פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8544 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
23/01/2007 | 12:53 | מאת: אן

אני מנסה ומנסה, מיום ראשון, ועד עכשיו לא הצלחתי להכנס לפורום. אן

23/01/2007 | 13:56 | מאת: אן

עכשיו, אחרי כל הודעה, שאני שולחת, הפורום נסגר לי וחוזר לדף הראשי... אן

23/01/2007 | 14:25 | מאת: אן

משהו השתנה בי, אני לא יודעת להגדיר מה, אבל אנשים מגיבים כלפיי בצורה נעימה יותר, אפילו עם על בני-המשפחה שלי נעים לי יותר לשוחח, והשיחות אורכות יותר מ-2 דקות, והיו שיחות, שהגיעו גם לחצי שעה. יותר מ-10 שנים לא דיברתי ככה עם אנשים, חוץ מבן-הזוג שלי, שהשיחות שלנו היו בד"כ מתחילות בשאלה שלי: "מה לעזאזל אתה מוצא לאהוב בי?" - או בשאלה - "תגיד לי את האמת, נמאס לך ממני?" אני עדיין ביקורתית נורא כלפי עצמי, אני עדיין מחפשת אצלי חסרונות - שמנה, מכוערת, עצלנית, עצבנית... לא חסר! - אבל גיליתי, שיש לי גם סיבה לאהוב את עצמי, אחרת לא הייתי מקבלת כל-כך הרבה מחמאות על היחס האוהב של הכלב כלפיי ועל היכולת שלו לחשוב ולהביע את עצמו ואת הרצונות שלו. זו באמת מחמאה, שהיה לי תענוג לקבל, מהמאלף של הכלב וגם מהוטרינר, כי זה דבר, שאני עוברת עם הכלב כל יום, כשהוא כל הזמן הולך אחריי בבית ומנסה לעזור לי לנקות, לשים כל דבר במקום, וגם סתם לשחק צמוד לרגליים שלי. ההתמודדות עדיין קשה, אבל דברים נעימים קורים פתאום, וזה עושה לי טוב, באמת טוב יותר ממה שהיה קודם. תודה לכם, שאתם פה, תומכים ומהווים דוגמא. אף פעם לא הייתה לי את התמיכה, כמו זו שיש לי עכשיו ממכם. אתם נותנים הרגשה, שמזמן, כל-כך מזמן, לא הרגשתי כמוה. מחבקת בחום כל אחת ואחד מביניכם תודה, המון תודה אן

24/01/2007 | 01:45 | מאת: שדה ניר

את עוברת עם עצמך תהליך נפלא.. ואת בהחלט במגמת עליה שמחה שאת משתפת אותנו בתהליך הנפשי הרגשי והסביבתי שאת חווה בשל הטרנספורמציה שביצעת בגישה ובפתיחות שלך לנושא וביכולת שלך לקבל עזרה ותמיכה!!! מחבקת המונים. שדה ניר

לתת יד או לשמוט אותה,להאמין למחר,לא להאמין למחר,לראות את האור,לא לראות את האור לקום או לא לקום, לוותר או לא לוותר, המילים הולמות בתוך הראש שקודח לא מוצאת שקט, לגעת באסור,לא לגעת באסור, להרוס,או לא להרוס, רק מסתבכת בתוך פלונטר עצמי,והמילים לא מספיקות להגיד את מה שמתחולל לי בפנים יאוש עוטף אותי בזרועות מחבקות וחונקות מנסה לצאת מהבצה אבל שוקעת יותר הקירות מתפרקים עוד מעט ואני כבר בלי מסגרת בלי כיוון בלי דרך מובנת אני לא, כי אני בעצמי לא מבינה אייך הכל מתדרדר ואני לא מצליחה לעצור פוחדת מהחושך מרגע האמת

גלוש יקרה, תכירי בכך שזה חלק ממך שזה טבעי להרגיש פעם ככה ופעם ככה אל תתני לזה לשבש לך את מהלך החיים תנסי לצאת מהגוף להסתכל מהצד ולבחור את הבחירה הנכונה הבחירה שתביא את התוצאה הטובה אל תלחמי בתחושה חבקי אותה כמו שהיאוש מחבק אותך חבקי, והרפי. תגידי לה שלא תדאג שאת לא עוזבת אותה שאתן תחיו כך ביחד לעולם ותזכרי שזו רק תחושה, ושיש גם תחושות אחרות וגם הן מבקרות, אל תתני לתחושות לבלבל אותך... את צועדת כרגע קדימה והן מנסות לשמור על המקום שלהן, מקום שהן רחשו בכבוד ... במשך הרבה שנים - והגיע הזמן לוותר עליהן או לפחות לא להקשיב להן כלכך ברצינות. את תצליחי יקרה, את תצליחי.. מחבקת ברוך - ליז

אל תוותרי, יקירה, אני מכירה אישה אחת, שוויתרה, שהעדיפה לא להתמודד... האישה הזו חיה עם שינאה עצמית. לא עובר יום בלי שהיא תרגיש צער נוראי על שבחרה אז לוותר... יום אחד האישה הזו התעוררה בבוקר, ופתאום היא גילתה, שבפעם האחרונה, בה היא התעניינה בחדשות ובאקטואליה, הייתה לפני שנים, ועכשיו שבע-עשרה שנים אחרי, לא עובר יום בלי שהיא תתאבל ותספיד את השנים, את הזמן, שנעלם לה. לא עובר יום, בלי שהיא תכאב על האנשים, שהתרחקו או נעלמו ממנה... בבקשה ממך, יקירה, אנחנו פה איתך, בבקשה, אל תרשי לעצמך לוותר ולהגיע למקומות, שאני כל-כך מצטערת, שהגעתי אליהם, תהיי חזקה. כן, האישה הזאת היא אני, וביום בו התעוררתי להבין, שלהתמודד ולהאבק פירושם לחיות באמת, להרגיש את החיים במלואם מצאתי את הפורום הזה. נכון, יש לי הרבה מה לעשות, אבל מי שדוחף אותי קדימה אלה את וכל מי שמגיע לפורום הזה. איתך בכל רגע, מחבקת אותך ברכות ובחום, ומבקשת רק, שתשמרי על עצמך. אן

24/01/2007 | 01:48 | מאת: שדה ניר

אני בטוחה שתצאי מחושלת וחסינה מהביצה!!!!! כואבת אותך ואתך מבינה ומזדהה..... ומאחלת לך יציאה מהירה מהבועה!!!!! מחבקת מאמינה ביכולותיך המופלאות ומוקירה אותך על התמודדותך האצילית! שדה ניר.

אתמול בערב לא נפתח לי ועכשיו גם - פעם כן פעם לא מעצבן מעצבן מעצבן!!!!!

22/01/2007 | 05:57 | מאת: שחף

התעוררתי היום ב -3 בלילה מאיזה חלום לא נעים ואחר כך לא הצלחתי להירדם במשך שעה :( אז ישנתי בסוף רק איזה 5 שעות ועכשיו עייפההההההההההה סליחה שמקטרת לכן על הבוקר

מאחלת לכולכן וגם לעצמי יום מלא כוחות ואנרגיות חיוביות יום מוצלח ונעים שחף

23/01/2007 | 13:51 | מאת: אן

לפעמים, הרגעים האלה של הקיטורים, הם בדיוק מה, שאנחנו צריכים למען עצמנו, להוציא החוצה את אותם הדברים הקטנים, הנודניקיים, שיושבים לנו בפנים ומטרידים... אן

22/01/2007 | 13:48 | מאת: ליז

22/01/2007 | 13:51 | מאת: ליז

אחרי ששלחתי תגובה החוצפן העיף אותי החוצה לדף הראשי של דוקטורס......ממש לא בסדר !!!!!!

22/01/2007 | 22:43 | מאת:

24/01/2007 | 01:52 | מאת: שדה ניר

21/01/2007 | 23:07 | מאת: ילדונת

קודם כל תודה על כל התמיכה והמילים החמות של כולכן על האמונה על האהבה הפירגון והחיבוקים אני זקוקה לאצבעות שלכן מחר שקילה מחר וחייבת לעלות אני יודעת שעליתי אבל לא רוצה להיות שאננה למרות שמגיע לי תפיחה קלה על השכם השבוע עמדתי בכל התפריט ובלי שישבו איתי בארוחות אלא לבד הקפדתי על שעות ועל האוכל נשברתי כמה פעמים אפילו כמעט עזבתי מיוזמתי צילצלתי להורים שיבואו ויקחו תדברים ושאני לא מסוגלת יותר לאכול תכמויות האלו ולא אכפת לי כלום ואז הבנתי שזה או לחיות או למות מאנורקסיה במצבי הגוף כבר מתחיל לקרוס ואני לא רוצה למות ויש לי בשביל מי לחיות אם לא רק בשביל עצמי אז בשביל החבר והמשפחה שעברה גיהנום איתי.... אני חייבת לעלות השבוע ובכללל כל שבוע ירידה אחת שתיהייה לי אני עפה מפה זה מה שהוחלט בישיבה לגבי בהוסטל כולם מתוסכלים המשפחה כבר שקלה להטיס אותי לחול לאישפוז שם כי כאן לא מקבלים יותר... אבל אני בוחרת להמשיך ולהילחם לבד עם כל הקשיים שבדרך וכל הרצונות לשבור את הכלים....... לגבי התיק במשטרה אחרי הרבה בכי וטלפונים למליון מקומות ומכתבים התיק לא יסגר ויחזור למחוז מרכז לחוקרת שלי אני מוציאה צו הרחקה חדש וממשיכה בהליכים אני לא הולכת לוותר הפעם פניתי להמון גורמים הגעתי עד ללשכת המפכ"ל עירבתי עיתונעות דרך כמה פרוטקציות וככה התיק הולך לעזוב את הצפון הוא ישלם על הכל וגם הם אבל זה לא מסע נקמה אפילו לא לרגע כרגע זה להגנה הפרטית שלי היום הההוסטל עוזר המון גם בזה החוקרת בקשר יומיומי איתי למרות שהתיק עוד לא אצלה אני מתה מפחד להתפרק ולהתאשפז בגלל זה בעיקר עכשיו שאני בלי כדורים כמעט והכל מורגש וחי בתוכי אני מדברת הרבה יותר אפילו לחבר לאט לאט מטפטפת עוד ועוד פרטים קשר השתיקה הזה הולך להיגמר רק שאני לא אגמר לפניו ממשיכה לצבור כוחות יש מטרות מקדימה חזרה לריקוד שמחכה בהמתנה והלימודים מתחילה לעבוד בקרוב כרגע ממש קצת... כי המטרה קודם להחזיר אותי למשקל תפקודי לפחות.... אבל לשבת בלי מעש גם לא ממש תורם אז מעדיפה לעבוד גם אם זה במינימום.... אני מגלה לאט לאט שיש בי יותר כוחות משנדמה היה לי ויש לי את החבר שנותן כל יום סיבה מחדש לחיות לקום בבוקר ולזכור שרק אהבה תנצח את כל הדמעות...... אז אומרים שישי טוב ואני נושאת תפילה שיהיה טוב כבר לכולנו ונזכה לראות את האור תודה לכולכם אוהבת באמת והכי שאפשר אושר

22/01/2007 | 05:50 | מאת: שחף

כל האצבעות שיש ברשותי מוחזקות בשבילך את כל כך אמיצה - פשוט אין לי מילים!!!!! כל הכבוד לך!!! באמת גאה בך!!! הישר כוח!!! קבלי ממני חיבוק חם ותומך שחף

22/01/2007 | 07:48 | מאת: .חתולה

ילדונת נהדרת איזה יופי לקרא אותך , כמה דברים נפלאים עומדים לקרות לך , אני גאה מאוד בך ובכוחות שלך , נילחמת בכל הכוח , הלוואי והלוואי שתהיה עליה במשקל , מחזיקה לך אצבעות בכל בכוח שהכל יתחיל להסתדר לך אל תשאירי אותנו במתח , ספרי מה קורה אחרי השקילה מחבקת המון חתולה

22/01/2007 | 14:03 | מאת: ליז

בכל פעם שאת מבקשת שנחזיק אצבעות אני ישר מדמיינת את האצבעות כאילו הן רקדנית העומדת על קצות האצבעות ורוקדת ריקוד ניפלא . נפלא לקרא אותך ואת באמת חזקה , תראי איך כלם מסביב עומדים להרים ידיים ואת... את לא. את נאבקת . איתך לאורך כל הדרך. המון המון הצלחה בכל המישורים.

22/01/2007 | 23:56 | מאת: ילדונת

עבודה קשה משתלמת עבודה שלוותה בבבכי רב כאבים ורצון עז לשבור את הכלים אבל התוצאות דיברו בעד עצמן עליה של קילו 200 כל מה שהורדתי שבוע שעבר עלה בחזרה נשאר עוד 9 וחצי קילו בערך.... גאד הצלחתי להפתיע אפילו את עצמי..... ישבתי עכשיו עם חברה בבית קפה אכלנו שתינו והיה כזה כייף ופתאום ראיתי תמנהלת של המכון כושר שלי שקראה לי לשאול מה קורה איתי ואיך הולך לי והיה מרוח לי חיוך מטופש ומאושר לבשר לה שעליתי ושעוד קצת ועוד כמה שבועעות אני אוכל בהדרגה לחזור להתאמן........ בנתיים עוד הדיאטנית בתכלית האיסור לא מוכנה לשמוע על ספורט. לא חשבתי שאי פעם אהיה מאושרת מעליה במשקל לאט לאט אני קולטת שאני מרפה מהאנורקסיה אין אנה יש אנורקסיה והיא מחלה ואני לא רוצה להיות חולה רוצה להיות רזה אבל לא חולה אני מתחילה לשחרר אותה ממני והפרידה כואבת אבל המחיר של לחיות אותה כבד וכואב יותר היום נוספו לי לגוף קילו מאתיים של שמחה ( וקצת עצב ) אבל בעיקר שמחה הם אומרים שאני הכי גיבורית בעולם שהצלחתי והפעם אני מסכימה איתם יש תיכנון לעוד חודשיים שאני הולכת להופיע בריקוד סולו ( בתנאי שהמשקל ימשיך לעלות) אני הולכת על זה בגדול הפעם אין ויתורים אין קיצוצים אין! יצאתי למאבק הזה והפעם הוא שלי בלבד ואמיתי ומבחירה ואני גם אנצח אפשר לנצח את האנורקסיה אפשר לנצח... תודה על כל האצבעות......

24/01/2007 | 01:56 | מאת: שדה ניר

ריגשת אותי בכל מילה ומילה!!! תמשיכי להעפיל בריקוד לדהות ולעלות מעלה מעלה-תרתי משמע:-) קבלי חיבוקים מפנקים צידה לדרך. שדה ניר

20/01/2007 | 20:54 | מאת: שחף

עשיתי תותים עם קצפת והתותים היו ממש מגעילים וחמוצים רק קילקלו את הטעם של הקצפת :( והם היו כאלה גדולים ויפים.... :(((((((((

21/01/2007 | 13:28 | מאת: אן

לפעם הבאה, שימי-לב, שהתותים לא רכים מדיי, ואם הם רכים, מומלץ לטעום מהם. בד"כ התותים בתחתית רכים יותר מאלה שלמעלה. אן

21/01/2007 | 17:28 | מאת: שחף

כשהם רכים יותר, הם יותר בשלים ואז יותר מתוקים אלא אם כן הם כבר התקלקלו והתותים האלה היו קשים מדי ולא יכולתי לדעת הם היו באריזת פלסטיק סגורה עם מכסה ועם ניילונית מסביב

19/01/2007 | 15:48 | מאת: מילי

מה איתך? איך את מרגישה היום?

19/01/2007 | 16:46 | מאת: מילי

20/01/2007 | 16:37 | מאת:

מה שלומך? הרבה זמן לא ראינו אותך.... שמחה לראותך אידה

19/01/2007 | 12:04 | מאת: שדה ניר

אני מזועזעת מהאופן שבו אשתו של עמי פופר וילדה קיפחו את חייהם.......בתאונה הקשה שהתרחשה מאילת לירושלים.... הכרתי אותה אישית וזה לא מתחבר ומצטייר לי בראש.......עודני המומה וכואבת...... מאחלת לכולכן שבת שלום ומבורך. שקט, רוגע והזדמנות יקרה מפז להתחבר לעצמכן. מחבקת ואוהבת אתכן. שירז.

כואב קשה ובלתי נתפס התאונות האלו. וקשה יותר כשמכירים את הנפגעים. מחבקת , מאחלת גם לך שבת שלום ורוגע ליז

היי שדה פורח באמת כואב שבת של נחת גמלך יקירה חתולה

מתכוונת לנוח ולנוח מכל השבוע הקשה שהיה לי גם אני הצטרפתי לחולים בעבודה כולם חולים ומדביקים אחד את השני וגם תורי הגיע ,שבת גשומה הולכת להיות אז אני מתחפרת בתוך הפוך שתהיה לנו שבת חמימה ושקטה

אין לי מילים... שולחת לך חיבוק חם (ברשותך בלבד) ומנחם. שבת שלום אן

20/01/2007 | 16:41 | מאת:

שבת שלום ועוד מעט שבוע טוב.... מקווה שעוברת שבת קרה בחוץ וחמה מבפנים... אפילו מפנקת... אתמול התעוררנו לבוקר לבן.... הכל הכל היה לבן... מראה מדהים ומרגש ביותר... היום נשארו רק שאריות.. לכולנו רק בשורות טובות ושבוע נפלא אידה

19/01/2007 | 11:23 | מאת: .חתולה

לכל מי שאוהבת את ריטה כמוני , כך ננראה לי הזמן שלי , כמו תחנה של זמן , כל הזמן רק מחכה , לדברים שיקרו , לתורים לכל מיני מקומות ,וגם שדברים כבר יסתדרו והימים כמו מבוך לפני שמיים ויש שמחה ויש כאב הכל הכל זה רק עכשיו ורק בינתיים את מחפשת מה שרואים רק עם הלב. ובעצים ליד ביתך נושבת רוח את מחכה שהיא תקרא ממש בשמך כי את רוצה לעוף יותר מרוח אבל אני, אני דואגת בשבילך. כי העולם הוא רק תחנה של זמן את מחפשת סודותיו בכל פינה ומתפללת שתגלי אותם רק שיהיה מי שישמע רק שיהיה מי שישמע. את מסתכלת על האופק בעיניים ומרגישה שיש אי שם דבר אחר את מנסה לתפוס לך נצח בידיים אבל הזמן שלך חולף ועובר. כי העולם הוא רק תחנה של זמן... רוצה לאחל לכולכן שבת שקטה ורגועה בריאות הגוף והנפש וכל מה שתאחלו לעצמכן , אמרו ששבת תהיה גשומה אז זו הזדמנות טובה להתפנק עם משהו חם במיטה ( משקה ) עם שמיכה פוך חמה , ואולי אפילו לקרא ספר טוב לראות סרט טוב , או סתם כך רק להתבטל כנראה שזה מה שאני הולכת לעשות אחרי שבוע מתיש שעבר עלי המון כלום חוץ ממנוחה מחבקת המון את כולכן שבת שלום ומבורך חתולה

19/01/2007 | 12:41 | מאת: ליז

שבת שלום ומנוחה חתולה יקרה . ליז

19/01/2007 | 13:12 | מאת: שדה ניר

אף לך שבת שלום ומבורך וסוף שבוע רגוע ומפנק. חיבוקים מחזקים. שדה ניר.

