ענק לחיזוק, אל תתייאשי, יקירה, כי היום את מנוסה יותר, מכירה את עצמך הרבה יותר טוב וחזקה יותר, ממה שהיה. אני מבטיחה לך, מניסיון אישי שלי, שאין ליקוי-למידה, שאי-אפשר להתגבר עליו, צריך רק לדעת לבקש את העזרה המתאימה ו... להיות גם מוכנה לקבל אותה. ולגבי אבא שלך, מותר לך להגיד לו, שהזמן שלכם מוגבל והביקורים שלו קצת מפריעים לכם. מחבקת אורלי

נכון שמכירה ומקווה באמת שיהיה טוב .. איזה מחסום נפשי מחורבן שכזה. לגבי האבא כבר העמדתי אותו במקום והימים שהוא מגיע מאוד ברורים ומוגדרים אבל... קשה. זה מה יש, כתוב כבד את אביך ואת אימך - לא כתוב אהוב אז את למינימום הזה אני מחוייבת ומשתדלת ולא בטוחה, שההתבכינות הזו שלי כאן בפורום מכבדת אותו בכלל. תודה אורלי שתהיה שבת שלום שקטה ושלווה.וחיבוק גם לך יקרה תרגישי טוב ותנסי לשמוח בחג - ליז

ליזי יקרה לימודים.... תמיד קיים פחד..... במיוחד בהתחלה.... בטח כשחוויות העבר זכורות כחויה קשה ,בלתי מוצלחת ואף מעוררת תחושת כישלון. וזה לא משנה שאת יודעת שאת מסוגלת.... יש משהו שנושף בעורפך........קול שאומר לא תצליחי.... על הקול הזה את צריכה להתגבר.... להחליש ולקטין אותו לאפס.... להגביר ולחזק את הקול שתומך מאמין.... מבינה שקשה.... וכך את נאבקת.....וכל מתערבב עם האיש....שמתחיל לאבד סבלנות.... והאב שמעיק .... והכל נותן את התחושה שאי אפשר להתרומם... אבל את זו שתחליטי מתי!!!! כי זה תלוי רק בך!!! כאן מאמינים בך תמיד גם כשאת יורדת לקחת אוויר.... (אממממ....תראי שהזמן יעבור ותעברי את התחלה....תתחילי להצליח ולהאמין בעצמך....תני לעצמך את הזמן...) ו....יש כבד את אביך ואיבך.... ויש גם עניין לשמירת שלום בית שבת שלום אידה

תודה אידה - אני מנסה ולפעמים נדמה שהכפתור של הווליום פשוט התקלקל :-(( אבל אני מרגישה כבר יותר טוב . והספקתי קצת לקרא בשבת(וגם לפני) ולהפנים ולגלות שזה אפשרי ו... אצטרך לעבוד (שאני אשפשף???) מה שתמיד מרוב יאוש פשוט לא עשיתי בנוגע ללימודים .הייתי מרימה ידיים , אבל עכשיו אני לא, ויהיה בסדר מאמינה ורק חייבת להגיע לטכנאי שלי שיעזור לתקן את הכפתור הדפוק הזה של הווליום השלילי. חג שמח לך ותודה

מקור הפחד ברור....... הכישלון מהעבר מאפיל עליך וההורים "העיוורים" נושפים בעורפך ומרפים את ידך....... אך חשוב לך לזכור ולנצור ש: *עברת כברת דרך ארוכה מאז ועד הלום. ולא רק שאיבחנת וטיפלת בלקויות הלמידה שלך עצמך כי אם את כבר מטפלת באנשים אחרים בעלי לקויות למידה אלו ואחרות דווקא מתוך הכרות וחוויה אישית ומתוך רגישות יתרה ותבונה המיוחדים לבעלי לקויות והפרעות אלו ואחרות. כך שבעצם החיסרון טמון המפתח שלך ליתרון והכישרון!!!!! *חרף כל העבר האכזר הגעת לאן שהגעת ולכל מה שהגעת אליו עד כה הגעת בעשר אצבעות- תרתי משמע. ורק בכוחות עצמך!!! בזכות רצונך!תבונתך!כשרונך וכח התמדתך והצלחתך! וזה כשלעצמו אמור לחזק ולאושש אותך בלימודים ולהסיר את פחדך!!! *החלאה אומנם נטל ממך את התום ואת הילדות. ותקף אותך באכזריות. אך הוא אינו נטל ממך את האיכויות שבך. את אפשרות השיקום והניצחון לגבור עליו. ודווקא לקויות הלמידה שלך שעמם את מתמודדת בגבורה ובחוכמה והאיכויות הרבות הנגזרות מן ההפרעות הללו הן אלו שמקנות לך נקודות זכות וחיזוק לזינוק. אוהבת אותך. שדה ניר

ועם הזמן, ועם הזמן הכל חולף וליבך הגאה הופך לעלם יחף ושכחת מזמן מה אתה מחפש כי עם הזמן, כי עם הזמן הכל חולף. בקורת הספינה שטבעה במצולות הכל נשכח ורק נשארת הדממה. כמו כרית ישנה שאיבדה רכותה כי עם הזמן הכל חולף. כי עם הזמן, כי עם הזמן הכל חולף. מרגישים מלבינים או כמו סוס עייף שכשל במרוץ רוצה לישון כבר ודי.

גלוששששששששששש גם אני רוצה לישון וישנתי וישנתי וישנתי וכרגע ערה לחבק אותך וכבר חוזרת לישון בתקווה להתעורר הרבה יותר חזקה ואולי גם יותר אופטימיט ומאחל זאת גם לך..... מחבקת ליז.

גלגלוששששיייייי " כי עם הזמן, כי עם הזמן הכל חולף. מרגישים מלבינים או כמו סוס עייף שכשל במרוץ רוצה לישון כבר ודי." יודעת שקשה ורע לך , זמנים שלא נותנים מנוח בעיני אינך סוס שנכשל במרוץ ורוצה כבר לישון ודי אני מאמינה בך מתוקה שלי מאמינה שגם מהמצב הקשה שלך תצאי מאמינה שתצליחי להתגבר על המשוכה הזו כמו גדולה גם אם יקח זמן מחבקת המון יפתי חתולה

סליחה, שאני מרוכזת בעצמי.

גל יקרה הזמן חולף...וגם הוא עושה את שלו.... לבינה לכאב לכל דבר שמתבגר... סמני הזמן נראים... לכאן ולכאן נתי לעצמך להדליק אור קטן... אידה

כל שנה זה יותר קשה כל שנה זה יותר מתגעגע כל שנה אני נלחמת לא לוותר ולסגור את המעגל המסויט הזה תודה על התגובות החמות ועל התמיכה

((((((((((( גלגלושיייי ))))))))) מחבקת אותך המון לא קל לסגור מעגל , שולחת לך המון כוחות נפשיים יקירתי חתולה

משתגעעעעעעעעעעעעעעעעעתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת כועסת, זועמת, רותחת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בא לי לשבור, להרוס, להשמיד את הכל מה שאני רואה מסביבי בא לי לצרוווווווווווווווווחחחחחחחחחחחחחח הכי חזק שאני רק יודעת אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה בא לי להכות את ההוא שהביא אותי לעולם פעם אחרי פעם אחרי פעם ולצרוח עד שיבהל ויתחיל לרעוד, עד שיתקפל כמו ילד קטן כדי להתגונן ולברוח מהמכות בא לי שירגיש את מה שאני הרגשתי בתור ילדה קטנה כשהכה אותי, כשהתקפלתי כולי בתוך איזו פינה בחדר, כשניסיתי להיות הכי קטנה שאפשר עד כדי להיעלם http://www.domesticviolenceseries.com/images/fear.jpg http://www.scoop.co.il/scoop/images/post_images/588410.jpg http://www.scoop.co.il/scoop/images/post_images/588410.jpg

חמודההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אייייייי חטפתי את הריקושטים.......................... אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף האבות האלו........ מצטערת כל כך - מחבקת, ליז

שחף יקרה,מחבקת את הילדה הקטנה שלך בפנים, מזדהה, וכואבת איתך

מבינה שלא פשוט... שלוחת לך חיבוק.. שיעטוף את הילדה הקטנה הזאת... תחבקי אותה... הושיטי לה יד... (((((((איתך))))))))

שחפיתוששששששש מזדהה עם כל מה שאת מרגישה למרות שאחי היה הילד המוכה בין שנינו , כשהוא חטף מכות עם חגורת עור על בשרו , גם אני ישבתי מכורבלת בפינה ובכיתי כל הזמן , לעולם אני לא יכולה לשכוח את זה וגם לא לסלוח לאבי על מה שעשה ,עד היום אני שומעת את שריקות החגורה עפה באויר ואז נוחתתתתתת שונאת אותו על זה עד שימותתתתתתת שולחת חיבוק עוטף ומגן מתוקה שלא יכאב לך עוד חתולה

כל-כך מבינה את מה שעובר עלייך... למה שלא תציירי את הכעס שלך? - למה שלא תנסי ציור אמוציונלי? למה שלא תעצמי עיניים ותדמייני לך, את הדברים האלה, שאת רוצה לעשות? שולחת חיבוק חם ומזדהה, חיבוק להפיח תקווה ולחזק אורלי

עכשיו הכל רגוע יום חדש :)

האם הצלחת לשחרר ? להוציא? לצעוק? לשתף? לכעוס? מה עזר? הכאב....הכעס....הפחד.... הזכרון... המפגש? שתיה שבת שלום רגוע... בטוחה אידה

שתיתי קצת יין צעקתי בפורום התעייפתי ישנתי ובבוקר קמתי כמו חדשה :)

זו לא הייתה הפתעה, היו סימנים קודמים, לפני ההתעוררות של הזיכרון. הספקתי גם לדבר על זה, אבל אז עוד לא זכרתי מה קרה, אלא נשענתי על מה שאמרו לי... עכשיו, כשאני זוכרת, כבר יומיים, שאני מעשנת המון (2 חפיסות ליום), כתוצאה מהבילבול הזה. בתוך הלב שלי קורה משהו מוזר, כמו סחרחורת של רגשות. מה שאני כן יודעת, לגבי מה שקרה אז, אלה רק שלושה דברים: מה הכעיס אותי ולמה; ממי אני מאוכזבת כל-כך; ומה בדיוק קרה אז... איך זה, שהרגשות שלי בכזו מערבולת? - למה זה קורה לי? - הרי אני זוכרת... למה אני גורמת לויכוחים ומריבות ביני לבין האיש שלי? - הוא הרי לא היה שם, הוא לא פגע בי, הוא לא אשם בכל זה...! למה אני כל-כך אדישה לאחים שלי? - במה הם אשמים? למה אני קשה כל-כך עם הכלב שלי פתאום? מה, לעזאזל, קורה לי? אורלי

מחבקת אותך.... כל כך מבינה את הרגעים האלו.. שמודעת לכך שפוגעת בסביבה ומודעת לכך שהם לא אשמים ופשוט לא משתלטת על זה, על מערבולת הרגשות הזו...שהופכת אותי למפלצת. מחבקת שוב. ליז

היי חומד כל מה שאת עוברת עכשיו נובע בגלל הזכרון הטרי שאת נזכרת , התשובה שלך נמצאת בתוך השאלה, "מה שאני כן יודעת, לגבי מה שקרה אז, אלה רק שלושה דברים: מה הכעיס אותי ולמה; ממי אני מאוכזבת כל-כך; ומה בדיוק קרה אז..." אלה המילים שלך , לכן הרגשות שלך במערבולת , אז לא נתת ביטוי לכל מה שקרה לך , לכל מה שהרגשת , כיום הכל פורץ קדימה בלי שליטה על בן זוגך ,על האחים שלך ואפילו על הכלב הנאמן שלך , זה לא משהו מתוכנן , זה פשוט כך !!! וכעת כשאת כבר מודעת למה שהרגשות שלך מסוגלים לגרום לך , נסי לעשות בהם סדר ויהיה גם לך קל יותק מתוקה , חיבוק לחיזוק חתולה

אלוהים כמה פעמים שאלתי את עצמי את אותה השאלה בתקופה האחרונה לאט לאט אורלי.... עם הזמן יבואו כל התשובות ויתבהרו כל הרגשות הבלבול יעזוב ויפנה את מקומו לסדר מסוים רק תני לעצמך את הזמן..... בנתיים קבלי ממני חיבוק חם ומגן שחף

אוף... הכל מתערבב לי, גם המילים. אני לא מצליחה להגיד כלום על עצמי, כי כל מילה, שאני רוצה להגיד על עצמי מגעילה אותי נורא. מעדיפה, שלא להתעסק בעצמי בכלל (איזה מזל, שעוד מעט פסח, לפחות יש לי תירוץ לטירוף הזה של הניקיון, שאני מעדיפה להתעסק בו). תודה לכן, בנות, על שאתן כאן. אורלי

אורלי יקרה הכל עולה מציף ומבלבל... מעורר רגשות פחות נעמים מעוררים כעס .... הכל ביחד... ולך יש את הבטוח שאת יכולה לכעוס...לבכות...לצעוק.... לא לסבול....את הכלב...אולי גם את האיש שלך???(למרות שאת אוהבת אותם...- זה בסדר) מקום בטוח שאת יכולה להיות את!!!! וזה נפלא שיש לך אותו... מקום בטוח שיקבל אותך גם כך!! תרגישי טוב מקווה שיחלוף במהרה אידה

האם קרה לכם שקראתם איזה ספר שפשוט לא יכולתם להמשיך לקרוא? הייתם חייבים לקחת פסק זמן כדי לנשום ? אני קוראת איזה ספר עכשיו למטרת לימודים וזה כלכך קשה

היי עלמה בהחלט קרה לי מצב כזה אבל לא עם ספר לימוד כבר שנים שלא החזקתי ספר לימוד ביד וזה בסדר גמור לעשות הפסקות בקריאה ולנשום אם הספר קשה במיוחד אם זה למטרת לימוד שיהיה לך בהצלחה מתוקה אל תתיאשי , עשי הפסקות כי הן מרעננות ועוזרות לחזור ולהתרכז לילה טוסט חומד חתולה

