פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

יום חמישי עברתי 2 התקפי-נפילה קשים, בהפרש של 3 וחצי שעות. נשכתי קשות את הלשון... אני לא יכולה לדבר, 3 ימים גם לא יכולתי לחשוב :-)) ... האמת, שהשתדלתי להתרחק מהמחשב, כדי שההבהובים של האור לא יגרמו להתקף נוסף - גם ככה אני בשתיקה לשבוע וחצי (עד שהלשון תרפא). הייתי בלחץ ובמתח ביום חמישי, בעיקר בגלל שהרופאים שולחים את האיש היקר שלי מבדיקה לבדיקה, ואף אחד לא אומר לנו מה קורה איתו, אומרים רק, שיש לו גוש בכליה, אבל טוענים, שהם לא יודעים מספיק, כדי להגיד לנו מה זה... המתח גורם גם ל"לילות לבנים", וכל אלה ביחד הם טריגר להתקף. עכשיו המצב שלי הרבה יותר טוב, ואני מקווה, שהפצע בלשון ירפא מהר, כי קצת קשה לשתוק עם כלב בבית. מחבקת אותכן בחום אורלי

אני עדיין לא לגמרי אני עצמי. זה גורם לטישטוש העסק הזה. אורלי

רפואה שלמה לך ולאיש שלך. }{ ליז

מצטארת לשמוע על ההתקפים שעברת ועל מצבך הנוכחי וגם על מצבו של בן זוגך מאחלת לך לחזור במהרה לעצמך ולהתחיל לדבר ומקווה מאוד שתקבלו את התשובות מהרופאים בהקדם האפשרי מחבקת בחום שחף

אורלי יקרה אני כל כך מצטערת לשמוע... על ההתקפים והתוצאות לאחר מכן.... היה מישהו איתך? את מרגישה שהם מגיעים? יש משהו שאת לוקחת נגדם? או שפשוט צריך נפש רגוע בכדי לא לחתוף?? אני מקווה שתרגישי טוב והלשון תרפא במהירות!!! ומקווה גם עבור אישך שאכן זה כתם לידה ואין מה לדאוג מכך!!! בריאות אידה

באמת תודה. אידה, אני מקבלת תרופות, אבל התרופות לא עוזרות לי הרבה (אני חולה, כתוצאה מתאונה קשה - כשהייתי ילדה נפל לי חלון על הראש ופתח לי את הקודקוד, חצי שנה אחרי התאונה התחילו ההתקפים). הלוואי והתרופות היו עוזרות, כמו לרוב החולים האחרים. האיש שלי היה איתי, למזלי, ולי נשאר להתפלל, שהנפיחות של הלשון תרד מהר. מחבקת אותכן חזק אורלי

היי חומד מצטערת לשמוע על כל מה שעברתם את ואישך היקר איך את מרגישה היום ? איך הוא ? מתי תקבלו תשובות בקשר לבדיקות שלו ? חיבוק גדול ממני אליכם מתוקה חתולה

"חשבתי שאולי כבר לא תלך ממני כי איך תסתדר בלעדי אז שוברת שתיקה ועכשיו רק רוצה לאהוב אותך קמתי עם עצמי האור דולק בחדר רוצה רק עוד לילה איתך וזוכרת תמיד את אותם הדברים שאמרת לי ושוב, הכל נשמע חשוב הכל נשמע פשוט כשאתה איתי ושוב, הכל נשמע חשוב הכל נשמע פשוט כשאתה איתי נתת הגנה שבליבי בוערת ואין לי סיבה לפחד...." ותוהה איך נתתי לך להיכנס לי ככה לחיים לפרוץ את כל החומות את כל המגננות איך הפקדתי את עצמי ביידך... עד כמה טיפשה הייתי.... "ספרי לי ילדה למה זה את עצובה אם זה בגלל אכזבה אל תבכי ילדה לא שווה לך לבכות בגלל אהבה כזאת חבל על הדמעות שמעינייך זולגות. לא כדאי להתאהב, כי בסוף כולם בוכים לא כדאי להתאהב, כי בסוף מתאכזבים אל תאמינו בשקרים שלכם מספרים אהבה קיימת רק בסיפורים. לא יכול לראות אותך יושבת ובוכה אם לא היית מתאהבת לא היית עצובה גם אני התאהבתי וזה נגמר באכזבה ומאז אני יותר לא מאמין באהבה. לא כדאי להתאהב, כי בסוף כולם בוכים לא כדאי להתאהב, כי בסוף מתאכזבים אל תאמינו בשקרים שלכם מספרים אהבה קיימת רק בסיפורים. לא כדאי להתאהב, כי בסוף כולם בוכים לא כדאי להתאהב, כי בסוף מתאכזבים אל תאמינו בשקרים שלכם מספרים אין אהבה אין, אין אהבה אין..." הייתה לי אהבה אחת שמעולם לא בגדה ורק שמרה עלי וזאת האנורקסיה וכנראה שרק איתה צריכה להישאר עוד מנסה להבין איך הייתי טיפשה כזאת ונתתי לו לשמור עליי על הלב שלי איך אני שמזמן כבר לא תמימה נתתי לחומה הזאת להיסדק ולתת למישהו להיכנס לי לחיים ולפרוץ הכל ולהאמין שאהבה יכולה לנצח... האהבה של אנה תנצח הכל לא תבגוד לא כלום זה תמיד בסוף היא ואני אני יכולה לארוז מעכשיו כאן כי אין לי כוונה להמשיך לאכול או לעלות במשקל אני רק רוצה לרדת ... ולסגור את הלב לחסום היטב את החומות אסור שאיש יחדור אותן שוב.... לפח הזה אני לא נופלת שוב.....

ילדונת , את לא יודעת שהאהבה מעוורת, מסנוורת, מבלבלת, כשמאוהבים לא חיים את החיים האמיתיים וכשלא חיים אותם ... לא חיים אותם - הם לא קלים אבל ניתנים ללמידה אז תני להם צ'נס, הרי את יודעת שבסוף הם יכנסו בדלת האחורית ועדיף לקבל אותם בברכה ולכאוב אותם להתרגש אותם לא לנסות להעלים את מה שאי אפשר. אמרת אסור שאיש יחדור ובכל זאת ע"י האמירה והשיתוף פתחת לי חריץ ... מקווה שאת לא כועסת שניצלתי את הפירצה רוצה בשבילך שיהיה כבר טוב..... אמן. ליז

ילדונת יקרה אני שומעת אותך מאוד מאוכזבת, מאוד פגועה אני שומעת את הכאב שלך ונדמה לי גם שאני שומעת את הרצון שלך להתנקם להתנקם ע"י כך שלא תוכלי יותר, שתרדי במשקל אבל בסופו של דבר ככה את מתנקמת אך ורק בעצמך במה חטאת? במה פשעת? בכך שפחת את הלב? בכך שאפשרת לעצמך להאמין? אבל מה יהיה איתנו אם לא נאפשר לעצמינו להאמין? הרי התקווה היא זאת שמניעה אותנו בכל דבר בחיים.... בלי התקווה לא נהיה קיימים ומה עם שאר התקוות שלך שעדיין לא בגדו בך? למשל התקווה לחזור לרקוד, להתחיל לימודים!!!! האם לא מגיע לך להגשים את החלומות שלך? האם את באמת ובלב שלם רוצה לוותר עליהם? אני מאוד מאוד מקווה שלא!!!!! כי מגיע לך!!! מגיע לך להיות מאושרת!!!! גם אם זה לא לצד אותו בן אדם שאיכזב אותך..... הרי לא בשבילו את חלמת את החלומות שלך, אלא אך ורק בשביל עצמך!!!! אז אני מאחלת לך מכל הלב שתמשיכי לקוות, תמשיכי לחלום, תמשיכי להאמין...... איתך שחף

היית מוותרת על האהבה הזו? שלא הייתה נכנסת? וגם לא יוצאת? אני חושבת שקרה דבר טוב גלית אהבה ילדונת...אפשר לאהוב...להיות נאהבת.... זה משהו אפשרי...שלא בשמיים.... ואם הצלחת עכשיו.... אז את גם תמצאי את אהבת חייך... כנראה שזה לא הוא... כנראה שיש אהבה אחרת שמחכה אני מבינה את כאב האהבה.... קשה ומאכזבת אל תוותרי... האנורקסיה מוליכה אותך שולל היא מוכרת לך שקרים.... הוא היה אמיתי! גם אם הלך.... היא זו שלא... הכל אשליה... מקווה שתוכלי לראות את הדברים האמתיים להמשיך לאהוב וחוות את החיים האמתיים לקוות לאמין אידה

את מוכנה לזרוק הכל ? את כל מה שהשגת בעבר(הלא רחוק כלכך). הכל לפח? על מה? בשביל מה? את יודעת שיש פתגם שאומר it is better to have loved ans lost then not to have loved at all/ וזה כלכך נכון אל תזרקי את כל מה שהשגת לרות הנפילות והקושי הרי את ממש לא רוצה לחזור למקום ההוא

ילדונת מקסימה אנה האנורקסיה לא אוהבת אותך !!! , היא לא נאמנה לך !!!!! היא רוצה לקחת ממך את כל מה שיש לך !!!! היא טובענית מידי !!!! היא תטביע אותך עמוק עמוק בתוכה ולא תתן לך לצאת משם לעולם !!!!! היא לא רכה , מלטפת , ואוהבת , לא!!!!! היא לא !!!!!!! היא רק תעתוע , דימיון שווא !!!!! היא תגרום לך לחזור לאישפוז !!!!!! היא אוהבת זונדה !!!!!! היא אוהבת שאת סובלת כי היא שולטת בך , כן , ככה , את רק כלי משחק בידיים שלה !!! אהבה אמיתית שנכנסת ללב ומרגישים אותה בכל החושים כמו שאת חווית ישנה רק עם בני אדם , אולי עוד תתפייסי עם החבר שלך ? ואם לא הוא , יבוא גבר אחר שיגרום לך להרגיש כל מה שאת מצפה , אל תרימי ידיים עכשיו כשהשגת המון דברים נהדרים !!!!!!!! אל תסגרי את ליבך אל החיים ואל האהבה !!!!!! את אמיצה מתוקה , חכי בסבלנות , דברים עוד יכולים להשתנות לטובה !!!!! חיבוק גדול יפתי חתולה

היי מותק, כמה דברים לי אלייך 1. האים יש באתר הזה, פורום להפרעות אכילה , כי נראה לי שגם אני קצת אנורקסית, למרות שיש לי עוד 9 קילו להוריד- אני אחרי לידה 2. יש לך כשרון כתיבה, שחבל על הזמן בכלל... תנצלי את זה 3. באתר YNET היתה איזה בחורה אנורקסית שמתה וכתבה יומן אישי, וביקשה לפרסם אותו למען בנות אחרות לא ימותו כמוה מאנורקסיה 4. חשבת ללמוד מקצוע טיפולי (עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, רפואה , רפואה אלטרנטיבית וכו'. נראה לי שיש לך "ראש טוב" על הכתפיים) 5. תמיד, אבל תמיד, מותק אחת, תשמרי את הלב לעצמך. אני נשואה, וגם כאישה נשואה אני אומרת לך, תמיד הלב שלך הוא. ותמיד תשמרי על הלב אצלך בפנים. תתני פרח, וייין אבל הלב שישאר אצלך- ככה שרה גלי עטרי. תחפשי מילים באתר MP3 6. תהיי חזקה, בובה. החיים זה לא פיקניק, ואם על כל אהבה , תיפלי לדיכאונות ורצון לחזור לדפוסי אכילה לא בריאים - ואנורקסיה זה לא דיאטה, וזה לא בריא, אז חבל מאוד לעם ישראל, לאבד כישרון כמו שאת- ואני לא פה כדי להתחנף אלייך- את פשוט כותבת מהמם. שלך באהבה רבה, למרות שאנחנו רק בוירטואל... שיבא. נכנסת לי ללב. ממי. אשמח לקשר איתך ביי.

שלום לכן- אני ניכנסתי לפורום הזה. רציתי לדעת אם זה רק פורום של התעלות במשפחה או גם תקיפה מינית לא רק במשפחה. למרות שאני סבלתי משניהם אבל לא ממש מתמשך. התחלתי טפול ואז דברים פתאום התחילו לצאת זה התחיל שבצבא אנס אותי קצין ואז התחלתי להזכר בכל מיני מקרים. אבל אני מרגישה שלמטפל שלי אין כוח לכל זה. הוא מפחד להמשיך אפילו שלא אומר לי. אני לא יודעת מה לעשות אתם יודעים יש לכם רעיון. אולי אני צריכה מישהו אחר אולי בגלל שהוא גבר זה היה טעות בכלל להתחיל עם זה אבל זה לא היה ממש בשליטתי. אני באתי אליו למשהו אחר. עכשיו אני תקועה באמצע עם כל הנושא הזה לא לפה ולא לפה. אני כבר לא ממש ילדה ויש לי ילדים גדולים כבר. ואין לי כוח להתחיל מטפלת חדשה. מה לעשות? אני ממש הפוכה מבפנים רוצה לחזור למצב שלפני ה טפול.

זה פורום בשביל כולם ואת מוזמנת להיות איתנו, לשתף ולקבל תמיכה לא משנה מה הוא סוג הפגיעה ומה הוא משך הפגיעה, הפגיעה היא תמיד טראומטית וכואבת זה שהמטפל שלך גבר כעיקרון לא אמור להוות בעיה אבל יכול להיות שלך לא נוח ולא נעים לדבר איתו על הנושא של פגיעה כי זה משהו מאוד אינטימי יתכן גם שאת חוסר הנוחות שלך את משליכה על המטפל - מרגישה שאין לו כוח להיכנס לנושא הזה יכול להיות שעם אישה היית מרגישה הרבה יותר בנוח בנוסף לכך מאוד חשוב אם המטפל שלך מתמחה בתחום של פגיעה מינית לפי מה ששמעתי, מטפלים רבים שאינם מתמחים בתחום לא לגמרי יודעים איך לגשת לנושא ולא תמיד יכולים באמת לעזור בהתמודדות עם הנושא מקווה לראות אותך איתנו גם בהמשך שיהיה לך שבוע נעים שחף

תודה, שחף. אני לא יודעת מה ההתמחות שלו. אבל שמעתי כבר כמה פעמים שמטפלים נמנעים מטפול בנפגעות כאלה - וקשה להם. גם שמעתי שמטפלים ממש לא הסכימו לקבל לטפול - אני מכירה נערה בגיל של הבת שלי שעברה פגיעה במשפחה ולא מצאה מי שיטפל בה. כל אחד שלח אותה לשני. זה בכלל מה שהציף לי כל מיני תחושות מן העבר. כאילו - איך בכלל אפשר לשכוח דבר כזה אבל עובדה ששכחתי. (את האונס של הקצין לא שכחתי אבל הצלחתי למרות הכל - להתחתן לחיות חיים נורמליים ללדת ילדים לעבוד. עכשיו משהו מתחיל להתערער . בכל אופן תודה על ההתייחסות. לא ידעתי איך להתייחס כי אני קוראת פה בעיקר נפגעות מקרב המשפחה.

אבן חן יקרה, שלום לך וברוכה הבאה, גם הגעתי אל מטפל בעניין אחר לגמרי ובסוף יצא שכבר שנה אנחנו מטפלים בתקיפה שקרתה לפני 32 שנה ועכשיו הרימה ראש. כשהגענו למסקנה שזה יהיה נושא הטיפול שאלתי אותו אם יש לו ניסיון בתחום ומה התהליכים וכו'... אני באופן אישי הרגשתי מיד מאוד נוח בחברתו אבל את צריכה להרגיש בעצמך - אחרי ששאלת את השאלות והכי חשוב זה לשתף אותו בהתלבטויות שלך , לא להתבייש . ואם אחרי כל הצעדים תרגישי שלא בנוח כנראה שאת צריכה להחליף מטפל ולא דווקא בגלל שהוא גבר או אישה. אני מוסיפה כאן קישור לאתר מקום יש שם הרבה אינפורמציה לגבי בחירת מטפל ותהליך הטיפול- מאחלת לך המון הצלחה ותדעי שהתחושות שאת מרגישה כרגע הן נורמאליות ומתרחשות תוך כדי התהליך הטיפולי. http://www.macom.org.il/ זה הקישור תמשיכי להיות איתנו אל תשארי לבד - בשבילי הפורום עוזר המון נכנסתי לכאן במקביל לתהליכים הטיפוליים והבנות כאן ומנהלת הפורום תמכו נתנו טיפים וחיבקו וזה מאוד מחזק. עוד שיתוף קטן גם אני אמא ל-3 בוגרים נפגעתי בילדות ולא ע"י בן משפחה - הם (ההורים) דאגו פשוט לא לראות ולא לקלוט שמשהוא איום קורה לי וזו הפגיעה הנוספת שחווים הנפגעים. את כבר לא לבד . בהצלחה

את מוזמנת לפורום ככל האחת שכאן הדלת פתוחה בפנייך כולן עברו דברים דומים....יותר ופחות ההתמודדות יש בה הרבה מהדומה... הכוח שיש כאן משותף לכולן מעכשיו גם לך אני חושבת שבכדי להקל על עצמך הדבר החשוב ביותר לעשות בכדי לעזור לעצמך הוא לבחור מטפלת שמתמחה בתחום. יש הרבה מטפלים ומטפלות טובים מאוד שאינם יודעים או מסוגלים לגעת בנושא. מי שמתמחה בכך ...יודעת במה דברים אמורים... מה משמעות אז...והתמודדות עכשיו. אם תזדקקי לעזרה את יכולה לפנות אלי במייל. מחזקת אותך ומקווה לראותך איתנו אידה

חתולה וליז ואידה (ושחף גם למרות שכבר כתבתי לה) בחיים לא חשבתי שאני אגיע לפורום כזה ועכשיו אני כל כך שמחה שהגעתי. חיבקתן אותי כל כך חזק שלמי יש חשק ללכת מפה? יש לי סוגיה לא פתורה עם המטפל כי כשפתחתי את האונס (חד פעמי) היה לו קשה לשמוע - למרות שהוא נתן לי נאום גדול על זה שאני לא אשמה ושהקצין היה פסיכופת (לא בדיוק בסדר הזה אבל כן במלים) אז למה המשכתי להרגיש אשמה שלא מרפה עד עכשיו? ולמה התחילו לצוף מקרים שהיו לי בילדות- פעם עם מוכר בחנות ופעם עם בן דו? אפילו לא הגעתי לדבר אתו. אני מפחדת שהוא ייסגר. חשבתי שזה בגלל שהוא גבר אז קשה לו. קשה לי הנושא הזה בכלל. עוד טרי. נראה אולי אני צריכה להחליף מטפל. אידה הבנתי שאת לא בארץ? אבן חן

טוב מאוחר מלא כלום:-)

היום יום הולדת ללללללללללשששששחף חג שמח חג של שתילה וזריעה של הרבה הרבה דברים לעתיד טוב!!!! שהשנה יפתחו כל הדלתות בקצב הנכון לאושר שמחה והרגשמה מזל טוב לבקש...... אידה

מה אכתוב לך לא אדע שיר סיפור או אגדה? רק אכתוב לך שתי מילים שישמרך האלוהים... חחחחחחחח שנים לא כתבתי את זה..... ועכשיו טיפה נותר ברצינות... שיהיה המון מזל טוב... שזו תהיה שנה טובה ומוצלחת מכל בחינה... שכל שינוי יהיה לטובה... שכל בחירה שתעשי בה תהיה לטובתך... אני סומכת עליך!!! ולסיום, מקדישה לך שיר... במיוחד ליום הזה.. בגלגול הזה/ שלום חנוך שתהיה תמיד שמח שלעולם לא תפסיק לשיר שתמיד תמשיך לגדול ושתמיד תישאר צעיר שתמיד תלך קדימה ושלא תאבד תקווה שתדע שלום וטוב ושתמצא את האהבה. שתשכיל לחיות ביחד ולהישאר חופשי ושתוכל למצוא תועלת גם במצבים קשים שתמיד תישאר צנוע ושתמיד תהיה בריא ושתצליח שחייך לא יהיו לריק. שיהיה לך טוב שתספיק לאהוב הו בגילגול הזה הגילגול הזה. אוהבת אותך!!!!!!!