20/01/2007 | 16:47 | מאת:

שיר מקסים וכן כולנו במרוץ שיקרה שיהיה.... ומתי באמת נוגעים באושר? נתחן....ניהיה מאושרים... ילד....אז נהיה מאושרים... כשהילדים יגדלו יהיה לנו יותר זמן.. בפנסיה...יהיה לנו מספיק כסף...ניהיה חופשים... אולי צריך לעצור להנות מהיום... ממה שיום הזה נותן כמו שאמרת שבת גשומה...נהנה ממנה...ננוח... נתפנק מקווה שאכן הייתה שבת מפנקת אידה

23/01/2007 | 00:28 | מאת: כנפיים...

חתולה יקרה.. לא יצא לי לכתוב לך אבל כשראיתי רק את הכותרת, כבר היה מרוח לי חיוך על הפרצוף... תודה :) נראה לי כל העולם יודע שאני וריטה מסתדרות טוב מאוד ביחד ;) ואם כבר ריטה ואני... אז שבוע הבא אני בהופעה שלה בחיפה... איזה כייף לי!!!!!!!!!!!! שיהיה שבוע טוב לכולן!

שלום רב בלי להכנס לפרטים, אני אשה מבוגרת,שעברתי התעללות,לאו דווקא בילדותי לא הייתי מודעת זשזה המקור,(פוסט טראומה), לסערות נפש, סיוטים ולא הבנתי מדוע אינני יכולה להמשיך את חיי ולזרום עם מה שקורה עכשיו, ובנוסף הארועים הטראומאטיים היו צצים במלוא חריפותם(אחרי כל כך הרבה שנים ,כן). ואינם מניחים אותי סוף סוף בשקט נפשי , כשמבחינה אובייקטיבית,אני חיה בשקט ושלווה יחסיים,ויש לי האפשרות לחיות את חיי ללא לעסוק בעבר,אך מה לעשות? העבר הבלתי מטופל וחוויותיו המזוויעות, הבלתי מטופלות/פטורות המשיך לרדוף אחרי לנשוף בערפי,במציאות ובחולם, "תפסיקי לחטט בעבר! די! חי "כאן ועכשיו",ביטוי אהוב על מטפלים שונים שלא יודעים איך להתמודד בטיפול ,בשורדי טראומות.והם אגב אסון!!!!!!!!!!!!!!!!!! למזלי! הגעתי למטפלת המיוחדת שרי עוז, מנהלת מכון איתן,ובדרכה המיוחדת המקצועית והמומחית בנוסף לגישה אנושית , איכפתית ואמפתית,הצילה את חיי בפירוש,נותנת לי כלים ,אפקטיביים להתמודד עם המצוקה הבלתי פטורה שלי, לחיות עם חוויותקשות בשליטתי. אני ממליצה בחום:על המקום הזה שזה,אחד המקומות השפויים והמטפלים באמת בין כל מיני מטפלים מדופלמים חסרי הבנה ו"אימפוטנטים"

ברוכה הבאה, שמחה בשבילך שמצאת את המטפלת הנכונה לך זה באמת לא דבר מובן מאיליו שיהיו לך חיים מאושרים מעכשיו והלאה. ליז

ברוכה הבאה, אפריל, מי יתן וירבו מטפלים, כמו שרי עוז. אן

ראיתי אותה בסרט על גילוי עריות ביוטיוב והתרשמתי מאוד איך אפשר להגיע אליה? אני לא מוצאת את הטלפון

17/01/2007 | 23:10 | מאת: ילדונת

אז היום הוחלט שאני עוזבת את ההוסטל כי אי אפשר להחזיק אותי כאן במשקל כזה אחרי שיחות וישיבות ארוכות הוחלט לתת לי להישקל שבוע הבא שוב אבל אני על תנאי במשך כל השהות שלי כאן כל ירידה נוספת שתיהיה נשאר יהיה לי לארוז את הדברים וללכת.... בנוסף להכל החילטו לסגור שוב את התיק במשטרה והתפרקתי מזה לחלוטין אחרי שהמשפחה ניגשה לתחנה ואני בטלפונים עם החוקרת שקשורה למחוז אחר החלטתי להילחם חזק החלטתי לצאת עם התיק הזה לתקשורת אני לא מוכנה שבגלל קשרים שיש לו התיק הזה יסגר הגעתי היום לקצין בכיר והוא אמר לי לכתוב לו מכתב והוא יעביר את התיק למרכז ויגרום להם לא לסגור אותו אבל הרבה דמעות זלגו והרבה כאב נשפך היום.... כאילו לא מספיק זה שכל ההוסטל נפל עלי עם המשקל שלי והמשפה שכועסת בטירוף הכל יחד..... מתחילים להיגמר הכוחות שהצלחתי לצבור........

כל כך מקווה בשבילך שבכל זאת איכשהו הכל יסתדר!!!!! מבינה שקשה אבל אל תתיאשי!!! אני מאמינה בך מאמינה שיש לך את הכוחות להתגבר גם אם עכשיו נראה שהכוחות נגמרים קחי נשימה ארוכה ותמשיכי להילחם למען עצמך אני איתך שולחת לך חופן של כוחות להמשך הדרך שחף

18/01/2007 | 07:44 | מאת: .חתולה

ילדונת יקרה צריך המון כוחות הגוף והנפש כדי להילחם !!!!!! אם הגוף חלש , הוא מחליש גם את הנפש !!!! קחי את עצמך בידיים יקרה , החיים שלך עומדים על הפרק !!!! שולחת לך המון כוח נפשי כדי להתמודד עם מה שיבוא , חתולה

18/01/2007 | 07:53 | מאת: דמעה

אומנם החלטתי להתרחק מהמקום הזה אבל לא יכולתי שלא להגיב למה שכתבת. בעיני את ממש גיבורה..אני יודעת עד כמה ההתמודדות מול המחלה הזאת קשה כי הרי יש לי בבית בת שמתמודדת עם מחלה דומה ממש...אני רואה כמה המחלה יכולה לשגע...כמה היא מתעתעת..ואת מתמודדת לא רק איתה אלא עם כל מיני מכות אחרות מסביב...כמה כוחות יש לך ילדונת...אני פשוט מעריצה אותך על המלחמה הבלתי פוסקת שאת מנהלת על החיים שלך.... אל תשברי....תחזיקי מעמד.... שולחת חיבוק...ופרח...ומשב רוח נקי מהים.. דמעה

18/01/2007 | 11:15 | מאת: ליז

הי ילדונת ((((((((((((((((((ילדונת יקרה)))))))))))))))))) כתבתי לך מגילה אתמול וכנראה שהיתה בעיה בנט ולא נשלחה ורק עכשיו ראיתי אז לא אחזור על הכל, רק אשלח לך המון כח ברגעים קשים אלו - כאילו לא מספיק המאבק האמיץ שלך באנורקסיה עכשיו גם הרשויות עם חוסר הרגישות שלהם, אני מאחלת לך מכל הלב שתתחזקי ויהי לך האומץ והכוח לעשות את כל הפעולות הנדרשות בחייך שכרגע נראים חסרי עתיד.. אני מאמינה בך, את חזקה, לוחמת, ויש בך את הרצון אז גם יצליח לך ,אני בטוחה. שולחת לך המון המון אהבה שתחזק אותך ותתן לך אנרגיות להמשיך. ליז

18/01/2007 | 22:30 | מאת: עלמה1

מצער לקרוא את זה כלכך קיוויתי בשבילך שסוף סוף הצלחת לעלות על דרך המלך. מקווה שאכן הדברים יסתדרו בסוף על הצד הטוב ביותר

19/01/2007 | 10:33 | מאת: אן

אני מצטערת מאוד לקרוא את הדברים. הניסיון לימד אותי, שבמצבים כאלה, כדאי לעצום עיניים ולראות מולי את המקום הכי יפה בעולם, בשבילי. זה נותן לי את הכוחות החדשים, זה דוחף אותי קדימה. אל תוותרי. אני איתך, שולחת לך חיבוק חם, ומאחלת לך הצלחה גדולה בהגשמת כל המשאלות שלך. אן

20/01/2007 | 16:50 | מאת:

אני חושבת שההוסטל זה הדבר הטוב ביותר שקרה לך לאחרונה.... חבל אם תאלצי לעזוב... המאמץ צריך להיות משותף שלך ושלהם... בכדי שתשארי... שמרי על עצמך בהצלחה ואיתך אידה

21/01/2007 | 01:18 | מאת: כנפיים...

זאת ההזדמנות שלך? אם אני זוכרת נכון, כתבת לפני כמה ימים על כך שאת רוצה הזדמנות או משהו כזה.. זה היה משפט אחד מתוך כל מה שכתבת אבל הוא נתפס לי... ואלי זו ההזדמנות שאת מחפשת? אולי את צריכה את הדרך הזו כדי להילחם במחלה הזו? אומרים שרק כשמגיעים הכי נמוך אפשר לעלות למקום טוב באמת... אני יודעת שזה רק החלטה שלך.. ואם את תחליטי לקחת את ההזדמנות הזאת ולקחת את עצמך בידיים, תגיעי רחוק... אני סומכת עליך... זה הכל בידיים שלך... איתך...

17/01/2007 | 21:14 | מאת: שחף

שמחר יהיה פחות כואב ועצוב ומרררררררר כי ככה זה היום סתם חרא לי כל היום :((((((((( (בלי קשר ליום נישואין כי במסעדה היה דווקא מאוד נחמד - נקודת אור קטנה)

18/01/2007 | 01:19 | מאת: כנפיים...

גם אני מאחלת לך את זה... היום יום חדש... איתך...

18/01/2007 | 03:01 | מאת: ליז

מחבקת ומאחלת לך בדיוק את זה שיהיה הרבה יותר טוב ומתוק ליז

20/01/2007 | 16:57 | מאת:

אך את היום? שמחה על המסעדה הנחמדה ..... מצטעת על העצב שעטף אותך... מקווה שבאמת היום יותר טוב\ אור ואנרגיה טובה ומזל טוב אידה

20/01/2007 | 17:01 | מאת: שחף

וגם אתמול היה יום נחמד נפגשתי עם דודה והבן דוד שלי כמו תמיד הלכנו למסעדה ומאוד נהננו אחר כך נכנסנו לסופר וקניתי הביתה בטטות ותותים היום אעשה את הבטטות עם שמנת חמוצה ותותים עם קצפת :)

17/01/2007 | 15:59 | מאת: ליז

אחרי כמה ימים קשים ורשומות דיכאוניות משהו בבלוג שלי , יצאה סוף כל סוף רשומה חיובית .... תוצאה של ההתאוששות המדהימה שלי מנפילה ששיאה מתועד כאן בפורום... בקיצור רק רציתי לשתף- שהרבה , הרבה יותר טוב :-)) ושוב להודות על התמיכה כשכבר ממש חשבתי שזהו, כל העבודה שעשיתי הלכה לטמיון... אז לא, זה היה רק משבר ומקווה בפעם הבאה לזכור את זה .. ואם לא אזכור אגיע שוב לכאן ביודעי שיש על מי לסמוך... מוזמנות להציץ http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=886132 ואוהבת אתכן מליון......

17/01/2007 | 17:54 | מאת: ליז

בפרסום אז הנה הקישור החדש אם זה מעניין אתכן . :-)) http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=886961

19/01/2007 | 11:26 | מאת: .חתולה

ליזושש יקירתי מאושרת לשמוע שאת כבר הרבה יותר טוב , מאחלת לך ימים טובים מאלה שעברת , וטוב שאת נכנסת לכאן , לעולם אל תישארי לבד ולא חשוב כמה קשה לך מחבקת יקירתי המון חתולה

20/01/2007 | 16:59 | מאת:

ירדות לפעמים הן לצורך עליה.. לשחרר... לאגור כוחות שמחה שיותר טוב אידה

20/01/2007 | 16:59 | מאת:

ירדות לפעמים הן לצורך עליה.. לשחרר... לאגור כוחות שמחה שיותר טוב אידה

20/01/2007 | 16:59 | מאת:

ירדות לפעמים הן לצורך עליה.. לשחרר... לאגור כוחות שמחה שיותר טוב אידה

17/01/2007 | 14:56 | מאת: שדה ניר

זר פרחים מדיפי ריח ניחוח ובלונים מתנפחים http://www.flowers4me.co.il/upload-images/2003Feb07_penk%20mexs.jpg http://www.parparim.net/images/galerie/keshet3.jpg http://www.parparim.net/images/galerie/vase.jpg מצדיעים ומריעים לך : "השושנה בין החוחים" http://www.ynet.co.il/PicServer/02202003/248395/mexico_a.jpg http://community.msn.co.il/Include/FCKeditor/filemanager/get_picture.asp?tPictureName=CAQNIHT3.jpg&p=355452 עברת כברת דרך ארוכה אשר העלתה לך ארוכה במהלך השנה http://img218.imageshack.us/img218/3708/17wu1.gif http://www.fullgaz.co.il/archive/aug-04/news/images/jango-10.jpg http://www.haderech.co.il/stairs_to_heaven.jpg חוללה בך מהפך : את הכח להלחם, להתמודד ולהיות חזקה וחסינה. http://www.hasharat.co.il/images/item_12124_ebadu2_small.jpg http://www.hofesh.org.il/articles/halacha/quotations/image005.gif מאחלת לך את מיטב הברכות החגיגיות והאיחולים http://www.edith.co.il/upload/product/373_1_2.jpg http://www.newyear.co.il/igrot/10.jpg http://campus.sapir.ac.il/zvi/aloney/kambichka/kamelia-birthday.gif http://www.geocities.com/tamarhp/pics/cards/books_m.jpg http://www.b-zion.org.il/download_h/greetings/small/a28_0_איחולים_לבביים.jpg לשנה שמחה, עתירת שפע, הצלחה וכח התמדה להמשך הטיפולים http://forums.ort.org.il/files/30/1835574/7329328.jpg http://www.flowers4me.co.il/upload-images/2005Feb03_15.JPG http://www.flowers4me.co.il/upload-images/2005Feb03_7.JPG מי יתן ויתמלאו כל משאלות לבך- לטובה ולברכה. http://www.orianit.edu-negev.gov.il/lnews/lnews/391.jpg ומזמינה ברננה את כל החבורה להשתתף בשמחה ובהפרחה. http://www.bikortv.com/files/images/1030.jpg http://portal.herzliya.k12.il/sites/sample2/DocLib/חבורה1.JPG http://www.ballon.co.il/img.asp?file=events/7724.jpg&width=200&design=1 http://www.gute.co.il/samersale/album1/bonbalon.gif המשיכי להיות כפי שאת!!!!!!!!! http://hydepark.hevre.co.il/upload09/060626_142029-471_אשת%20חייל.bmp אוהבת ביתר שאת http://area.co.il/pin/5298images/5276hj.gif http://www.ad99.co.il/uploadimages/180/366071.JPG מזל טוב וכל טוב מאחל אף אהובך: פו הדוב http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/noamtp/limod/hagar/hagar_files/9.jpg http://forumsgallery.tapuz.co.il/ForumsGallery/galleryimages/172_2606200449849.jpg http://www.babyshop.co.il/DBImages/toys-peg-8655.jpg http://forumsgallery.tapuz.co.il/ForumsGallery/galleryimages/172_2606200449668.jpg שדה ניר http://grm.m.walla.co.il/briefcase/00f3/b/e/n/n/y/6/7/1/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/r/200511290240227879/200511290244494378/resize.jpg http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/16292371.JPG http://www.gcisrael.net/images/arts/gccake.jpg http://www.sites.ybay.co.il/UsFolders/354/1149.jpg

18/01/2007 | 08:19 | מאת: בובה על במה

את מקסימה! את יודעת?! תודה רבה על הכל

17/01/2007 | 11:34 | מאת: אן

איזה צירוף-מקרים... מפחיד!!! - מדהים!!! (תקראו לזה איך שאתם רוצים). בדיוק ברגע, שסיימתי עם נושא התגובה להודעה של כנפיים, התחיל להתנגן אצלי ב-winamp השיר של רבקה זוהר "הבית ליד המסילה" בבית ליד המסילה, לא מתהלכים עוד ברגליים יחפות, וליד המרפסת הגדולה, לא מבעירים עוד את עלי הצפצפות. השער סגור, הדלתות נעולות, התריסים מוגפים גם ביום. הרקיע פרוס ועיניו עוד כחולות אך הבית חדל כבר לנשום. פעם בבית ליד המסילה ראיתי פנים מאירות, כי הבית הריק ליד המסילה ידע גם שעות אחרות... אני לא מאמינה במקריות, סבא שלי ז"ל היה אומר: ""אם את צריכה ללמוד מהחיים, הכל יקרה, כדי שתלמדי ותתקני. מה שצריך לקרות - אם לא קרה עכשיו, יקרה מתישהו בעתיד, שום דבר לא קורה סתם." פתאום, בבת אחת, את הטעויות שעשיתי, דווקא עם החברים הטובים, שרציתי לשמור קרוב. דווקא בפניהם הסתגרתי. תודה אן

17/01/2007 | 11:51 | מאת: אן

אני רוצה לבקש מכם סליחה, אם אני פוגעת, או מכעיסה מישהו, אין בי כוונה לפגוע, הדברים פשוט פורצים בפתאומיות מפחידה לתודעה... לי זה נראה, כמו צירופי-מקרים, שמטרתם ללמד אותי, איך לתקן את הדרכים שלי ולחזור להיות אני - ואין דבר, שאני רוצה בעולם הזה, יותר מאשר לחזור להיות אני, כמו שאני זוכרת את עצמי. פעם הייתי כך: היא זרוקה על מיטתה, הזיכרון פועם בראשה והכאב פועם בליבה. עוצרת עצמה מלבכות, רוצה לטבוע באשליות, לטבוע בחלומות... לא לזכור, לא לדעת, לא לזכור! מציתה לה סיגריה נוספת, מחפיסה, שבמהרה מתרוקנת... בליבה דבר לא נותר, פעם היה בו תום ילדות יקר, אך גם שחוק הנעורים אבד. את זה כתבתי יומיים לפני שנכנסנו למילניום חדש. הגיע הזמן שלי לשנות ולהשתנות חזרה, להיות שוב אני, לשלוט בפחדים ולחזור לחיות...

17/01/2007 | 16:10 | מאת: ליז

המון כח אן... המון,המון כח אני שולחת לך את אמיצה, גיבורה וכנראה שקודם לא היית מוכנה ועכשיו, עכשיו זה הזמן ואנחנו כאן לתמוך ולתמוך ולתמוך לחבק כשעצוב, לנגב את הדמעות כשירדו, להרים כשתיפלי , לתת כתף להשען עליה חיוך נשיקה ...כל מה שתרצי ותצטרכי . אז קדימה אישה אמיצה. שלך, ליז

17/01/2007 | 08:02 | מאת: .חתולה

שחפיתוש מקסימה רוצה לברך אותך ליום נישואיך ה,,,,,,,,,הפצ'י ( לא משנה כמה ) שתמיד תהי מאושרת , שתמיד תשיגי מה שאת מחפשת שתגשימי משאלות יום נשואין הוא גם סיבה למסיבה , אז מקווה שיש לכם איזו תכנית לצאת ולבלות עם העייפות הקיימת שיהיה לך יום נפלא מקסימה וחיבוקקקקקק ענקקקקקק וכולו רק בישבילך חתולה

מזל-טוב, שחף המקסימה, מאחלת לך שכל יום, יהיה יום מאושר לשניכם, בעצם היותכם... שיתגשמו כל המשאלות שאתם מאחלים לעצמכם. מחבקת אותך אן

17/01/2007 | 10:46 | מאת: כנפיים...

מזל טוב יקרה!!! מקווה שתבלו בכייף.... שיהיו עוד שנים רבות ויפות... מחבקת....