זה לא ספר טקסט אלה ספר קריאה שיש לנו עבודה עליו מעיק

בהחלט קרה לי... גם תולעת ספרים, כמוני, נופלת לפעמים על ספר כזה, שצריך אויר וזמן מנוחה, לפני שממשיכים. אגב, אני עכשיו תקועה עם ספר כזה... "האריה, המכשפה וארון הבגדים" (המקור באנגלית) - ספר מדהים, אבל קשה לקריאה, אחרי כל פרק אני צריכה אויר. אורלי

זה קרה לי גם עם ספרים של עגנון, גם עם ספר הסיפורים הקצרים של ברנרד שואו, ועם עוד הרבה ספרים, שהשפיעו עליי. אורלי

הרבה ספרים.... כאלה שצריך אויר... וכאלה שאף נעזבים.... אני מבינה שזה לצורך לימודים.... האם יש בו תכנים שהם טריגר עבורך? האם יש אפשרות לדבר עם המרצה? אם תרצי לשתף בספר... מוזמנת... אידה

אולי פשוט עדיף להפסיק להלחם...להפסיק להרגיש..להפסיק לצפות..להפסיק לחשוב שיש סיכוי שיהיה טוב יותר מתישהו...אולי פשוט עדיף להבין סוף סוף שאסור לסמוך על אף אחד...אסור להאמין למילים יפות..אסור לפתח תקוות...אולי פשוט עדיף להפנים פעם אחת ולתמיד שאני לא אגיע לעולם לאן שאני רוצה להגיע...שמאז שאני ילדה קטנה אני לא שווה כלום..אולי עדיף פשוט לקבל את כל מה שאבא שלי תמיד אמר עלי ושכנראה לא אצליח להשתנות כבר...אולי פשוט עדיף להבין שזהו...מאוחר מידי... דמעה

אין לי כל כך מילים כרגע.... רק שיודעת שלא.... לא עדיף!!!! ויודעת שההרגשה הזאת שלך תעבור.... וגם את תוכלי להגיד לעצמך שזה לא עדיף.... מחבקת בחום ובעדינות שחף

הלוואי והפעם הייתי מרגישה שזה זמני וזה יעבור... דמעה

דמעה יקירתי אף פעם לא עדיף להפסיק להילחם -יש לך עבור מי להילחם אף פעם לא עדיף להפסיק להרגיש- אנחנו יצורים מלאים ברגשות חיים אף פעם לא עדיף להפסיק לצפות - תמיד יש עוד יום חדש , המחר שעולה בבוקר אף פעם לא עדיף להפסיק לחשוב שיש סיכוי שיהיה טוב מתישהו -כי ישנם גם רגעים בחיים ששווים את כל הסבל , ואת מרגישה כך כעת מפני שרע לך , וכשרע לא רואים ולא זוכרים את הטוב אף פעם לא עדיף להפסיק להבין שאי אפשר לסמוך על אף אחד - כי ישנם בחיים שלנו גם אנשים שתמיד נמצאים שם בשבילנו גם אם לא תמיד , אז לפחות כשהם יכולים ליות שם בשבילנו יכול להיות שבאמת אנחנו לא יכולים תמיד להאמין במילים יפות שאומרים לנו את צודקת, יכול להיות שבאמת לא תמיד צריך לפתח תקוות - כי הם גורמים לעוגמת נפש למה את מרגישה שלעולם לא תגיעי לאן שאת רוצה ? בגלל שהמצב העכשווי קשה ? את אומרת שמאז שאת ילדה קטנה את לא שווה כלום , האומנם ?????????? ומה עם המשפחה שהקמת ? ומה עם כל מה שהשקעת בחיים בבנות שלך ?ומה עם עוד הרבה דברים אחרים שעשית בחיים ושאני בטוח לא יודעת אותם ????? ועם המלחמות הבלתי פוסקות שלך בחיי היומיום כדי שלרוד ??? באיזה מקום כל אלה הלכו לך לאיבוד ???? ומה יקרה אם לא תצליחי להשתנות ? למה את בדיוק אמורה להשתנות ?- למה את אמורה לעמוד בצפיות של אביך ? לא יכול להיות שהוא טועה לחלוטים בצפיות שלו ממך ? ומה עם הצפיות שלך מעצמך ? בהן את צריכה להתגאות מעבר לכל שאר הדברים , מה זאת אומרת שאולי כבר מאוחר מידי להבין , את מי ? למה שלא תחיי את החיים שלך כמו שרק את מבינה אותם , ותנסי לשם שינוי לרצות אך ורק את עצמך ולהיות מרוצה ממה שאת כן !!!!!!!!!!!!! דמעה יקירתי ,בבקשה ממך , את לא צריכה לרצות אף אחד , או למלא רצונות שלא מתאימים לך !!!!!! אלה הם הרגשות שלך והחיים שלך , ורק את יכולה וצריכה להחליט עליהם , ונראה לי שאת עושה את זה טוב מאוד !!!!! חיבוק לחיזוק מתוקה לילה טוסט חתולה

יודעת שאת צודקת אבל כרגע קשה לי לראות את זה...בימים אלו אני בשלבים של סיום של קשר שהיה מאוד משמעותי בחיים שלי וזה כואב מאוד מאוד...יש לי מטען כל כך כבד של פחד מנטישה ואמונה כל כך עמוקה שאני לא שווה כלום וזה מקשה עלי עוד יותר לקבל את העובדה שהקשר הזה מסתיים..כאילו זאת הוכחה נוספת שאותי רק עוזבים... רע לי ועצוב לי מאוד דמעה

אם נפסיק להלחם, נפסיק להרגיש ונפסיק לצפות, לא נהייה יותר אנחנו, נאלץ לוותר, כל אחד, על ה"אני" שלנו... ואז התקופה הזו, ה"בינתיים", יהפוך לקבוע בחיינו, ואנו נהפוך לבובות על חוט, שעושות כל שיצוו עליהן ידיים של אחר. החיים הם גלגל, יקירה, פעם למעלה ופעם למטה... כן, לפעמים הגלגל נתקע וקשה לתקן, ובינתיים הזמן מתארך ומתמשך... בינתיים, בינתיים, בינתיים - אוף, מרגיז, כי הכל נתקע בינתיים - אז אפשר ללמוד בעצמנו, איך לשחרר את הגלגל, שיחזור לתפקד כראוי, ונגביל את תקופת הבינתיים הזו, עד לסיום הלימודים, וכשנגביל את תקופת הבינתיים הזו, נוכל לצפות מעצמנו, ולא מאף אחד אחר. וכשנגביל את תקופת הבינתיים הזו, נדע היטב, שהפעם יש בסיס יציב לתקווה. ו... יש למה לצפות! מחבקת בחום ומחזקת אורלי

אולי ואף מומלץ להפסיק לחשוב כל כך הרבה, להפסיק לצפות לכל כך הרבה, להפסיק להאמין לדברים של אחרים. ואולי הכי נכון להתחיל להאמין ... להאמין שזה אפשרי, להאמין שאת נבראת על מנת להיות כאן ולא מתה מהלכת כי אם חיה ותוססת, להאמין לקולות החיוביים ולהנמיך למינימום את הקולות השליליים... דמעה יקרה ואהובה - אומרת לך את הדברים כשאני בעצמי בתהליך ובמאבק יום יומי לקבל את הדברים כמו שהם ולהמשיך הלאה ולהתקדם למרות ועל אף הקושי הזה שנדמה שלעולם לא יגמר.... אני יודעת כמה קשה להפסיק את המחשבות המחורבנות האלו שמתרוצצות בראש - חצופות , בלי לשאול ובלי לקבל רשות - שורצות שם במוח שלנו....אבל אסור לאבד תקווה וחובה ... לאבד כבר את ההורים האלו שלא עברו שום קורס בהורות וילדו אותנו ברוב אנוכיותם. הם לא שווים שנתעקב עליהם שני אנשים מבוגרים חסרי בגרות שילדו אותנו - כואב אבל אמיתי אז ... די לייחס להם יותר מדי משקל הרבה הרבה יותר ממה שמגיע להם. מחבקת , מחזקת , שולחת המון חום ואהבה. ליז

הכל יהיה בסדר לירז צ'רכי עמוק בתוכי אני יודעת שהכל יהיה בסדר, הכל יהיה בסדר בין השורות נשמעת נעימת זריחה וככל שאני יותר נוגעת אני מכירה אותך עמוק בתוכי אני נרגעת כי הכל יהיה בסדר, הכל יהיה בסדר הסערות נראות מבעד חלונות אתמול ואני הולכת אליך לא נרתעת משום מכשול יש משהו בי שמאמין שהכל יהיה בסדר אפילו כשאינך מבחין בגעש רגשותיי אני יודעת שיום אחד תבין זה לא חשוב מתי יהיה בסדר,יהיה בסדר הלוואי שאוכל לך להעביר את ההרגשה שהכל יהיה בסדר... גם אם קשרים מסתיימים...או משתנים... יש אולי מקום לחשוב מה בכל זאת את לוקחת? מה זה נתן? אולי לצפות להמשך הלאה לפגוש עוד... לקבל עוד... את שונה היום בוגרת יותר אך גם כואבת...אני יודעת! אני מחזקת ויהיה בסדר תאמיני אידה

רק שתדעו שלא פשוט לי... בגלל המון דברים... קטנים, פחות קטנים... דברים של העבודה והיומיום שמעצבנים ומטרידים... ודברים קצת יותר "רציניים" שממש מטרידים אותי... ומרגישה לבד מידי... ושאין מקום בשום מקום.. ודווקא יש לי הרבה מקום בכל מיני מקומות.. אני רק צריכה לדבר... אבל נראה לי שאין לי מקום בתוך עצמי.. בתוך תוכי כל כך ריק ולבד לי.... ימים שכאלה... שלא מצאת את עצמי... ואני קראת אותכן כאן, ובפורומים ובמקומות אחרים, ואין לי כוחות כל כך להגיב או להיות... אני מצטערת... ופתאום היום שמתי לב לתאריך- 27.2.07- זה התאריך הלועזי... שוב 20 שנה מאז שהיא הלכה... ומישהי מהעבודה ילדה היום... מכל התאריכים בעולם דווקא היום הגיחה תינוקת חדשה לעולם.. אוף... עזבו, אני סתם במצב רוח מתלונן לאחרונה... סתם ימים שכאלה... נמאס לי מעצמי כבר.... אני מצטערת.... :-/

בטוחה שלא קל.... לא קל להרגיש לבד לא לאפשר לדברים לצאת החוצה.... להתמודד עם כל כך הרבה קשיים וכאב... כאב וחסך גדול ואין מי שמכיל אותו... מחזקת ומחבקת ותמיד יש כאן את המקום לשתף איתך אידה

לא, אין מי שיכיל... וזה מה שנראה לי הכי מעיק.. כי מילא שקורים כל הדברים או שצריך להתמודד.. ככה זה בחיים, מזה מתקדמים, מזה צומחים.. אבל אין באמת מי שיכיל את זה... מי שיכיל אותי.. גם אם אני מסנה לדבר עם חברות שלי, זה לא אותו הדבר... הן יכולות להיות הכי תומכות והכי אוהבות בעולם... אבל... הן לא באמת מבינות.. סיפרתי להן על מה שקרה כשהייתי אצל אחי ועל זה שאני מתכוונת לדבר איתו.. שמבחינתי זה ממש לא יכול להימשך ככה ושאחיינים שלי לא יגדלו לתוך זה... אז הן תמכו, אבל הרבה מה לומר לא היה להן.. ואני לא כועסת עליהן חס וחלילה... אני לא מצפה מהן למשהו מעבר.. הן מדהימות, כל אחת מהן.. אבל... אוף... לא יודעת מה אני רוצה בכלל.... סתם... היה שבוע לא פשוט, מתיש.. ובאותו לילה כשכתבתי את ההודעה הנ"ל גם יצאתי ושתיתי קצת וזה לא תרם למצב רוח בכלל... טוב, מספיק עם החפירות... שיהיה חג שמח!

בוקר טוב לך מקסימה מרגישה שקשה לך מאוד כאן בהחלט המקום לבוא וסתם לשפוך את מה שאת מרגישה גם אם זה רק להתלונן , אז מה בא לך אולי לשתף במה שקורה לך במה שאת מרגישה כדי לא להשאר עם הריק והלבד הזה חיבוק לחיזוק חתולה

מה קורה לי? האמת שאני לא לגמרי מבינה... אני יודעת שנמאס לי מעצמי... שבקצב הזה אני אהיה לבד כל החיים... מהדודות הזקנות האלו שאין להן ילדים והן בחיים לא יתחתנו... וזה מעצבן אותי ממש!!!!!!! למה אני לא מסוגלת לסמוך על אף אחד??? למה אני לא מנסה אפילו להתקרב? למה אני כל כך מפחדת??? לא מסוגלת אפילו לענות לטלפון מסכן?? אני יודעת למה..... אבל זה כל כך מתסכל.... ואני כבר כמעט מיואשת מעצמי... חסרת סיכוי פשוט... מקרה אבוד.... כל זה מצטרף כמובן לכל מה שכתבתי הרגע בתגובה לאידה, ויוצר שבועות מעצבנים שכאלה... שטויות... יעבור לי... :-/ אבל... בתוך כל הבלגאן יש גם משהו טוב, נרשמתי ללימודים... אני חושבת שזה טוב לפחות.. זאת אומרת אני יודעת, אבל יש המון חששות... אבל זה כבר נושא בפני עצמו... תודה לך חתולה... וחג שמייח שיהיה :)

מבינה אותך, מתוקה, וזה בסדר שולחת לך חיבוק חם ומחזק. תני לזמן למלא את החללים שבך, וזה בסדר... אי-אפשר לתת, את מה שאת צריכה לעצמך. מחבקת ומקווה לחזק אורלי

כנפיים יקרה, ימים שכאלו... מחבקת אותך המון ו.... לא להשאר לבד.