תודה על כל הברכות החמות חיממתן לי את הלב ודרך אגב, יש לי היום יום הולדת גם לפי התאריך הלועזי וגם לפי התאריך העברי כי נולדתי בט"ו בשבט :)

מזל טוב יקרה, המון אושר לפרוס כנפיים ולעוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף מחבקת - ליז

רק שלא אשבור לי משהו בדרך.... בזמן שאתאמן לעוף..... מאיפה את ממליצה להתחיל? מהגג של כל בו שלום או של אזריעלי?

מזל טוב יקרה מאחלת לך את כל האושר שבעולם מאחלת לך שתמשיכי לחלום ולהגשים את כל החללומות שאף פעם לא תפסיקי לשאוף אל הגבוהה ביותר שיהיה יומולדת שמח מזל טוב אוהבת

מזל טוב, ובאופן אישי, אני מאחלת לך, שזו תהייה שנה של התגשמות חלומות ומשאלות. מחבקת אותך אורלי

וואו..... כמה ברכות קיבלתי השנה :))) עכשיו עוד אצטרך לעמוד בציפיות ;-)

טוב אז.... ניסיתי לעשות לנו ערב רומנטי ניקיתי קצת את הדירה הכנתי את פשטידת הבטטות הדלקתי נרות פתחתי בקבוק יין שמתי מוזיקה נעימה עמעמתי את האורות אז אכלנו - הפשטידה יצאה מאוד טעימה טעימה דרך אגב :), שתינו ודיברנו.... על כל מיני דברים.... ובסוף כמו תמיד שאלתי אותו על ילדים ובפעם הראשונה הוא נתן את התשובה הסופית - אין סיכוי שהוא ירצה ילדים ובפעם הראשונה דיברנו ברצינות על פרדה וסיכמנו שנפרדים אמרתי שכמה שיותר מהר, יותר טוב, כי אחרת זה סתם למשוך את הזמן דיברנו קצת גם על מה שיהיה בהמשך איך נסתדר עם הכסף וכאלה הוא אמר שיעזור לי בתקופת הלימודים - יתן לי כסף לטיפול שאני אשאר לגור בדירה שלנו או שאולי נמכור את הדירה ואחייה בשנים של הלימודים מהכסף הזה הוא אמר שנשאר ידידים טובים כי אני מאוד חשובה לו, שאני בשבילו כמו כל האחים והאחיות שלו זה חימם קצת את הלב :) אבל עדיין לא יכולתי להימנע מדמעות..... כי זהו..... עכשיו זה סופי..... יש כנראה עוד הרבה מה לכתוב..... אבל לא עכשיו..... אולי מאוחר יותר.....

שחפיתוש מקסימה רק לפני כמה ימים חגגתם -10- שנים לנישואין ועכשיו .? מדברים על פרידה סופית כאלו ,,,,,מה ??? כמה עצוב לשמוע שאת אשתו נמצאת שם כמו אחותו , עצוב לגמרי המצב , מה איתך כעת ? ואני רציתי להכנס ולברך אותך למומולדת שלך לגיל -30- , להגיד לך שתהיי שמחה כל הימים , שיתגשמו לך כל התקוות ושלעולם לא תהי עצובה ולא תדעי צער מקווה שיצליח לי - זר פרחים בשבילך מקסימה http://www.aviv-flowers.com/big.asp?product_image=13.JPG&product_id=24 ומקווה שתישני היטב בלילה http://www.localhost.nl/stuff/flash/intro.swf לילה טוב מתוקה חתולה

על הברכות ועל זר הפרחים המקסים וגם על כך שלא השארת אותי כאן לבד :) שתהיה לך שבת נעימה ורגועה שחף

כשאמרתי לו היום שהשיחה שלנו אתמול נשמעת לי הזויה לחלוטין הוא אמר לי שאני לא אסיק מסקנות יותר מדי מהר. שהוא רוצה עוד לחשוב...... אמר שלשיחה הזאת הייתה דינמיקה מסויימת ונאמרו דברים של מה שהרגיש באותו רגע מה שבטוח שהשיחה הזאת עשתה לו משהו פתאום הוא חיבק אותי אתמול והיום כשיצא מהבית נתן לי נשיקה וליטף אותי בראש וגם אתמול זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא אמר לי שאני חשובה לו בלי שאני אשאל אותו איך הוא מרגיש כלפי והאם הוא אוהב אותי

צריך הרבה אומץ לשים את הדברים על שולחן!!!! במיוחד כשלא יודעים מה תיהיה התשובה. כשלא רוצים לאבד אדם יקר....וגם לא את הילד שיכול להיות.. הבחירה קשה אך כנראה עשית אותה...לפחות בשיחה וזו החלטה קשה! זה כואב אני מקווה שכל התפתחות תיהיה לטובתך... לרווחתך והגשמת שאיפותייך מחזקת אותך איתך אידה

שחף טוב שמדברים ואומרים מה חושבים כך לפחות את יודעת היכן הדברים עומדים. קראתי בהמשך ו.... מאמינה שתבחרי מה שהכי טוב בשבילך , גם לו קשה וכפי הנראה האהבה היא לא הבעיה ואם זה עומד זה מול זה צריכה לעשות בחירה לא פשוטה. מחבקת ומאחלת שתמצאי את הדרך לשלב בין השניים - רק טוב יקרה, רק טוב. ליז

לשלב בין השניים..... זה כבר לא ממש תלוי בי..... בשביל זה הוא צריך להחליט שהוא מוכן להביא ילדים.... אני לא יכולה להחליט את זה בשבילו....

9 שנים עברו מאז אותו יום יום של הקלה עם רגשות אשם ענקיים עם מסכה של עצב ואולי באמת עצב מערבולת אחת גדולה השנה אף אחד לא זכר , וגם לא רציתי להזכיר העדפתי להתעלם אבל הבפנים שלי מסרב ומציף ומציק וכל זה בימים שגם ככה אני מפורקת ועייפה מאלף ואחת בעיות מיואשת מהרגישות הזו שלי, כל דבר הכי הכי קטן מפרק אותי לגורמים איך אפשר לחיות ככה? בלי טיפת יכולת התמודדות, בלי שכל דבר קטן הגוף שלי יגיב במתיחות מטורפת בכאבים ובתשישות מיואשת :-(

מותשת יקירתי מותר להיזכר בדברים כואבים מותר להיות עצובים בלי רגשות אשמה ובלי מסכות הרי כבר עברו -9- שנים מאז מותר להרפות , אולי אפילו צריך לשחרר ,,,, לתת לזה לצאת ממך הלאה ????? איך את אומרת בלי יכולת התמודדות , הרי את מתמודדת בכל יום ובכל שעה עם אותן רגישויות שלך ומתפקדת כמה שאת יכולה או לא ? אז זהו בדיוק הענין שכשאת בטיפול הכל מועצם , הרגשות הרגישות החושים התובנות ותחושות הגוף כמובן שמדבר בעד עצמו , תני לדברים לצאת ולדבר את עצמם , שחררייייייייייי קחי אווירררררר תנשמייייייייי עמוקקקקקקקק והרגעייייייייייי, מחבקת אותך המון יפתי חג שמיייייייח ושבת שלום , מקווה שלא יהיה לך עצוב מידי חתולה

תודה שאת תמיד מגיבה לי בהמון חום ורגישות, למרות שאני כמעט ולא כותבת פה לאחרים מרגישה כפוית טובה ורע עם זה ולמרות הכל איכשהו זה מרגיש לי המקום הכי בטוח ונוח לבוא אליו כשרע לי ממש כשאני צריכה אוזן קשבת ותמיכה... לקחתי אתמול והיום קלונקס (כדור הרגעה) כי לא יכולתי לסבול את זה יותר הגוף שלי משתגע יותר מהמחשבות וזה בלתי נסבל... אני רווצה לארגן לי הרפייה בתוך הנגן MP3 שלי, לשים לי במיטה עם אוזניות ולהרגע אולי אפילו להרדם עם זה אני מנסה לנשום, אבל כנראה שהקנה מכווץ מהמתח וזה כואב לי לנשום נשמע מוזר אני יודעת זה אותו כאב כמו שלוחשים הרבה. לא יודעת להסביר אחרת אממ אני סוג של מתמודדת, בערך.. בשבוע האחרון יצאתי ברביעי ובחימישי מוקדם מהעבודה כי לא יכולתי יותר הרעש שם היה בלתי נסבל וחטפתי בחילות וכאב ראש וצוואר נראה לי גם מרוב חרדות כל מיני מחשבות אובדיניות שכבר לא היו תקופה ארוכה פתאם צצות (לא לדאוג לא עושה כלום) זה רק היאוש והרצון להרים ידיים תודה שאת פה חתולה מקסימה שולחת לךל בחזרה חיבוק גדול גדול ומקווה ששלומך בסדר אוהבת אני

יום השנה ה9 למותו של מי? יקרה שלי???!!! והתחושות השות שלך לגיטימיות וברורות!!! כשאני קוראת אותך אני חשה את נפשי- עצמי ובשרי!!!! הרגישות משמשת לי כיועץ ופעמים רבות לרועץ!!!!! אל יאוש מתוקה שלי!!! הכל דינמי בחיים! והכל עשוי להשתנות בקרוב ממש!!! לדידי מפלט המוות-ההתאבדות מהווה כח התמודדות ולא כח התפרקות!!! מקווה שאת מבינה למה אני מתכוונת...... ומקוה שאף אצלך אופצית המוות מעניקה לך כח! חזקי ואמצי ותזכרי שהכל זמני ורלטיבי!!!!! מחבקת, מחזקת ואוהבת. שדה ניר.

מצטערת לשמוע שאת מזדהה ומרגישה כמוני... מאחלת לך ימים טובים יותר לפחות אנחנו לא לבד בתוך זה.. לגבי הרגישות, צודקת זו חבילה אחת שיש בה יתרונות וחסרונות אולי היתי צריכה יותר כוחות להכיל אותם... לא יודעת.. ההתאבדות אממ אולי משמשת ככוח, אולי המחשבה להפטר מהכל מרגיעה. אבל מצד שני אני גם נופלת עמוק עמוק לתוך הבור ורע לי. הבוקר היתי אמורה להפגש עם הפס' , ביקשתי פגישה ביום שישי שלא התאפשרה והיום זה היום הרגיל שלנו, אבל ביקשתי פגישה מוארכת בסוף היא לא יכולה לפגוש אותי בכלל (מסיבות טובות שאצלה) ורע לי עוד יותר :-( הכל שורף לי מבפנים :-( תודה שאת פה איתי מקסימה, תומכת ומחבקת. חיבוק גדול בחזרה אני

מותשת יקרה מצטערת שרק עכשיו מגיבה.... לפני 9 שנים משהו קרה? הכל נגמר!!! הוא נפטר, הרגשות היו מעורבים רגשות אשם? עצב? פחד? ההקלה ? שמחה??? הכל ביחד ולא נוח עם אף רגש ואת מספרת שגם עכשיו....הרגשות מצפים... הכל קשה וכואב ובעצם לבד עם כל הרגשות את מוזמנת לשתף יותר.... לשחרר את אשר על הלב... איתך אידה

תודה... את צודקת זה באמת עבר ונגמר ובכל זאת זה לא עוזב אותי ולא מרפה ממני שנים... נגעת בי מאד כשהצלחת להבין בדיוק על מה ועל מי אני מדברת.. תודה על ההזמנה והתגובה אני מקווה להצליח להפתח יותר שיהיה לך המשך יום נעים ו(אולי) לבן :-) אני

אני חולה..ספק בברונכיט ספק בדלקת ריאות..הלכתי לקופת חולים למרות שידעתי שהרופאה שלי לא תהיה היום...ולמרות שאני לא סובלת מגע..הלכתי כי אני ממש חולה ולא ממש יכולתי לנשום..בקיצור היה שם רופא שלא מוכר לי..בדק אותי קודם בגב...אחר כך ביקש שאשכב על המיטה וביקש שארים את החולצה..בהתחלה הקשיב לריאות...ואני מרוב נשימות עמוקות ומרוב שהיה לי כבר ממש קשה כי גם פחדתי אמרתי לו שיש לי סחרחורת אז הוא בלי לעשות חשבון שם את ידו מתחת לחזיה שלי...ממש נגע בי...ושאל נו עכשיו יותר טוב לך?? הייתי המומה משך כמה שניות..הרגשתי כאילו אני הולכת להתעלף ואז התחלתי לבכות אז הוא הוציא את היד שלו נתן לי מרשם לתרופות ואמר זהו הכל בסדר רק שזה ישאר בינינו טוב? ויצא מהחדר...אני לא מצליחה להרגע...רעעעעעעע ליייייייייי ובא לי למותתתת:(((((((( דמעה

דמעה יקרה למרות שזה טריגר עבורי רוצה לחזק אותך ולהיות בשבילך כאן איתך איזה רופא מניאקקקקקק זה נחשב להטרדה מינית , הבן אלף שיתפוצץ!!!!!!! יואווו , כל כך מצטערת בשבילך מתוקה , רוצה לשלוח חיבוק אבל בגלל המצב הרגיש שולחת חיבוק וירטואלי את יכולה להתלונן עליו לא ? איתך - חתולה

תודה חתולה יקרה...על התשובה ועל החיבוק...וכן אני אתלונן עליו ביום ראשון כשהרופאה שלי תחזור...שתהיה לנו שבת שקטה דמעה

ראשית לכל רפואה שלמה והחלמה מהירה!!!! ובקשר למגע הטורדני של הרופא תתלונני עליו! רק כך תחזירי לעצמך את השליטה על הפלישה החולנית שלו!!!! את החדירה שלו לרשות הפרט שלך!!!!! חצוף שכמותו!!! ניצול ציני ומחפיר מצדו! מחזקת ומחבקת אותך, שדה ניר

דמעה היקרה מצטערת לשמוע... איך זה שקורה שתמיד אנחנו נופלות על האנשים האלה שפוגעים בנו אפילו במקומות הכי לא צפוים.. שולחת לך הרבה כוחות להתמודד ושהיה שבוע קל אני

ובסימן צמיחת השקדיה הפורחת: חג של התפתחות, העצמה ובעיקר לבלוב ופריחה!!! אור ואהבה לכולכן שדה ניר

חג שמייח ושבת שלום גמלך יקירתי

האתר של אהרוני מבשל לחברים http://www.keshet-tv.com/Program.asp?ProgID=2223 תהנו לכן מכל טוב , ואם אני לא טועה גם פה כל מתכון מלווה בטלויזיה שבת בכייף לכן חתולה

כבר עברתי שלושה ימים טובים רוצה להחזיק מעמד לפחות עוד יומיים!!!!! לא לשקוע במחשבות להשאיר את הכל בצד אבל זה קשה כי המחשבות כל הזמן מתרוצצות בראש ומאיימות להציף יש יותר מדי דברים בראש, יותר מדי נושאים מתרידים איך לא לתת לאף אחד מהם להתחזק? מנסה לחשוב יותר על דברים נעימים מנסה להעסיק את עצמי מנסה להיות יותר עם אנשים עושה תכננת לעשות דברים שיעסו לי טוב אבל מחר יום שישי - יום שתמיד הכי קשה בשבילי, שהכי הרבה מביא לנפילות האם אצליח גם מחר להיות חיובית ואופטימית? הלוואי!!!! אבל אני לא בטוחה בכלל כי האמת שכבד לי בפנים....... :(

יום שישי....תהפכי אותו לחגיגי..... ארוחה? נרות? פרחים!!! מוזיקה.... סרט מה שיכול להפוך...לשחרר אנרגיות טובות מחזקות מאחלת לך שיעבור בנינוחות ונעימות אידה

תחשבי על פשטידת הבטטות, על הריח הנפלא , על המפגש עם החברות... תני לחיוך שההרגשה הזו מעלה ללוות אות כל היום, תשתמשי בדימוי הזה כמה שאת רק צריכה מתי שהרוע מאיים להשתלט. מחבקת - ליז

בחיי שליז צודקת , כבר הכנת את פשטידת הבטטות ? איך יצא ? ואת באמת הולכת לפגוש חברות היום אז לא יכול להיות שיהיה לך עצוב או כבד נכון ? סה"כ יש לך למה לצפות , ותחשבי מה את הולכת ללבוש , ואיך את הולכת לבלות והדוד האהוב שלך עדיין כאן אז גם זה שימייח אותך נכון ? ואחרי הכל תחזרי עייפה אך מרוצה ומחר כשירדו הגשמים תוכלי לחשוב ולהתרפק על הערב המענג שעברת לא ? חישבי חיובי חומד , חישבי כיייייייף ואני מחזיקה לך אצבעות שהכל יהיה בסדר ותרגישי טוב חתולה

מצאתי לך עוד מתכון לבטטות של אהרוני שיהיה לך משהו חלופי אם בא לך החומרים: 4 בטטות יפות ומאורכות, קלופות 1/3 כוס מייפל אמיתי 60 גר' חמאה 2 ס"מ ג'ינג'ר טרי קצוץ דק מלח גס פלפל גרוס 3 כפות עירית קצוצה אופן ההכנה: חותכים 4 בטטות יפות לאורכן לארבע, מטגנים בשמן עמוק את הבטטות עד שהן מתחילות להזהיב. מוציאים ומסננים. בינתיים במחבת גדולה שמים: 60 גר' חמאה, שליש כוס מייפל אמיתי, 2 ס"מ ג'ינג'ר טרי קצוץ דק, כף טימין ומביאים לרתיחה. מוסיפים את הבטטות ומבשלים אותן כ-6 עד 7 דקות. מסובבים מדי פעם עד שהבטטות מזוגגות. מעבירים לצלחת הגשה, מפזרים 3 כפות עירית קצוצה, מעט מלח גס ופלפל גרוס. ומגישים ודרך אגב יש לו מלאן מתכונים משגעים שיהיה בהצלחה מתוקה חתולה

הייתה לי הרצאה כבדה בה דנו של נושא הטרדות מיניות זה התחיל עם הנושא של רמון ועבר למה שמסביב האם יש אתר למרכז לנפגעות? תודה עלמה

http://tlv.1202.org.il/template/default.asp?siteId=6

מתארת לעצמי כמה לא פשוט לך היה לשבת בהרצאה הזו..... ובטח גם אחרי..... אני זוכרת שבשנה שעברה מישהי מהכיתה שלי העבירה אצלינו הרצאה בנושא תקיפה מינית בילדות. כל הזמן שהיא דיברה ישבתי כמו על קוצים. רציתי לצאת באמצע, אבל לא היה לי נעים מאותה בחורה וגם לא יכולתי פשוט ככה לקום וללכת בלי להסביר את עצמי ולהסביר זה היה מסובך מדי ולא בדיוק התאים לי.... ובסוף הצטערתי מאוד שלא יצאתי כי זה הפיל אותי בצורה רצינית למשך כל היום :( איך את מרגישה עכשיו אחרי ההרצאה הזו? אם מתאים לך לשתף...... שיהיה לך סוף שבוע נעים ורגוע שחף

עלמה ברוכה הבאה את קצת איתנו ובכל זאת אני מברכת אותך רשמית.... מצטערת על היום שעבר... כל מה שקורה היום עם הנבחרים שלנו... והחדשות מלאים בדיווחים ודיונים. בנוסף לכך הרצאה....לא פשוט בכלל.... חשבת לצאת?לא תמיד נעים לנו....לא תמיד חושבים על כך.... אבל צריך לחשוב על עצמנו מקווה שאת מרגישה יותר טוב אידה