אושר ועושר , אהבה אין קץ. מחבקת לרוב .... ליז

17/01/2007 | 16:55 | מאת: שדה ניר

לשחף ובן זוגה לרגל חגיגת יום הנישואים!!!! המון מזל טוב, חיים מאושרים בצוותא ומיטב האיחולים. שדה ניר

17/01/2007 | 17:45 | מאת: שחף

נעים לקבל ברכות :):):) אנחנו תכף יוצאים לאנשהו אבל עדיין לא חשבנו לאן האמת שכמעט פספסנו... בעלי בכלל לא זכר ואמרתי לו רק היום בבוקר אני גם בקושי זכרתי אבל העיקר שלא פיספסנו בסוף תאריך מכובד - 10 שנים!!!!!!

17/01/2007 | 22:45 | מאת: גל

המון של מזלים טובים ליום הנישואים אהבה אחוה ידידות ובריאות אושר ועושר http://gift4love.co.il/cards/show_card.php?CardID=87&tt=jpg

18/01/2007 | 05:46 | מאת: שחף

איזה פרחים מקסימים :)

היום יום הולדת , היום היום הולדת , היום יום הולדת לבובה על במה , חג לה שמיייייח וזר לה פורח היום יום הולדת לבובה על במה מברכת אותך לחיים טובים מברכת אותך שתהיי מאושרת עד סוף הימים שכל משאלות ליבך לטובה יתגשמו שתצליחי בכל מעשי ידייך ( המוכשרות ) ומאחלת לך כל מה שאת מאחלת לעצמך ועוד חיבוקים המון יפתי חתולה

17/01/2007 | 10:44 | מאת: אן

בובה יקרה!!!! המונהמונהמון מזל טוב!!!!!!! מאחלת לך רק ימים טובים.... שתגשימי את כל משאלות ליבך... הרבה אהבה ובריאות תמיד... ו.... מקווה שנתראה בקרוב! מלא חיבוקים... יומשמח שיהיה!!!!!

שיהיו לך הרבה ימים שמחים הרבה בריאות ואושר ושכל משאלותייך יתגשמו שולחת לך חיבוק חם שחף

17/01/2007 | 22:55 | מאת: גל

מאחלת לך שכל מה שתבקשי ותשאפי אליו לו יהי http://anatweb.com/huledet1.htm

20/01/2007 | 17:10 | מאת:

מזל טוב מאחלת הרבה ימים של אושר... אל תשכחי את הכוחות הדרך שעשית.. הרבה פעמים יום הולדת עצוב...דכאוני.. אולי זה יום של חשבון נפש.. וגם של הרבה ציפיות... בעיקר להיות מאושרים... מקווה שהשבת היתה מחייכת יותר מזל טוב אידה

16/01/2007 | 23:45 | מאת: כנפיים...

הערב החברה הכי טובה שלי בעולם כולו (טוב, יש לי עוד אחת או שתיים כאלו... :) חזרה מארה"ב.. לפני יותר משנה היא טסה לטייל ואחר כך לעבוד בארה"ב, חזרה לחודש וחצי וטסה שוב לעבוד... הערב היא חזרה סופית!!!!! ועכשיו אני הולכת לישון לי עם מכנס פיג'מה של.... ויקטוריה סיקרט!!!! יואו כמה שהתגעגעתי אליה........ וגם אחים שלי ואחיינית שלי מגיעים חודש הבא.... אז יש למה לצפות :) חוץ מזה, אני קרועה מעייפות ומותשת... אבל עשיתי היום ספינינג והוצאתי קצת עצבים (ולא חסרו ברוך השם :) ומחר אני סופסוף נפגשת עם עוד חברה שלא ראיתי מלא זמן והבת המתוקה שלה... בקיצור, למרות שהשבוע הזה התחיל לא משהו בכלל... יש תקווה שהוא עוד יסתיים בטוב... (סתם הארכת מצב שכזו... ואידה, יצא לחשוב עליך קצת כשהיא סיפרה לי על הכבישים שם וכאלה..:) לילה טוב שיהיה....

17/01/2007 | 01:20 | מאת:

באמת נשמע כייף.... והפיז'מה.... אני שמחה על האורות שנדלקים.... ושאת מצליחה לראות אותם. וגם נחמד שחשבת עליי...כן יש כבישים מטורפים..אבל מתרגלים ולומדים להתסדר איתם, אחרת את בצרות. לילה טוב יקרה אני רואה את החיוך שלך אידה

17/01/2007 | 07:49 | מאת: .חתולה

באמת איזה כייף לך , אני שמחה מאוד בשבילך מקסימה רק מלקרא אותך גרמת לי לחייך , תהני לך מכל ההנאות שמחכות לך וספרי חוויות יומטוב חתולה

17/01/2007 | 10:56 | מאת: אן

מתוקה, שתהני תמיד עם החברים הטובים והמשפחה, עם כל הלב אני מאחלת לך, שתדעי רק ימים של אושר ושמחה עם כל הסובבים אותך. אן

17/01/2007 | 16:14 | מאת: ליז

שמחה שכך התפתח השבוע ... רואה, תמיד יש תקוה , תמיד צריך לצפות להפתעות נעימות (ואנחנו נוטים לצפות לגרוע מכל עד ששוכחים שיש המון מהטוב הזה) איזה כיף לך.......... :-)) מחבקת ליז

17/01/2007 | 16:58 | מאת: שדה ניר

והכי טוב בשניים..... ועם חבורה שלמה זה עדיף שבעתיים:-) שלא יגמר לך לעולם. שדה ניר

16/01/2007 | 11:39 | מאת: אן

מה דעתכם על "ביסלי" בטעמים שונים, כמו שאתם אוהבים? לוקחים מקרוני קטנים ועבים (לא ספגטי, הארוכים והדקים) מרתיחים מים עם מעט שמן בסיר על האש, מנמיכים את האש ומבשלים במים את המקרוני, על אש נמוכה, משך 4-5 דקות (שלא יתבשלו לגמרי). מסננים את המקרוני מהמים, מפזרים תבלינים, לפי הטעם שלכם, ומערבבים היטב. אפשר רק לטגן אפשר רק לאפות, ואפשר לשלב טיגון ואפיה. תהנו אן

16/01/2007 | 15:14 | מאת: שדה ניר

בהחלט טעים וקליל ונחמד לשינוי אוירה:-) תודה.

16/01/2007 | 15:33 | מאת: אן

17/01/2007 | 01:22 | מאת:

זה מזכיר לי שהייתי ילדה נסיתי לעשות בסלי בביית... אז אכלתי את זה... בדיאבד....לא היה משהו... אבל אולי ננסה שוב...לפי ההוראות לילה טוב אידה

19/01/2007 | 05:42 | מאת:

http://www.cookoo.co.il/results.html?hl=iw&cx=007498188896825459573%3Ayauvddhqxu4&q=more%3Ano_forum%20%20%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&sa=Search&cof=FORID%3A11&origq=%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&siteid=0&f=false#1284

16/01/2007 | 11:09 | מאת: אן

הצלחתי לשכנע את עצמי לצאת לקניון הקרוב, טיילתי בין האנשים. כן, רעדתי מפחד, אבל כל פעם, שהרגשתי, שאני עומדת להשבר ולברוח, התקשרתי לבן-הזוג שלי, הצקתי לו בטלפון - הייתי מטרידנית ממש. בסוף הצלחתי להחזיק מעמד שעתיים, גם שוטטתי ב"סטימצקי" ואפילו קניתי 2 ספרים... ספר לקריאה באנגלית "האריה המכשפה וארון הבגדים" (מתוך האוסף של "אגדות נרניה")... ומצאתי ספר, שעליו אני רוצה לספר לכם. זה ספר של לואיז היי, והוא נקרא: "אתה יכול לרפא את חייך". על ההקדמות הארוכות ויתרתי, ועברתי ישר לחלק המעשי... בינתיים, מוצא-חן בעיניי הרעיון והתרגילים, שהיא מציעה. אולי זו גם דרך לטיפול פרטני... לא בטוחה, אבל מתכוונת לנסות. ומעבר לזה, אני מקווה לאסוף שוב את האומץ שלי ולצאת שוב לבד אל העולם. האמת, שנעשיתי די עצלנית, כי זה הפך להיות נוח לברוח ולהסתגר, במשך 7 שנים. אני לא זוכרת מתי זה הפך לנוח, אני חושבת, שזה קרה, כמו שאבא שלי אומר, כשגיליתי שקל יותר לא להתמודד עם הפחד. תודה לגל הבת, שהיא המודל לחיקוי שלי בנושא היציאה מהבית. תודה לכולם, על האתגר, שאתם מציעים - מה לעשות? - קל לי יותר להגיב באופן מעשי לאתגרים. תודה לכולם אן

16/01/2007 | 12:10 | מאת: ליז

אן נהדר, איתך לאורך כל הדרך ויכולה להמליץ גם על שני ספרים שנראים לי מאוד חשובים: "להעיר את הנמר" (מרפאים את הטראומה)של פטר לוין "טראומה והחלמה" של ג'ודי לואיס הרמן. ויש בלי סוף הארון שלי מפוצץ ומעניין לקרא אותם לפני ואחרי ותוך כדי תהליך טיפולי זה פשוט מדהים לזהות את עצמך ואת התהליכים שעוברת ויש עוד אחד שקניתי לפני שנים שתמיד חוזרת איליו "סערת נפש"של ד"ר יורם יובל מאמינה שידע זה כוח ולהבין את הנפש את התהליכים של המוח , מה זו טראומה ואיך הגוף מגיב מיד ושנים אחרי אליה. כשקורים דברים בגוף ויודעים להגיד לעצמך אההה זה זה ולדעת שזה נורמלי ולא השתגעת ... זה כח וכלי נהדר לעזור בהחלמה בהצלחה לך אן יקרה

16/01/2007 | 15:21 | מאת: אן

את צודקת, ליז, ידע זה כוח! - עובדה, שכל מה שאני יודעת ומבינה, קל ופשוט לי להתמודד איתו. עכשיו אני גם מבינה, שזו הסיבה לאהבה שלי לאתגרים - כמה שנים אני חיה עם זה ורק עכשיו זה נקלט אצלי... :-)))) עכשיו הצבת בפניי אתגר, שאני לא העזתי להציב בפני עצמי מעולם - ללמוד את הנושא לעומק. אוף... מצד אחד זה נשמע כמו פיתרון אידיאלי, קל ופשוט, אבל מצד שני יש את הספקות, הפחדים, חוסר-האמון בעצמי... הדרך יותר ארוכה, ממה שנדמה היה לי בהתחלה, אבל אני מבטיחה לכם ולעצמי, שאמצא אותה, רק שהשאלה, שמטרידה עכשיו היא: האם אצליח להתמיד בה? תודה ליז ותודה לכולם אן

16/01/2007 | 14:33 | מאת: שדה ניר

גאה בך על התעוזה, האומץ והגבורה. את בדרך הנכונה והנבונה להחלמה מהירה אני אישית לא התחברתי לספר של לואיס אתה יכול לרפא את חייך....... אך אין זה אומר שאת לא תתחברי ותתמכרי אליו:-) מריעה לך ומצדיעה לך. ובעיקר עמך. שדה ניר

16/01/2007 | 15:32 | מאת: אן

בינתיים אני בודקת את עצמי, בוחנת דרכים... כי נמאס לי... נמאס לי מעצמי, נמאס לי לבוז לעצמי בתוך הקונכיה שלי, נמאס לי להתגעגע לשמש, לגינה הירוקה, לחוף הים... נמאס לי שהפחדים שולטים בי, ולא אני בהם! נמאס לי לפחד, שבסוף ימאס לו ממני... כשאני מסתכלת בראי, אני אומרת לעצמי, שיבוא יום והוא יתעורר מהחלום הזה שלו על אהבה, והוא יראה אותי, כמו שאני באמת, מעוררת רחמים... אני פשוט רוצה לשנות, וכל-כך רוצה, שאני לא מוכנה לוותר, עד שאמצא את הדרך הנכונה ללכת בה. תודה אן

16/01/2007 | 14:33 | מאת: שדה ניר

גאה בך על התעוזה, האומץ והגבורה. את בדרך הנכונה והנבונה להחלמה מהירה אני אישית לא התחברתי לספר של לואיס אתה יכול לרפא את חייך....... אך אין זה אומר שאת לא תתחברי ותתמכרי אליו:-) מריעה לך ומצדיעה לך. ובעיקר עמך. שדה ניר

אוו....אן כל הכבוד.... אני רואה שאת ממש החלטת לקחת את עצמך בידיים!!! איזה אומץ...לצאת מהבית!!! משימה כביכול פשוטה , אבל אני יודעת כמה היא דורשת... התגברת על הפחד!!! כל הכבוד.. וצעד נוסף: לא פחות חשוב... קנית משהו לעצמך!!!! בשבילך....ועבור עצמך... לעזור לעצמך יקרה נראה שאת בדרך הנכונה!!! את מתחילה להתייחס לעצמך להבין שמגיע לך!! ואכן כך מגיע ומגיע לך כל הכבוד אידה

16/01/2007 | 07:52 | מאת: .חתולה

עוד יום של חול עלה ואיתו כל מה שיבוא ואני רוצה לומר תודה תודה על כל מה שבראת תודה על מה שלי נתת על אור עיניים חבר או שניים על מה שיש לי בעולם על שיר קולח ולב סולח שבזכותם אני קיים. ותודה גם על ההודעה המשמחת שלה חכיתי כבר המון זמן אחייניתי הקטנה סוף סוף ילדה, היא ילדה בת בת מה שגורם לי וודאי ללכת היום כל היום עם חיוך מרוח מאוזן לאוזן ושמחה גדולה בלב , למרות כל מה שקורה עכשיו , אז כן , ישנם רגעים קטנים של אושר שאותם אני נוצרת וזה אחד מהם , וסתם רק רציתי לחלוק איתכן מאחלת לכולכן שתזכו גם לרגעים יפים של אושר ויום מוצלח חתולה

16/01/2007 | 11:12 | מאת: אן

שתמיד יהיו לך סיבות לחייך בכיף. אן

16/01/2007 | 11:46 | מאת: ליז

חתולה יקרה ומקסימה באמת המון המון מזל טוב ונהדר שאפשר לפקוח את העניים ולזהות את כל הטוב בעולם להאחז בו רפד עצמך בו, ולהשמר בעזרתו בימים קשים. חיבוק לאושר ושמחה ליז

16/01/2007 | 14:37 | מאת: שדה ניר

מזל טוב מלא החופן. תרוו ממנה הרבה נחת - האמא והדודה המוצלחת!!!! אוהבת ביתר שאת. שדה ניר

16/01/2007 | 18:39 | מאת: .חתולה

תודה לכל המברכות , תודה על כל האיחולים היה לי באמת יום מחוייך , ועכשיו הבן שלי הצעיר שוב חולה חום גבוה , גרון וכל השאר מתישהו יהיה בסדר , מתישהו הכל ירגע ואז אוכל גמני לנוח חתולה

17/01/2007 | 01:33 | מאת:

יש ביכולת לומר תודה המון להודות על מה שיש לי. להיות שמח בחלק.... לא הרבה אנשים שמחים ויודעים להודות על מה שיש להם... זהו תהליך דרך בגרות מדעות רוחניות וחיבור לעצמך. שהחיוך ימשיך ללוות אותך בריאות ומזל טוב אידה

15/01/2007 | 22:53 | מאת: ילדונת

אז חזרתי משבוע מדהים בים המלח אפילו מצאתי עבודה במוות בידור והאחראית שם רדפה אחרי עד היום האחרו שאני אשאר לעבוד שם וקלטתי שם יותר מתמיד כמה הבמה חסרה לי והריקוד יצא לי כמה ימים להחליף מישהי שהייתה חולה.... בהופעות בריכה ובערב... והכלל היה מטריף..... אבל המלחמהשלי לא תפסק לעולם חודשים שמנסה לעלות ואפילו הדיעתי לשלב של מגמת עליה... והיום היה לי תור ונסעתי והורדתי בשבוע את הכל אני גבוללית כל כך שאי אפשר לתאר מעדיפה לא לכתוב מספרים וזה כבר לא העיניין אם ההוסטל ישאיר אותי או לא הדיאטנית לא מוכנה להמשיך איתי מעקבים אני במשקל של איישפוז דחוף ואמא בהיסטריה ובוכה ואני בבלבלה רצינית והייתי לי תחושה ואתמול כשחזרנו אחרי ריב עם החבר והבלגן עם האוכל שהרגשתי הייתי על סף לבלוע כדורים וחברה שלי דיוווחה לתורנית לילה ואני ננקרעת לא רוצה לעלות במשקל נוח לילרדת מצד שני כשראיתי כמה ירדתי בשבוע חזרתי ולא הפסקתי לבכות עד מתי זה ישלוט ליב חיים עד מתי אני אתפרק מכל זה עד מתי אני כבר רוצה שקט המשקל בצניה חופשית עוד ירידה כזאת ואני יכולה להגיד שלום להכל ולחזור לתל נהשומר ולזונדה ואני לא מוכנה שזה יקרה פשוט לא שמישהו כבר ישלי לי גלגלג הצלה כי טובעת.....

16/01/2007 | 07:32 | מאת: .חתולה

היי לך ילדונת קשה מאוד לעמוד בפיתוי של מה שאוהבים , אך את כנראה עדיין לא למדת לאהוב את עצמך מספיק כדי לשים את עצמך במקום ראשון ולדאוג לעצמך, לא יודעת בכמה ימים מדובר אבל אולי תעשי מאמץ כמו לפני כמה זמן ותאכלי כדי לעלות את המשקל חזרה רק זה יכול לגרום שלא תחזרי לאישפוז ולזונדה מקווה מאוד בשביל ילדונת שלא תחזרי לאישפוז האנורקסיה היא מחלה מאוד קשה ואת חייבת להיות חזקה כדי לנצח אותה תנסי לזכור כמה שמחת שהגעת להוסטל , למקום משלך כמה תקוות טובות היו לך אף אחת חוץ ממך לא מסוגלת לגרום לשינוי המבורך הכל רק בידיים שלך מחזיקה לך אצבעות שהדברים ישתפרו בשבילך חתולה

16/01/2007 | 11:26 | מאת: אן

אבא שלי אומר, שהרבה יותר נוח לברוח, מאשר להתמודד. כל-כך הרבה פעמים שמעתי ממנו את המשפט הזה, עם השאלה: "איזה חיים את מאחלת לעצמך?" לי לקח הרבה שנים להחליט מה היא התשובה שלי לשאלה הזאת. לדעתי, השאלה הזו נכונה לשאול כל אחד, אז... אני שואלת אותך: איך את רוצה, שיראו החיים שלך? בת-דודה שלי הייתה אנורקסית... חיבוק חם אן

16/01/2007 | 12:00 | מאת: ליז

ילדונת - יש עוד משהו שעליך לשים על המשקל - על המאזניים פרט לגוף שלך שימי בצד האחד את תחושת ההתעלות כשאת על במה ובצד השני את תחושת ההתעלות כשאת בשליטה של חוסר האכילה. איזו מהן יותר נעימה לך??? והמשך לתרגיל שימי את התחושות שנשארות אחרי אותם הרגעים את העוצמות, את התקווה, את האהבה, שאת סופגת , שאת חשה אל עצמך כשאת על הבמה בזמן הריקוד ואת החוסר אונים ששליטה מכריחה אותך לנהוג בעצמך את חוסר האהבה העצמית את הכעס של הסביבה במה היית בוחרת??? מחבקת בעדינות עדינות - ליז

16/01/2007 | 14:53 | מאת: שדה ניר

תזכרי כי להיות קל זה לא רק עניין של משקל!!!!! ולדידך: לחיות ולהיות קלת רגליים כנשר קל פירושו לעלות במשקל ולהיות קצת כבדת משקל!!!!! תילחמי נשמה לעלות כי זה הסיכוי שלך לחיות. לחיות בכבוד לחיות עוד ועוד..... מחזקת את ידך ומחבקת המון שדה ניר

17/01/2007 | 02:07 | מאת:

ילדונת יקרה הדרך היא קשה דרך של מלחמה מלחמה יומיומית מלמה על הקיום שלך... אולי את מחפשת להרגיש... להרגיש שאת קיימת... על הבמה, על המשקל... ואולי לא להרגיש קיימת? איפה את מרגישה שאת קיימת איפה לא??? אני בכל זאת חושבת שאת על הדרך... גם אם יש ירידות ובורות... יש גם עליות... חשוב שתמשיכי... שלא תתיאשי לא להרים ידיים... ברגעים קשים מחזקת אידה

ונגמר ברגל שמאל ובא לי עכשיו לנתק את עצמי מהעולם להכנס לתוך הבועה ולא לצאת משם אין לי אפילו כוח להסביר מה היה נשברררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר לייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי מהחייםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם בחוץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץ

היי חומד ישנם ימים כאלה , והם סתם רק גורמים למצב רוח עכור , אבל את יקירתי לא יכולה לחזור עכשיו לקונכיה שלך זוכרת מה אמרת רק לפני יומיים לגבי החלטות חדשות לעשות דברים חיוביים בבקשה ממך אל תתני ליום מנחוס אחד להרוס לך הכל ואולי היום תוכלי לשתף במה שקרה לך ויקל עליך אני איתך מתוקה מחבקת אותך ומחזקת אותך שלא תיעלמי לי חתולה

16/01/2007 | 10:32 | מאת: אן

במצבים כאלה אני שואלת את עצמי: "כמה באמת טוב לי, בתוך הבועה שלי, מסוגרת?" כן, אני נלחמת עם עצמי, כל פעם מחדש. כשלמדתי בוטניקה, והמדריך בשטח started being to interested...