עצוב לי שקשה לך כל כך שלא מצליחה להוציא את הדברים, לשתך ושאין מי שיכיל הלוואי והייתי יכולה להקל איכשהו על הרגשתך הכבדה אבל לצערי אני ממש לא יודעת איך.... יכולה רק לשלוח חיבוק אוהב ועוטף שחף

דמעות יבשות נוצצות בעיניים כמו כוכבים בשמיים באורו של היום שפתיים פצועות צועקות את הדממה של רעידת האדמה ברגשותי האילמים שואפת בכוח את הבטון של האוויר הצלול וממשיכה במסלול עם חיוך מרוח בשפתון

שחף יקרה הכאב מוציא ממך מילים מתחרזות מילים של כשרון... שממחיש את הכאב את זעקה הדוממת עדיין ללא דמעות.. אולי זה משהו שאת זקוקה לו.. לשחרר את הכאב... איתך אידה

איתך בזעקתך האילמת תני לעצמך להרגיש , לבכות יודעת שלא קל לך עכשיו המחשבה על להשאר לבד לא קלה שברי את חומת הבטון את אמיצה מתוקה את מסוגלת הכוח נמצא בנפשך חיבוק לחיזוק יומטוב לך מקסימה חתולה

שחף השירה שלך כל כך חזקה , כל כך זועקת ו... המשפט שואפת בכוח בטון של אוויר צלול כל כך מכאיב................................. יקרה ומקסימה מחבקת אותך והלוואי והיתה לי דרך להמיס את הבטון הזה... לא יודעת מה להגיד לא יודעת איך לעודד היציקה הזו כבדה עלי מאוד - אוהבת אותך. ליז

איך מורידים את המסכה הזאת של הכל בסדר אצלי, של אני חזקה וממשיכה לתפקד כרגיל, של אני לא זקוקה לאף אחד???? איך נותנים לדמאות לצאת? זו כבר אפילו לא מסכה - זה שיריון שהצמחתי בחצי שנה האחרונה ומחוץ לשיריון לרגשות פשוט אין מקום לא קיים שום דבר חוץ מעייפות - ביטוי דל ועלוב לכל מה שקיים בפנים

היי מתוקה את המסכה או השריון אפשר להסיר בהדרגה רק אחרי שהגעת למסקנה נחרצת שזה באמת מה שאת רוצה לעשות , שבזה את מעונינת הכי הכי , את יכולה להרשות לעצמך בתחילה להסיר אותה עם אנשים שאת הכי בוטחת בהם , אולי אמא שלך ? או חברה שממש מאוד קרובה אליך ? פשוט אם שואלים אותך משהו אז לענות את האמת שתהיה הכי כואבת , לראות איך זה מרגיש לך , אם את מרגישה שנוח לך עם ההרגשה אז ההמשך לא צריך להיות קשה נכון ? פשוט להגיד את האמת מה שאת מרגישה ,השאלה המתבקשת היא , את באמת רוצה להוריד את השריון הזה לגמרי ממך או ,,,,,,,,,,כי אולי פתאום את יכולה להרגיש מאוד עירומה נפשית ואז תנסי לברוח או להתחבא מאחורי משהו אחר , אני מציעה לך לנסות את זה בשלבים וממש בעדינות , תבחני את התגובות שלך , הציבי גבולות עד לאן את מוכנה להחשף ושם שימי נקודה , כל דבר בשלבים ואז תחליטי אם את רוצה שריון מגן או רק מסכה או גבולות , כל מה שתחליטי יהיה בסדר , את קובעת , חשבי על זה ואני מאחלת לך המון הצלחה בכל מה שתחליטי לעשות מתוקה חתולה

אני מסכימה עם חתולה, ומרשה לעצמי להוסיף, שעם הגבולות, שאת מציבה לעצמך בחברת אנשים, לדעתי, כדאי מאוד שתכתבי לעצמך, את מה שמעבר לגבולות האלה, את מה שאת שומרת איתך ולא מוציאה החוצה. אפשר לכתוב במחברת, ולשמור אותה, שאף אחד לא יראה. שולחת לך חיבוק עדין, חם ורך אורלי

מהרגע שנרדמתי בפעם הראשונה, ראיתי את הכל בסירטונים... כל מה שאז בחרתי לשכוח - הם קראו לזה "אובדן זיכרון זמני" - את כל מה שקרה באותו ערב אומלל, איך שידיד קרוב הופך לאוייב מס' 1... פעם ראשונה, שראיתי ממש איך הכל קרה. לא רציתי לדעת, לא רציתי לזכור. גם כשחזר אליי הזיכרון, לא רציתי לזכור! - אבל המוח שלנו, לפעמים הולך נגדנו, והכל הופיע מולי בחלום, בדיוק כמו שקרה אז... כשהכנתי לו קפה, ואת הספל שלי השארתי שם על השולחן, את המתח, שהיה בו, כשחזרתי עם הקפה שלו, התיישבתי לידו, שוחחנו וסיימתי את הקפה שלי... כל הזמן הזה היה בו מתח מוזר... בטחתי בו, הוא היה מידידי הטובים והקרובים ביותר, ולא היו הרבה כאלה. שאלתי אותו, אם איכפת לו לחכות, שאתקלח ואז נסיים את השיחה שלנו... נכנסתי למקלחת, התפשטתי שם, המים היו חמימים ונעימים, אבל עוד לא נעמדתי תחתם... פתחתי את הדלת רק סדק צר, וקראתי אליו, אמרתי לו, שאסיים במהירות... הדלת נהדפה בכוח, נדחפתי אחורה. צעקתי עליו: "מה אתה חושב, שאתה עושה?!" הוא ענה, שזה משהו, שהוא מזמן היה צריך לעשות. הוא אחז בי והפיל אותי לריצפה, אז התחיל המאבק בינינו, כשאני צועקת לו: "עזוב אותי, לא רוצה, אל תגע בי." ואז ראשי ספג חבטה קשה מהצנרת של הכיור... עוד הספקתי לראות אותו משיל את מכנסיו... עוד הספקתי להרגיש את ידיו עוברות על גופי... וכל זה, לפני שהתחיל התקף-הנפילה הקשה. התקף-נפילה... באותו רגע היה מבורך כל-כך... לשקוע אל תוך אובדן החושים, לא לראות ולא להרגיש דבר. ההתקף התחיל שם על הריצפה, מתחת לכיור, אבל כשהתעוררתי, עמדתי בתוך האמבטיה, מביטה בהלם בדם, שהיה מרוח על הקיר... פתאום שמתי-לב, שדם מטפטף באמבטיה עצמה, בדקתי את הברז, אבל זה לא היה משם... כשנגעתי בשיער שלי, גיליתי, שהדם נוזל מהראש שלי... נזכרתי, שהיה מישהו אצלי בסלון, לפני שנכנסתי למקלחת... הבנתי, שעברתי התקף קשה, אבל לא הבנתי מה קרה, הזיכרון שלי מחק הכל, ובכל זאת זכרתי, שיש לי אורח בסלון. קראתי אליו (אני לא זוכרת, אם קראתי בשמו), ואף אחד לא ענה. יצאתי מהמקלחת עירומה, לא הרגשתי, שאני לא לבושה, הייתי מטושטשת לגמרי. הסתובבתי ככה בבית, ולא הבנתי מה קורה... הרי היה כאן מישהו, ועכשיו הוא איננו - אז נזכרתי גם מי זה היה. מישהו נקש ונקש בדלת... לקח זמן עד שבכלל קלטתי, שאני צריכה לגשת לפתוח. אבל כשהגעתי לשם, הדלת כבר נפתחה... אמא שלי ואחותי היו שם, לקח לי יותר מדיי זמן להגיב, אז הן ניסו את הידית. עמדתי המומה מולן, לא זכרתי מי הן בכלל. והן במהירות, טיפלו בפצע ועצרו את הדם, הלבישו אותי ולקחו אותי לבית-החולים. את השאר אני זוכרת בבירור, איך הודיעו לי, שמצאו אצלי בדם שאריות של אקסטזי (בחיים שלי לא נגעתי סמים, חוץ מאלכוהול). עשו לי בדיקות נוספות, ואז הגיעו אליי שוטר ושוטרת, לדבר איתי, לספר לי מה קרה לי, לשאול אם אני רוצה להגיש תלונה... "נגד מי?" - שאלתי. הייתי כל-כך מבולבלת, ולא זכרתי כלום, מלבד העובדה, שהוא חיכה לי, שאסיים להתקלח. לא רציתי להאשים אף אחד, כשאני לא בטוחה במה שקרה... אבל עכשיו אני יודעת בוודאות מי זה היה ומה קרה. אוף... למה אני חייבת לזכור את הסיוט הזה? לא רציתי לדעת את מה שקרה באותו ערב אומלל - למה הזיכרון שלי לא שואל אותי, לפני שהוא מגלה לי? תודה לאל על האיש שלי, שהיה שם איתי, כשהתעוררתי מבוהלת מהסיוט. תודה לאל על שאתן כאן. אורלי

אורלי מתוקה שלי כמה מצער וכמה כואב לשמוע על האונס האכזרי שעברת , והוא אמור היה להיות ידיד , חבר טוב , ממש מנוול , כמו שאמרת , למוח שלנו יש דרכים משלו להגיב על דברים קשים שאנחנו עוברים , לנו אין שליטה עליו ( על המוח ) למוח יש שליטה עלינו ע"י מנגנון השהייה , יתכן וזה אחד הדברים שאת צריכה להתמודד איתם עכשיו , ועם כל הקושי הנדרש ממך את צריכה להסתכל לכאב בעיניים ולומר ,כן , כך היה וכך קרה , אין אפשרות לשנות את מה שקרה ,טוב שאת מדברת כאן על כל מה שאת עוברת , ספרי אם את יכולה , איך מרגיש לך כל מה שאת עוברת , מה עובר עליך מתוקה , אל תישארי עם כל הרגשות בפנים , זה הרבה יותר מידי , אולי גם בכלל קשה לך לספר מה עובר עליך אחרי הסיוט של הלילה , גם זה בסדר , את שואלת למה את צריכה לזכור את הסיוט הזה בכלל , התשובה נמצאת בתוך השאלה שלך , בגלל שעברת סיוט , והיה קשה ,אם תעבדי את כל הנתונים ואת כל הרגשות ע"י דיבור על זה יוקל לך , אולי אישך הנפלא יוכל לתמוך בך גם בזה , וגם אני כאן לתמוך בך כפי יכולתי , שולחת לך המון כוחות הנפש להתמודד עם כל מה שאת עוברת חומד וגם חיבוק לחיזוק חתולה

לא יודעת איך להגדיר את ההרגשה... אני מבולבלת, כמעט כמו שהייתי, כשהשוטרים סיימו לבדוק את הדירה, והתחילו להסביר להורים שלי ולי מה קרה. עד עכשיו ידעתי, מתוך ידיעה, מתוך מה שסיפרו לי... עכשיו אני יודעת, מתוך הזיכרון המלא של המקרה... ההבדל בין "לדעת" לבין לזכור, הוא עצום!!! הנפש רגועה, אבל אני מנסה להבין מה הכעיס אותי יותר בכל זה. אורלי

אני אשאר בדירה שלי לבד טוב, לא ממש לבד - עם שני חתולים ותוכי סוף סוף היום הצלחתי לקבוע איתו גבולות של זמן כי עד עכשיו דיברנו על זה שיוצאים לפסק זמן, אבל לא היה ברור מתי ואם זה יצא לפועל גם עכשיו אני לא לגמרי סומכת עליו שיעמוד בהסכם ושזה יהיה תוך שבועיים אבל לפחות ינסה להתכוונן לזה ומצד אחד אני שמחה, כי עייפה מדי מחוסר וודעות, מההמתנה ומצד שני זה קצת מפחיד לא יודעת איך זה ירגיש לי הלבד הזה לא יודעת אם זה יהיה קל יותר או קשה יותר מעכשיו גם לא מנסה עדיין לדבר על הגבולות של פסק הזמן כי בעצמי בכלל לא יודעת מה יהיה נכון וטוב לי מה שאני יודעת בוודעות זה שאני זקוקה לאוויר לנשימה, חייבת כבר לנוח מהתקופה המתישה הזאת, כששום דבר לא ברור, כשאני רק מחכה כל הזמן ולא ברור כל כך למה ולא ברור כמה זמן עוד אצטרך לחכות ונכון שקצת מפחיד, אבל אני מעדיפה כבר לקפוץ למים ושם אני כבר אראה איך שוחים במים האלה מצטארת שלא מגיבה זה ממש לא בגלל שלא אכפת לי מכן פשוט לא מוצאת כרגע כוחות סחוטה כמו לימון שיהיה לכן שבוע נעים ורגוע שחף

מחבקת ומחזקת אותך מאחלת לך את כל הטוב, שיש לעולם להציע. רק היי חזקה, ואם את לא סומכת... את יכולה לדרוש ממנו לחתום - יש הצהרה חתומה, יש הבטחה חתומה, ויש עוד אפשרויות. חיבוק מחזק ממני אורלי

ואני לא מרגישה שיש כאן מקום להסכם בכתב כי בכך אני אומר לו שאני לא סומכת עליו ואני ממש לא רוצה לעשות את זה

שחפיתוש מקסימה תרגישי בנוח , גמלך עוברים ימים לא קלים , המעבר הזה יכול ההחלט להרגיש לך כל מה שאת מרגישה ועוד מקווה בשבילך שהימים שיעברו באמת יראו לך מה וכמה את מסוגלת מי יודע ? אולי תפתיעי גם את עצמך ? יש מצב לא ? שולחת לך המון כוחות הנפש מתוקה ואל שתכחי שאת לא לבד , נכון ? חיבוק לחיזוק חתולה

לפני כמה שבועות היית פה כדי לתמוך בי כשהייתי על הקרשים. את לא מוכרחה תמיד, שחפית יקרה, אני שולחת לך חיבוק ארוך (אם את רוצה כמובן) אבן חן

שחף...אני חושבת שאת מאוד אמיצה.... זו לא החלטה פשוטה... פסק זמן... פרידה... לבד... אי ודאות... בהחלט קפצת למים!!!! אני מקווה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר שתיהיה מאושרת!!! שתצליחי להשיג כל דבר שחשוב לך בחיים. את האומץ כבר יש לך אידה

אוקיינוס הדמעות- האחים פורטיס "באוקיינוס הדמעות הכל קפוא ואין שקיעות אנחנו מאבדים שוב את הדרך בשלווה המדומה אני שקוף ואת יפה נסחפים ולא יודעים מדוע באוקיינוס הדמעות הכל חלול רק הזיות הגלים שוטפים לאט את שנינו בדממה המעיקה אני חלש את חזקה נדבק במרירות של דמעותייך אל תשטי בי לעולם גם כשהכל נראה מושלם את מתרחקת ואני כלל לא קיים באוקיינוס הדמעות אין חוף ואין ספינות מחפשים כיוון לפי הספר בבדידות הארורה אני ואת בתוך תמונה טובעים עמוק בים גדול של שקר אמרת לי שחשוב לבכות חשבתי שכדאי לטעות" דמעה

דמעה יקרה באוקינוס הדמעות אין חוף ואין ספינות אך יש לך את ידי המושטת לך כדי שלא תהי לבד שלא תלכי לאיבוד שלא תטבעי את שקופה את יפה ואת חזקה תני למרירות דמעותיך לשטוף את הכאב ממך החוצה מחבקת ברכות איסופית חתולה

"בבדידות הארורה אני ואת בתוך תמונה טובעים עמוק בים גדול של שקר." אז פקחי העיניים והביטי סביבך, הנה החוף, והנה יד מושטת, לעזור לך לצאת אל החוף, וביד השניה מגבת, לנגב את הדמעות. מחבקת בחום אורלי

http://blog.tapuz.co.il/orniti/images/817864_192.jpg מאחלת לך רק דמעות של אושר, שמחה ואהבה.