היי עלמה איך את מרגישה יום ? מקווה שטוב יותר חתולה

עייפות זה מה שמרגישה לו רק יכולתי לעשות switch off שרגיש לי מידי

שלום רב, לפני חודש בערך אחותי הקטנה סיפרה לי שאחי אנס אותה- עם חדירה. והיא בכיתה ג' והוא בן 12- 13 מיותר לציין מה הרגשתי. חשבתי שאני עומדת למות. ועל מי לרחם קודם- עליה או עליו? כשהייתי עוד נערה, אמא שלי סיפרה לי שאבא שלי גמר על הרגל של אחי (זה שאנס, את אחותי הקטנה).... עוד לא ידעתי מה זה "לגמור"... עוד לא ידעתי מה זה שפיך.... אבל כבר ידעתי שאבא שלי גמר על הרגל של אחי.... כיום, כשאני מחשבת את לוח הזמנים, אני יכולה להבין שאחרי שאחי היה קורבן מין לאבא שלי, הוא הפך למקרבן, והתעסק עם אחותי הקטנה. וכשאני הייתי בערך בת 12, אבי, הרים לי את השמיכה. שכבתי בסלון, עם תחתונים ורודים עם פרפרים. תחתונים שמאוד אהבתי, זה היה קיץ.... פתאום אבא שלי מרים לי את השמיכה. הפכתי לגוש קרח. לא יכולתי לזוז. קפאתי. ואז הוא עזב את השמיכה והלך.... אמא שלי היתה אצל חברה באותם רגעים שתתה קפה של בוקר.... כך היא נהגה לעשות כל בוקר.... ולהשאיר אותנו- 4 ילדים קטנים בבית... להתעורר לבית ריק מאדם.... ואז.... היינו מתחילים לחפש אותה בטלפון וגם ללכת פיסית בבוקר, לחפש איפה היא.... כל זה בשעות שש וחצי- שבע בבוקר.... לפני הבית ספר.... סנדוויצים לבית ספר היא לא היתה מכינה.... רצתה ללמד אותנו עצמאות.... ישבה לפתור תשבצים ולשתות נס קפה.... עכשיו, עם התפוצצות פרשת חיים רמון ומשה קצב.... אני נזכרת שסבא של בעלי... מצץ לי את השפה התחתונה של הפה.... כשהייתי בת 18 - 19 ובעלי... נשאר נאמן למשפחה שלו.... אני מדמיינת ומגזימה....- זו התיזה הרווחת היום... זו התרבות הארגנטינאית המינית שלהם...- לדברי אימו- שתחיה. וחברות שלה ממש נהנות מהמציצות שלו... אז מה אני "מזיינת" תשכל, לעזאעזל???? אני גמורה מבחינה נפשית. לא יודעת מנוחה לנפשי. אני בטיפול פסיכולוגי מעולה, אבל חסר לי הקשר עם אנשים שחוו חוויה דומה לשלי. איך אפשר לקלוט כל כך הרבה מסרים כאלה ממשפחה אחת? וגם מהמשפחה של בעלי? זה ממש רודף אותי.... אני מפחדת.... אני אמא לילדה בת 5 חודשים, ומתה מפחד שיקרה לה משהו דומה.... שלא אדע לשמור עליה כמו שלא ידעו לשמור עליי. אשמח לתגובות. סוף שבוע נעים ושבת שלום. גילה

למה התכוונת שרשמת- טריגר מלמעלה???

קודם כל ברוכה הבאה אלינו http://www.feebleminds-gifs.com/welc.gif טוב שהגעת אלינו עכשיו תוכלי להרגיש הרבה פחות לבד כי כולנו כאן עברנו חוויות דומות ויכולות להבין ולתמוך עצוב לי לשמוע על כל מה שקורה במשפחתך, על מה שעברת את וגם האחותך ואחייך מבינה מאוד עד כמה קשה לך להתמודד עם זה עד כמה בלתי נתפס וכואב לצערי במשפחות רבות המקרים של פגיעה מינית חוזרים על עצמם גם במשפחה שלי..... אמא שלי נפגעה ע"י אחיה אני נפגעתי ע"י אבי ועוד שני בני משפחה מבינה את הפחדים שלך לגבי בתך הקטנטונת נראה לי שמה שנכון להיום זה פשוט לא להשאיר אותה לבד עם אנשים שאת יודעת שיכולים לפגוע בה ובעתיד תוכלי ללמד אותה שלאף אחד אסור לגעת בגוף שלה בצורה שלא נעימה לה תוכלי ללמד אותה לא ללכת לבד עם אנשים זרים ובכך שתלמדי אותה את כללי הזהירות בעצם תגני עליה הכי טוב שאת יכולה שיהיה לך סוף שפוע נעים ורגוע שחף

טוב, זה שאני גמורה נפשית, זה לא מילה. ויש לי בעיות נפשיות, תודה לאל, מפה ועד הודעה חדשה. ועכשיו אני מבינה למה כל פעם אני משתגעת מהמשפחה הזאת. אני לא מבינה איך אלוהים בשמים מגיע למצבים כאלה של סבל, של קורבנות ועוד במשפחה אחת. מאיפה העיוותים האלה? גם אני שמחה שאני איתכם בפורום. מקווה שאוכל ליצור פה קשרים עם אנשים שעברו דברים דומים. אני גמורה. כבר יצרתי קשר עם אחותי הגדולה, שתדע! ועם אמא שלי- שתדע! מבחינתי היא מתה! אני ממש לא מתכוונת לחשוף את הבת שלי לאמא שלי ולאחים שלי. בעיניי הם חיות טרף בדמות אדם. אני יודעת שגם אבא שלי, אינו טלית של תכלת... אבל אני אוהבת אותו, למרות הכל. הוא בן אדם טוב. ואם יבוא היום שבית משפט יחרוץ את דינו- לא ארחם עליו. שישלם את המחיר. אלוהים, למה דווקא אני נולדתי למשפחה המסריחה הזו? כן, אני מתכוונת להתרכז במשפחה שלי , בילדה שלי ובשני הכלבים המתוקים שלי- שבשבילי הם ילדים. לפני שבועים בערך, קניתי לכלבים שלי חליפות לחורף, ומישהי אמרה לי שלדעתה הכלבים עדיפים על המון בני אדם. במקרה שלי, הכלבים הם המשפחה שלי. האמא הביולוגית שלי, בשבילי היא מתה, וכך גם שלושת אחיי. אלה החיים שלי. לטוב ולרע. לילה טוב.

שלום גילה וברוכה הבאה לפורום מצטערת נורא לשמוע כמה המון פוגעים יש במשפחה שלכם , וכמה אנשים כבר נפגעו , אולי תוכלי לעזור לאחיך הצעיר ולאחותך הקטנה אם תפני אותם גם לטיפול כמו שאת מטופלת בעצמך ,חבל מאוד יהיה עם הם יצטרכו לסחוב על גבם את כל מה שהם עברו למשך המון שנים ,דבר שישאיר אותם טראומטיים , אם הם יהיו מטופלים גם לך יהיה קל יותר , ובעיקר בגלל אחיך , הוא יבין מה קרה ולא יחזור על מה שעשה,באמת לא קל לחיות בצורה כזו , אני חושבת שצריך לעשות משהו למענם כמו למענך ודחוף !!!!! ומה זה ההרגל הזה הארגנטיני שנושכים את השפה ???? כאן בפורום כולן נפגעות של כל מיני תקיפות מיניות כך שהגעת למקום הנכון , מקווה בשבילך שתרגישי כאן בנוח , ואת כמובן מוזמנת לשתף בכל מה שבא לך , חתולה

אנחנו כאן למענך. שתפי והשתתפי בקצב שלך. שדה ניר

אתמול הרגשתי נורא והייתי לבד. לא היה אם מי לדבר ולא היה אם מי להיות זה היה קשה.. הרגשתי איך אני מתמוטטת .. זה היה אחרי שהקאתי.. הרגשתי יותר זוועה .. לא יודעת אם אפסיק לעשות את זה כי אולי זה מה שיעזור לי להעלים את הגוף המגעיל הזה. היום קמתי עם סיוט.. ואחרי זה נרדמתי לעוד כמה שעות וקמתי בסדר. אבל אוטוטו טיפול. שוב להזרק להעבר.. לחוות את הכל שוב.. קשה לי אם זה. לא רוצה שיגעו בי יותר לא רוצה שזה יימשך.. שיפסיקו. דייייייייייייייייייי חייבת להתארגן מקווה שאצא חיה מהטיפול. אפשר חיבוק?! אני זקוקה לו כרגע חייבת משו שיגן עליי.. :-( בובה.

קודם חיבוק..... אך את מרגישה עכשיו? אני מקווה שהטיפול נתן לך אנרגיות.....שאת מרגישה קצת מחוזקת!! מצטערת שהרגשת לבד....וכל מה שקרה אחר כך... שמרי.....שמרי על עצמך אין לגוף ולך סיבה אמיתית להעלם את יקרה וחשובה וכך גופך... מקווה שעם הזמן תדעי ותזכרי זאת אידה

אני בנפילה נוראית.......!!!!!! צריכה לעבור שוב ניתוח קרוב לודאי. הצלע השבורה זזה עם הקיבוע..... וזה בא לי ממש בזמן לא טוב, האקס החמור שלא מניח לנו....... אידה הצילי!!!! איך את לא לידי עכשיו???? רק הכוח שהייתי מקבלת ממך היה עושה אותי חדשה.... אאאוווףףףףף, אני בלי טיפול בלי כלום עכשיו, בא לי להתאבד....

מצטערת שלא שם להחזיק אותך פיזית.... איך עכשיו מקסימה???

קבלי חיבוק מתוקה, למרות שאני לא בעצמי עכשיו בכלל.... אגיב לך יותר כשאתעשת. ליאור

תודה לכן http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=899017&passok=yes

שולחת חיבוק עוטף ומרגיע מקווה שמחר תקומי ליום חדש הרבה יותר טוב מזה שהיה שהשמש תחייך אלייך ואת תחייכי אליה בחזרה לילה טוסט (עם זעיתים ירוקים :) ) שחף

בובה יקרה לי קראתי בבלוג שלך כמה קשה וכואב לך , יקירתי , רק את יכולה לענות על כל ה,,,,, עד מתי ,,,,,,,רק את יכולה לשים לזה סוף בכך שתתחילי לדבר ולשפוך החוצה כל מה שגורם לך להרגיש רע וקשה כל כך ,וחיבוק , שולחת לך המון חיבוקים חמים ועוטפים , חיבוקים רכים , איתך תמיד יפתי חתולה

בובה יקרה, שולחת לך חיבוק חם, בתקווה לחזק אותך. אורלי

קבלי חיבוק לחיזוק ותזכרי שהלב שלי נוצר וזוכר אותך ואוהב. את לא לבד!!!!! אתך שדה ניר

אני פונה אלייכן...ומזמינה.... .................... יודעת שזה לא פשוט לאף אחת כל הפרסומים האחרונים: סביב רמון, הנשיא...החלטות בית המשפט... עיתונות, מאמרים דיבורים ברחוב ועוד... חשבתי שכדאי שנפתח שרשור מזמינה לשתף בכל אשר אתן מרגישות, חשות, חושבות וכו.... וכמובן גם רוצות לשתף!!!! המשך ערב טוב אידה

אז הנב הרשומה http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=898086 לשמוע את הנפגעת מדברת ...... קשה כואב ו... כל כך חשוב וטוב כדי שהציבור יבין את הדינמיקה של ארועים מסוג זה. תודה אידה

הייתי נותנת לדברים ולסגנון הכתיבה פרסום יותר גדול.......

ראשית בכל חברה ישנם נורמות שונות ומשונות בהתנהגות נורמטיבית בין גברים ונשים! ישנם קהילות סגורות(חרדים, מוסלמים וכדומה) שלחיצת יד בין גבר לאשה אסורה וחוצה כל גבול שפוי (ודעתי האישית לעניין אינה מעניינם) ישנם קהילות וסוגי אנשים שחיבוק בלבד לא צמוד ומצודד מידי וללא נשיקה דביקה בלחיים הוא בגדר הסביר והמקובל ביחס לקרוב או למכר אך לא סתם עם גבר זר וישנן חברות פלורליסטיות משוחררות ובעיקר נשים בטוחות בעצמן ובגופן שלא נפגעו בעבר או שהגיעו לשלמות עם עצמן שלדידם חיבוקים ונשיקות בפנים ואף מחמאות ופלירטוט עדין הנם בגדר הנורמה המקובלת והרווחת! וזהו הגבול הסביר לדידן! לכן חשוב לדון כל מקרה לגופו לגבי קביעת נורמות מוסריות וערכיות! לדעתי האישית ולדעת נשים רבות מהכנסת ומחוצה לו השוטחות את רחשי לבן: השר חיים רמון לולא מעמדו הרם והיותו שר המשפטים בדימוס לבטח הנשיקה הגורלית: המעשה המגונה שמיחסים לו- השנוי מאד במחלוקת לא היתה עולה כלל לערכאה משפטית פלילית!!! מקסימום כנציב ציבור היתה מתדיינת בהליך פנימי משמעתי!!!! לדעתי ולדעת רבים וטובים היתה כאן מידה רבה של הגזמה ולא קביעת נורמה!!!! הרשעה גורלית כל כך על נשיקה מתבקשת שבאה כתוצאה מחיבוקים הדדיים, מפלירטוטים מצדה, ממחמאות רבות שהמטירה עליו כאשר להזכירכן לא התקיים בינהן כל יחסי מרות היתה ראויה מקסימום לנזיפה והערה. לבקשת סליחה על אי ההבנה שהיתה בינהם. ולפיצוי כספי כלשהוא אשר היה מהווה מספיק אמירה אתית מוסרית לציבור מבלי להרשיע פלילית אדם כה יקר ומוערך ציבורית ופוליטית!אשר עד כה לא דבק כל רבב בבגדיו!!! ובשונה מקצב- האנס הסדרתי המואשם בעברות מין חמורות והמכחיש בזדוניות ומכפיש את המתלוננות מיוחס לו לשר חיים רמון עבירה קלה אחת השנויה במחלוקת גדולה! לדעתי בשל מעמדו הרם והנישא נעשה עם השר חיים רמון מידה רבה של הגזמה שממש לא קובעת עבורנו הנשים כל נורמה!!! ואינה מכבדת אותנו, את דעתנו וגופנו בכבוד הראוי!!!!

במקרה של חיים רמון... יש גבול!!! הצטלמה איתו שנייה לפני הנשיקה. פלירטטה איתו. אני בטוחה שנתנה לו בהתנהגותה המתירנית להבין שזה בסדר לקחת עוד צעד או שניים קדימה... ואחר כך האנשים ה"נכונים" שיעצו לה עצת אחיתופל, גררו אותה להתלונן על סתם!!! לא רוצה נשיקה? אל תתחבקי איתו , ואם את מחבקת בצורה כזו כמו שרואים בתמונה, חיבוק נינוח ומזמין.... אל תליני אחר כך על נשיקה. כל המשפט הזה שעשו לרמון, מוציא שם רע לנשים, שם של נקמניות, וזה איזה שהוא גול עצמי אני חושבת.

ששמעתי הערב בקופ"ח... והיו שם גם גברים וגם נשים, צעירים ומבוגרים... כשאחד זרק שם, בהתחלת השיחה: "אתם לא מבינים מה יקרה עכשיו. בחורים יחתימו בחורות על טופס הסכמה בשביל נשיקה, תתארו לעצמכם, שאם זוג יממשו את הזוגיות שלהם, בנשיקה, בחיבוק, בליטוף, במיטה... אז הבחור צריך לצלם כל דבר מעכשיו, רק בשביל להגן על עצמו." - מה שהוא לא מבין, זו העובדה, שהוא משתמש בסיגנון של "ההגנה הכי טובה היא ההתקפה", וכל הגברים שם, שהנידו בראשם לאות הסכמה... אני מסכימה, אבל לא איתו, אלא עם פסק-הדין, שקובע, שכל מגע, שלא בהסכמה, הוא הטרדה מינית, מה ששומר (סוף-סוף) על המרחב הפרטי שלי ושל כל אדם אחר, מהטרדות, תקיפות וכל היתר. לא ישבתי שם, בבית המשפט, לא נכחתי בעדויות, שמסרו העדים... כל מה שראיתי ושמעתי, היה כל מה, שהראו והשמיעו בחדשות. 3 שופטים קבעו פה-אחד את פסק-הדין ואני לא מערערת על קביעתם, בדבר אשמתו, להיפך! - אני גם לא שמחה על הקביעה, אבל אני מרגישה שלמה בפנים, והרגשתי את השלמות הזאת בתוכי, ברגע בו הודיעו בטלויזיה, שחיים רמון אשם, לפי החלטת השופטים. ולגבי מה שאמר הבחור שם, עניתי לו: "יופי, אז עכשיו בן-הזוג שלי יזכה לשכב איתי אך ורק אחרי חתונה, רק בגלל שאני אפחד להיות מצולמת, תודה על הרעיון שלך." וזה כל מה שיש לי להגיד בנושא אורלי

כאחת שעברה כל כך הרבה הטרדות מיניות מבית ומחוצה לו , דעתי די נחרצת לא עוד !!!!!!! אני שמחה עם גזר הדין שהתקבל !!! רק המחשבה מעלה בי גועל , יומטוב חתולה

מגיע לחולרות האלההההההההההההההה שירקבו בכלא! מניאקים! אתמול כמה נשים דברו ואמרו שהנשים אשמות.. כי זה מתחיל בצורת לבוש שלהן.. עזבי, הדברים האלה מרתיחים אותי. אני מעדיפה להיות מנותקת מכל הסיפור הזה.

חגיגה...... בית המשפט שוב מפתיעה בהחלטה סנסציונית ומרשיעה את רמון.... חייבת לשתף מישהו שולחת sms לחברה .. לא נעים לצעוק באוטובוס - ישששששששששששש מגיע הביתה ומיד כותב בבלוג פוסט שמח על נושא כואב ו.... הרשומה מגיעה לשער תפוז . ממממממ..... יפה יפה לי . סתם כי בא לי לשתף גם בדברים שיש בהם גאווה ודברנו על המכתב בטיפול ועברתי עוד תהליך מאוד חשוב ומקווה מחר לדווח שהוא נשלח נשימה ארוכה שיחרור ועוד אחת...... מחר מתחייבת לספר ששלחתי ואתן תהיינה העדות הראשונות. תודה.

ליזי יקרה בהצלחה רבה ושהכל לטובה ולרווחתך האישית ובעיקר הנפשית איתך בכל החלטה אידה

בעצמך ובסגירת המעגל עם עברך!!! אני ממתינה בחיל וברעדה לבשורה המרנינה!!! מחבקת ושולחת לך כוחות ליום המשמעותי ביותר עבורך, מחר. שדה ניר

אני חושבת שהיו המון אנשים שהתפלאו מגזר הדין שקיבל רמון , אבל אם ביה"מ קבע ברוב סוחף , אז זה מה שמגיע לו , את יודעת , תמיד חשבתי שאם כל פוגע היה נכלא ,רוב הגברים היו מאחורי הסורגים ובחוץ באמת היו נשארים רק שארית הפליטה, ובך אני גאה כך כל יפתי שאין לך מושג ,המון המון כוח ואומץ נשמה עם שליחת המכתב הגורלי היום , מחבקת לך המון המון המון נפלאה שכמוך חתולה

נכנסתי לבית כדי לקחת את המכתב - תוך שניות התפרצה לה שוב המגרנה שלוותה אותי ביומיים האחרונים, כשהחנתי את המכונית בפתח משרד הדאר תקפה אותי בחילה ופחד ודמעות ו... חזרתי על עקבותי.... צריכה שתשלחו לי הרבה אנרגיות - תקועה עם הדבר הזה בכיס המעיל והבחילה נוראיתתתתתתת :-(

תגידי, אי אפשר לפנות להנהלת האתר ולהגיד להם שכל הזמן יש תקלות בפורום - שיסדרו את זה פעם אחת ולתמיד??!!!!! מה זה הדבר הזה????? באף אתר לא נתקלתי בכל כך הרבה תקלות!!!!!! ממש "מתאים" לפורום תמיכה........... :( קודם לא נפתח לי בכלל קרוב לשעה עכשיו לוקח שעה לפתוח כל הודעה וגם בקושי נותן לי לכתוב - נתקע כל הזמן ולא מראה מה אני כותבת ולפני שבוע גם אי אפשר היה להיכנס כמה שעות טובות וזה חוזר על עצמו כל הזמן!!!!!!