16/01/2007 | 10:46 | מאת: אן

הייתי נאבקת עם עצמי, משך ימים. לפעמים לקח לי גם שבוע לחזור ללימודים. את הלימודים סיימתי, אבל בגלל ההעדרויות שלי, תעודה לא קיבלתי. את חזקה ממני בלצאת מהבית, יש לך עבודה ואת יכולה לשמור עליה. כן, בך אני רואה דמות לחיקוי, כשאני חושבת על יציאה מהבית. לי, אישית, מאוד לא טוב להיות סגורה בתוך הבועה שלי, ואני מחפשת את הדרך החוצה על בסיס יומי. אם הייתי מגיעה להחלטות כמוך (הלוואי ויגיע הרגע), הייתי אומרת לעצמי: "אל תתני לחוויות קשות בהתחלה לשבור אותך, תשמרי על עצמך, תחזיקי מעמד." ואת הדברים האלה, אני מבקשת להגיד גם לך. אל תתני לעצמך להשבר, כמו שאני נתתי, והיום זו כבר השנה השביעית, שאני סגורה בתוך הבועה שלי. אני מודה לך, על הדברים, שאני לומדת ממך. שולחת לך חיבוק חם ועוטף. אני איתך אן

16/01/2007 | 11:43 | מאת: ליז

חשבתי כשקראתי אותך שאם תעצרי לרגע תנשמי עמוק , תנשפי ותעלי בדמיונך את הרגעים הנהדרים של השמחה והתקווה שאחזו בך ברגעים שדווחת לנו על התוכניות לעתיד ותתני לעצמך לחוות אותם שוב ככה סתם בדמיון, בלב, בנשמה. את אותה החוויה הרגשית שהיתה לפני יום, יומיים....תנשמי בנחת תחייכי לעצמך אז תוכלי שוב לראות את העתיד ותזכירי לעצמך מה גורם לך אושר אמיתי כזה שכדאי להשקיע על מנת להיות שם ולא בתוך הבועה שאין בה שום חום שום אהבה שום תיקוה.. מחבקת - ליז

16/01/2007 | 14:58 | מאת: שדה ניר

כמו הגל שחולף בסערה כך היום הכעוס והמאוס יתפוגג לך במהרה!!!!! ואני אתך נשמה יקרה להזכיר לך את הבטחתך מלפני יומיים האבקותך ודבקותך בשיגרה!!! מחבקת ומחזקת. שדה ניר

וחסרת מילים וחסרת קול אני לא יודעת אם יש לי את הכוח לעמוד במשימה הזאת, היום של הבועה מתחנן אלי שאני אבוא ואשקע בתוכו

17/01/2007 | 02:09 | מאת:

את מגלה אומץ וכוחות רבים... יש תמיד את הקול שקורה לוותר ליפול... אל תשמעי לו... אל תקשיבי את הרבה יותר חזקה אני יודעת!! אידה

15/01/2007 | 11:56 | מאת: ליז

יוצאת לטיול בשדות הירוקים שסביב הישוב שלי . מזג האוויר מקסים והחברות הזו בפורום והאפשרות שנתנה לי עכשיו להעזר בו ........ אין לי מילים , פשוט אין מילים . מנגבת ת'דמעות ויוצאת להתאוור . תודה לכן יקרות עד מאוד. ליז

15/01/2007 | 12:07 | מאת: אן

אני איתך, מתוקה. אל תשכחי לארוז בתרמיל חיבוקים חמים ותומכים. טיול נעים אן

תהני מהשדות הירוקים שלך!!!! בזכות הכתיבה הנפלאה שלך בבלוג, אני כמעט מרגישה שאני מכירה אותם.....

15/01/2007 | 14:47 | מאת: ליז

לא יאומן , צעדתי לאן שנשאוני רגלי והן נשאו אותי דרך שדות החיטה מטע התמרים אל בית הקברות.ושם היתה לי משימה לבצע , משהוא שאני מתמודדת איתו עכשיו בטיפול - פרידה מחברתי האהובה שמתה תוך כדי ניתוח לב כשהייתי בת 8 ... קטנה מדי כדי ללוות אותה לבית הקברות . האמת שגם במקרה הזה כמו בתקיפה היא מתה , באותו הבוקר כשנודע לי הדבר בכיתי את נשמתי ומאז דממה לא דיברתי עליה , לא דיברו איתי עליה פשוט נגמר וזהו. ובפעם הראשונה שהתחלתי לטפל בתקיפה לפני כמעט שנתיים תוך כדי עבודה הזיכרון הזה עלה ובכיתי עליה שוב. ולפני כמה שבועות שוב עלה... בקיצור ניגשתי לקבר שלה ישבתי שם בשמש הנעימה ועשיתי לי מין טכס פרידה ושמעתי ממנה שהכל בסדר אחר כך המשכתי במסע ובדרך מצאתי חלמיות יפות (חוביזה או אם תרצו -לחם ירושלמי) קטפתי והערב מתכוונת להכין קציצות. לא יאומן, חייבת להזכיר לעצמי כשרק נכנסת למצבים האלו - לצאת, לטייל, לעשות משהו לנשמתי. תודה שחפונת שהזכרת לי ובכך דירבנת אותי לנקוט בפעולה שחשבתי עליה אבל יש מצב שבלעדייך ובלעדי התמיכה של חתולה ואן שעזרה לי קצת להשתחרר מהמועקה זה היה נשאר בגדר מחשבה בלבד. מחבקת אתכן בחום }{ }{ }{

15/01/2007 | 10:27 | מאת: ליז

אין לה כח, עייפה מאוד. והמוח אומר לה - כלם מרגישים ככה , אין שום קשר לתקיפה. אז יש ימים טובים יותר וטובים פחות - צאי מזה , תתחילי להיות נורמלית לשמוח עם מה שיש , תתקדמי הלאה. ומייעצים לי לעבור על כל מה שהיה בשנה האחרונה, שאראה את ההתקדמות הנהדרת שעשיתי ... אין לי כח - באמת , התקדמות, התקדמות אבל למה לא נהיה קל? למה כל כך מעייף, למה כל הדברים שבכלל לא קשורים צפים ועולים וצריכה פתאום להתעסק עם מערכות היחסים שלי מימי הינקות, עם האבדנים מימי הילדות , והתקיפה בכלל קרתה בגיל 13 הרבה אחרי כל הארועים שצפים עכשיו על פני השטח .. וכבר באמת היה הרבה יותר טוב ועכשיו כשעולים, הסיוט הזה שוב חוזר להציק לי כאילו לא מאפשר לי להתמודד איתם לבד כאילו אומר לי הי ... את אמורה לטפל בי - עדיין לא נפטרת ממני, אני כאן, לא עוזב, כמה שתנסי להתחמק ולחשוב שיש צרות גדולות יותר אני כאן להזכיר לך - עלי עדיין לא התגברת וכן, אני מתכוון שוב להציק , להופיע ברגעים האינטימיים להפריע לך לקיים את מערכת היחסים הנפלאה שלך ..אההה חשבת שהעניין הזה השתפר מאוד - אז לא , אני כאן לא מוותר כל כך מהר............... אין לי כח.

15/01/2007 | 10:59 | מאת: שחף

אכן התהליך הוא מתיש ומעייף, ולוקח המון כוחות ואנרגיות ת'אמת, גם לי אין כוח :( אבל יש הרי ימים אחרים, עם הרבה כוחות וחיוך על הפנים ומה שחשוב זה לזכור שיש את הימים הטובים האלה ופשוט לחכות בסבלנות עד שהם יבואו ויהיה אפשר לצבור עוד קצת כוח להמשך קבלי חיבוק לדרך שחף

15/01/2007 | 11:08 | מאת: ליז

שחפונת יקרה , כואב לי כל כך הלב ותודה , עוזרת לי להוציא אותו (האב) ע"י דמעות עם תגובתך. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף פתאום זה השתלט עלי הרעד הזה חוסר האונים התחושה שאין- שבחיים לא אצא מזה ... ואומרת לעצמי - ליז, את יודעת שיש ימים טובים ואפילו נפלאים אבל זה לא ממש עוזר ברגעים אלו. תודה שחפית יקרה וגם לך רק טוב...

15/01/2007 | 11:21 | מאת: .חתולה

ליזוששששש יקירתי מה שהמוח מסוגל ,,,,,,,, הרגש לא !!!!! המוח מתוכנת כך שיזכור לך את כל הרגעים הקשים ואת כל הרגעים הטובים , את כל הרגעים של החסדים הקטנים שעושים טוב בנשמה , שאלה לי אליך יקרה לי מאוד , האם היית הולכת לטיפול פרטני אם הכל היה רק טוב? האם היית מתלוננת על החיים הטובים שהיו לך ? ברור שהתשובה היא לא !!!! אנחנו מטפלים רק בדברים שהנפש פגועה מהם , שהרגש זוכר בלי לשכוח חלילה שום פרט ,וכן , עולים דברים שנפגעת מהם עוד מהינקות רק מהסיבה שהנפש והרגש נפגעו שם , וזה לא מחייב שיהיה פגיעה מינית , ממש לא , כל סוג של פגיעה כבודו במקומו מונח ,הנפש עושה לך נקיון יסודי , הרגש משתף פעולה על הדרך ואומר , אם כבר אז כבר , למה לא לגמור כבר עם כל מה שישב שם כל החיים פעם אחת ולתמיד , הרי לא היית הולכת לטיפול אם לא היתה שם הפגיעה המינית , קרוב לוודאי שלעולם לא היית מטפלת גם בשאר הדברים שישבו להם אי שם בשקט בנבכי נפשך כואבים להם בשתיקתך הרועמת או לא ? חשוב באמת שתראי את הדרך הארוכה שעשית מאז תחילת הטיפול , ברור שאין לזלזל בתהליך המפרך שעשית , זה לא מובן מאליו , אך זה לוקח מחיר יקירתי , והמחיר הוא התשה נפשית , כך שאת נורמלית לגמרי !!!!! ואם הסיוט שלך עדיין לא נגמר והוא צץ ועולה , יתכן שלא דיברת אותו עד הסוף , יתכן שנשארו עוד כמה ספיחים , או כמה קצוות לא סגורים , הכל ייגמר רק כשלא יהיה לך עוד על מה לדבר !!!! רק כשהכלללללל אבל ממש הכלללללל יצא ממך החוצה , עכשיו את מקיאה את עצמך לגמרי עד הסוף , כשהסוף יגיע ,,,,,,,תוכלי להרגיש טוב , הרבה יותר טוב מעכשיו , ואל תשכחי שזה תהליך , שום פצע לא מגליד מהיום להיום או מהיום למחר , גם תהליך ההפנמה של כל מה שעברת לוקח זמן , ולך יפתי יש זמן בשפע ,ואני כאן איתך אז ,,,,,,,, חייכי , תני לזמן את הזמן והכל יהיה בסדר חתולה

15/01/2007 | 11:25 | מאת: ליז

חתולית יקרה, מאוד רוצה לחייך אבל רק דמעות יוצאות..... תודה חמודה , מזל, מזל שיש אותך,אותכן כאן - עכשיו ליז

15/01/2007 | 11:43 | מאת: אן

עם השנים למדתי דבר, שאני ממליצה עליו לך, יקירה, וגם לכולם פה. למדתי, שלא כל אחד מבין מה קורה בתוכי, ויש כאלה, שמעדיפים לא לדעת מה מציק לאחר, אבל הם בכל זאת מלאים ברצון טוב, ו"יודעים" הכי טוב, מה הנכון ביותר והטוב ביותר בשבילי, ואז הם מתחילים, תמיד במילים: "את צריכה"! אבל יש את אלה, הרגישים והנעימים, שהעצות שלהם הן בגדר עצות, והם יגידו: "אני חושב, שיהיה טוב בשבילך..." אז למדתי, לשמוע מה שאני רוצה, כך שבמקום לשמוע את המילים: "את צריכה"! אני שומעת: "אני מציע..." ואז אני בוחרת לעצמי מה טוב ומה נכון בשבילי. נכון, הרבה פעמים הפחדים והחששות גרמו לעיכובים בביצוע מעשי, אבל את מה שאני מרגישה, שהוא נכון בשבילי לעשות, בסופו של דבר אני מבצעת. אני מציעה לך, לקחת הכל בגדר עצות ולעשות כמוני: לסנן ולבצע רק את מה שאת מרגישה, שהוא באמת יהיה נכון בשבילך ויעשה לך טוב. שולחת לך חיבוק חם, יקירה מניסיון, אני מציעה לך: אל תתני למילים לבלבל אותך. אן

15/01/2007 | 11:52 | מאת: ליז

תודה אן, אקח את העצה הזו ....הן מאוד מבלבלות המילים ועוד יותר כשהן טבועות בך חקוקות היטב. אז אשתדל לסנן ולהזכיר לעצמי כמה שרק אוכל. אם את מכירה את הקואצ'ינג ,שם מדברים על השדונים שלנו , אלו שקופצים בכל פעם שאנו מנסים להתקדם ויש כל מני תרגילים לאילוף שדונים ו.... ללמד אחרים לאלף את השדונים שלהם הרבה יותר קל מאשר לאלף ת'שדונים של עצמך. תודה אן שאת כאן בשבילי.

15/01/2007 | 11:52 | מאת: אן

סטיתי קצת מהנושא. חשבתי, בטעות, שאת מתכוונת לאנשים סביבך, שאומרים לך מה את צריכה לעשות. סליחה אן

17/01/2007 | 02:22 | מאת:

ליז יקרה קודם כל....מה שלומך???? הכי חשוב לי לשמוע.... נדמה כך מהתגובות שלך שיש מעט התאוששות?? מקווה שכן... מי לא מכיר את המאבק בין הראש לרגש? בין הקול שקורא: "תתגבר תתגבר" לבין הקול שקורה לוותר- להרים ידיים.. כמו במאזניים פעם הקול הזה ופעם השני יותר משקל יותר חזק... תופס נפח גדול יותר... אני מלאת כוחות מול חסרת כוחות לחלוטין... רגע...דקה ...שעה? ואולי יותר מיממה המסך השחוך ירד... מותר להיות עייפים...לאגור כוחות.. המסע הוא ארוך אך יש על הדרך חוקרת אמיצה מלאת כוחות... היא תנצח ללא ספק אידה

14/01/2007 | 20:00 | מאת: .חתולה

שממש טעימים ולא מסובכים להכנה למי שאוהבת עוגות מעולות עם הנחיות טלויזיה http://www.haimtov.co.il/GoodLife/Inner.aspx?ThemeID=3 ערוץ חיים טוב שמופיע בטלויזיה אני אהבתי מאוד , במיוחד את קרין גורן שאופה חבל על הזמן בשבילכן , תהנו חתולה

14/01/2007 | 21:04 | מאת: שחף

מתכונים טובים אף פעם לא יזיקו!!!!! תודה שאת דואגת גם לנו :)

14/01/2007 | 23:39 | מאת:

תודה.... ימי....יש דברים טובים... אז הינה עוד : http://host469.ipowerweb.com שבוע טוב אידה

15/01/2007 | 07:19 | מאת: .חתולה

או שאני לא מצליחה לפתוח את הלינק או שהוא לא נפתח בכל אופן תודה ותודה על החיזוקים שיהיה יומטוב ( מושלג אצלכם עכשיו ?) חתולה

15/01/2007 | 09:58 | מאת: אן

תודה חתולה אן

15/01/2007 | 10:22 | מאת: אן

אם מישהו רוצה מתכונים מיוחדים, יש לי ערימות מכל הסוגים... אל תהססו לבקש אן

14/01/2007 | 09:38 | מאת: אן

הצלחתי לספר - לא את הכל, אבל... הצלחתי להרחיב את "מבזק החדשות" הקצרצר... פחדתי לדבר איתו לבד, פחדתי מהתגובה שלו... אז אתמול בערב, כשישבנו עם אחותי, דיברתי. הפחד שלי באמת היה מיותר, הם היו קשובים מאוד, מאוד איכפתיים ומאוד תומכים. לפני שאחותי הגיעה, ישבתי קצת על המחשב, כתבתי בפורום, הוא נכנס לחדר, וכשאמרתי לו, שזה אישי, הוא אמר: "אין בעיה.", למרות שהיה לי ברור, שהוא נפגע, ויצא מהחדר. וכשסיפרתי, שאני כותבת בפורום, קודם כל נעלם מפניו המבט הפגוע, והוא גם תמך ברעיון, וגם ביקש, שאשתף אותו, כשאני צריכה עזרה בפועל. תודה לכם, המון תודה, צדקתם, כשאמרתם, שכדאי לשתף. תודה וחיבוקים חמים לכולם אן

14/01/2007 | 13:18 | מאת: הי אן

פשוט נפלא...... את עוברת תהליך חשוב ומשמעותי . המון כח יקרה ועכשיו באמת את לא לבד ... לא שאנחנו לא נחשבות אבל כשהאנשים ההכי משמעותיים בחיינו יודעים מה עובר עלינו ומתחילים להבין שכל מצבי הרוח שלנו בכלל לא קשורים למשהו שהם עשו... בקיצור, כשהם נהיים שותפים מלאים אין ספק שהחיים נראים אחרת והדבר החשוב מהכל זה שאת השתחררת מהסוד. כל הכבוד יקרה :-)) חיבוק חם ועוטף לך- ליז

14/01/2007 | 14:14 | מאת: אן

אתם בהחלט נחשבים, כולכם, הרי אתם הם אלה, שנתתם לי את האומץ לשנות, אם לא אתם, לא הייתי עושה גם צעד אחד קטן. המון תודה אן

14/01/2007 | 19:17 | מאת: שחף

כל הכבוד לך, באמת!!!! יודעת כמה לא פשוט זה היה בשבילך וכמה חששת מזה.... ואת רואה.... עשית את זה כמו גדולה!!! עכשיו את כבר ממש לא לבד עם כל מה שעובר עלייך וזה דבר חשוב ביותר אין דבר חשוב יותר מתמיכה של אנשים קרובים זה משנה מאוד את ההרגשה, לדעת שאת לא לבד בעולם מול כל מה שעובר עלייך חיבוק גדול ממני שחף

14/01/2007 | 23:23 | מאת:

זה פשוט נפלא!!!! כל הכבוד לך!!! איזה צעד גדול וחשוב עשית!!!! גאה בך מאוד! אני מאמינה שזהו תחילת תהליך.... לשחרר את עצמך... זהו תהליך לא פשוט....אבל את כבר לא לבד... וזה כל כך חשוב... עם הזמן ובקצב שנכון לך תוכלי להחליט מה עוד נכון לך לשתף....בכדי שיבנו מה את עוברת... באתר במקום יש הרבה אינפורמציה שכוללת פניה גם לבין הזוג וכד להלן הקישור http://www.macom.org.il המון המון בהצלחה גאים בך וכאן בשבילך אידה אך את מרגישה?