דמעה יקרה האוקיינוס יום כך ויום כך.... ויש חופי מקלט לנוח... אל תשכחי... אמרנו שיהיה טוב... לא נאבד את התקווה אידה

זו הייתה שבת מיוחדת כל-כך בשבילי... החברים ישבו איתנו מהבוקר עד השעות המוקדמות של הערב, הייתה הידברות נעימה, היו צחוקים, היו שאלות כנות של איכפתיות זה לשלומו של זה... כשהם הלכו, פרצתי בבכי ללא שליטה, כשגיליתי, שהם, מתוך ידיעת המצב הכלכלי הנוכחי שלנו, הביאו איתם 2 שקים (לא שקיות, אלא ממש שקים) של מצרכי יסוד. ואז הוצאתי החוצה, בפעם הראשונה דיברתי את הכאב הזה... כשחייתי לבד בירושלים, בדירה מלאת עובש, שם הטיח התקלף מהקירות... שם תולעים בגודל אצבע יצאו מהקירות, ולא היה לי כסף לאוכל... וכשביקשתי עזרה מאמא שלי, התשובה שלה הייתה: "לא נורא, זה טוב לדיאטה." ואז הגיע יום ראשון, וההורים שלי הגיעו גם... ואמא שלי, עם כל הרושם, שהיא מבקשת לעשות, הביאה לנו סיר לבישול איטי, שהיא קיבלה במתנה, לפני כמה שנים, אבל אף פעם לא השתמשה בו... והיא "עשתה לנו טובה", כשהסיעה את האיש שלי לבדיקות שלו, וקנתה לנו ארוחת צהריים. לא משנה, זה היה רק זמני, הבילוי הזה עם ההורים שלי, הם הסתלקו בסוף, חזרה למרכז, ואמא שלי התקשרה בערב ובכתה על כמה מתישה הנסיעה, וכמה קשה להם להגיע אלינו... כשבעצם, עברנו לדרום, כדי לראות אותה כמה שפחות. ובעצם, מה ששמר עליי מלשקוע בדיכאון מהביקור הזה, היה הזיכרון הזה, של החברים הנפלאים, שאלוהים שלח לי. תודה על שאתן כאן איתי שלכן ואיתכן אורלי

אורלי חמודה מבינה אותך מאוד כשאת התפרצת בבכי ללא שליטה , שמחה שלמוע שהצלחת לתת פורקן לרגשות כואבים כל כך , שמחה לשמוע שיש כאלה חברים נפלאים שבאים ועוזרים בשעת צרה , ושמחה עוד יותר שעברתם את השבת בהמון הרמוניה , אל תשכחי שלא התראית איתם פרק זמן ארוך , ובכל זאת הם הגיעו עם המון אהבה אליכם הביתה , את יודעת שגמלי יש זכרונות כאלה כמו שלך מהדירה שגרת בירושלים ? רק שאני גרתי באותה תקופה במקום אחר , בדירה של בעלה של אמי , דירת חדר ורבע , לא גרנו שם הרבה זמן רק שמעלה זכרונות מימים עברו , כך שבהחלט מבינה על מה את מדברת ,אומנם לא נעים אבל בהחלט לא טריגר , מתוקה שלי תקשיבי טוב , עשתה או לא עשתה לכם טובה זה פחות חשוב , תחשבי מה את הולכת לבשל בסיר הזה שקיבלת !!! לדעתי הצנועה , כל מה שתכיני שם יצא לך מעדן ולו רק בגלל שאת חכמה ממנה וכן תדעי לנצל את הסיר הזה !!! מה את מתעסקת עכשיו עם רגשות פגועים בגלל סיר ? ההפסד הוא שלה !!! הרווח הוא שלך !!!! היא כמו אמא שלי בדיוק , לפני המון שנים היתי במצב כלכלי גרוע מאוד , עם שני ילדים קטנים שהם הנכדים שלה ,היא קראה לי לבוא אליה כי היא רוצה " לעזור לי כלכלית " הלכתי אליה עם הילדים ברגל כי לא היה לי כסף לאוטובוס ,במטבח היו שני ארגזים של פירות וירקות , היא רוקנה את המקרר שלה משאריות של מה שנשאר לה מהשבועיים האחרונים לתוך סל ואמרה לי בחיוך ענק זה בישבילכם !!!! את יודעת איך נראים שאריות של פירות וירקות אחרי שבועיים ? ואחר כך ביקשה ממני לסדר לה את הסחורה החדשה שקיבלה זה עכשיו מהירקן למקרר שלה ,תחושת ההשפלה היתה כל כך גדולה שלא יכולתי אפילו לבכות , מאמינה לי ? כך חזרתי הביתה את כל הדרך עם שני הקטנים שלי ועוד סל עם שאריות נובלות הביתה , כולם ידעו שהיא " תומכת בי כלכלית " רק בגלל סל אחד עלוב , אז אני חושבת שאת לא תכעסי עלי אם אומר לך שתשימי פס עליה ועל ההתנשאות שלה , לפחות הסיר שלך חדש , תהני לך ממנו ובהזדמנות ספרי מה את מבשלת בו , מסכימה ? מחבקת אותך המון ברכות מקסימה , את הרבה יותר חזקה ממנה ומההתנשאות שלה !!!!!! חתולה

את צודקת...! - אני כבר מריחה חמין שעועית, עם תפוחי-אדמה וביצים חומות... ותבשיל בצל טריפוליטאי... יו... עשית אותי רעבה :-) לגבי ירקות ופירות, אנחנו מקבלים מאמא שלי גם משלוח נבול אחת לשבועיים... כשמגיע המשלוח, האיש שלי ואני ישר מתלבשים על זה, מבשלים ירקות, שאפשר לשמר, מכינים סוגים שונים של פאי (תפוחים, גזר, בטטות וכו') - כך לפחות יש מה לאכול. את יודעת מה...? - באמת אפשר לשנות את השלילי לחיובי! תודה, המון תודה, חתולונת מחזירה חיבוק אורלי

ואת נפלאה באומץ ליבך ופתיחותך..... גאה בך. שדה ניר

אורלי יקרה אני שמחה על החויה הטובה שהייתה לך.... אם כי העלתה זכרונות כואבים... חידדה את הכאב מהעבר... מהיום... נתני הרבה מקום לדברים הטובים שקורים לאחרונה... וקורים... אידה