בחיי שחפיתוש חשבתי שהמחשב שלי שוב לא בסדר תודה שאמרת שגם אצלך ישנן בעיות , נרגעתי אולי צריך להשאיר הודעה בפורום שלהם בתחתית הרשימה ולבדוק מה יענו חתולה

אני מעבירה את הפניות שלכן

נכון מאוד... עכשיו גם קורה לי, שהדף לא עולה בכלל, אז אני כותבת את ההודעות שלי באופיס, ומעתיקה אותן לכאן, כשאני מצליחה להעלות את הדף. זה ככה כל היום, שהדף לא רוצה לעלות, ובמקומו נכתב לי באנגלית, שאי-אפשר להציג את הדף, ויש לרענן את הדף... וכו'... זה מבעאס נורא!

הייתי עסוקה לאללה.... לא היה לי זמן לנשום... וממש לא להיות על המחשב..... אבל הנה חזרתי... דש לכולם..... מקווה שעכשיו יהיה לי יותר זמן....

ליאוריששששש איזה כייף לראות אותך כאן שוב גמני מאוד מקווה שתהי כאן יותר היית חסרה כאן המון חומד איך את מרגישה ? הכל בסדר אצלך ? והילדים ? כולם בסדר ? חיבוק ענקקק כי התגעגעתי המון חתולה

הכל בסדר? מה שלומך? אידה

הכל בסדר? מה שלומך? אידה

מה קורה? מה נשמע? ספרי, ספרי מה כל כך עסוקה? מקווה שדברים טובים..... כיף כשהפורום מתמלא באנשים אהובים . - ליז

האקס המנייאק שהורס לי את הילדים בחסות פקידת הסעד הזבל הזאת. יום ראשון הולכת למנהלת שלה!!!!!!!!!!!!! הופכת עליה את כל המשרד!!!!!!!!!!!!!! איזה מדינה מגעילה, שמרשה לאבא להתעלל בילדים שלו בחסות החוק??????????????? אני במלחמה. אבל לא אני אוותר!!!!!!!!!!!!!! שימות אמן הזבל הזה!! שימות אמן!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני מוכן כבר לא מרגיש חצוי פח האשפה שלי מרוקן אני עצמי מלא מקום ופנוי הכנות אחרונות לוידוי עטוף צללים בכחול רוצה להיות הכי קרוב אסור לי להמשיך לחיות לא לחיות כי מבלי להרגיש בכל יום אמות קצת ואחיה קצת פחות אנשים תמיד מתחבאים עד שזה כואב והם מתפרצים הם נחשפים ומשתנים וגם אני בניתי סביבי חומות הגנה ולא הייתי אני עד שכאב לי והסתכלתי לעצמי בעיניים ועכשיו אני מרגיש עכשיו אני מרגיש עננים כבדים מעל הראש חולפים יושב על הגג מנתח פיסות חיים פרצופים לא מוכרים מדברים מבינים לא מבינים מה שלא יגידו אף פעם אלף מילים אסור לי להמשיך לחיות לא לחיות כי מבלי להרגיש בכל יום אמות קצת ואחיה קצת פחות אנשים תמיד מתחבאים... ממה אני פוחד ומה זה געגוע ואיך אני אוהב ומה עשתה לי השנאה כמה אני יכול לתת ואיך אני רגוע ומה עשתה ההשלמה עכשיו אני מרגיש... מרגיש/ אמיר פיי גוטמן

"אנשים תמיד מתחבאים עד שזה כואב והם מתפרצים" אולי לא צריך לחכות להתפרצות להתחיל לדבר לפני שהכאב ניהיה בילתי נסבל "אני מוכן כבר לא מרגיש חצוי פח האשפה שלי מרוקן אני עצמי מלא מקום ופנוי הכנות אחרונות לוידוי עטוף צללים בכחול רוצה להיות הכי קרוב אסור לי להמשיך לחיות לא לחיות כי מבלי להרגיש בכל יום אמות קצת ואחיה קצת פחות" כאן מרגיש לי שאחרי עבודת הכנה שעשית על עצמך [רוקנת את הפח ]. את מוכנה לחיות באמת. מוכנה וגם רוצה רוצה וגם צמעה לזה לוקחת את ההבנות שלך כציידה למסלול שאת בונה לעצמך לחיים חדשים יישר כוח

היי ילדונת שיר עם עוצמה , מדבר אותך ? הלוואי שכן ילדונת את פשוט אמיצה ואני גאה בך איך היתה השקילה השבוע ? הכל בסדר ? מחזיקה לך אצבעות מתוקה חתולה

מדבר אותי המון... בעיקר עכשיו... השקילה אהמ ירדתי קצת..... אז העלו לי תתפריט.... :-(למזלי שזייפתי תשקילה וככה הירידה הייתה קטנה מזלי ששתיתי כמה ליטרים טובים קודם... וקצת שיקרתי ביומן אכילה... אבל זהו דיי לא משחקת יותר

מילים כדורבנות, יקירה! מה שלומך? והעליה במשקל ועל המסלול?!!

לא נדלק לך האור הכחול קשה לזהות היכן את עונה לילה טוב חתולה

בואי נקווה שהקצר יהיה קצר:-) אוהבת אותך: קצרה ולעניין! שדה ניר

עניתי ממחשב אחר אולי בגלל זה יוםננננננננננננננננפלא לכולן אידה

ראיתי אותו היום אחרי שנה וחצי שהוא לא היה כאן כל כך שמחתי לפגוש אותו :) וגם שני בני דודים שלי באו היה ערב ממש נעים ומחמם את הלב :))) ויצאה ממש טוב כי הוא יוכל לחגוג יחד איתנו גם את יום ההולדת שלי זה נעים פעם היינו משפחה מאוד מלוכדת וחגגנו ביחד את כל החגים ועכשיו כולם נפגשים לעיתים נדירות ביותר וזה עצוב אז אני שמחה שלפחות ביום ההולדת שלי הוא יהיה וגם אחד מבני הדודים (לשני לא תהיה אפשרות להגיע מת"א) וכל כך מוזר לי נראה לי שרק עכשיו אחרי שהזמנתי אותם ליום ההולדת שלי אני פתאום מתחילה לקלוט שאני אהיה בת 3- - עוברת קידומת יקח לי עוד קצת זמן נראה לי לעקל את זה רק לא מזמן הייתי ילדונת בת 18 ופתאום אני כבר בת 30 - לא מובן לי העניין הזה......

שמחה בשמחתך, מתוקה, שרק תמשיכי לשמוח ולהרגיש טוב. מחבקת אורלי

שחפיתוש איזה כייף לשמוע אותך עם נוסטלגיה של זכרונות נעימים שמחה בשבילך נשמה שאת שמחה ונהנית הערב חסר לי רק פרט אחד קטן , מ ת י מ ו מ ו ל ד ת שלך ?????? לילה טוב מקסימה וחלומות נעימים חתולה

המומולדת שלי בשבת הקרובה :) וכבר מתחיל חשבון הנפש שלי נראה לי לקראת היום הזה - לאן הגעתי, לאן לא הגעתי עד היום צריכה לנסות לא להיות מדוכאת מזה לנסות להסתכל על חצי הכוס המלאה אבל זה קשה כי המחשבות של לאן רציתי להגיע או חשבתי שאגיע ולא הגעתי מתחילות להשטלת....

נתחיל עם מזלללללל טוב ו...גיל זה רק מספר.... הרבה דברים טובים קורים עם הגיל.... ולך אני מאחלת שגיל 30 יפתח בפנייך דלתות נוספות שהיו סגורות ויתנו לך הרבה אור שלווה ואושר שמחה לשמוע על המפגשים המשפחתיים זה בהחלט מחמם את הלב מעורר געגועים.... יום נפלא אידה

חמודה את .... חצוף הזמן הזה איך שהוא רץ.... ואיזה יופי שהדוד כאן ושני הבני דוד ושיש לך כזה קשר טוב איתם כיף, כיף, כיף ... ושחף - לא חשוב הגיל כמו שאומרים, העיקר התרגיל. ואין ספק שאחנו משתבחות עם הזמן כמו יין טוב , את לא חושבת??? מחבקת - ליז

אני יושבת כאן בעבודה ורוצה לעוף מכאן נמאסססססססססססססססססססססליייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי לא אישרו לי את ההסכם איתםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם ואין לי כוח ורצון להמשיך יותר להלחם לחיות

היי גלגלושששששיי אמרו לך למה לא אישרו לך את ההסכם ? אולי אפשר לשאת ולתת איתם על משהו פשרני באמצע ? אל תרימי ידיים נשמה מחבקת אותך המון חומד חתולה

ושלחתי עכשיו מייל למנהלת שלי כי קשה לי לדבר איתה פנים אל פנים כי בזמן האחרון חוץ משלום אין לנו קשר יותר חשוב לי מאוד ההסכם לצאת מהעבודה בתשע כדי להספיק את הרכבת כי באחד הפעמים האחרונות שיצאתי בעשר הוטרדתי על ידי שיכור שנצמד אליי במונית שירות ומבחינתי לא מסוגלת להתמודד עם זה חוץ אחד אחר מנסיעה אחרת שעישן סם וצעק והשתןלל תוך כדי נסיעה מה שבעצם גרם לבקשה שלי להגיע שעה קודם ולצאת שעה קודם וגם עניין הכסף הנזיל שאין לי אותו כרגע וקניית חופשי חודשי רכבת דן וקווים עד הרכבת מאפשר לי להגיע ועוד לחלק את התשלום שיהיה פחות עומס על כרטיס האשראי אני הולכת היום בלי חשק לעבודה ובלי אנרגיה נשבר לי

כואבת לקרוא אותך מותשת ונואשת כל כך ממאבקים!!!! אל תרימי ידיים מתוקה את מליטנטית ואמיצה ואת תמשיכי להיות שורדת חזקה!!!! האם היית אסרטיבית מספיק לעמוד על שלך? האם ניסית לפשר בין הצדדים ולהגיע להסכם פשרה שישרת את כל הצדדים המצודדים? תעדכני נשמה מה עלהבגורל ההסכם!!!! ואני מאחלת שמעז יצא מתוק!!!!! טוב שיש לך היכן לפרוק!!!!!!! קבלי בחיבוקים מחזקים ומפנקים. שדה ניר

מה שלומך היום? אך עבר בעבודה? זהו כבר סוף שבוע..... תאגרי אנרגיות בשבת אידה

נקבע לי תור להיום, לרופאת נשים, אבל אני פוחדת נורא להגיע לשם... אין לי את האומץ הדרוש, בשביל זה... בפעם האחרונה, שהייתי אצל רופאת נשים, זה קרה לפני 5 שנים, כשנאלצתי להבדק, בגלל בעיות... אבל כשישבתי שם ועברתי את הבדיקה, הרגשתי נורא, עלו לי פלאשבקים מהאונס הראשון, והרגשתי, כאילו הכל חוזר על עצמו... עכשיו יכול להיות, שאני בהריון, לפי ההתנהגות של הגוף שלי, אבל אני פוחדת פחד מוות מהבדיקה. דחיתי את הבדיקה הזו כבר 17 פעם, בתוך חודשיים. האם אפשר לבקש מרופא המשפחה לשלוח אותי לבדיקה, ללא צורך במגע? תודה, שאתם כאן אורלי

יקרה , את בשלב שמוכנה לדבר על החוויה אז הצעה לי אליך - לפני שמתחילה הבדיקה, תבקשי לדבר תשתפי אותו ותגידי לו על הפחדים שלך - מאמינה שהוא יהיה רגיש ועדין. בהצלחה - מקוה לשמוע בשורות טובות

גם אז שיתפתי את הגניקולוגית, אבל עדיין... לא משנה... אני אדבר מחר בבוקר עם רופא המשפחה שלי, בתיק שלי בקופ"ח כתוב, שעברתי אונס והתעללות מינית. גם ככה יש לי יום חרא, אוף... מרגישה זוועה, את התור גם ככה פיספסתי, לא הצלחתי להחליף בגדים בשביל לצאת, אז במקום לצאת ישבתי, כתבתי וגם פירסמתי בבלוג שלי את המכתב הראשון, מכתב לאמא שלי. http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897227&passok=yes אני לא מצליחה להפסיק לבכות וכולי רועדת, כל הזיכרונות הכי קשים, שיש לי ממנה, יצאו החוצה במכתב - פעם ראשונה, שאני משתמשת בחומר פסיכולוגי לעזרה עצמית, שאספתי, שאחרים נעזרו בו, וזה שינה המון בחיים שלהם. ניסיתי להעזר בזה פעם, אבל לא הצלחתי לעבור את כל השלבים... http://www.tapuz.co.il/Blog/UserBlog.asp?folderName=whitegold&EntryId=24024&passok=yes אולי בגלל שפחדתי להתמודד עם הזיכרונות... אולי בגלל שאף-פעם לא היה לי את הביטחון העצמי, שיש לי היום, בזכותכם ובזכות האיש שלי ואחותי הקטנה. כי אתם גורמים לי לרצות להתמודד בהצלחה עם הכל.

הריון? רצוי? מצפה? מקווה לשמוע בשורות טובות ומשמחות עברוך? את כבר אחרי? אך מרגישה? זו גנקולוגית שיודעת ואת סומכת עליה? את יודעת שאת יכולה להפגש ולדבר עד שתרגישי בנוח.... וכשיש הריון לא בודקים....רק שתן ודם? ואת גם יכולה לעשות בדיקה עצמית... אלא אם יש צורך ביותר מכך... אם את לא מרגישה בנוח עם הרופא פני אליי במייל אני אפנה אותך לגניקולוגית שמתמחה בנושא. בהצלחה אידה

אם זה הריון, אז הוא רצוי ביותר, גם לשנינו וגם לילדים שלו, שכל הזמן מתחקרים אותנו, לגבי הנושא וגם יוזמים שיחות בנושא... "נו... מתי יהיה לי במי לטפל?" וכל מיני הערות דומות. לגבי גניקולוגית... זו עיר חדשה בשבילי, וחוץ מזה, כבר שנים לא ביקרתי במרפאה כזו. דחיתי שוב את הבדיקה, נודע לי הערב, מאחות קופת-חולים, שאפשר לברר לגבי רופא-נשים, שמטפל במיוחד בנושא, בעיקר לגביי, שאני חולת-נפילה, וכל שטות עלולה להיות טריגר להתקף קשה. אני צריכה אישור מהנוירולוג, שמטפל בי, וזה יהיה לי עוד שבועיים. לפחות בכיוון הזה יש נקודת אור. אורלי

צילצלתי לער"ן כי מרוב הצפה של פלאשבקים כבר לא ידעתי מה לעשות ובמרכז סיוע לא ענו.....היא שאלה אותי שאלות על מה שקרה לי...אמרתי לה שאני עברתי גילוי עריות..אז היא שאלה אם היה שם ממש אונס...אמרתי שלא..היו דברים אחרים..אהה היא אמרה אז זה לא בדיוק גילוי עריות..מה???? נגיעות מיניות ומין אוראלי וכל היתר זה לא גילוי עריות?? היא אמרה לי שאם לא היה שם אונס של "ממש" אז כנראה שהפלאשבקים שלי לא "כאלה גרועים" כי "מה כבר קרה לי"...אני בהלם!!! כל כך פגועה וכועסת...התקשרתי בוכה שוב לשם והתלוננתי אבל זה לא עוזר לי להרגיש יותר טוב...ואולי היא בסך הכל צדקה.אולי אני סתם עושה הרבה רעש מדברים לא כל כך גרועים...אני כבר לא יודעת מה לחשוב דמעה

מתוקה, אל תרשי לאחרים להגיד לך מה את מרגישה ואיך להגדיר את מה שעברת!!! אל תטילי ספקות בעצמך, אל תרשי להם לעשות את זה, לגרום לך להטיל ספקות בעצמך! אני הרשיתי לאמא שלי, משך שנים רבות, לגרום לי להטיל ספק במה שעברתי, וכך הגעתי גם להטיל ספקות בעצמי, במי שאני ובכל מעשה שלי, עד שהגעתי להסתגרות, שהתחילה בשנת 1998, ורק עכשיו הבנתי מה קורה לי, ואני נאבקת לחזור לעצמי. אף-אחד לא שווה מספיק, כדי לשלול ממך את הזכות להגדיר את עצמך ואת החיים שלך, בהגדרות הנכונות ביותר בשבילך. רק אחרי הרבה שנים של הכאה עצמית, למדתי, שכל מה שאנשים אחרים אומרים לי על החיים שלי, הם בגדר עצות בלבד, ואני יכולה לקבל את העצות שלהם, או לדחות אותם. מחבקת אותך בעדינות אורלי

היי דמעה יקרה... נפלת על מתנדבת ללא ניסיון אולי ללא הכשרה ו... כמו שליאור אמרה החוויה היא שלך ורק את יכולה להגדיר את הקושי רק את חווה אותו ... ומה זה פלשבקס לא נוראיים??? איזה חוסר הבנה . אז חמודה , שולחת לך חיבוקים וזיכרי כאב הוא כאב ואי אפשר לעשות לא דירוג הוא אישי והוא שלך וצריכה לעבד אותו ו... מצטערת שנפלת על המתנדבת הזו תנסי למחוק את השיחה תתייחסי אליה כתקלה ( יודעת שזה לא פשוט) מחבקת אותך ברכות

דמעה יקרה קודם רוצה לומר לך שאני שמחה לראות אותך כאן ודבר נוסף , אולי באמת נפלת על מתנדבת חדשה שלא מכירה את העבודה שלה , על מרכז הסיוע כבר שמעתי דברים מספיק גרועים כך שלדעתי הצנועה הם גם באמת די מאכזבים , ומי הם בכלל בער"ן שכך חורצים משפטים כאלה עגומים , לכל פלשבק יש משמעות , זה לא מגיע משום מקום !!!!! מי כמוך יודעת כל מה שסבלת , אני בהחלט מאמינה שעברת דברים קשים מאוד , מי אמר שגילוי עריות זו פגיעה קלה ? ומי קובע שאם לא היה שם אונס אז " זה לא נורא כל כך " איזה גיבוב של שטויות במיץ !!!! בצדק את פגועה וכועסת , זה כמו לבוא ולהגיד לך שאין משמעות לכל הסבל שלך ,היא לא צודקת בכלל ואין לה שום זכות לומר לך דברים כאלה , הם אמורים להיות מרכז תמיכה טלפוני ולא מרכז השפלה טלפוני , בחיי שזה מעצבן , מבינה אותך מאוד , מצטערת בשבילך מאוד חומד על מה שעברת ,מבינה שקשה לך מאוד עכשיו , מחזקת אותך , איתך חתולה

כל כך מצטערת לשמוע... זה לא מה שהיית צריכה עכשיו!!! בטח שלא תאשמי את עצמך את בסדר גמור את מגיבה נורמלי למצב לא נורמלי מבינה את הכעס איתך אידה

תודה על המילים המחזקות..אני עדיין מנסה להרגע...ועוד היה לי הערב בלגן לא קטן עם הבת שלי..ואחרכך ריב ענק עם האקס שלי(המטומטם והדפוק)...סתם יום מגעיללל שטוב שנגמר... תודה שאתן איתי.. דמעה