15/01/2007 | 10:20 | מאת: אן

אמא שלי יודעת על ההתעללות המינית, כי מיד אחרי שזה קרה סיפרתי לה (הייתי בת 3) אבל חטפתי מכות, כי לא שמרתי על אחי, וזה אחד הדברים, שיצרו נתק בינה וביני. אמא שלי גם יודעת על האונס הראשון, כי 3 ימים אחרי החקירה המשפילה במשטרה, סיפרתי להורים שלי, אבל כשאבא שלי יצא מהחדר, אמא שלי אמרה לי את המילים הכי מגעילות, שאפשר לשמוע: "זונות לא נאנסות, איפה הכסף?" וזה בכלל גרם לזה, שלא שיתפתי אותם יותר בכלום ממה שעברתי, פשוט התמודדתי בשתיקה. עכשיו אני מרגישה הרבה יותר קל בפנים... כאילו הורידו ממני משהו מאוד מאוד כבד. עכשיו כבר לא פוגעים בי יותר המעשים שלה, וגם לא המילים שלה. אתמול כשדיברנו בטלפון, דיברתי איתה, כמו עם כל אחד אחר, על הא ועל דא. השיחה הזו, עם אחותי ובן-הזוג שלי, הורידה ממני באמת הרבה מאוד. לדעת, שיש אנשים קרובים, שיודעים ותומכים בי, ולא מפנים לי את הגב, ולא מרביצים לי, ולא מדברים אליי מגעיל, זו הרגשה אחרת. ו... את התודה, אני חייבת לכם, על ששיכנעתם אותי לדבר. המון תודה לכולכם אן

14/01/2007 | 00:44 | מאת: ליז

מזמן לא אמרתי לך את זה ויודעת שזה גורם לך קצת לחוסר נוחיות אבל חייבת להגיד שאת פשוט גדולה. הסבלנות שלך, הסובלנות שלך, היחס הלבבי , ההתייחסות המכובדת לכל אחד ואחת . לא כל אחד מסוגל לזה , כבוד לי שאת כאן אצלינו בפורום או יותר נכון להגיד שאני כאן אצלך בפורום . אל תכעסי עלי - לפעמים מגיע מה שמגיע, ולך עכשיו מגיע כל הכבוד וההערכה. מחבקת ליז

חתלתולה את גדולה ודגולה! נפלאה ומופלאה!!!!! מעולה אשר ניחנת בכל מעלה! המשיכי לעלות מעלה מעלה. אוהבת, שדה ניר

14/01/2007 | 09:21 | מאת: אן

את באמת גדולה!!! הסבלנות והסובלנות, את באמת מיוחדת!!! תודה אן

14/01/2007 | 11:13 | מאת: ליאור

איתך בכל מילה יקירתי, אבל הרשי לי לאמר זאת גם עלייך.... אוהבת ליאור

14/01/2007 | 13:26 | מאת: ליז

מודה על הברכות אבל חייבת להגיד שקרה כאן בימים האחרונים משהו מיוחד.. מסוג הדברים שלי גורם להרתע, להסתתר, לחכות בצד ולראות לאן יתפתח ואז אם יתאים לי אכנס וחתולה בגדולה ובענווה ובפשטות מדהימה, נכנסת ואומרת דברים יפים וחכמים ומקבלים, בלי שום תחושה של חשש או רתיעה . מצדיעה לה אני השקפתי על המתרחש ונדהמתי מהענווה והאהבה שיש לה לתת חתולתי מקוה שלא רוצה להרוג אותי על כל המילים היפות, הייתי חייבת לשתף בתחושות שלי ובהתפעלות ואולי בגלל שאין לי את היכולת המופלאה הזו. אז תודה לך. ששומרת על המקום הזה כה מכובד

14/01/2007 | 23:55 | מאת:

לא פעם ראשונה שאני אומרת.... אבל הינה עוד הזדמנות לומר ולומר את הערכתי... כמה את נפלאה.... ביחס ובגישה... וגם גם בעבודה עם עצמך... אההה מה שלומך? ואמא? הבעל? מקווה שיותר טוב שבוע נפלא אידה

15/01/2007 | 07:32 | מאת: .חתולה

היי אידה גל הבן ואיש אחד הם אותו אחד ולגבי אימי , כתבתי לך למטה יותר תחת הכותרת חתולה יקרה , עם בעלי , אולי נדע מה קורה איתו השבוע אחרי הביקור אצל הקרדיולוג לחץ דם גבוהה וסחרחורות הם ענין רציני לכל אדם והמיוחד לאנשים עם בעיות לב מקווה שיהיו בשורות טובות תודה לך יומטוב חתולה

13/01/2007 | 22:48 | מאת: אנני

שיהיה לכולנו שבוע מחוייך עם הרבה אופטימיות. תודה אן

13/01/2007 | 23:23 | מאת: חתולה

שבוע טוב ומבורך גמלך אנני חומד איך עברה השבת ? מקווה שעכשיו את בסדר מאחלת לך אחלה שבוע ואני כאן חתולה

13/01/2007 | 23:57 | מאת: לי

שבוע טוב ומבורך, מלא בריאות וכוחות מחודשים להתמודדויות חדשות. @~>~> ליז

14/01/2007 | 02:04 | מאת: שדה ניר

שבוע מצוין אף לך רגוע ומבורך. חיבוקים מחזקים. שדה ניר

13/01/2007 | 18:23 | מאת: גל הבן

חתולה יקרה השבת עוברת עדיין בבדידות הרגשה ללא שיח מעניין מחכה למחר לאור יום לא טוב לי בלילה במיוחד שקר וכן היו הודעות שקבלתי ללא קשר מאור הנפש ממך ומותשת

13/01/2007 | 23:10 | מאת: מותשת

קבלתי ממני הודעה אחת או יותר? באי מייל? שלחתי לך הודעה אחת למייל לפני אממ אולי שבוע- שבוע וחצי ולא ענית לי עליה... לזה התכוונת?

14/01/2007 | 02:07 | מאת: שדה ניר

שולחת לך חיבוק חם ועוטף באופן ממוקד ומיוחד למקומות בהם קר!

14/01/2007 | 23:43 | מאת:

גל הבן מה שלומך? מבינה שהיום בדידות... אולי תשתף אותנו יותר...? ואני מבינה שאתה מתכוון להודעות כאן בפורום?!!! יום טוב אידה

13/01/2007 | 18:23 | מאת: גל הבן

חתולה יקרה השבת עוברת עדיין בבדידות הרגשה ללא שיח מעניין מחכה למחר לאור יום לא טוב לי בלילה במיוחד שקר וכן היו הודעות שקבלתי ללא קשר מאור הנפש ממך ומותשת

13/01/2007 | 19:02 | מאת: .חתולה

היי גל חמוד- שבוע טוב לך עצוב כשהשבת עוברת בבדידות , מבינה אותך , באמת אני מכירה עוד אנשים שממש לא אוהבים את הלילה בלי שום קשר אם קר או חם , תגיד , אין לך שום חברים או חבר 'ה שאיתם אתה יכול לבלות ? אתה נשמע מאוד צעיר , אין לך גם שום חבר נפש שאיתו אתה יכול לדבר ? מה למשל מענין אותך ? על מה היית רוצה לדבר ? אולי תספר על עצמך ? מה אתה עושה ? מה התחביבים שלך ? אתה לומד , או עובד ? ולגבי ההודעות , אתה מתכוון להודעות כאן בפורום או במקום אחר ? זה באמת נשמע מענין כי אני כותבת לך רק כאן בפורום , אז אם בא לך לענות אשמח לשמוע ממך שיהיה לך אחלה שבוע טוב וקבל חיבוק לחיזוק חתולה

13/01/2007 | 20:12 | מאת: גל הבן

ערב טוב לך חתולה משתמע שאת מבלה המון מול המחש(ף)ב ,אך את מבינה שאני צעיר,מעניין אנילא צעיר בכלל ואני אדם נשוי כן ויש ילדים, חברים אין, אני רק שנה בת"א ,הרבה גלגולים עברתי ועדיין עובר לא מעט ,מעניין אותי שיחות נפש ,רגש ,אוהב מאוד ים שקט טיולים , אוהב לאהוב, הרבה מזה לצערי אני לא יכול להרשות לעצמי ,???????????? אשמח לשמוע ממך ,אם תירצי 0523238539

13/01/2007 | 20:22 | מאת: גל הבן וגם איש אחד

חתולה ערב טובלך משתמע שאת מבלה לא מעט מול המחש(ף)ב,אני נשמע צעיר מעניין אך הגעת לזה? אניממש לא צעיר וכן נשוי ילדים ,חברים אין,חדש בת:א עדיין עובר לא מעט טלטלות,טוהב לאהוב וים ןמוזיקה ,שיחות נפש רגש אשמח לשמוע ממך זה מקובל 0523238539 גל הבן איש אחד

13/01/2007 | 11:50 | מאת: גל

הגעתי למצב של אין לי כסף נזיל להוצאות השוטפות היום יומיות והחלטתי עד כאן לוקחת את עצמי ברצינות והתחלתי מהחודש הזה לעבוד מלא לא מאמינה על עצמי אבל שבוע שעבר עשיתי שבוע מלא עם כל הקשיים הנסיעות הצפיפות המגע הטריגרים אפילו באחת הנסיעות במונית שירות באתי לשבת מאחורה צמוד לחלון וראיתי בן אדם מעשן סם לוקח מצת היה לו ניר כסף והוא מדליק אותו ושואף הייתי בהלם ברחתי לספסל הראשון כל הדרך הוא צעק וצחק מילמל לעצמו פחדתי שהוא יעשה משהו חיכיתי שהוא ירד כבר ואז אמרתי לעצמי עד כאן אני מבקשת לבוא שעה קודם ולצאת שעה קודם ככה אני מספיקה להגיע עם רכבת אחרונה הביתה ואישרו לי בתנאי אחד שאני מגיעה כל החמישה ימים ואם יום אחד אני מחסירה במהלך השבוע ההסכם מתבטל אז בינתיים זה עד סוף החודש ואחר כך ישקלו את זה שוב שזה יהיה קבוע חייבת לעמוד בזה ברכבת הרבה יותר קל לי מכל הבחינות וגם מצאתי שיטה שאם אני מתפתה לעבור את הקו הצהוב ולחכות לרכבת ולרצות לקפוץ מולה אני עומדת בכניסה לאולם עד ששומעת אותה ואז אני נכנסת שהיא כבר עצרה ככה זה מרגיע לי את המחשבות המפחידות האלה ולא נותן לי להתחבט בזה לקפוץ או לא שאני רואה אותה אם אני אעמוד בהסכם זה אומר יותר משכורת זה אומר ניצחון שלי זה אומר לגעת בחיים

13/01/2007 | 15:44 | מאת: ליאור

איך היתה לי הרגשה טובה לגבייך שתצליחי לקום מהנפילה הגדולה.... עם כל הקושי והכאב, זה מה שהחיים מלמדים אותנו. אף אחד לא יעשה כלום במקומך.... ואם לא תעשי אז לא יהיה לך... כל הכבוד על הכוחות שגייסת, למרות שאין לך תמיכה טיפולית... אני איתך גל.... ליאור

13/01/2007 | 16:29 | מאת: שחף

אני בטוחה שאת יכולה להצליח!!!! ואני מאמינה שזה יעשה לך רק טוב - לא לשקוע בבית, אלא כל יום לאסוף את הכוחות וללכת לעבודה כי רק היציאה מהבית כבר גורמת להרגיש יותר טוב

13/01/2007 | 18:52 | מאת: .חתולה

איזה כייף לקרא אותך !!!!! אני מה זה גאה בך נשמה , כל הכבוד !!!!! מחזיקה לך אצבעות אם צריך גם ברגלים ( אין ריח אל תתעלפי חחחחחח) שיהיה המון בהצלחה ושבוע נפלא חומד חיבוקקקקקק גדולללללל וכולו רק בישבילך חתולה

13/01/2007 | 22:51 | מאת: אנני

13/01/2007 | 23:23 | מאת: מותשת

החלטה אמיצה וחשובה מאד בדרך החוצה מהסבך לחיים חדשים מחזיקה לך אצבעות ואיתך מותשת

14/01/2007 | 00:07 | מאת: ליז

עומדת מאחוריך משגיחה שלא תיפלי לאחור בטיפוס האמיץ שלך. בהצלחה רבה לך. חיבוק

14/01/2007 | 02:16 | מאת: שדה ניר

גאה בך ומצדיעה לך מתוקה!!! את נאבקת ונלחמת בחירוף שיניים בכדי לא לפספס את הרכבת- תרתי משמע :-)נוגעת בחיים!!!! אני אתך יקרה שלי בכל המהלך. מחבקת, מחזקת ואוהבת. שדה ניר

ליאור,שחף,חתולה,אנני,מותשת ,ליז,שדה,וזאת רק ההתחלה בדרך למטרה שאליה אני שואפת ומנסה ליישם כרגע בודקת אופציות וכנראה שכל הדרכים מובילות לרומא היא לא סתם אמירה תודה שוב שאתם איתי מחזקות ותומכות ברע ובטוב

אל תוותרי, יקרה, תמשיכי ככה, אני מאחורייך. אן

14/01/2007 | 23:46 | מאת:

אמממ גל יקרה...זה נשמע ממש טוב.... שמחה לשמוע...שאת מתחזקת ומגיע להחלטות שעוזרות לך... כל הכבוד ממש גאה בהצלחה אידה

12/01/2007 | 23:48 | מאת: שחף

אבל סתם מצב הרוח על הרצפה ולבד לי :( אז באת לכאן...... כולם מרוצים מזה שאני מתפקדת שעובדת במשרה מלאה ומרוויחה לא רע שמתגברת יפה על כל מיני מכשולים ולא צוללת למטה אז למה אני לא מרגישה שטוב לי בחיים? למה אני מרגישה מתה מבפנים? אם כולם מרוצים אז גם אני אמורה להיות מרוצה, לא?! אבל רע לי רע לי רע לי רע לי ואין לי חיים ואני לא עומדת בעבודה המחורבנת הזאת אני רק כל הזמן חולה וחולה וחולה לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הייתי כל כך הרבה פעמים חולה במהלך החורף והחורף עוד ממש לא נגמר וכן אני לא מתרסקת אבל אני נשארת לבד כי לא מסוגלת להיות עם אנשים בקשר זה המחיר ללא להתרסק למות מבפנים לא להרגיש כלום להתנתק מהכל ומכולם לא להיות קיימת ורק להישאר עם המסכה המחייכת שדבוקה לפרצוף ולחזור כמו מנטרה שהכל בסדר

13/01/2007 | 04:01 | מאת:

טוב שבאת.... קצת פחות לבד? קשה כל כך להיות עם מסכה כל הזמן... להראות שהכל בסדר... ומבפנים... רייק... עצוב... בואי תנסי לחשוב.... על רגע אחד מאושר שאת זוכרת? על שתיים , שלוש....עשר... תרצי לשתף על תקופה רגעים של אושר? שהיה מלא מבפנים... שבת שלום אידה

13/01/2007 | 16:37 | מאת: שחף

רגעים של אושר זה כשאני נפגשת עם אנשים - חברות, דודה, אמא - כשאני יוצאת מהבית והיתה תקופה ממש טובה כשרק התחלתי לעבוד ועבדתי חצי משרה ואז היה לי הרבה זמן פנוי לעצמי וביליתי הרבה עם החברות שלי גם עם בעלי יצאנו הרבה יותר אז אבל עכשיו אני כבר לא יכולה יותר מדי עייפה כל הזמן ולצערי, כשאני נזכרת, זה לא ממלא אותי :( זה לא גורם לי להרגיש יותר טוב אני מרגישה יותר טוב רק כשאני עושה משהו ברגע נתון צריכה פעילות נון סטופ כדי להרגיש טוב וזה בלתי אפשרי :(

13/01/2007 | 15:50 | מאת: ליאור

איך את היום יקרה? אני מקווה שפחות חולה ועייפה..... והחיוך? תמיד מתאים לך, והופך אותך להכי יפה בעולם..... התגעגעתי שחפונת..... ליאור

13/01/2007 | 16:38 | מאת: שחף

תודה ליאור היום קצת פחות חולה ועייפה אבל עדיין בלי מצב רוח :(

13/01/2007 | 18:44 | מאת: .חתולה

שבוע טוב לך מקסימית באמת מבאס להרגיש ככה , אולי זו רק תקופה שתחלוף ? אמרת משהו בשקר לתיפול באומנות לא ? זה גם לא מסתדר לך ? ןאיך הולך עם לימודי הנהיגה ? יודעת מה חשבתי ? שאולי את צריכה לא לתת לעייפות שלך להשתלט עלייך ולמצוא משהו שכן יגרום לך חשק לעשות , לא יודעת מה , אני מאמינה לך שאת עייפה מאוד , אחרי הכל טיפול בילדים לא קל בכלל , אבל אולי אם תגידי לעצמך שמגיע לך גם להרגיש טוב יותר , ומגיע לך באמת !!!!! ותחזרי על זה כל הזמן , יכול להיות שאולי זה ימלא אותך באנרגיות טובות , ימריץ אותך לא לשקוע בשיגרה משעממת , שכל מה שיבוא לך זה רק לישון , מתוקה , רק את יכולה לשנות את זה , ואני שולחת לך חיבוקקקק גדולללללל וכולו רק בשבילך שיהיה לך אחלה שבוע בלי מחלות והרגשות שליליות חתולה

13/01/2007 | 20:21 | מאת: שחף

תודה חתולה אבל אני לצערי לא ממש עומדת פיזית בעבודה במשרה מלאה אני לא כל הזמן ישנה אני לא ישנה יותר מ-8 שעות ביום חוץ מסופי שבוע והבעיה היא שאני זקוקה ליותר שעות שינה כי השינה שלי על הפנים ולפעמים אני כן מנסה להתעלם מהעייפות ולעשות דברים נעימים אחרי העבודה אבל אז זה מתבטא בכך שאני בקושי מתפקדת ביום שלמחרת ואני חולה כל הזמן כי אני סחוטה לגמרי ואני לא יודעת איך להחליט לא להיכנע לעייפות כי זאת עייפות אמיתית לא משהו מדומה

14/01/2007 | 00:12 | מאת: ליז

שחף יקרה, מצטערת שזה המחיר שאת משלמת... אין דרך אחרת? אולי למצא בכל זאת איזה משהו או רגע או מישהוא יחיד ומיוחד בתוך היום שיתן לך את תחושת החיים, את השמחה שבלהתעורר כל בוקר ולצאת, ולהיות - ממש ממש, בלי הפחד, להרגיש... מחבקת לך יקרה

14/01/2007 | 02:21 | מאת: שדה ניר

מקווה שתחושת הבדידות והמלנכוליה חלפה עברה לה. שבוע טוב ומבורך לך.