הרבה אור חשיבה חיובית לשבוע נפלא כל אחת לאן שתחפוץ!!! מצרפת כתבה מעניינת מגזיו מנטה: חשיבה חיובית: איך מיישמים את זה כוח המילה כוח המחשבה כוח התפילה תכנות חיובי המוטו פשוט: תחשבו שיהיה טוב - ויהיה טוב. מטפלים רוחניים ופסיכולוגים למיניהם מאמצים את הטרנד החדש ומלמדים את מטופליהם כיצד לחשוב חיובי ולא להתבייש בכך מרב לי-שרי פורסם: 03.05.04, 14:23 סיפור ידוע מתאר עיתונאי ששאל את שארל דה גול, נשיא צרפת לשעבר, אם הוא אדם מאושר. "לאיזה טיפוס מטומטם אתה חושב אותי"? ענה לו דה גול בלי לחשוב פעמיים. תשובתו של דה גול ממחישה דעה רווחת, שלפיה חשיבה חיובית ותכונות הקשורות לאופטימיות נתפסות כתלושות מהמציאות עד כדי חולניות. גם הפסיכולוגים מכירים את התופעה הזאת. אשה שהייתה בטיפולה של ד"ר חוה אפלמן, פסיכולוגית קלינית ומרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, התבקשה לרשום בכל יום שלושה דברים טובים שקרו לה. לאחר שבוע היא שבה נסערת לקליניקה: "אני מפחדת להראות לך את כל הדברים הטובים", הודיעה למטפלת שלה, "שלא תסלקי אותי מהטיפול". אלא שמשהו בכל זאת קורה בשנים האחרונות. גישות שונות המצדדות בחשיבה חיובית ובאופטימיות צצות חדשות לבקרים. המוטו שלהן פשוט: תחשוב שיהיה טוב - ויהיה טוב. הגישות האלה הפכו לנחלתם של פסיכולוגים ושל מטפלים רוחניים למיניהם. לא ברור אם מדובר בטרנד חולף או בתופעה מוכחת שהולכת וצוברת תאוצה, מה שכן ברור הוא שאי אפשר להתעלם ממנה. בפסיכולוגיה הקונבנציונלית התפתח ענף חדש של פסיכולוגיה חיובית. בבסיסו מצויים מחקרים שלפיהם אנשים אופטימיים הם אנשים מתמידים ומצליחים יותר, ואפילו בריאים יותר פיזית. אמונות אופטימיות ו"לא מציאותיות" עשויות גם להגן עלינו מפני מחלות. התברר כי חולים במחלות קשות כמו איידס שרדו יותר זמן כאשר שמרו על אופטימיות. חולים אופטימיים מוכנים יותר להתמיד בטיפול הרפואי ולקבל תמיכה חברתית. אחד ממייסדי הענף החדש הוא פרופ' מרטין זליגמן, ראש מכון מחקר באוניברסיטת פנסילבניה. זליגמן, שטוען כי הפסיכולוגיה התמקדה עד היום בחקר תופעות פתולוגיות, ב"קורבנולוגיה", במודל החולני ובתיקון נזקים, מבקש באמצעות מרכז המחקר להעצים בעזרת חינוך והכשרה את הכישורים החיוביים של אנשים וקבוצות, לחזק תכונות חיוביות ולשפר את איכות החיים. המרכז עוסק בין השאר בחקר התכונות החיוביות המחזקות אותנו, ובהן כושר לאהבה ולעבודה, אומץ לב, חמלה, גמישות, תקווה, יצירתיות, חוכמה ואלטרואיזם, ובמניעה של תופעות כמו דיכאון וחרדות. צוות החוקרים של זליגמן מעז להצביע על הקשר שבין אמונה דתית לשמחה, תחום שרוב הפסיכולוגים נמנעו מלהתייחס אליו, ומסווג הכרת תודה כרגש חיובי. כוח המילה איך תהפכו את ה"איום ונורא" ל"לא כל כך נורא" זה לא פשוט להיות אופטימי, בייחוד אם לא נולדים עם זה. "יש לנו הרבה תבניות חשיבה וסכמות להתנהגות, הבנויות על חוויות קודמות שחווינו בחיים", מסבירה ד"ר אפלמן, "יש אנשים שמפחדים שיהיה טוב, כי בעבר, כשהיה טוב, קרה גם רע. ואז, כשהם חווים חוויות שמחות הם נכנסים ללחץ. התבניות האלה, שרובן לא מודעות, נבנות בנו מראשית החיים, בהתאם לרגישות האם לצורכי התינוק, ואחר כך בהתאם ליחסים שלנו עם הסביבה. החוויות שאנחנו חווים ומעבדים ברגש ובמחשבה מטביעות את חותמן. "הפסיכולוגים מניחים שיש תבניות פנימיות שיכולות להפריע לתפקוד והן מתבטאות במחשבות מגבילות שהיינו רוצים לתקן - כמו 'אני תמיד נכשלת במבחנים', 'אני אף פעם לא מצליח בדיאטות', 'אם לא אקבל מאה בבחינה סימן שאני לא שווה'". לפי גישת הפסיכולוגיה החיובית על המטופל לבחור תבנית שלילית מחייו שבה היה רוצה להתמקד, לברר את דרך החשיבה השלילית המעכבת תפקוד טוב, ולתקן את העיוות תוך שימוש בדמיון מודרך המועצם באסוציאציות, רגשות וחושים. ד"ר אפלמן: "חשיבה חיובית פירושה לשנות שינוי מהותי את מה שאנחנו חושבים על עצמנו, לאמץ תבנית חדשה לגמרי או תבנית שחשבנו שלא נוכל לאמץ". "למילה יש המון כוח", אומרת פרופ' עפרה נבו, מנהלת מרכז ברמן לייעוץ פסיכולוגי באוניברסיטת חיפה ומשתתפת בצוות החוקרים של זליגמן כחוקרת הומור. "אנחנו מומחים גדולים בלגרום לעצמנו חרדות או דיכאון באמצעות דיבור פנימי". ויש לה דוגמה: "אשת קריירה שהתקשתה להתפנות לקניות ולבישול, הזמינה יום אחד אורחים לביתה. היא ביקשה להכין עוגה, אבל כשנוכחה לדעת שחסר לה סוכר החליטה לבקש סוכר מהשכנה שלה. בדרך לדלת השכנה החלה להרהר בינה לבין עצמה: 'בטח היא תסתכל עלי במבט ביקורתי ותחשוב איזו בעלת בית גרועה אני'. היא דפקה על דלת השכנה, וכשזאת פתחה את הדלת התפרצה עליה: 'קחי את הסוכר שלך, אני בכלל לא צריכה ממך שום דבר'. הדוגמה הזאת ממחישה שלא האירוע עצמו קובע, אלא איך שאנחנו מפרשים אותו. הפרשנות תלויה רק בנו. אם נוכל לפרש אירועים אחרת נשפר את הרגשתנו ואת התנהגותנו". - איך אפשר לפרש אחרת? "אפשר לא להגזים בביקורת עצמית, לא לעשות שחור-לבן מכל דבר, לא לחשוב חשיבה אבסולוטית כמו 'אני חייב לקבל מאה בבחינה, אחרת אני לא שווה כלום'. יכול לקרות משהו לא נעים, אבל בעזרת התייחסות חיובית ושונה אנחנו יכולים לראות בזה משהו לא נורא, לשנות את התפיסה. כמו למשל, 'הכול לטובה' או 'לא נורא' במקום 'איום ונורא', ו'אולי טוב לי להיכשל פעם אחת בבחינה, אולי אלמד מזה ואצליח יותר בבחינה הבאה'". - מה את עושה כפסיכולוגית? "אני עוזרת לאנשים להחליף משפטים לא מציאותיים במשפטים מציאותיים יותר: אתה כן אדם שווה, גם אם תקבל פחות ממאה, ואם היתה אכזבה רומנטית, זה לא אומר שהסיטואציה צריכה לחזור על עצמה". - עד כמה הטיפול בחשיבה החיובית יעיל? פרופ' נבו: "הכול במידה. יש דברים מציאותיים שאי אפשר להתעלם מהם, ונישמע אידיוטיים אם תמיד נאלץ את עצמנו לחשוב חיובי". ד"ר אפלמן: "לעתים מאחורי בעיה פשוטה יכולים להסתתר רבדים עמוקים ומורכבים, שמשפטים חיוביים רק יגרדו את קצה הקרחון שלהם. וכאן יש צורך בטיפול פסיכולוגי יסודי וממושך יותר". כוח המחשבה איך לא תפילו את עצמכם במלכודת הצפויה מרפאים רוחניים הולכים צעד אחד קדימה ומוצאים קשר בין המחשבות והרגשות שלנו לאירועים עצמם. באתר האינטרנט של אורי גלר מתפרסם מחקר שנערך לפני מספר שנים באוניברסיטת פרינסטון בניו-ג'רסי על ידי פרופ' רוברט ג'אן. פרופ' ג'אן השקיע למעלה מעשור בעריכת אלפי ניסויים באנשים כדי לברר אם כוח המחשבה יכול להשפיע על צירופי מספרים מקריים. הנסיינים, אנשים מהשורה ולא כאלה הידועים כבעלי כוחות על-טבעיים, התבקשו להסתכל על מחשב שהציג באקראי את הספרות 0 ו-1 על הצג. ג'אן הורה לנסיינים לרצות במחשבה שהמספר 1 יופיע בתדירות גבוהה יותר. וזה בדיוק מה שקרה. לואיז היי נחשבת לחלוצה בתחום החשיבה החיובית בחיבור שבין גוף לנפש. היי עמדה על הקשר בין דפוסי חשיבה שליליים ומרכיבים נפשיים למחלות פיזיות רבות. לטענתה, היא עצמה נרפאה ממחלת הסרטן בזכות תוכנית אינטנסיבית שפיתחה, שכללה בין השאר הצהרות חיוביות ודמיון מודרך. בספרה "אתה יכול לרפא את חייך" (הוצאת "אור-עם") היא מתארת את שיטתה: "כל מחשבה שאנו חושבים יוצרת את העתיד שלנו...עלינו ללמוד להשתחרר מן העבר ולסלוח...עלינו ללמוד לאהוב את עצמנו". גם נורית ניצן, פסיכולוגית קלינית המיישמת גישה הוליסטית עם שיטות פסיכו-רוחניות, מאמינה שאם חושבים באופן חיובי ממגנטים את הדברים החיוביים. "חשיבה היא אנרגיה", היא מסבירה. "האנרגיה היא בעצם מגנט. אם חושבים בצורה שלילית, ממגנטים את הדברים השליליים. כולנו מכירים משפט כמו 'אשר יגורתי בא לי' - משהו שפחדנו ממנו בדיוק קרה. זה לא בהכרח כוח ניבויי אלא מגנוט של דברים". לדברי ניצן, החשיבה היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק, והיא צריכה להיות מגובה במעשים. "ביהדות מדברים על ביטחון והשתדלות. ביטחון בכוח האלוהי, במשהו חיובי וטוב. כל מה שאלוהים עושה הוא לטובה - אנחנו מתחברים לטוב, ויחד עם זה עלינו לעשות משהו כדי להשיג אותו, וזאת ההשתדלות". ניצן מעבירה כיום סדנה קבוצתית המכונה "מסע אל הנשמה" ועד לא מזמן העבירה סדנה המכונה "מתנות לנשמה". סדנה זאת התבססה על שיטתה של ד"ר דואן קלארק מארה"ב. קלארק, שפרסמה ספר בשם זה (הוצאת "אופוס") וביקרה בישראל, פיתחה טכניקה לתכנות מחדש של תבניות באמצעות ציור של סמלים גרפיים הפותחים חסימות במרכזי האנרגיה בגוף, ושינון יומיומי של היגדים חיוביים. "כל אירוע שאנשים חווים הוא שיעור", אומרת ניצן. "אם אדם מפרש חוויה שחווה כאילו הוא דחוי, הוא ימגנט את זה לחיים שלו. למשל, אשה שחלתה במחלה קשה הבינה שהאירוע קרה כי היא לא העריכה ולא אהבה את עצמה. אם תישאר צמודה לפרשנות הרסנית כמו 'אני לא שווה מספיק ולא אוהבת את עצמי מספיק, העולם לא בטוח מספיק, אני צריכה לעמוד 'על המשמר' - היא תמשיך למגנט אירועים לא טובים לחיים שלה. אבל אם היא תשנה את התבנית ואת התפיסה ותלמד לאהוב את עצמה ולתת אמון בסביבתה - היא תוכל לשנות את מהלך המחלה ולהבריא". לדבריה, בעזרת הכלים הנרכשים בסדנה אפשר לחולל שינויים בכל הרמות - פיזית, נפשית ורוחנית. בדומה לפסיכולוגים הקוגניטיביים והקונבנציונליים, ניצן סבורה כי במקרים של בעיות חיים משמעותיות כמו מחלה, שינוי קריירה, בריאות, זוגיות וכדומה, חשיבה חיובית לבדה לא מספיקה. "כדי להצליח להתמודד עם הבעיות, על האדם להבין את הפחדים והמחשבות השליליות שלו, להפוך כל מחשבה שלילית לחיובית ולהתמיד במחשבות החיוביות לאורך זמן. אי אפשר להרגיש חיובי באמת בלי שהתמודדנו קודם עם הצל, עם הכעסים והתחושות השליליות באמצעות תהליכי סליחה. רק כשמוצאים כל ה'רעלים' נוצר מקום לאנרגיה החיובית". כוח התפילה איך תייצרו לעצמכם הווה ועתיד טובים ובריאים יותר לאחרונה מיישמת ניצן שיטה של חשיבה חיובית שפיתח האמריקני גרג בריידן, המבוססת בין השאר על טקסטים מהמגילות הגנוזות, ובראשם מגילת ישעיהו. בספרו של בריידן "אפקט ישעיהו" (הוצאת "אופוס"), קיימת מציאות מקבילה לכל מציאות שאנחנו מכירים, והעניין שלנו הוא לפתח את היכולת להתחבר למציאות הרצויה לנו. למשל, למציאות כמו מחלה יש מציאות אחרת, מקבילה, של בריאות. בריידן מתייחס לחשיבה חיובית כסוג של תפילה המשלבת בתוכה מחשבה והרגשה. אבל לדבריו, צריך לדמיין את הדבר שרוצים להתחבר אליו במחשבה וברגש כאילו הוא מתרחש ממש ברגע זה, ולא בעתיד כפי שנהוג בתפילה רגילה. תפילה, גם זאת שאנחנו מכירים בצורה מסורתית, היא כלי נוסף לחשיבה חיובית. באתר האינטרנט שלו מדווח גלר על חוקר רפואי בשם ויליאם הריס מבית החולים סנט לוקס שבקנזס סיטי. הריס ערך במשך שנה ניסוי, שבמהלכו התבקשו מתנדבים נוצרים להתפלל למען קבוצת ניסוי של 466 חולים ביחידה לטיפול בעורקים הכליליים, בלי לדווח לחולים או לרופאיהם. קבוצת הניסוי נבחרה באקראי, והמתפללים התבקשו להתפלל למענם כל יום במשך ארבעה שבועות. התוצאות היו חיוביות, ומצבם הבריאותי של החולים בני המזל שהתפללו למענם השתפר מאוד, לעומת 524 החולים שלא זכו לתפילה. "אם אנשים מוכנים לקבל תוצאות של מחקר רגיל המנסה תרופה חדשה", אמר הריס, "עליהם לקבל גם את תוצאות המחקר הזה". המסר הוא שאם תפילה יכולה לעזור לזרים שמעולם לא פגשתם, על אחת כמה וכמה היא יכולה לעזור לקרובים ואהובים. לדברי גלר, רופאים מגלים יותר ויותר את הכוח הריפויי הגדול של מחשבה חיובית, כוונות חיוביות, תפילה ואמונה. עם זאת, הוא מדגיש, יש לשלב אותם כתגבורת לבדיקות ולטיפול הרפואי הקונבנציונלי, ולא במקומם. תכנות חיובי 6 דרכים לתכנות חיובי של הראש 1. על כל מחשבה שלילית שאתם חושבים או על כל משפט שלילי שאתם מבטאים - חשבו/הגידו שלוש מחשבות או שלושה משפטים חיוביים. 2. השתדלו לנסח משפטים בחיוב ולהוריד ככל האפשר מילים כמו "לא", "אף פעם" או "בלי". 3. כשאתם נמצאים בחברת אנשים, חפשו אנשים חיוביים המקרינים שמחה וחברו אליהם. 4. לזוגות: הכינו שתי רשימות הכוללות עשרה דברים שעושים לכם טוב. תלו את שתי הרשימות על המקרר. אם היה לכם יום רע, בקשו מבן זוגכם שיפנק אתכם באחד הפריטים ברשימה. 5. נתקלתם בבעיה? במקום לדאוג ולהציף את ראשכם במחשבות שליליות, דמיינו שפתרתם את הבעיה על הצד הטוב ביותר, ואתם חשים שמחה וסיפוק. 6. חפשו במחשבה שלילית שעולה בכם את הטעויות הלוגיות שלה, למשל - הגזמה, הכללת יתר, חשיבה אבסולוטית של "הכול או כלום". בנו משפט חדש בלי העיוותים האלה. את "אכלתי שוקולד, הלכה לי הדיאטה" אפשר להחליף ב"אכלתי שוקולד, קלקלתי מעט את הדיאטה, לא אוכל יותר". http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2911182,00.html

בוקר טוב אידה תודה על כתבה מענינת מאוד יש מה ללמוד ממנה בלי ספק לאמץ גישה חיובית לא קל אבל לא בלתי אפשרי נראה לי שצריך לקרוא אותה יותר מפעם אחת כדי לרדת לעומק הענין , לא פשוט אבל כדאי שיהיה גמלך שבוע נפלא , דרך אגב , עוד יורד אצלכם מהלבן הלבן הכייפי והרק הזה שנקרא שלג ? אצלנו מזג האוויר לא יציב , ישנם ימים יפים ואפילו חמים , וישנם ימים גשומים וקרים כמו בימים האחרונים , חתולה

מה שלומך? אמא? הבעל? הבן? אכן הכל כאן לבן.... מאתמול יורד שלג רך ונעים למראה.... הכל הכל לבן העצים הבתים... המראה מרנין.... חייבת למצוא דרך להעביר תמונה... יום נפלא אידה

תודה, אידה, על המאמר - רשמתי לעצמי נקודות מפתח, מקווה, שגם אצליח ליישם.

ללא ספק נבואה אכן מגשימה את עצמה!!!! הוקסמתי לקרוא..... אור ואהבה לכולכן....... שדה ניר

סיימתי השבוע קורס של מודעות עצמית וחשיבה חיובית אצל שירלי נס-ברלין. אשה מדהימה שמאוד התחברתי לצורת ההשקפה שלה על הדברים.. קראתי את מה שהבאת לכאן וזה מאוד מתחבר לי למאמר שהיא כתבה בנושא חשיבה חיובית: http://www.shirly.co.il/index.asp?id=44 להנאתכם... ואידה, אני מציצה כאן הרבה וזו הודעתי הראשונה... אני מתגעגעת... ס.

תראו תראו מי באה לבקר :) שלומלום לך וברוכה הבאה שיהיה לך יום חיובי ביותר שחף

טוב לראותך עימנו.... מוזמנת כמובן להשאר ולהיות כאן חלק.... פעיל יותר.... וגם פסבי...זה בסדר... כל הכבוד על חשיבה החיובית ובעיקר על העשיה למען עצמך!!!! אז נתראה כאן?? אידה ו....נשתדל בלי פרסומות.....