אם כך ההתעללות המינית שעברתי והתקיפות המיניות בילדותי לא היו מאחר והם לא כללו חדירה מלאה!!!!!!!!!! זסוהי בדיוק אותה קורלציה ואותה משוואה!!!!!!! נשמה שלי אל תיחסי לאשה שלא עברה את שעברת ולא עברה הכשרה נאותה את המשקל הכבד שלא ראוי שתיחסי לדבריה ואופן התבטאותה!!!!!!! עם כל הקושי, הצער והכאב אנא ממך אל תקחי אותה ברמה האישית!!! הרגשות והתחושות הקשות הם שלך!!! והן לגיטימיות וברורות!!!!ובפורפורציות הראויות!!! ושאף אחד לא יטיל בהם דופי!!! ולא ינסה לשבור לך את האופי!!!! מחבקת אותך בחום. שדה ניר

תודה שדה...למה את בכלל היית ערה בכזאת שעה? הכל בסדר? שולחת לך פרח דמעה

והאמיצות של הפורום!!!!!! משתפת אותכן במייל שקבלתי... גרם לי לחשוב... וגם לחשוק בקשה שיהיה יום נפלא עם טעם נפלא של קפה, תה , נס, שוקו... כל אשר תחפצו איתכן!!!!!! אידה קפה, ספלים והחיים... קבוצת בוגרי אוניברסיטה מבוססים היטב במקצועם נפגשו בביתו של הפרופסור הזקן שלהם. השיחה במהרה השתנתה לקיטורים על הלחץ בעבודה ובחיים. הפרופסור הלך למטבחו להכין להם קפה וחזר עם מגש עמוס בכל מיני סוגי ספלים: מחרסינה, פלסטיק, זכוכית, קריסטל,חלק פשוטים למראה, חלק יקרים , חלק מעולים . הוא הציע להם למזוג לעצמם את הקפה. כאשר כל הסטודנטים-לשעבר ישבו עם ספלי הקפה בידיהם אמר הפרופסור: "אם שמתם לב, כל הספלים הנראים יקרים נלקחו על ידכם ולא השתמשתם בפשוטים | ובזולים. אמנם זה אך טבעי שתרצו את הטוב ביותר לעצמכם, אבל זהו המקור לבעיות שלכם וללחץ. תהיו בטוחים שהספל לא מוסיף איכות לקפה. ברוב המקרים הוא רק יותר יקר ובמקרים מסוימים הספל אף מסתיר את מה שאנחנו שותים. מה שכולכם באמת רציתם זה את הקפה, לא את הספל אך במודע הלכתם על הספלים הטובים ביותר....ואז התחלתם להסתכל על ספליהם של חבריכם. תחשבו על זה כך: - החיים הם הקפה. - העבודה, הכסף, והמעמד בחברה – הם הספלים. אלו הם רק כלים להחזיק ולהכיל את החיים וסוג הספל שיש לנו לא מגדיר ולא משנה את איכות החיים שאנו חיים. לעיתים, בהתמקדות רק על הספל אנו לא מצליחים ליהנות מהקפה שהאל מעניק לנו. אלוהים מבשל לנו את הקפה, לא את הספלים... תיהנו מהקפה שלכם! לאנשים המאושרים ביותר אין את הכי טוב מהכול. הם רק מוציאים את המקסימום מהכול. " חיו בפשטות. אהבו בנדיבות. היו מאד אכפתיים. דברו בנועם. השאירו את השאר לאלוהים.

על כוס נס קפה של הבוקר קוראת את מה שכתבת ומחייך לי :-))) כמה נכון , ודרך אגב אני שותה בכוס זכוכית שקופה , מה זה אומר עלי ??? שיהיה באמת רק יומטוב , היום פעמים כי טוב לכולכן בנות וגמלך אידה חתולה

יום טוב וכל טוב לכולכן

רוצה, כמו תמיד לצרוח כאב להוציא את מה שיושב על הלב חנוק לי מידיי בפנים מרגישה שנוחתת ישר לפנים נמאס לסבול את סבל הפגיעה לא רוצה להרגיש עוד נגיעה לא רוצה עוד לשמוע קולות לא רוצה להריח עוד ריחות כמה כבר אפשר לכתוב ובלב החור רק ממשיך לכאוב אין לי כוחות יותר מתי זה כבר יגמר נופלת שוקעת עמוק לבור בור מאוד מאוד עמוק לא מצליחה לנשום אוויר וכבר בא לי מאוד להקיא חושך אפילה וכל כך נורא כואב לי ונהיה לי רעעעע כאן למטה ורוצה לעלות אבל לא יכולה כי נגמרו לי הכוחות. סליחה שלא מגיבה. באמת שכוחותיי אזלו. מחבקת כל אחת ואחת מכאן. אתן מקסימות ואני אוהבת אתכן! חוזרת לשתיקה!

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=896625&passok=yes

מושיטה לך יד - להתרומם מהבור, לצאת מהחשכה, נוחי יקרה, טפלי עכשיו רק בעצמך. טפלי, טפחי, שימרי ותחזרי אלינו מחוזקת. מחבקת - ליז

בובה יקרה לי מאוד תני למילים לצאת מתוכך מתוקה תקיאי אותם מתוכך תני לכאב לצאת בלי פחד אז תתמלאי באוויר החושך והאפלה ילכו ממך ותתמלאי בכוחות איתך מתוקה , מחבקת מלאן תלאפים חתולה

בובה מקסימה, אם הצרחה מבקשת כל-כך לצאת החוצה, להכריז את הכאב לאויר... כשזה קורה לי, אני הולכת למקום מרוחק, כמו חוף מבודד, או שדה גדול, ונותת לצרחה הזו לפרוץ החוצה... להוציא הכל. הטבע מקבל דברים, בצורה הרבה יותר עדינה ונעימה מבני-אדם. הטבע חובק את הכואב באהבה. את זה גיליתי רק לפני חודש בערך, כמה ימים לפני שגיליתי את הפורום הזה. מחבקת אותך אורלי

מחבקת ברכות גם על המתנה והזכות לבכות!!!!!!! אוהבת. שדה ניר

הטריגר לזיכרונות הדפוקים האלה הייתה המילה "רושם"... אני יודעת, שאידה לא התכוונה, אבל המילה "רושם" וההטיות שלה הם טריגר לילדות שלי, כי יש לי אמא, שכל החיים שלי, במקום לתמוך, הייתה מכניסה לי מכות, ואח"כ, כשניסיתי לטפל בעצמי, והגעתי לרגע של טיפולים משותפים איתה, על כל דבר שאמרתי, היא הייתה מגיבה במילים: "אני לא מאמינה, מאיפה היא ממציאה את זה?" - והכל בשביל לעשות רושם טוב על המטפלים, כדי שלא יחשבו ב"טעות", שהיא אמא גרועה, כמו שאני מציגה אותה... אחרי שעברתי התעללות מינית ראשונה, ע"י חבריו של הדוד שלי, באישורו של הדוד, באתי וסיפרתי לה, וחטפתי מכות: "אסור לדבר דברים כאלה." - למה? - "אנשים יחשבו, שאת זונה." - הייתי ילדה כמעט בת 3. אחרי שעברתי התעללות מינית שניה, בערך חצי שנה אחרי, ע"י הבן של המטפלת, וסיפרתי לה, חטפתי מכות: "את צריכה לשמור על אחיך ולא להמציא סיפורים." - אבל מי ישמור עליי? - "בשביל זה יש לך מטפלת" - כן... מטפלת, שהולכת מהבית ומשאירה אותנו עם הבן שלה... - אמא שלי לא עשתה כלום, זה המשיך, עד ששכן גילה מה קורה והתערב. באותה תקופה, ובשנים שאחרי, כל פעם שהייתה לי הזדמנות, נצמדתי להורים של אבא שלי, סבא שלי ז"ל היה איש קבלה, נגר ועובד אדמה, ממנו למדתי המון בתחומים שלו. וסבתא שלי ז"ל ידעה את רפואת הרמב"ם בע"פ, והייתה בשלנית משהו מיוחד... היום אני עוסקת בתחומים, שאני מתחברת איתם מאהבה: מיסטיקה, רפואת הרמב"ם, תרופות סבתא, הילינג, ביו-אנרגיה, הדרכה מדיטבית ובישול. האמת היא, שבישול הוא התחום האהוב עליי ביותר, אבל לחולי-נפילה בארץ אסור לעבוד עם כלים חדים ועם אש, כך שהתעודות שלי (טבחות ושף דרגה ראשונה) הוחרמו ע"י משרד העבודה, אבל היום אני חיה עם שף בדרגה הגבוהה ביותר, לומדת ממנו המון במטבח ומבשלת בעצמי. כשסבתא שלי נפטרה, לפני 3 שנים, בשבילי זו הייתה מכה, כשקראו לזהות אותה, רצתי ראשונה, כאילו זו הייתה האמא הביולוגית, ששוכבת שם קרה. סבא שלי נפטר, כשהייתי בת 11, בארה"ב... כשחזרנו לארץ ובאנו משדה התעופה ישר אל הבית שלו ושל סבתא שלי ז"ל, בשבילי זו הייתה מכה קשה לא למצוא אותו שם. אבל אז התחלתי לבקר את סבתא שלי ז"ל 3-4 פעמים בשבוע, נסיעות באוטובוסים, אחרי הלימודים, אמא שלי לא יכלה למנוע ממני לנסוע, ואני בחרתי לשמור על קשר יציב עם מי שהייתה לי יותר מאמא. תודה על ההקשבה אורלי

אשריך שהיתה לך כזו סבתא נפלאה, הטריגרים האלו חמקמקים נסתרים וגלויים כל טריגר והאופי שלו וטוב שאת מזהה ומסוגלת מיד במקום להודיע לסביבה (לפחות בסביבה תומכת) שזה מה שמפעיל אותך עכשיו וכך מונעת פגיעה נוספת במי שלא מגיע לו. מחבקת - ליז

אז פתחתי בלוג חדש בתפוז, הניק שם היה של אחותי הקטנה, אבל היא לא השתמשה בניק הזה בכלל. היא נתנה לי את הניק שלה, כדי שאוכל לפתוח את הבלוג ולכתוב את הכל... אני מתכוונת לכתוב את הבלוג החדש במקביל לישן, כי לא לכל אחד אפשר לספר את הכל. אוף, אני מרגישה מוזר. האיש שלי אומר, שזה מרגיש מוזר, כי הרבה שנים לא הרשיתי לעצמי להרגיש בכלל, ועכשיו סוף-סוף נפלו החומות ואני מרשה לעצמי להרגיש, אז ברור שכל רגש מרגיש מוזר. בכל-אופן, הכתובת של הרשומה הראשונה שלי: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=896708#response שלכם ואיתכם אורלי

אורלי יקרה כבר אמרתי לך שהאיש שלך חכם נכון ? אז אני חוזרת על זה שוב , ולענין הזכרונות שלך , הטריגרים שלך ,,,,,,,, הרבה פעמים אנחנו משמשים במילה עושה רושם , מרשים ביותר או כיוצא באלה רק מפני שבאמת זן התחושה שמתקבלת , אז מה דעתך שמעכשיו והלאה תעשי הסבה למילה הזו שכה הרגיזה אותך , למשהו הפוך ? הרי אף אחת כאן מאיתנו לא אמא שלך ולא מתיימרת להיות , וכאן כשמישהי אומרת כך קבלי זאת כמחמאה !!! גם לי יש המון זכרונות נפלאים מסבי וסבתי שאותם אהבתי יותר מאשר את הורי , ואני נוצרת אותם בליבי לתמיד מאז שהם נפטרו ,והתגובות הקשות של אימך עברתי אותם על בשרי בעצמי , מבינה אותך לגמרי חומד , את יודעת מה באמת חשוב ? שאת תחיי בשלום עם עצמך , עם עברך ועם בן זוגך , תדאגי לאושר שלך !!!!!!!! את הכי חשובה!!!!!! ומגיע לך כל הטוב שיש בעולם הזה , תפנימי !!!!!!! מצטערת על התואר שלך שלא תוכלי לעשות בו שימוש ,בכל מקרה , יש לך עוד כמה כשרונות שבורכת בהם אז תפני את משאבייך לשם , אין לי ספק שתצליחי , חיבוק גדולללללל חתולה

אורלי יקרה טריגרים הם מאוד אישיים, ומילה חפץ רייח או דבר אחר שיעורר טריגר אצלך יכול להיות סתמי לאחרת ולהפך... לכן מילה "תמימה" כמו רושם עבורך היא קשה ומעוררת רגשות כואבים וקשים. והינה את מספרת כיצד התמודדת עם דברים כל כך קשים... לבד!!!! כשאת ילדה, מתבגרת... בטיפול... אמא לא איתך...להפך היא מנגד..... זה מצער לשמוע... כי כל כך קשה לחוות חויות טראומטיות כאלה...ולהשאר לבד...ללא הגנה!!! לצד כל זאת את מספרת על סבא וסבתא נפלאים... סבתא שהייתה יותר מאם... והיא אחד מהחשובים שליוו אותך שעצבו... ושמרו על השפיות עזרו וחיזקו את מטען הכל כך עשיר שלך את משקיעה ולא מוותרת... רוצה לטפל להתמודד מחזקת אותך על כל מה שיש לך ובך אידה

שבוע טוב לכולן שבוע חמים מחוזק מפנים בחוץ נפשית ופיזית שבוע של פיוס וקבלה עצמית אצלנו הכל לבן מסביב לבן צח שיהיה רק טוב אידה

איזה כיף לכם - הכל לבןןןןןןןןןןןןןן ואצלינו סתם רוח מגעילה ואפור - לא מוסיף למצב הרוח :(

שבוע טוב לך אידה ולכלן, מקוה שאכן השבוע הזה יהיה שבוע של פיוס וקבלה עצמית שאצליח במשימות שתיכננתי לעצמי ואצא מהתהליך הזה צחה וטהורה. ולכלכן שבוע של שלווה ואהבה ליז

איזה כייף לכם עם כל הלבן הזה מסביב רוצה גם !!!!!! , וכן , השבוע שלי נע בין קבלת דברים ובין פיוס עם עצמי ועם הילדה הקטנה יש לי עוד עבודה לעשות , ולא חשוב הזמן שיקח ,בסוף זה יגיע שבוע טוב גמלך אידה

הוא לא התחיל כל כך טוב עם הםפיגוע הזה הבוקר... כל הזמן חושבת על המשפחות של ההרוגים... הם לא הולכים כל כך לישון בקרוב... עצוב... :-/ אני מאוד מקווה שהוא ילך וישתפר... ויהיה שקט ורגוע... (ויש למה לצפות: חופש, ריטה, חברות, מפגשים, סופשבוע...)

מה שלומך? איפה היית בזמן הפיגוע? חשבתי עלייך.... נרגעתי דרך החדשות מקווה שאת בסדר אידה

מכתב לפוגע, כתבתי אחד כזה לפני שנתיים בערך בפעם הראשונה שביקשתי עזרה הקראתי אותו בטיפול והחלטתי שלא רוצה לשלוח . יותר מדי סיכונים יש בזה. קרעתי אותו דק דק וזרקתי לפח. לפני כמה חודשים כתבתי אחד חדש, חשבתי שזה משהו שחשוב לעשות , איזה שהוא שלב שיקדם אותי בטיפול... הבאתי את המכתב אל חדר הטיפולים לא הספקנו לקרא או להתייחס רק בקשתי שישאר שם, לא יכולתי לשאת את המחשבה שהוא נמצא אצלי בתיק וכך נפתרתי ממנו בלי ממש לעשות משהו איתו . לפני שבועיים ביקשתי אותו חזרה מהמטפל לא ידעתי מה אעשה בו אבל הרגשתי שהוא שלי וצריך להיות אצלי וככה כבר שבועיים הנוכחות שלו לא נותנת לי מנוחה, שוב חלומות , שוב פלשבקס, וביום שישי האחרון הרגשתי שהגיע הזמן לשלוח אותו ניסיתי ליצור קשר עם המטפל ולא היה זמין... עזבתי , החלטתי להקדים את הפגישה הבאה ולהתקדם עם העניין הזה כמה שיותר מהר כי עכשיו אני מוכנה וחייבת לעשות את הצעד הזה. בשבת המכתב שרף לי בכיס צעק וביקש לצאת החוצה לצאת לאור ישבתי ורשמתי אותו בבלוג.... היה קשה אך בסוף הצלחתי לשחרר אותו ולפרסמו לעיניי כל ועדיין הנבלה שאמור לקבל אותו - לא קיבל..... רוצה לשלוח אך מפחדת מפחדת כי ברגע שיכנס לתיבת הדואר יצא משליטתי מפחדת שיגיע לידיים הלא נכונות מפחדת לפגוע בבני משפחתו -הם לא אשמים מפחדת שיהיה לו איזה רעיון לדבר איתי ואולי אף לבקש סליחה-פעם אחרונה שראיתי אותו היה לי התקף חרדה נוראי... מה לעשות, כיצד לעשות האם בכלל לעשות????????? קישור למכתב בבלוג (אזהרה - עלול להיות טריגר) http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=894598

ליז יקרה נראה שזה כל כך חשוב לך כל כך חשוב שהיגעת להחלטה שאת רוצה לשלוח את המכתב פעם ועכשיו בשניה אבל הפחד הוא גדול ממה את מפחדת? נסי לבדוק מה מפחיד אותך כמה משקל יש לכל דבר... כמה פחד...כמה אמת... ואם כן...... מה יקרה? ואולי אם החלטת... שלחי... ואל תחשבי.. מותר לשחרר .... מחזקת על הכוחת אידה זה כבר לא ביידך..

הי אידה , קוראת אותך - ודמעות נקוות בעיניי - אולי זה בדיוק העניין לשחרר , זה מה שכל כך קשה. להעביר את זה הלאה , להפנים שזה כבר לא בידי, שזה בסדר, שמותר שזה יעבור כבר לידיים אחרות .... נשימה, נשימה עמוקה ושיחרור.... למה כל כך קשה לוותר על הדבר ההרסני הזה???? בכל מקרה הקדמתי את הטיפול מקווה שהפעם הוא יכוון אותי ויאפשר לי לקבל החלטה ... לפעמים זה די מעצבן שהוא משאיר לי להחליט ...לא ממש נוקט עמדה... בגישה שהתשובות נמצאות אצלי והתשובה הנכונה תגיע בזמן הנכון..... בשביל מה אני באה איליו? בשביל מה אני משלמת? אם לא בשביל שיפתור לי את כל הבעיות?????? :~ ( תודה אידה שפתחת את עיניי , שוקעת בהרהורים ואומרת לעצמי שוב - לעזאזל, מה עושים עם כל התובנות האלו??? סליחה אידה אבל ..... אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

אבל השתמשתי בזה: http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=24024 בניסיון לשחרר. אני יודעת, שאז עוד לא הייתי מוכנה להתעמת ממש עם הדברים, והיום אני כן מוכנה... אבל לפחות הצלחתי לשחרר את עצמי מאמא שלי. מחבקת אותך, יקירה אורלי

היי אורלי חתיכת רשומה מאוד מרשימה , עשית שם ממש מחקר מעמיק קבלי בחיזוקים יקירתי, שמחה מאוד לשמוע שאת כבר לא נמצאת במקום ההוא אלה שהתקדמת הלאה , זה למעשה גם מה שאני מנסה לעשות וזה לא קל בכלל חיבוקי חתולה

מאבדת כוחות מאבדת עוד שניה מהחיים מאבדת חיים שלמים מאבדת את הנשימות שלי מאבדת את הכל. מרגישה שצונחת למטה כאילו שלא הייתי שם הרבה זמן מרגישה שקשה לעלות תמונות ועוד תמונות ריחות, קולות.. חייבת לדבר לא יכולה באמת. נחנקת בשתיקה. במחוץ חזקה ובפנים רקובה כמה מסיכות עוד אפשר להשים כדי שאיש לא ירגיש כותבת וברקע מתנגן השיר של מירי מסיקה "שיר לשירה"... "דברו שפתיים יחפות דברו עיניים כל עוד חלב נוטף מחיוכך חבקי את כל פחדיי בשתי ידייך חבקי דובים גדולים מתוך שנתך.." לא יכולה עוד לא יכולה יותר מתמוטטת כבר מנסה להקיא חושבת אם לחתוך.. בינתיים לא עושה דבר אבל עוד אעשה כי לא יכולה יותר. באמת שלא. ומחר שוב טיפול. והילדה כבר מתה לא נושמת יותר הילדה לא חיה כי הרגתי אותה שוב.. לא רוצה אותה לא בא לי עליה הילדה הזו. שונאת. שוכבת שם ללא רוח חיים מחכה שיעטפו אותה בתכריכים זהו הלכה לעולמה אותה ילדה יהי זכרה ברוך

קודם כל טוב לראותך... מזמן לא היית כאן... והינה את מראה לעולם שהכל בסדר- בשליטה.. ובפנים את הולכת לאיבוד... את הורגת את הילדה הקטנה... והיא לא תוכל לעולם למות... היא צריכה להתמזג איתך וזה לוקח את הזמן.. ויש מלחמות ויש מאבקים בינה לביינך אני מקווה שתוכלו להשלים שתוכלי למצוא עצמך בקרוב איתך אידה

מנסה ושוב מתייאשת מוצאת אותה והיא נעלמת נמאס לי לחפש עדיף לכאוב את כאב המוות מאשר את החיים המתים האלה. תודה אידה שאת כאן כואב וקשה עכשיו. שמחה שלפחות את כאן.. איתי..