14/01/2007 | 06:08 | מאת: שחף

ליזוש, שווה, בטח ששווה רק שכרגע לא יודעת איך ומה מחבקת בחזרה שחף

בשבוע האחרון אני שומעת ברציפות באוטו דסיק שקבלתי....מבחורה יקרה!! שומעת, נהנת... מכל שיר ושיר (איזה כייף...שירים בעברית...) אני רוצה להקדיש לכן את השיר הזה.... אז לא לעזוב ידיים... שבת שלום אידה חדר משלי ארקדי דוכין מילים: ארקדי דוכין לחן: ארקדי דוכין יש לי חדר משלי ובחדר יש אור זה כרגע לא אני או אני בשחור. זה נמשך כמעט שבוע או כבר כמה ימים אם תשאל אותי מדוע זה עמוק בפנים. תתגבר תתגבר כך אומר לי הקול להיפגע וליפול כל אחד יכול לכולנו מותר להיות חלשים לא לאטום אזניים לא לעצום עיניים לא לעזוב ידיים גם בימים קשים אפילו בימים קשים.

12/01/2007 | 22:03 | מאת: שחף

שתהיה לך שבת חמה ונעימה, עם הרבה שמש ושמיים כחולים השבת שלי בנתיים לא משהו לא יוצאת ממעגל המחלות אומנם לא ממש חולה אבל מאוד מצוננת וכל הזמן משתעלת גם חלשה כזאת וחסרת כוחות :( רוצה שיגיע כבר הקיץ.....

אוהבת אותו במיוחד... (שיגעת אותי עם המיליון נקודות בסוף כל משפט....חחחחחח....תצחקי עכשיו.....) נדבקתי ממך, וכותבת גם ככה עכשיו... והשאלה החשובה... ברצינות אבל.... האם יתכן שהפסקת טיפול מביאה להקלה משמעותית, ומצב רוח טוב? הרי הטיפול מטרתו להביא בסופו של דבר לתחושות האלה? והנה הם מושגות ללא טיפול? אז למה כל התהליך הכואב, אם יש תוצאות בלעדיו? את יכולה לענות לי בכללית, ולא לגבי אישית.... ומה את נוהגת עם הכבישים המפחידים שם? כל הכבוד!!! אוהבת אותך יקרה....

אז ככה..... ראשית...את כבר עברת תהליך מכובד.... שנית מאמינה יש עוד דרך....ותמיד ממליצה לחזור לטיפול... כשתרגישי את הצורך. אם לא היית זקוקה לטיפול לא היית מגיע אליו...והוא כנראה עזר ועשה את שלו.... ואת יכולה כעת להרגיש הקלה. הפסקה בטיפול יכולה להיות גם הקלה ממקום שלא נוגעים במקומות כואבים... אין את המתח לפני כל טיפול... את המחשבות לפני אחרי... הרגשות ... הזכרונות... הכאב.. אולי את מתפנה לדברים אחרים??? ואולי תרגישי שיש עוד צורך לחזור??? בהצלחה אידה

13/01/2007 | 17:30 | מאת: .חתולה

היי אידה גמני אוהבת את השיר הישן הזה תמיד עוזר לא לשכוח שמותר ליפול כי משם רק נותר לקום שיהיה אחלה שבוע טוב לכל באי הפורום שלנו וגמלך אידה שבוע טוב ומבורך חתולה

14/01/2007 | 01:07 | מאת: היייייייי

איזה כייף :) שיר מקסים... תודה לך.. שבוע טוב שיהיה :)

15/01/2007 | 00:07 | מאת: כנפיים...

זאת אני... הלבלבתי :)

14/01/2007 | 02:25 | מאת: שדה ניר

שיר עתיר משמעות, תובנות והבנות במיוחד לאותם ארזים אשר נופלים בשלהבות.... שבוע טוב ומבורך. שדה ניר

12/01/2007 | 20:40 | מאת: דמעה שקופה

מרגישה שקופה..בלתי נראית..נעלמת ונאלמת וזה לא ממש מזיז לסביבה...טוב מקבלים בסופו של דבר את מה שמגיע...נכון? מאחלת לכולכם או לפחות לאלה מכם שתקראו את ההודעה...שבת שלום דמעה שקופה

12/01/2007 | 20:51 | מאת:

מה שלומך? אני כל הזמן חושבת איפה את...ומה איתך..... מה שלומך? לא חושבת שיש מי שלא איכפת... לפחות כאן אולי מכבדים את הבחירה שלך להיות או לא להיות כאן... בכל מקרה אני שמחה לראות אותך כאן!!! ומאחלת לך שבת מעודדת יותר איתך אידה

12/01/2007 | 21:54 | מאת: שחף

דווקא היו כמה בנות שהזכירו את שמך בתקופה האחרונה אז בלתי נראת..... אולי...... כי את לא מראה את עצמך..... אבל כן זוכרים אותך וכן דואגים לך שתהיה לך שבת נעימה ורגועה שחף

12/01/2007 | 22:16 | מאת: דמעה שקופה

http://www.sbc.co.il/repage/frmimg.asp?PicId=32349&img=1

13/01/2007 | 17:26 | מאת: .חתולה

היי דמעה יקרה שתהיה לך אחלה שבת נעימה חתולה

13/01/2007 | 18:12 | מאת: דמעה

14/01/2007 | 02:28 | מאת: שדה ניר

את ממש אינך שקופה לדידי..כי אם חשובה!!!!! את פשוט רק מאד מאד כאובה! ורוע העולם אינו מגיע לך אשה כה רגישה וטובה! שולחת לך אור ואהבה ואנא תידבקי בבבדל של תקווה מחבקת ברוך מיחלת שתצאי מהברוך. שבוע טוב ומבורך. למענך תדיר שדה ניר

14/01/2007 | 07:12 | מאת: דמעה שקופה

מאחלת לך שבוע טוב...

12/01/2007 | 01:52 | מאת: איש אחד

כן מצבי רוח משתנים,אך קודם אתם ודאי אומרים בפורום הזה, כן על קצה המזלג ,חןיתי גילוי עריו ת כשהייתי ילד, ובכן למצבי הרוח , המון כעסים,מרירות תיסכול, מרגיש בדידות למרות שנמצא במערכת יחסים, משתוקק לאנשים , חברים ממש אין ,מוכרח לציין שאני אדם פתוח אי שחם נעים הליכו איש שיחה אך ,משוע לשלוה איש אחד

12/01/2007 | 02:16 | מאת: שדה ניר

אינך סתם: איש אחד כי אם איש מיוחד!!!! מיוחד לבת זוגתך ולמשפחתך וחל מעתה גם לי! ראשית מאד מצטערת על החוויות הנוראיות בילדותך ואני כאן למענך לערוך לך סדר בבליל התחושות הקשות ולהפיג את בדידותך. תשתף ותתשתתף בקצב שלך עמך תדיר. שדה ניר

12/01/2007 | 20:25 | מאת:

היגעת למקום הנכון ואתה מוזמן להשאר ולהיות חלק מהפורום מצטערת לשמוע על החוויה הקשה והטראומטית שעברת... אין ספק שהקשיים, מצבי הרוח ותחושת הבדידות הם חלק מתוצאות מהטראומה שעברת... האם יש מי שיודע? שספרת מה חווית? מה את עובר עכשיו? ו...טיפול? אני חושבת שזה יכול להפיג ולו במעט תחושת הלב....כי רגע נראה כי אתה מתמודד עם הכל...לבד!!!! כאן בשבילך אידה

13/01/2007 | 16:47 | מאת: .חתולה

שבת שלום איש אחד יקר מה שלומך היום ? איך עוברת עליך השבת ? מצער מאוד לשמוע שחווית גילוי עריות , זה מרגיש בדיוק כמו כל סוג אחר של פגיעה מינית , גם מצבי הרוח המשתנים קשורים ישירות למצבך כנפגע תקיפה מינית , כן , כך קוראים לזה ,המון כעסים , זה ברור , אתה כועס על כל העולם ואמא שלו גם , פגעו בך , אף אחד לא הגן עליך , לא שמרו עליך מהפגיעה ואתה רק ילד !!!!!!! יש בך המון כעסים שהם לגמרי ברורים , מרירות ותסכול , הכל חלק מתחושת אין אונים למצב שבו נפגעת ? תגיד , יוצא לך להפגש עם מי שפגע בך ? היית בטח רוצה להטיח בפניו כמה אמיתויות על מה שעשו לך נכון ? בדידות בתוך מערכת יחסים אומרת לפעמים שבת זוגך לא יודעת עליך כלום , או שאני טועה ? אם היא באמת לא יודעת כלום והיא בת זוג קבועה , למה לא לשתף אותה במה שאתה מגיש ? אתה אומר שאתה אדם פתוח איש חם ונעים הליכות ,איש שיחה שמשווע גם לחברה וגם לשלווה , למה אתה לא מנסה ליצור קשרים עם אנשים שנמצאים סביבך ? לא יודעת או בלימודים אם אתה לומד או במקום עבודתך , תהיה אתה היוזם ליצירת קשר עם מי שנראה לך מתאים , האם היית כבר בטיפול אי פעם כדי להוציא את כל מה שיושב לך על הנשמה ? היה רצוי לעשות זאת , זה פשוט משחרר אותך מתוך הכלא הפנימי שלך ומשחרר אותך לחופש ולשלווה שאתה כה נכסף אליה , שתהיה לך שבת שלום איש יקר , ואנחנו כאן כדי לתמוך במה שרק נוכל , חתולה

13/01/2007 | 18:31 | מאת: איש אחד

לחתולה מה למה השם הזה? וכן תודה על התמיכה את עצמךנפגעת? אשמח לשמוע ממך שוב איש אחד

13/01/2007 | 18:32 | מאת: איש אחד

לחתולה מה למה השם הזה? וכן תודה על התמיכה את עצמךנפגעת? אשמח לשמוע ממך שוב איש אחד

שלום לכולםםםםםםםםםםםםם אני גל הבן ואני מקבל הודעות שמיודעות לכולם גל הבן

היי גל הבן - שבת שלום לך מה לשומך ? איך עוברת עליך השבת ? אתה מוכן אולי להסביק למה אתה מתכוון שאתה אומר אני מקבל הודעות שמיועדות לכולם ?? על איזה הודעות אתה מדבר ? ואיך אתה מקבל את ההודעות שלא מיועדות לך בכלל או שבכלל מדובר על משהו אחר ואני לא הבנתי אותך , אתה מוכן בבקשה להסביר למה אתה מתכוון ? חתולה

11/01/2007 | 19:46 | מאת: ליאור

יקירותי, מה שלומכן? לצערי הייתי עסוקה מעל לראש השבוע. לכן לא נמצאת כאן הרבה..... חתולילה.... מה שלומך מתוקה שלי? וליזי? ושחף? ודמעה אהובתי? מה מצב הפצעים שנפצעת? האם החלימו? וגל? איך את מתאוששת? ובובתי יפתי? ושאר הבנות? ואידה יקרה לי??? אם לא אספיק להכנס מחר, מאחלת לכולנו סוף שבוע רגוע... חם בלב וחם בחוץ.... מתכוונת להוציא את הילדים לאן שהוא....

11/01/2007 | 20:54 | מאת: .חתולה

ליאוריששששש מה העינינים ? גם לך היה שבוע עמוס ? השבוע העמוס שלי עוד לא נגמר מחר שוב לוקחת את אימי לבית חולים , יתכן מחר אישפוז מצבה רק הולך ומחריף אם ינתחו אותה מחר קרוב לוודאי שאשאר שם בלילה כמו בניתוח הקודם שלה , או ש,,,,,,,,,,, כבר לא יודעת מה לחשוב האמת שאני לא לחוצה רק דואגת מאוד מה יהיה איתה איך את מרגישה .? איך הילדים ? מקווה שכולכם בסדר גמור והשפעת המעצבנת הזו שלא עוברת גם היום בעלי סיפר לי שיש שפעת רק לגברים חשבתי שזו בדיחה והתחלתי לצחוק הוא אומר שהשפעת הזו תופסת רק גברים ,עם המון כאבי ראש חזקים , מיגרנות והעיניים מתנפחות , רציתי לשאול אותו אם יש רק גברים מסויימים שחוטפים את השפעת הזו כמו גברים שבוגדים או משהו אחר , והוא לא ידע לענות חחחחח\ מענין לא ? גמני לא יודעת איך יתפתחו העינינים מחר , אז על כל מיקרה אאחל גם לך שבת שלום מהיום , חיבוק גדול וכולו רק שלך חתולה

11/01/2007 | 22:05 | מאת: ליז

הי חתולה יקרה, תרגישו טוב כל המשפחה ומקוה שיעבור לך בשלום מחר עם אמא איך את מצליחה ככה לטפל בכלם , שולחת לך המון כוח ותקווה - מחבקת , ליז

12/01/2007 | 20:48 | מאת:

מה שלומך את? ואמא? מה קורה? השפעת היא למי שמתיש את עצמו.... הגוף עייף...אין מה לעשות.... והנפש...אוי לנפש...כנראה עייפה עד מאוד... המון מתח ודאגה כל הזמן יקירה שולחת לך חיבוק מחזק מקווה שתרגישו הרבה יותר טוב... ואהההה שפעת לגברים....לא נעים לי להגיד....אבל...הם יודעים להיות חולים!!!! מנוחה , כוס תה....פינוק במיטה...נכון או לא? שבת שלום והרבה בריאות אידה

11/01/2007 | 22:01 | מאת: ליאורושששששששששש

אני בסדר, תודה יקרה. ממשיכה בחפירות וכבר מגיעה לשכבות הפרהיסטוריות... מה הכל מסתתר שם. והתקיפה פתאום נראת כאילו היא רק תרוץ לטפל בכל השאר... מי היה מאמין??? שבת שלום לך מקווה שאת מרגישה טוב - ליז

12/01/2007 | 20:43 | מאת:

תמיד טוב לראות אותך כאן וגם אנחנו התגעגענו שיהיה לך סופ"ש נננננפלא..... אך הכאבים? מקווה שחלפו להם.... אידה

11/01/2007 | 16:06 | מאת: אנני

התחלתי להיפגע, או שאולי לפגוע בעצמי, לא יודעת... באמת, שאני לא יודעת. הדברים של חתולה באמת נתנו לי המון. הסערה נרגעה, כל דבר, שעברתי, גם טוב וגם קשה, מקבל סוף-סוף את הזמן הכרונולוגי שלו בזיכרון שלי. התחלתי להתמודד עם הדברים. אני בהחלט מרגישה בשלה להתמודדות הזו, גם ככה משכתי את זה יותר מדיי זמן. אני מבינה ומקבלת את זה, שדברים לא נעימים עלולים לקרות, כחלק מתהליך ההתמודדות, כמו העובדה, שאיבדתי את ההכרה, ולפני כשעתיים וחצי מצאתי את עצמי מתעוררת על הריצפה (אני לבד בבית עם הכלב, במשך היום). גם פצעתי את הרגל שלי, במקרה, אבל אמא שלי אומרת, שאין דבר כזה – מיקריות. אני יודעת, שאין תהליך ריפוי קל ופשוט, אבל בכל זאת, תודה לכם על התמיכה ועל ההבנה, ולחתולה על צורת ניסוח הדברים, שעזרו לי באמת, להכניס את הכל לפרספקטיבה. אני לא מתכוונת להסתלק מפה, אבל יכול להיות, שלא כל יום יהיה לי קל לכתוב. תודה לכולם אן

11/01/2007 | 16:16 | מאת:

אן יקרה תרגישי בנוח לכתוב כשאת יכולה.... זה בסדר... וכולן מבינות... וא קל לכתוב כל יום.... מה שלומך? אני מקווה שאת בסדר עכשיו.... האם לא הרגשת טוב? פיזית? אני מאמינה שזה תגובה של מה שעברת ....וכדאי בהחלט לתת לזה מקום לצאת... יתכן גם שאולי מצב של ניתוק? יום טוב אידה

11/01/2007 | 16:36 | מאת: אנני

התעלפתי, כנראה שחטפתי מכה מהשולחן של הסלון... הקרסול והאף שלי נפוחים וכואבים. תודה אן

11/01/2007 | 21:56 | מאת: אנני יקרה

עם כל הזיכרונות והקושי שדברנו עליו שאכן יכול לגרום להתנתקות- מן איבוד הכרה זמני, נראה לי שכדאי לך להבדק ולא לשייך אוטומטי למצב הנפשי , מאוד חשוב לפני הכל לשלול איזו שהיא בעיה בריאותית וזו תהיה גם הזדמנות לשתף את רופא המשפחה במה שעובר עליך אם תרצי - בכל מקרה כדאי לבקש בדיקות כלליות כדי לשלול עניינים שבגוף. מקווה שאת מרגישה יותר טוב ומאוד ממליצה לך להכניס עוד מישהוא/היא שאת מספיק קרובה אליו/ה שיוכל לתמוך בך בימים אלו עד שתתחילי טיפול - וכמו שאמרו לפני - תכתבי מתי שנוח לך , כמה שנוח לך, ואת יכולה גם רק להציץ ולהיות שותפה דוממת . העיקר לא להשאר יותר לבד עם הדבר הזה מחזקת ואם את מרשה מחבקת - ליז

12/01/2007 | 00:41 | מאת: אנני

כי כשאני מתנתקת (וזה קרה לי בעבר), זה מתחיל בשאיפה קולנית של אויר, וזה דבר שאני מרגישה אותו. אני לא נופלת, אני נשארת יושבת, או עומדת, או שוכבת, בוהה באויר ולא זזה, אלא אם מזיזים אותי מהמקום. זה לפעמים אורך גם שעה, אבל לא יותר. כשדבר כזה קורה לי בעמידה, הכלב שלי מעביר אותי ממקום למקום (תופס אותי במכנס וגורר אותי אחריו), וכמו שסיפרו לי, אני הולכת, כשמכוונים אותי, ואז הכלב המקסים שלי פשוט דוחף אותי לשבת על הספה או המיטה. תודה אן

11/01/2007 | 23:49 | מאת: שדה ניר

האם חשת ממש שחזרת להכרה או שחזרת להכרה מלאה של התודעה לאחר כשעתיים? כי מאד יתכן שכחלק מההתמודדות עם הפגיעה עד התנתקת מעוצמת החוויה תהליך הנקרא בז'ארגון הרפואי-מקצועי: דיסוציאציה!!! כך או כך זה נפלא שאת חשה בשלה לתהליך ההתמודדות מן הפגיעה ושחתלתולה המדהימה שלנו מסייעת לך בתהליך ההבנה! תחושי בטוב יקירה. ואני כאן למענך לתמוך בך במהלך לעבר המטרה. שלך, שדה ניר

12/01/2007 | 00:44 | מאת: אנני

כתבתי את ההודעה הראשונה, כשעתיים אחרי שהתעוררתי, הייתי צריכה לדאוג להרגיע את הכלב שלי, לפני הכל, כי הוא מאוד נבהל מזה שאיבדתי הכרה. אני חושבת, שהמצב לש חוסר ההכרה היה פחות מ20 דקות, כי לפני שזה קרה הסתכלתי בשעון. תודה אן