וכל כך הזדהיתי עם הדמות של ליסה שהיתה קרה בלי רגשות חיה בעולם שלה לא אכפת לה שום דבר אפילו שאחת המאושפזות התאבדה ותלתה את עצמה היא הסתכלה עליה ולא עשתה כלום אלא עישנה סיגריה רציתי להיות דומה לה ששום דבר לא יכאב ששום דבר לא יגע ששום דבר לא ידבר אליי היה שם קטע שלי מאוד נגע השחקנית הראשית בסרט דיברה אליה למרות כל הקרירות שליסה הקרינה ליסה בעצם חשבה שהיא מתה היא חיתה פיזית אבל מתה רגשית והיה שלב שהיא אמרה לה את הדברים ולאט לאט רואים אייך הפנים הקרות חסרות המבע והמבט מקבלים רגש והיא בכתה בכי עמוק ובעצם בקטע הזה היא התחברה רגשית אם היה אפשר לחיות בעולם כזה שלא מרגישים כלום הייתי מוכנה להיות ככה לא להרגיש כלום לא לבכות לא לצחוק לא לכאוב היו גם קטעים בסרט שרציתי להיות שם להיות מסוממת מכדורים ולהיות מנותקת לחיות בעולם אטום קשה לי מאוד עם כל מה שקורה לי עכשיו

גל יקרה נשמע סרט חזק....קשה וכואב..... התחברת לחלקים שהיית רוצה לא להרגיש...לחיות בעולם אחר...ללא כאב.... גם בסרט הרגשות עלו והציפו... כנראה שאין אפשרות לברוח מהם לעולם הדרך היחדה היא לדבר ולעבד את הרגשות... ולא לעבור זאת לבד קל יותר ביחד לעבור זאת... האמיני זה יעבור נסי לראות את האור אידה

גלגלושששששיייי את הסרט הזה לא ראיתי אף פעם , למען האמת , אחרי מה שאת כותבת , לא יודעת אם הייתי רואה את הסרט הזה , נשמע קשה מאוד , הבריחה למקום שאין שם כאב לא עוזרת ולא מציאותית ואת שכולך רגש טהור והמון כאב , מבינה את הצורך שלך לא להרגיש\ במיוחד לאור התקופה הקשה שאת עוברת לכולנו ישנם הרגעים האלה שלא רוצים להרגיש את הכאב שרוצים לברוח , לא להיות , כואב מאוד יפתי אין ספק חבל שלא צפית אתמול בתכנית של לרקוד עם אומנים למען ילדי ווראייטי היית אולי מתנחמת בעובדה שכן ישנם אנשים טובים באמצע הדרך שכן אכפת להם מילדים כמו אלה שהיו בתכנית , חולי סרטן ,ובכלל התוכנית היתה נהדרת אז נכון שלנו אין הורים כמו בסרטים אבל את זה אנחנו יודעות כבר משחר ילדותנו , ולצפות מהם שישתנו לכבודנו היום מה שלא עשו בעבר ,,,,,,,לצערי לא מציאותי , כואב לשמוע שאימך קשה כל כך איתך ולא היתה מסוגלת לעזור גם במעט ,,,,,,, גלוש יקירתי , אני מקווה שהתקופה הקשה שאת עוברת עכשיו תעבור מהר אל תתיאשי , אל תרימי ידיים , מחבקת אותך המונהמונהמון חתולה

גם אני ראיתי את הסרט הזה, גלוש, ואל תחשבי לרגע, שזה קל ונעים לחיות בעולם אטום. הייתי שם, בעולם אטום מרגשות, שחקנית מצטיינת, שנותת לאחרים לחשוב ולהאמין במה שהיא רוצה... להיות אטום לרגש, זה כואב הרבה יותר. אדם נאטם לרגשות, אבל לא יכול לברוח מהם, ואז הרגש נכלא בפנים, וגם כשהאדם רוצה להביע, הוא כבר לא יודע איך... המילים מאבדות את הדרך החוצה, והרגש נותר כלוא...

סליחה, אבל הייתה תקלה קטנה במחשב. רציתי להגיד לך תודה... תודה, על שאת מזכירה לי, את מה שעברתי, ואת הלקחים, שהפקתי. מחבקת בחום, כדי לשמור את הרגש חי וקיים איתך אורלי

להביע במילים מה אני מרגישה תודה אבל שאתם כאן

ואני לא קולטת ואני מנסה והמודעה תלויה שחור על גבי לבן מודעת אבל לזכרך ואצלי זה לא נתפס מי חשב שזה יהיה החיבוק האחרון שאני אתן לך שזאת תיהיה הפעם האחרונה שאני אראה אותך שהיום ההוא זה יהיה יום הפרידה ממך לעד מי חשב שהצחוק שלך והחיוך הכובש ישאר חרוט כזיכרון מר מי חשב שמישהו בגילך יכול ללכת לישון ולא להתעורר עוד לעולם וזה לא נתפס על הדעת ואני רוצה לצרוח ולבכות ולבעוט בהכל ואני רוצה שתחזור ורוצה להתעורר מהסיוט הזה ומי חשב שככה יתחיל לו שבוע ומי בכלל האמין שאתה יכול למות ככה פתאום באמצע החיים בתחילת שבוע בלי הקדמה או הודעה מראש ככה מדום לב ואתה רק ילד ואני לא מסוגלת לחשוב שאיבדתי חבר וידיד נפש שעבר איתי כל כך הרבה מי חשב שלפני שבועיים כשעמדנו במשרדים מחובקים זה יהיה חיבוק הפרידה שלך ממני וכולם פה בהלם ולא ברור מי מעודד את מי כולנו איבדנו אותך לא רבים זוכים להכיר אדם כמוך מלאך והיית עוד כה תמים ורק אתמול חבר שלי עוד נזכר וצחק איך היינו יושבים יחד שם.... וצוחקים והיום ההודעה הזאת ואני אני עוד מנסה לקלוט שאתה כבר אינך יהי זיכרך ברוך....... תשמור על עצמך שם למעלה... אוהבת כל כך.......

היי ילדונת משתתפת בצערך על אובדן של חבר ידיד כה חשוב וקרוב לליבך אולי זה יכול לגרום לך להבין כמה יקרים וקצרים הם החיים וכמה שאת חייבת לשמור עליהם , איתך חתולה

משתפת בצערך זה נשמע נורא בחור צעיר שלא מתעורר??? איתך אידה

משתתפת בצערך עם כל הלב שולחת חיבוק, בתקווה לנחם. מזדהה ומבינה אותך, מתוקה. זה לוקח זמן, ילדונת, לעכל את המקרה, וגם את המצב. תשמרי על עצמך, יקירה, ותשמרי היטב. מנחמת ומחבקת אני איתך אורלי

(((((((((((((((((((((((ילדונת))))))))))))))))))))))))) דמעה

שלא תוסיפי לדאבה עוד לעולם!!! מותו הטראגי הפתאומי בעודו באיבו מוכיח שהחיים קצרים וצריך לנצלם כראוי נשמה. מחבקת ומחזקת אותך שדה ניר

מתוך סכין שננעצה בלב, נולד ציור - צוחק, בוכה, נרגש לכבוש את עולמו של דף לבן שלוו. אינו בטוח בעצמו הוא מתפטל, בועט, צועק, אך מתעקש להיות נראה כמו הכאב בעיצומו. אינו מובן ומבוהל, רועד מול המראות, אולי פוצע את עצמו, אך הוא לומד לחיות!

ציור מדהים שחף - פשוט מדהים. מחבקת - ליז

מדהים שחף יקרה אייך הצלחת להעביר את הציור במילים ריגשת ונגעת בי

מדהימה כמו תמיד , רגישה ועדינה את הפן הזה שלך לא הכרתי עד עכשיו ( אני מתכוונת לכתיבה שלך ) את לא מפסיקה להפתיע חומד , כל הכבוד לך חתולה

תודה רבה רבה לכן האמת הופתעתי..... לא הייתי בטוחה איך זה נשמע אפילו קצת התביישתי לשים את השיר בפורום וחתולה, את לא הכרת?! כמה מוזר - גם אני לא הכרתי!!! חחח האמת שכתבתי ודי הרבה לפני הרבה הרבה שנים אבל זה היה ברוסית וממש לא משהו ואיכשהו ביום אחד פתאום כל המילים נעלמו והפסקתי לכתוב ועכשיו איכשהו תוך כדי הציור באו להן המילים אז ציירתי ובמקביל כתבתי

אצלך.... ואת אפלו לא ידעת???!!! נפלא את ממשיכה לגלות את עצמך!!! בהחלט יכולה לדמיין את הציור... את מה שעומד מאחור כל הכבוד! מרשים ביותר אידה

אנחנו מארחים חברים מהמרכז מחר מהבוקר... כל-כך הרבה זמן הייתי מסוגרת בתוך עצמי... ופתאום, זה מרגיש טוב, כשאני מגלה, שחברים טובים של האיש שלי, מעריכים גם אותי כחברה טובה... ולא רק זה... פתאום חברים טובים, שהיו נאמנים כל-כך בעבר הרחוק, יוצרים קשר, דרך האינטרנט ודרך ההורים שלי, ומבקשים לחדש קשר איתי, ואומרים לי, כמה שאני חסרה להם... אומרים, שהכל קורה בזמן הנכון ביותר בשביל האדם... זה היה אתמול, או שלשום, כשראינו את התוכנית הזאת של עדי אשכנזי "מה זה השטויות האלה", שהנושא שלה הפעם היה "חבר'ה". ופתאום אחרי התוכנית, התחיל הכל לקרות (אולי קצת מהר מדיי בשבילי). בכל אופן, תודה מיוחדת לשחף, על "ומשהו פחות סימפטי", שהזכירה לי את לקחי העבר שלי. מחבקת אותך, שחף. תודה לכולכן, על שאתן פה. שתהייה שבת נפלאה ומבורכת לכולנו אורלי

שבת כבר עברה ובטוחה שהיתה נפלאה - כל כך נעים לקרא אותך נותן המון כח ותקווה.

היי אורלי איך עברה השבת עם אירוח החברים ? אני מדמיינת לעצמי שאת מארחת נפלאה ושבטוח הכל עבר בצורה נפלאה ובכל זאת - ספרי חוויות שהיו אתמול חתולה

גם את מגלה את עצמך.... יש בך המון את ... אך שאת מביאה את עצמך לכאן הפידבקים שאת מקבלת מהסביבה מכרים חדשים... חברים קרובים... הכל שלך!!! מקווה שאת מצליחה לראות ולהפנים! מחזקת אותך אידה

עכשיו אפשר לישון כמה שבא לי - אפילו עד מחר בערב :) ואולי אם ישאר קצת זמן פנוי (כלומר כשאהיה ערה) אוכל קצת לצייר כל כך מזמן לא ציירתי בשבוע שעבר קניתי לי מלא צבעי פסטל חדשים - הכי טובים שיש הכי אוהבת לצייר בפסטלים יבשים וקניתי לי גם בריסטולים זה עלה לי המוןןןןןןןןןןןןן כסף - מאות שקלים, כי קניתי את כל הגוונים האפשריים סתם נכנס לי ג'וק לראש ופשוט אספתי מהמדף את כל מה שהיה שם רק חסר לי עכשיו לשים את זה במגירה ולא להשתמש בזה - כמו שעשיתי עם צבעי אקריליק לפני שנה והיום גם קיבלתי מאמא שלי ג'ינס חדש במתנה :) עוד פינוק קטן ראיתי עליה אחד כזה ואמרתי שאני רוצה גם אז היא קנתה לי ידעתי שהוא טוב עלי כי מדדתי את שלה - אנחנו באותה מידה

כל הלחץ הנפשי הזה ממש לא משפיע עלי טוב בא לי פתאום להפסיק לאכול בא לי להוריד עוד כמה קילו מרגישה שמנה ומכוערת ויחד עם זאת מרגישה מגוחחת ומטופשת כי אני יודעת שאני רזה (מידה 36-34 במכנסיים), אז איך אני יכולה להרגיש שמנה?! כלומר בהיגיון אני יודעת מה נחשב לרזה וכולם אומרים לי שאני רזה ולפעמים שרזה מדי אבל אני לא יכולה לראות את זה בעצמי, אני רואה בטן שמנה ורגליים שמנות ושיהרגו אותי אני לא מצליחה לקלוט איך זה יכול להיחשב לרזה!!!! לפני איזה חודש חודשיים קרה לי משהו מוזר - לא נשקלתי במשך חודש בערך והייתי בטוחה שהשמנתי, שעליתי איזה 4-5 קילו ורציתי להוריד אותם בחזרה וכשנשקלתי הסתבר שירדתי קילו משהו מוזר עובר עלי עם דימוי הגוף בעבר הייתי הרבה יותר מציאותית באיך שהרגשתי לגבי הגוף שלי ובשנים האחרונות אני לאט לאט מאבדת את התפיסה המציאותית

הי , בקשר לצבעים גם לי יש את הקטע שנכנסת לחנות חומרי ציור ומנקה את המדפים ורק העניין הכלכלי עוצר אותי מלהביא מסעית ופשוט להעמיס את כל החנות- נכון שזה כיף.תהני מהם .... שמרי על עצמך בענין האוכל איזה מדהים שאת ואמא באותה המידה... הלוואי עלי להיות כמו הבת, ובכל זאת לא במחיר של אנורקסיה או כל סוג של הפרעת אכילה ... בולמיה מבחינתי זה אכלה בעניין הגירים הצבעים המכחולים וניירות הציור אבל פליזזזזז לא באוכל שחף מקסימה שמרי עליך. שבת שלום ומנוחה

כל-כך מבינה אותך... את מזכירה לי אותי, כמה שנים אחורה, ורק היום אני מבינה את הטעות הנוראית, שעשיתי אז...! - אין לך מושג לאן זה מגיע! מתוקה, תאמיני לי, שאני יודעת מה את עוברת, כי עברתי בדיוק את אותו הדבר. אם את רוצה, אני מוכנה גם לפרט, אם זה יוכל לעזור במשהו. אני לא מסוג האנשים, שמצטערים על ניסיונות העבר (שאני אחראית להם), אבל על הטעות הזו, שעשיתי אז... אני כל-כך מצטערת!!! - כי זו פשוט מלחמה קשה מאוד אחר-כך, כשמתעוררים ומבינים את הטעות. בבקשה, אל תעשי את זה לעצמך!!! אני כאן איתך לתמוך, לעודד, לייעץ ולעזור כמה שתצטרכי, רק בבקשה, אל תכנעי לזה. מחבקת אותך חזק, בהבנה והזדהות אורלי

יו... גם אני אוהבת לצייר בצבעי פסטל יבשים... אני מחזיקה את הערכה הגדולה של Faber-Castell, ומזמן לא הוצאתי אותם... כל הזמן אני אומרת לעצמי, שאני צריכה להוציא את הצבעים והדפים מהמחבוא ולצייר... תהני לך, אני יודעת כמה זה כיף לרחף מול גיליון, כשהיד זורמת, שולחת את הרגשות והמחשבות על הדף... גמני התגעגעתי לזה. שבת של שלווה ושלום, יקירה אורלי

אז אני קניתי את אלה של Faber-Castell בבודדים - משהו כמו 100 גוונים ועוד את הערכה של 48 צבעים של ואן גוך השתגעתי לגמרי!!!!