"דברו שפתיים יחפות דברו עיניים חבקי את כל פחדיי בשתי ידייך חבקי דובים גדולים מתוך שנתך.." מחבקת לך באהבה רבה }{ ליז

בובה יקרה לי יקרה מרגישה היטב כמה קשה לך , הנפילות האלה מתישות את הגוף והנשמה , את חזקה לא רק מבחוץ למרות שאת לא רואה את זה , את חזקה מאוד גם מבפנים , ואיך את יכולה לומר שאת רקובה ? בגלל הכאב העצום שאת מרגישה ? ומסכות , תאמיני לי שאפשר לשים בלי סוף למשך כל החיים , כמה שנילחם בהם המסכות עושות לנו שרות די טוב , הייתי מוכנה לקחת ממך את הכאב מתוקה אך אינני יכולה במקום זה אני יכולה לעטוף אותך בחיבוק גדול ורך , חיבוק שיגן עליך מכל כאב הלוואי שלא תפגעי עוד בעצמך , מאחלת מכל הלב ים של חיבוקים מתוקה שלי חתולה

אני מקדישה לכן את הגירסה הראשונה, שכתבתי לשיר "בטיפוס החיים", את הגירסה השניה פירסמתי, את זו לא היה לי אומץ לפרסם, לא רציתי שישאלו אותי שאלות, שאין לי אומץ לתת עליהן תשובות. את הגירסה השניה, תוכלו למצוא בקישור הזה: http://stage.co.il/Stories/248117 בטיפוס-החיים (גירסת מקור) בטיפוס החיים אל פיסגת האולימפוס, בדרך אל משכן האלים, תלאות רבות מספור עברתי, בקרח אבדה לי דרכי. בכל מפות הדרכים תשובות לא מצאתי, נתיבים ברורים לא היו, ולא נתגלו שבילים. חיפשתי מדריך, שאת הדרך מכיר, אך לא ידעתי, לא הבנתי, שאת הדרך מכיר ליבי. פעמים כה רבות החלקתי אל מרגלות ההר חזרתי, אבל לוותר לא הסכמתי, קפאו ידיי ורגליי, אך קדימה המשכתי. מה יהיה גרוע מהקפור? לא רוצה ליפול, לא לחזור לשם... לא לבכות... ובפעם הבאה אצליח! שלכן ואיתכן אורלי

יש לך את אורלי את תצליחי - כתיבה יפה ומרגשת. מחבקת, ליז

אורלי יקירה לפי מילות השיר שלך גם את לוחמת , מטפסת הלאה ולא מוותרת מרגיש לי ממש מצוין מה שכתבת , מרגיש לי ממש כמוני נאחזת בציפורניים ולא מוותרת , ממשיכה הלאה מה זה בא לי בזמן , תודה מתוקה על השיר המחזק ריגשת אותי במיוחד עכשיו אחרי כל מה שכתבתי חיבוק ענקקקקקק וכולו רק בשבילך חתולה

קשה.

מה ארע? מה שלומך? מה עילת תחושתך הקשה נשמה?!

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=895670&passok=yes

שיהיה לכולנו שבוע שליו ונעים. אורלי

שבוע מבורך גמלך חומד

כאב לי שאת קוראת לעצמך "חתולת אשפתות". חוזרת אחורה בזמן.... ממשיכה להרגיש שאת מלוכלכת ומזועמת. אבל את לא . את החתולה הכי נקיה וטהורה שאני מכירה בחיי. אומנם חזרת איזה 20 שנה אחורה, בשבוע שעבר. אבל אל תתני גם לשם להשפיע עלייך. בוקר טוב.. אמשיך לדבר איתך בהזדמנות. בובה.

חתולילה, כשאת מאמצת את השם (הישן?), כשאת מהרהרת בו, ממלמלת אותו, כותבת אותו, את מתחילה שוב להשמיע את רשם הקול הישן - זה שהצלחת בעמל רב למחוק או לפחות לטשטש, אל תתני לו שוב לנגן. מחבקת ליז.

חתולה יקרה, זה באמת מכאיב, כשאישה כמוך קוראת לעצמה "חתולת אשפתות". את כל-כך רגישה וכל-כך מבינה... והמילים שלך כל-כך מתחשבות ועדינות... אישית, לקחתי את עצמי והתרחקתי מעיר הולדתי, אני מבקרת שם רק אחת לכמה חודשים, כשאני נוסעת לבקר את ההורים שלי. מחבקת אותך בחום, יקירה אורלי

תודה לכן מקסימות גם לי כאב להיות שוב באותו מקום , לחוות שוב את כל הכאב הצורב להרגיש שוב כמה חיי היו באשפה ולא יכולתי לעשות כלום כדי לשנות את הדברים , חלק מתהליך ההחלמה מביא אותנו להתמודד עם כל מה שעברנו וחווינו , אני לא אלך אחורה בזמן ולא אתן למנגינה הזו לנגן לי שוב את הניגון הכואב , פשוט לא יכולתי להמנע מלהרגיש כך , באותו מקום , מול כל מה שעבר עלי החיים חייבים להמשיך , ונכון שהטיפול נגמר אך הטריגרים לא נגמרים ואני אמשיך להילחם עד תום , מאחלת לכולן יומטוב חתולה

כשהרגשתי, שקשה לי להתמודד עם המראות, פשוט התרחקתי מעיר הולדתי. היום אני מגיעה לבקר את ההורים שלי, וגם לסידורים הכרחיים, רק פעם בכמה חודשים ונעלמת שוב דרומה. ואני אף-פעם לא מסתובבת שם לבד. המשפחה שלי, חוץ מאחותי הקטנה, לא יודעים כלום, אבל כשאני מגיעה רק פעם בכמה חודשים, הם תמיד דואגים, שמישהו ילווה אותי, כי אחרי הכל העיר השתנתה מאוד... מחבקת אותך אורלי

אולי זה בעקבות המחלה ואולי אלו הם הסיוטים של הלילה ואולי זה מה שחתולה כתבה ואולי זה השיר שבובה שמה ואולי.... ואולי.... ואולי..... כנראה שהכל מצטבר..... אבל מחר יום חדש והשמש שוב תחמם את הכל מבפנים, נכון?! :)

היי חומד מקווה באמת שההרגשה הכבדה תחלוף לה מהר ותרגישי טוב יותר כמה שיותר מהר שבוע טוב יפתי

גם אני מתפללת - מחר יום חדש, שבוע חדש, יש למה לצפות... לא ככה???

שבוע טוב ומבורך לחכולכן יקרות שלי...

טעות לעולם חוזרת...

מקווה שאת בסדר, אבל אם את צריכה עוד מרשמים של תרופות סבתא, יקירה, אל תתביישי לבקש. תרגישי טוב אורלי

אני כבר בסדר עכשיו חזרתי מעבודה ומרגישה טוב לפחות פיזית....

אתמול היה קצת יותר טוב חלק מהזמן כי פשוט הייתי בעבודה אז הייתי עסוקה בדברים אחרים היו גלים גלים כאלה....

קראתי אותך, ולא יכולתי שלא להגיב. הכאב שיוצא ממך החוצה, חדר לתוך ליבי והרגשתי כל כאב שלך. עצוב, וקשה.. אני יודעת. לא פשוט לחזור אחורה בזמן, לשמוע קולות, לראות את הכל עובר כמו סרט נע להרגיש, לחוש את הכל.. מתוקה, אולי עברת טיפול.. וסיימת אותו, אבל זה לא אומר שאת חזקה יותר מכולם או .. משהו כזה! ! החיים עוד לפנייך, ועם הרבה תמונות וזכרונות את צריכה להתמודד. ועכשיו, כשיש לך ת'כלים, את תצליחי לעשות את זה. וגם אם החלקים הקשים.. וכפי שחברה שלך אמרה, "להתקשר למטפלת" היא צודקת! זה לא אומר שאם סיימת, את לא צריכה להתקשר אליה. אם את מרגישה ממש צורך, אז תעשי זאת. ואם את מרגישה שיש בך כוחות לעבור את הנפילה , הזכרונות האלה- אז עוד יותר טוב. אני שמחה ששיתפת אותנו כאן, ולא להיות לבד. . . . כי את לא! ואני כאן איתך, גם אם לא ממש כותבת כאן (כי קשה לי). נשמה שלי, את לא שם.. זה לא קורה כבר.. היום את חתולה חזקה . היום את במקום אחר. בבית מוגן, עם משפחה וילדים.. שאוהבים אותך. אין יותר אונס אין יותר מכות אין יותר אלכוהול אין יותר מגע מסריח וגועלי. א----------------------י-------------------ן ! ! ! ! כל כך רוצה להיות לידך, לחבק אותך חזק .. להיות שם איתך, ולתמוך.. ושלא יכאב יותר . הלוואי ויכולתי לקחת ממך את הכאב -שיושב לך בלב.. אבל אני כאן איתך. שומעת ומרגישה את הכאב. בוכה איתך על מה שלקחו לך, על מה שעברת. מחבקת ועוטפת באהבה .. בובה.

אני...................... חיה........................ ימים קשים אבל יעבור..

שיר ממני אלייך בהמון אהבה כאן איתך בובה. חלמת על אהבה, חלמת על בית חלמת על משפחה וחום אך יד רעה הגיעה אל שפתייך ובלי מילים גדעה את החלום. מלאך, אם מרחף, הוא לא הופיע את קול המצוקה הוא לא שמע ולא הייתה שם יד אשר תושיע כשאת צללת לשחור של הדממה. לדמעות שלך יש פה והן רוצות לצעוק לדמעות שלך יש פה הן לא רוצות לשתוק אז ספרי, ספרי הכל אל תשמרי בלב כי הדמעות העצורות מרות מכל כאב. את יכולה להיות יפה ומפורסמת או נערה עם ג'ינס ותלתלים או רק ילדה שאת עיניה לא עוצמת כי בלילות חוזרים שוב הצללים. אני כאן לידך גוזל פצוע את מה שלא תאמרי אני אשמע אני איתך זועקת ודורשת את עלבונך ואת הנקמה.

מרעיד את נימי הלב וחודר לחדרי הנשמה!!!!!!!! תודה מתוקה ושבוע טוב בחורה חזקה. חיבוקים מחזקים. שדה ניר

אני.... לא הכי טוב שבעולם. אבל יהיה בסדר תודה מתוקה

הרגשתי רע כל כך.... שכמעט וחזרתי לאישפוז הרע הזה מחריף אני לא יודעת מה יהיה אני מקוווה שזה ירגע ואני אתחיל לחזור לעצמי כי אין מצב שאני מתאשפזת שוב........ זה היה כל כך מפחיד......... :-( ורע גם עכשיו לא יודעת מה יהיה הסוף של זה...... והחבר אמור להבין וכאילו יש קצר בנינו הוא תומך ובו זמנית לוחץ נורא נשארתי בהוסטל בחרתי לא לסוע אליו לא יודעת הכל כרגע מאיים מידי... שיגיע מחר וכבר תיהיה פה עובדת סוציאלית.... אני צונחת מטה בקצב מסחרר...

זה הגמילה מהכדורים עושה לך את זה? או המאמצים של לעלות במשקל? או משהו אחר?

ילדונת יקרה, איתך מתפללת שיעבור מהר ושהענינים עם החבר יסתדרו גם לו זה בטח מאוד קשה. מחבקת ליז.

ילדונת אמיצה מבינה אותך מאוד ואת כל מה שאת מרגישה עכשיו נכון שזה מאוד קשה ,אבל בטוח שעדיף לסבול את הכאבים מאשר להתאשפז לא ?? אז לא נשארו לך עוד הרבה שעות ,ואני יודעת שיותר קל להגיד מאשר לעשות אבל תחשבי על מה שאת בעצמך אומרת נכון ? וכבר מחר תבוא העובדת הסוציאלית ותראי מה שהיא כבר תגיד לך מקווה שתחזיקי מעמד , מחזיקה לך אצבעות חזק

תחזיקי מעמד נשמה ואנא תדווחי ותעדכני אותנו. מחזקת ומחבקת אותך שתעלי מעלה מעלה- תרתי משמע על דרך המלך!!! שדה ניר

ילדונת, אני מבינה אותך, ומבינה ממך, שהגרוע ביותר עבורך הוא אישפוז... יקירה, תשמרי על עצמך, אני איתך, מחזיקה לך אצבעות ומתפללת עבורך. מחבקת אותך בעדינות - אם תרשי אורלי

ילדונת יקרה מצטערת לשמוע שזה מה שקורה איתך את חושבת שאולי מינון הכדורים ירד באופן דרסטי מדיי? כי זה נראה שיש התדרדרות מאז שהורדת מינון??? מחזקת מקווה שתרגישי טוב יותר אידה

שזה טוב שמרגישה וזה טוב שבוכה ומתפרקת כי זה אומר שאני מרשה לעצמי להרגיש הם לא חושבים כאן שזה הזמן להחזיר אותי לאישפוז אבל לא בטוחים בנוגע לכדורים שאולי כדאי לעצור תירידה מהכדורים שיש גם ככה עומס עלי ושהכל יחד לא עושה לי טוב אני אולי מתחילה בעצמי לעבוד בהוסטל אחר בתור מדריכה ומתחילה לעבוד גם בהוסטל שלנו כלומר בתקווה שהשקילה היום תעבור בשלום...... והם ממש בסדר שולחים איתי ליווי לשם כי אני מפחדת לנסוע לבד בגלל כל החרדות.... עוברת ימים טרופים גם עם החבר אבל לאט לאט איתו לפחות זה מסתדר חזרה.... האמת שאני קצת לחוצה מהשקילה למרות שדייי בטוחה שעליתי אבל בימים האחרונים שיחקתי קצת עם האוכל מקווה שזה לא יששפיע באמת...... לכל מקרה אני מזייפת תשקילה שותה המון לא אכפת לי שתיהיהי קפיצה פתאופית במשקל העיקר לא ירידה אז מעדיפה לזייף אותה למקרה שירדתי..... רק שיעבור הכל בשלום....... ושיהיה שבוע טוב סליחה שלא מגיבה בכלל לא מוצאת את הכוחות.... אוהבת אושר

רע לי מקווה שבבוקר אתעורר יותר טוב

תבכי... זה ישחרר אותך... מנסיון די טרי האמת... מקווה שהלילה יהיה טוב ותקומי ליום טוב יותר... ((((איתך)))))

לבכות.... לא יודעת איך.... ו.... גם אני מקווה שיהיה יותר טוב :)

קצת הזזתי את הרגל במיטה כשישנתי ונתקלתי במישהו התעוררתי ונבהלתי שזה אבא שלי שם לידי במיטה כנראה כי בחלום בדיוק אבא הופיע מהר מהר סובבתי את הראש להסתקל מי זה וגיליתי שזה בעלי (חחח כמה מפתיע) עכשיו כשאני כותבת זה די מצחיק אותי אבל באותו רגע ממש נבהלתי

קשה לישון... חלומות? שחף? כנפיים? מקווה שצנחתן לחלום טוב פיות, פרחים... תקוות

כנראה שמנת הסבל שלי חייבת מידי פעם לעבור בדיקה מחודשת , בקרת איכות , ולודא שמנת הסבל נמצאת אי שם במקום די גבוה , כי אם חלילה הרמה יורדת , אז משהו תמיד כמו חדשות לבקרים מגיע כדי לאזן אותי ,סבלתי כל השבוע ממיגרנה נוראית ,וכל שרירי הצוואר נתפסו לי מרוח פרצים שתפסה אותי לא מוכנה , לא יכולת להסתכל לצדדים בכלל, כל פעם נאלצתי להסתובב חצי גוף כדי לראות מה שהייתי צריכה , ואז ביום רביעי נסעתי לבנין העיריה לכדי לרשום את הבן שלי הצעיר לבי"ס אחר , לחטיבה אחרת , וכשיצאתי משם ,,,,,,,כשיצאתי משם ,,,,,,,,היה לי טריגר מאוד קשה , עמדתי מול הבית הישן שבו גדלתי כילדה , כנערה מתבגרת ,,,,,,,,,,המקום הילך עלי קסם וגם פחד , משך אותי עם חוטים שקופים וחזקים כל כך , שלא יכולתי להתנגד , עברתי את הכביש ,,,,,,הסתכלתי על המבנה הישן שלא השתנה במאומה משך 20 שנים שלא ביקרתי בו מאז הפעם האחרונה , נכנסתי לכניסה , הבטתי לעבר המדרגות , הכל אותו הדבר , כאלו רק אתמול שלשלום,,,,,,, והיום כבר מחר ,,,,,,,ואולי כבר מאוחר ,,,,,,,,ולא מבינה למה אני מתחילה לעלות את אותן המדרגות אל הבית שבו גרתי , אל הקומה הרביעית , אין מעלית , אנשים מסתכלים עלי לראות אם אני גרה שם , מנסים לזהות אותי , אני לפחות לא מזהה שם אף אחד , ממשיכה לטפס הכל ראה כזה מוזר ואני אפילו לא שואלת את עצמי , היי , מה את עושה כאן ??? מה את מחפשת כאן ? איבדת משהו ??? רק כשהגעתי לקומה הרביעית דלת ראשונה ליד המדרגות הבנתי שאני נמצאת שוב מול מה שהיה פעם הגיהינום הפרטי שלי , שמונה שנים של סבל מתמשך ,של התעללות , של מעשי אונס , של השפלות ועוד ועוד , הנה , הדלת הזו נמצאת כאן וממש מול העיניים שלי , ואני מרימה יד כדי ללחוץ על הפעמון , לא יכולה !!!!!!! כואב לי נורא , הבטן מתהפכת , הראש עומד להתפוצץ , כל הרעידות אלה מאיפה באו פתאום ? יובש בפה , מוציאה מים ושותה אבל לא עוזר , יש לי פשוט התקף חרדה , ואז מתחילות כל התמונות לרוץ לי מול העיניים , שבת בבוקר יושבים איתו ושותים אלכוהול עם מזתים , מוזיקה יוונית מתנגנת והוא רוצה לרקוד רק איתי , הוא שולח את אמי למטבח בכל מני טענות שווא כדי לגעת בי עוד ועוד ועוד , כדי שיוכל להשתפשף עלי , הוא מסריח , מגעיל , הוא נהיה דביק ולא מרפא ממני , רוצה להקיא וכמו שאז לא יכולתי גם עכשיו לא כולה , והתמונות ממשיכות לרוץ למקום אחד ,,,,,,,,,, ואני רצה כמו מטורפת את כל הארבע קומות חזרה , שומעת צעקות וזעקות , לרגע נעצרת לא בטוחה , זה בא משם ,מלמעלה , מאיפה שאני גרתי או שגם כל זה רק בראש שלי ???? יושבת בכניסה על המעקה בין העמודים ובוכה ,בוכה כמו שלא בכיתי את הבית הזה אף פעם , את הילדה הזו , את הנערה הזו ,,,,,,,,,,את אובדן התמימות , את כל הרמאות שהיתה מנת חלקי , את כל מה שניצלו אותי ואת נישמתי , את כל מה שגזלו ממני , לקחו בלי שיהיה אפשר להחזיר כלום או לפצות על שום דבר !!!!!!!התמונות פשוט לא הפסיקו לרוץ מול העיניים כמו סרט , כי היו שם פנים , וקולות , וצבעים ואפילו ריחות , ושעה ארוכה עוד המשכתי לבכות , יצאתי משם כמו חולה , חזרתי להרגיש חתולת אשפתות , הכל היה קשה ורע ולא הפסקתי כל הדרך לבכות עד שהגעתי לביתה של אמי שגרה לא רחוק משם , היה לי מוזר כל כך להסתכל עליה ועל בעלה , ולא לראות אותם בעיניים בכלל , כאלו שהם נעלמו , אתמול עדיין הרגשתי די רע , עד,,,,,,,עד שהבנתי שסגרתי מעגל , יצאתי משם בגיל 20 וחצי כשהתחתנתי , במשך 20 שנים לא ביקרתי שם , לא הבנתי מה משך אותי לשם , כיום אני יודעת שסגירת המעגל שלי היתה רק כשהייתי מוכנה לה ,דברים לא קורים כנראה כך סתם , חברה שלי אמרה לי תתקשרי למטפלת שלך שטיפלה בך ,דברי איתה, ספרי לה מה שאת עוברת , שאלתי בשביל מה להפריע לה בחיים שלה ??? זה משהו שאני צריכה לפתור עם עצמי !!!!!!! אני כבר ילדה גדולה !!!!!!! עדין מרגישה כמו חולה , אבל אני מאמינה שאתגבר גם על זה ,כמה כבר עבר עלי מגמר טיפול ? 6 חודשים ? אז אני חושבת שאני לומדת להתמודד די בסדר עם מצבים די קשים , וגם אם לא , גם זה יבוא , מצטערת אם נפלתי עליכן כבדה , שתהיה לכן אחלה שבת שלום , מחבקת את כולכן בלי יוצא מהכלל , גם את מי שלא נמצאת כאן כעת וכותבת , מתגעגעת אליכן , ליאורי , תום , דמעה , בובה , וסליחה את מי שלא הזכרתי , חתולת ( אשפתות )כואב לי עדיין נורא , מצטערת ,