10/01/2007 | 05:30 | מאת: גל הבן

אור הנפש שלום שם נפלא בחרת ,את כול הזמן שולחת לי דואר ואני גל הבן 0523238539

10/01/2007 | 07:39 | מאת: .חתולה

היי גל הבן מה שלומך הבוקר ? מאחלת לך אחלה יום חתולה

10/01/2007 | 07:40 | מאת: .חתולה

09/01/2007 | 09:39 | מאת: אנני

הרבה פעמים קורה לי, שאני מרגישה נורא בודדה. הזיכרונות מפריעים לי מאוד בחיים הנורמליים שלי, כי אני פוחדת לצאת מהבית ולפגוש אנשים. במקומות עבודה, אם גבר היה מראיין אותי, אני מעדיפה לא לעבוד שם. ואם נכנסתי לעבוד, ברגע שהיה מישהו מנסה "להתחיל" איתי, או מראה עיניין בי, הייתי פשוט נעלמת מהמקום. גם במערכת יחסים הזיכרונות מפריעים לי... לזכותו של בן הזוג שלי יאמר, שיש לו המון סבלנות, הוא חיכה 4 וחצי שנים, עד שהסכמתי לפגוש אותו לבד, בלי מכרים אחרים שלי. הרבה פעמים נוצרים מצבים, שהם לא נעימים לי, ואני בטוחה, שגם לו, אבל הוא לא מראה. הרבה פעמים אני חוששת, שימאס לו ממני ומכל מה שהוא עובר איתי... יום אחד הוא, כשהוא חזר מהעבודה, הוא זרק: "נמאס לי מהחיים." אני אוטומטית פירשתי, שהוא מתכוון, שנמאס לו ממני, לא עלה בדעתי אפילו לרגע, שבעצם נמאס לו ממקום העבודה שלו. הייתי לבד עם החששות שלי, שזהו זה, במשך שבוע שלם הוא סבל מההסתגרות שלי. הוא יודע, שעברתי תקיפות מיניות, אבל הוא לא יודע כמה והוא לא יודע מעבר לזה. הוא יודע, שיש לי דוד, שאני לא מוכנה לדבר איתו, אבל הוא לא יודע על ההתעללות המינית, שעברתי בילדות שלי. הוא יודע, שלא קל לי לתת אמון באחרים, והרבה פעמים אני גם מטילה ספק באמון, שאני נותת בו, למרות שלא מגיע לו. אנחנו חיים יחד היום, לא נשואים, אבל חיים יחד. הוא המפרנס בבית ולא מפריע לו, שאני לא עובדת, אבל יום אחד, כשזה יהיה יותר מדיי בשבילו... אני לא יודעת איך לשנות את מה שקורה לי, כשאני איתו, איך לא להסתגר בתוך עצמי, איך לא להגיד כל הזמן, שהכל בסדר, למרות שברוב הפעמים שום דבר לא בסדר... תודה לחתולה על מלאי השאלות שלה, שגרמו לי להוציא דברים. תודה לכולכם אן

09/01/2007 | 22:44 | מאת: דמעה

עדיין לא אמרתי לך ברוכה הבאה אז קודם כל רוצה להגיד welcome לפורום....ורוצה גם להגיד לך שבעינייי את מאוד חזקה כי אני בחיים לא הייתי מצליחה לחיות עם בן זוג במצב הנוכחי שלי...זה דורש אומץ לחלוק את החיים עם בן זוג...אני מאוד מזדהה עם ההסתגרות שאת מתארת...גם לי יש קטעים כאלה...וגם אני בדרך כלל עונה לכולם שהכל בסדר כשבעצם הכל ממש ממש לא בסדר... שמחה שאת כאן איתנו... http://www.flagsplus.com/flags/02995_welcome_fall_snoopy.jpg דמעה

10/01/2007 | 04:18 | מאת:

הבדידות היא תחושה פנימית שלא משנה כמה אנשים סביב... התחושה היא של לבד.... ולהפך אפשר להיות לבד ולא להרגיש את הבדידות... מדברייך נראה שיש לך בן זוג שאכן אוהב ומעריך אותך מאוד... אני מבינה שהוא יודע...לא יותר מכך... הוא בעצם אינו יודע מה עברת... ומה את עוברת היום... מה הן ההתמודדויות היומיומיות שלך.. כל דקה, כל שעה... וזה כנראה מה שמשאיר אותך לבד... בדידות.. אני יודעת ומבינה מה הם הקשיים והתמודדיות וכמה הן קשות... לחיות עם כל זה לבד... זה נראה לי קשה ביותר... חשבת לשתף אותו? ממה את מפחדת? מה יכול לקרות? את כנראה כל כך לא סומכתעל עצמך... שאולי אני מפחדת שלא ירצה בך... הרבה פעמים דוקא הפתיחות מקרבת ומחזקת!! האם יש מי שכן יודע מה עובר עלייך? וטיפול? חשבת על טיפול? לפרוץ את המעגל שאת נמצאת בו??? לתת לעצמך...ולקבל יותר? ללמוד להעריך את עצמך... לעבד את מה שעברת? להיות פחות לבד???!!!! אן יקרה אני מקווה שעם הזמן תחשבי על הדברים ובסופו של דבר תגבשי מה נכון לך... אנחנו כאן אידה

10/01/2007 | 11:08 | מאת: אנני

ניסיתי ללכת לטיפולים, כשהייתי בסביבות אמצע שנות העשרים שלי. התאכזבתי, גם מעצמי בין השאר. חשבתי להתחיל שוב טיפול, אבל עדיין, יש לי בעיה לצאת מהבית. אני פוחדת לצאת מהמיבצר שלי. זה באמת נדיר, שאני יוצאת בלי הכלב (כלב שמירה גדול). לספר לבן הזוג שלי את הכל... חשבתי על זה, אבל אני לא מצליחה לדבר יותר ממה שכבר דיברתי, עדיין קיימת בי תחושת ההאשמה העצמית, קשה להוציא את הדברים החוצה. תודה אן

10/01/2007 | 07:53 | מאת: .חתולה

היי חומד רוצה לומר לך שאני דוקא נשואה + 3 , וגמני לפעמים מרגישה בדידות , כשעולים זכרונות , כשעולות תמונות ,כשרגשות לפעמים מציפים , ובעלי כן יודע דברים רבים שאני עברתי , שיתפתי אותו ,בהרגשה שלי אני לא יכולה לחלוק איתו כי הוא מרגיש אחרת , הוא בא מהצד שרוצה להגן עלי ולנקום בכל מי שפגע בי , את כל אותם רגעים של כאב ושל עוגמת הנפש , את כל אותם חוויות שאני חוויתי רק אני מסוגלת להרגיש , ואלה רגעים של בדידות כואבת ,רגעים שהם רק שלי בלבד , אולי בן זוגך יוכל לתמוך בך שלא תרגישי את הלבד הזה , להחזיק לך את היד או לחבק אותך כדי להקל , כי זה באמת עוזר להרגיש שאת לא לבד , אבל עדיין ישנם רגעים שהם רק שלך בתוך הבדידות , ולא תמיד זה רע , באמת , לפעמים הבדידות הזו עוזרת לך לחשוב לעומקם של דברים ולקבל החלטות שרק את יכולה להחליט עליהם , תחשבי על זה , אבל בגדול ,,,,,,,,לאור האהבה הגדולה שבן זוגך רוכש לך , ואם את לגמרי בוטחת בו , תנסי אולי לשתף אותו ברובדים לא עמוקים " רק כדי לדעת " על מנת שלא להישאר עם הכל בפנים ולהחנק , לי זה מאוד עזר , הלוואי שיהיה לך את האומץ לעשות משהו חיובי למען עצמך , כי מגיע לך את הכי טוב שיש , מבינה ? שיהיה לך אחלה יום חתולה

10/01/2007 | 11:24 | מאת: אנני

אני כל כך רוצה להוציא דברים החוצה, לספר, לדבר... אבל כשאני מנסה לפתוח את הפה ולהגיד, תמיד הדברים חוזרים על עצמם, אני תמיד אומרת את אותם הדברים, ומעבר לזה - זה פשוט לא רוצה לצאת. בפעמים בהם ניסיתי לדבר מעבר לכל מה שנשמע, כמו מבזק חדשות (בלי החלק העיקרי, שבו הם מפרטים הכל), תמיד קרה משהו, שמשך את תשומת הלב ממני - פעם נפל משהו ברעש, פעם אחרת נשרף התבשיל על האש, פעם אחרת התחילו צעקות ברחוב... כל פעם קורה משהו אחר. גם אחרי כל כך הרבה שנים, עדיין אני מאשימה את עצמי, על שהייתי תמימה כל כך, על שלא הייתי חזקה מספיק, על שהייתי טיפשה ולא הלכתי ללמוד הגנה עצמית כבר אחרי המקרה הראשון... אני יודעת, בשכל, בהגיון, שאני לא אשמה, אבל לרגשות, ללב אין הגיון. תודה אן

09/01/2007 | 03:16 | מאת: fu

הכל רע הכל אני רק שואלת את עצמי בשביל מה הגעתי לעולם הזה? והתשובה היחידה היא בשביל לסבול כן לסבול פשוט ככה ונכון אין לי יותר מדי זכויות להתלונן על המצב הדפוק שלי הרי בהכל אני אשמה ולא רוצה להיות אופטימית רק ביקשתי טיפה שקט בחיים הקשים האלה אבל גם את זה כנראה לעולם לא יזכה לקבל פשוט כי אני דפוקה לא יודעת אפילו למה אני כותבת כאן סתם להוציא לא באמת רוצה שיעזרו לי לא באמת מגיע לי רע

09/01/2007 | 03:27 | מאת:

כנראה שלא במקרה את כותבת... ולו בשביל להוציא מעצמך מעט מהכבד על הללב... מצטערת שרע... וקשה... הכל נראה ללא תקווה ובכל זאת אני לא מאמינה שאת דפוקה... ןלא חושבת שלא מגיע לך טוב יותר... להפך מגיע לך הרבה יותר... ולא בגלל שמישהו פגע בך... אומר שלא מגיע לך להרגיש טוב ... שלא מגיע לך איכות חיים... להרגיש שווה בעלת ערך להרגיש מה שאת באמת... מקווה שתשארי עימנו את מוזמנת להיות חלק... לשתף... לקבל קצת אור מגיע לך אידה

09/01/2007 | 07:47 | מאת: .חתולה

היי בוקר טוב לך מקווה שהלילה הקשה כבר מאחורייך והבוקר כבר בוקר חדש , אולי תוכלי לראות ולהבין שאין אדם נולד רק כדי לסבול , ועם זאת כולנו סובלים כל אחת במידה כזו או אחרת , לצערי זו המציאות העגומה , ולמה את אומרת שאין לך יותר מידי זכויות להתלונן על המצב הדפוק שלך ? את בטוחה שאת אשמה בהכל ? מה זה אומר בהכל ? כולנו רוצות להיות אופטמיות ולקבל המון שקט בחיים כי זה ממש אבל ממש מגיע לנו ולמה לא ? את ממש לא דפוקה ומגיע לך כל הטוב שיש בעולם הזה שלא יהיו לך ספקות ,אני שמחה שנכנסת לכאן וכתבת כל מה שכתבת , מה דעתך לשתף במעט מהכאב הזה שאת נושאת על ליבך ולהשתחרר ממנו ? אולי אפשר לתמוך בך שלא תרגישי רע כל כך ? לכל אחת מגיע שיעזרו לה ואנחנו כאן כדי לתמוך ולעזור , אז אולי תתני לזה הזדמנות ? מה את אומרת ? שיהיה לך אחלה יום יקרה ואני שולחת לך מכאן חיבוק גדול לחיזוק חתולה

09/01/2007 | 10:16 | מאת: אנני

את נפלאה ביחס שלך לכל אחד, אבל יש כאן גם בנים, לפחות בן אחד... למה שלא נתייחס אליו גם בהכללות שלנו? סליחה, אם פגעתי. אן

10/01/2007 | 05:15 | מאת:

פונים בלשון הרוב?!! גברים נפגעים מוזמנים ומתקבלים בברכה... מדיי פעם יש כניסות קצרות... שאלות, שיתוף...התייעצות... אבל עדיין הנשים כאן הרוב... לא חושבת שחתולה או מישהי אחרת התכוונה לזנוח או להפלות מישהו... כל מי שמרגיש שייך... מוזמן אידה

09/01/2007 | 10:11 | מאת: אנני

תרשי לי לספר לך, שגם אני חשבתי כמוך הרבה שנים. כשהגעתי לכאן, משך הרבה זמן רק קראתי את מה שכותבים, בסוף גם אני קיבלתי אומץ והתחלתי לכתוב בעצמי, זה קרה שלשום. בעצם היותך, יש לך זכויות ואת בטח לא דפוקה, בגלל שהמצב דפוק. אן

09/01/2007 | 01:36 | מאת: .חתולה

לכל מי שיושנת עכשיו או לא , נראה שגם אני לא מצליחה לישון עדיין אז משו קצת קצת אופטימי עוד מעט החלומות ימתיקו מציאות כואבת עוד מעט לשאלות כבר לא נחפש תשובה עוד מעט יזרח כוכב ויאיר את השמיים והלילה יתמלא אור גדול של אהבה עוד מעט אני אשכח לא אדע מה טעמו של עצב עוד מעט זה יעבור ישאר מאחוריי עוד היום עוד כמעט זה קרוב אבל הזמן עובר לאט עוד היום עוד כמעט וצריך לחכות רק עוד מעט ותאמינו לי שגם אני מחכה שאולי כל זה יתגשם ובנתיים מה 'כפת לחיות עם המחשבה שיכול להיות ? מה 'כפת אההההה? מקווה עכשיו לישון אוףףףףףףףףףףףףףףףף לילה

09/01/2007 | 01:55 | מאת: ליז

באמת מה'כפת לילה טוב חתולה מקסימה .. כבר מפהקת - לא ישנה בעיקר כי מתרגשת, האיש שלי נסע לשדה התעופה להחזיר את הבת שלנו שנוחתת בעוד שעה קלה , ומחר שוב טיפול ו.... אוקצור לא חסרות סיבות לחוסר השקט. מקוה שאת מרגישה טוב. אני כבר נרדמת - העניים נעצמות המלחתי להתיש את עצמי יופי יופי.

09/01/2007 | 03:17 | מאת:

מקווה שישנות... כבר ממש מאוחר ושיר כזה לילה טוב אידה

08/01/2007 | 14:50 | מאת: אנני

פעם ראשונה בחיים, שאני באמת בוכה את הזיכרונות, וזה אחרי שקראתי את התגובות שלכם. הכל רץ לי בראש, כמו תמונות עם קולות, ואני מרשה לעצמי לבכות, לא להיות יותר כמו בלוק חסר רגש, לא לבהות קדימה, אלא לתת לדמעות לפרוץ ולצאת החוצה. אני חושבת, שאתם מבינים על מה אני מדברת. באף מקום אחר לא הבינו אותי, לא התייחסו לרגשות, שלא הצלחתי לתת לפרוץ. אני מאמינה, שעם הזמן אני גם אצליח לבטא במילים. אני מרגישה, שטוב לי פה. תודה לכם, הרבה הרבה תודה, על שעזרתם לי כבר לעבור את השלב הראשוני, וזה לבכות ולא להיות אטומה. תודה אן

08/01/2007 | 16:23 | מאת: ליז

אן יקרה, תבכי - תבכי הכל החוצה, כך מתחילה העבודה של ההחלמה. רוצה לשתף אותך ולהכין אותך לכך שזה אכן נס גדול להתחיל להרגיש אבל חשוב שתהיי מוכנה שזה לא קל בכלל... ושסביר להניח שתרגישי שאת צריכה עזרה, כי הצפת הרגשות תהיה כל כך עזה . והכי חשוב שכשכל זה קורה - תזכרי שזה קורה כי עכשיו את מוכנה, כי הגעת לבשלות מסויימת שקודם לא היתה שם ועכשיו כמה שיהיה קשה ולפעמים אף בלתי נסבל - זה התעורר כי את מסוגלת להתמודד וכי יש בך את הכוחות. תבטיחי שתשמרי את הטיפ הזה לימים הקשים . מחבקת ומאחלת לך הצלחה בכל דרך שתבחרי, בכל קצב שתמצאי, בתהליך של בניית החיים החדשים שלך - חיים טובים, מלאים כמו שמגיע לך. ליז

09/01/2007 | 08:42 | מאת: אנני

אני מבטיחה להשתמש בטיפ שלך, לשמור ולזכור כל מילה. תודה אן

08/01/2007 | 19:07 | מאת: .חתולה

היי אנני חומד אם תאפשרי לעצמך לבכות תרגישי טוב יותר , אני שמחה מאוד לשמוע שאת כן מצליחה לבכות ,ונכון חומד , ככה זה בדיוק מרגיש , כשהכל רץ בראש תמונות קולות , רוצה לספר איפה לא הבינו אותך ? איפה לא התיחסו לרגשות שלך ? אם תישארי כאן , ותרצי לשתף בכל מה שתוכלי או תחליטי , כבר יקל עליך , באמת , כולנו כאן נפגעות ואין מצב שלא נבין אותך , מה דעתך לנסות ? עשית צעד יפה מאוד שהרשית לעצמך להרגיש ולא להמשיך להיות אטומה , כואבת , בודדה עם כל זה לבד , זה באמת חשוב מאוד ,רציתי לדעת אם לא מפריע לך , האם את מטופלת באיזשהו מקום ? אם את קטינה ? את לא חייבת לענות אם לא בא לך או מביך אותך , חיבוק גדול חומד חתולה

09/01/2007 | 09:47 | מאת: אנני

אני מזמן לא קטינה, כבר נושקת ל-40. כשניסיתי לטפל בעצמי, הפעם האחרונה הייתי לפני 13-14 שנה, כך שהיום אני כבר לא זוכרת איפה זה היה, אבל לאנשים הייתה חסרה הסבלנות, כשאני לא הייתי בשלה להפתח ולדבר על העיקר, כשדיברתי על כל מה שמסביב, ולא היה לי עדיין אומץ לקשר את זה לעיקר. השאלות שלך נותנות לי הרגשה נוחה יותר לחשוף דברים. הרבה תודה. תודה לכולם אן

09/01/2007 | 00:05 | מאת:

שמחה שהוקל לך מעט... שהצלחת לבכות...להזיל דמעה... אולי להשתחרר... בעיקר שאת מרגישה שמבינים ומקבלים אותך... את מוזמנת להמשיך להיות עימנו.. לשתף... שוב בקצב שלך אידה

09/01/2007 | 09:50 | מאת: אנני

תודה, אידה, החבר'ה כאן באמת מחזקים. אן

12/01/2007 | 00:00 | מאת: שדה ניר

זה לא אטימות מה שחווית עד כה זה היה מנגנון הגנה טבעי, אינטואטיבי ואינסטנקטיבי.. כאשר הנפש והגוף מסוגלים להתמודד עם הטראומה האיומה הם פורצים החוצה מן הבועה!!! ואל תשכחי מתוקה שדווקא את זאת הראשונה אשר פרצת את מעגל השתיקה כאשר פנית אלינו והבעת את המצוקה והזעקה!!!! תמשיכי להיות חזקה ובקצב שלך תשחררי את המועקה. שלך, שדה ניר

08/01/2007 | 07:00 | מאת:

שמחה לראות אותכן.... כל מי שמזמן לא הייתה... מצטערת שקשה... אך שמחה שאתן מגיעות לכאן ... מרגישות שאת"ש עבר טוב לכולן..יכולות לשתף... ולהיות כאן איתנו... מקווה שהסופ"ש עבר טוב... אגרתן כוחות.. ומרגישות מחוזקות לקראת שבוע חדש שבוע נפלא מלא אנרגיה בשורות והפתעות טובות איתכן אידה

08/01/2007 | 11:01 | מאת: ליאור

חייבת לחזור לעבודה.... מאחלת גם לך שבוע נהדר....רק אידה לא הבנתי מהן ראשי התיבות של "א"תש"? שכתבת למעלה.....