זה טוב עברי לידר מילים: עברי לידר לחן: עברי לידר יש ימים שהמלכה של השמיים מחבקת ונותנת הרגשה טובה יש ימים שבית מרקחת הוא ארמון שצף על מים כשתכנסי תהיי הכי יפה והאמת שכבר אין לי כוח לדבר על מה שכבר ברור ויש ימים שהעולם הזה הוא קטע משומש ולבכות תמיד זה טוב יום נפלא לכולן אני אגיב לכן יותר מאוחר איתכן אידה

הי אידה , בוקר טוב. ושבת שלום שיר מקסים - תודה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3368254,00.html מבכה את נשמתו של הילד המסכן אשר נרצחה בתקיפה המזעזעת והקורעת.... ואף את גופו התמים שנחמס בידי בן בליעל!!!ונפשו המצולקת והמשוועת.....

פשוט נורא אלוהים אין לי מילים מקווה שהנבלה יתפס במהרה... וילד יקבל טיפול יעיל ומסור ויצא עם כמה שפחות חבלות

רוצה רק לחזור למיטה שלי ולישוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אבל איזה לישון - צריכה להתארגן לעבודה הלחץ הנפשי של התקופה האחרונה גומר אותי כל יום הולכת לישון מוקדם וזה לא עוזר לא מצליחה לצבור מספיק כוחות בשינה

הי חמודה... לא להתייאש . תנסי לראות את החיובי . תרשמי , תקראי את מה שרשמת, תני לעצמך שתי דקות אחרי הקריאה להתענג עם עניים עצומות על המסקנות החיוביות תוך כדי נשימות רגועות וכשתפקחי את העיניים תראי שהכוחות מתחדשים כבמטה קסם. יום טוב יקרה.

אני יודעת מעצמי שמה שהכי מתיש אותי נפשית זה חוסר ודאות...מאמינה שגם לך זה לא קל וכאשר תקבלי החלטה תרגישי טוב יותר. בינתיים תנסי להיות רכה עם עצמך...לנוח כמה שאפשר..לפנק את עצמך קצת... תחזיקי מעמד דמעה

עוד קצת וסוף שבוע מגיע ואז אין את המירוץ אחרי השעון אפשר לעשות פסק זמן ולישון ולצבור כוחות ולפנק את עצמך ולחץ נפשי ידוע כסוחט את כל הכוחות שכבר אין שולחת לך משהו מתוק שיעזור לך להרדם http://img103.imageshack.us/img103/8985/sspa6lx.gif

לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיכן לפעמים מרגיש לי כל כך לבד ועצוב ולפעמים אין כוחות וזה כל כך עוזר לדעת שאני לא לבד, שאתן כאן

כמה אויר עוד יכולה לקחת כמה אוכל נכנס לקיבה אומללה אני לא מסוגלת יותר כל היום סובב סביב זה ואני עיייפה ומותשת כל כך והאינשורים שנוספו כל כך לא עוזרים לא במחשבה ובטח לא לכאבים פאקינג עוד 700 קלוריות ולמה למה זה כל כך מעסיק אותי? למה אני לא מצליחה להרפות? דייי אני כבר לא יכולה עם החולי הזה אני לא רוצה לטבוע בתוכו והתחרבש בתוכו די עם האנורקסיה הזאת שהשתלטה לי על כל החיים 11 שנה שבהן פיספסתי ואיבדתי כל כך הרבה דיי אני לא רוצה יותר לא רוצה לאבד עוד אז למה אני לא מצליחה להרפות למה< למה אני לא מצליחה לחשוב על זה שביום ראשון חוזרת לעבוד ושאני חוזרת למסלול ושאני כבר מרגישה טוב יותר ושהכל מסתדר חזרה למה אני עדיין תקועה בקלוריות ובמשקל ולמה אני מרגישה כל כך שמנה ולמה אני את כל מה שיש בי מפנה לשם אני לא רוצה את זה יותר למה זה לא עוזב אותי כשאני כבר מוכנה לעזוב למה? עד מתי?

אכן זו מלחמה וכמו במלחמה צריך להיות עם יד על הדופק. תלחמי בסוף תראי זה ישתלם חיים שלמים מחכים לך

משגרת לך אנרגיות ריפוי וכוחות למלחמת ההתשה הקשה אשר בטוחה שלבסוף תנצחי אותה!!!! אור ואהבה ושלא תכבה לעד גחלת התקוווה. שדה ניר

רק צריכה לשמוע שיהיה בסדר...אני כל כך מוצפת...כל כך מפוחדת..לא יודעת מה יהיה... דמעה

דמעה יקרה, הכל עוד יסתדר, אבל בתנאי, שאת לא תתייאשי! כל עוד תרשי לאחרים להשתתף איתך, לחשוב איתך, לייעץ לך, לחזק אותך... כל עוד תהיי מוכנה לבקש עזרה וגם לקבל אותה... כל עוד לא תרשי לשום דבר להביא אותך למשברים גדולים, את כל מה שמכאיב, מעיק ומציק תוציאי, תדברי, תכתבי... המלחמה תהייה קלה יותר, הרבה יותר! כל עוד תמשיכי בדרך ולא תוותרי, הכל יסתדר! - וכולנו כאן להשתתף, לתמוך, לחזק ולעזור בכל מה שרק אפשר. איתך בליבי, מחבקת ומחזקת אורלי ואת הדברים האלה אני אומרת גם לעצמי, יקירה!

בטח שיהיה בסדר זאת רק תקופה קשה וכמו כל תקופה קשה היא תעבור מבטיחה לך!!! את עוד תראי..... תחשבי כמה תקופות קשות עברת בחיים וכל אחת מהן איכשהו הסתיימה ובסופו של דבר תמיד איכשהו הכל הסתדר כך גם עכשיו התקופה תסתיים והכל יסתדר

דמעה יקרה תאמיני הכל יסתדר....הכל יהיה בסדר... אל תוותרי ...אל תבעטי.... חכי עד שהסערה תעבור איתך אידה הכל יהיה בסדר לירז צ'רכי עמוק בתוכי אני יודעת שהכל יהיה בסדר, הכל יהיה בסדר בין השורות נשמעת נעימת זריחה וככל שאני יותר נוגעת אני מכירה אותך עמוק בתוכי אני נרגעת כי הכל יהיה בסדר, הכל יהיה בסדר הסערות נראות מבעד חלונות אתמול ואני הולכת אליך לא נרתעת משום מכשול יש משהו בי שמאמין שהכל יהיה בסדר אפילו כשאינך מבחין בגעש רגשותיי אני יודעת שיום אחד תבין זה לא חשוב מתי יהיה בסדר,יהיה בסדר

מנסה להאמין שאכן יהיה בסדר..מנסה להזכיר לעצמי שגם אם אני לא רואה כרגע את האור זה לא אומר שאין אור..שאולי בעוד כמה צעדים ומעבר לפינה הבאה פתאום אראה קרני אור מחממים ומרגיעים...קשה להאמין באור כשהכל כל כך חשוך מסביב...תודה שאתן מזכירות לי שהוא קיים דמעה

דמעה יקרה לא קל לי להגיד יהיה בסדר כי אני גם לא מאמינה כבר אבל חייב להיות משהו שמניע אותנו שמפרה אותנו והוא סוד הכוח כי בחיים יש גלים פעם זה אדוות ופעם זה סערה צונאמי וזה כנראה תקופה כבר עברת בחיים שלך דברים קשים ודברים שנראו שזהו ותמיד בדקה התשעים הגיעה קרן האור והחוסר וודאות שיתפזר הערפל הוא יתבהר מאחלת לך בכל ליבי שקט ושהדברים יחזרו למקומם ושהגל הזה יחלוף מחבקת

יהיה בסדר בעזרת ד', בעזרתנו ובעזרת הסובבים אותך ובעזרתך כמובן. מתפללת עבורך ומיחלת לך צרי ומזור לנשמה המפוחדת וההמומה השרויה בבלאגן... קבלי חיבוקים מרגיעים שדה ניר

לדבר על הקיר לא שווה לנסות אפילו לא משנה... סתם יום מעייף

לדבר לקירות, או לכל חפץ אחר... אבל, אפשר ללמוד איך לגרום לאחרים להקשיב, גם כשנאלצים לדבר אל לב של אבן.

אני למשל אוהבת להרביץ לקירות זה מוציא ממני קצת את העצבים רק שזה קצת בעיה כשהן בדמות של בני אדם :( סתם.... סתם..... עוד לא ממש התעוררתי :) מקווה שהיום יהיה הרבה יותר נעים מאתמול ויותר מכך - שיהיה לך יום פשוט מקסים! שחף

אני מורידה ראש לא נלחמת אין טעם

לפני כמה דקות טלפון הרמתי האישה שילדה אותי היתה על הקו שאלה מה שלומי שיתפתי אותה חשבתי אולי התעוררו בה היצרים האמהיים אמרתי לה שעד ה10 לחודש אין לי כסף לקנות אוכל והכסף לנסיעות ששמרתי אוזל והיא אמרה שלכל אחד יש את החבילה שלו ושהוא צריך להתמודד איתה סיפרה על הבעיות שלה כאילו לא אמרתי לה כלום שאלה למה אני לא מתקשרת אמרתי לה אני מצמצמת הוצאות וכל פעם שהיא ניסתה להגיד לי שזה מה שיש הכנסתי לה מתחת לחגורה עקיצות חבלללללללללללללללללללללללל שנולדתייייייייייייייייייייייייייייייייייי לאנשים האלההההההההההההההההההההההה אני רואה את הדודה של האקס אייך היא דואגת לילדים שלה מכל הבחינות עוזרת להם ואני אפילו אם אני אהיה ברחוב היא תגיד לי שלכל אחד יש את החבילה שלו והוא צריך להתמודד או שאני אפול היא לא תושיט לי יד איזה אנשים יש בעולם הזה אייך היא יכולה להיות כל כך אטומה כואב לי ובא לי פשוט לכסח אותה לנער אותה שתראה אותי, ועל האדישות והקור שלה והוא הסמרטוט שלה לא מגיב דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

אני כל-כך מבינה אותך... לצערי, גם אמא שלי כזאת, וכבר אמרתי לאבא שלי, שאני חושדת, שהם משקרים לי, והיא לא ילדה אותי בכלל, וכל המסמכים מזוייפים... - מה 'ני אגיד לך, זה שינה את צורת הדיבור שלה (אבל רק את זה). אני כל-כך מזדהה איתך, גל, ואני מתפללת, שיהיה לי איך לעזור, מעבר למילים... בינתיים, אני מקווה מאוד, שהמילים עוזרות ומחזקות. שולחת לך חיבוק, שעוטף בעדינות איתך בליבי אורלי

היום באמצע העבודה חטפתי כאב עצום בשן והייתי על הפנים מעוצמת הכאב חזרתי ובאתי לקחתי אופטלגין ולא עזר אחד החברים מהעבודה הציע לי לגרגר מים עם מלח והמנהלת שלי שישבה בחדר הסמוך שמעה הכל גם על זה שכואב לי השן וגם על לגרגר מלח אז הלכתי לשירותים יש דלת חיצונית ובפנים שני תאים אז סגרתי את הדלת החיצונית כי רציתי פרטיות שאני מגרגרת את המלח והמים ואז אחרי כמה דקות נפתחת הדלת היא נכנסה ואמרה בטון תוקפני מה את סוגרת לא עניין אותה מה קורה איתי כי היא ראתה אותי עם המים מגרגרת כל כך לא נעים לי לבוא לעבודה האוירה עכורה בין שתינו והיא מתיחסת אליי כאילו אני לא קיימת וזה כואב לי כי היחס שלנו היה מאוד קרוב שניסיתי פעם להבין למה היא קרה אליי היא הגיבה בתקיפות ובסוף לא יכולתי להשאר מהכאב שינים אז יצאתי מוקדם לא הצלחתי לדבר עם אנשים כי הכאב היה בלתי אנושי עכשיו אחרי אופטלגין הכאב קצת פחת ואני רוצה ללכת לטפל אבל יש לי מחסום שאני לא מצליחה ומצד שני הכאב הזה בלתי נסבל שלא נדבר על כסף שבכלל כרגע לא נמצא

או שאמך אטומה או שהיא מטומטמת..אחרת אין לי הסבר מניח את הדעת ואשר יתקבל על בר דעת להתנהגותה הנלוזה והסתומה....ולהתעלמותה וקשיחותה למול קשייך וכאבייך. אני אתך בכל מצב נשמה ומקווה שבתמיכתי והשתתפותי אני מצליחה ולו במעט להקל את מכאוביך ומצוקותיך..ואורלי הנדיבה כבר ערכה לך סדר בכל הסלט:-) שבת שלום ומבורך. ומקווה שהכל יסתדר לך בכל החזיתות ומכל הבחינות. שדה ניר