כאב לי מאוד לקרוא אותך כמעט התחלתי לבכות אין לי מילים כרגע ואולי גם לא יהיו.... רק שתדעי שאני איתך מחבקת שחף

כל כך עצוב לי חתולה שלי יקרה, חתולת בית מדהימה , אני רואה אותך בעלת פרווה לבנה, רכה ונעימה. כך אני מדמיינת תמיד את חתולה שזכיתי להכיר , כזו יפה ומכובדת מודעת לרושם הנפלא שהיא עושה על כל רואיה, מתחבבת בקלות מלטפת מתחככת ומתרחקת כשצריך. אוהבת אותך, מחבקת אותך אישה מדהימה וגיבורה. תרגישי טוב . ליז.

תודה לכן בנות על המילים החמות , על התמיכה , על העידוד תודה בובית גם על השיר ,תודה שאתן כאן !!!! תהליך ההפנמה לא קל , ברור לי מעל לכל ספק שאני כבר לא נמצאת במקום שהייתי כשפגעו בי , רק שהזכרונות היו קשים מאוד , ולאחר שנים כה רבות זה היה כמו להיפגש עם השטן בכבודו ובעצמו ,כמו הלם , לא יודעת , עושה את התהליך עכשיו עם עצמי כדי לתת לזה מקום ראוי , כדי שיוכל ללכת ממני כדי שאוכל לשחרר את הכאב , לשחרר את כל מה שאני מרגישה , ומשם להמשיך הלאה כי כך בנויים החיים ,יקח מה שיקח לא חשוב , העיקר שיקח וילך,,,,,,,,,,,, השבת הזו לא נחתי בכלל , התעסקתי עם בישולים , נסיתי מתכונים חדשים כדי להסיח את דעתי ,זו תרפיה עבורי , ומחר יום חדש , מתחיל שבוע חדש , החיים ממשיכים הם אינטסיביים , מאחלת לכולכן שבוע טוב ומוצלח משלי חתולת אשפתות

חתולה יקרה, (קשה לא להגיב להודעה כזאת...) את מתארת חויה לא פשוטה בכלל ועם זאת מצאת את הכוחות לתת לזה מקום, לכאוב את זה, לבכות ולשחרר מעט מהסיוט הנורא... גאה בך מאוד... שמחה שהצלחת להעסיק את עצמך בשבת כדי להקל על עצמך... חושבת שחשוב שתתני לזה מקום, במנות קטנות כדי לא ליפול מזה... מאמינה בך שאת מסוגלת, כמו שאמרת, כנראה שהגיע הזמן... מחזיקה לך אצבעות שתעברי את זה כמה שיותר בקלות ובטוחה שתצאי מזה מחוזקת יותר... איתך (גם אם לא נראה ככה)

ראשית: התגעגתי במאד מאד.כל פעם כאשר מפלס הדאגה והגעגו געו התאפקתי לא לדרוש בשלומך.... ולעניין מה שכתבת: לדידי אין זה טריגר כי אם אבי אבות הטריגרים המעוררים!!!!!!! ציירתי את התמונה עם כל תמהיל הריחות ובליל הקולות הבלתי נסבלים ותחושת קבס עלתה לי עד לגרון!!!!!!! ישנם פוגעים שטרם סגרתי עמם מעגל אם בכלל:-( אני מצויה עתה בשלב גזר הדין עם האנס האחרון אשר חמס לי את הבגרות והעלה לי את התוקפים מן הילדות- לדיראוןןןןןןןןןןן! יקרה שלי סגרת מעגל!!!!!!!! והבכי ששיחררת הנו בכי של התמודדות והשלמה לא של התפרקות וחולשה!!!!!!!! ואני גאה בך נשמה מדהימה!!!!!!!!!!!!!!!! ואני אתך תדיר. מחבקת ללא לאות ומתרגשת ממך עד דמעות. אוהבת ומעריכה. שדה ניר

היי שדה פורח יקירתי עוברת עליך תקופה קשה מאוד , נשמע כאלו את תחת מכבש של לחץ בלתי פוסק הלוואי שכבר יעשה צדק עם הפוגעים שלך , שישלמו מחיר כואב וכך גם יעשה צדק עימך ועם כאבך ,מחזיקה לך אצבעות חזק להצלחה יקירתי וכן , בהחלט סגרתי מעגל מאוד חשוב ,ואני בהחלט לא מתפרקת רק כואבת כי כי כואב ,לא קל לעמוד מול כל האמת הזו ולא לכאוב את כל מה שגזלו ממני , לראות את הכאב ולהסתכל לו בעיניים ,ולרצות להמשיך להילחם על עצמי מגיע לי להרגיש טוב יותר שיהיה לך אחלה שבוע , תהיי חזקה , ואני כאן כדי לחזק אותך

חתולה יקרה המון כוח ואומץ להתמודד.....להסתכל בעבר בכואב.... לסגור מעגל כל כך קשה לעשות לעשות זאת.... את באינסטינג.... משהו לא ברור משך אותך לשם... בכאב, בפחד, בחרדה .... חויית את הכל שוב... פגשת את הילדה הקטנה.... הילדה הפגועה ילדה אמיצה שעברה דברים כל כך קשים... חבקי אותה.... כיתבי לה.... אמרי לה שאת אוהבת ומקבלת אותה.... ואת עם מי שנוח לך .... ספרי שתפי...קבלי את החיבוק שאת זקוקה לו....(במילים או פיזית) שולחת חיבוק מחזק לשתכן לכן האמיצות....הגיבורות אידה

שבת שלום שבת חמימה.... חום בחוץ ובעיקר בפנים (אצלנו 11- קררררררררררררררררר) אנרגיות טובות, כוחות ובשורות טובות לכולן אידה

שבת שלום ומבורך לכולכן גם ממני חתולה

משעמם לי - וזה דבר נורא! כשמשעמם לי, כשהראש פנוי מהתרכזות בעשייה, הראש פנוי לפלאשבקים מהעבר, ואני לא אוהבת, כשזה קורה... ועכשיו, עם רגל כואבת, שאי-אפשר לדרוך עליה, אני גם לא יכולה לבשל, האיש שלי מבשל לשבת, בטלויזיה אין שום דבר מעניין, והפלאשבקים עושים כרצונם... ניסיתי כבר כל מה שאפשר לעשות עם רגל פגועה, אבל שום דבר לא מעניין אותי, והפלאשבקים ממשיכים לקפוץ לראש. התחלתי לכתוב אותם, את הזיכרונות ההם, לפי העצה של האיש שלי, שאמר: "אולי כדאי, שתכתבי את מה שאת זוכרת, אולי זה יעזור לך להסתכל על הכל מנקודה חדשה?" - אז החלטתי לנסות. מקווה, שזה באמת יעזור. חיבוק חם לכולם אורלי

היי חומד האיש שלך חכם , באמת זה רעיון טוב לשבת כשממש משעמם לך , לכתוב כל מה שעולה , בין אם זה פלשבק , או סתם משהו שקפץ ועלה לך לראש באותו הרגע , כל דבר שעולה הוא חלק ממשהו שקרה , שיהיה בהצלחה רבה , ואל תילחצי אם דוקא כשתחליטי כן לכתוב פתאום הכל יעלם לך , את יודעת שאלו הן תעתותעי המוח שמגן עליך מכאב , חתולה

איך את היום? איך עברה השבת? איך הרגל? שיהיה לך שבוע נעים ורגוע שחף

באמת לא שמתי לב שנפצעת ברגל החלמה מהירה חומד ושבוע טוב

אמא של הילד חולה וכמובן נדבקתי ממנה - וירוס מגעיל שוב מצפה לי סוף שבוע מדכא פעם חמישית החורף אני שוברת שיאים!!!!! חוטפת פשוט כל דבר שפוגשת בדרכי לא זוכרת את עצמי ככה מאז הילדות

עם כמה שזה נשמע משעשע, לא נתקלתי בדבר טוב יותר... האנטיביוטיקה של הטבע היא: מיץ מחצי לימון (לפחות), כפית דבש ומים חמים, כדבר ראשון על הבוקר, לפני הקפה - כשכבר חולים, מומלץ לשתות את זה 3 פעמים ביום. אני רגישה יותר מדיי למחלות בחורף, אבל מאז שהתחלתי להקפיד על זה, אני סובלת רק מהצטננויות קלות. תרופת סבתא טובה נוספת היא: מרק עוף פולני... עם בצלים קטנים שלמים, מעט מאוד ירקות אחרים, מנות עוף (עדיף עם העור), וגולת הכותרת: 4 שיני שום גדולות, בכל שן שום לחרוץ 2 חריצים בעזרת סכין חד, אבל לא לחתוך את השיניים. לקשור כל שן שום בתוך חתיכת בד (אפשר לגזור חיתול ישן - מאלה הרב פעמיים של פעם...), או רשת, ולזרוק לסיר, כשהמים מתחילים לרתוח. לא מומלץ לאכול את השום אחרי שרתח, אבל היתרונות שלו בהחלט עוברים למרק. אפשר להוסיף גם כף מיץ לימון ומעט פלפל שחור, שהם בעלי יתרונות רפואיים משל עצמם. תרגישי טוב ותהיי בריאה, יקירה חיבוק חם אורלי

אני אומנם לא עם תרופות סבתא אבל מנסה לקחת דברים לחיזוק בין היתר ויטמין C אולי באמת אנסה את הלימון עם דבש

הגוף שלך עסוק מאוד בלשקם את שחף ולכן הוא קצת מזייף בתפקידים האחרים שלו, אל תדאגי זה תקופה שכזו. תעברי את השנה הזו תתחזקי מכל הבחינות ותהיי בריאה הרבה יותר הן נפשית והן גופנית ככה זה הוא לא יכול לעשות הכל ביחד כל הזמן אז הוא נח ואז החצופים האלו מתגנבים - וירוסים/חיידקים וכל מני מרעין בישין. תני לו לנוח והכל יהיה בסדר. רגע, ומה עם המפגש ופשטידת הבטטה או שזה בשבוע הבא????? מחבקת ומאחלת בריאות שלמה - ליז - סופ"ש רגוע

תודה ליזוש והמפגש אמור להיות בשבוע הבא אז אתפלל שאהיה בריאה

ואכן אין תחליף לתרופות סבתא.....

הרבה בריאות וחוסן נפשי שמרי על עצמך!!! ואורלי......כל הכבוד לך!!!!! מרשים ביותר אידה

ואולי האווירה שנוצרה בעקבות המניאק העליון השופטים לא רחמו היום על הנער http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3356596,00.html קראתי עם דמעות בעניים אמן אמן למען יראו ויראו. ליז - יום קשה עובר עלי - כל הכאב, כל החנק הזה שגרמה לי השתיקה של 30 שנה. הכל צף ועולה בזכות מופע האימים של הנשיא - בושה, בושה, בושהההההההההההההה.

אתך בתחושה ובהרגשת הבושה לנוכח מופע האימים של "כבוד הנשיא" -אנסי!!! והלינק שלך אינו נפתח....... אור ואהבה שדה ניר.

סוף כל סוף משפט צדק במדינת ישראל!!!!!!!!

אני אתמול רק התעצבנתי על הליצן הזה זה לא עשה לי שום דבר מיוחד אבל כל הזמן חשבתי על איך שמרגישות ברגעים אלה אותן נשים שהוא פגע בהן

בעצם העובדה, שבחרו אישה למלא את מקומו! אורלי

הנבצרות הזו ממש לא נכונה ולפי מה שהבנתי זו שהכריעה את ההצבעה היא זו שבתור יו"ר הכנסת היתה מיועדת להיות המחליפה . הצדק שאני מדברת עליו הוא עונש מאסר עולם+15 שנה לנער שאנס ורצח את מעיין ספיר. אמן

ליזושששששש מקסימה שלי מרגישה כמוך בדיוק , עוד יותר כיום כמו ביום רביעי , לא חשוב אחר כך אספר על כך , הלוואי שכל אנס ורוצח לא יצאו עם גזר דין קטן מאלה , חתולה

שכחתי יקירתי לאחל לך הצלחה רבה בלימודייך , מחכים לך ימים עמוסים אך מאוד מספקים חתולה

כבר יומיים, שאני מנסה לכתוב את הוידוי הזה ומוחקת כל הזמן... טוב, אז ככה... אן הייתה המורה האהובה עליי בביה"ס בפלורידה (בי"ס יהודי קונסרבטיבי, שהיה צמוד לבית-הכנסת של הקהילה הקונסרביטיבת, שהחזנית הראשית שלו, שהיא מאוד מפורסמת, בזכות היותה חזנית, היא הלן שפירוא). הייתה לי בעיה לחשוף את עצמי, היו בי בושה והאשמה עצמית, אבל עכשיו, אחרי שהתמודדתי עם שני אלה, אני מבינה, שאין לי מה להרגיש בושה או להאשים את עצמי, וכשההבנה הזו חילחלה למודעות שלי, הבנתי, שהגיע הזמן להחשף. אז... נעים מאוד השם האמיתי שלי הוא אורלי. אני טבחית, מיסטיקנית, הילרית, משוררת וסופרת המוכרת בכינוי "הזהב הלבן", או white gold (בעבר הרחוק פירסמתי במעריב לנוער, היום אני מפרסמת באתר "במה חדשה" ובבלוג שלי ב"תפוז" http://stage.co.il/Authors/HazahavHalavan בשנתיים האחרונות אני לא עובדת, למרות שאני מנסה. אני חולת-נפילה, וב- 7 השנים האחרונות (זה התחיל אחרי התקיפה המינית האחרונה, שעברתי, שהייתה ברוטלית, ברמות, שלא יתוארו - חטפתי מכות רצח, הוא הטיח את ראשי בקיר, וכשהתעוררתי הכל מסביב היה עם שלוליות וכתמים של הדם שלי), עברתי כל-כך הרבה התקפי-נפילה, בעיקר מרוב הלחץ והמועקה - בפעם האחרונה, זה היה עילפון ובשבילי זה חדשות טובות, כי אחרי כל התקף, אני לא יכולה לדבר משך שבוע בערך, כי אני נושכת את הלשון, ובכלל אני לגמרי מנוטרלת, אחרי התקף, עם כאבים בגוף. בפעם האחרונה, שעברתי התקף, זה היה בחתונה של בן-דוד שלי, כשבשולחן לידי התיישב הדוד שלי, שהיה אחראי להתעללות המינית, שעברתי בילדות המוקדמת (לפני שנסענו בשליחות לארה"ב), מה שיצר אצלי לחץ ומתח נוראיים, וגם מה שגרם לי להבין מה הוא הגורם האמיתי להתקפים שלי... מה, שגם שגרם לי להגיע להחלטה לקחת פסק זמן מלעזור ולהעניק לכל לקוח משלם ולטפל קודם כל בעצמי - וגם לבצע בנחישות. עשיתי לעצמי מספיק נזק, כשברחתי מהתמודדויות וויתרתי. זה לא תענוג גדול להתעורר מהתקף מעורפלת לגמרי, לא לזכור מה עשיתי קודם, או איפה שמתי דברים... למעשה זה מטריד מאוד. ו... תודה לכל אחד מכם על הכל, על כל התמיכה, על כל מחמאות :-) שגורמות להסמיק, ויותר מהכל, תודה על עצם היותכם. מחבקת אתכם. שלכם ואיתכם עם כל הלב אורלי

שהצלחתי ללחוץ על "שלח" אורלי

כל הכבוד לך אורלי... כל כך הרבה אומץ צריך בשביל לספר על עצמך ככה... וממה שכתבת בהחלט לומדים על האומץ והכוח שלך... נשמע שעברת תהליך לא פשוט ושיש לך הרבה במה להתגאות.. מחבקת...

כל הכבוד על האומץ החשיפה והשיתוף ועל כברת הדרך שעברת ועוברת תודה לך על מי שאת

על היותכם, ועל כך, שאתם מקבלים אותי, כמו שאני. אורלי

אורלי.... אני בוכה עכשיו , את עושה צעדי ענק ... מבקשת שתהיי מודעת לכך- כי .... לא רוצה לקלקל אבל, אומרת לך על מנת שיהיה במודעות והלוואי הלוואי שלא יתממש וכל אחד בנוי אחרת ואת בכלל מדהימה אז- מה שרציתי להזהיר שעוד עלולה לבא נפילה ואז עליך לזכור כמה את חזקה וכמה הכל זמני ותזכרי את הכלים האלו ואת תצליחי, את תירפאי. אני כל כך מתרגשת בשבילך כל הכבוד, ההילרית ריפאה את עצמה ובקרוב תשוב לרפא את העולם והעולם חביבתי - זקוק לה נואשות - חיבוקקקקקקקקקקקקקק ענקקקקקקקקקקקקקק ליז רצה להציץ לך בבלוג ו... הנה הקישור לשלי http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=16sweet

איך מוסיפים קישור חדש לבלוג, שאני רוצה, שיופיע בבלוג שלי? אורלי

ניסיתי לטפל בעצמי פעמים רבות בעבר... וגם עכשיו, כשבן-הזוג שלי שותף למה שאני עוברת ועושה הכל, כדי לעזור, לתמוך ולתת הרגשה של ביטחון, עדיין, אני עוברת הרבה לילות בלי שינה, הסרטים והקולות עוד מופיעים... אני כבר לא מאשימה את עצמי, אני מנסה להבין את עצמי... למה כל השנים הארוכות האלה הרגשתי בושה? למה 36 שנים אני מאשימה את עצמי? על ההאשמה העצמית מילדות יש לי תשובה: כשסיפרתי לאמא שלי על מה שעברתי, חטפתי מכות ממנה, היה לה חשוב יותר, שאשמור על אחי, הקטן ממני בשנתיים... אבל למה זה ליווה אותי גם הלאה, בבגרות שלי, בכל מקרה של תקיפה מינית, שעברתי? את זה אני לא מבינה..! אני עוד אבין, לאט לאט, אני עוד אבין את הכל אורלי דרך-אגב, התחלתי לבקר בסיפריה ולקרוא בספרי פסיכולוגיה. בינתיים התחלתי ללמוד על הטראומה וההשלכות שלה.