08/01/2007 | 11:41 | מאת: שדה ניר

ושבוע טוב לכולכן בנות מקסימות שלי. השמש שבה להפציע ומגיחה מבעד לחשרת העננים הקודרים אף אצלי האופטימיות שבה ומפציעה בינות לעוולות....מאחלת שאף אצלכן..... יום נפלא, נהדר ומואר שדה ניר

08/01/2007 | 16:26 | מאת: ליז

לך אידה ולכל הבנות , בריאות המון המון ממנה, שמחה, אהבה, וקבלה עצמית עד בלי סוף. אוהבת - ליז

08/01/2007 | 18:56 | מאת: .חתולה

אז באמת הסופ"ש עבר טוב כל כך , נחתי המון אפילו ישנתי אחה"צ , אבל אחר כך זה התנקם בי שלא נרדמתי בלילה , מילא , חוצמזה ,,,, שזה כבר היה הלילה השני שלי ללא שינה כי האולקוס הציק לי בלילה הקודם , וכן , אני לוקחת כדורים אבל אולי הגיל עושה את שלו את יודעת , מה זה את"ש ? ואני בסיבוב נוסף של ריצות לבדיקות עם אמי לקרדיולוג , בעוד כמה ימים בי"ח ואחר כך כנראה הניתוח , אז צריך המון כוחות , ובד בבד גם עם בעלי , תגידי , את לא חושבת שנותנים לנו סופ"ש קצר מידי ? בכייף הייתי נשארת עוד יום אחד לפחות למנוחה בבית , מקווה שגם אצלכם מזג האוויר נוח יותר בימים אלו שיהיה בהחלט שבוע טוב לכולן חתולה

08/01/2007 | 19:35 | מאת: יז

עניתי לך למטה ורואה כאן את התשובות אז רוצה לאחל שוב בריאות טובה לכלם ושמרי על חתולילה שלנו. לשכנים שלנו יש חתולה סייאמית שהדרדרה לרחוב וכל הזמן נדבקת למרפסת העץ שלנו. אוהבת את החום שמצטבר שם מהשמש ואת כיסא הקש שלנו. אז אנחנו מפנקים אותה בשאריות בשר ולפעמים פותחים לה במיוחד גביע יוגורט .. תאמיני לי, חתולות יודעות להיות מלכות אמיתיות ובעצם לא צריכה שאגיד לך את הרי מלכה בעצמך. הי מלכתי שיהיה לך ערב טוב ומפנק.ליז

08/01/2007 | 20:46 | מאת: מותשת

אצלנו כבר ערב, אז ערב טוב לכולם ואצלך צהרים, אז המשך יום נעים וצהרים נעימים :-) אגב, מה זה את"ש? ~אייקון מסמיק~ : "....מרגישות שאת"ש עבר טוב לכולן..יכולות לשתף....."

אז..... מה זה את"ש????? ואני בטוחה שהוא עבר טוב :) למה שלא יעבור טוב, בעצם?

אבל זה רק מתוך אהבה, את יודעת, נכון?

נראה לי שאת"ש זו המצאה של אידה:))))) והנה הלינק לאתר...תהנו:) http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA דמעה

08/01/2007 | 23:00 | מאת: דמעה

http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA

08/01/2007 | 23:42 | מאת: .חתולה

לא מאמינה , נרדמתי בשעה 9 הערב והתעוררתי עכשיו , ולמה ? בגלל האולקוס שלי שוב , שונאתתתתתתתתתתתתתתתת יודעות מה עלה בדעתי על ראשי התיבות של אידה ? מרגישות שאת"ש עבר טוב = שאת שבוע שעבר טוב לכולן,,,יכולות לשתף אם לא , אז נבקש מילון לתרגום מילים מקוצרות מאידה חחחחחחחחח ועכשיו שוב עפה למיטה , מקווה לישון טוב יותר אחרי כוס חלב לילה טוב מלאכיות מייאוווווווו

09/01/2007 | 00:02 | מאת:

אתן שם? סתם.... כנראה השעה המאוחרת... אז מזמינה את כולן לשוקו חם... שוקולית... מרדים ומרגיע חלומות נעימים והתעוררות לתוך בוקר נעים לנו מבטחים שלג מחר... אז אני יעדכן.... לילה טוב אידה

07/01/2007 | 17:29 | מאת: שחף

http://www.cartoline.it/pics/_zoom_flash.htm?immagine=scherzi_150404_0 תהנו ;-)

07/01/2007 | 17:39 | מאת: ליאור

נראה משמין לאלה, אבל את יודעת מה? אני באה בכייף..... אפשר להוסיף http://www.matok.net/article328.html ? אה ואני מביאה איתי את חתולה ודמעה וליזי, וכל מי שבא לה....

07/01/2007 | 18:25 | מאת: שחף

נראה לי שלא......

07/01/2007 | 17:49 | מאת: שדה ניר

אני מתעבת קפה ומעולם לא נגעתי במאכל בעל סממן של קפה האם ניתן להמיר זאת לשוקו חם- שוקוצינו מלבב?

07/01/2007 | 18:27 | מאת: שחף

07/01/2007 | 18:45 | מאת: שחף

ראיתי שאת כאן....

07/01/2007 | 18:48 | מאת: .חתולה

שחפונת וליאוריששש אני הזמנתי שוקולטה שחפונת שלי באדיבותך, עם כמה עוגיות שנראות ממש חבל על הזמן באדיבותה של ליאורי , תודה על ההזמנה בנות שמחתי לשתות איתכן ביחד , שיהיה לכולנו רק טוב חתולה

07/01/2007 | 18:52 | מאת: שחף

הרגת אותי מצחוק, והכרחתי את האיש שלי לקום מהכורסא באמצע משחק כדור רגל שיהנה גם. איזה כיף לצחוק. תודה שחפונת מקסימה. ליז

ועד שהצלחתי סוף סוף לשכנע את הבן לצפות הוא מסתכל בחצי עין ואומר לי בקול כזה של מי שכבר ראה הכל ..... "יש שם קוף משתין.....". הדרדסים של היום , אי אפשר לחדש להם כלום ... ומה איכפת אני שוב התגלגלתי מצחוק. :-))

08/01/2007 | 03:43 | מאת:

ככה להרוסססס אני מזמינה....קפה, שוקו.... ו....עוגיות...ברווניס אידה

ההזמנה שלך כבר על המסך!!!!!!!!!! http://www.coffeetime.co.il/uploadproductfiles/latteart1.jpg http://www.hashulchan.co.il/_Uploads/8224hot6.jpg http://www.hashulchan.co.il/_Uploads/8224hot6.jpg הפעם לא רימיתי אותך!!!! ;-) תהני :)

07/01/2007 | 13:40 | מאת: אנני

אני חדשה, קוראים לי אן, אבל כולם קוראים לי אנני (שזה נשמע ממש כמו שתגידו "אני"). אני מרגישה לא נוח לדבר על זה, עדיין. חשבתי, שדרך האינטרנט יהיה קל יותר, שאם אני לא רואה את האנשים, אני גם לא אפחד מהם... אבל זה לא ככה. הזיכרונות ממשיכים להכאיב והפחד לא נעלם. ניסיתי לכתוב ולשתף, אבל לא הצלחתי ללחוץ על "שלח" אחר כך. שיהיה לכם שבוע נפלא אן

07/01/2007 | 16:33 | מאת: בובה על במה

ברוכה הבאה מתוקה. הכל בקצב שלך, אל תכתבי אם אינל מסוגלת לכך. זה הרבה יותר קל לכתוב ולא לדבר. אבל תמיד - גם לפני שכותבים, צריכים להיות בטוחים! תרגישי בנוח לשתף מתי שתרצי ותוכלי. ואנחנו כאן לתמוך ולהחזיק לך ת'יד ..שלא תיפלי! ערב נעים לך, בובה.

07/01/2007 | 16:45 | מאת: שדה ניר

שתפי אותנו כראות אינך בקצב שלך כאן למענך תדיר שדה ניר.

07/01/2007 | 16:50 | מאת: שחף

ברוכה הבאה את תמיד מוזמנת לשתף ולהשתתף, לתמוך ולהיתמך ופשוט להיות כאן איתנו הכל בקצב שלך איך שנוח ומתאים לך ואנחנו תמיד נהיה כאן איתך ולצידך ומה שהכי חשוב, זה שכבר לא תישארי יותר לבד http://www.recreationplantation.com/images/Welcome-Home-Sign.jpg שחף

07/01/2007 | 18:36 | מאת: .חתולה

אל תירתעי בגלל הפחד שלך , אני מאמינה שכל מי שנכנסת בפעם הראשונה לפורום תמיכה מרגישה כך , למען האמת גמני הרגשתי כך , ותראי שאחרי הכל כן הכנסת הודעה והכל בסדר , אז מתי שתחליטי , אנחנו כאן , ואין לך בכלל ממה להתבייש מבינה מתוקה ?הזכרונות והפחד הם חלק מחיינו היומיומיים , דרך אגב , את בטיפול ? את מכירה את מספר הטלפון של המוקד לנפגעות 1202* , גם שם את יכולה לקבל סיוע בלי להזדהות ,ואנחנו כאן כדי לתמוך בך כפי האפשר , חיבוק יכול לעזור לך ? אז קבלי אחד גדול וברוכה הבאה אלינו , מקווה שתישארי חתולה

07/01/2007 | 21:27 | מאת: ליז

אנני יקרה, הנה כבר כתבת , שמת את המילים על מסך המחשב, זה צעד ענקי. לאט לאט כמו שאמרו לפני. אנחנו כאן לתמוך, להקשיב, ולחבק אם את מרשה מאחלת לך רק טוב. ליז

מוזמנת להצטרף.... להיות חלק.... בקצב שלך.. כאן בשבילך אידה

07/01/2007 | 11:35 | מאת: גל הבן

אעיה לי אני פה בא לך לדבר 0523238539

07/01/2007 | 18:19 | מאת: .חתולה

גל חמוד אין כאן בפורום שום רעלי או רעיה לי מותשת כתבה בכותרת רע לי כי היה לה רע אם תרד כמה שורות למטה תראה שהיא השאירה לך תשובה אז מה דעתך לקרא את התשובה שלה כדי שלא תתבלבל שמחתי לראות שהוספת את המילה הבן ליד גל כך לא יצור בלבלול ברוך הבא אל הפורום שלנו , אתה מוזמן גם לשתף אותנו בדברים שקשורים אליך כדי שנוכל להכיר אותך ואתה לא צריך בכל פעם לפתוח כותרת חדשה אם אתה רוצה לענות פשוט בסוף של כל הודעה תגלגל עוד קצת את הדף למטה ותמצא טופס לשליחת הודעה , כך תוכל לענות לכל מי שתחפוץ שיהיה לך ערב נעים גל חתולה

08/01/2007 | 03:49 | מאת:

על הסדר וההסברים!!! מה שלומך? לגל הבן.... ברוך הבא... מוזמן לשתף והשתתף... ובקשה נוספת...לא לא להפוך את הפורום ללוח מודעות... זה נראה לא טוב...ומטריד תודה אידה

07/01/2007 | 09:05 | מאת: גל המקורית

יש לי בקשה ממך כיוון שאני גם גל וגם אתה גל כדי שלא יווצר בלאגן אם תוכל להחליף את הנייק או להוסיף לו עוד משהו כדי שיהיה הבדל תודה וברוך בואך אל הפורום

07/01/2007 | 16:32 | מאת: שדה ניר

מה שלומך גל (המקורית)יקירה?

07/01/2007 | 18:04 | מאת: .חתולה

אכן רעיון טוב יהיה להוסיף עוד סימן לשם שלך גל הבן ואת גלגלוש מה איתך ? ושדה פורח מה איתך ? מקווה שאתן בקו הבריאות חיבוקים המון חתולה

יותר גרוע מגרוע,לא מצליחה לצוף למעלה,לא מצליחה לנווט את הדרך, אין לי רגע אחד של שקט,כל הזמן קשיים ועוד קשיים ועוד קשיים, אני מרגישה כמו עני בפתח שמחזר כדי לשרוד אפילו לא לחיות רק לשרוד את היום יום שהוא קשה כבר נגמרו לי כל האלטרנטיבות או האופציות לנשום מיואשת ונואשת סליחה

06/01/2007 | 15:51 | מאת: כנפיים...

ואם אתכסה בפנים תחת הר העננים תזכיר לי שלא אשכח ואם יום אחד ידעך גם הכח להחזיק שלא אשכח - איך אנשי החושך עם פנס או אור כוכב מחפשים יהלומים במנהרות אפלות את מראות השמש והמלח הנשטף ותפילות הנשארים ערים בלילות ואם אתכסה בפנים תחת הר העננים תזכיר לי שלא אשכח ואם יום אחד ידעך גם הכח להחזיק שלא אשכח - את כנפי הרוח המכה בסורגים איך נפקח חיוך של ילד ומגע אהבה את שפת הליצנים הנחשים והדגים את זרימת עורקיה של אימי הטובה את מראות השמש והמלח הנשטף ותפילות הנשארים ערים בלילות (אם אתכסה בפנים/ ריטה. מילים: צוריה להב) .....

06/01/2007 | 19:25 | מאת: שחף

שיר יפה תודה

07/01/2007 | 13:23 | מאת: כנפיים...

06/01/2007 | 20:09 | מאת: תום

כנפים יקרה.... מרגישה שלא מספיק איתך בתוך כל מה שאת עוברת בתקופה האחרונה... מצטערת על זה מאוד... יודעת כמה הכל עמוס, הכל מתקרב... ויש את הרצון לשמור את הזכרון הכי הכי הכי... "מבטיחה להזכיר לך לא לשכוח" אומנם בזמן האחרון אני נמצאת יותר מהצד, אבל נראה לי שכבר הזכרתי שמאוד גאה בך ושאת מוכיחה את עצמך כל פעם מחדש.... ואני כלכך שמחה בשבילך את לא מתארת לעצמך כמה.... טוב אני יכולה להמשיך עוד הרבה ככה אבל לא רוצה שבסוף תעוף עלי איזו כרית דרך המחשב או שתסמיקי יותר מידי.... חשוב לי שתדעי שלמרות המצב, חושבת עלייך המון ושאני איתך..... ומנסה לחשוב איתך (גם אם קצת מרחוק) על רעיונות כדי לחזק את הזיכרון ואולי אפילו ליצור את הזיכרון, כי לשכח זה לא יקרה אף פעם, כמו שאני מכירה אותך... לא תותרי על הטיפות הקטנות שיש לך והן המווווווווווווווווווווווווווווווווון ((((((( איתך )))))))

07/01/2007 | 13:19 | מאת: כנפיים...

את יודעת... הדבר שהכי ישמח אותי עכשיו זה היום בו תגידי לי שאת רוצה שיהיה טוב יותר... ואמרתי לך כבר, אני בטוחה שהוא יגיע... כי אני מכירה אותך מספיק טוב כדי לדעת שלמרות הכל, את לא תוותרי... ובזה אני יעצור כדי שאני לא יחטוף איזה כרית, או גרוע יותר.. ;) אני יודעת שאת מצטערת.. וזה בסדר.. באמת.. למרות שאת לא מסכימה איתי בנושא.. קודם כל, משום שלצערי.. אי אפשר כל כך להיות איתי בזה... וכמה שאת או כל אחד אחר יהיה, זה לא תמיד יעזור... כל עוד היא לא כאן איתי... יש פשוט ימים כאלה... גם אותם נעבור... וחוץ מזה, את תתרכזי באיך להשיב את הכוחות ואחר כך בלהיות איתי.. בסדר? מאוד ריגשת אותי..... בהחלט הסמקתי..... ומזכירה לך שאני מאמינה בך... (((((איתך)))))

07/01/2007 | 16:48 | מאת: שדה ניר

מילים חצובות בסלע פרי יצירתה של ריטה המופלאה. תודה על התזכורת הנהדרת. שבוע טוב. שדה ניר

07/01/2007 | 16:48 | מאת: שדה ניר

מילים חצובות בסלע פרי יצירתה של ריטה המופלאה. תודה על התזכורת הנהדרת. שבוע טוב ומבורך לך. שדה ניר

07/01/2007 | 17:59 | מאת: .חתולה

כפיים מתוקה אהבתי את השיר שלך , ובכלל אני אוהבת את השירים של ריטה , תודה שהבאת אותו חתולה

05/01/2007 | 23:59 | מאת: מותשת

מכל הבחינות היתי חולה בימים האחרונים וגם כואב לי הגב , זה לא נגמר מוצפת בתסכול מהכל הכל הכל כל מה שקורה ולא קורה איתי מהעבר מההווה ובעיקר והעתיד העקום שמחכה לי נפגעת מכל שטות מיואשת בא לי להרים ידיים וזהו מרגישה כ"כ רע לכתוב כאן, לא מרגישה שיש לי זכות באה לבכות כל פעם שרע לי, ולא נמצאת כאן בשבילכן מצטערת על זה... חסרת כוחות.. מקווה שלא תכעסו..

06/01/2007 | 07:16 | מאת: גל

שלום לך טוב היית חולה זה חולף,להרים ידיים זה פיתרון קל ,ןאת יודעת יפה מאוד להסביר לעצמך את מה שעובר עלייך,אני מבין את ההרגשות האלה המצבים הרגעים המותשים,ויש לך כוחות את תוכחי לדעת שיש לך ואפילו לתת לאחרים,את רגישה וכן מותר לבכות זה בסדר וטוב , ואני בטוח שאף אחד כועס עלייך אין על מה, אשמח לומר לתת לך יותר גל 0523238539

07/01/2007 | 04:00 | מאת: גל

רע לי שחף תום מותשת ,את אותה אחת,שלום לך,אני גל בחור בכלל והאימני לי אני יודע מקרוב מה ההרגשות בעניין תקיפה מינית ,לא עברתי באופן איש אך חוויתי ,נוכחתי ועוד מקרבה ראשנה רע לי,אשמח מאוד להיות לך אוזן קשבת ,ויש לי נסיון רב ,אני שרדתי ועדיין חזק ומתנדב ועבדתי במקטמות שיכלו לחזור אלי פישבקים (כתבתי נכון) ושוב עם תירצי גל 0523238539

06/01/2007 | 10:24 | מאת: .חתולה

היי חומד יפתי , ברור שיש לך זכות לכתוב כאן הכל וכשאת יכולה , עוברת עליך תקופה כזו לא נעימה , אולי מבולבלת ? לחוצה משהו ? רגישות יתר או ,,,,,,,, מכל סיבה שיכולה להיות ולא חשוב מה היא ,,,,,,, אל תהיי עצובה כל כך , הכל עובר , דברים עוד ישתנו לטובה את תראי , סבלנות , מחבקת אותך המון מתוקה חתולה

06/01/2007 | 19:24 | מאת: שחף

איתך בלי הרבה מילים.....

06/01/2007 | 20:20 | מאת: מותשת

תודה.... חיבוק

06/01/2007 | 20:28 | מאת: תום

כלכך קשה לי למצוא את המילים המתאימות.... לא נמצאת במקום שונה כלכך.... מה שנשאר לי זה לספור איתך את הימים לימים טובים יותר... (זה הכי אופטימי שיכולה לכתוב כרגע, מחזיקה את עצמי לא להרוס..) ושיהיה שבוע קצת יותר טוב מהקודם.... איתך..

07/01/2007 | 16:53 | מאת: שדה ניר

מחזיקה לך אצבעות מחבקת ומחזקת ברכות ומאחלת שהכל יעבור כגל עכור שנשטף במהירות. http://albums.tapuz.co.il/flix/buffer/thumbs/flx75437_20066262328438585.jpg אתך. שדה ניר.

08/01/2007 | 06:56 | מאת:

יקירה שמחים בכל פעם שאת איתנו... ויש לך את הזכות כמו לכולן... להיות כשאפשר... מה שלומך? מצטערת שכל כך רע... אידה

08/01/2007 | 20:43 | מאת: מותשת

תודה... תמיד אני מרגישה לא טוב עם הכתיבה (אני יודעת מאיפה זה בא אצלי, ועדיין זה מרגיש לי נורא אקטואלי ואמיתי בכל מקום..) אני ככה ככה, בבוקר היתי פקעת אח"כ בעבודה נרגעתי ועכשיו אני איפשהו בין בסדר לקצת פחות בסדר.. ומה שלומך? ראיתי שהיתה/יש דליפת גז בניו יורק, הכל בסדר אצלכם?