אני עדיין מסוגרת מפוחדת בתוך הבית... אני גיבורה רק דרך המחשב, אין לי אומץ לצאת מהבית בלי האיש שלי. ובתוך הבית, אני בין הטלויזיה, למחשב, לכלב ולטיפול בבית... נשתף אתכן בסוד קטן... היה איזה יום, לפני שבועיים בערך, שהייתי צריכה לנסוע למרכז, לראות רופא נוירולוג, שמטפל בי, אבל באותו יום האיש שלי היה צריך לעבור בדיקה... פחדתי לנסוע לבד, אז מצאתי ערימות של תירוצים, רק בשביל להיות צמודה אליו ולא לנסוע לבד! כשהאיש שלי עומד לצאת לתורנות של יומיים (כשזה שבת, זה שלושה ימים), אני כולי רועדת, מתפללת שהכלב יהיה מוכן לעשות את הצרכים שלו בתוך הבית, מוכנה לנקות אחריו, גם כשזה מגעיל... ...אבל מה עושים, כשהכלב בעצמו שומר על הניקיון, למרות שהוא בלאגניסט קטן (כל הצעצועים שלו מפוזרים על כל הבית...). כמו תמיד, בסוף אני מורידה אותו, לטיול קטן ומהיר-מהיר (במקום 20-30 דקות, שהוא רגיל עם האיש שלי, הוא מקבל 10 דקות זריזות) - כלבים קולטים פחדים שונים ולחץ - תודה לאל. והדבר היחיד, שמשכנע אותי לרדת איתו, זו העובדה, שהוא לא מרשה לאף-אחד להתקרב אליי. כן, אני גיבורה גדולה, אבל רק כשיש מה שמסתיר אותי - רק מאחורי המסך של המחשב! - כן, גיבורה מדהימה... אבל רק כשיש מה שמגן עליי... וכשזה לא בשטח, אני מוצאת את עצמי במשבר של פחדים וחרדות..! - גיבורה גדולה, נכון?!... בכל זאת, אני אומרת תודה לאלוהים, על שמצאתי את הפורום הזה, על האנשים פה, שדחפו אותי קדימה, שהחדירו בי את האומץ והתעוזה... ועל שיש לנו את התהילים, שיש בהם מיזמורים, שמחזקים את הנפש (אני באה ממשפחה מסורתית-דתית)... ועל האבא שלי, הרגיש כל-כך, שתמיד יודע להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון. תודה לכולכן, על שאתן פה! אורלי

לאט לאט..... גם רומא לא נבנתה ביום אחד אי אפשר הכלללללללללל ביחד אז כרגע את מסוגלת למשהו אחד ובמשהו אחר את עדיין זקוקה להרבה תמיכה והגנה וזה לגיטימי ביותר וזה עדיין לא אומר שאת לא גיבורה את כל הזמן עושה צעדים משמעותיים עבורך וכל צעד כזה דורש הרבה כוח ואומץ ולא משנה אם זה מחוץ לבית או מול המחשב זו עבודה שאת עושה עם עצמך וזה נפלא!!! שיהיה לך יום נהדר שחף

שחפית מקסימה, תודה על המחמאות, אבל עדיין... אני כבר בשלב, שאני מתחילה לפחד מעצמי... איפה הגבורה פה? אורלי

כל ההתחלות קשות!!!! ועם הרבה מאמצים, תמיכה, סובלנות וסבלנות תגיעי לתוצאות מספיקות ומספקות..... זה תהליך ארוך ומורכב- טיפול בנפש האדם-בפחדיו, דכאונותיו, אישיותו והתנהגותיו והגבורה שלך שהעזת להתחיל לגעת בחיים להאבק ולהלחם בפחדים ובשדים. מחזקת אותך גיבורה יקרה שלי. שדה ניר

הכל סביבי קורס...הכלבה שלי חולה..יש לה ום גבוה.הבת שלי עומדת לפני אישפוז ומצבה מתדרדר מיום ליום...הבת השניה שלי במצוקה נפשית רצינית ואומרת שהיא רוצה למות..מסביב חובות ותשלומים שנראים אין סופיים...בטיפול הכל מפורק ומפחיד ואני כנראה אפרד סופית מהמטפלת ביום רביעי...והפלאשים חזרו..והבוקר התעוררתי עם שריטות עמוקות על הבטן שכנראה עשיתי לעצמי בלילה מתוך פלאש...הכל מתפרק לי...אין לי כוחות ואין לי חשק לכלום... דמעה

דמעה יקרה, אני מאחלת לך, לבנותייך ולכלבתך, החלמה מהירה, שמחה ואושר, ושולחת לך חיבוק וירטואלי חם ועדין, בתקווה לחזק. לגבי הילדה השניה, חשבת אולי, שכל מה שהיא מבקשת זו תשומת לב לעצמה קצת? - אחרי הכל, יש הרבה דברים, שמעסיקים אותך מסביב. תנסי לדבר איתה, להגיד לה, שאם היא תמות, לא יהיה לך את מי לחבק, בעיקר עכשיו, כשכולם חולים... ניסית להגיד לה דברים כאלה? תנסי גם למצוא זמן להיות קצת איתה, להביע אהבה כלפיה, כשאת רק איתה, להסביר לה, כמה קשה הכל, במילים שלה. בנושא הפלאשים - אני נהגתי להגיד פרקים (מזמורים) כ"ג ו-קכ"א בתהילים - אני לא דתיה, אבל זה עזר - זה עזר לישון שינה רגועה ולהעביר ימים מטורפים בשלווה יחסית. שולחת לך חיבוק עוטף לחיזוק, יקירה אורלי

מאחלת לך שדברים יתבהרו ויסתדרו בקרוב

דמעה יקרה כואב לשמוע כמה קשה לך עכשיו , הלוואי והייתי מוצאת איזשהו פתרון חלקי למצבך, אולי תנסי לגייס את ביתך זו שאמרת שרוצה למות לעזרתך ? יש מצב ? אני לא יודעת אם זה אפשרי או לא וסליחה מראש אם אמרתי משהו שלא במקום ,פשוט חשבתי שאם היא היתה עוזרת לך ותומכת בך לשתיכן היה אולי קל יותר ,מצטערת לשמוע על ביתך השניה , מצטערת שמצבה כל כך לא טוב ,ומה קורה עם המטפלת שלך ? למה את רוצה לעזוב אותה ? המצב קשה איתה ? שולחת לך חיבוק גדול שיעטוף אותף מכאב והמון כוחות הנפש חתולה

אני מאוד מעריכה את התגובות שלכן...אין לי כל כך מילים להגיב אבל תודה על מילות העידוד..על החיבוקים ועל זה שאתן כאן.. דמעה

דמעה יקרה מה שלומך? מה שלום ביתך???? אך הכלבה??? מקווה שמתחיל להסתדר!!! וחשבי היטב לגבי הטיפול! איתך אידה

ומשום מה יש הרגשה כבדה מהבוקר עובדת בשעות שלא רגילה אליהן וזה קשה לי - מ-10 עד 6 ומבריזה היום מחתונה כי לא מסוגלת ללכת לישון מאוחר בלילה כשאחרי זה יש עוד יומיים של עבודה אין לי כוחות לזה ובכלל הימים האחרונים היו עמוסים מדי ולהוסיף עוד חתונה זה כבר יותר מדי בשבילי חייבת לאסוף את עצמי חייבת להתנער מההרגשה הכבדה אולי היום היפה שיש בחוץ יעזור לי להתחיל קצת לחייך

מקוה שיהיה לך יום מקסים.... http://www.gr8gifts4u.com/images/new/bookmarks/Have%20a%20great%20day.jpg דמעה

טיול קטן בשמש, זה דבר שאף-פעם לא מזיק. מאחלת לך יום קסום עם מחשבות חיוביות. שולחת לך חיבוק חם אורלי

חמודה, כנסי אלי לבלוג - יש לי משהו מאיר... ואולי כבר קראת אז תוכלי להתחבר לזה כשאת נהנת מהשמש...... עוד מעט יוצאת ללימודים וחוזרת רק למחרת ימים קצת עמוסים ולא ממש מוצאת את הזמן להיות גם פה - מתנצלת ושולחת חיבוק. }{

ובאמת בחוץ נעים ושמשי מקוה שעבר לך יום טוב ןמחייך

שחפיתוש מקסימה כבר ערב ,ורק עכשיו התפנה המחשב מקווה שעבר עליך יום טוב אחרי הכל חשיבה נכונה לוותר על אירוע כדי ללכת לישון גמני במקומך הייתי נוהגת כך שיהיה לך אחלה לילה טוב מתוקה חתולה

אז זהו היום נגמר הוא עבר בסדר ברובו היה כיף עם הילדון הקטן רק שכשהוא ישן ואני הייתי עם עצמי כל המועקות עלו למעלה ורצו לחנוק אותי :( ועכשיו שוב כשחזרתי הבייתה מרגישה את הכבדות של הבוקר אז נראה לי שאני אתקפל לישון הספיק לי מהיום הזה נ.ב. ליזוש נכנסתי לבלוג שלך - מקסים!!!! גרמת לי לחייך :)))

מה שלומך? אך עבר אתמול??? כאן בשבילך אידה

כמה טוב לחזור הבייתה ולישון הלילה במיטה שלי.... זה היה כל כך מתיש וארוך.. יותר מידי קרוב ויותר מידי זמן עם האחים... זה לא כל כך בריא לנו.. על יום שישי אפשר לקרוא כאן --> http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=912544 לא היה פשוט... אבל הכנתי את עצמי כלכ ך טוב שכמעט ולא הרגשתי כלום באותו יום.. ועכשיו, אני לא יודעת מה לעשות עם אחי... אחרי כמה ימים יותר מידי קרובה עליהם, הגעתי למסקנה שהבן אדם הזה חייב ללכת לדבר עם מישהו.. הוא חייב טיפול... אחרת זה ייגמר ממש רע... ומי שהכי יסבול יהיה הילד... החוסר סבלנות שלו לכולם, ובמיוחד לילד, בן השנה וחצי יש לציין פשוט צרם לי.. השיא היה הלילה האחרון שבו הילד התעורר בארבע בבוקר וזה נגמר בצרחות של אבא שלו, אמא שלו... הם רבים והילד צורח בניהם... בארבע לפנות בוקר.. הם פשוט משוגעים... והוא חייב!!! לפנות לטיפול... ואין בן אדם שכרגע יכול להשפיע עליו יותר ממני... גם אם אני אצטרך לדבר איתו ולומר לו שאם הוא לא פונה לעזרה אני פותחת את הנושא עם כל המשפחה, כל האחים, אישתו, כולם... זה כבר לא יעבור בשתיקה. עד האחיינים שלי. זה כבר מעבר למה שקרה כשהיינו קטנים... הוא לא מטפל בשום דבר, והוא עבר לא מעט בחיים, ומוציא את כל התסכולים והכעסים שלו על הילד. מה גם שתמיד יש לי חרדות שהוא יפגע בעצמו.. אני בכלל לא סומכת עליו בנושא הזה... בקיצור, לא היה קל.. אבל לראות את אחיינים שלי היה בהחלט שווה את החופש... הם מדהימים!

כנפיים יקרה אכן טוב לחזור הבייתה...למיטה המצעים....לפינה ולשקט שלך.... ויותר מדיי משפחה עושה גם טוב וגם פחות.. אני שמחה שנהנת מהאחיינים ומקווה שקבלת אנרגיות להמשך... לגבי אחייך אני שמחה על הערנות שלך וחשוב.... אם יש לך את הכוח להשפיע.... תעשי לו רק טוב... לו ולסובבים אותו... לבן שלו... וגם לך!!!!! אידה

כתבתי שיר עם עוקץ... http://stage.co.il/Stories/669430 רק בבקשה, בנות, לא להגיב שם, אם אתן רוצות להגיב, אשמח לקבל את התגובות שלכן כאן. אורלי

המומה וגאה בך!!!!!!!! כל ההתחלות קשות ועתה הדרך סלולה ופתוחה עבורך..... קבלי חיבוק לחיזוק ופינוק:-) שדה ניר

כל הכבוד אורלי את באמת אמיצה זה כלל לא פשוט מחזקת אותך אידה

הרוב מגיעות למייל, אנשים המומים לגמרי, כולם רוצים לדעת מה קרה, אבל אני עונה רק במילים: "החיים הם לא גן של פרחים, יש הרבה דברים ניסתרים." זו תגובה, שהתפרסמה באתר עצמו, והיא דומה מאוד לשאר: מה איזה כאב? נשמממי במה אוכל לעזור אורלי שירך צרב לי בלב כאילו צביטה מה קרה? ברור, שיש גם כאלה, שמחפשים ללכלך, אבל... רק את האיום הזה הם יכולים לממש, אז שיעשו מה שהם רוצים, אני יודעת מי אני באמת! תודה לכן, על כל האומץ והתעוזה, שעזרתן לי למצוא בי. מחבקת אתכן אורלי

יפה - והעולם הוא במה ואנחנו השחקנים ... לפעמים חייבים לעשות אימפרוביזציות לשנות את התסריט וליצור משהוא הכי מיוחד שהוא רק שלנו. חיזקי ואימצי - אני כאן , בעיקר קוראת , מלווה אותך בנפילות ובעליות - שולחת המון המון כוח.

המילים האלה כל-כך מחזקות, יקירה. תודה אורלי

היי חומד חזקי ואימצי בדרכך הקשה , אולי כיום רגליך עוד נוטפות דם מהאבנים אך כמו שאת אמיצה שכמוך , אני מאמינה שלא לאורך זמן תדממי מאמינה בך מאוד מתוקה שתצליחי להתגבר על המכשולים חתולה