כל הכבוד לך נשמה על הגילוי והחשיפה- על האומץ, התעוזה והגבורה את בחורה מדהימה ואף אני יוצרת ומשוררת בבמה חדשה. תודה לך על מי שאת מחבקת ומעריכה אותך ביתר שאת. שדה ניר

את צועדת קדימה בצעדי ענק!!! את ממש מרגשת אותי!!!! קבלי חיבוק חם ועוטף שחף

אתן לא יודעות כמה שזה מחזק לדעת, שיש לי אתכן. אני לא חושבת, שהיה לי את האומץ להחשף, אם לא הייתי יודעת, שיש מי שדוחף אותי קדימה ומחזק. מחבקת אתכן באהבה אורלי

אורלי יקרה תודה על השיתוף על האמון ועל כך שאת איתנו!!! את אכן אמיצה מאוד... המון כוחות להלחם ולהתקדם... פתוחה וקשובה לסביבה ולעצמך... כמו שאמרת: בנחישות.... הוכחת זאת מהתחלה... ל הכבוד לך מקווה שתמשכי להחליף את רגשות האשם והבושה בגאוה ואהבה עצמית את ראויה לכך! מחזקת אותך בדרכך האמיצה אידה

אורלי מקסימה את מדהימה בוידוי שלך , מעריכה אותך מאוד על כל השיתוף שלך , מה שחשוב זה שאת אדם נפלא , תומך ,ומפרגן , צר לי לשמוע על התקפי הנפילה שלך , ולאחר שמנית את שאר מעלותייך , את פשוט מוכרחה לטפל בעצמך כמה שרק הכי טוב , כמו שאמרתי לך בתחילה אם את זוכרת , שמגיע לך הכי טוב שיש , אל תשימי לב אם אני נשמעת לא ממש ברורה או מבולבלת , סתם עייפות קשה מאוד , יש לך כל כך הרבה במה להתגאות בעצמך ,ואחרי כל האומץ שלך פשוט מחבקת אותך המון מקסימה , חתולה

אני מרגישה שאני על הסף,אני עובדת יותר מרויחה יותר מקודם אבל המינוס בולע את המשכורת ושוב גלגל ושוב אין שכר דירה לחודש הזה והמירוץ הזה כבר נמאס לי מהמלחמה הכל הסתבך ירדתי לחצי משכורת כי לא עבדנו כמעט ואחר כך החגים של אוקטובר ושוב סיבוך אני כבר לא יודעת אייך לצאת מהברוך הזה מסתבר שעוד אנשים אצלנו הסתבכו הגעתי למצב שכבר לא אכפת לי כלום לא יהיה שכר דירה אז לא יהיה לאן שאני אתגלגל אני אתגלגל מאסתי בחיים האלה כבר מזמן וגם הרכבת פיתרון דפוק כי היום הרכבת איחרה ברבע שעה והאוטובוס שנכנס לתוך הישוב שלי לא חיכה ונתקעתי שם חושך באמצע שום מקום מרחק עצום ללכת ברגל ובתוך צומת ממש אידיאלי קראתי לשכן שלי שיבוא לקחת אותי מחוסר ברירה אני כבר לא יודעת מה לעשות לא נעים לי כל פעם לקרוא לו אבל אין לי מי שיחכה לי אמא ואבא חבר בעל אין כולם שם מחכים להם ואני כמו זרוקה שם תלויה באחר סליחה על ההשתפכות אבל מרגישה שהגיעו מים עד נפש עם כל ההתמודדיות שלי עם כל הדברים בא לי יום אחד לשים אוהל בחצר של ההורים שלי ולהתנחל שם שייתבישו מהשכנים על האדישות שלהם

אם יש דרך, בה אוכל לעזור יותר מאשר כאן, צרי איתי קשר. אם אני יכולה, איכשהו לעזור לך עם זה, בבקשה, אל תתביישי לבקש, כי אני יודעת כמה קשה זה להתמודד עם כל זה. אני מבקשת ממך, שתרשי לי לעזור לך, לכל הפחות, לעשות משהו, מעבר למילים, כי... אני זוכרת את הימים ההם, בהם שיוועתי לנקודה של אור, של תקווה... לפני שהכרתי את בן-הזוג שלי, עמדתי שם, באותה נקודה... ניתקתי קשר עם המשפחה שלי והלכתי לחיות בעיר, שאין לי בו אפילו קרוב אחד, הייתי מבודדת לגמרי ו... היו ימים, שלא היה לי מה לאכול..! שלך בידידות כנה אן

אבל אני שונאת לבקש מרגישה לא נעים בסיטואציה הזאת,וגם אני כבר ידעתי ימים של בלי אוכל במקרר וכמעט הלכתי לרחוב אחרי שהיה לי צו פינוי על הבית שהיה אחרי גירושים ואיבוד כל מה שהכרתי אם רק יכולתי את הזמן הזה לנסות לעמוד על הרגלים כמו לגור אצל ההורים עד שהייתי מתאוששת וחוסכת כסף אני רואה את הדודה של האקס היא עזרה לבת שלה לעמוד על הרגלים אחרי הגירושים שאמרתי לאמא שלי שאני הולכת לרחוב התגובה שלה היתה את תסתדרי אני מכירה אותך ואת לא יכולה להיות אצלנו כי אנחנו לא רוצים שיהיו מריבות וכעס אבא שלך צריך לשמור על הבריאות שלו ואני מה אני אפס? הורים שכאלה, אם היו חושבים על מקום כזה של נשים במצב שלי שאיבדו הכל בבום שהיה עוזר להתאקלם ולהתחיל לא מנקודת האפס ישר הלכתי לשכירות והכסף שקיבלתי המעט שנשאר הכל הלך לזה ואני לא מצליחה לישון אני ערה כאילו ישנתי כל היום הראש שלי מפוצץ כבר

גל יקרה זה כל כך קשה כל התמודדיות, הלבד.... והמצב הכלכלי המתסכל... אני מקווה שהדברים יסתדרו...סוף חודש.... מקווה שהמשכורת אולי תפתיע אותך עבדת קשה החודש.... שבת שלום הרבה כוחות אידה

מצטערת מאוד שלא נכנסתי עד עכשיו כדי לתמוך בך , חוץ מבעיות של המחשב שאני מאוד מקווה שניפתרו היום , היו לי עוד המון דברים לא נעימים שעברתי , כואב לשמוע כמה קשה לך ,כמה רע לך , וכמה אני לא יכולה לעשות כלום כדי לעזור לך , תגידי , נסית אולי לבדוק בבנק אם הם יכולים לעזור לך ? יש להם כיום כל מיני תכניות כדי להקל על מקבלי משכורות ,אני יודעת שאת עוברת תקופה קשה , את בטוחה שהורייך יתביישו אם תקימי אוהל בחצר ? נראה לי שאת תתבישי הרבה יותר מהם , מחבקת המון יקירתי , חתולה

יש לך במקרה איזה מתקון טוב של פשטידת בטטות? אני צריכה ליום שישי בעוד שבוע נפגשת עם חברות וכל אחת מביאה משהו אז בא לי על פשטידת בטטות

פשוט אן הציעה לשאול אותה בזמנו, אז שאלתי..... אבל אם עוד למישהי יש מתכון מומלץ, אני לא אתנגד לקבל אותו :)))

לוקחים תבטטות, פורסים לעיגולים לא דקים ומניחים על התבנית, בוזקים שמן זית, מלח,רוזמרין ולתנור. יענו כמו תפוחי אדמה אפויים אבל הרבה הרבה יותר טעים.

יש לי מתכון של פשטידה מבטטות ותפ"א, אם תרצי אני יכולה לחפש לך

את חמודה את........ ;)

לי אישית אין, אבל לשף שלי (לבן-הזוג שלי יש), אני אארגן לך עד מחר בערב. בכיף :-) אן

את רואה, ידעתי ממי לבקש :)

אני צריכה שק איגרוף כי בקרוב לא תשאר דירה התחילו להופיע כל תופעות הגמילה של הכדורים ( שהם בעצם סמים) ואני מתחילה להתחרפן לצרוח לטרוק דלתות לבעוט בהכל לתלוש דברים לזרוק להתגרד לנסות להוריד את העור של עצמי מעצמי אוף שונאת את הגמילה הזאת יודעת שזה עובר זאת לא פעם ראשונה שנגמלת מהכדור הזאת והמינון הזה אבל זה קשה ברמות אי אפשר לתאר את זה אפילו חברה שלי הציעה לנעול אותי בממד עד יעבור הזעם הבעיה שאני מסוגלת לקפוץ מהחלון שם ( נו קומה שניה מה כבר יקרה :-) ) מנסה לנתב את זה למקמות חיובים לרקוד לקפוץ אבל זה לא ממש עובד הכל מעצבן אותי הכל מרגיז חסרת סבלנות ברמות אז קצת בורחת לשתיה ( נוז ה טוב זה עוד קלוריות) אני מאבדת תשפיות עם זה הייתי היום בתל השומר ביקרתי תפסיכאטריה כולם רק שיבחו על כמהש נראית נהדר ואיך שהשתנתי לטובה וכמה טוב לראות אותי מהצד השני של המתרס שלושה חודשים ללא אישפוז זה שיא בשבילי אוף הגמילה הזאת ומה שמעצבן שאני זאת שרציתי אותה תמיד עשיתי אותה באישפוז פעם ראשונה עוברת אותה מחוץ לאישפוז שה' יסלח לי על כל הקללות שממתירה בקצב והגמילה הזאת ממשיכה ואני ממשיכה לרדת בכמות שבוע הבא יורדים עוד 2 מילגרם אני באמת חושבת שיהיה כדאי לנעול אותי בממ"ד.......

לא צריך לרדת יותר בהדרגה, לאט, כדי שהתופעות יהיו פחות קשות?

זה תלוי בסוג התרופה במקרה הזה זה פשוט סם ואני יורדת בהדרגה של מילגרם לשבוע אבל המינון שלקחתי היה גבוה מאוד ואני מכורה לתרופה הזאת ברמות שגם הייתי מסניפה אותה... ועכשיו שוב.... מאוד קשה לעבור תגמילה גם עכשיו ישבתי עם חברה שלי ופשוט בכיתי מכאבים בכל הגוף עד עכשיו לא הרגשתי את זה ועכשיו זה נתחיל אני לא רוצה לחשוב מה יהי הלאה כשהמינון ממשיך ללרדת מחר זה מילגרם פחות כבר ואני לא מצליחה לישון כמעט פרצתי תארון תרופות אם היא לא הייתה עוצרת אותי....... IUIV&() *&OIHן"()(*)&(**+נעטא י לח7hgjhl' jkhuuyt786ugjkhjk,uhi7tyjhgbk;7 jll jhgyut8o7uhkhnkiy86 78 tyhvbnfyg אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

מחזיקה לך אצבות כמו שתמיד את מבקשת שיעבור מהר ובשלום, וזה שאת יודעת ומודעת זה כמובן חצי מהתרופה .. תחזיקי מעמד !!!!!!!!!!!!!! וריהוט זה רק ריהוט - כפרה עליו העיקר הבריאות שלך. ליז

קשה להתמודד עם כעסים מהסוג הזה, אני עצבנית מטבעי, כך שאולי אפשר להציע לך את הפטנט, שעזר ועוזר לי? בכל אופן, אני עוצמת עיניים ולוקחת כמה נשימות עמוקות מאוד ומוציאה את האויר לאט-לאט, ממש סופרת את השניות, משך הזמן, שלוקח לי להוציא את האויר - כשאני מתרכזת בנשימות, אני נרגעת מהכעס. וכשאני עוצמת עיניים אני לוקחת את עצמי בדימיון למקומות יפים ונעימים, כמו חוף ים... מחבקת בחום אן

אני מבינה שאת בתהליך גמילה מתרופה מרגיעה וממכרת מקבוצת הבנדוזיאזפינים. אז רוצה לומר לך שתופעת הגמילה שלך מהתרופה הנה שכיחה לגיטימית ונורמטיבית ותופעות הלוואי יעברו לך בהדרגה. הסירי דאגה מלבך ותחזיקי מעמד נשמה. בהצלחה רבה רבה בגמילה. אתך. שדה ניר

נכנסת לתקופה של לימודים שזה מאוד משמח - שזה מה שאנחנו עושות כאן לומדות להתקדם ולקדם עצמינו ו.... בגלל זה אהיה פחות זמינה לפורום שזה קצת עצוב לי ... עושה לי המון טוב לראות את ההתקדמות של כלן לראות את היכולת המופלאה לפול ולקום ולהשתקם ולבעוט וליפול ולקום ותמיד תמיד להיות מסוגלות להושיט יד לעזרה ותמיד תמיד תהיה היד שתושט בחזרה שתכוון שתדריך שתחבק. בקיצור נפלאות - לא מתכוונת לוותר על התענוג הזה אלא שלהגיד מראש שאהיה כאן פחות אבל מסיבות טובות. מחבקת - ליז.

ואפשר לשאול מה את הולכת ללמוד?

תודה, תחום שאני מטפלת בו - לקוית למידה, הפרעת קשב, לוקחת קורסים שונים שיהיו לי עוד כלים וידע להתמודד בתחום הכל כך רחב הזה.וגם להצליח להתפרנס מהעיסוק בו. מקוה שכשאסיים גם מבחינת הטיפול אהיה בשלב הרבה יותר טוב ואצליח סוף כל סוף להניע את עצמי.

שתהני ותצליחי. חיבוק חם אן

איזה יופי! כיף לך :-) אין כמו ללמוד שיהיה בהצלחה!!

מאחלת לך המון הצלחה בלימודים ושתהני כי זה כייף ללמוד להרחיב אופקים וללמוד דברים חדשים

בהצלחה רבה רבה רבה בלימודים

"כבוד" הנשיא -אנסי פורסם ב24 בינואר 2007, 0:58 ב כללי חצי שנה לאחר החשדות הכבדים, המתלוננות הרבות והחקירה המרה שהסתעפה בעניינו של הנשיא בהיותו בשיא ולאחר שהיועץ המשפטי לממשלה לאחר לבטים וחיבוטים רבים החליט לשקול היום להעמידו לדין פלילי ולהגיש נגדו כתב אישום על עברות מין חמורות בעיקר הוא עודנו מסרב לרדת מהעץ הגבוה עליו טיפס ונאחז בקרנות המזבח של החסינות ומושב הנשיאות המשמשת לו עיר מקלט !!!! ואני נשמה של אשה או חפץ על פי הגדרת הנשיא והאנסים שלי חפצה שראשית לכל דבר יתפטר לאלתר!!! לא ישהה עצמו לא יודיע על נבצרות זמנית ולא יחפש גימיקים משפטיים על מנת לאחוז את החבל משני קצותיו ושיבין עד כמה הוא פתטי וניבזי כאחד בניסיונו הנואש להתלות בחוזקה בחזקת החפות. שהרי ברור לכל בר דעת כי באם היה מדובר באזרח מן השורה שסרח אשר במקרה היה אף איש שררה, מעסיקו או הממונה עליו היה מפטרו על אתר ולאלתר לו רק נחשד היה במעשים נפשעים ומחליאים מעין אלו!!!! קל וחומר בן בנו של קל וחומר כאשר מדובר באיש ציבור- נבחר ציבורי -באזרח מספר אחת במדינה!!! אשר בפלס מעשיו וחזות העסקים כרגיל( או יותר נכון חרהגיל) שהוא משדר מאז החשיפה המבישה מייצג אותנו בוחריו ללעג וקלס ומשרה על כולנו תחושת עלבון, רמייה, ביזיון, כעס והשפלה גדולה! התנהגות אנסי והתנהלות הנשיא מאז שהפרשה המרעישה ביותר בתולדות המדינה נחשפה, מהווה סמל ודוגמא להתנהגות פסולה- שוביניסטית סטיתית וחייתית. מעודדת ומדרבנת עבריני מין ושאר מרעין בישין לפשוע ולפגוע ולהיוותר חסין ורגוע!!!! עם "הכבוד" הגדול המעניק לנו "כבוד אנסי" ממשכנו מה לנו כי נלין על פושעים פחות "מכובדים"?!? ועל אנסים פחות מנוסים ממנו??!!! "אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר"???!!!

ומבחינתי, כשהדלקתי את הרדיו בבוקר להקשיב לחדשות, זה היה ככה: "בוקר טוב, ועכשיו נספר לכם למה הוא לא טוב." אן

http://news.walla.co.il/?w=//1045809

חושבת כמה זה נורא - כפני המנהיג פני האומה, חשה בחילה איומה ותראו את חברי הכנס ... מהססים , לא ברור להם מה לעשות בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

אין חסינות לאיש! זה רק מדרבן יותר להמשיך הלאה........

אני מנסה ומנסה, מיום ראשון, ועד עכשיו לא הצלחתי להכנס לפורום. אן

עכשיו, אחרי כל הודעה, שאני שולחת, הפורום נסגר לי וחוזר לדף הראשי... אן

משהו השתנה בי, אני לא יודעת להגדיר מה, אבל אנשים מגיבים כלפיי בצורה נעימה יותר, אפילו עם על בני-המשפחה שלי נעים לי יותר לשוחח, והשיחות אורכות יותר מ-2 דקות, והיו שיחות, שהגיעו גם לחצי שעה. יותר מ-10 שנים לא דיברתי ככה עם אנשים, חוץ מבן-הזוג שלי, שהשיחות שלנו היו בד"כ מתחילות בשאלה שלי: "מה לעזאזל אתה מוצא לאהוב בי?" - או בשאלה - "תגיד לי את האמת, נמאס לך ממני?" אני עדיין ביקורתית נורא כלפי עצמי, אני עדיין מחפשת אצלי חסרונות - שמנה, מכוערת, עצלנית, עצבנית... לא חסר! - אבל גיליתי, שיש לי גם סיבה לאהוב את עצמי, אחרת לא הייתי מקבלת כל-כך הרבה מחמאות על היחס האוהב של הכלב כלפיי ועל היכולת שלו לחשוב ולהביע את עצמו ואת הרצונות שלו. זו באמת מחמאה, שהיה לי תענוג לקבל, מהמאלף של הכלב וגם מהוטרינר, כי זה דבר, שאני עוברת עם הכלב כל יום, כשהוא כל הזמן הולך אחריי בבית ומנסה לעזור לי לנקות, לשים כל דבר במקום, וגם סתם לשחק צמוד לרגליים שלי. ההתמודדות עדיין קשה, אבל דברים נעימים קורים פתאום, וזה עושה לי טוב, באמת טוב יותר ממה שהיה קודם. תודה לכם, שאתם פה, תומכים ומהווים דוגמא. אף פעם לא הייתה לי את התמיכה, כמו זו שיש לי עכשיו ממכם. אתם נותנים הרגשה, שמזמן, כל-כך מזמן, לא הרגשתי כמוה. מחבקת בחום כל אחת ואחד מביניכם תודה, המון תודה אן

את עוברת עם עצמך תהליך נפלא.. ואת בהחלט במגמת עליה שמחה שאת משתפת אותנו בתהליך הנפשי הרגשי והסביבתי שאת חווה בשל הטרנספורמציה שביצעת בגישה ובפתיחות שלך לנושא וביכולת שלך לקבל עזרה ותמיכה!!! מחבקת המונים. שדה ניר